ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 09/07/2003

כללי הקלות לחרש

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חינוך/6866



20
ועדת החינוך, התרבות והספורט
09.07.2003

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6866
ירושלים, כ"ד בתמוז, תשס"ג
24 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 52
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום רביעי ט' בתמוז התשס"ג ( 9 ביולי 2003), שעה 9:30
סדר היום
כללי הקלות לחרש -
נכחו
חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר
מחמד ברכה
יוסי שריד
יולי תמיר
מוזמנים
שרה אטיה מנהלת שמע ירושלים, אגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד דן אורנשטיין משרד המשפטים
מיכל מור קלינאית תקשורת ארצית, משרד הרווחה
מוסקו אלקלעי יו"ר ועדת כללי הקלות לחרש, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
עו"ד מיטל דמארי עוזרת ליועץ המשפטי, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
עו"ד יפעת בויאר המועצה לשלום הילד
דליה ברלינסקי אגודת החרשים בישראל
דפנה וייס אחראית ערוצים מסריים, הטלוויזיה החינוכית
עמוס נוימן ערוץ 10
חיים גולדברג מנכ"ל תוכניות, טלעד
עו"ד סיגל זפט יועצת משפטית, טלעד
שמואל חיימוביץ נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות
איילת מצגר סמנכ"ל ערוץ 2
עו"ד דורון אבני יועץ משפטי, הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו
אחיה קמארה ארגון בקול
אלעד ארליך
איתי לנסברג רשות השידור
זבולון גורני מנהל אגודת שמע
סילביה לזוביק-טסלר מנכ"לית בזכות
ישראל חזקיה
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
יפה קרינצה


כללי הקלות לחרש
היו"ר אילן שלגי
בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אנחנו מקווים שנצליח לאשר היום את כללי ההקלות לחרש, שהגישה לנו הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו. אני מצטער שלא קבלנו כללים דומים מרשות השידור ומהטלוויזיה הלימודית, אבל אנחנו נגרום לכך שנקבל גם מהם כללים.

הכללים המוצעים חולקו לכולכם. הם מקלים ומסייעים לחרשים ולמוגבלי השמיעה, יותר מאשר הכללים הקיימים. אשמח לשמוע קודם את ממלא מקום יו"ר הרשות השניה, מר מוסקו אלקלעי.

מסבים את תשומת לבי שגם המועצה לשידורי כבלים ולוויין טרם הגישה לנו כללים מעודכנים.
מוסקו אלקלעי
לקחנו בחשבון אחוז מסוים של האוכלוסייה, שבצדק מגיעה לה הקלה. מספר האנשים לא משנה, אבל זה אחוז די נכבד של האוכלוסייה. אנחנו יודעים שעל שולחן הכנסת עומד חוק פרטי שהוא הרבה יותר מחמיר עם המשדרים מהכללים שאנחנו מציעים. הגענו למין שלב ביניים, שמוסיף לעומת הכללים שקיימים היום, אבל פחות ממה שהחוק דורש, לכשיחוקק.

זה באופן כללי, אני אבקש מהיועץ המשפטי של הרשות לתת פרטים מדויקים. אני מבקש מהוועדה לאשר את הכללים האלה, שמחכים כבר הרבה זמן. כיודע, הבאנו את זה לכנסת הקודמת, משום מה ועדת החינוך אז לא אישרה את זה.
יהודית גידלי
היו לזה סיבות.
מוסקו אלקלעי
נאמר לנו שהוועדה הזאת תאשר, אם תמצא לנכון. אבקש מהיועץ המשפטי, ברשותך אדוני היו"ר, לפרט.
דורון אבני
בוקר טוב. אנחנו מקווים שהישיבה היום היא סופה של דרך ארוכה שהתחילה באוקטובר 2000. אז הרשות השניה פרסמה טיוטה ראשונה של הכללים הללו, במקביל למכרז לערוץ 10. מאז קיימנו שורה ארוכה של דיונים, שימועים, דיונים בוועדת הכנסת, ועדת משנה של המועצה אפילו הגיעה – פיזית – לאולפני חברת החדשות כדי לראות את כל המכשור המוצע.

היום אנחנו נמצאים כאן מתוך מטרה לשפר את הנגישות של כבדי השמיעה לערוצי התקשורת, כאשר צריך לזכור שזה חלק ממגמה כללית של החקיקה, לשפר את הנגישות של אנשים עם מוגבלויות. חשוב לציין - במקביל לזה שאנחנו מגישים הצעה לתיקון - שזכייני ערוץ 2, שהם הגורם המשדר ב-10 השנים האחרונות, עמדו בכל המכסות שהושתו עליהם, ואפילו למעלה מכך, ואין להקל בכך ראש. הגיע הזמן לשפר.

השיפור שמוצע היה על פי סרגל זמנים, כדי לתת מעבר הדרגתי ואפשרות להיערכות לזכייני הטלוויזיה. בגדול, הכללים המוצעים משפרים את הכללים הקיימים ב-7 מישורים, שאסקור אותם במעוף הציפור. ראשית, מכסת הכתוביות מוגדלת. היום המכסה היא 25%, היא מוגדלת בהדרגתיות ל-50%, החל מפברואר 2004. צריך לזכור שהאחוז הזה נגזר מהשידורים בעברית, ערבית והוספנו גם רוסית, שאינם שידורים חיים. אם יש שידור חי, זה לא נכנס לצורך חישוב המכסה.
יוסי שריד
אז זה לא האחוז הנכון. אם אתה מנקה ומנפה, אז זה לא האחוז הזה, זה אחוז אחר.
דורון אבני
זה האחוז הזה ביחס למה שהוא מתייחס. ההגדרה בכללים המוצעים מתייחסת לכלל השידורים שאינם שידורים חיים. זה גם המצב היום, מהסיבה הפשוטה שהיום, בטכנולוגיה הקיימת, לתרגם שידורים חיים זה בעייתי.
יוסי שריד
אז כמה זה בפועל?
דורון אבני
למשל, בשנת 2001 שודרו 837 שעות עם כתוביות על ידי זכייני ערוץ 2, כשאנחנו מדברים על מכסה של 25%, הם שידרו יותר מהמכסה. בשנת 2002 הם שידרו 1,115 שעות.
יוסי שריד
לא זה מה ששאלתי. אחרי כל הניקויים והניפויים, אני שואל כמה זה בפועל האחוז, מכלל השידורים.
דורון אבני
זה משתנה. זה תלוי בתמהיל השידור שקיים באותו חודש. אם היו הרבה שידורים חיים זה יהיה אחוז אחד, אם לא היו שידורים חיים בכלל זה האחוז האפקטיבי.
יוסי שריד
אתה יודע, פחות או יותר, כמה שידורים חיים יש לך. זה הרי לא איזו תעלומה.
היו"ר אילן שלגי
החוק קובע שהשידורים לא יפחתו מרבע מכלל השידורים שאינם שידור חי.
יוסי שריד
אני מבין את זה. יחד עם זה, זה קצת מטעה המצג הזה. אדם שקורא את זה בונה פידה אומר זה 35%, אבל זה לא 35%, זה אולי 25%.
היו"ר אילן שלגי
הכללים גם אומרים 35% ממה. מה לעשות, נשארתי משפטן.
יוסי שריד
אני לא מדבר עכשיו על החוק, אני מדבר על המציאות. אני מדבר על החרש, לא על החוק של החרש.
דורון אבני
ההיבט השני הוא שיפור השידורים ב"פריים טיים". "פריים טיים" הן שעות צפיית השיא בעברית, ואלה השעות בהן משודרות התוכניות האיכותיות יותר. הטענה של ארגוני כבדי השמיעה, שיש בעיה היום, שהרבה מהתרגום מעשה בשעות אזוטריות, שבהן לא צופים. לכן החלטנו לקבוע מכסה מיוחדת ל"פריים טיים", שזה אומר שהחל מינואר 2004 50% מהשידורים ב"פריים טיים" ילוו בכתוביות, כדי לתת את המכסה האפקטיבית.

