פרוטוקולים/כספים/6962



5
ועדת הכספים
07.07.03

פרוטוקולים/כספים/6962
ירושלים, ז' באב, תשס"ג
5 באוגוסט, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת כספים
יום שני, ז' בתמוז התשס"ג (07.07.2003), בשעה 11:00

א. מפלגת עלה ירוק-בקשה להארכת מועדים לפי סעיף 10(ו) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973
ב.דיון מהיר בנושא העברת כספי החטיבה להתיישבות והמועצות האזוריות למימון המאחזים
הבלתי חוקיים-חה"כ אבשלום וילן
ג. דיור לרב הראשי לישראל
ד. העברות תקציביות

חברי הוועדה: אברהם הירשזון -היו"ר
רוחמה אברהם
ניסים דהן
חיים אורון
יעקב ליצמן
אבשלום וילן
רוחמה אברהם
ניסן סלומינסקי
ניסים דהן
אברהם-בייגה שוחט
משולם נהרי

חה"כ אלי אפללו
חה"כ משה גפני
עודד וינר -מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל
דוד גולבאום -ממונה מחוז ירושלים, משרד האוצר
בלוז קונסטנטין
עדי הרשקוביץ
גילי קניגסבוך
יפתח מלמן
ניר רייס

אנה שניידר

סמדר אלחנני

טמיר כהן

מיטל בר-שלום



מפלגת עלה ירוק-בקשה להארכת מועדים לפי סעיף 10(ו) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנו דנים היום במפלגת עלה ירוק-בקשה להארכת מועדים לפי סעיף 10(ו) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973

אני מתנגד לכך, כיוון שמה שיקרה לאט לאט אנו נתחיל לאשר את כל המפלגות. אנו צריכים לקבוע מועד בו נדון על הכל ביחד. בנוסף, זו הפעם השנייה שמבקר המדינה מביא לנו בדיעבד. גם מבקר המדינה כפוף לדברים והוא לא יכול להביא את הדברים לאחר שעבר התאריך. בשל כך אני מתנגד ואני מבקש להצביע נגד.

אני מתייחס להערה שלך בכל הרצינות ועל כן אני מבקש ממנהל הוועדה להוציא מכתב למבקר המדינה, ולומר לו כי זו לא הפעם הראשונה שאנו מקבלים את הדברים לאישור בדיעבד, וכי חברי הכנסת של הוועדה העירו בנוגע לכך כי זה לא מקובל ולא ראוי, וגם שאנו מבקשים בעתיד כי כל נושא כזה יבוא במועדו.

לא כדאי להזמין לכאן את המפלגה כדי שנדע מי זו המפלגה הזו.

האם אתה רוצה את המפלגה או את מוצריה?

האם המפלגה הזו היא בעד או נגד סמים?

המפלגה הזו כשמה כן היא. היא בעד החקלאות במדינת ישראל ועל כן קוראים לה עלה ירוק ולא עלה נובל.

אדוני היו"ר, אתה לא התייחסת להערה הראשונה שלי.

אני התייחסתי לכך ואמרתי שאתה צודק, וזה נכון לקבוע מועד מסויים בו נדון בכל הדברים ביחד. טמיר, אני מבקש כי תוסיף למכתב גם את ההערה של ליצמן בנושא הזה. אני מציע שנצביע על כך.

ה צ ב ע ה

4

חה"כ יעקב ליצמן

אין





"דיון מהיר" בנושא העברת כספי החטיבה להתיישבות והמועצות האזוריות למימון המאחזים הבלתי חוקיים-חה"כ אבשלום וילן

בהתאם לסעיף 97א לתקנות הכנסת החליטו יו"ר הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת הכספים את הצעתו של חה"כ אבשלום וילן, העברת כספי החטיבה להתיישבות והמועצות האזוריות למימון המאחזים הבלתי חוקיים. אני מעביר את רשות הדיבור לחה"כ וילן.

לדיון הזה הוזמנו מספר אנשים שלא הגיעו. היכן מנכ"ל החטיבה להתיישבות?

היו"ר נמצא.

אבל המנכ"ל לא נמצא.

האם אדוני רוצה לדחות את הדיון כדי שנזמן אותם פעם נוספת?

חשב החטיבה להתיישבות גם לא הגיע. נאמר לי כי הוא לא קיבל הזמנה. אולי ניתן לזמנן אותו עכשיו.

הוא הוזמן.

האם אפשר להתקשר אליו עכשיו ולזמן אותו? הוא יושב לא רחוק מכאן.

יש שתי אפשרויות כעת, או שאנו דוחים את הדיון למועד אחר ונזמן את החשב שוב, או שאתה מעוניין להמשיך את הדיון עם הנוכחים שפה.

יש אפשרות שלישית והיא לזמן את החשב שמתגורר במרחק של 200 מטר מפה. אלי הגיע מידע מכמה מקורות כי ישנו שימוש בכספי מדינה בכל נושא המאחזים הבלתי חוקיים. כאשר התחלתי לברר את הסוגייה נתקלתי בקשר של שתיקה. כולם אמרו נכון, אבל לא הסכימו להעיד. השיא היה בהאחזות עדי עד שהצבא פינה אותה, ומנכ"ל החטיבה להתיישבות הודה כי החטיבה השקיעה בה כספים והיה שם ויכוח מה חוקי ומה לא חוקי. היה פינוי של כוחות צבא ומשטרה גדולים על חשבון משלם המיסים, ומצד שני כספי החטיבה להתיישבות שהם כספי מדינה, הושקעו בהקמת המאחז. אני פניתי בעניין גם לשר שטרית, שגם הוא היה צריך להגיע לדיון הזה, שאישר באוזני כי הדברים אכן לא בסדר והם צריכים להיבדק.

אני פגשתי אתמול את השר שטרית בכנס רואי חשבון באילת, ועל כן כנראה הוא לא יכל להשתתף בדיון היום.

אני מבין כי הוא העדיף את בתי המלון באילת על הדיון פה היום.

אתמול היו שם 5,000 רואי חשבון. אני חושב כי זהו כנס חשוב מאוד, וזה בסדר שהשר רצה לכבד את הכנס בנוכחותו.

אני חוזר בי. אני פשוט חושב כי דיון מהיר שחסרים בו כל כך הרבה אנשים, עדיף לדחות. אני מבקש לדחות את הדיון ולדאוג שבפעם הבאה החשב והמנכ"ל יגיעו וכן השר שטרית.

אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה כי לעניין דיון מהיר כתוב בסעיף 97א, כי הוועדה שהנושא הועבר אליה תחל בדיון בתוך שבוע ימים מהעברת הנושא. צריך להודיע לפרוטוקול כי התחלנו בדיון.

התחלנו את הדיון ושמענו את דבריו של חה"כ אבשלום וילן, אך מאחר שחה"כ וילן ביקש לזמן מספר אנשים נוספים שלא הגיעו היום, אנו נמשיך את הדיון במועד מאוחר יותר.




















דיור לרב הראשי לישראל הראשון לציון, הרב שלמה משה עמר, ודיור לרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר

אנחנו בוועדה אישרנו לרב הראשי במפלגת העבודה, שמעון פרס, תקציב ללשכה מיוחדת בסכום נוסף של 2,500,000 שקלים. מדוע אז היא לא כתבה דו"ח נגד ובנושא הזה היא כותבת דו"ח נגד? מה ההבדל בין הרב הראשי במפלגת העבודה לרב הראשי לישראל?

אתה שואל שאלות שאתה צריך לתת עליהן את התשובות בעצמך. השאלה היא של מי הכשרות.

אני חושב כי אישרנו זאת בהתנייה מסויימת בהתחשב בכך שהוא יו"ר האופוזיציה.

הוא הסכים לכך.

אני מציע כי מר וינר יפתח את הדיון.

כפי שפניתי במכתב ליו"ר הוועדה, הרבנים הראשיים לישראל מתגוררים כיום בתל אביב, ואילו הרבנות הראשית לישראל עיקר מושבה, בעיני תושבי מדינת ישראל ובעיני העולם כולו, היא בירושלים.

גם על פי חוק.

הרבנות הראשית לישראל לחלק מבני העם וגם לאלה שאינם בני ברית מהווה סמל ודוגמא ליהדותה ולאפיונה המיוחד של מדינת ישראל כמדינת היהודים. כפי שצינה היועצת המשפטית, גם על פי חוק מושב הרבנות הינו בירושלים שהיא בירת ישראל, וזהו גם המסר שאנו שולחים לאומות העולם. כל הרבנים הראשיים לישראל כמעט ללא יוצא מן הכלל שימשו בקודש בירושלים.

הרבנים הראשיים הנוכחים שנכנסו לכהונתם בערב פסח עושים ימים כלילות בעבודתם כדי להתגבר על הפערים שנוצרו בתקופה שלא היו רבנים ראשיים, והם גם עושים מאמצים גדולים מאוד להיכנס לתחומים נוספים. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה כי הרבנים הראשיים משמשים בנוסף להיותם רבנים ראשיים, גם כדיינים בבית הדין הרבני הגדול. כהונתם של הרבנים הראשיים על פי החוק נמשכת 10 שנים, כאשר הם משמשים ברוטציה, כאשר אחד מהם משמש במשך חמש שנים נשיא מועצת הרבנות הראשית והשני כנשיא בתי הדין הרבניים, ולאחר מכן הם מתחלפים. הרבנים הראשיים מתוקף כהונתם מבקשים להיות בירושלים, גם מהסיבה הטכנית הפשוטה שאדם אשר עובד מהבוקר עד הערב ועוד אחר כך גם מחוייב לשיעורים ולארועים כאלה או אחרים, מבקש לגור בירושלים. בנוסף לכך, על הרבניים הראשיים מוטלת מטלה שאינה מוטלת בהכרח על אנשי ציבור אחרים, וזה הופעות תכופות למדי בבתי הכנסת הגדולים בירושלים, כמו בית הכנסת הגדול, בית הכנסת ישורון ובית הכנסת הספרדי הגדול, בשבתות ובארועים מיוחדים כמו שבת תשובה, ראש השנה, יום כיפור, שבת הגדול, שבועות וכו'. הרבנים הראשיים גם מבורכים במשפחות מרובות ילדים.

לרב מצגר ישנ רק 6 ילדים.

הוא עוד צעיר. אם תהיה לו דירה בירושלים אז יהיה לו יותר קל. לרב עמר ישנם 12 ילדים. הרבנים הראשיים מבקשים לגור בירושלים בתקופת כהונתם, כפי שנהגו קודמיהם.

לפי כל הבירורים המקדמיים שאני ערכתי, הוועדה הנכבדה הזו היא הסוברניתמ על פי החוק לקבוע את תנאי שכרם של הרבנים הראשיים לישראל. הרבנים הראשיים היום ברוב הדברים מוצמדים לתנאי הדיינים, כאשר הרעיון היה לצרף אותם לגוף גדול יותר לצורך השוואת תנאי כהונתם, שכרם ותנאי הגמלאות. למרות זאת הם מופיעים בחוק כסקטור נפרד. עלתה שאלה מה יקרה אם יאשרו לרבנים ראשיים דירה בירושלים בהיותם נושאי משרה שיפוטית או דיינים, וגם כל 400 נושאי משרה שיפוטית ירצו גם כן לעבור לעיר שיפוטם או לעיר שבה הם התמנו לכהונתם. אנו ביקשנו כי היות והרבנים הראשיים הם יחודיים ועומדים כיהלום בפני עצמו ליצור להם כטגוריה נפרדת, כפי שבסמכותה של הוועדה בהתאם לאמור בחוק, ולהגדיר קטגוריה של רבנים ראשיים, ואז לא נצטרך לגרור איתם גם את נושאי המשרות השיפוטיות האחרים. אינו דומה הרב הראשי לישראל לדיין, שופט וכו'. אני ראיתי בחוות הדעת של היועצת המשפטית כי היא הזכירה את נשיא בית המשפט העליון כנמצא ברמה מקבילה לזו של הרב הראשי לישראל. את הרבנים הראשיים פוקדים מכל קצוות הארץ והעולם, ואני חושב כי זה לכבוד למדינת ישראל כי הם יגורו בירושלים. רק לפני שבוע הממשלה קיבלה החלטה כי כל הכנסים יהיו בירושלים. כל בעל משרה ברמה כזו שקובע את משכנו בירושלים, כפי שהחוק מחייב את הרבנים הראשיים, מביא כבוד למדינת ישראל.

