כנסת פתוחה

עסקים 8.7.2003



5
ועדת משנה לעסקים קטנים
8.7.2003

פרוטוקולים/כספים/6762
ירושלים, י' בתמוז, תשס"ג
10 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הכספים) לבחינת המשבר בעסקים קטנים
יום שלישי, ח' בתמוז התשס"ג (8 ביולי 2003), שעה 10:30

המשך דיון בנושא קרן הון חוזר.

חברי הוועדה: היו"ר רוחמה אברהם
רוני בריזון
דניאל בנלולו
יעקב ליצמן
יורי שטרן

איתן רוב - מנהל המכס ומע"מ, משרד האוצר
אלדד פרשר - החשב הכללי
מיכאל תבור - יועץ חיצוני למשרד הת"מת
חזי ברקוביץ - נציג לשכת ארגוני העצמאים בישראל
מוטי שפירא - מנכ"ל לשכת ארגוני העצמאים בישרל
ישראלה מני - מנהלת אגף כלכלה, איגוד לשכות המסחר-ארגון העסקים של ישראל
בועז גילמור - דובר איגוד לשכת המסחר
שלמה מנחם - יו"ר הוועדה למפעלים קטנים ובינוניים, התאחדות התעשיינים
חזקי ישראל - התאחדות התעשיינים
ניר קנטור - התאחדות התעשיינים
צביה גילת - מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשיה
ברוך שניר - כלכלן המאקרו של התאחדות המלאכה והתעשייה
עדי שטינברג - מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים
סיגל אבירם - לשכת יועצי המס
שרון פדר - בנק אוצר החייל

טמיר כהן

סמדר אלחנני

סיגל גורדון



המשך דיון בנושא קרן הון חוזר

בוקר טוב לכולם, אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של לעסקים קטנים ובינוניים. זו ישיבתה השנייה של הוועדה, כאשר הנושא העיקרי שלצורך כך היא הוקמה, הקרן להון חוזר. בחודש אפריל שנה זו התכנסה ועדת הכספים, דנה בקרן, מכיוון שאמור היה לפוג תוקפה של ערבות המדינה. כיו"ר הוועדה מצאתי לנכון שיש טעם ועניין לבדוק את כל נושא הקריטריונים. הקריטריונים היו בלתי אפשריים למימוש, כאשר בעל עסק רצה לקבל הלוואה, ידו לא הייתה משגת לקבל אותה. מאז עברו לערך כשלושה חודשים, התקיימו ישיבות עם משרד האוצר ומשרד התמ"ת. תמונת המצב ההתחלתית היתה, נתק מוחלט בין האוצר לתמ"ת בנושא הזה. התקיימו פגישות רבות גם עם חלקכם, אני שמחה לראותכם כאן. אני רוצה להצהיר ולומר, שאני רואה חשיבות גדולה מאוד בטיפולה של הממשלה בכל המגזר הקשור לעסקים קטנים ובינוניים. אני מאמינה שהצמיחה האמיתית תבוא אך ורק מהמגזר הזה. כלומר, אם נצליח להביא לידי שינוי חשיבה ואימוץ קריטריונים כאלה ואחרים של הממשלה כלפי המגזר הזה, נוכל לגרום לשינוי משמעותי במשק, שנמצא באחת מהתקופות הקשות ביותר. מאז ועד היום, הן האוצר ובשיתוף פעולה עם התמ"ת הביאו למצב, להצעה של קרן חדשה, שאושרה בשבוע שעבר בקבינט חברתי-כלכלי. אחד הדברים שהפריעו בקרן הנ"ל, המכשול הביורוקרטי הכבד של בעל העסק על מנת לממש את קבלת ההלוואה. אני חושבת שיש כאן הישג אך אינני חושב שזה ההישג שיביא תשובה כוללת למגזר הזה.

אני רוצה להודות ליושבת הראש, אני מוכרח לומר לכם, הצורה שמדהירים את משרדי הממשלה בהקשר לעסקים קטנים בחודשיים האחרונים היא מאוד מסיבית ולא בכדי. יש לכם בקטע הזה אוזן קשבת ונציגה אוטנטית. בתחילת הדברים אני ארצה לתאר מה המצב שממנו יצאנו, על התרומה והחשיבות של עסקים קטנים, אין ספק לגבי החשיבות. אנחנו מנסים למצוא דרך איך לסייע למגזר הזה, קודם כל, לעבור את התקופה המאוד קשה, בין היתר, להפיק לקחים מההתנהלות עד היום ולבחון איזה כשלים היו לנו במערכת, למה לא קרה מה שהתכוונו אליו, כדי לנסות ולהגיע לכלי אחר שיהיה אפקטיבי ויעזור לעסקים קטנים לעבור את התקופה הקשה.