"פריים טיים" זה מ-19:00 עד 24:30, זה חמש וחצי שעות. מחמש וחצי שעות צריך להוריד את השעות של החדשות - שזה שעות בשידור חי - זו שעה בסך הכל. צריך להוריד את הרכש, שזה לא תוכניות בעברית, זה גם שעה. צריך להוריד עוד שעה בשידור חי, נאמר דודו טופז או יאיר לפיד. אנחנו נשארים עם שעתיים וחצי, שמחצית מזה צריך להיות עם כתוביות – זה שעה ורבע. עשה ורבע שהיום לא קיימת בכלל.

ההיבט השלישי הוא האפשרות להשתמש בכתוביות סמויות.
היו"ר אילן שלגי
אתה בוודאי רוצה להוסיף שבשידורים הקנויים, ממילא יש כתוביות.
דורון אבני
זה מובן מאליו. אנחנו מדברים היום על שידורים בעברית, ערבית ורוסית. כל השידורים באנגלית ממילא מתורגמים.

הנושא השלישי הוא האפשרות לכתוביות סמויות. הייתה הערה מצד הזכיינים, שהם רוצים להימנע כמה שניתן, מצריבה של כתוביות על גבי סרט הצילום. היום אנחנו משדרים בשיטה אנלוגית – במקביל גם בדיגיטלית – השיטה הראשית היא אנלוגית, שבה אם רוצים כתוביות צריך לצרוב אותן על סרט הצילום ולשדר לכל עם ישראל. יכול להיות שיש צופים שאינם מעונינים בכתוביות האלה, למשל כאלה שאינם כבדי שמיעה.

השיטה הדיגיטלית מאפשרת העלאת כתוביות לפי בחירה. השיטה הזו פועלת כבר בשידורים הדיגיטליים של "יס", של הכבלים, לגבי סרטים וסדרות זרות למשל. אתה יכול לבחור אם אתה רוצה לראות תרגום ברוסית, ערבית וכן הלאה. הכללים עכשיו מאפשרים לזכיינים, בשיטה של מעבר לשידורים דיגיטליים, לתת את כל המכסות האלה בתוך השידור הדיגיטלי.

הרשות כבר פעלה לקראת מימוש של השיטה הזו. עשנו כבר בדיקות אצלנו. השידורים של כל זכייני הרשות השניה נעשים פיזית בחדרי שידור שנמצאים ברשות השניה. מדובר במערכת שעולה כ-25,000 דולר, שאנחנו מוכנים לשאת בעלות שלה, ושתאפשר את המעבר לשיטה הזאת. אני מעריך שזה לא ייקח הרבה זמן.
יוסי שריד
מה זה מחייב את הצופה בבית?
דורון אבני
זה מחייב אותו אחת משתיים. או שהוא יהיה מחובר ל"יס", הטלוויזיה בלווין, שכל השידורים שלה הם דיגיטליים. אז כל מה שהוא צריך לעשות זה ללחוץ על כפתור כדי לקבל את הכתוביות. בכבלים, הצופים שמחוברים לכבלים הדיגיטליים – גזירה שווה ביחס למה שאמרתי לגבי "יס". אנחנו נשארים עם הצופים שמחוברים לכבלים אנלוגיים, והצופים שאינם מחוברים לכבלים כלל. שתי האוכלוסיות האלה, מה שזה מצריך מצדם זה לקנות צלחת לוויין ומפענח. העלות של זה היום בשוק זה 200 דולר. זו עלות חד-פעמית. השידורים של ערוץ 2 ושל ערוץ 10 משודרים כבר היום באמצעים דיגיטליים דרך הלוויין "עמוס", לא מוצפן, כך שכל צופה שיש לו את המערכת הזו, יכול להפעיל אותה, ואם יש כתוביות דיגיטליות הוא יוכל לקבל אותן.

הנושא הרביעי זה שדרוג של נושא הכתוביות במהדורת החדשות, נושא שהוא מן הסתם מאוד חשוב במדינה כמו שלנו. כאן יש שיפור מהותי. חברת החדשות, מיזמתה, עשתה השנה קפיצת דרך משמעותית - מבלי שהדבר יוטל עליה - בכל המענה שהיא נותנת לאוכלוסייה של כבדי השמיעה, אבל עדיין יש מקום לשיפור. השיפור הוא במספר מישורים גם כאן. ראשית, במהדורת החדשות המרכזית ומהדורת הלילה יוצגו עיקר החדשות ותמצית תוכנן של הכתבות. יש באנר שמופיע במהלך השידור שמציג מה עיקר החדשות, ובסמוך לכל כתבה גם מה תמצית הכתבה. עד אוקטובר השנה זה יהיה בשליש מהמדורות, וממאי 2004 זה יהיה כל המהדורות.

דבר נוסף, הוספת כתוביות לכתבות עצמן במהדורה המרכזית. מנובמבר 2003 רבע מהכתבות, בשנה מאוחר יותר – מחצית מהכתבות. מגזין סוף השבוע מוכן זמן רב יותר מראש, וזה מקל על האפשרות להוסיף את הכתוביות. אנחנו מדברים על כך שחודש מהיום שהכללים יפורסמו שתי כתבות מגזיניות ילוו בכתוביות, והחל מנובמבר 2003 הכל ילווה בכתוביות. כבר היום במגזין על ערוץ 2 כתבה אחת מתורגמת.

לגבי הנושא של תרגום לשפת סימנים. יש אוכלוסייה שדוברת שפת סימנים, גם לאוכלוסייה הזאת חשוב שיהיה מענה. יש מענה כבר היום, אבל עיגנו אותו בכללים. פעמיים בשבוע בימי חול, מהדורה מסכמת של היום תלווה בשפת סימנים. אנחנו כותבים בכללים שהמועד שבו תשובץ מהדורה זו יהיה מועד בו אין מהדורה דומה שמתורגמת לשפת סימנים בערוץ כלל-ארצי אחר, כדי לאפשר לצופים שיום אחד יראו את זה בערוץ הראשון, יום אחד בשני, יום אחד ב-10, זה ייתן להם פריסה מלאה על כל השבוע. מהדורת חדשות שבועית בשפה הערבית תתורגם גם היא לשפת סימנים, זה קיים כבר היום.
היו"ר אילן שלגי
למה בתוכניות הילדים אין שפת סימנים?
דורון אבני
אגע בזה כשאצא מנושא החדשות. פריצות חדשות – לא עלינו – במקרה של פיגועים ודברים כגון אלה - -
היו"ר אילן שלגי
או הסכם שלום.
דורון אבני
- - ילוו בכיתוב או תרגום לשפת סימנים, כבר היום יש הפנלים, שלצערנו, כולנו מכירים. מהפיכה בנושא החדשות תתקיים כאשר אנחנו נעבור לשידור דיגיטלי. היום יש בעיה לא פשוטה להוספת כתוביות, אבל אחרי שנעבור לשידור דיגיטלי עם כתוביות סמויות וכל מה שתיארתי, אנחנו חושבים שיש להורות לחברות החדשות להוסיף כתוביות לכל המהדורה המרכזית, לכל מהדורות הלילה, למעט ראיונות בשידור חי. זה ייתן מענה מסיבי לאוכלוסיית כבדי השמיעה. עד כאן בנושא החדשות. יש עוד שלושה מישורים נוספים.

