ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 09/07/2003

העסקת עברייני מין במוסדות חינוך וקייטנות

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/מעמד הילד/6820



5
הועדה לזכויות הילד –
9.7.2003

פרוטוקולים/מעמד הילד/6820
ירושלים, כ"א בתמוז, תשס"ג
21 ביולי, 2003

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 13
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
שהתקיימה ביום ד', ט' בתמוז התשס"ג, 9.7.2003 בשעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם

העסקת עברייני מין במוסדות חינוך וקייטנות

לדיון זה הוגש מסמך רקע שהוכן במרכז למחקר ומידע (ממ"מ) של הכנסת. ניתן לעיין במסמך בכתובת הבאה:
http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m00618&type=doc
נכחו
חברי הועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר
רן כהן
גילה פינקלשטיין
מוזמנים
ד"ר מיכאל כהן – סמנכ"ל ומנהל מינהל כ"א, מ. החינוך
עו"ד יבינה זכאי בראונר – לשכה משפטית, מ. החינוך
אריאל לייקח – רכז בתחום התעללות בילדים, מ. החינוך
סנ"ץ שמואל ברגר – רמ"ד מידע פלילי, מ. לביטחון פנים
קרן גלאון ליבני – ע. היוהמ"ש, מ. לביטחון פנים
מאיר דב ברקוביץ – מדור נוער במטא"ר, משטרת ישראל
דלית כהן – קצינת מבחן מבוגרים, מ. העבודה והרווחה
ד"ר יעקב פוליאקביץ' – שרותי בריאות הנפש, מ. הבריאות
רחל גרשוני – ממונה על החקיקה, מ. המשפטים
נועם עזרא – ארגון הורים ארצי הקורא לשוויון בחינוך
ד"ר יצחק קדמן – מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד
אמיר גרנות – מנהל סניף י-ם בחברת השמירה "אמישב"
רינה יצחקי – דוברת הועד הישראלי למען "יוניסף"
צוריאל מרק – מועצת התלמידים הארצית
תלמידים מעמותת "קו הזינוק"
מנהלת הועדה
רחל סעדה
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ
היו"ר מיכאל מלכיאור
בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

אני מבקש לעדכן את הועדה, שבעקבות הישיבה שהיתה לנו על הנושא הרחב של ילדים בסיכון, החלטנו לעשות פטיציה לשר האוצר. אנחנו מנסים היום להחתים את כל חברי הכנסת מכל סיעות הבית על הפטיציה, ולפי הנתונים שקיבלנו ממשרד הרווחה, אני מקווה שתקציב נוסף של 100 מיליון שקל באופן מיידי, יכול לפתור את הבעיה. בינתיים החתמנו את כל חברי הועדה, גם אלו שבאים לישיבות וגם אלו שלא, והיום אנחנו נמשיך להחתים את כל חברי הבית, כך שכל אחד מחברי הועדה יהיה אחראי להחתים החברים בסיעה שלו. כמובן שנעשה מעקב אחר ההתפתחויות.

הזמנו גם את שר הרווחה לישיבה וכמובן שהוא הביע נכונות להגיע ולדון איתנו בנושא. לגבי שר האוצר, אני חושב שעד עכשיו לא קיבלנו תשובה משר האוצר על נכונותו להשתתף ואני מקווה שהוא מבין שזה חלק מהכללים הפרלמנטריים שכאשר ועדה בכנסת שמזמינה אותו לדיון בנושא כל כך דחוף, הוא ודאי אמור להיענות להזמנה.

היום אנחנו דנים בנושא, ואני שוב מוכרח להגיד שאני קצת בהלם כאשר אני לומד יותר ויותר את הדברים שאולי החברים סביב שולחן זה כבר יודעים מזמן, וזה מה גודל המרחק בין מה שמחליטים בכנסת, לאחר שזה עובר את כל שלבי הדיון וההסכמה של המשרדים הממשלתיים ועדת שרים לחקיקה וזה עובר כמעט בהסכמה "מקיר לקיר" כחוק בכנסת, לבין ביצוע ואכיפה של הדברים. גודל המרחק הוא פשוט מדהים.

אני מוכרח להגיד שכשאנחנו מדברים על דבר כל כך רציני, כמו הבטיחות של הילדים שלנו הנמצאים בסיכון, והיו מספיק סיפורים ומקרים בנושא הזה, כשאלה המופקדים עליהם עלולים להיות אנשים שהואשמו בשנים האחרונות בגין התעללות מינית וישבו במאסר למעלה משנה, ויתכן שהם יהיו אלה שאחראים על הילדים במסגרת הקייטנה או בית הספר או כל מסגרת אחרת, זה די מבהיל. לכן חשבו שאם מסדרים את הדבר בחוק, בזה פותרים את הבעיה.

אבל הדו"ח שהוציאה המועצה הלאומית לשלום הילד מדבר בעד עצמו, ומתברר שלא רק שאין יישום רציני ורחב אלא אין בכלל התייחסות לנושא. אם המשטרה עוד לא קיבלה פנייה אחת, ברור שמשהו פה לגמרי "התפשל" ואנחנו חייבים לשים את האצבע על המקום הזה ולתקן זאת, בהמלצות ברורות שאני מקווה שנקבל בשעה הקרובה.

ברצוני גם להזכיר לעמיתיי חברי הכנסת, שביום שני היה לנו סיור מאוד מרתק של הועדה, גם משם יש לנו מסקנות שונות והדברים קיבלו ביטוי רחב גם בתקשורת האלקטרונית, ואני מקווה שגם כאן אנחנו נעשה מעקב אחרי זה.

אני מציע שנשמע תחילה את דבריו של יצחק קדמן, בעקבות המחקר המדגמי שנעשה במועצה הלאומית לשלום הילד.
יצחק קדמן
אני מודה ליו"ר מיכאל מלכיאור שכינס את הועדה לדיון בנושא הזה, שהרי המטרה של כולנו היא לא להכות על חטא בעבר אלא לנסות ולתקן בעתיד. אני מקווה שאחרי הדיון היום, תחול תפנית של 180 מעלות מפני שהמצב כרגע בשטח הוא בלתי נסבל.

אני אזכיר בקצרה, זהו חוק שיזם חבר הכנסת יובל שטייניץ ואשר מבוסס על העובדה, שהשבוע קיבלה אישור נוסף, שלחלק גדול מעברייני המין ובעיקר עברייני מין הפוגעים בילדים, יש מועדות וחזרתיות גבוהה מאוד והם חוזרים ופוגעים בילדים. זה קשור גם בדיונים אחרים שקיימנו, כגון העדר טיפול לעברייני מין וכד'.

מטבע הדברים, חלק מעברייני המין ובעיקר הפדופילים ועברייני המין האחרים הפוגעים בילדים, הם בעלי נטייה למצוא תעסוקה במוסדות חינוך ומוסדות אחרים שבהם ילדים נגישים וזמינים אליהם.

מצאנו בעבר מקרים שבהם מאבטח בבית ספר הורשע בעבירת מין ולצערי הרב כך גם מורים ואפילו מנהלי בתי ספר, עובדי ניקיון בבית ספר, נהגי הסעות הילדים שזה דבר נורא כי פה יש קבוצה גדולה מאוד של אנשים שגם הסטייה שלהם וגם ההזדמנות הקלה שלהם בהיותם עם ילדים לבד ברכב, מדריכי או מאמני שחייה ומאמני ספורט אחרים, ואני מדבר על חלק מהמקרים שהיו במהלך החצי שנה האחרונה.

