כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עבודה/6810



5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
08/07/2003

פרוטוקולים/עבודה/6810
ירושלים, י"ז בתמוז, תשס"ג
17 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ח' בתמוז התשס"ג (8 ביולי 2003), שעה 10:30

(1) תקנות הגבלת עישון במקומות ציבוריים (קביעת שלטים) (תיקון),
התשס"ג-2003.

(2) הצעת חוק כתוביות ושפת סימנים בשידורי טלוויזיה, התשס"ב-2002 -
החלת דין רציפות.

(3) הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 58) (הגדרת תגמול מזערי),
התשס"ב-2002 - החלת דין רציפות.

חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר
מתן וילנאי
יגאל יאסינוב
מאיר פרוש

חבר-הכנסת אבשלום וילן
אילנה מישר - משרד הבריאות
הראל בלינדה - משרד האוצר
מיטל דמארי - הרשות השנייה
סא"ל דוד גבאי - רע"ן תקציבי אכ"א ושכר, משרד הביטחון
סרן אלה אלון - יועמ"ש באכ"א פרט, משרד הביטחון
ישי יודקביץ - משרד הביטחון
מיכל מור - קלינאית תקשורת ארצית, משרד הרווחה
יעקב עמר - משרד הרווחה

אוהד ולנר - מתמחה, המחלקה המשפטית, הכנסת

שירלי אברמי

ג'ודי וסרמן

חפציבה צנעני

תקנות הגבלת עישון במקומות ציבוריים (קביעת שלטים) (תיקון), התשס"ג-‏2003

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום: תקנות הגבלת עישון במקומות ציבוריים (קביעת שלטים) (תיקון), התשס"ג-2003. לא נמצא כאן אף נציג מהמוסד לביטוח לאומי או ממשרד המשפטים. נמצאת איתנו גברת אילנה מישר ממשרד הבריאות, ומה שהיא תסכים - יהיה.

זהו תיקון משהו שכנראה נשמט בישיבה הקודמת. ב-11 ביוני נדונו בוועדה תקנות הגבלות עישון במקומות ציבורים (קביעת שלטים) - תקנות של משרד הבריאות. נעשו בוועדה לא מעט תיקונים בנוסח שמשרד הבריאות הביא, ונוצר מצב שהוועדה לא אישרה משהו ולא אושר משהו במקומו. בתוספת השלישית בתקנות יש פירוט של מקומות ציבוריים בהם יוצגו שלטים, מקומות ההתקנה, המספר המזערי של השלטים וכו'. בתיקון לתקנות ב-11 ביוני נוספה החובה להתקין שילוט בדבר איסור העישון באולם המתנה (בלובי), כאשר סוכם והוחלט שגודל השלט יהיה 20X30 ס"מ ולא 50X60 ס"מ כפי שמשרד הבריאות ביקש. משרד הבריאות ביקש שייתלה שלט אחד כל 20 מטר אורך קיר, והדבר הזה לא אושר. במקומות אחרים בהם לא אושר שלט אחד לכל 20 מטר הוועדה אישרה שלט אחד לכל 30 מטר. בקשת המשרד כאן היא לקבוע גם במקום הזה שלט אחד לכל 30 מטר, כי נכון לעכשיו אם אין אישור - אין החלטה לגבי המספר המזערי של השלטים ובעצם אין תוקף כלשהו להחלטה. בקשת המשרד היא, שבאותו פריט ייעשה התיקון.

אני מעמיד זאת להצבעה.

ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
תקנות הגבלת עישון במקומות ציבוריים (קביעת שלטים) (תיקון), התשס"ג-2003, נתקבלו.

נכנסתי כרגע. תצרף אותי למצביעים בעד.

אצרף אותך למצביעים בעד. שלושה חברי-כנסת הצביעו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. התקנות אושרו.

תודה רבה.