אחד, הוספת תרגום לשפת סימנים בתוכנית אחת, באורך של חצי שעה לפחות, לילדים שאינם קוראים. זה נותן מענה, שהבנו שקיימת ואינה קטנה, של ילדים שאינם קוראים והם כבדי שמיעה. נושא נוסף, מענה לשידורי הרוסית, שלא קיים היום. גם תוכניות ברוסית, יתורגמו בנוסף לתרגום לעברית, לתרגום לרוסית לכבדי השמיעה באוכלוסייה שדוברת רוסית.

נושא אחר, שהוא כבר פחות רלוונטי לאור שינויי הרגולציה שמתרגשים עלינו, זו האפשרות לתת לערוץ 10 פטור של שנתיים מהמחויבויות שמעבר למחויבויות המינימום בחוק ההקלות לחרש. אנחנו לא יכולים להקל עם מה שכתוב בחוק, אבל ממה שקבוע פה אנחנו יכולים להקל. אני אומר שזה לא רלוונטי, כי כפי שאתם יודעים, ערוץ 10 כבר קיבל פטור מכל המחויבויות שלו, וככל הנראה הוא עתיד לקבל שנה נוספת של פטור ממילא מידי הכנסת.

כפי שצינתי בתחילת הדרך, בכללים האלה הושקעה המון מחשבה. זה כללים שהמועצה דנה בהם כבר למעלה משנתיים, שהיו כבר בוועדת החינוך. הם עושים איזון אינטרסים, אף צד לא ייצא עם מלוא תאוותו בידו, לא זכייני ערוץ 2 ו-10, ולא ארגוני כבדי השמיעה, אבל אני חושב שבסך הכל הכללים הללו מצאו את שביל הזהב, נכון לעת הזאת. יכול להיות שנצטרך בעוד שנתיים, שלוש, לדון בהם שוב. אנחנו מבקשים שהוועדה תסמוך את ידה עליהם. תודה.
מוסקו אלקלעי
כל הקשור בחדשות, זה מוסכם על חברת החדשות של ערוץ 2, זה בחתימה בין הרשות לבין החברה, כאשר הארכנו את הזיכיון לשנתיים עם חברת החדשות.
היו"ר אילן שלגי
הגעתם להסכמה עם כל הנוגעים בדבר.
מוסקו אלקלעי
עם חברת החדשות כן, למעט שני נושאים קטנים עם הזכיינים. על פי החוק הם חייבים לעשות מה שהכללים קובעים.
היו"ר אילן שלגי
יש פה נציגים של חברת החדשות? לא. אני מאמין שהיום אנחנו נאשר את הכללים. יכולנו לומר שנאשר עכשיו ואחר כך נדבר בנושא, אבל בכל זאת אנחנו רוצים לשמוע מהן ההסתייגויות של אלה שאולי לא קיבלו עליהם בהסכמה את כל הדברים האלה. זה יכול להיות מבין הזכיינים או מבין אלה שהם הצרכנים של השירות הזה.
יוסי שריד
מר אלקלעי ציין שיש הסכמה מלבד שני נושאים קטנים. רציתי לשאול מהם שני הנושאים, ועד כמה הם קטנים. אחר כך אני מציע שנשמע את הקליינטים.
דורון אבני
כפי שציינתי, לגבי החדשות יש שני שינויים. אחד, שינוי שיוחל מיידית, שמדבר על תמצית המהדורה ותמצית הכתבות. על כך יש הסכמה. הנושא השני, הוא נושא של הוספת כתוביות לכתבות עצמן. תהיה מכסה ראשונית של 25% מהכתבות מיידית, ושנה לאחר מכן ל-50% מהכתבות. אנחנו מקווים שאז כבר תהיה דיגיטציה.

אם נפרוט את הנושא הזה לפרוטות, היום מהדורת חדשות מרכזית של ערוץ 2 היא חצי שעה. בחצי שעה משודרות כ-6 עד 8 כתבות, של 2 עד 3 דקות כל כתבה. אם מדברים על מחצית הכתבות האלה מדובר על 3 עד 6 דקות ביום. על כך אין הסכמה. עמדת המועצה היא שזה לא נטל כבד מידיי.

הנושא השני הוא הנושא של מה יקרה בעת המעבר לדיגיטציה. ארגוני כבדי השמיעה טענו בפני המועצה, וגם בפני הוועדה הזאת, שהמעבר לדיגיטציה צריך לסמן פריצת דרך מבחינת המענה שניתן להם. הם כיוונו - בדקנו, ואכן יש אמת בטענה הזאת - למצב בחוץ לארץ. למשל, המכסות שה-BBC משדר היום הן 70% עם שאיפה להגדיל את זה. הם מדברים אפילו על 100%. למשל, ה-ITV וערוץ 4 באופן וולונטרי, עתידים להגיע ל-80% בשנת 2004, כשהם באמת נותנים את זה בשיטה הדיגיטלית. לכן חשבנו, שכאשר עוברים לשיטה הדיגיטלית, חברת החדשות צריכה להוסיף כתוביות להכל, למעט ראיונות בשידור חי, לכל הכתבות שמשדרים. על זה גם אין הסכמה. אבל כמו שאמרתי, זה עדיין משהו לעתיד לבוא, למרות שהוא יכול להיות בשנה הבאה.
יוסי שריד
זה לא קטנים, זה גדולים.
היו"ר אילן שלגי
אני מבין שאתם החמרתם איתם.
דורון אבני
כן.
היו"ר אילן שלגי
מי מהמוזמנים רוצה להתבטא? בקשה.
יפעת בויאר
אני מבינה שכל הגורמים הרלוונטיים כבר עוסקים בעניין הזה זמן רב. אנחנו לראשונה הוזמנו לדיון. תמוה בעיניי למה כשמדובר בילדים חרשים מדובר רק תוכנית אחת, למה האחוז בו התוכניות יתורגמו הוא לא אחוז שווה לזה של המבוגרים.
זבולון גורני
בסעיף 2ו נקבעה מכסת מינימום לאוכלוסייה הבוגרת, לא נקבעה מכסת מינימום לילדים, ויש לתת על זה על את הדעת. אני רוצה להגיד משפט בשבח הכתוביות. בניסוי שנערך בארצות הברית לגבי תלמידים שומעים, קבוצת ילדים אחת צפתה בתוכניות עם כתוביות, וקבוצה שניה צפתה בלי כתוביות. תוצאות הניסוי היו מובהקות ליתרון בקריאה, כתיבה והבנת הנקרא. דהיינו, כתוביות לתלמידי ישראל, יעזרו לשפר, בין השאר, גם את הבנת הנקרא. זה לא רק לתלמידים כבדי שמיעה.
היו"ר אילן שלגי
הערה מעניינת, במיוחד אחרי מה ששמענו כאן אתמול על הבנת הנקרא של תלמידי ישראל. בבקשה, גברתי.
איילת מצגר
כן קיימת מכסה לגבי ילדים. המכסה שקבועה לגבי תוכניות ילדים בכבלים היא תוכנית שבועית אחת שתתורגם לשפת סימנים, שזה עניין שהוא יותר מרחיק לכת מכתוביות, מבחינת הלוגיסטיקה של זה. בכוונה נקבעה מסכה כזו, על מנת להתחשב בילדים בגיל הרך.

