פרוטוקולים/כלכלה/6800



ועדת הכלכלה (37) -2-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/כלכלה/6800
ירושלים, י"ז בתמוז, תשס"ג
17 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 37

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום רביעי, ט' בתמוז התשס"ג (‏9 ביולי, 2003), שעה 10:45

1. המשבר בענף המסעדות האתניות – הצעה לסדר היום של חה"כ ע' גבריאלי

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
אליעזר כהן

חה"כ ענבל גבריאלי
חה"כ רן כהן
ערן ניצן - אגף התקציבים, משרד האוצר
יחזקאל לביא - מנהל אגף אסטרטגיה, משרד הפנים
רימון בן-יקיר - מסעדת ג'ירף, ועד המסעדות האתניות
רוני קידר - מסעדת ג'ירף, ועד המסעדות האתניות
קרן עיני-איבצן - מסעדת ג'ירף, ועד המסעדות האתניות
בועז צאירי - מסעדת סאקורה, ועד המסעדות האתניות
אלברט הררי - מסעדת סי סאן, ועד המסעדות האתניות
אריה קורוטקין - מסעדת שנדיי, ועד המסעדות האתניות
יורם שרעבי - ועד המסעדות האתניות
עו"ד שושנה שטראוס - מינהלת העובדים הזרים
איתן אביבי - מזכ"ל האיגוד הישראלי למסחר
שמואל בן-שעיה - ההסתדרות החדשה

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת



המשבר בענף המסעדות האתניות

נתכנסנו כאן לדון במשבר בענף המסעדות האתניות, בהצעה לסדר היום של חברת הכנסת ענבל גבריאלי. הצמדנו את הדיון הזה לדיון במשבר בענף התיירות. נמצא איתנו יושב-ראש הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים, חבר הכנסת רן כהן. הבנתי שהנושא נמצא לקראת איזה פתרון. אני מבקש ממך, חברת הכנסת גבריאלי, להציג את הנושא.

תודה. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת, מוזמנים יקרים, מפאת קוצר הזמן ולמרות שהייתי מאוד רוצה לעשות את זה, אני לא אספר לכם על התלאות שעברו המסעדות האתניות מראשית קיומן.

מדובר בענף שקיים בארץ 30 שנים. מדובר בענף משגשג, ענף שהפריחה היא מנת חלקו מיום שהוקם, וכמובן ראוי לציין את התנופה הגדולה מאוד של השנים האחרונות, תנופה שעדיין נמשכת.

התחלתי לטפל בנושא הזה גם בשל פניות שקיבלתי וגם מכיוון שמדובר בענף שאולי הוא לא כל-כך גדול מבחינה הנפח שהוא תופס בכלכלת ישראל ובמשק הישראלי אבל זה ענף שלא רק שהצליח להשאיר את ראשו מעל המים אלא הצליח להשאיר את כל הגוף מעל המים. באמת אין למסעדנים האלה שום תביעות, הם לא רוצים הקלות בתשלומים, הם לא מבקשים שום דבר למעט שיניחו להם לעבוד.

כמה עובדים זרים מועסקים במסעדות האתניות?

הייתי רוצה מאוד להבחין ולומר "מומחים זרים" ולא "עובדים זרים". זה הבדל משמעותי מאוד.

שיחקתם אותה, שדרגתם את עצמכם.

התכנסו כמה ועדות בין-משרדיות של הממשלה, אחת ב-1996, שנייה ב-1998 ושלישית לאחרונה. הוועדה האחרונה היא ועדת מתי טל שהתכנסה ודנה במשך חצי שנה ואז הבינה שלא היה לה בכלל בשביל מה לבזבז את הזמן שלה והיא החזירה אותנו למסקנות ועדת בן-צבי.

אני רוצה לקרוא לכם את אחת המסקנות של הוועדה: "הנחת המוצא היא שמסעדות אתניות אסיאתיות מצריכות כוח-אדם בעל מיומנות ייחודית שאינה בת-השגה בארץ". אני חושבת שהמשפט הזה, והמשפט הזה לבדו, עושה את ההבדל בין עובד זר למומחה זר.

חבר הכנסת רן כהן, האם הנושא הזה נדון בוועדה שאתה עומד בראשה?

הוא עוד לא עלה שם. הוא אמור לעלות בשלב כלשהו.