הצעת חוק כתוביות ושפת סימנים בשידורי טלוויזיה, התשס"ב-2002 -
החלת דין רציפות

בקדנציה הקודמת התגלגלה בכנסת הצעת חוק כתוביות ושפת סימנים בשידורי טלוויזיה, התשס"ב-2002, והיא נקראה: חוק משעני. הצעת חוק זו הוגשה ע"י קבוצת חברי-הכנסת מרדכי משעני, אליעזר זנדברג, יהודית נאות, אילן גילאון, אליעזר כהן, נחום לנגנטל ואיוב קרא. החוק קיים מאחר וחלק מחברי-הכנסת יכולים להגיש חוקים. לצערנו, נפרדנו ממרדכי משעני, מאילן גילאון ומנחום לנגנטל כי אינם חברי-כנסת ומאליעזר זנדברג ויהודית נאות - כי הם שרים. חברי כנסת כיום: אליעזר כהן ואיוב קרא. יש שני חברי-כנסת, אליעזר כהן ואיוב קרא, שיכולים להמשיך עכשיו עם החוק.

מאחר שאנו רק מבקשים להחיל דין רציפות, אציג את הצעת החוק בקצרה. זהו חוק המדבר על כך שבמשדרי הטלויזיה לכל אורך הערוצים יהיו שידורים מתורגמים בכתוביות, כך שהם יגיעו בטווח הארוך, נדמה לי ב-2007, לכדי 85%.

ל-100%.

הם יגיעו ל-100%. בסעיף 4, בהצעת החוק, יש את הטבלה לגבי ההדרגתיות: החל ב-1 בינואר השנה - 30%, אבל כבר בעוד כמה חודשים זה יעלה ל-40% וכן הלאה עד שמגיעים ל-100%.

בנוסף, אפשר לשנות זאת בקריאה שנייה וקריאה שלישית, ואינני נכנס לפרטים, תהיה גם מהדורת חדשות אחת בשפת הסימנים כל יום. באופן כללי, הצגתי את הנושא נכון.

כידוע, זה חוק שעבר קריאה ראשונה, ואם נבקש להחיל את הרציפות, ואם נחיל את הרציפות עליו, כלומר אם מליאת הכנסת תסכים לכך - הרי שבמקום להתחיל מהתחלה אנו נמשיך מקריאה ראשונה. לכן, הוועדה מציעה לבקש ממליאת הכנסת להחיל את הרציפות על החוק הזה. האם יש מישהו מאורחינו שרוצה לומר משהו?

למה נדרשים האחוזים האלה?

הם רוצים לעשות זאת בהדרגתיות. יש לנושא התנגדות. מבחינת ערוצי הטלויזיה, אין זה פשוט לעשות את הכתוביות. יש את הטענה הכספית, וכשמדובר בשפת הסימנים זו טענה יותר חזקה. הטענה הראשית שלהם היא טענה שזה מפריע לעין, והעין איננה מתורגלת לראות זאת. ממילא מאחר והעין לא מתורגלת לראות זאת, נניח זכיינים באים בטענות שהפרסומת לא מספיק נגבית בסכומים גבוהים. בכל אופן, הם עושים זאת לא ברצון. לכן, כדי שהעין תתרגל, כדי שהציבור יתרגל או כדי שה"מכה" עליהם תהיה בשלבים, זו הצעת החוק. אם נחליט אחרי קריאה ראשונה לצמצם את קצב האחוזים, נוכל לעשות זאת. רְאוּ זאת כהצעה ראשונית.

אני מיטל דמארי מהרשות השנייה. ברצוני להביא לתשומת לב הוועדה, שמחר אנו נשב עם ועדת החינוך ואנו רוצים להעביר את הכללים שלנו, בהם קבענו מדרג ומיכסות, אחרי שקיימנו מספר שימועים עם כל הנציגים המעורבים בדבר, גם נציגים של ארגוני החירשים. מחר אנו רוצים להעביר את הכללים שלנו לאישור הוועדה.

אני מברך אתכם. ראיתי את הכללים שלכם, והם מאוד סבירים וטובים, אלא שזה בהתנדבות ואתם לא חייבים. הרעיון כאן הוא, שאם מחר מועצת הרשות מתחרטת או רוצה להוריד, היא לא תוכל לעשות זאת כי יהיה חוק. מה שאתם עשיתם הוא מרצונכם, וראויים אתם לברכה על כך, אבל זה מסלול מרצון ולא מתוקף החוק.