צריך לציין שערוץ 2 הוא ערוץ שהשידורים שלו מיועדים לכל המשפחה. יש מעט שידורים שמיועדים לילדים בלבד. לפי הכללים שלנו, אפילו 80% עד 90% מהשידורים שלנו צריכים להיות מיועדים לכלל המשפחה, כך שרוב התוכניות, בכל מקרה, פונות גם לילדים. כך שהמכסה שמתייחסת לתוכניות, בוודאי כוללת בתוכה את התוכניות שגם הילדים יצפו בהן. בנוסף לכך, הוספנו מכסה של תוכנית שבועית שתתורגם לשפת הסימנים בעבור הגיל הרך.
יוסי שריד
מה באמת עם ערוץ הילדים?
מוסקו אלקלעי
הוא שייך למועצת הכבלים והלוויין.
מוטי אשר
אני שמח שמדברים על הכתוביות, אבל אני חושב שפספסתם פה משהו חשוב. יש הבדל בין כבדי שמיעה וחרשים, הבדל גדול מאוד. החרשים הם גם אנשים שלא יודעים לקרוא ולכתוב, הם לא יכולים לקרוא את הכתוביות. אני מבקש שתהיה שפת סימנים בטלוויזיה, זה מאוד חשוב לנו.

יש אנשים שהם עולים חדשים, יש ילדים, יש קשישים מעל גיל 65 שלא יכולים לקרוא כל כך מהר בטלוויזיה, ולא יכולים לעקוב אחרי הכתוביות. יש הרבה אנשים בארץ שלא יכולים לקרוא, וזה חשוב מאוד שיגיעו אליהם עם שפת סימנים. למשל, יש מהדורת חדשות עם שפת סימנים בטלוויזיה ב-12:00 בלילה. קח בחשבון שיש הרבה אנשים חרשים שלא שומעים רדיו, לא קוראים את העיתונים, הם צריכים לחכות עד 12:00 בלילה בשביל לראות את הכתוביות. זו בעיה גדולה. צריך להכניס יותר שעות של שפת סימנים, במקביל לכתוביות. אני מבקש מאוד, מכל הלב. תודה.
יולי תמיר
למה באמת התרגום לשפת סימנים לא יצורף למהדורה של 7:30 ולא ל-11:30. יש היגיון בטענה ש-11:30 זו שעה מאוחרת, בעיקר לאנשים עובדים.
יוסי שריד
מה הבעיות המיוחדות של הערוצים שלנו שלא מאפשרות להם להיות בשיעורי שידור כמו ב-BBC? מה קרה ב-BBC שהם יכולים ואנחנו לא יכולים, למה מראש יש גישה מקלה?

אדוני היו"ר, אתה נאנחת אנחת רווחה כאשר ראית שיש שיפורים לעומת מה שהיה. אני לא יודע למה אני צריך להיאנח אנחת רווחה. אם ב-BBC או במקומות אחרים אפשר, למה מלכתחילה אנחנו יוצרים לעצמנו עמדת נחיתות בעניין הזה? איזה פטנט יש ב-BBC, שאנחנו לא מכירים, חוץ מיותר התחשבות?
דורון אבני
אתחיל בשאלה השניה. אמרתי שהפטנט של ה-BBC הוא דיגיטציה. ברגע שנעבור לדיגיטציה - - -
יוסי שריד
אבל לזה אין לך הסכמה.
דורון אבני
אין כאן עניין של הסכמה, יש כאן עניין של טכניקה. המצב כרגע הוא שאנחנו יושבים בוועדה הזו למעלה משנה. יכולנו להיות כבר היום במצב של הכפלה של שיעורי הכתוביות בשנה החולפת. בגלל רצון למקסימיזציה מצד שני הצדדים – גם הזכיינים וגם כבדי השמיעה, וכל צד צריך לייצג במכסימום את העמדות שלו – אנחנו עומדים במצב שהכללים נדחים. תמיד אפשר לשפר, וזו נקודת המוצא.
יוסי שריד
כדי לשפר לא חייבים לחכות לכללים. יכולתם לשפר מידי יום ביומו.
היו"ר אילן שלגי
הם לא יכולים לחייב את הזכיינים.
דורון אבני
זכייני ערוץ 2, ככלל, שידרו יותר ממה שהיו חייבים. ברגע שנעבור לדיגיטציה, יוטמע כבר בתוך הכללים מנגנון, שעליו דברתי לגבי חברת החדשות, שיגדיל את המכסות בצורה משמעותית מאוד. זה ישליך גם על הסך הכל. לא חישבתי באחוזים בכמה העובדה, שחברת החדשות תעבור לשידור של כתוביות בתוך כמעט כלל השידורים שלה, תשפיע על המכסה הכללית, אבל מן הסתם זה יעלה אותה להרבה יותר מ-50%. זה כבר היום בתוך הכללים.