כפי שאתם יודעים, בסוף שנת 2002 החלה לפעול קרן לעסקים קטנים, קרן שהוגדרה להון חוזר בערבות מדינה. לקרן הזאת הוקצו 100 מיליון שקלים. הקרן זכתה להיענות די מועטה כשמסתכלים במבחן התוצאה. הוגשו כ-200 פניות, אושרו על ידי הבנק 55 בקשות, מתוכן בוצעו 35 הלוואות.

אתה אומר שהוגשו 200 בקשות, 55 אושרו, כלומר 25%.

בערך 65% הלוואות בוצעו, 33 מתוך 55.

אנחנו ועדה מאוד פרקטית, אנחנו לא רוצים לעסוק בארכיאולוגיה, אני כרגע נותן רק סקירת מצב.

זמננו היום קצר, מדובר בנושא חשוב, בשבוע הבא נקיים ישיבה נוספת במידה ולא נסיים היום, אני רוצה שהיום כולנו נספיק לומר את דברנו על קצה המזלג.

היקף ההלוואות שבוצעו בסך של 6 מיליון שקלים. בדקנו בקרב הלקוחות - חלק ממייצגי הלקוחות נמצאים פה - בדקנו מה היו החסמים, למה הגענו לנתונים האלה מצד אחד. מצד שני בדקנו בקרב הבנקים, למה מעט בנקים נכנסו לתהליך ומה החסמים ומה הסיכונים מבחינת הבנקים שהדברים האלה קרו. כמובן שיש גופים נוספים בתהליך הזה כמו הגוף הבודק, חברת תבור, מר מיכאל תבור יושב פה, ויועצים נוספים שבאנו אתם בדברים. לבקשת היושבת ראש, נפגשנו עם כל הנציגים של כל המגזרים המייצגים, התאחדות בעלי המלאכה, התעשייה הזעירה, לה"ב, התאחדות התעשיינים, לשכות המסחר, כל מי שיש לו יד ורגל בעניין, והסתבר לנו, שללווים היו מספר חסמים בקרן הקודמות. אחד, הייתה דרישה של היעדר חריגות בבנקים - זה חסם מאוד משמעותי. שתיים, היתה דרישה של שלוש שנות ותק לעסק. שלוש, היתה דרישה של הון עצמי בשיעור של 5%. נדרש רישום שעבוד שוטף על נכסי העסק. היו שורה של חסמים שהיו משמעותיים אשר הקשו מאוד על תפעול הקרן. בנוסף לזה, היה גם חסם לתפיסת המערכת הבנקאית, הסיכון התפעולי היה גדול מהסיכון הכלכלי. מה הם הגדירו סיכון תפעולי? במובן הזה, שהם צריכים לחלת את הכסף. מבחינתם, ההתנהלות הזאת מול האוצר היתה גורם שמרתיע.

במילים אחרות, הם מפחדים מהאוצר יותר מהקליינטים.

זה לא במילים אחרות, זה במילים מפורשות. בפועל נותרו לבנקים עשרות מיליוני שקלים חובות פתוחים בערבות מדינה שטרם מומשו. כאשר הצגנו את התמונה גם לשר האוצר, הייתה הנחייה ברורה, שאנחנו רוצים לייצר כלי שיפיק את הלקחים מהכשלים של הפעם הקודם, לפשט את ההליכים, להסיר את החסמים, ליצור מקור מימון לעסקים הקטנים, לאפשר להם בין היתר להשתמש בזה לא רק להון חוזר, אלא גם אם עסק קטן שרוצה להשקיע בעוד מכונה, שיוכל להשתמש בכספי הקרן לדבר הזה, לא להתנות את הכסף רק לנושא של הון חוזר.

זה ניתן גם לכיסוי גירעונות?

לא, לכיסוי גירעונות, לא להחליף חוב בחוב, זאת לא הכוונה. זאת לא המטרה.

לכן הקרן ההיא מתה כי נתנו כסף רק למי שהיה כסף.