האם עוד מישהו רוצה להעיר משהו? - לא.

אני מעמיד להצבעה את בקשת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להחיל דין רציפות על הצעת חוק כתוביות ושפת סימנים בשידורי טלוויזיה, התשס"ב-2002.

ה צ ב ע ה

בעד - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
בקשת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להחיל דין רציפות על הצעת חוק כתוביות
ושפת סימנים בשידורי טלוויזיה, התשס"ב-2002, נתקבלה.

שלושה חברי-כנסת הצביעו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנו מבקשים את החלת הרציפות.

תודה רבה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 58) (הגדרת התגמול המזערי), התשס"ב-2003 -
החלת דין רציפות

הנושא הבא בסדר-היום הוא: בקשה להחלת דין רציפות על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון 58) (הגדרת התגמול המזערי), התשס"ב-2002, והפעם נמצא איתנו מציע החוק, חבר הכנסת אבשלום וילן. זו הצעת חוק של חברי-הכנסת מוסי רז ואבשלום וילן. חבר-הכנסת לשעבר מוסי רז איננו איתנו, ונשאר רק חבר-הכנסת אבשלום וילן שיסביר את החוק בקצרה ואז נחליט אם אנו רוצים לבקש את החלת הרציפות.

חבר-הכנסת וילן, נדמה לי שהיום עולה איזה שהוא חוק שלך במליאה.

פיצלנו את החוק הזה לשני זנבות. היום, עולה העניין שפיטורי איש מילואים ייחשבו כעבירה פלילית עם קנס של 67 אלף שקל.

חבר-הכנסת פרוש, אתה איתנו ויושב כה רחוק מאיתנו, בסוף השולחן. האם אדוני ישב כאן בהחלת דין הרציפות?

לא.

אנו מברכים את חבר הכנסת אבשלום וילן, שהיום במליאה עולה חוק על סנקציות על אנשים שמפטרים עובדים שיצאו במילואים. נדון בזה במליאה, וגם זה כבר עבר בקדנציה הזאת את הוועדה הזאת. הצג לנו את החוק השני.

למען גילוי נאות אוסיף, שעורך-הדין גיא קריגר ממשרד האוצר דיבר איתי אתמול. פיצלנו את החוק, שעולה הערב במליאה, לשני חוקים נפרדים, והם מתנגדים מאוד לזנב. אמרתי: "אין לי בעיה. כשתגיע הוועדה, ישכנעו אותנו. אנו פתוחים לשכנוע". אבל, בגלל ההצעה שלהם, הלכנו אז כדי לסדר את הצד המשפטי. לכן, אין שום סיבה הערב להתנגד לצד שיש עליו קונצנזוס. לא הסכמתי לשום עסקאות, ואמרתי לו זאת גלויות. אמרתי, שהדיון בוועדה יהיה פתוח וגלוי ושאני כמציע בטח לא אעשה עסקאות שיתמכו בקריאה ראשונה הלילה ובוועדה נוריד. הוועדה סוברנית להחליט. יכול מאוד להיות שהם ישכנעו, ויכול להיות שהם צודקים. למען גילוי נאות, מסרתי את הדברים.

זהו חוק שעבר בכנסת הקודמת בתמיכת למעלה מ-50 חברי כנסת ובהתאם לחוקים החדשים, ועיקרו שהתגמול, שמחושב לאנשי המילואים, יהיה על בסיס השכר הממוצע במשק ולא שכר המינימום, מחולק לכמות הימים שהמשרת שירת.

אם אני יוצא עכשיו למילואים, בדרך כלל זה לא עניין אותי שכן אני מקבל משכורת רגילה - נכון?

כן.

אתה מדבר על סטודנטים.

בעיקר על סטודנטים ועל כאלה שהם מתחת לשכר הממוצע במשק. הבסיס לחישוב הוא שכר מינימום.