לכשתהיה דיגיטציה, בהחלט שיהיה מקום לדון. יש הצעת חוק שרצה במקביל לכללים האלה, ששם יהיה אפשר לעשות את כל מקצי השיפורים שמדברים עליהם פה, ושם בהחלט מדובר על דיגיטציה, ועל עלייה דרמטית במכסות בדיגיטציה. אנחנו לא חושבים שהעת הבשילה לקבוע את הדבר הזה בכללים הנוכחיים מבחינת איזון האינטרסים השונים.
יוסי שריד
למה לא הבשילה העת?
דורון אבני
אנחנו בודקים את הנושא של דיגיטציה, את ההשלכות שלו, את היכולת להעביר את השידורים הדיגיטליים ולכמה מהאוכלוסייה יש את השידורים הדיגיטליים, ולתת מענה לאותם כבדי שמיעה שאין ידם משגת לרכוש את המערכת של ה-200 דולר. דברתי עם ארגוני החרשים על כל מיני מהלכים, שהמדינה או התמלוגים יסבסדו את זה. זה מצריך עוד מחשבה. אני חושב שכל התמהמהות בעניין הזה, למשל אם הוועדה תחליט שאנחנו צריכים לשקול את זה, אז נלך שוב - -
יוסי שריד
למה זה מצריך מחשבה לגבי האחוזים? זה מצריך מחשבה לגבי איך ירכשו את המכשירים או כל מיני מחשבות אחרות.
דורון אבני
כי מבחינת הנטל, זה מטיל על הזכיינים עוד עלויות. זה לא עלויות דרמטיות.
יוסי שריד
אמרת 25,000 דולר.
דורון אבני
זה עלויות ראשוניות. יש עלות מקבילה להוספת כתוביות. זו לא עלות דרמטית. כשאנחנו אומרים פה 50% מהשידורים כפי שהגדרתי, הזכיינים חושבים שזה איום ונורא, והגזמנו, וזה כמעט לא חוקי. ארגוני כבדי השמיעה חושבים שזה צעד חשוב, אבל לא צעד מספיק. אנחנו איפה שהוא באמצע, וחושבים שלעת הזו זה טוב.
איילת מצגר
לא תמיד בחו"ל זה יותר טוב מאשר אצלנו. בצרפת, למשל, המכסה של הערוץ המסחרי שם היא 1,000 שעות בשנה. לפי החישובים שלהו לגבי ה-50% האלה, שאתה שואל כמה יש לנו בסופו של דבר, זה יוצא בין 1,000 ל-1,200, 1,300 שעות בשנה, ביחס ישיר לכמה שעות שמשודרות באותה שנה. אז אם אני הולכת לפי נתונים קיימים כבר, זה סביב ה-1,100, 1,200 שעות, כאשר בצרפת החיוב גם בערוץ הציבורי הוא 1,000 שעות, ובאחד הערוצים האחרים זה אפילו 500 שעות, אז יכול להיות שבעניין הזה אנחנו אפילו אור לגויים.
דורון אבני
לגבי השאלה השניה שנשאלה, הוספה של שפת סימנים, זה לא דבר פשט מבחינה טלוויזיונית. עם כל הכבוד, ההערכה והרצון לשרת את צרכי הנגישות של כבדי השמיעה, התוצר הטלוויזיוני הוא גם כן נתון שצריך להתחשב בו. אני מניח שראיתם את לפחות פעם את הבועה שמופיעה על פני נמסך. זו בועה שתופסת כשמינית מסך. אין כרגע אמצעים דיגיטליים, כל עם ישראל יראה את שמינית המסך הזו, וזה מפריע.
היו"ר אילן שלגי
אבל אם אומר לך הציבור, באמצעות נציגיו פה, שהוא מוכן לקבל עליו את ההפרעה הזו?
יולי תמיר
אני לא מבינה למה זה מפריע ב-7:30, וזה לא מפריע ב-11:00.
דורון אבני
אחוזי הצפייה בשעה 7:30 שונים מאחוזי הצפייה בשעה 12:00.
יולי תמיר
אבל זה עוזר לפחות חרשים.
דורון אבני
יש עוד יתרון במהדורה של 12:00, למרות שהיא יותר קצרה, שהיא בהגדרתה מהדורה מסכמת. המהדורה של 7:30 היא לא מהדורה מסכמת.
יוסי שריד
כל מהדורה היא מהדורה מסכמת את 24 השעות שקמו לה.
דורון אבני
היום 7:30 זה חדשות חוץ, למשל. בכלל לא נוגע בחדשות בישראל. זה לא אומר שחדשות חוץ זה לא חשוב.
יוסי שריד
זה היה מהדורת חוץ, זה כבר לא מהדורת חוץ.
דורון אבני
בשורה התחתונה, יש כאן איזון בין הצרכים של האוכלוסייה לבין הצרכים של כבדי השמיעה.
יולי תמיר
מה זה מפריע לאנשים שיש את הבועה עם שפת הסימנים?
היו"ר אילן שלגי
מדובר על חדשות, זה לא איזה סרט עם עלילה.
יולי תמיר
זה לא דבר שהויז'ואל הוא הדבר המרכזי בו.
דורון אבני
יש פגיעה במסך, אי אפשר להתעלם מזה. אפשר להגיד שבמכלול האינטרסים זה משהו שצריך להידחק. שתיים, צריך לחשוב מה שיעור האוכלוסייה שקוראת שפת סמנים ואינה קוראת עברית. להערכתי – ויתקנו אותי חבריי מארגוני כבדי השמיעה אם אני טועה – מדובר אולי על אלפים בודדים, אולי על מאות אפילו. על זה אנחנו מדברים, אנשים שיודעים לקרוא שפת סימנים ואינם יודעים לקרוא עברית. כמו שאמרתי, כל המהדורות כן יבלו תגבור של כתוביות. צריך לזכור, אנחנו ערוץ מסחרי.
חיים גולדברג
אני המשנה למנכ"ל טלעד. אני לא מדבר בשם כל הזכיינים, אבל אני חושב שאני מדבר לפחות בשם קשת, שנציגה יושב כאן. אני אענה על השאלה הכי פשוטה בסוף. החל מה-20 ביולי, אין מהדורה ב-7:30.
היו"ר אילן שלגי
מה לגבי 8:00?
חיים גולדברג
8:00 היא מהדורת ערב. אני רוצה לפתוח בכך שהזכיינים זה מעל שנה, משתפים פעולה מלאה גם עם איגודי החרשים, וגם עם נציגי החוק בוועדה המקבילה, וגם עם מועצת הרשות השניה, כי כולנו רוצים להגדיל ככל האפשר את כמות האנשים שצופה בנו, גם אם זה באמצעות מתן כתוביות לחרשים, פר הגדרה. אין לנו שום התנגדות לדבר הזה, ההפך הוא הנכון. גם מסיבה מסחרית, וגם מסיבה שאנחנו חושבים שכערוץ המוביל במדינת ישראל, אנחנו צריכים לתת מענה למוגבלים או לכבדי שמיעה או לכל מה שקרוי מוגבלות כזו או אחרת, לכן אנחנו משתפים פעולה מלאה גם עם הכללים וגם עם החוק.

הדבר המשמעותי ביותר מבחינתנו, גם אם לפני שנים הרווחנו הרבה כסף, הוא השקעות כספיות. שואל חה"כ שריד במה אנחנו שונים מה-BBC, בדבר אחד. ה-BBC הוא שידור ציבורי, ואתה לא שואל מה נותן ערוץ 1. אנחנו ערוץ מסחרי.
יוסי שריד
תכף אגיע לערוץ 1.
חיים גולדברג
אם ערוץ 1 היה נותן מענה אמיתי על ידי השידור הציבורי לאותם מוגבלים, למשל במהדורת 7:30, שכבר נמצאת שם הרבה שנים, לא הייתה נשאלת השאלה לגבי האדיקות של ערוץ 2, למה הוא כך או אחרת.

אני חושב שגם בערוץ הילדים, וגם בשידור הציבורי, שאין להם היום ולו כלל אחד לגבי הדברים האלה, לא עושים היום את עבודתם, לכן זה נופל מאיזושהי סיבה על ערוץ 2. אנחנו לא מתנגדים לזה, לכן אנחנו רוצים לתמוך בהצעה, לגלגל אותה קדימה ולהגדיל את המכסה.

יש לנו שתי נקודות מההצעה הקודמת שהוגשה לוועדת החינוך במתכונתה הקודמת. יש הרבה מאוד שינויים, אלא שדבר אחד לא בא לידי מענה, וזה מה שאנחנו קוראים "שידור סמוי", כלומר שידור דיגיטלי. המכשיר עליו דיבר עו"ד אבני, שעלותו 25,000 זה שלב אחד במהלך אנחנו מבקשים שההגדלה של ה-50%, או ההגדלה לשידור ב"פריים טיים" תהיה בהתניה שאכן המכשור הזה יגיע, תהיה התחייבות לכך, והזכיינים יוכלו לשדר בשידור דיגיטלי. אנחנו מוכנים לשידור דיגיטלי, מה שעוצר את זה היום זו הרשות השניה מסיבות כאלה ואחרות. אנחנו מסכימים ורוצים להגדיל את האחוזים, רק שנוכל לבצע את זה בשידור הדיגיטלי, ולא בשידור האנלוגי.
יוסי שריד
גם את השיפורים האלה הם עוצרים?
חיים גולדברג
על 35% הסכמנו מסביב לשולחן הזה בוועדה הקודמת, אנחנו לא מתכוונים לחזור מזה. אנחנו מדברים על השיפור ב"פריים טיים", שמתחיל להיות מאוד מהותי, ואנחנו מדברים על ההגדלה מעבר ל-35%.