לא, זה לא נכון, לפני חצי דקה תיארתי את המצב. חיפשנו כלים שיאפשר להסיק את המסקנות. אחת המסקנות שהגענו אליה, שהמדינה פחות טובה בניהול הדברים, אנחנו לא צריכים לנהל את הקרן, המדינה צריכה להקצות את הסכומים שהיא יכולה להקצות,להגדיר את הסיכון שלה ולאפשר לגורמים שמתמקצעים בזה, בין אם הבנקים ובין אם גופים מקצועיים - לנהל את זה. כאשר ישבנו עם הגופים השונים, הם באו עם יועצים מהתחום הפרטי, חלקם יושבים כאן, גם נציגים של בנק אוצר החייל, גם חזי ברקוביץ שעבד עם לה"ב, גם מר מיכאל תבור, עברנו לכלי, במקום שהמדינה תשתמש בקרן ערבות מדינה, עברנו לקרן תקציבית, המדינה מגדירה את הסיכון שלה. ניהלנו משא ומתן עם הבנקים והגענו ליצירת קרן, שהמדינה תשקיע 50 מיליון שקל, ועל יד זה, ביחסי מינוף של 1:5, יוצרים קרן בהיקף של 250 מיליון שקל, כאשר הקרן הקודמת היתה בהיקף של 100 מיליון שקל.


במתכונת החדשה שגיבשנו עם הבנקים, הכשל העיקרי מבחינתם, שהסיכון התפעולי גדול מהסיכון הכלכלי, הוסר. זה מאוד משמעותי. אנחנו יוצאים לדרך עם שני בנקים. הקרן תעמוד על 250 מיליון שקל במקום 100 מיליון שקל. גם בהיקף ההלוואה לעסק, במקום עד 250 אלף שקל יהיה עד 500 אלף שקל. הפריסה תהיה בגרייס של חצי שנה וזמן החזר של חמש שנים.

המדינה שמה פיקדון של 50 מיליון שקל, הריבית מצטרפת גם לקרן, על סמך הפיקדון שהמדינה שמה, היקף הקרן עומד על-פי חמש, ניהול הקרן נעשה באמצעות ועד מנהל של הקרן, יושבים בו נציג בנק, נציג ועדת ההיגוי - היום הוא משנה למנכ"ל תמ"ת - נציג הגוף הכלכלי, מר תבור. המדינה לא מנהלת את הקרן.

איזה בנקים נכנסו להסדר?

כדי לא לעכב את התהליך, כי מאוד חשוב להגיע להפעלת הקרן החדשה במהירות המרבית, בקרן הקודמת עבדנו עם שני בנקים, בנק אוצר החייל ובנק דיסקונט, כדי לא לעכב את התהליך, היום אנחנו מפעילים את שני הבנקים הללו. במקביל, נציע לבנקים נוספים להיכנס לתהליך. נדמה לי שהיושבת ראש באה בדברים לפחות עם אחד הבנקים, יש בנק נוסף שהביע עניין להיכנס, אנחנו מאוד נשמח לזה. נשמח גם לבנקים נוספים שיירצו להיכנס כי היום מבחינת הסיכון קטן יותר וזה כלי שלהערכתנו יהיה אטרקטיבי.

מנגנון הפעולה של הקרן החדשה. לאחר בדיקה והמלצה של הגוף המתאם, יתקיים דיון בוועדה, הוועדה מוסמכת לאשר או לדחות את הבקשה. מי שבחר את הגוף המתאם זה הבנקים, ברגע שהבנקים מנהלים את זה ויש להם אמון בגוף המתאם, ההמלצות תאושרנה. ההגדרה היא, ש-50% מסכום ההלוואה יהיה באחריות מלאה של הבנק. עד 50% מהסכום הנותר יהיה מופקד בפיקדון כאשר המדינה בעצם תפרע להלוואה בודדת עד 50% מההלוואה הספציפית.

היתרונות הבולטים של הכלי החדש, אנחנו מכפילים את המקורות שאנחנו מעמידים לרשות העסקים הקטנים בתקופה של מיתון, שזה מאוד דרמטי. בנוסף לזה, אנחנו יוצרים קרן אטרקטיבית יותר מבחינה תפעולית, היא מוגדלת ומבוססת על צורכי הבנקים. אוצר המדינה מגדיר את הסיכון, זה נכון שהוא נותן פי שלוש כסף ממה שהגדיר קודם בסיכון, אבל זה בעקבות פנייה של היושבת ראש ובסיכום עם שר האוצר. אנחנו מפשטים את ההליכים של תפעול הקרן. יורדם החסמים המהותיים שתיארתי קודם לתפעול הקרן. גם מנגנון היישום לפירעון של חובות הבנקים, המנגנון מוגדר ופשוט. הפיקדון נמצא אצלם והכלי הזה מוביל את הסיכון לאפס. כמו כן, העברת צומת ההחלטה מקרן שמנוהלת מערבות המדינה לוועד מנהל, ועד שמורכב מהבנקים, מהגוף המנהל וכדומה.