הנושא הזה התגלגל בכמה ורסיות, ובהחלטה הקודמת משנת 1994 מפורטים כל התנאים של הרבנים הראשיים שהיו זכאים לדירת שרד. במזכירות הממשלה חושבים כי לא פג תוקפה של ההחלטה הזו. לכן גם ביקשתי חריגה לגבי שני סעיפים בהחלטה המדברת על דירה בגודל 120 מטר מרובע, ועל מרחק מינימום של 70 ק"מ. אנחנו חושבים כי הרבנים הראשיים ראויים לכך וראוי עם ישראל שהכנסת תחליט החלטה כזו שמנציחה מצב קיים.

מה היה המצב לגבי הרב לאו?

הרב לאו ויתר על כך. העניינים נמשך הרבה זמן ובסופו של דבר כאשר אפשרו לו זאת, הוא היה בשלהי כהונתו ואמר כי הוא לא מעוניין בתקופה כזו לעבור, כדי שלא יגידו שהיה פה איזשהו מחטף. הרב בקשי עד סוף כהונתו גר בדירה על חשבון המדינה.

כמה קילומטרים יש מביתו של הרב עמר עד לירושלים?

65 קילומטר.

בשביל 5 קילומטר הם עושים בלאגן?

אם לא היינו צריכים את שני החריגות האלה, אף אחד לא היה מעלה ספק בבקשה כיוון שמכח החוק היינו ממשיכים במצב הקיים.

על איזה גודל של דירה אתם מדברים?

אנחנו מדברים על גודל דירה של 180-200 מטר מרובע. אם מדובר היום על שכר דירה של 900 דולר, בדירות היותר גדולות מדובר על שכר דירה של 1,300 דולר.

האם מדובר בילדים קטנים שגרים בבית הוריהם?

כן. הילד הקטן ביותר של הרב מצגר הוא בן 3. לב עמר יש ילדים קצת יותר גדולים.

כמה מילדי הרב עמר חיים בבית?

6 ילדים לפחות, כאשר הרבה מהם באים במהלך השבוע ובסופי שבוע. אנחנו יודעים על תקדימים הן מבחינת גודל הדירה והן מבחינת המרחק, כולל במקרים של חברי ממשלה ואחרים.

אם אתה מדבר על תקדימים אתה צריך לפרט.

אני אחד מהם.

החוזה של הרב עמר בדירתו בתל אביב מסתיים בימים אלה. אנו משחקים על טוב ליבו של בעל הבית, כי ביקשנו אורכה של מספר ימים עד לאחר ישיבת הכספים של הכנסת, כדי שהוא לא יהיה חסר בית ויוכל לעבור ישירות לירושלים.

אני הנחתי על שולחנכם מסמך המפרט בעיה משפטית שתבוא על פתרונה בדיון הזה בוועדת הכספים. נראה לי שההחלטה של הממשלה משנת 1994 התקבלה ללא סמכות חוקית, כי משנת 1981 הסמכות לקבוע משכורות ותנאים נלווים לנושאי משרה ברשויות השלטון, כולל הרבנים הראשיים, שפטים ודיינים, למעט חברי כנסת, היא בידי ועדת הכספים. באפריל 2000 הוגשה בקשה על ידי מזכיר הממשלה דאז, יצחק הרצוג, ליו"ר ועדת הכספים בנושא הרב לאו. במכתב נאמר על ידי מזכיר הממשלה כי דומה שהסמכות לבדוק את הבקשה מצויה בידי ועדת הכספים, וכי הוא לא מסתמך על החלטת הממשלה. יו"ר ועדת הכספים דאז, אלי גולדשמיט, המליץ להעביר את הנושא לוועדת אלוני, על מנת שוועדת אלוני תתייחס אליו ותגיש את המלצותיה לוועדת הכספים. הנושא נדון בוועדת אלוני, אבל משום מה נראה לוועדת אלוני כי הבקשה נזנחה, כי ביקשו הסברים וביקשו כי מזכיר הממשלה יופיע ויסביר את הבקשה, אך הפרטים לא ניתנו. ועדת אלוני המליצה לוועדת הכספים לא לקבל את הבקשה. עכשיו אנו נמצאים במצב שבעצם לצורך העניין החלטת הממשלה לא קיימת וועדת הכספים צריכה לתת את דעתה על מספר נקודות. הנקודה הראשונה היא האם יש מקום בכלל לאשר דירת שרד שלהבדיל מהחזר הוצאות דמי שכירות זה כולל גם הוצאות אחזקה וניקיון.

זה לא נכון.

זה מה שקורה לגבי ראש הממשלה.

נכון, אבל לא לגבי השרים.

זה מה שקורה לגבי נשיא המדינה. לגבי השרים, ועדת הכספים החליטה בתשמ"ב בסעיף 7 להחלטת שכר שרים: "שר החוץ זכאי לדירת שרד בירושלים. שר אחר שמקום מגוריו אינו בירושלים זכאי להחזר הוצאותיו לשכירת דירה בירושלים". אין כאן מגבלה של קילומטרים. בהחלטה נוספת נאמר כי שר שמרכז משרדו בתל אביב ומקום מגוריו מרוחק משם יותר מ-40 קילומטרים זכאי להחזר הוצאות לשכירת דירה במקום שאינו מרוחק. זה לא רלוונטי לענייננו כי אנו לא מדברים על מרכז משרד בתל אביב. אם אנו קוראים את ההחלטה של ועדת הכספים לעניין שכר שרים, אנו רואים כי יש הבחנה בין דירת שרד שאמנם אין לה הגדרה אך אני מביינה כי הכוונה היא גם להחזר הוצאות החזקה, ריהוט ונקיון, לבין החזר הוצאות לשכירת דירה שכאן אין מגבלה של סכום או של קילומטרים. לעומת זאת לגבי חברי כנסת יש החלטה של ועדת הכנסת, החלטת שכר חברי הכנסת, הענקות ותשלומים, שאומרת: "חבר כנסת שמעתיק את מגוריו לירושלים ושוכר דירה לרגל תפקידו כחבר כנסת, זכאי להחזר תשלום שכר דירה לפי הוצאותיו הממשיות, אך לא יותר מהסכום ששווה ל-317 דולר לחודש, ואם הוא הגיש חוזה שכירות כדין הוא זכאי לבהחזר הוצאות עד לסכום בשקלים חדשים השווה ל-634 דולר לחודש". לגבי נושאי משרה שיפוטית היתה בזמנו החלטה של ועדת הכספים שאם הם מעתיקים את מקום המגורים לירושלים נותנים להם אפשרות לשכור דירה במימון האוצר, לפי תנאים של עובדי מדינה. ההחלטה הזו בוטלה על ידי ועדת הכספים בשנת 1995. היום נושאי משרה שיפוטית לא זכאים לשום סיוע בנושא של דיור כאשר הם מעתיקים את מקום מגוריהם כתוצאה מהכהונה שלהם.