בגלל שנאמרה פה אמירה בנושא הכסף אני רוצה להוסיף. במידה ואלה הדברים ייושמו, אנחנו לא רואים הוצאה כספית שלא נוכל לעמוד בה. אני חייב לציים דבר אחר, שם ההשקעה הכספית היא ענקית ואנחנו מוכנים לעמוד בה, וזה עניין החדשות. חבל שנציגי חברת החדשות אינם, אבל כל מימון חברת החדשות מתבצע על ידי הזכיינים. ההגדלה המשמעותית, כמו שעו"ד אבני ציין, היא אותם שידורים מתורגמים או עם הבועה, כולם ימומנו על ידי הזכיינים. כלומר ההשקעה הכספית לשנו, בכל מקרה, תמצא את עצמה, בין כך ובין אחרת.
היו"ר אילן שלגי
מה אתם יודעים לומר לעניין המעבר לדיגיטלי?
יוסי שריד
מי שקיבל זיכיון קיבל מתנה מהמדינה. עוד מעט ליבנו ייקרע מזה.
דורון אבני
אנחנו חושבים שלא צריך ליצור את הלינקג' הזה בחקיקת משנה. התמונה שתוארה פה, כאילו הרשות השניה היא זו שבולמת את המעבר לדיגיטציה, אינה מדויקת. יכול להיות שמתואר כאן פן של טלעד, אבל בתמונה הכוללת, זה לא כל כך פשוט. אנחנו דווקא אלה שדוחפים את זה כל הזמן. נכון שיש שיתוף פעולה כזה או אחר מן הצד השני, אבל אנחנו חושבים שאם המכסה הזו תהיה קבועה בכללים וזה יהיה – בלשון ציורית – כחרב מתהפכת, זה יעודד את כל הצדדים הנוגעים בדבר לשתף פעולה עם הרשות השניה.
מחמד ברכה
להתקדם מכמעט כלום לכמעט רבע זה משהו, אבל זה רחוק מלהספיק. לדעתי, הסיגים שמועלים כאן לגבי הדיגיטציה עדיין טמונים בהם מכשולים. אני חושב שהדברים צריכים להיות ברורים יותר בפני הוועדה,ש אנחנו באמת מתקדמים לכיוונים הרצויים כדי לספק את צורכיהם של חלק חשוב באוכלוסייה.

חסר לי בעניין הזה משרד התקשורת, אני מתכוון לשר תקשורת, אני יודע שתגידו לי שמר שרון הוא שר התקשורת. אבל אין משרד תקשורת שממלא את הצורה הרצויה במערכת האיזונים בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס המסחרי. לא שמה שהיה היה אידיאלי, אבל לפחות היה שר שהיה כתובת פוליטית וציבורית לאנשים שרצו לעמוד על האיזונים האלה. על אף כל המחלוקות עם חה"כ ריבלין כאשר היה שר התקשורת, אבל לפחות הוא היה חייב לעמוד במסגרת האיזונים האלה, וזה חסר עכשיו.

זה מביא אותי לרשות הראשונה. לדעתי המצב שם הוא קטסטרופלי בכל מה שקשור לזכויותיהם וצורכיהם של כבדי השמיעה. בזמנו, המהדורה המרכזית בערוף הראשון שודרה בזמן אחר בערוץ 33. אני חושב שזו הזדמנות שוועדת החינוך , מתוקף תפקידה, תקרא לכאן את רשות השידור, אפילו אם יגזלו לשם כך חצי שעה מהשידורים של הכנסת, אני לא חושב שיקרה אסון.
יוסי שריד
זו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה.
אתי בנדלר
על פי החוק, הם חייבים לשדר בשידור ישיר את ישיבות המליאה.
מחמד ברכה
אז נחוקק חוק שיפריש חצי שעה. אם המהדורה המרכזית היא ב-9:00, ב-9:30 כבר יהיו צוותים שיכינו את המהדורה בשפת הסימנים או כתוביות.
היו"ר אילן שלגי
תגיש הצעת חוק, אני אסייע.
מחמד ברכה
הנושא האחרון מופנה לרשות השניה. מידת ההתייחסות של הרשות השניה לציבור הערבי היא דבר פשוט מביש. לשים תוכנית ביום שישי בשעה 2:00 של חצי – אמנם היא מתורגמת לשפת הסימנים וזה טוב – אני חושב שהרשות השניה רחוקה מלספק את המינימום הדרוש. אני יודע שזו רשת מסחרית, אבל לדעתי הזכייניות מוגבלות בכללים מסוימים, שהכללים האלה יגרמו להם להתייחס לחמישית מהאוכלוסייה. אני חושב שזה דבר שראוי לעיון מחודש בהקשר הכללי, וגם בהקשר של כבדי השמיעה הערבים.
דליה ברלינסקי
רציתי להעיר לדבריו שלחה"כ ברכה, כשמר בראל היה מנהל ערוץ 33 הוא הסכים להושיב מתורגמנית אצלו באולפן, ושיהיה בערוץ 33 שידור ישיר של החדשות ב-9:00, ומי שיצפה בערוץ 33 יראה את החדשות בשפת סימנים. כך שזה אפשרי ולא בעייתי.
מחמד ברכה
במה זה תלוי עכשיו?
דליה ברלינסקי
ברצון טוב של מר בראל. דבר שני, עלות התרגום לשפת הסימנים היא הרבה יותר זולה מכתוביות. נפגשתי עם מפיק החדשות לערוצים המקומיים בכבלים. עד לפני חודש היו תרגומים לשפת סימנים בחדשות המקומיות חמש פעמים בשבוע. לפני חודש זה ירד. נפגשתי עם מפיק החדשות בשביל הכבלים, והוא אמר שהרבה יותר זול והרבה יותר קל לו להפיק תרגום לשפת סימנים מאשר כתוביות.

הדבר היחיד שאני מתחברת אליך – אמר עובד ותיק בטלוויזיה כבר לפני שנים – שהבועה "מלכלכת" את המסך. אבל אני חושבת שהאנישם החרשים לא צריכים לסבול מזה. מבחינת אור לגויים, בירדן וביתר המדינות הערביות, יש שעה ביום תוכנית שמתורגמת שלפת סימנים. יום-יום.
יולי תמיר
כמה אנשים מתבססים רק על שפת הסימנים?
דליה ברלינסקי
קשה לי מאוד לדעת כמה אנשים. נכון שמדובר באלפים.
דורון אבני
שיודעים שפת סימנים ולא יודעים לקרוא עברית?
דליה ברלינסקי
שקשה להם לקרוא את הכתוביות, כי זה רץ מהר. יש כאלה שלא יודעים לקרוא ויש כאלה שקשה להם לקרוא. גם ילד בן 12 שיודע קורא וכתוב, הרבה פעמים מתקשה בקריאת הכתוביות. אדם ששומע דרך העיניים, יש ירידה גדולה בראייה, קשה לו לקרוא את הכתוביות. יש מגיל 45 ומעלה כ-65% אנלפבתים בין החרשים, יש עולים חדשים. אז לתת להם מעט, פעם בשבוע חדשות מרכזיות- -
יולי תמיר
אבל עולים חדשים לא קוראים את אותה שפת סימנים.
דליה ברלינסקי
רוב העולים החדשים מבינים את שפת הסימנים הישראלית.
היו"ר אילן שלגי
יש פה נציג מרשות השידור, מר לנצברג. האם אתה יודע לא קבלנו כללים מרשות השידור? ובכלל, מה עמדתכם בנושא.
איתי לנצברג
החומר שקבלתי אתמול, כשהזמינו אותי לכאן, היה רק לגבי הרשות השניה. אני יודע שמהדורות 5:00, 7:30, חצות מתורגמות לכתוביות. ב-11:30 בלילה 40 דקות יש גם שפת סימנים. מבחינת סרטים, אנחנו משדרים סרטים דוקומנטריים – אני מנהל מחלקה דוקומנטרית - בשידור חוזר בערוץ 33, ואז משתדלים להכין להם כתוביות.
יוסי שריד
אמרת 5:00, 7:00, ו-11:30?
איתי לנצברג
ב-5:00 זה ערב חדש ויש כתוביות.
מוסקו אלקלעי
בעיקר בחדשות.
יוסי שריד
ראיונות הרי כולם אומרים שזה מסובך.
איתי לנצברג
ב-7:30 הכותרות, וב-11:30 בלילה וב-12:30 בלילה – מהיום למחר – הכל עם שפת סימנים.
יולי תמיר
ראיונות אפשר עם שפת סימנים.
זבולון גורני
רציתי לציין שנושא החדשות, מרביתן נמצאות בכתוביות לקריין, אז זה לא עולה הרבה כסף.
דן אורנשטיין
אני עוסק מזה שנים רבות בזכויות של אנשים עם מוגבלות, וגם החקיקה שנוגעת לנגישות של השידורים לאנשים חרשים ואנשים כבדי שמיעה. הייתה לי הזכות, ויש לי עדיין את הזכות, כיוון שהחקיקה הזו עדיין לא נגמרה, לעסוק בהצעת החוק שהוזכרה כאן, בקשר לנגישות שידורי הטלוויזיה.