לכן באה הצעת החוק של ח"כ שטייניץ, ואני כבר אומר שמראש היא היתה בעיניי מעין התפשרות, מפני שאני חושב למשל שהקריטריון של שנת מאסר הוא לא קריטריון נכון, ואם יש שופט אחד שהיה רחמן יותר ונתן 10 חודשים ושופט אחר שנתן שנה, זה לא משנה את מהות העבירה. היה צריך ללכת לפי העבירה עצמה, ולא לפי גובה הענישה בפסק הדין. בכל אופן, הגבילו את זה רק לגברים, רק לבגירים ורק למי שנידון לשנת מאסר. לפחות את זה, היה צריך להכניס לפעולה כדי למנוע מצבי סיכון מיותרים בקרב ילדים על ידי מי שעובדים איתם בסיטואציות שונות.

החוק הוא משנת 2001 והפעלתו נדחתה עד 2003, בין השאר כדי לאפשר לכולם להיערך כי אמרו שזה עניין לא פשוט, המשטרה היתה צריכה זמן להיערך והיה צריך להקים איזושהי תוכנה מיוחדת לצורך העניין, וניתן כל הזמן שצריך להיערך. אני רק אזכיר שבתוכנית ההבראה הכלכלית, הוכנס סעיף שדוחה את החוק הזה לשנתיים נוספות ולשמחתי הרבה הצלחנו בדקה ה- 90 להוציא את זה מהתוכנית הכלכלית, ולכן החוק נכנס לתוקף ב- 1 במרץ 2003.

היה עוד איזשהו עניין עם התקנות לחוק, שהצריך פירוט של סוג הפנייה כיצד פונים למשטרה וכד' וועדת החוקה קצת התעכבה, אבל זה לא משנה וגם התקנות ייכנסו לתוקף בסוף החודש הזה. עפ"י תיקון ועדת החוקה, כדי לא לעכב את כל המהלך, ועדת החוקה קבעה שהמעסיקים כבר עכשיו יבקשו מהעובדים ייפוי כוח, עוד לפני כניסת התקנות לתוקף, כדי שהם יוכלו להיערך ולפנות למשטרה.
רן כהן
מי אתה רוצה שיעורר את המעסיקים ויחייב אותם?
יצחק קדמן
אני אתייחס לשאלה הזאת בהמשך.

כאשר התקבל החוק, לצערי כמעט ולא נעשה דבר על ידי הגורמים השונים ובכלל זה משרד החינוך וגורמים נוספים, שהם הגורמים העיקריים שתחת פיקוחם יש מוסדות המעסיקים אנשים כאלה. אני רק רוצה להזכיר שמשרד החינוך זה בעצם החינוך התרבות והספורט, כך שהעניין רלבנטי גם לאגודות ספורט רבות שיש להם סקציות לילדים ובני נוער.

כאשר ראינו שלא נעשה דבר, אנחנו לקחנו על עצמנו את היוזמה והוצאנו עשרות אם לא מאות מכתבים לאגודות ספורט שונות, להתאחדות הכדורגל, לאיגוד הכדורסל, לחברת המתנ"סים, אמנם זה לה התפקיד שלנו אבל אמרנו שלא כדאי לשבת ולהאשים אחרים ולכן הוצאנו מכתבים.

ראינו שמשרד החינוך לא עשה מספיק, אני אומר זאת בסימן קריאה ואני גם אתייחס למקום היחידי שבו משרד החינוך כן עשה משהו וזה חוזר מנכ"ל לגבי קייטנות.

מהניסיון שלנו בעבודה עם השטח, מאז תחילת השנה ובודאי מאז חודש מרץ אנחנו שואלים בכל הזדמנות שאנחנו יכולים, כשאנחנו במגע עם מישהו שמועסק במקום שבו עובדים עם ילדים: "האם אתה נערכת לחוק, אתה הגשת בקשה לצורך בדיקה", כל התשובות שקיבלנו היו: "אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר".

כאשר ראינו שזה המצב, החלטנו לעשות בדיקה קצת יותר מעמיקה ופנינו למטה הקייטנות של עיריית ירושלים, אני מדבר רק על ירושלים ואני מזכיר שבירושלים יש 270,000 ילדים וזו העיר שיש בה יותר ילדים מאשר בכל מקום אחר בארץ, וביקשנו לקבל את כל רשימת הקייטנות המופעלות הקיץ בירושלים. לקחנו מדגם של 18 קייטנות מכל הסוגים, כי יש קייטנות פרטיות או כאלה שנקראות מקצועיות, יש קייטנות במתנסים וכו' והיינו המומים מהתשובה שקיבלנו.

דיברנו עם כולם אם זה מנהל הקייטנה או רכז ההדרכה, תמיד מישהו בכיר ואחראי, ובכל 18 הקייטנות ב- 100% מהתשובות נאמר שאף אחד לא פנה למשטרה בכל צורה שהיא כדי לבקש אישור עבור העובדים הבכירים המועסקים בקייטנה. בדקנו ומצאנו שבכל 18 הקייטנות האלה יש עובדים בגירים, וכמו כן בדקנו אם הם יודעים בכלל על החוק, ופה זה התפלג חצי בחצי, 9 מנהלי קייטנות אמרו שהם שמעו משהו מהתקשורת בנושא והם יודעים על כך באופן מעורפל, 9 מנהלים אחרים לא ידעו בכלל על מה אנחנו מדברים.

הם גם סיפרו לנו שלפני שהחלו הקייטנות, היה בירושלים יום הדרכה והשתלמות מטעם מטה הקייטנות של עיריית ירושלים לכל המנהלים, דיברו איתם על הבטיחות ועל השמש ודיברו איתם על בריכות, אף אחד לא אמר להם דבר בנושא הזה ולכן אני לא בא בטענות למנהלי הקייטנות.

לא הסתפקנו בזה, פניתי לשני המרחבים בירושלים שהם שתי תחנות גדולות, האחת "מוריה" והשניה "ציון", וביקשתי לדעת דבר פשוט: האם במהלך שלושת החודשים האחרונים מישהו, אם זה קייטנה או מתנ"ס או מנהל חברת הסעות, פנה אליהם ואמר: "תנו לי אישור שהעובד החדש שלי X יכול לעבוד". התשובה בשתי התחנות מגורמים מאוד מוסמכים היתה: "בשלושת החודשים האחרונים, לא הופנתה אלינו אפילו פנייה אחת".

אני הספקתי לעבור על המסמך שהכין מ.מ.מ, וראיתי את התשובות של עיריית תל-אביב ועיריית חיפה המופיעות פה, אשר נותנות בדיוק את אותה תשובה, שהן לא ידעו על קיומו של החוק.

הבטחתי לומר משהו לטובת משרד החינוך. יצא חוזר מנכ"ל מיוחד לקייטנות, שבו פורט עניין החוק הזה אבל כנראה שזה לא הגיע למקומות הנכונים, אחרת אין לי דרך להסביר זאת.