אנחנו מעריכים שהכלי הזה יהיה משמעותי ויעיל. בימים אלה אנחנו עוסקים בגיבוש הקריטריונים הסופיים לתפעול כאשר אנחנו עושים זאת בתיאום, קיבלתי הערות גם מהגופים שיושבים פה, יש הרבה דיס-אינפורמציה, למשל, שאלו אותי, למה אישרתם את המגבלה של הון עצמי, אמרתי, אין את המגבלה של הון עצמי.

לכן אני רוצה שתפרט, אני לא רוצה להתעסק בשמועות, אבל אני שואלת, אם גיבשתם קריטריונים, אני מבקשת שתציין אותם כאן. בנוסף, אני רוצה שתתאר לי תמונת מצב, אני בעלת עסק, רוצה לקבל הלוואה, איך אתה רואה את הקריטריונים מתממשים מול הבנקים, מול משרד האוצר וכו'. תפשט לי את התהליך של קבלת ההלוואה.

ראשית, אני רוצה לברך אותך על כל פעולותייך בנושא. אם יש משהו שיכול לשנות ת את מצב העסקים, זאת הקרן הזאת. לדעתי רצוי לאחד אותה עם הקרן ההיסטורית לעסקים קטנים, בסך הכל מדובר באותו מנדט, ולעשות משהו מקיף. על מה מתה הקרן הקודמת לעסקים קטנים? על שני דברים. האחד, ההסדרים עם הבנקים. כאן אני רואה התקדמות. דבר שני, החשיפה המעטה שהייתה לבנקים, 20% סיכון שהם לקחו על עצמם, הביאה בסופו של דבר, שמי שיכול היה לקבל כסף זה מי שיש לו כסף. למעשה המטרה של ההתערבות הממשלתית היתה לתת כסף למי שחלש בשוק.

אבל כרגע יש שינוי בעמדת הממשלה.

כאן הדבר המרכזי, איך אתם מורידים את המחסום ונותנים לבנקים הרגשה - - -

זה בבסיס העיקרון.

הדבר השני, על מנת שהעסקים ישתמשו בכסף בתבונה, קמה מערכת שלמה של סיוע לעסקים קטנים, הרשות לעסקים קטנים. השנה היא קורסת, התקציב שלה בשנה שעברה היה 22 מיליון שקל, היום מדובר ב-12 מיליון שקל.

זה לא הנושא היום, אשמח לכנס ישיבה נוספת. כרגע אנחנו דנים בקרן הון חוזר.

משפט נוסף, אם משרד האוצר יתנו למערכת הזאת לקרוס בשנה הנוכחית, היא לא תפעל ותקום לתחייה בשנה הבאה. בספטמבר השנה יתקיים כנס בין-לאומי לעסקים קטנים, אנחנו מגיעים אל הכנס ככלי שבור. אם הקרן הזאת לא תפעל, זה ייגמר לא טוב.

הנושא הזה של הטיפול בעסקים הקטנים, בין היתר פרויקט החונכות ושורה של פרוייקטים שמלווים ואמורים לתמוך בפרוייקט הזה, אני יודע שהיה דין ודברים בין שר האוצר לשר התעשייה, אני משוכנע שבישיבה הבאה תוכלו לקבל דיווח. היו כמה דברים שסוכמו שיסייעו בנושא העסקים הקטנים.

אנחנו נקיים ישיבה שתיוחד לנושא הזה.

ככל שזה נוגע לקריטריונים לקבלת הלוואה מהקרן, כמו שאמרתי, קם צוות שאמור לגבש קריטריונים בימים הקרובים. הקריטריונים יהיו למשל: המלצת הגוף המתאם, צירוף דוחות יתרות אשראי ואובליגו עדכניים, חשבונו של העוסק או בעליו שלא הוגבל, אין לבנק הספציפי תביעות משפטיות כנגד העסק או בעליו, העסק לא מצוי בהליך של חדלות פירעון, אין לעסק חובות לא מוסדרים לרשויות המס - לא שאין לא חובות, אבל אני מדבר על חובות לא מוסדרים, יש הרבה מאוד עסקים שיש להם חובות והם מגיעים להסדר פריסת תשלומים עם רשויות המס - לא הופרשו חובות מסופקים בחשבונות הלווה בקרן, התחייבות של הלווה שלא למשוך את כספי ההלוואה במשיכות בעלים. אין כאן 5% של הון עצמי וגם לא חריגה בבנקים.