אנחנו מכירים החלטה מאוחרת יותר של ועדת השרים, לפיה פועל משרד האוצר היום. ההחלטה הזו קובעת זכאות לדירת שרד לשר שמקום מגוריו מרוחק 70 קלומטר, ללא הגבלה של סכום, אבל עם הגבלה של שטח לצורכי ארנונה, 120 מטר מרובע. לפי הנוהל הזה, פועל הדיור הממשלתי כבר שנים רבות. יש לא מעט דירות כאלה שאנו שוכרים, כולל בקדנציה הנוכחית לשרים הנוכחים.

לגבי הרב הראשי, אני רוצה לומר כי אנו הגוף המבצע. אנו לא קובעים תקנות אלא מבצעים אותן. לעניין הביצוע אני יכול לציין כי אין אפשרות למצוא דירה הולמת בטווח של 120 מטר למשפחה המונה מעל 4 נפשות. אני מניח כי ההחלטה לגבי 120 מטר התייחסה למשפחות שרים שאינן מרובות ילדים. בשל כך לדעתנו יש כל הצדקה לאשר את הבקשה.

כיוון שאני הבאתי את ההצעה להחלטה שהתקבלה ב-1994, אני רוצה לומר כמה דברים על העניין, בלי הדקדקנות הממשלתית. ההחלטה הוגשה לממשלה כיוון שהיתה אנרכיה טוטאלית וכל שר היה מנהל שוק פרסי עם יחידת הדיור, לגבי גודל הדירה, מיקומה, שכר הדירה וכו'. הדבר הזה לא נראה לי, ועל כן ישבתי עם החשב הכללי והבאנו לממשלה הצעה שעל פיה נהגו והיא היתה נכונה בשעתה. ראש הממשלה ושר החוץ היו בקטגוריה נפרדת, והם קיבלו דירות שהממשלה גם החזיקה אותן באופן שוטף. לכל שאר השרים נקבעו שתי מגבלות, מגבלה של 120 מטר, ומגבלה של מרחק של 70 קילומטר. הדירה שאני שכרתי בירושלים היתה 160 מטר וסגרתי עם קיר מדיקט 40 מטר. סגרנו כמה חדרים כדי שהדירה תהיה בגודל של 120 מטר. עם המרחק היינו גמישים. אם מישהו גר בתל אביב, הרצליה או בראשון לציון, והמרחק היה 66 קילומטר, גם זה היה נכנס בתוך הקטגוריה. החשכ"ל בזמני מאוד הקפיד בעניין. אני חושב כי אם במשפחה יש מעל 3 ילדים החיים בבית, יש לתת תוספת בקילומטרים. אני הייתי מציע כי יאמר שכל ילד שנמצא בבית, מעל ל-3 הילדים, יקבל 15 מטרים נוספים, כאשר הגג יהיה 170-180 מטרים. אני חושב שזה עונה לבעיות וזה נותן ביטוי לשאלה מה קורה אם במשפחה יש יותר ילדים. בנוסף, גמישות המרחק היא גמישות סבירה לחלוטין. צריך לזכור שהילדים שצריכים להיספר צריכים להיות מתחת לגיל 18.

כל זמן שהילדים בבית הם צריכים להילקח בחשבון.

מה קורה אם הוא בצבא באותו זמן?

אני תומך במה שבייגה אומר, מלבד ההערה האחרונה. אני חושב שאם ילד מעל גיל 18 והוא עדיין גר בבית, הוא צריך להילקח בחשבון. ניתן לבדוק את זה.

מה מספר הילדים של הרבנים הראשיים שהם מתחת לגיל 18?

אני חושב שאצל אחד יש ארבעה ילדים שהם מתחת לגיל 18, ואצל השני שישה או שבעה.

אנחנו בוועדה דנים כל הזמן על חריגים. דנו על שמעון פרס, ואני מצדיק את מה שעשינו. בימים האחרונים גם שר השיכון אושר כחריג כאשר קיבל את הדירה של ניסים דהן, ואי אפשר להשוות את מספר הילדים שלו למספר הילדים של ניסים דהן. אני חושב שצריך גם להתחשב בזה שהיום לנסוע מתל אביב לירושלים גם כאשר מדובר ב-60 קילומטר, זה לוקח הרבה יותר זמן.

היום זה לוקח פחות זמן. זה לוקח שלושת רבעי שעה.

זה לוקח מהר מאוד היום. אני נוסע כל יום.

אני חושב שצריך לאשר את הבקשה.

אנחנו הפכנו לוועדה של חברים. צריך לזכור כי לא מדובר באנשים מחוסרי דיור. אם יש להם דירה הם יכולים להשכיר אותה ולשכור דירה בירושלים לעשר שנים. לשר אני לא יכול לומר את אותו הדבר כי יכול להיות שכהונתו תימשך רק חצי שנה. פה מדובר על נבחר לעשר שנים.

לי אסור היה להשכיר את דירתי.

ח"כ אורון, אני חושב שאתה צריך לאסור עליו להשכיר את דירתו, ואם הוא כבר ישכיר את דירתו אז שאת הכסף יעביר לממשלה.

זה מה שאני אומר. הרבנות תשלם לו עבור הוצאות ארוח והוצאות אחרות. מדוע צריך להחזיק דירות שרד לסוג משרה כזה? הרי זה לאט לאט יתפשט. אם אותו רב היה ירושלמי הוא לא היה מקבל כלום, אלא רק עבור הוצאות ארוח. כל הסיפור הזה הוא כיוון שאותו רב נוסע 60 קילךומטר. אני מציע שהוא לא יסע את המרחק הזה כלל ויעתיק את מקום מגוריו ל-10 שנים, כמו שהרבה אנשים עושים כאשר הם עוברים ממקום למקום ל-10 שנים. צריך לזכור שלא מדובר באנשים שהכריחו אותם לבחור באותו תפקיד ושלחו אותם לבסיס בעובדה או לבסיס בחרמון. אותם אנשים ידעו במה מדובר. מדובר פה ב-1,500 דולר לחודש כפול 12 חודשים כפול 10 שנים. לא מדובר באנשים מחוסרי דיור. האדם כבר מחזיק דירה במשכורתו. אם רוצים להגדיל את המשכורות של הרבנים הראשיים, שיגידו זאת. האחד יקנה בזה דירה והשני יקנה בזה ספרים.