עפ"י הבדיקה שלנו היום, המציאות היא שיש חוסר מודעות מוחלט בקרב גורמים העובדים עם ילדים, אין פניות למשטרה ואגב בבירור לא רשמי שערכתי עם תחנות משטרה נוספות קיבלתי מהן את אותה תשובה. בקיץ הזה בקייטנות, עובדים אנשים שאני מקווה שכולם נהדרים וכולם טובים אבל יכול להיות שעובדים שם אנשים שאסור היה להעסיק אותם.

על כל פנים, אני חושב שהמצב הוא בלתי נסבל אבל אני לא רוצה להכות על חטא על העבר, אני חושב שאנחנו צריכים לפעול מיידית. דרך אגב, עוד מעט ה- 1 בספטמבר ויהיו מורים חדשים בבתי הספר, ולפחות צריך לדאוג שלקראת ה- 1 בספטמבר המורים, נהגי ההסעות, החוגים במתנ"סים ואגודות ספורט, שכל הנושא הזה יכוסה, אחרת החוק הוא נפלא אבל לא עשינו דבר אם הוא לא מיושם במציאות.
היו"ר מיכאל מלכיאור
כדי לענות על השאלה של ח"כ רן כהן, אמנם יש המלצה במסמך שלכם, אבל בפועל מה אתה ממליץ מלבד הנושא של משרד החינוך?
יצחק קדמן
זה לא רק משרד החינוך, ואני מצטער אם אולי הובנתי שאני "מתנפל" על משרד החינוך. יש פה כמה גורמים גדולים שחייבים לעשות פעולה מייד. משרד החינוך בראש ובראשונה, צריך לזכור שחלק גדול מהמורים מועסקים על ידי הרשויות המקומיות ולכן זו גם האחריות של מרכז השלטון המקומי, משרד הרווחה שלו יש מוסדות רבים העובדים עם ילדים החל מפנימיות וכלה במסגרות אחרות, גם למשרד הבריאות יש מסגרות העובדות עם ילדים, כך שזה נוגע לכמה וכמה משרדי ממשלה ולמרכז השלטון המקומי.

כל אלה צריכים לעשות פעולות, ועם כל הכבוד לחוזרי המנכ"ל של משרד החינוך אבל זה כנראה לא מספיק, צריך לעשות פעולות אקטיביות, צריכה להיות איזושהי השתלמות. במשטרה אמרו לי שלמשל בתחנת ציון אמורים להעביר שם השתלמויות לכל השוטרים במקום, ואולי אנחנו גם נשמע על השתלמויות נוספות שכבר היו או שיהיו בעתיד במקומות אחרים במשטרה. אבל, השתלמויות כאלה צריכים לערוך בכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

מישהו גם צריך לעשות מסע הסברה בציבור, שהרי גם ההורים לא יודעים. ההורים צריכים לדעת, והם יכולים להוות "מנוף" ולשאול את מנהלת בית הספר האם יש לה אישורים עבור המורים החדשים כנדרש, וכנ"ל לגבי תנועות נוער וכד'.

הדבר השלישי שאני מציע, כדי שלא נהיה "עונשין" לפני שאנחנו "מזהירין", בכל זאת לקבוע מועד שעד למועד הזה תהיינה פעולות הסברה ככל שתהיינה, אבל ממועד מסויים ואילך צריך יהיה גם להעמיד לדין. צריך יהיה גם למצוא מקומות שבהם מועסקים אנשים שלא על פי החוק הזה, הרי החוק מאפשר זאת כי יש סנקציה פלילית בחוק, ואז להעמיד אנשים לדין. אם פעם אחת, לאחר שתיערך ההסברה, יעמידו מישהו לדין על כך שהעסיק אדם שלא כדין, זה כבר יעשה את יתרת העבודה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
הסנקציה בחוק שייכת למעסיק שלא קיבל את התעודה כנדרש?
יצחק קדמן
גם למועסק שהינו עבריין מין, אשר למרות האיסור עסק בעבודה שאסור היה עליו לעסוק בה.
גילה פינקלשטיין
האם באופן אוטומטי, כל עבריין מין שנשפט חל עליו איסור לעבוד עם ילדים?
יצחק קדמן
במסגרת החוק הזה ובמגבלות החוק הזה, אם בכל זאת הוא הולך לעבוד עם ילדים.
גילה פינקלשטיין
אז בעצם גם הוא לא יודע.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני מדבר על אדם המעסיק אנשים שאינם עברייני מין, אבל הוא פשוט לא פעל כנדרש. מה הסנקציות שמופעלים נגדו?
יצחק קדמן
יוטל קנס על מעסיק שהעסיק בגיר ללא אישור משטרה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני מוכרח לומר שאלה דברים מאוד קשים. אם היה מדובר בחוק חדש, אז זה מובן שלא כולם יכולים להיערך בבת אחת. אבל מדובר בחוק שכבר הרבה זמן דובר עליו בתקשורת, והעובדה שעוד לא ביקשו תעודה אחת מהמשטרה, זה פשוט דבר מדהים.

אני מקבל את דבריו של יצחק קדמן, שאנחנו חייבים באופן מיידי להביא לתיקון של כל המשרדים הנוגעים, והם חייבים לקחת זאת בדרג הכי גבוה ולדאוג למלא את אחריותם על פי החוק.
שמואל ברגר
התמונה שיצחק קדמן הציג היא תמונה עגומה, אבל אני בכל זאת רוצה לרכך אותה כי למרות זאת יש משהו טוב.

אף על פי שמשטרת ישראל לא קיבלה כלל משאבים לביצוע החוק הזה, למרות שביקשנו והראנו כמה תעלה איכפת החוק הזה אבל ללא הועיל, בכפוף לכל המגבלות שהיו כולל העיכוב בתיקון התקנות בועדת החוקה, משטרת ישראל בכל זאת נערכה ועשתה את המאמץ מצידה והיום אני יכול להיות גם איש בשורה, אתמול התחלנו בתהליך הכשרת שוטרים לצורך איכפת החוק הזה, אתמול הוכשרו 40 שוטרים ועד לעוד שבועיים יוכשרו כ- 110 שוטרים בכל רחבי הארץ, לטפל בבקשות לפי חוק זה. כלומר איך מקבלים את הבקשה, איך מוודאים שייפוי הכוח הוא תקין, שהאיש באמת נשלח מטעם המוסד והאישור אכן נועד למטרה הזאת ולא למטרות אחרות.

חשוב לציין שהתקנות תיכנסנה לתוקף רק ב- 29 בחודש יולי, כלומר גם אם היו מגישים בקשות לפני כן לא ניתן היה לטפל בהן כי התקנות לא היו בתוקף. גם אותם אנשים שטרם ביקשו, בעצם עוד לא עשו שום דבר רע כי לא ניתן היה לקבל בקשה כזאת ואי אפשר היה לטפל בה. כך שרק מה- 29 ביולי הם ייחשבו "כעבריינים".