במהלך משרדי הממשלה יחד עם נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, זכו לשיתוף פעולה רב גם מצד הארגונים וגם מצד המשדרים השונים, ובמיוחד המשדרים הפרטיים, הרשות השניה ומועצת הכבלים. אני חושב שזה עדיין לא נדוש להזכיר שבמרכז הכללים האלה עומדת הזכות לשוויון של אנשים עם מוגבלים, והיא כוללת את הזכות לנגישות. הזכות הזאת תואמת את המגמה החברתית, וגם את המגמה המשפטית, הן של בתי המשפט - - -
יוסי שריד
שכנעת אותנו בנחיצות של העניין. יש לך הצעות?
היו"ר אילן שלגי
הדברים מאוד חיוביים, אתה מדבר כפוליטיקאי. דבר על דברים קונקרטיים.
דן אורנשטיין
אני חושב שחשוב לתת את התשתית העקרונית משפטית לכל הסדר מן הסוג הזה. כאשר דברו על חו"ל, אז לא מדובר רק באנגליה, ששם זה באמת מדהים. אני עצמי בקרתי ב-BBC, וראיתי איך הם עושים את זה. המכסות הן כפי שציין חברי, אבל מכסות כאלה – שהן כמעט מכסימליות – קיימות גם בארצות הברית. מדובר בשתי מדינות מהן אנחנו שואבים השראה.

מה שעושים פה זה איזון בין הזכות לשוויון, לבין זכות הקניין של הגורמים המשדרים. כעיקרון, אנחנו אומרים שלעומת המצב הקיים – שהוא רבע כפי שתואר – כל שיפור יש לקדם בברכה. עד שייחתם אותו חוק שעבר בקריאה ראשונה, והממשלה תמכה בו, אז ייקח קצת זמן., אנחנו מקווים שלא הרבה, אני מצטרף למה שנאמר קודם, שחבל על העיכוב של שנה. התקנות האלה לא שלמות - - -
היו"ר אילן שלגי
אנחנו עומדים לאשר את הכללים. מה שאתה אומר עכשיו מעכב את זה בעוד 5 דקות.
אתי בנדלר
הייתי רוצה לשמוע את עמדת משרד המשפטים לגבי האפליה בכללים בין רשות השידור הממלכתית לבין הערוץ השני. אני חושבת שמשרד המשפטים הוא הכתובת הראויה לשאלה.
יוסי שריד
אדוני היו"ר, אני מציע שתכתוב בשם כל חברי הוועדה – גם בתוך ההחלטה – למנהל רשות השידור, שאנחנו מצפים לקבל תוך שבועיים כללים, אחרת נצטרך לבחור לעצמנו סנקציות.
חיים גולדברג
למה לא להטיל עליהם קודם כל, ומיד, את אותם כללים.
היו"ר אילן שלגי
זה לא בסמכותנו.
חיים גולדברג
אבל להתחיל עם משהו, היום אין להם כלום.
היו"ר אילן שלגי
זה לא נכון, יש להם כללים.
דורון אבני
אפשר לקדם חקיקה ראשית.
אתי בנדלר
היא מקודמת.
יוסי שריד
לערוץ ממלכתי יש חובות מעבר לחובות של ערוץ מסחרי.
היו"ר אילן שלגי
מר אורנשטיין, כנציג משרד המשפטים, יש לך מה להגיד על כך שגורמי השידור האחרים שנזכרים בחוק לא המציאו לנו כללים משופרים כפי שעשתה הרשות השניה.
דן אורנשטיין
זה לא יפתיע את הוועדה אם אני אגיד שאנחנו בעד שוויון, לא רק של אנשים עם מוגבלות, אלא שוויון שבין הגורמים השונים. לכן, אנחנו עשינו מאמצים רבים כדי להעביר בממשלה תמיכה בהצעת חוק, שקובעת חובות לא רק לגבי הזכיינים של הרשות השניה, אלא לכל אורך החזית, כי זה מה שצריך לעשות. אותה הצעה עברה בקריאה ראשונה, היא נמצאת בשלב מתקדם, ועמדת הממשלה היא שצריך לעשות אותה בתיאום עם כל הרשויות. ייתכנו הבדלים כאלה ואחרים בין סוגים שונים של שידורים, אבל כעיקרון צריכה חובה שווה.
יוסי שריד
לפי הקונספט האידיאולוגי שלכם, חובתו של מי גדולה יותר, של הערוץ המסחרי או של הערוץ הציבורי?
דן אורנשטיין
הצבעתי על פסיקה וחקיקה, זוהי נקודה משפטית. הזכויות של אנשים עם מוגבלות מוגנות בחוק, ומוגנות כזכויות יסוד. בעניין של רשות השידור, כל הבסיס של המשפט המנהלי הוא שהרשות הציבורית, כל מה שיש לה הוא מן הציבור, ולכן יש לה חובות מוגברים.
היו"ר אילן שלגי
נרשם בפרוטוקול שאנחנו כבר אישרנו את הכללים?
אתי בנדלר
צריך להצביע, ואינני יודעת אם יש איזושהי הערה לכלל מהכללים שהוועדה צריכה לשמוע, לגבי הכללים לגופם.
היו"ר אילן שלגי
אני רוצה לאשר אותם.
אתי בנדלר
אתה לא יכול בלי לשמוע הערות לסעיפים.
היו"ר אילן שלגי
אז בואו נדבר לעניין, כי חשוב לי שנאשר. זו המשימה שלנו היום, שזה לא ייגרר עוד כמה חודשים.
דן אורנשטיין
מר חיימוביץ' הסב את תשומת לבי להתקנה האחרונה, "הקלות לינוקא". שם מוצעת סמכות לפטור. אני חושב שכדאי שהוועדה תקבל הבהרה לגבי זה.
דורון אבני
אמרתי כשלא היית, שהסעיף הזה הפך להיות לא רלוונטי לאור עמדת הממשלה. כנסת ישראל החליטה ב-21 בנובמבר 2002, בתיקון 18 לחוק הרשות השניה, לפטור את ערוץ 10 מכל מחויבויותיו בשנת הזיכיון הראשונה שלו, לרבות המחויבות של חוק הקלות לחרש, אם הוא יעמוד במחויבויותיו מבחינת בשנת הזיכיון השניה.