לגבי חברי כנסת זה באמת המצב. אותו החזר של 634 דולר לחודש מותנה בכך: "חבר הכנסת אשר העתיק את מגוריו באופן זמני לירושלים לרגל תפקידו כחבר הכנסת, זכאי להחזר תשלום שכר דירה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שיתקיימו כל אלה: 1. אין שינוי במקום מגוריו הקבוע. 2. דירת הקבע לא תושכר". מכאן שאם הוא משכיר את דירת הקבע שלו הוא לא זכאי להחזר.

לגבי חברי הכנסת זהו תחליף להוצאות מלון. היה מקרה של ח"כ מסויים שכן השכיר את דירתו והיו דיונים בוועדת האתיקה על כך. אמרו כי במקום שאתה תלך לבתי מלון שלושה לילות בשבוע, שזה יעלה לכנסת הרבה יותר, זכותך לקבל דירה שאינה קבועה. כאשר קבעו סכום של 634 דולרים התכוונו לדירה שלא יגורו בה יותר משלושה ימים בשבוע. פה מדובר בדירת שרד. מובן בעיני כי כאשר מדובר במשפחה גדולה, הכוונה היא לדירה גדולה שאדם יחיה בה 10 שנים באופן קבוע. הוא לא יסע לתל אביב בסופי שבוע, כיוון שזו תהיה דירתו הקבועה.

מדוע הם שונים מכל נושאי המשרה האחרים שזכאים לדירת שרד?

כי נושא המשרה האחרים לא נבחרים ל-10 שנים.

ומה קורה כאשר חבר כנסת נבחר ל-5 שנים?

מה שאנה הקריאה קודם רק מחזק את מה שאני אומר. לחבר כנסת אמרו כי הוא לא יכול להשכיר את דירת הקבע שלו, כיוון שמדובר רק על תחליף מלון ולא על תחליף דירה.

אני רוצה לשאול שאלה מאוד פשוטה, מדוע עד היום הדבר הזה לא הוסדר בתקנות, בחקיקה או בהחלטות ממשלה? זה נראה לי מאוד מוזר שהנושא מגיע לדיון בוועדה הזו וכי אנו דנים במקרה בני רבנים מתל אביב. אם ועדה ציבורית נוסח ועדת אלוני היתה קובעת את הקריטריונים בזמנו, היינו פותרים את הבעיה. אני לא רוצה להגיע למצב כי כל מה שנצביע יתפרש באופן פוליטי, בעד או נגד הרבנים הראשיים. זה לא בסדר.

אני בטוח שאתה לא נגד הרבנות הראשית.

נכון. תתכבד ממשלת ישראל ותחליט החלטה ותביא אותה לכאן לאישור.

הסמכות לכך היא של ועדת הכספים.

כל העסק הזה נראה לא טוב. אני מציע להקים ועדה ציבורית שתגיד איזה בעלי משרות זכאים לדיור.

יש לי שתי שאלות ליועצת המשפטית. האם אנו צריכים לקבוע את תנאי השכר והדיור, ומי שקבע הוא לא היה מוסמך לקבוע את התנאים הנלווים ואת תנאי השכר?

אותו גוף לא קבע את השכר. השכר נקבע כאן בוועדת הכספים.

קשה להאמין שוועדה קבעה שכר בלי התנאים הנלווים.

הוועדה קבעה את השכר עם תנאים נלווים. משנת 1981 הסמכות לגבי נושאי משרה שיפוטית ולגבי הרבנים הראשיים היא בידי ועדת הכספים. ועדת הכספים קבעה את השכר של כל נושאי המשרה השיפוטית, והרב הראשי מוקבל לשופט בית משפט עליון, וזה מופיע בהחלטות של ועדת הכספים. ועדת הכספים לא קבעה כי מגיע דיור לרב ראשי.

האם נשיא בית המשפט העליון זכאי לדירת שרד?

לא. משנת 1995 אין שום זכאות לשום סיוע ולשום דיור לנושאי משרה שיפוטית.

אני חושב כי אנחנו צריכים לפעול בשני מהלכים. מצד אחד אנו צריכים לקבוע את התנאים הנלווים של כל אותם בעלי משרות. אני לא בטוח כי אנחנו בפורום כזה יכולים לקבוע את הכל. צריכה לשבת ועדת משנה או ועדה ציבורית שתקבע את כל התנאים הנלווים, ותביא לנו את ההמלצה ואנו נאשר אותה.

חלק מהתנאים נקבעו על ידי אותה ועדה.

אני מדבר על מה שלא נקבע עדיין, על מה שעדיין פועל שלא לפי אישור של גוף פורמלי.

מישהו צריך למנות את הוועדה הציבורית.

אנחנו.

אין לכם סמכות לכך.

אם אין לנו סמכות לכך, אנו נמנה ועדת משנה. עד אז אני מציע שנאשר את שני החריגים האלו לשני הרבנים הראשיים עם מגבלה שכל עוד הם משמשים רבנים ראשיים.

מדוע כחריג? אם הוועדה מאשרת זאת, אז זה יהיה תיקון להחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, שיתיחס באופן ספציפי לרבנים הראשיים, ואז לא צריך להגיד לכמה זמן.

זה הכל תלוי בנקודת המבט. אצל חה"כ סלומינסקי הרבנים הראשיים הם חריגים.

הצעתי שתהיה ועדת משנה שתבדוק את העניין ותגיש לנו את המלצותיה לאישור. אין לי מושג האם הגיוני לאשר 120 מטר או 200? אין לי מושג ועל כן אני לא מעוניין להיכנס לזה. בשל כך אני מציע שתהיה ועדת משנה. עד אז אני מציע כן לאשר את שתי הבקשות החריגות, אחת בנושא של מרחק ואחת בנוגע לגודל הדירה.