כמה נדרשת ערבות?

הערבות של הבנקים היא 50%, הביטחונות שהבנקים יכולים לדרוש זה עד 50% כאשר המצב היום הוא, שהבנקים לוקחים עד 30%, בנוסף לזה הם לוקחים ערבויות אישיות, בנוסף לזה הם לוקחים שעבוד שוטף על כל נכסי הלווה, כך שזה מגיע לסדרי גודל של 50% ויותר. אני יודע שזאת מגבלה, אבל הנושא הזה עדיין לא סגור.

זה לא יעבור, אם זה יעבור, המצב יהיה אותו הדבר.

כמי שמכירה את המגזר הציבור, מאוד חשוב להכניס את כל הנושא הזה ללוחות זמנים. כאשר ביקשתי לדעת מתי ההליך וההסדרים אמורים להסתיים, אני גם רוצה לדעת צפי לסיום התהליך הזה. לקחנו נקודה כאובה, אבל אם לא נביא אותה לידי יישום והסדר סופי עם הבנקים, הבאנו בלון פורח ולא עשינו דבר. מה הצפי שלך, אלדד פרשר, של הסדרים עם הבנקים?

אני לא יודע לתת צפי בלוחות זמנים ובימים, אבל העקרונות שאיתן רוב תיאר גובשו יחד עם הבנקים, הם מקובלים באופן עקרוני על הבנקים. זו שאלה של ניסוח, זה לא צריך לקחת יותר מדי זמן.

כמה זמן, תן הגדרת זמן, חודשים, שבועות, ימים?

לא מדובר בחודשים אלא במספר שבועות. אני לא יודע לתת הערכה בכמה שבועות מדובר, ברגע שיהיה לנו את הפידבק הראשון מבנק אוצר החייל ובנק דיסקונט, נוכל לתת הערכה טובה יותר.

מה קורה אם הוועדה תציב לוחות זמנים, של פרק זמן בין חודש לחודש וחצי של סיום כל התהליך, זה פרק זמן סביר?

זה פרק זמן מאוד סביר, רק שזאת לא החלטה ביורוקרטית. אי אפשר להכריח את הבנק לחתום בנקודת זמן שאנחנו רוצים שהוא יחתום. אנחנו יכולים ללחוץ עליו, אנחנו יכולים להפעיל את כל כובד השפעתנו, אנחנו לא יודעים לתת לבנק לוחות זמנים. זה אינטרס של הבנק להפעיל את זה כמה שיותר מהר. אני לא רואה כאן בעיה מהותית.

אני רוצה לברך, כחבר בוועדה, גברתי היו"ר, אני חושב שהיום זה יום חג לעסקים הקטנים, מי שאחראי לחג הזה היא גברתי היושבת ראש, שעבדה לילות כימים להגיע לכל הגורמים, הן באוצר והן במשרדי הממשלה השונים, כדי להביא את הצמיחה לא רק במשק אלא גם לעסקים הקטנים. אני מקווה מאוד שמהיום ינצלו את זה לטובה ולא לרעה. אחד הדברים החשובים ביותר שנעשו כאן, ביטול כל הפרוצדורות, ביטול הריצות והטרטורים עד לקבלת ההלוואה. נעשה כאן דבר טוב, אני מברך בשמי ובשם חברי הכנסת שנמצאים אתך בוועדה. יישר כוח, כל הכבוד.

אני רוצה להצטרף לברכות, נעשתה עבודה טובה. דני, אני לא רוצה להיסחף, זה לא חג. הכוונה טובה, הקריטריונים טובים, הבעיה היא לגבי הביצוע. בביצוע אני רואה חורים רבים. מניסיון דומה של בתי המלון, קיבלו אישור, אך כשהגיעו לבנק, הבנק לא רצה לשמוע. כלומר, גם לאחר שמסכמים דברים, הבנקים לא מיישמים.

זה נעשה עם הבנקים.

אני יודע שגם פנו לאנשי החשב הכללי ולא נעשה דבר. העסק מתמוטט. אני חושב שנעשתה עבודה טובה, אבל אני חושש שהקטע של היישום לא יבוצע.

גברתי היו"ר, אני מצטרף לברכות ומוסיף עליהן איחולים, שהאנרגטיות והכוח שבו דחפת את הדברים עד עכשיו לא ייפסקו, עכשיו אנחנו נכנסים לשלב שצריך לדחוף יותר חזק. אני מצטרף לדאגתו של ח"כ ליצמן ומועד ההפעלה, זה מה שקובע בסופו של דבר. אני מוסיף דאגה פרטית משלי שקראתי לה חוק פרט בריזון, שאומר, שתמיד יש דבר אחד שדופק את כל יתר הדברים, אני עדיין מחכה לראות מהו הדבר, אני חושב שכבר שמעתי ניצנים של אותו דבר אחד שיזיק לכל היתר, לכן אני מתכוון לעקוב אחר אותו הדבר כדי שלא יקום ולא יהיה.