כידוע לכם, יש החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה לפטור את ערוץ 10 מכל מחויבויותיו גם בשנת הזיכיון השניה. כרגע אני במצב של הכל או לא כלום. אין לי מועצה, כיון שממשלת ישראל לא החליטה לאשר יו"ר למועצה. אני לא יכול לכנס את מועצת הרשות השניה להכניס תיקונים כאלה ואחרים.
אתי בנדלר
אז מי יחתום על הכללים האלה?
דורון אבני
ימונה יו"ר.
אתי בנדלר
זאת אומרת שהכללים האלה, כל עוד אין יו"ר של מועצה, לא ייחתמו ולא יישלחו לפרסום.
דורון אבני
צפוי להתמנות יו"ר למועצה בעוד שבוע. הממשלה ממנה יו"ר.
היו"ר אילן שלגי
נפנה לממשלה ונאמר שזה חייב להיעשות.
שמואל חיימוביץ'
אנחנו תומכים בכללים האלה כפי שהם, למרות שמבחינת נושא השוויון נראה לנו שהפתרון לזה יהיה במסגרת חקיקה יותר מעמיקה ונרחבת של חוק הכתוביות.

בקשר לסעיף של חוק הינוקא אני מוטרד מהאפשרות שיהיה מכרז ויהיו זכיינים חדשים לאותו ערוץ שכבר קיים. אז גם הוא נחשב ינוקא? פה צריך לסייג את זה, אם יש ערוץ חדש, יש גורם חדש, אולי באמת יש מקום לאפשרות למתן פטור, אבל מה קורה אם בערוץ מסוים מתחלפים הזכיינים, יתחילו מחדש ושנתיים יהיו פטורים?
אורי שנער
יש לנו בקשה פשוטה. אנחנו מבקשים לאשר את הכללים כמות שהם, עם כל הבעיות שיש בהם. זה מה שכרגע מונח על השולחן.
היו"ר אילן שלגי
זה עתה אישרנו את הכללים.
יוסי שריד
לא, לא. אני מתנגד מן הטעם הפשוט שתקנות אלה הן תקנות פתוחות, הן מאוד גמישות. אין פה שום דבר מחייב לגבי הפריצה הדיגיטלית, ומה יהיה אז. אני חושב שהגורמים הנוגעים בדבר צריכים להתאמץ יותר.
יולי תמיר
אני מבינה שהארגונים מעונינים לאשר את התקנות, ולכן בעיניי זה עולה על כל דבר אחר, ואני אשמח לאשר אותן. נדמה לי שהשאלה האחרונה שעלתה היא מאוד חשובה, לגבי רציפות. אם יש אפשרות – ואני שואלת את המשפטנים, ואת יו"ר הוועדה בתור משפטן – שהכללים האלה יחולו על כל זכיין שלא יהיה.
אתי בנדלר
עקרונית תהיה סמכות לפטור כל זכיין חדש למשך שנתיים מהמחויבויות שלו עד לרצפה של 25% שקבועה בחוק. אבל מדובר בסמכות של שיקול דעת, ויש להניח שאם ייבחר זכיין שכבר היה לו זיכיון לתקופת זיכיון שניה, שימוש בשיקול דעת במקרה כזה יהיה סביר.
יולי תמיר
האם הוועדה יכולה להוסיף להחלטה, מעבר לאישור, שגם אם יתחלפו זכיינים לא יינתן להם פטור. אם בא זכיין חדש לאותו ערוץ, לא יכול להיות שיינתן לו פטור משירות שכבר קיים.
היו"ר אילן שלגי
אם אנחנו נעיר עכשיו את ההערה, זה כפוף לשינוי במועצה.
יולי תמיר
אני רוצה את זה בהחלטת הוועדה, לא בכללים.
היו"ר אילן שלגי
סמכותנו רק לאשר או לא לאשר. אנחנו יכולים לכתוב הערה.
אחיה קמארה
אני אומר את זה בכאב, אנחנו מבקשים מכם לאשר את הכללים האלה, בגלל שאלה ב-100% יותר טובים ממה שיש לנו היום. כיוון שמדובר במהלך שהוא מדרגה נוספת, שמחר כבר מתממשת היא כל כך חשובה לנו. זה נכון שזה לא מה שחלמנו, זה נכון שאנחנו רוצים הרבה יותר מזה. אני מודה לכל חברי הכנסת פה שתומכים בנו, אבל לנו חשוב שהיום – התקנות האלה מדברות על היום – יהיו כתוביות שנוכל להבין את התוכניות בטלוויזיה. לכן אני מאוד מבקש לאשר את הכללים האלה כמו שהם היום.

אם יהיו תקנות נוספות בהמשך, אני מאוד אשמח אם הוועדה תחליט לדרוש מהערוצים השונים האחרים גם להגיש תקנות. יש את החוק, שאנחנו מקווים מאוד שיעבור בקדנציה הזאת, אנחנו נשמח מאוד אם תעזרו לנו. אנחנו מאוד מבקשים לאשר את הכללים האלה היום. אם זה יידחה שוב, כמו בשנתיים וחצי האחרונות, שוב לא יהיו לנו כתוביות.
יוסי שריד
חזקה עליי משאלתכם, למרות שאני חושב שצריך לדרוש מהם יותר. אבל אם בעיניכם זה בסדר, אז גם בעיניי זה בסדר.
היו"ר אילן שלגי
אנחנו מאשרים פה אחד. אנחנו גם קוראים מכאן לוועד המנהל של רשות השידור, למועצה לשידורי כבלים ולוויין, לשר החינוך והתרבות לעניין הטלוויזיה הלימודית, לקבוע בדחיפות כללים המקלים עם החרשים ומוגבלי השמיעה, מעבר לכללים הקיימים היום.
יולי תמיר
אני מציעה שהרשות השניה לרדיו וטלוויזיה תקבע בכללים שלה עצמה, שכאשר מתחלף זכיין, בין הפטורים שיינתנו לו לא ייכלל פטור ממתן השירותים לחרשים, כי לא יעלה על הדעת שכשמתחלף זכיין פתאום ייפסק המהלך.
אתי בנדלר
מדובר כאן על כך שאת קוראת לרשות השניה לא לעשות שימוש בסמכות שניתנת לה, ולהשתמש בשיקול הדעת בכללים.
מוסקו אלקעי
אני רוצה להודות לוועדה, גם בגלל שהדבר הוא חשוב לכשעצמו, וגם מפני שזה המעשה האחרון שלי כממלא מקום יו"ר הרשות השניה.
היו"ר אילן שלגי
עשית מעשה טוב גם כמעשה אחרון בתפקידך.
מוסקו אלקעי
לקח שנתיים אבל היה כדאי. אני מודה לאדוני היו"ר ולכל חברי הוועדה שטרחו, ומקווה שהדיגיטציה תבוא במהרה, ושיתר הגורמים יצטרפו לכללים האלה.
היו"ר אילן שלגי
תודה רבה, הישבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40

קוד המקור של הנתונים