סמכות לקביעה בנושאים האלה היא בידי ועדת הכספים. גם כאשר היתה ועדה ציבורית לא נתנו לה את הסמכות לגבי השופטים והדיינים, זה תמיד נשאר בידי ועדת הכספים. ועדה קודמת החליטה לוותר על כל הטבות הדיור לנושאי משרה שיפוטית. יכול להיות נושא משרה שיפוטית בכיר שגר בירושלים וקנה דירה ב-300 אלף דולר, הדירה עולה לו את שכר הדירה האלטרנטיבי בהיקף של 10% לשנה, 30,000 דולר לשנה. הוא היה יכול להשקיע את הכסף ולקבל את זה. לעומת זאת נושא משרה שיפוטית שיעבור מתל אביב לירושלים, יכול למכור את הדירה שלו, ואז אם הוא מקבל דירת שרד, יש לו הכנסה נוספת של 30,000 דולר לשנה. אתם עושים פה הפלייה בין נושאי משרה, לפי מקום המגורים הקודם שלהם, ומאפשרים לאנשים מאוד מתוחכמים לתכנן את מקום המגורים שלהם ועל ידי כך לקבל הכנסה נוספת. כאשר קבעה ועדת הכספים בשנת 1981 ובשנת 1995 על העלאת שכר נושאי משרה שיפוטית, היא לקחה בחשבון גם את היכולת שלו לשלם עבור מקום המגורים שלו, בין אם הוא קונה דירה ומשלם משכנתא, ובין אם הוא שוכר דירה ומשלם שכר דירה. מבחינת העלות הכלכלית, זה זהה. ההחלטה היא החלטה כלכלית והיא בידיכם בלבד.

כל זה נכון אם החוק לא היה מחייב רבנים ראשיים לעבור לירושלים.

הוא לא מחייב.

החוק מחייב שמקום מושבה של המועצה תהיה בירושלים. הפועל היוצא מזה הוא שהרב הראשי צריך להיות בירושלים.

נושא הדיון מתייחס לשני מקרים ספציפיים בהקשר לשני רבנים ראשיים. אני מבקש שאם הדיון הולך להתפשט לכיוון שינוי התקנות לרוחב, אז שזה יעשה במסגרת שונה ולא במסגרת הדיון הזה. לאוצר יש מה להגיד בנושא הזה ואנו יכולים לתת ולתרום את חלקנו בעניין הזה.

תהיה רגוע שכך זה יתנהל.

חה"כ סלומינסקי, אני לא חושב כי יש צורך בוועדת משנה כי הדבר היחיד שנשאר פתוח הוא הנושא של הדיור. בשאר הדברים יש תנאים מסודרים בחוק. בפברואר 2003 עודכנו כל התנאים, כולל דירת שרד, לשרים. נשארה לדון רק בתנאי הרבנים הראשיים.

חה"כ אורון טען כי אם יש לאותו רב דירה אז שישכיר אותה וישכור במקומה דירה בירושלים. צריך לדעת כי לא תמיד הדירה בתל אביב מקבילה בערכה לדירה בירושלים. במקרה הספציפי הזה מדובר בדירה של שלושה חדרים שהוא יקבל עליה עד 500 דולר, כאשר דירה בירושלים עולה פי שניים. עצם העובדה שהיה חובה בחוק הקודם לרבנים הראשיים לגור בירושלים, מצביע על כך שהיה פה עניין ממלכתי. אני מציע שנאשר את הבקשה. בשיחה עם מנכ"ל הרבנות הראשית אני הצעתי שרבנים הראשיים יקבלו הלוואה כדי שיוכלו לקנות דירה, ואז הממשלה תהיה פטורה מלשכור עבורם דירה. אני לא יודע עם זה יהיה יותר זול לאוצר.

זו גם צריכה להיות החלטה של ועדת השרים.

אני חושב כי צריך להקים ועדה ציבורית שהיא תעסוק בכל העניין הזה של הדיור. כל פעם שצריך לדון בתנאים של מישהו, ניתן לראות את מי שתמיד תומך בבקשה ומי אומר שצריך להקים ועדה ציבורית. כך גם במקרה של פרס. בשל כך צריך להעביר את הנושא הזה לוועדה ציבורית שתדון במכלול של הנושא. אני לא חושב שההחלטה של הממשלה היא ההחלטה הנכונה. היא החלטה לא חוקית. ממתי ועדת שרים לענייני כלכלה עם תוקף של הממשלה יכולה לאשר את התנאים? מי שצריך לאשר את התנאים זו ועדת הכספים. חה"כ שוחט לא כאן כרגע, אחרת הייתי שואל אותו מדוע הוא לא הביא את ההחלטה לוועדת הכספים. אני חושב שוועדת הכספים תעשה טוב אם היא תקבל החלטה להקים ועדה ציבורית שתדון בכל התנאים של נושאי משרה שיפוטית ונושאי משרה בממשלה, ותביא אותה למליאת הכנסת. כל פעם שאנו דנים בנושא כזה נוצר מצב לא נעים, כיוון שמחר הכותרות בעיתונים יהיו: "הרבנים הראשיים מקבלים דירות שרד". אתמול היתה כותרת על שמעון פרס.

כלומר, אתה מציע לדחות את הדיון.

הוא התכוון לפעמים הבאות.

הצעתו של חה"כ אורון שבאה לעשות הבחנה בין רב ראשי שנבחר ל-10 שנים לבין שר שנבחר לתקופה לא ידועה, אני יכול לומר כי לעיתים שר יכול לכהן גם 10 שנים ואפילו 20 שנה. לפעמים יכולה להיות ממשלה משוגעת שיכולה לקבל החלטה שרב שנבחר בבחירות דמוקרטיות ל-10 שנים, תקוצר כהונתו.

אני חושב כי אנחנו צריכים להתייחס לרבנים הראשיים בכבוד, ללא קשר לדעותנו. כך גם נהגתי כלפי חה"כ שמעון פרס, כיוון שאני חושב שהוא אישיות במעמד בכיר ללא קשר לדעותיו. אני מבקש להקים פה קבוצת דיון שתכלול את חה"כ שוחט, ליצמן, דהן, אורון, סלומינסקי ואני שתשב מחר כדי שנבוא עם הצעה מוסכמת לוועדה ונצביע בנושא הזה פה אחד. אני לא חושב כי צריך לחפור בנושא של הרבנים הראשיים באופן פוליטי. אני חושב כי גם חה"כ אורון למרות מה שהוא אמר הוא נהג בלשון רכה. גם היועצת המשפטית והיועצת הכלכלית תשתתפנה בדיון הזה.




העברות תקציביות

אנו דנים בבקשה מספר 188, 189,191, שינוים בין סעיפים לשנת 2003. שר האוצר מבקש את אישורה של ועדת הכספים.