כתבנו נוהל ספציפי, שעותק ממנו העברתי לועדה, אשר מנחה את השוטרים כיצד לטפל בבקשות וכיצד לוודא את כל הפרטים וכעת אנחנו ממתינים. אני יודע שמלבד אותו חוזר מנכ"ל של הקייטנות במשרד החינוך, העובדה שמנהלי מוסדות החינוך פנו אלינו לקראת ה- 1 במרץ ושאלו מה אנחנו עושים עם יפויי הכוח, זה סימן שהיתה איזושהי מידה של מודעות, למרות שאני לא יודע להגיד מה היתה רמת המודעות. מעסיקים דרשו יפויי כוח על פי הוראת המעבר כבר ב- 1 בספטמבר שנה שעברה, במרץ הם פנו אלינו ושאלו מה עושים עם יפויי הכוח אבל עדיין לא היו תקנות בתוקף ולכן לא ניתן היה להפעיל.
רן כהן
תוכל אולי לומר לנו מהי רמת ההכשרה והאיכות של השוטרים שיטפלו בעניין?
שמואל ברגר
אין פה שאלה של איכות, מפני שאנחנו השתדלנו שהשוטר המפעיל יעשה פעולה מאוד טכנית, וגם התשובה שהוא מנפק תהיה: "יש אישור", או "סירוב המשטרה" לא יותר ולא פחות. את כל יתר העבודה תעשה מערכת המחשב, באמצעות תוכנה שפותחה במיוחד למטרה הזאת. הוא לא צריך לבדוק את העבר, הוא לא צריך להיכנס למרשם הפלילי, הוא רק צריך להזין מספר זהות למחשב ולקבל פלט מהמדפסת אם יש אישור להעסקה או לא.
רן כהן
למשטרה בעצם אין פה שום עניין יוזם.
שמואל ברגר
נכון. המשטרה מנפקת את האישורים כאשר פונים אליה. היא מנהלת את הרשומות ומדווחת למי שצריך לדווח, במקרה שלנו זה השר לביטחון פנים, כמה פניות היו וכיצד הן טופלו מי פנה וכד'.

כל הנתונים האלה ייאספו ויוזנו לתוכנה שנבנתה ונכתבה במיוחד לנושא, וזה לא היה קל כי מי שמכיר את מערכת המיחשוב של המשטרה יודע שהיא קצת "עתיקה" וכל התערבות בתוכה "מסוכנת", ועבדו כמה חודשים טובים כדי שהתוכנה הזאת תעבוד.

השוטרים שאנחנו מכשירים, הם אותם שוטרים שבדרך כלל מטפלים אצלנו בקבלת קהל, מה שמכונה אצלנו "מ.ש.ל" מרכז שרות לאזרח, והם גם השוטרים שיטפלו בבקשות.

אנחנו הרחבנו במסגרת התקנות, ואח"כ במסגרת הנוהל שלנו, לארגונים גדולים שצפוי שנקבל מהם מספר גדול של מועמדים, הפנייה תיעשה ישירות אל המטה הארצי באמצעות "מדיה מגנטית" והטיפול יהיה מהיר. לא כל מנהל בית ספר יצטרך לרוץ עם המועמדים שלו לתחנת המשטרה, אלא משרד החינוך יעביר לנו באופן מרוכז את מועמדיו, וכך גם חברות התחבורה הגדולה שממילא יש לנו איתן קשרי עבודה למטרות אחרות והעסק כבר ממוסד. כל ארגון חדש שיוקם, במוקדם או במאוחר אנחנו כבר נמצא את הדרך, במידה ומדובר בכמות גדולה של מועמדים, כיצד לא לטרטר את המועמדים עצמם ולא את המנהלים אלא להפנות אותם ישירות למטה הארצי, דרך ההנהלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני חושב שאולי רן כהן התכוון, מלבד הדברים הבאמת חשובים שעשיתם, איך אתם מתכוונים לאכוף את החוק? ואלה דברים לגמרי שונים.
שמואל ברגר
יש לנו את הכלים לאכוף את החוק. אני שוב רוצה להדגיש שלא קיבלנו שום משאבים לצורך הביצוע, הכל בהתגייסות וב"התייעלות" פנימית שלנו. לקחנו את אותם שוטרים ואמרנו להם יש לכם עוד משימה.
גילה פינקלשטיין
לגבי הנושא של המודעות. הרי בכל מחוז מכנסים את המנהלים לפני כל יציאה לחופשה, ואף פעם לא היתה מודעות לנושא ולא הכינו את המנהלים שלקראת פתיחת הקייטנות יש לקבל מידע מהמשטרה וכו'. אני שומעת שהיה חוזר מנכ"ל וזה טוב מאוד, אבל מאחר ומדובר בחוק חדש היה צריך לפעול מעבר לזה.

בין השנים 2000 ל- 2002 אנחנו עדים לעלייה במקרי התעללות מינית בילדים. בשנת 2000 היו 324 מקרים, בשנת 2001 היו 687 מקרים ובשנת 2002 היו 2326 מקרים. כלומר, אנחנו חייבים להיות מודעים לעובדה שהמצב מאוד קשה וקרקע בוערת. בישיבות יש להיות הרבה יותר מודעים לנושא, מעבר לחוזר מנכ"ל, יש לתת הוראה לכל המפקחים ומפקחי המחוזות לדבר ולשים את הדגש על הנושא, ואז אני בטוחה שתהיה יותר מודעות.
שמואל ברגר
לשכת היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, הוציא לפני כחצי שנה מכתב לכל מנכ"לי המשרדים ולכל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, ויידע אותם על החוק העומד להיכנס לתוקף.
היו"ר מיכאל מלכיאור
היה לנו דיון בנושא בלא מעט ישיבות במהלך החודשיים האחרונים, ואם יש חוק אז יש הרבה מאוד גורמים שהם אחראים לעשות את מה שהם צריכים לעשות. אבל בכל זאת המשטרה, גם אם אין לה אמצעים נוספים, עליה מוטלת האחריות לאכיפת החוק.
מאיר דב ברקוביץ
בשנה שעברה, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, הוציא מכתב בתפוצה מאוד רחבה אשר בעקבותיו התחלנו לקבל מספר רב של פניות, מאחר והיתה איזו שהיא הבנה מצד המנהלים שכביכול החוק נכנס כבר לתוקף והם צריכים להתחיל לפנות.

הגיעו פניות רבות, אבל מאחר והנושא לא היה מוסדר לא היו תקנות ולא ידעו מה ואיך עושים, כל הפניות של אותם מנהלי בתי ספר, הופנו לאותו גורם שהם מכירים ועובדים איתו בכל יום וזה ליחידת הנוער במשטרה, שבעצם זה לא מתפקידה לטפל בפניות אלה, שהן חלק מנושא המיחשוב והמידע הפלילי ולשם זה צריך להגיע.

לכן אני מעריך, שעכשיו לקראת כניסת התקנות לתוקף, כל המשרדים יחדשו את המכתבים האלה ויעבירו אותם לגורמים המתאימים, ואז אנחנו שוב נקבל מספר רב של פניות. למרות שקציני הנוער אינם אחראים על הפעלת הנושא הזה, אנחנו דאגנו ליידע גם אותם בנהלים כדי שהם יידעו להפנות את הפניות האלה לגורם המתאים בתחנה. אני מעריך שהדבר הזה יביא לפניות נוספות ולטיפול בנושא הזה.