דיברתי עם קצין מילואים ראשי, תת-אלוף אוריאל היימן, שעמדתו ברמה העקרונית, מיום כניסתו לתפקיד, היתה שצריך לתקן את העיוות הזה, שזה לא הוגן ושזה המינימום שבמינימום. אבל, כל מוסדות המדינה התנגדו עקב העלות הכרוכה בכך. גם קצין מילואים ראשי, שמייצג היום את המדינה, אמר שהאוצר מתנגד והרשויות המוסמכות מתנגדות מסיבות כלכליות אבל אין ספק שהתביעה העקרונית צודקת. הצעתי לשר האוצר הקודם, שבינתיים קיבל שידרוג- - -

האם אנו מדברים על הפרש שבין 4,000 שקל ל-7,000 שקל בערך?

בגדול, כן.

מה עם מובטלים?

זה בין 3,000 שקל ל-5,000 שקל.

בין 3,500 שקל ל-7,000 שקל.

נכון.

השכר מצטמצם. עוד מעט הם מתחברים.

לא. ככל שהשכר הממוצע יורד, אז 47% זה השכר מינימום.

ברורה לי המגבלה שבמשק, אבלאמרתי שזו קריאת כיוון של מדינת ישראל כלפי הציבור הקטן של משרתי המילואים. הצעתי, ואני מציע גם פה, שאם המדינה תהיה מוכנה להצטרף, אנו נכתוב "שכר ממוצע", אבל כמו שבנושא החירשים נתנו מודל של חמש שנים, אני מוכן לשבת עם הנציגות המוסמכת ולהגיע למודל של עשר שנים או של שתי-עשרה שנה - לתת זאת בטווח ארוך.

מה פתאום? מה פתאום 12 שנה? שלוש שנים.

אני מוכן לעשר שנים ולחמש שנים. אני מוכן, שהעלות השנתית לא תהיה 200 מיליון שקל כמו שכתוב פה, אלא 20-30 מיליון שקל. אבל, להתחיל בפתרון. אני אומר זאת מסיבה פשוטה מאד.

מה שדיברנו זה לא רק על המקבל. כשדיברתי על ההבדל בין אדם עובד קבוע במשכורת, לא משנה איזו, לבין סטודנט, התכוונתי באמת שזה על המקבל. אבל, האם זה גם הנותן? כלומר, גם כשהביטוח הלאומי משלם לחבר-כנסת שיצא למילואים, הוא משלם שם לפי המשכורת והוא לא משלם מינימום.

כן. זה לפי ההכנסה.

כלומר, מדובר רק על אנשים לא עובדים.

לא.

זה מי שמרויח פחות מהשכר הממוצע. אם אני היום עובד ומקבל 6,000 שקל, לפי ההצעה הזאת כשאצא למילואים אקבל מביטוח לאומי עכשיו 7,000 שקל במקום 6,000 שקל.

זה שיפור לבעלי ההכנסה הנמוכה במשק.

לא הנמוכה, אלא אלה שמתחת לשכר הממוצע.

בואו ונעמיק בזה. אתה אומר: "קודם כל, אדם עובד ומרויח 5,000 שקל בחודש". אני שואל אותך בינינו: למה?

כשאתה עובד פה בכנסת, אתה עובד חמישה ימים ארוכים בשבוע ולפעמים ימי שישי, וזה - לא.

יש הצעה אחרת. הגשנו את זה.

אני יודע שיש הצעה. שאלתי: למה? מה הרציונל? אם אתה במילואים, אתה משרת שבעה ימים בשבוע בתפקיד, אז הרציונל של למה אתה מקבל במקרים האלה קצת יותר במקרה דנן- - -

אם, נניח, אני מרויח 10,000 שקל, למה שלא אקבל 11,000 שקל?

לא.

אני בעד שכל אחד שיוצא למילואים יקבל באותו שבוע לפי שכר של 100 אלף שקל בחודש. ראיתי היום, שיעקב פרי, יושב-ראש בנק המזרחי, יקבל 60% משרה, והשכר, חוץ מהרכב וההטבות, הוא 90 אלף שקל על 60%.