יש כאן מהלך מאוד חשוב. ישבנו כאן לפני שלושה חודשים והיתה תמימות דעים להפעיל את הקרן. ישנו מהלך חשוב, אבל צריך להיזהר מפסימיות. ישנם בעלי עסקים ועצמאים שיש להם המון בעיות אשראי, צריך לדבר על הבעיה של מאות אלפי עסקים קטנים, עצמאים ובעלי מלאכה שצריכים אשראי, שהבנקים חונקים אותם. הקרן הזאת לא צריכה לפתור את כל הבעיות של כל מי שי לו בעיות אשראי, אבל צריך ללכת בכיוון הזה. עשר שנים העסק הזה לא התרומם. לדעתי יש מאמץ חיובי מאוד , של החשב הכללי, של איתן רוב, של כל העוסקים בעניין על מנת לקדם את העסק, אם אפשר לצרף עוד בנקים, יהיה טוב, גם אם בהתחלה זה יתפוס יותר את העסקים הבריאים ועדיין לא ייתן את הפתרון לאלה שכבר על הקרשים. אני מקווה שבדיון הבא נעסוק בעסקים שנמצאים על הקרשים, עם בעיות של אשראי עם בעיות של הבנקים ויש בעיות קשות מאוד.

אנחנו נמצאים במצב של הידרדרות מזה שלוש שנים. אנחנו בציפייה כבר זמן כל כך ארוך, הייתה קרן אור לפני שנה וחצי-שנתיים כאשר אמרו לנו שהקרן הראשון הוקמה, חיכינו וציפינו עד שהמהלכים יסתיימו, עד שהסתיימה ההדרכה בבנק - זה לקח עוד שנה, לא אלאה אתכם בפרטים, הסיפור ארוך. סוף סוף יש אוזן קשבת. אני מודה, יש אוזן קשבת, תודה לכם על כך, אבל אל תעצרו את המהלך הזה. אני רואה את העסקים יום יום, חלקם על פני תהום, אם לא יעזרו להם עכשיו, הם סוגרים את העסק, חלק כבר סגרו, אבל אלה שעדיין חיים, צריך להחזיק אותם חיים. 50% ערבות עצמית לא תעבור. אני מבקשת מאוד, תורידו את הקריטריון הזה. הבעיה השנייה הם ההליכים, פרק הזמן מהרגע שאנחנו מתחילים את התהליך עד לרגע שניתן יהיה לקבל את ההלוואה. הבנקים מתארגנים, זה לוקח להם ארבעה חודשים אחרי שהם חותמים את ההסכם. עוד לא חתמו את ההסכמים, כמה זמן זה עוד ייקח? אל נשכח שהקרן הנוכחית מסיימת את פרק הזמן שלה באוגוסט. אם עד אוגוסט ההליכים לא יסתיימו, נצא קרחים מכאן ומכן. מה אני מבקשת? אתם הולכים למהלך רציני ומכובד, אנא עשו אותו במרץ רב וגם במהירות, גם את חתימת ההסכמים עם הבנקים, לבקש מהבנקים לסיים את תהליכי ההדרכה שלהם מהר ככל האפשר כדי שאפשר יהיה ללכת הלאה. הורדתם הון עצמי, תודה רבה, תורידו גם את הצורך מערבות גבוהה כל כך. תודה.

חבר הכנסת רוחמה אברהם, אני מציע לך לחייב את הבנקים להופיע לישיבה הבאה.

אני לוקחת זאת לתשומת לבי.

צביה גילת הזכירה את תהליך ההתארגנות, אכן זה נכון, הבנקים הם גופים קצת איטיים ומסורבלים, המחלקות המשפטיות קצת בעייתיות, זה לוקח זמן. התחזית היא, אם אכן ייחתמו ההסכמים, ההערכה היא סדר גודל של 4-5 חודשים מהיום לקחת את ההלוואה הראשונה. בקרן הנוכחית יש קצת תנופה, הקצב של החודשיים האחרונים היה גדול מאשר כל החודשים הקודמים, חלק מזה בגלל הפרסום. ההתעוררות ממשית, הגענו ל-70 אישורים ו-40 ביצועים, קרי, כ-8 מיליון שקלים. צריך לחשוב על תקופת המעבר, אם התוקף של הקרן מסתיים ב-25 באוגוסט, יכול להיות שכדאי להאריך בחצי שנה את הקרן הנוכחית. הקרן הנוכחית טיפול באופן טבעי כי התנאים של הקרן החדשה יהיו טובים יותר, ולכן ברגע שהקרן החדשה תיכנס לתוקף, הקרן הישנה לא תהיה רלבנטית. אסור להשאיר חור פתוח, בגלל מבול הפניות מדובר בין חמש לעשר פניות ביום, משהו שלא היה בעבר.