מדובר באיגום של מספר משרדי ממשלה לצורך פרוייקטים בביוב בישובי הטיפול הנקודתי. התוכנית הזו הורחבה לפי החלטת הממשלה לפני כחצי שנה בערך. משרדי האוצר, השיכון, איכות הסביבה ומשרד התשתיות העבירו מסעיפים אחרים כסף לפרוייקטים האלה כי לתוכנית התווספו יישובים כמו מודיעין עלית, בית שאן ועוד כמה יישובים. התוכנית היא כלל שנתית.

אני יודע כי התקציב עבור הביוב ניתן לרשויות המקומיות כהלוואה.

יש חלק שהוא הלוואה וחלק מענק. בתוכנית הזו 50% זה מענק ו-50% זה הלוואה.

אני מצביע על הבקשות
ה צ ב ע ה

5

0

אין

אנו עוברים לבקשה 196, שימור ברזרבה הכללית לשנת 2003. זה נדון כבר ב-08.06.03, אך עדייין לא הצבענו על זה. אני מציע שנצביע על כך.

ה צ ב ע ה

5

0

אין

אנו עוברים לפנייה מספר 209, שינוי פנימי בתקציב נמל יפו לביצוע עבודות תחזוקה.

ה צ ב ע ה

5

0

אין

אנו עוברים לפנייה מספר 215, שינויים בתקציב לשנת 2003 בנושא התמ"ס.

מנהל אזורי הפיתוח מתחייב בפני יזמים לפתח קרקעות ומשלמים לו בתמורה לזה. יש יזמים שמתחרטים או מבטלים את הבנייה שלהם והוא זה שמחזיר להם את האגרה. מדובר על פנייה של 2,500,500 של החזרים לאותם יזמים שהתחרטו.

על איזה אזורים מדובר?

יש כאן רשימה של 11 יזמים באזורים שונים.

האם זה רק באזורי פיתוח?

כן.

אני מציע שנצביע על כך.
ה צ ב ע ה

5

0

אין

אנו עוברים לבקשה 216. שר התיירות מציע שינויים בתקציב משרדו.

עיקר הפנייה עוסקת בהעברת תקציב של 5,000,000 שקלים לפעולות בירושלים בהתאם להחלטות ממשלה בנושא. מקורו של התקציב הוא בעיקר בפעולות שיווק ומכר בחו"ל. המדיניות של משרד התיירות בהתאם לאזהרות שיש במדינה זה לצמצם את הפעילות באותן נקודות השיווק.

אני מציע שנצביע על כך.

ה צ ב ע ה

5

1

אין

אנו עוברים לפנייה מספר 218, בנושא חינוך.

זו הפנייה הראשונה שמגיש משרד החינוך השנה. בפנייה הזו יש שינויים מאוזנים שבאים להשוות את התקציב לביצוע. המיוחד בפנייה הזו זה הניסיון לאגם משאבים של תוכנית אופק שזה הטיפול הנקודתי. זה היה מפוזר בכל תקציב המשרד, והחליטו שזה יהיה במספר תקנות בודדות, כנ"ל לגבי תוכנית בדרום. יש פה תוספות לגידול טבעי לתקופת ינואר-אוגוסא מאחר והגידול הטבעיי בשנה שעברה שהיה חסר לנו ניתן לנו לאחר שתקציב 2003 נחתם. אז היה צריך לפצל אותו ולתת חלק בשנה שעברה, ספטמבר-דצמבר ועכשיו מינואר עד אוגוסט. מדובר על גידול טבעי בחינוך המיוחד, החינוך הרגיל, חינוך עצמאי, מעיין החינוך התורני ותלמודי תורה. מעבר לזה יש לנו תוספות כתוצאה ממעבר לפנסיה צוברת מפנסיה תקציבית, מע"מ וביטוח לאומי של החינוך העצמאי. יש תוספות אוצר לשעות פרופסיונאליות כדי לפתור חלק מהמשברים שהיו בפתיחת שנת הלימודים תשס"ג. בנוסף, יש 47,000,000 שקלים תוספת לפרוייקט נעלה כדי להחזיק את התלמידים.

מה קורה עם יד ושם? האם אתם מקצצים בתקציבו?

יש תוספת של 3,000,000, כאשר 1,500,500 זה החזר קיצוץ ו-1,500,000 שקלים זה תוספות של יחידות שונות ביד ושם. כנראה שנצטרך לעזור ליד ושם עוד במהלך השנה.

אני רואה שאתם הולכים לקצץ הרבה כסף באגף החינוך הדתי.

זה לא קיצוצים, אלא העברות לפרוייקטים ולפעולות אחרות.

הפעולות שאליהם אתם מעבירים את הכסף הזה זה אמרכלות ועובדי משרד.

הם קונים שירותי מחשוב וכל מיני שירותים אחרים בתוך המשרד. זה לא קיצוץ, אלא שינוי במאזנים. זו בקשה שלהם.

אני רואה כי אתם גם מקצצים בהקצבות לחינוך ותרבות לפי החלטות הוועדה ציבורית.

זה שינוי מאוזן. אנו מקבלים את הכסף מהאפוטרופוס הכללי.

אני הייתי בכנס קיסריה ושם כולם דיברו על כך שהמוסדות להכשרת מורים לא ממלאים את ייעודם, וכי לפחות 50% מאותם מורים בכלל לא פונים להוראה ומדובר בבזבוז כסף. פה אני רואה כי אתם מוסיפים להם 17,000,000.

זה עדכון שכר. זה נלקח מהרזרבה.

חה"כ סלומינסקי טוען כי צריך לעשות עדכון סגירה ולא עדכון שכר.

יש ועדה שבוחנת את כל הנושא הזה.

היא בוחנת את זה כבר 200 שנה.

מדוע אתם לא מעבירים כסף לתרבות החרדית? אנחנו כבר נמצאים ביולי. מדוע הוועדה לא מסיימת את הדיונים שלה? השרה אמרה לי כי צריך לתת את המקדמות עד שהוועדה תסיים את עבודתה.

לפי מיטב ידיעתי, יש דיונים בין לשכת השרה לבין החשב לבצע את מה שאתה מבקש. אני לא יודע איפה זה בדיוק עומד. אני מוכן לבדוק את זה.

אני מציע שנצביע על כך.

ה צ ב ע ה

5

0

אין

אנו עוברים לפנייה מספר 239 לוועדה ממשרד התחבורה.