הוא יהיה צמוד למדד.

הוא יהיה צמוד למדד רק כשהוא עולה.

אני מציע שזה יהיה הסטנדרט. כמו שאתה אומר, כל אחד יוצא למילואים ומסכן אפילו את חייו לפעמים, וברור שהוא צריך לקבל לפי 100 אלף שקל לחודש. אבל, אין כסף. אנו צריכים ללכת לפי ההגיון המינימלי, ולא לתת צ'ופרים עכשיו. ההגיון אומר, שאם אדם מביא הביתה כל חודש 10,000 שקל, גם במילואים הוא לא צריך שיהיו בחשבון הבנק פחות מ-10,000 שקל. זה שהוא עובד קשה באותו שבוע - אולי אחד עובד קשה בעבודה ויש לו שעות נוספות, ואולי הוא עובד בלילה ואולי זו אחות שעובדת בלילה במשמרות. במילואים, במקרה, היא עובדת בשעות 08:00-12:00 והיא גמרה את המרפאה. אני אומר שאי-אפשר לדעת. אתה אומר: "אותו כסף. אינני רוצה שיפחת". לכן, כמו שאתה לא מעלה לחבר-כנסת עוד אלף שקל בחודש בגלל שהוא יצא למילואים, אני חושב שאם נלך לקראת זה- - -

אין לי בעיה. כמה זה יחסוך?

ואז, אתה בא ומדבר על אדם מובטל. אני עושה שיפוי כמה הוא שווה. כשהוא מובטל ולא עושה כלום, אין לי ברירה ואני נותן לו שכר מינימום וזה כמו מתנה. בינינו, לא מגיע לו כלום, הוא לא עבד כלום ומדינת רווחה נותנת לו תשלום העברה, צ'ופר. מה אתה אומר? - שכר מינימום. אבל, אם, כדבריך, אדם יוצא למילואים ונותן למדינה וכו' - אני אומר: תן לו לפי שכר ממוצע. יש היגיון שאתה יכול להסביר זאת במצב כספי קשה. השאלה היא: האם אתה היית מוכן לצמצם לזה, ואז נראה כמה זה עולה למדינה?

אין לי בעיה, אבל, להערכתי, המספר- - -

זה הופך להיות בעייתי במובן הערכי, כי לא יתכן שמישהו שעובד יקבל פחות ממישהו שהוא מובטל, כלומר מי שהוא מובטל יקבל שכר ממוצע ומי שעובד יקבל פחות מזה.

זה לא סביר.

זה בלתי סביר.

חבר-הכנסת וילן, מה שאתה אומר זה בפירוש לתת פרס לאלה שיוצאים למילואים. בקלות הם יכולים לא לצאת למילואים, אם מדובר באדם במצב קשה. עובדה שהוא מרויח. אתה רוצה לעזור לו.

היושב-ראש, הטענה, שהם טענו, נכונה. ייצא מצב אבסורדי: סטודנט שלומד ולא עובד יקבל לפי השכר הממוצע, ומי שעובד ב-5,000 שקל יקבל פחות ממנו. אני, בהחלט, מקבל את התיקון שאמר חבר-הכנסת וילנאי.

לא. אבל, אתה אמרת. אני רק מפרש אותך.

חבר-הכנסת וילנאי אומר: בסופו של דבר, זה סוג מסוים של צ'יפור של אותה קבוצה של 5% שהולכת למילואים. אני מזכיר לכם, ש-95% לא עושים מילואים.

הסיפור הזה של 150-200 מיליון שקל הוא עורבא פרח. יושב אגף תקציבים, רוצה להפחית ו'מרביץ' 'בום'. אף אחד עדיין לא הביא לי את התחשיב על כמה ימי מילואים מדובר. צריך שיביאו את הדוחות מהביטוח הלאומי, ויראו באמת במה דברים אמורים. עושים זאת למען השקיפות. פעם אחת תביאו את המספרים והטבלאות עד הסוף - מספרי אמת. כבר עברתי את הסרט הזה איתכם.