האמת היא שאני מקווה שהוא לא יעלה מכיוון שאנחנו נמצאים לקראת פתרון.

אתמול שמעתי במליאת הכנסת שהשר אולמרט אמר משהו בכיוון זה.

זה נמצא לקראת פתרון. החשש כרגע הוא שהפתרון יהיה זמני ולא פתרון קבע לטווח ארוך.

חשוב להבין, אנחנו לא מעודדים כניסה של עובדים זרים למדינת ישראל. אנחנו תומכים במדיניות הממשלה שנקראת "מדיניות השמים הסגורים". אבל חשוב להבין, אם לא ינתנו היתרים והעובדים הזרים הללו לא יבואו לעבוד, זה לא שעובד ישראלי יוכל למלא את מקומם. המסעדות האלה פשוט יסגרו.

חבל לי שחברי הוועדה האחרים לא נמצאים כאן כי לחלקם בוודאי יצא אי-פעם להיכנס לאחת מן המסעדות הללו. הם רצו לאכול סושי ואמרו להם: מצטערים, רק משעה 17:00, מפני שבעל המסעדה מחזיק בבעלותו כמה מסעדות והוא פשוט צריך לנייד את המומחים, את השפים.

כפי שאמרתי, זה נמצא לקראת פתרון. נערכו כמה פגישות, גם עם השר אולמרט, גם עם מר אפרים כהן, ראש יחידת הסמך של רשות ההגירה. לאחר הפגישה איתו הוא שוחח עם מר הרצל גדז', ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, שהוא שמחליט על ההיתרים, שקובע ומבצע את זה בפועל.

מה שקורה כעת זה שגם השר אולמרט בעצמו הבין את המצוקה של המסעדנים והבין את הצורך במומחים זרים. מאז הפגישה ועד היום ניתנה החלטה, שגם נאכפה, שלא נוגעים בהם. בעצם אנחנו גרמנו למסעדנים האלה להיות עבריינים בעל-כורחם כשהם החזיקו עובדים בלתי חוקיים.

מכאן אני מגיעה לפתרון אחר שאנחנו מאוד שמחים בו, רק ראוי לציין שלא אנחנו הצענו אותו, וזה הלבנה. זאת אומרת שלכל שף, לכל מומחה זר שעובד במסעדה יינתן היתר, כמובן על-פי הקריטריונים. זה בעצם תהליך הלבנה.

אני חושבת שראוי לשמוע את המסעדנים עצמם.

אני רק רוצה להזכיר לכם שלהבדיל, באילת למשל ניתנו היתרים ל-650 עובדי ניקיון זרים, עבודה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות ואנחנו לא צריכים סיני או תאילנדי או רומני שיעשה אותה.

אני מבקשת מאוד להבחין ולהבין את הצורך המאוד-מאוד ייחודי של הענף הזה, את העובדה שאם לא ינתנו היתרים הענף הזה יקרוס. מדובר בענף שלמעט השפים מעסיק רק עובדים ישראלים, וכל מסעדה כזאת מפרנסת 20, 30 ו-50 עובדים.

המצב כעת הוא שמר אפרים כהן החליט שאנחנו מאמצים את החלטות ועדת בן-צבי, עם שינוי קל, שבמקום שני שפים לכל היותר יותר להביא שלושה שפים.

תודה. עו"ד שושנה שטראוס ממינהלת העובדים הזרים, האם יש פתרון או אין פתרון?

מה שחברת הכנסת ענבל גבריאלי אמרה עכשיו זה אכן מה שמר אפרים כהן החליט. ההחלטה היא לחזור לקריטריונים שיצאו בעקבות דוח ועדת בן-צבי ב-1998, שהיו יותר נדיבים לגבי מספר האנשים המומחים במסעדות אתניות. בשינוי אחד, שבמסעדה קטנה של עד 20 מקומות במקום שני טבחים תותר הבאת שלושה טבחים. אנחנו יוצאים עכשיו במודעה בעיתונות.

כמה אישורים ניתנו למסעדות האתניות?

היום אין אף אחד שיודע כי כבר כמעט שנתיים שהדבר לא מוסדר. אנחנו ירשנו את הנושא הזה משירות התעסוקה שלא פעל בו במשך תקופה מסוימת.