מעבר לזה, מבחינת אכיפת החוק לגבי מי שלא פונה בבקשה ומעסיק אנשים בניגוד לחוק, זה לא שונה מכל עבירה אחרת על החוק. ברגע שמוגשות תלונות, הן נחקרות בהתאם וזה לא קשור לשאלה של הפעלת החוק הזה וכיצד הוא יופעל.
היו"ר מיכאל מלכיאור
גם בנושא של אכיפת חוק, אם יש אינטרס לאכוף את החוק, יש סדרי עדיפויות. אני למשל יודע בנושא של העובדים הזרים, המשטרה קיבלה הוראות לגבי אכיפת החוקים היא קיבלה גם משאבים לכך ואכן היא פועלת.
רחל גרשוני
מטבע הדברים, התפקיד של משרד המשפטים מתמקד בשני דברים: א – חקיקה, שבה נטלנו חלק וגם התקנות שבהם נטלנו חלק מסויים. ב- העמדה לדין.

החלק של ההעמדה לדין, עדיין לא התגבש. קיימות עבירות מסויימות שלגביהן יש הנחיות פרקליטת המדינה מתי כן להעמיד לדין ומתי לא, מה לעשות וכן הלאה. אבל לומר את האמת, אני שומעת בפעם הראשונה מה קורה בעניין הזה, יש למשל הנחיות פרקליטת המדינה לגבי העמדה לדין בעבירות הזנות, אבל אני לא יודעת אם זה מתאים, ויכול להיות שכן.

באשר לתפקיד משרד המשפטים להביא את החוק הזה למודעות הציבור, האמת היא שעד כה לא חשבתי שזה התפקיד שלנו אבל אנחנו בהחלט נהיה מוכנים ליטול חלק במאמץ הזה כדי להביא את העניין הזה לידיעת הציבור.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אתם מוכנים לקחת אחריות? אולי זה צריך להיות משרד החינוך. הרי מישהו צריך לקחת פה אחריות, כי אם כל אחד יאמר "אנחנו נעשה צעד", זה לא יעשה שום דבר.
רחל גרשוני
נדמה לי שמי שאחראי בעצם על החוק, הוא המשרד לביטחון פנים.
קרן גלאון לבני
אנחנו מבחינתנו מרגישים שעשינו את מה שיכולנו לעשות.
גילה פינקלשטיין
היתה מודעה אחת בעיתון על זה?
קרן גלאון לבני
היו כמה ידיעות שדאגנו לפרסם, ובנושא הזה פנינו גם לחבר הכנסת שיזם את החוק כדי לתת לו את הכבוד המגיע ביוזמת החוק. לפי דעתי, גם הוא פנה לעיתונות וגם המשרד שלנו פנה לעיתונות. כפי שציין שמואל ברגר, פנינו לכל מנכ"לי משרדי הממשלה ולכל היועצים המשפטיים, פרסמנו מתי החוק ייכנס לתוקף ומה דרוש מהם. מעבר לכך, לא כל כך ברור לנו מה עוד אנחנו צריכים לעשות.
היו"ר מיכאל מלכיאור
יש הבדל בין פנייה לעיתונות שייכתבו על החוק כאינטרס של חבר כנסת כדי שיקבל את הקרדיט המגיע לו, לבין פרסום יזום של משרדי הממשלה הרלבנטיים. השאלה היא אם המשרד לביטחון פנים הוא בעצם האחראי פה של החוק, כלומר האבא והאמא של החוק, האם אתם ערוכים לעשות פעולת תיאום עם משרדי הממשלה הרלבנטיים, כדי שכל אחד ייקח על עצמו את החלק שהוא צריך כדי שהדבר יגיע לפרסום מרבי, וזה חשוב עכשיו לפני תחילת שנת הלימודים, ולא מדובר רק על בתי ספר אלא גם מתנ"סים, מרכזי ספורט וכאלה.
קרן גלאון ליבני
אם יורשה לי לתקן, אנחנו לא רואים את עצמנו כאבא וכאמא של החוק, אנחנו פועלים כמו כל חוק שקובע עבירה ושאנחנו צריכים לבצע את התקנות, וזה מה שעשינו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אתם מוכנים לקחת על עצמכם את התיאום פה?
קרן גלאון ליבני
אין לנו בעיה לעזור, אם רק ינחו אותנו באיזה אופן לעשות זאת.
רחל גרשוני
לצערנו באף תחום, אם זה סחר בנשים עבריינות מין וכד', אין שום פונקציה מתאמת.
היו"ר מיכאל מלכיאור
סביב השולחן הזה יושבים נציגי כל המשרדים המכובדים, אם זה משרד הבריאות או המשפטים או החינוך או הרווחה או ביטחון פנים, ואני מבקש שתיקחו על עצמכם, מי מכם, לעשות תיאום כדי שנוכל להתקדם ואז לקבל את התשובות הנחוצות לועדה.
מיכאל כהן
בשנת 2002 יצא חוזר מנכ"ל בנושא, למנהלי מחוזות ומנהלי כוח אדם במחוזות, וכפי שנאמר על ידי נציגי המשטרה החוק לא הוחל אז ולא ידעו מה לעשות.

ב- 1 יולי 2003, יצא חוזר מנכ"ל נוסף למנהלי כוח אדם במחוזות ובו נאמר שכל עובד הוראה חדש, יקבל שני טפסים שאותם יגיש למשטרה, כדי שאנחנו נקבל את האישור שאכן אין מניעה להעסיק את המועמד הזה.

אחד הקשיים שנתקלנו בהם הוא, שהמשטרה הביעה רצונה לעשות זאת בזריזות, אבל הנוהל הוא 21 יום המתנה. מאחר ואנחנו אמורים להתחיל בהעסקת המועמדים החדשים מה- 1 בספטמבר, היינו רוצים לבקש מהמשטרה באם אפשר לזרז את התהליך לפחות לגבי תחילת שנת הלימודים הנוכחית, אחרת לא נוכל להתחיל להעסיק את האנשים.
שמואל ברגר
קודם כל הפניות עוד לא הגיעו. דבר שני, המועד של 21 יום לא נקבע באופן שרירותי. החוק פוטר מאחריות פלילית למשך 30 יום ראשונים, ואנחנו קיצרנו את התקופה הזאת כדי שהמעביד לא יימצא את עצמו כביכול כעבריין פלילי, מאחר ואנו לא עמדנו במגבלות. ההנחה היא שזה ייקח פחות מ- 21 יום, אבל אם נניח שמחר או מחרתיים יהיה איזשהו מבצע או חלילה החמרה במצב הביטחוני, לכן אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לקחת מרווח ולעשות זאת תוך 21 יום. הנחת העבודה היא שהמועמד שיגיע עם הטפסים אלינו, יקבל את האישור במקום ולא תוך 21 יום.
מיכאל כהן
אנחנו יכולים לעסוק רק בעובדי מדינה, זאת אומרת שיש גופים אחרים כגון רשויות מקומיות ואגודות ספורט וכו' שאין לנו שליטה עליהם ואנחנו לא המעסיקים שלהם.