דרך אגב, התמחור שנעשה הוא לא תמחור של אגף התקציבים, אלא של הביטוח הלאומי שהוא זה שמשלם. כלומר, אין לנו פה איזה שהוא משהו. אין שום בעיה, ונעביר לך את התמחור המדוייק לפי רמות שכר ממוצע שאנשים מקבלים.

אתה חייב להעביר. זו הצעת חוק תקציבית.

הצעתי לחברי הוועדה - זו הצעת חוק תקציבית שברור, לדעת כולנו, עולה יותר מחמישה מיליון שקל. נצטרך בוועדה להביא תמחירים, ולפיהם אולי נחלק ואולי נעשה כל מיני דברים כאלה. שירלי אברמי, אני מסמיך את חבר-הכנסת וילן ואת מ.מ.מ. גם להגיש הצעה, ואז נדע את האמת. תשבו עם הכלכלנים וכו'.

נפנה אליהם היום.

אני מציע שלא נעסוק בזה היום, כי, בינינו, בכל מקרה, בהנחה שזה יותר מחמישה מיליון שקל, ואני מניח שגם המ.מ.מ. יודעים זאת, כי כאן אין חוכמות - כאן הכסף הוא כסף - אני מניח שיצטרכו 50 חברי-כנסת אם לא תהיה הסכמת ממשלה.

האם זה מהשצריך גם בהחלת רציפות?

לא. זה רק בקריאה ראשונה, קריאה שנייה וקריאה שלישית.

ברציפות מספיק לי רוב רגיל. לאחר מכן, זה עובר לוועדה לדיון מסודר.

נכון.

לכן, אין כאן פחד. לא יהיה כאן מחטף. אני אומר זאת גם לעצמי, כנציג הקואליציה.

יושב-ראש הוועדה, אני מבקש שאם, נניח, נעבור את הרציפות, באמת תנסה להוביל פשרה עם מערכת הביטחון לגבי הצעת החוק, כי אני אומר לך שהם עושים זאת בטווח של כמה שנים. זה סכום שאפשר לעמוד בו, ולאותת באופן ברור מאד על כיוון המילואים. יש התעקשות. איך הגענו עז ללמעלה מ-50 חברי-כנסת? כל חברי הקואליציה הצביעו נגד השר, כי רצו חברי-הכנסת לאותת שזה הכיוון שצריך ללכת בו. כולם אחראים - אופוזיציה, קואליציה - בנושא הזה, ולא עושים סתם. ניסיתי בנושא הזה לשכנע כבר, באין-ספור פגישות, את סגן שר הביטחון החדש שיתמוך. הוא חושב שאנו צודקים, אבל יש לו בעיה כי כל המערכת, בגלל הפחד התקציבי, לא מוכנה להיכנס לשום פשרה. לכן, יושב-ראש הוועדה, אני קורא לך כבר לנסות לשכנע אותם.

אם כך, על מה אנו הולכים? אני מאוד תומך במה שחבר-הכנסת וילן אומר.

החוק צריך לעבור החלת רציפות. אם זה יעבור החלת רציפות, זה יבוא לפה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

לא בדיוק. אני מציע, שנבקש כרגע את החלת דין הרציפות. זה לא פשוט כי במליאה הממשלה יכולה להתנגד להחלת הרציפות, אבל זה כבר מאבק של חבר-הכנסת וילן במליאה.

אני, בכל אופן, אומר שלא נעשה כאן מחטפים. אם החלת הרציפות תעבור, אני מבטיח שיהיו דיונים תקציביים מאוד מפורטים. בנוסף, שמענו את המציע - ואם הוא מציע, ודאי שאני אעזור לזה - שמציע לנסות למצוא מיתון מידרגי.

לכן, אני מציע שאנו נבקש את החלת הרציפות.