פניות או ביצועים?

פניות, מדובר בגידול משמעותי בפניות.

אני רוצה לומר תודה ליושבת הראש ולאיתן רוב שישב אתנו ארוכות ושמע את כל נציגי המגזר העסקי. אני רוצה להצטרף למה שאמרה צביה גילת בעניין הביטחונות. כאשר פנו אלינו חברים בנושא הקרן, אני יכולה לספור על יד אחת את כמות החברים שקיבלו הלוואה. הסיבה היחידה שבגינה הנושא נפל זה נושא הביטחונות. גם הלוואה של 100 אלף שקל, אם הוא צריך להמציא ביטחונות של 50 אלף שקל, זו בעיה, אין לו את הכסף הזה כי אם היה לו את הכסף הזה הוא לא היה צריך הלוואה. לכן נושא הביטחונות הוא נושא קריטי.

נושא נוסף שצריך להעלות בישיבות הבאות, לנושא עסקים קטנים יש בעיות רבות, אחד הנושאים, חובות המדינה. נושא נוסף, מחנק האשראי וריביות מאוד גבוהות שהבנקים גובים.

הכר נרחב, יש כאן הרבה עבודה. התכנסו לדיון בקרן הון חוזר, אני מבקש להתייחס לנושא. אני אשמח לשמוע רעיונות והצעות נוספות, אבל לא כרגע.

אנחנו מבקשים שבדיונים הנוספים יהיו דיונים על נושאים אחרים שקשורים לעסקים הקטנים.

מערכת הטלפונים של המערכות המסייעות, אם זה הרשות לעסקים קטנים, אם זה הארגונים הכלכליים, קורסות תחת עומס הפניות. פרק זמן של ארבעה-חמישה חודשים, כפי שמיכאל תבור אמר, לא יהיה מי שיקבל את הלוואות.

שמעת מה הוא אמר במה זה תלוי.

אני מדבר על עסקים שצריכים אשראי או הלוואות בהיקפים של 10,000 שקלים. אני מדבר על הלוואות בהיקפים שגם המגזר שמייצג חבר הכנסת ליצמן בנושא המגזר החרדי, יש שם מהפכה בנושא עסקים קטנים ויזמות לנשים חרדיות ואם לא ייתנו את ההלוואה בחודש-חודשיים הקרובים, חבל על הזמן, העסק ממש בוער. אפשר לפתור את כל הבעיות שצוינו כאן רק בחקיקה. צריך לעשות חוק מסודר כמו בצרפת וארצות הברית, בתוך החוק הזה לשים את כל הבעיות, את כל החסמים שיש בנושא עסקים קטנים ולפתור הכל בבת אחת.

אני רוצה להציג נקודה נוספת מעבר למה שנאמר כאן, העסק שבא לקחת הלוואה כנראה נמצא במצוקה, לגבי הביטחונות, אם הוא היה יכול לממן בעצמו, הוא לא היה לוקח את ההלוואה. לגבי הביטחונות שיש לו, יש לו קופות גמל בבנק אך הבנקים לא מסכימים שקופות הגמל יהוו ביטחונות. ראשית, אם אפשר להוריד את הרף של 50%, שנית, אולי לאפשר לקרן הזאת, שקופות הגמל יהוו ביטחון, אחרת הכסף לא יגיע ליעדו. אני רוצה לומר לאיתן רוב, השינויים שישנם בקריטריונים, הם שינויים אדירים שלא חשבו עליהם קודם, בדיוק אותו הדבר כמו השינוי בתפיסה הזאת של השינויים בקריטריונים שהם מראים על פתיחות, אותה הדבר שיהיה השינוי לגבי הביטחונות.

חברת הכנסת רוחמה אברהם, אני שמח שהפכת את העסק הקטן לעסק גדול, זאת גם תודות לאיתן רוב.