את אומרת שכעת חוזרים לקריטריונים של שנת 1998 ושאתם מפרסמים מודעות בעיתונים. ממתי?

מ-10 לחודש אפשר יהיה להגיש בקשות.

עד 20 אוכלים יהיו שלושה שפים?

מי שיש לו עד 20 מקומות ישיבה יוכל להעסיק שלושה שפים.

זה שלושה עובדים זרים שעובדים במשמרות ויש להם ימי חופשה. לא שלושה שפים עובדים כל הזמן אלא הם מפוזרים על פני 16 משמרות.

נדמה לי שזה מתכון להצפה של עובדים זרים.

עד כמה שאני יודע – לא סתם שאלתי מה הנתון – במסעדות האתניות מדובר בסך הכול על 1,200-1,300 עובדים זרים.

לא נגיע למספר זה.

הם גם לא מבקשים תוספת. עשיתי קצת שיעורי בית לקראת הישיבה הזאת והבנתי שלא מדובר פה בתוספת. מדובר ביציבות של המסעדות האלה, שמי מהעובדים הזרים שיוצא יוכל גם לחזור. כעת הם פוחדים לשחרר את מי שצריך ללכת כיוון שהם לא בטוחים שיבוא מישהו במקומו.

מר רימון בן-יקיר, אני מבין שאתה מסעדן. הבנתי שהתארגנתם באיזה עמותה. אני מבין שיש לך פרויקט בחיפה שתקוע?

לגמרי. אם תראה את מכתב התשובה שקיבלתי משירות התעסוקה ותשמע את שיחות הטלפון שלי איתם תהיה נדהם, אבל זה באמת קוריוז, אני אגיע לזה עוד רגע.

גם אם העניינים מתחילים להסתדר בעזרת השר אולמרט, מר אפרים כהן ומר רענן דינור, שבאמת גילו קשב רב, באמת, באמת, אני רוצה לספר לכם על התלאות שאנחנו עברנו בשנתיים האחרונות. אני רוצה שתדעו מה עברנו כדי שלא נעבור את זה שוב בעתיד.

כמו שחברת הכנסת ענבל גבריאלי אמרה, לא ביקשנו הקלות בארנונה, לא ביקשנו הקלות במס, לא ביקשנו הקלות בכלום, ואפילו לא אמרנו למשרד האוצר איזה נקודות זיכוי לתת על עובד זר, משום שהעובד הזר שאנחנו מביאים לכאן הוא מומחה זר, הוא לא ניתן להחלפה. חקלאי יכול אולי להביא חקלאי אחר. אולי זה דוגמה לא טובה.

התחום שלנו הוא מגזר קטן שבסופו של יום מעסיק כ-900-1,200 עובדים זרים. זה מגזר מצליח שעל כל עובד זר מייצר בין 4-7 מקומות עבודה לישראלים. במסעדה שלי למשל על כל עובד זר אני מעסיק 6-8 עובדים ישראלים, ואפילו 10.

אני יכולה להעיד על זה. זה עובדי ניקיון, קופאים, אחראי משמרת, מלצרים.

אני רוצה שתדעו שאנחנו אכלנו מרורים משירות התעסוקה במשך הרבה שנים אבל בשנתיים האחרונות בעיקר. זה התחיל בקיצוץ שרירותי של מספר האשרות, בגלל שאז לא היתה אווירה טובה במשק לתת אישור להבאת עובדים זרים, והמשיך בזה שאין ועדות ואין עם מי לדבר. אין תקנים, אין ועדות, השר יחליט, השר לא החליט, השר יבוא או לא יבוא. עברנו 6 מנכ"לים בשירות התעסוקה, חלק מהם פעמיים, כלומר אותו אדם התמנה בשתי תקופות שונות. לא היה עם מי לדבר. כבר כמעט שנתיים אני רץ עם הוועד שלנו והמצב נורא ואיום. עליכם להבין, אנחנו רוצים להתפתח.

במהלך השנים האלה כמה ישראלים הכשרתם למקצוע הזה?

אנחנו לא בתי-ספר לבישול. אנחנו מוכרים אוכל. אנחנו יודעים לבשל, אנחנו לא מלמדים.

זה כמו שחקלאי יבוא ויגיד: "אני לא מלמד ישראלי להיות חקלאי".