דבר נוסף, יש לנו קושי עם העובדים הותיקים. אבל בחוק זה מוסדר, כלומר אם יהיה חשש שאחד העובדים היה מוכר בתקופה מסויימת כעבריין מין, אפשר יהיה לפטר אותו עד חמש שנים לפני החלת החוק.
אריאל לייקח
אני שמעתי את מה שנאמר כאן ואני קורא את הכתוב בחוק, וחסר לי העניין של המוסדות המטפלים בחסרי ישע. כלומר אם מדובר כאן על מוסדות חינוך וילדים, הרי יש מוסדות העובדים עם מפגרים מבוגרים שהם לא נחשבים מוסדות חינוך, אבל בחוק כתוב ילדים וחסרי ישע.
היו"ר מיכאל מלכיאור
זה כבר טיפול משרד הרווחה. בנוסף, בחוק הזה מדובר רק לגבי ילדים.
אריאל לייקח
לכן אני שואל לגבי החשיבה של הרחבת החוק, גם למוסדות המטפלים בחסרי ישע ולא רק ילדים.
יצחק קדמן
יש הגדרה מאוד רחבה של העניין, ובודאי שזה כולל גם פנימייה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
הוא שואל לגבי חוסים שהם מעל גיל 18.
אריאל לייקח
בחוק הם כלולים ביחד, כתוב "ילדים וחסרי ישע", ואני יודע על עובדים במוסדות כאלה ועל מקרים של התעללות מינית בחוסים.
יצחק קדמן
החוק הזה לא נותן לזה מענה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
יש פה הגבלות של החוק, מדובר רק על עבריינים ורק על גברים ורק על מבוגרים, בואו וניישם את זה קודם. אני מסכים שיש פה נקודה שהיא לאו דווקא של הועדה הזאת, ובודאי שזה צריך שינוי בחקיקה וזה נכון שחסרי ישע הם חשופים לא פחות, ואם מדובר בילדים שהם גם חסרי ישע עד כמה וכמה. אבל אני מציע שכרגע נתמקד בביצוע החוק שיש לנו כאן.

נמצאים איתנו כאן מספר תלמידים, חלקם מעמותת "קו הזינוק" אשר עושים עבודה רבה כדי להכשיר את מנהיגות הדור הבא, אנחנו מקווים שתצליחו יותר מהדור הנוכחי, ואנו מברכים אתכם גם על השתתפותכם בישיבה זו. כמו כן, נוכח פה גם נציג מועצת התלמידים הארצית.
יצחק קדמן
שאלה לנציגי משרד החינוך. הרי אתם גם משרד הספורט, ובתוקף התפקיד הזה אתם ממונים על כל אגודות הספורט, שזה היקף עצום של פעילות לילדים. מי מנחה אותם?
מיכאל כהן
החוזר מנכ"ל יוצא לכל העובדים מתחומי החינוך התרבות והספורט, כלומר כל מי שנחשב כעובד מדינה ומועסק על ידינו בתחומי החינוך התרבות והספורט. אם קיימת אגודה שאין לנו שליטה עליה, לא נוכל להנחות אותה ולפקח עליה.
יבינה זכאי בראונר
אגודות הספורט הם בדרך כלל מוסדות הנתמכים ומתוקצבים על ידינו, אבל האנשים שם בדרך כלל הם לא עובדי מדינה.
יצחק קדמן
את זה אני יודע ולכן אני שואל את השאלה, הרי משרד הספורט הוא האחראי וגם מעביר להם את התקציבים.
יבינה זכאי בראונר
חוזר מנכ"ל ברמה של הנחיה ופיקוח יצא לכל הגורמים, אבל האחריות הפלילית לפי החוק, תהיה על המעסיק.
יצחק קדמן
אנחנו לא מדברים על אחריות פלילית. השאלה היא האם מישהו מחטיבת הספורט במשרד החינוך פנה לאגודת הספורט.
יבינה זכאי בראונר
כפי שאמרתי קודם, חוזר מנכ"ל ייצא לכולם. אגב, דינה של אגודת הספורט הוא כדינו של רשתות "אורט" ו"עמל" בעניין.
שמואל ברגר
רשת אורט פנו אלינו כתאגיד ואמרו "מה אנחנו עושים"?
היו"ר מיכאל מלכיאור
אנחנו לא מדברים כאן על מי אחראי ברמה הפלילית, אלא מישהו חייב לקחת את האחריות לספר ולהדגיש את הנושא בפני כל מי שמקבל תקצוב ממשרדי הממשלה, במקרה הזה משרד החינוך הספורט והתרבות. מישהו חייב לקחת אחריות על כל המוסדות, כדי שכל אגודת ספורט תדע שזו חובתה ושיש גם אחריות פלילית לכל מי שאחראי על אגודת ספורט, לדאוג שלכולם יהיו התעודות הנחוצות על מנת שיוכלו לעבוד באגודות הספורט.

הגוף שצריך לספר להם את זה, חייב כמובן להיות זה שמופקד עליהם וזה משרד החינוך.
מארק צוריאל
מועצת התלמידים הארצית וכן המועצות המחוזיות והעירוניות, יכולות להעביר את הנושא לכל בני הנוער ומפה ואילך לעשות עם זה משהו. השאלה באמת היא, מה אנחנו צריכים לעשות? לא סתם אנחנו באים ומצטרפים לועדות ולא סתם אנחנו עושים דברים. מינהל חברה ונוער צריכה להעביר זאת, ואנחנו גם מצטרפים לקייטנות מסויימות.
היו"ר מיכאל מלכיאור
קודם כל, אני מודה לכם על היוזמה. אני חושב שזה חשוב מאוד, כי אם זה בא מהנוער ואם יש מודעות של מועצות התלמידים בבתי הספר ושל כל הארגונים האחרים שבני הנוער מעורבים בפעילות שלהם, אם אתם יכולים ללכת גם למי שאחראי בבתי הספר, קודם כל המנהלים, כדי להגביר את המודעות לזה שיש חוק כזה שבא להגן על בני הנוער, יש פה תפקיד חשוב מאוד.

אני מקווה שאם משרד החינוך יעשה מה שצריך, מבחינת בתי הספר הדבר יהיה מכוסה. אבל זה טוב שיש מודעות לחוק כזה אצל בני הנוער, אם אתם יכולים להפיץ את המידע שיש חוק כזה ושרצוי מאוד שבני הנוער ידעו שיש להם את ההגנה הזאת.
רינה יצחקי
אני רוצה להגיד דבר כולל. הרבה פעמים אני יושבת בועדה ואני שומעת מהרבה נציגים של המשרדים בעיקר, את נקודות האור. זה מובן כי הרי כל אחד רוצה להראות כאן את הדברים הטובים שנעשים ואנחנו גם רוצים להעריך אותם ולדעת על קיומם.

מאידך, אני חושבת שחלק ניכר מהתפקיד שלנו כאן ובעיקר נציגי ארגונים למיניהם, להיות מעין גוף מבקר שבודק מה קורה עם הדברים ודואג לכך שהם ייעשו. מה גם ששמענו מיצחק קדמן, שהמצב לא נמצא במיטבו בלשון המעטה. אני לא רוצה לדבר על החוק, אבל נאמר פעם שחומרת העונש היא על פי חומרת המעשה, ואם התעללות בילדים היא לא מספיק חמורה בשביל עונש שהוא יותר משנת מאסר, זה מעורר הרמת גבה.

לגבי חוזר מנכ"ל, אני היום ביוניסף אבל במשך 35 שנה הייתי במערכת הכשרת מורים בסמינר הקיבוצי ובכל בית ספר ובכל מערכת שהייתי, חוזר מנכ"ל עובר מהמנהל לעוד שניים עוד שלושה אנשים. זה לא דבר שאנשים קוראים אותו כסדרו, לא כל המורים ובטח שלא הילדים ולא ההורים. לדעתי, היידוע על חוק כזה חייב להיות כולל וגורף.