הפנייה נועדה לבצע שינויים בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה בהתאם לקצב הביצוע של פרוייקטים. הכוונה היא לקחת תקציב מפרוייקטים שמתקדמים לאט יותר לפרוייקטים שמתקדמים קצת יותר מהר. רוב הסכומים ילקחו מרזרבה ששמורה לנו לפרוייקטים.

את יכולה לומר על איזה פרוייקטים מדובר?

כפי שאתם רואים הועבר תקציב לפרוייקטים במגזר הערבי והדרוזי, פרוייקטים קטנים בתל-אביב, עורקים קטנים בתל-אביב, עורקים קטנים בחיפה. לצורך השלמתו של ציר קיבוץ גלויות הועברו מספר מיליונים.

כל שבוע מעבירים ומחזירים. אני מציע שנצביע על כך.

ה צ ב ע ה

5

0

אין

אנחנו עוברים לפנייה מספר 245 של שר הביטחון.

הפנייה הזו נועדה לתקצב שלושה נושאים, הוצאה מותנית בהכנסה לפיתוח אזור תעשייה ארז, כאשר מדובר בעיקר על הגבהת הגדר ושיפור הביטחון. נושא שני זה הקמת אתרי הנפקה כרטיסי זיהוי ביומטרים לתושבי שטחים שעוברים לישראל. זה ישפר את היכולת לבדוק אותם. הנושא השלישי זה העברת אחת היחידות של תאום פעולות בשטחים לתוך מחנה צבאי, כדי לחסוך את השכירות המשולמת היום.

לאן הם עוברים?

לתוך מחנה ברמת-גן.

אני שמח מאוד על שני הדברים הראשונים, אך אני לא מבין מדוע דווקא עכשיו כאשר מדברים על השלום ויש הודנא מתחילים להשקיע כסף בביטחון. לפני חצי שנה שלא היתה הודנא ולא היה שלום לא השקיעו את הכסף הזה. זה או שלום או זה.

האם אתה מציע לדחות את הבקשה?

אם אתה אומר לי שאתה סוגר את הצד השני עם ראש הממשלה.

אני רוצה לדעת האם כרטיסי הזיהוי האלה הם חוקיים.

למיטב ידיעתי, אין מניעה חוקית לכך.

השאלה צריכה להיות מופנית ליועצת המשפטית.

הלית, האם הכרטיס הביומטר הוא הליך חוקי במדינת ישראל מבחינת זיהוי?

אני מתנצלת אבל אני לא יודעת במה מדובר.

אני דוחה את ההצבעה על הפנייה הזו למועד אחר השבוע כדי שנבדוק את זה מבחינה חוקית.

אני מבין שהסעיף השלישי מדבר על כך שמעבירים משהו לתוך השלישות ברמת גן משהו כדי לחסוך. אני הבנתי כי עומדים להעביר את השלישות לגמרי, אז איך אתם מעבירים משהו שעומדים להעביר אותו בכלל?

אני חושב שכל פנייה עוברת למבקר המדינה ועוד מכותבים אחרים. כאשר מביאים דבר כזה אני חושב שבודקים גם את ההיבט המשפטי. אנו יכולים כל פנייה לבדוק האם היא חוקית או לא.

זה נכון, אך לעיתים יש פספוסים. מאחר וחבר כנסת העלה את הנושא הזה, אנו נביא את זה להצבעה בשבוע הבא.

הבנייה שתעשה כרגע היא תהיה על בסיס בנייה קלה שניתנת להעברה במידה והמחנה יפונה. בנוסף, מבחינת החישוב הכלכלי זה יחזיר את עמו בטווח הזמן לפני שהמחנה הזה יפונה, מבחחינת העלויות של השכירות אל מול העלויות של הבינוי שאנחנו עושים.

אנו עוברים לפנייה מספר 248 של שר התשתיות הלאומיות.

מדובר בשתי פניות, האחת היא לגבי רישום ההכנסות והשתתפויות של המכון הגאולוגי, 60% מתקציב המכון הגאולוגי בנוי על המחקרים ועל העבודות שהוא עושה למשרדי ממשלה ולגופים פרטיים. כאן מדובר בהכנסות מקרנות מחקר מארצות הברית ומהאחוד האירופי, והכנסות מקמ"ג ומהוועדה לאנרגיה אטומית מנציבות המים. בנוסף יש העברה בתוך הסעיף של שימור אנרגיה, ממתקני הדגמה למחקרים אנו מוציאים תקנים. זו החלטה פנימית של המשרד.

אני מציע שנצביע על הפנייה.
ה צ ב ע ה

5

0

אין

אנו עוברים להודעה מספר 54014.

הפנייה היא פנייה טכנית המדברת על העברת עודפים מרשות הטבע והגנים.

האם יש להם עודפים?

במשרדים תמיד יש עודפים, אך זה לא מוכיח על עודף.

במשרד החינוך ביטלו את כל העודפים.

גם לפני עשר שנים אני ואורה נמיר ראינו איך כל הנושא של חטיבות הביניים לא עונה על הצריכים שלו וכל הנושא של האינטגרציה לא ממלא ייעודו, ומי שמבקר את הנושאים האלה זה אנשים מתוך המשרד. עכשיו לאחר עשר שנים שיש קטסטרופה בחינוך פתאום מתעוררים.

תציע שהממשלה תקים ועדה ציבורית.

אני חושב שצריך לעשות חריש כללי בכל התקציב ולשנות את כולו.

אני איתך.

כיצד יש ברשות הטבע והגנים עודף כספי? אני כל הזמן שומע שהם בוכים שאין להם כסף.

העודף הזה נקרא עודף מחויב. זהו כסף שהתחייבו עליו ולא הספיקו להוציא אותו בדצמבר.

אני מציע שנצביע על כך.
ה צ ב ע ה

5

0

אין

אנו עוברים לפנייה מספר 36014, שימוש בהוצאות תקציב לשנת 2003.

גם כאן מדובר על העברה של עודפים מחוייבים לשנת 2002 ממשרד התמ"ס לשנת 2003.

מה זה הכשרת כוח אדם בדיקות מ-399 ל-1198?

הכוונה היא לעודפים מחוייבים שלא יצאו מכל מיני סיבות טכניות.

מה זה הכשרת כוח אדם.

משרד התמ"ס עוסק בהכשרת כוח אדם בעיקר בקו עימות בנושא של הכנה ליצואנים, איך לייצא, איך לשפר את המפעל, איך להכניס חדשנות וכו'.

אני מציע שנצביע על כך.
ה צ ב ע ה

5

0

אין

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00