מהניסיון שלי, הייתי רוצה לנסות לשנות תפיסת עולם לגבי הקרן הזאת. בקרן הקודמת היו תנאים שונים, היום התנאים קשים מאוד. בגלל המיתון הנוכחי צריך להקל על קבלת ההלוואה, להקל על העסקים הקטנים בקבלת הכסף. אבל במאוזן, להקשות על תנאי האכיפה, מה שלא נעשה בקרן הקודמת. צריך לשנות את החשיבה. החסם האמיתי הוא הביטחונות. לעסקים הקטנים והבינוניים אין יותר ביטחונות, אם היו לי ביטחונות, הייתי לוקח יותר אשראי. נגמר לנו, הגענו עד לגבול הבית, אני שומע על מפעלים שמשעבדים את הבית שלהם לטובת העסק.

מזמן זה כבר עבר את זה.

ההערות חשובות וניקח אותן בחשבון. אמרתם, שהמגבלה העיקרית היא נושא הבטוחות כי כל השאר הסתדר. הנושא הזה ייבחן, אני מודע לזה שזה בעייתי, היום אני עוד יושב בעניין עם מיכאל תבור, עם החשב הכללי, נבדוק את הדברים.

אתה לא רוצה שיהיה עוד כישלון.

אף אחד לא רוצה שזה לא יצלח. נעשו מאמצים רבים גם מצד החשב הכללי על מנת להביא את הכלי הזה לידי יישום, גם בתוך האוצר, זה לא פשוט לשנות תפיסה של אגף התקציבים. החשב הכללי שינה כאן פאזה בצורה משמעותי.

אני רוצה לומר, השימוש לא ייעשה רק להון חוזר, אלא אפשר גם להרחיב את העסק. שנית, הנושא של תקופת המעבר שדיבר עליה תבור, נבחן יחד את הנושא, בהחלט ניתן עליו את הדעת. חשוב להבדיל מהקרן הקודמת, סיכמנו על עצמנו עוד מנגנון שאנחנו לא מחכים למעקב של יו"ר הוועדה, לחיוב אני אומר את זה, אלא קבענו לעצמנו שגם החשב הכללי, גם מנכ"ל תמ"ת וגם אנוכי מתכוונים לשבת ולבחון מדי שלושה חודשים את הביצוע ולראות מה מהקריטריונים מהווה חסם. אנחנו רוצים שהדבר יהיה אופרטיבי ותפעולי. אנחנו לא יוצאים לדרך ואומרים, ניפגש בעוד שנתיים לקרן החדשה, אלא מתכוונים לעקוב אחר היישום בצורה שוטפת. אני מסכים, המבחן יהיה בביצוע.

אני רוצה לומר לכם, אנחנו מאוד רגישים לנושא של עסקים קטנים. פרסמתי הנחייה ביום ראשון האחרון לטובת העסקים הקטנים שנמצאים ב"בניין מרכזים", כ-500 עסקים, דחיתי להם את תשלום המע"מ ב-60 יום על מנת שיוכלו להתארגן. גם את החובות וההסדרים, נהיה גמישים אתם. יחד עם זאת, אנחנו מכירים את העסקים האלה, לא נאפשר מניפולציות, אבל נתנה הנחייה לדחות ל-60 יום וזאת על מנת לתת להם אפשרות להשתקם, זה חלק מהטיפול שלנו במגזר הזה.

אל תשכח שכתב הערבות מסתיים באוגוסט.

אנחנו נמצאים בתחילת חודש יולי, יש לנו עוד כחודש וחצי, במהלך החודש וחצי נשב עוד מספר פעמים. אנחנו נהיה עם יד על הדופק ואם נצטרך להאריך את הקרן הישנה לתקופת ביניים על מנת יפער חור, נעשה זאת.

אני מבקשת לישיבה הבאה לזמן את כל הנציגויות, כולל נציגות הבנקים. אני רוצה לשמוע מה קורה, אני מציעה שהישיבה הבאה תתקיים בעוד שבועיים מהיום. אם לכם תהיה תשובה בעניין ההסדר, בשמחה רבה. מה שחשוב, אבקש לדעת לגבי תקופת המעבר, איך מגבשים עמדה כדי שלא תהיה נפילה בין הכיסאות, עמדה אופרטיבית ויישומית. מצד שני, איך אנחנו בוחנים ושוקלים להקל את הקריטריונים. שעון החול שהתהפך התהפך כבר מזמן, נותרו רק מספר גרגירים. אין לנו את הזמן שחשבנו שישנו.

רבותיי, אני מודה לכם מאוד, אשמח להתייחסויות נוספות שלכם בנושא, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.