דוגמא לילדים, כי אני מאוד מכבדת את מה שאתם כילדים ונוער יכולים לעשות, הצורה האדמיניסטרטיבית שמקבלים עובד חדש והוא צריך להביא בין כל התעודות גם תעודת יושר, זה נהדר. נניח שילד חווה חוויה לא סימפטית, אם הוא יודע שיש חוק כזה הוא יכול ללכת למנהל או ליועצת ולשאול לגבי אותו אדם, אם זה מדריך או מורה או שרת או כל אחד אחר המועסק במוסד כולל מוסדות שהם לא שייכים למשרד החינוך.

אם הילדים יהיו מודעים שקיים חוק ושזה נכון לפנות, זה יקל עליהם כי זה לא דבר קל על הילדים. אותו הדבר לגבי ההורים, גם ההורים חייבים לדעת שקיים חוק כזה ושיש להם דרך להתמודד עם תופעות כאלה המגיעות אליהם, והתופעות האלה לא מגיעות בקלות, ילדים מאוימים ולא תמיד מספרים בבית מספיק על מה שקורה להם. כך שצריך מבחינת טובת הילד, לראות את העניין הזה כדוגמא מובהקת לדבר המחייב יידוע כולל ורחב בכל הרמות ולכל האוכלוסיות, לא רק למנהלי המוסדות והסגנים ומי שאחראי על כוח האדם.

לכל המוסדות והארגונים שנציגיהם יושבים פה יש אתרי אינטרנט, ואני מציעה לנצל זאת ולהכניס לכל אתרים את כל המידע הזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני שוב רוצה להדגיש, יש עניין של הסברה כללית אבל באופן ראשוני בבית ספר זה מספיק שהמנהל והנהלת בית הספר יודעים את זה אבל לא חייב שאחרון המורים ידע זאת. במקרה הזה, יש עניין של ידע כללי במיוחד של בני נוער, ולאו דווקא בבתי הספר אלא גם בכל יתר הגופים העובדים עם בני נוער וילדים, אבל עלינו בהתחלה להתמקד בעיקר.
מלי (תלמידה)
קודם כל כתלמידה שלומדת בבית ספר וגם בחיי היום יום הרגילים, מעולם לא שמעתי על החוק הזה. אני חושבת שזה חוק שאנחנו צריכים לעשות משהו לגביו ומהר, כי לדעתי ילד זה כמו חומר ביד היוצר ומישהו עוד עלול להשפיע לרעה, ולו במעט, על הילד הזה.

אני פונה לאנשים היושבים פה, כאנשים שלהם יש מעט יותר ניסיון ממני. נניח שיש בית ספר שבו מועסק מורה או עובד אחר שהוא עבריין מין לשעבר, האם התלמידים היושבים באותה כתה או ההורים ששולחים את הילדים לבית הספר, צריכים לדעת באופן אישי את העבר של אותו מורה או עובד? האם ההורים צריכים לדעת שהם שולחים את הילדים שלהם לבית הספר שבו מועסק מורה עם עבר כזה?
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני רק רוצה להגיד שהנושא כאן הוא לאו דווקא המורים, אלא בעיקר אנשים שהם עברייני מין המחפשים את קרבתם של הילדים ובני הנוער, ולכן דובר גם על עובד הניקיון או עובד המטבח או מי שמסיע את הילדים וכו', מדובר על כל המערכת מסביב, כשבמקרה הזה זו האחריות של משרד החינוך. כשמדובר על בית ספר, משרד החינוך והנהלת בית הספר אינם יכולים להעסיק אדם בכל תפקיד שהוא, מבלי שתהיה לו התעודה מהמשטרה שהוא לא בעל עבר פלילי בנושא עבריינות מין.
רן כהן
אני רוצה להגיד שזה חוק נפלא, שהכישלון באי ביצועו הוא כישלון נפשע, ואין לי מילה אחרת לכך. נדמה לי שזה בעצם כישלון רב תחומי, כלומר אני קראתי את החוק ומי ממונה על מה, אבל אף אחד לא לקח על עצמו את האחריות לביצוע החוק הזה והכל עבד באופן "עיוור".

חוק שנכנס ב- 1 במרץ ועושים לו תקנות ל- 1 ביולי כשהילדים יוצאים לחופשות ב- 20 ביוני, זוהי ממש אטימות שלא תיאמן. במידה מסויימת, אני חושב שזהו גם איזה כישלון של התקשורת שלא שמה לב ושהיתה צריכה לתת לנושא הזה פרסום יותר גדול, לגבי החיוב של המעסיקים לעשות את זה.

בקריאת החוק, נדמה לי שהחוק הוטל על השר לביטחון פנים ליישם אותו. זה קצת מגוחך שהשר לביטחון פנים אמור ליישם חוק שאמור לעסוק בעיקר בכל המוסדות שהן מוסדות חינוך וקייטנות וכד'. החלק השני הוא על שר המשפטים.

אני חושב שאנחנו צריכים אולי ליזום תיקון לחוק, שיתן סמכות לשרת החינוך ואולי גם לשר הפנים ושאפילו יחייב אותם לפנות אל כל מי שקשור איכשהו לעבודה עם ילדים, או שמעסיק עובדים עם ילדים, כדי לחייבם לפנות למשטרה ולקבל את האישור.
קריאה
גם שר העבודה והרווחה ואולי גם שר התחבורה בגלל הנושא של ההסעות.
רן כהן
במליאת הכנסת נהוג שברגע שמתחילים לדבר על שני משרדים, מעבירים זאת לועדת הכנסת. אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי, איך לעשות זאת הכי טוב. אבל, מה שהכי דחוף זו הקריאה מכאן ועכשיו, לשרת החינוך לשר לביטחון פנים לראשי המוסדות לתקשורת, ולזעוק את הזעקה הזאת היום שצריך להתעורר לפני שיהיה פשע.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני מציע שכדי שנהיה יעילים, הדרך הכי טובה לטפל בזה זה שאחד מהמשרדים פה ייקח פשוט יוזמה, לא אחריות כוללת על כל המשרדים, אבל לעשות תיאום עכשיו.
רן כהן
זה חייב להיות משרד החינוך, כי הוא הרב-תחומי בעניין הזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אבל במשרד המשפטים חולקים על זה. מי אתם רוצים שזה יהיה?
יבינה זכאי בראונר
אני לא באה להציע פתרון, אני רק אומרת שהחוק חל על כל המעסיקים במשק. גם מסעדה המעסיקה מלצרית בת 16, צריכה לצורך העניין לבדוק את כל מה שהחוק מבקש. בכל מקרה, חלק ניכר מהמקומות האלה לא קשורים ולא כפופים למשרד החינוך. וגם לא יתכן להטיל על משרד החינוך את העול הזה שממילא צריך לטפל בעשרות אלפי מורים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני חשבתי שמשרד החינוך זה משרד שמעוניין לקחת על עצמו אחריות על הילדים שחלק גדול מהם או כמעט כולם נמצאים ברוב הזמן במסגרות של משרד החינוך. אם משרד החינוך לא מוכן לקחת על עצמו את האחריות הזאת, נצטרך לדבר על כך עם משרד אחר.
יעקב פוליאקביץ
אני רוצה לומר שבמידה מסויימת אני חושב שהחוק מכניס אותי לפאניקה, עם זאת אני בעד החוק. אני חושב שהילדים נמצאים כמעט בכל מקום, נכון שמרביתם נמצאים במערכת החינוך, אבל יש ילדים הנמצאים גם במקומות אחרים כגון מערכת הבריאות או כל מערכות הפעילות אחה"צ וכד'.
עזרא נועם
גם ילדים במשרד הבריאות עומדים תחת הכוח של משרד החינוך, גם במוסדות ובתי חולים.
יעקב פוליאקביץ
כאשר אתה מדבר על ילדים בבתי חולים, הם נמצאים שם קודם כל כדי להיות מטופלים, ורק אחר כך הם מקבלים שם גם חינוך משלים. ובתוך בתי החולים עובדים עם הילדים צוותים רבים מאוד, החל מהרופאים, אחיות, טכנאי רנטגן, כוח עזר וכו', שמגיעים במגע עם ילדים. ילד יכול להיכנס לחדר הצילום עם טכנאי רנטגן ומאחר ומוציאים את כולם בגלל הקרינה, הוא נשאר לבד בחדר עם טכנאי הרנטגן, וזו בדיוק אותה סיטואציה שיכולה להיות בכל מקום אחר.