ברצוני לציין לפרוטוקול, שאם הוועדה מחליטה לקדם הצבעה על הרציפות, הממשלה תתנגד להחלת הרציפות כל עוד לא ימוצו הדברים. ועדת השרים לענייני מילואים, למשל, דנה בזה. זהו אחד הנושאים שעולים בוועדת השרים לענייני מילואים, שבימים אלה אמורה לדון בכל מיני הצעות ובכל מיני רעיונות, תיקונים לחוק ביטוח לאומי ותיקונים אחרים שהעלו חבר-הכנסת וילן ואחרים. דנים בכל ההצעות הללו. אני מציע למצות את הדיונים בוועדת השרים לענייני מילואים ובצוות ההיגוי הבין-משרדי לענייני מילואים. לממשלה, בשלב זה, יש החלטה להתנגד לרציפות, כל עוד לא מתמצים הדיונים. זה עולה כסף.

חבר-הכנסת וילן, אם יקבלו בוועדה את הצעתי, אני משאיר לשיקול דעתך מתי הוועדה מגישה זאת למליאה. מבחינתי, זה יכול להיות מחר, אבל אומר מר יודקביץ: "קח בחשבון שתהיה הצבעה והממשלה תתנגד". הוא אומר: "חכה. בוא וננסה לעשות דיונים. בוא ונעשה מדרג. בוא ונראה מה מחליטה ועדת שרים". אני מוכן לחכות. אבל, לא צריך לחכות לדיון הזה. אנו נחליט היום, אם תקבלו את הצעתי, שמבחינת הוועדה לא צריך לחזור והרשות בידי יושב-ראש הוועדה מתי שהוא רוצה להגיש זאת למליאה - בסדר? מתי שתגיד לי אני אגיש.

אני רוצה לומר לפרוטוקול, שדיברתי עם שר הביטחון לגבי כל המכלול, והוא אמר לי שהוא מקים ועדה מיוחדת בנושא המילואים ותהיה גם נציגות של חברי-כנסת.

הוקמה ועדה.

זו לא הוועדה.

נאמר, שיהיה בה נציג של חברי-הכנסת מטעם השדולה וכו', ולא יצא מזה דבר. הוקמה ועדת שרים לענייני מילואים, ואינני יודע בכלל מתי היא ישבה. ב-29 ביולי נקיים את יום המילואים בכנסת תחת חסות יושב-ראש הכנסת, סגן שר הביטחון וקצין מילואים ראשי שמאד עזרו, ועם חבר הכנסת כבל וחברי-כנסת נוספים אנו צריכים להזיע הרבה - כאשר עדיין אין חוק - כדי לשכנע את ראשי מערכת הביטחון להשתתף ביום כזה על מנת ליצור את האוירה הציבורית כדי באמת לדחוף את נושא המילואים קדימה. לכן, אל תנפנפו לי בוועדה הזאת. עם כל הכבוד הראוי, אנו לא פחות אחראים. לצערי, אם לא תהיה דחיפה רצינית של הכנסת מלמטה, דבר לא יזוז בוועדה. כך עובדת כל ביורוקרטיה מאז ומעולם.

רבותי, אני מציע לקבל כרגע את ההחלטה שאנו פונים למליאה להחלת הרציפות. מועד ההצבעה במליאה יתואם ביני לבין המציע, ונקווה שזה גם יעבור.

אפשר שזה יהיה ביום שלישי בערב.

אינך יכול לדעת זאת. תיקח בחשבון, שאתה אומר זאת היום, ו-14 יום זה רץ. אולי אתה רוצה ש-14 יום יסתיימו ב-29 ביולי - זה רעיון. תחשוב על זה.

הצעתי להם, אבל הם ביקשו לא לעשות זאת ביום המילואים.

אני מעמיד להצבעה את בקשת הוועדה ממליאת הכנסת החלת דין רציפות על הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 58) (הגדרת התגמול המזערי), התשס"ב-2002, מאת חבר-הכנסת אבשלום וילן.

ה צ ב ע ה

בעד - 4
נגד - אין
נמנעים - אין
בקשת הוועדה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 58)
(הגדרת התגמול המזערי), התשס"ב-2002, נתקבלה.

ארבעה חברי-כנסת הצביעו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הבקשה נתקבלה.

אני נועל את הישיבה.

תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.