כך שאנחנו למעשה עוסקים בפרישה הזאת, ואני כאן אומר למשטרה שעליהם להיזהר, כי למעשה לא רק עובדי החינוך הם בפתח לקבל תעודות אלא כמעט מחצית מתושבי המדינה, כי אלה כל עובדי המרפאות של קופות החולים, וכל עובדי בתי החולים וכו'.
יצחק קדמן
מדובר רק בעובדים חדשים, ורק בגברים.
יעקב פוליאקביץ
אבל עדיין אנחנו עוסקים בכמות גדולה של כוח אדם, ואני שוב אומר שאני מאוד מצדד בחוק. מה עם סטודנטים לרפואה למשל שמגיעים לבתי החולים, האם גם הם צריכים תעודה? הרי גם הם באים במגע עם ילדים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני מקווה שעיקר הפאניקה תהיה אם לא ניישם את החוק, וחס ושלום ילדים ייפגעו, על הפאניקה הזאת אנחנו מופקדים.
תלמידה מ"קו הזינוק"
השאלה המרכזית היא, למה בעצם החוק לא יצא אל הפועל? כאשר חושבים על זה, שיטת האיום היא היחידה שיכולה לעבוד. יש לשלוח ועדה ל- 18 הקייטנות האלה באזור ירושלים ואם ידוע שהם לא ביקשו את האישורים מהמשטרה, להטיל עליהם קנסות גדולים, והעניין הזה יעבור מפה לאוזן וירתיע.
מארק צוריאל
נשאלת השאלה גם לגבי תנועות וארגוני נוער למיניהם, מה קורה כשנער מדריך ילד? לפי מה שקראתי אני יודע שזה לא תקף כי מדובר מעל לגיל 18, אבל גם את זה צריך לקחת בחשבון, כי אתם מדברים על שינוי החוק לעתיד.
היו"ר מיכאל מלכיאור
ברשותכם אני אסכם, ויש כאן מספר המלצות.

קודם כל, יש למחות בצורה נמרצת על כך שעבודת ההכנה ליישום הסופי של החוק לא נעשתה בזמנו, וזו ממש רשלנות ממדרגה ראשונה.

אנחנו ממליצים שמשרד החינוך ייקח על עצמו עבודת תיאום כדי להכניס את כל המשרדים הרלבנטיים למודעות למה שיקרה ב- 29 ביולי, ומתאריך זה למשרדים תהיה גם אחריות פלילית על ביצוע החוק הזה.

מיכאל כהן הביע נכונות לבדוק באם משרד החינוך מוכן לקחת זאת על עצמו, ואני מבקש לקבל תשובה תוך 8 ימים ממשרד החינוך, באם הם מוכנים לקחת על עצמם את העבודה של התיאום הבין משרדי בנושא הזה, כמובן עם סיוע מצד המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים וכל המשרדים שצריך.

אני גם רוצה לשבח את ההכנה שעשו במשטרה, כדי שהם יהיו ערוכים לענות לכל הפניות ברגע שהן תגענה, ואני מקווה שכך יהיה כי זה באמת דבר חשוב.

אנחנו גם נקבל את ההמלצה שחודשיים לאחר ה- 29 ביולי, אנחנו נבקש מהמשטרה לקחת מדגם של מספר מוסדות, כפי שהוצע פה, וללכת ולבדוק באם פעלו לפי החוק. במידה ולא פעלו, לעשות למען יישמעו וייראו וזה גם ייתן תנופה תקשורתית לעניין, ולהטיל קנסות על מי שלא פעל כחוק.

אנחנו כועדה, גם נעקוב אחר ביצוע אכיפת החוק הזה. אני מאמין שברגע שזה ייכנס לשגרה הדברים כבר יעבדו, אבל עד שזה יקרה זו האחריות שלנו כפיקוח על משרדי הממשלה, לביצוע החוקים שאנחנו מקבלים בבית הזה.
גילה פינקלשטיין
יש לנו עכשיו 20 יום, ומאוד חשוב שבמהלך ימים אלה נראה מה כל משרד מקבל על עצמו, ונראה אם עדיין חסר. מאחר והיו טעויות, ואנחנו מודים מאוד למועצה לשלום הילד וליצחק קדמן שהפנה את תשומת ליבנו לזה, אנחנו עדיין יכולים לתקן. יש לנו 20 יום שבהם אנחנו יכולים לבדוק מה כל אחד עושה ומה עדיין חסר. שתהיה על כך ביקורת, כדי שלא תהיה תקלה. זה בנפשנו, כי מדובר בשלומם של הילדים.
יצחק קדמן
בעניין זה ובנוסף לסיכום, אני רוצה להציע שתצא מהועדה הזאת פנייה, לפחות למשרדים העיקריים הנוגעים בדבר עד שיהיה תיאום ביניהם, וזה: משרד העבודה הרווחה, משרד הבריאות, משרד התחבורה, שהמשרדים הללו, בתוך 20 יום יוציאו חוזרים לכל הגורמים הנוגעים בדבר, עד שיהיה תיאום.

יושב כאן נציג משרד הבריאות ושאלתי אותו באם המשרד הוציא חוזר בעניין הזה, ומסתבר שלא. לכן, בינתיים צריכה להיות פנייה של הועדה למשרדים הללו כדי שהם יוציאו מייד חוזר הבהרה בעניין.
היו"ר מיכאל מלכיאור
והם יודיעו בחזרה לועדה, באם הדבר נעשה.
אריאל לייקח
רציתי רק לתקן את "הרושם" לגבי העניין של משרד החינוך בנושא, אני משמש כפסיכולוג במשרד החינוך ולא ידוע לי מה נעשה שם בעניין. אבל, אני שומע שכן נעשו דברים ואני אדאג לבדוק ולדבר עם המפקח לגבי יישום הנושא.

דבר נוסף, אם במשרד החינוך קיימת יחידה למניעת התעללות מינית בילדים וזו יחידה די גדולה, שיש בה צוות של הרבה יועצים ופסיכולוגים העוסקים בתחום הזה, סימן שמשרד החינוך מאוד מעוניין ביישום החוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור
תודה רבה לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40

קוד המקור של הנתונים