לא אמרתי שאני לא מלמד. כאשר יצאנו למאבק ההצעה הראשונה שלנו, שהתקבלה, היתה להקים שלוחה של בית-ספר ללימוד בישולים אתניים ב"תדמור". השר בניזרי קיבל את ההצעה הזאת. מה נעשה עד היום? אני לא יודע. עכשיו זה עבר לסמכותו של שר אחר. אנחנו מבקשים שיקימו ב"תדמור" שלוחה להכשרה.

זה מה שצריך לעשות.

זה בטווח הארוך. זה לא יפתור את הבעיה היום. זה יפתור את הבעיה בעוד שנה-שנתיים.

זה גם זול יותר.

את חברת כנסת חדשה. במדינה הזאת אין שום דבר לטווח ארוך. מה שהוא זמני – זה לטווח הארוך.

חוץ מזה שנצטרך לתת עוד היתרים כדי שיהיה מי שילמד ב"תדמור".

מאז שפנינו לממשלה החדשה, לשר אולמרט ולמר רענן דינור מנכ"ל המשרד, והוקמה מינהלת בראשות מר אפרים כהן, נראה שמקשיבים ומבינים את זה ושהסחבת הולכת להיגמר. אנחנו פשוט לא רוצים למצוא עוד פעם פתרון זמני, ועוד פעם פתרון זמני, ועוד פעם פתרון זמני. אי אפשר ככה לעשות עסקים. אי אפשר להביא עובדים ופתאום לקצץ את זמן השהות שלהם פה. ככה אי אפשר לבנות עסק ולהשקיע בו. במסעדה בחיפה אני השקעתי 300,000 דולר ואני רוצה לקבל את העובדים מהר.

חבר הכנסת רן כהן הוא יושב-ראש הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים ואני רוצה לתת לו לדבר לפני שהוא עולה למליאה.

אני רוצה להציע פה איזה פתרון ביניים. שמענו פה על שלושה מרכיבים: אחד, אני יודע שמר אפרים כהן הציע פתרון; שני, נאמר לנו שיתפרסמו מודעות בעיתונים החל משבוע הבא; ושלישי, שאתם מוכנים ללכת לקראת פתיחת קורס להכשרת טבחים ישראלים ואתם רוצים שמשרד העבודה או משרד התעסוקה יפתח קורס כזה.

עוד דבר, משרד הפנים צריך להחליט.

אם אכן זה הפתרון, אני אבקש ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה או ממי שממונה על העניין – כי אנחנו לא מצליחים לגייס אותם לישיבות, כנראה שאנשי המשרד הזה נמצאים כל הזמן בשלבי התארגנות ואני מקווה שזה לא ייקח עד סוף הקדנציה.

בענייננו הם התארגנו מהר.

אני אבקש שהוועדה תקבל בכתב את הפתרון שאתם חושבים שיש לכם ביד כדי שיהיה חלק מסיכום הישיבה.

ועוד מילה, משרד הפנים צריך להיות ער לכל השינויים האלה כי היום כל העובדים הם בלתי חוקיים. צריך לטפל בזה, וזה לוקח זמן. ומה בינתיים?

אני מקבל את הסיכום שלך באהבה, אדוני היושב-ראש. אני אגיד אולי רק משפט אחד.

אני מת על אוכל עירקי ואני בטוח שלא נולד מי שיעשה אוכל עירקי טוב כמו שעושה אמא שלי. יום אחד הוזמנתי לאיזה מפגש עירקי ושם היה האוכל העירקי הכי טוב שאכלתי מעולם בכל ההיסטוריה שלי. כשהתעניינתי מי האנשים שבישלו אותו, הם היו רחוקים מעירק בערך 7,000 מייל ועשו את האוכל העירקי הכי טוב בעולם. אני אומר לכם, ישראלים יודעים לעשות כל דבר, הם יכולים ללמוד לעשות כל דבר. אין שום סיבה לא ללכת בשני מסלולים מקבילים: מצד אחד, לתת פתרון מידי כדי שהעסקים האלה לא יתמוטטו, אני מסכים בעניין זה עם חברת הכנסת גבריאלי; מצד שני, צריך ללכת בכיוון של פתיחת התחום הזה לתעסוקה של ישראלים.

זה לא שאני יכולה עכשיו לקחת עובד למסעדה ותוך 3 ימים להכשיר אותו להיות סושי-מן. מר בועז צאירי יכול להעיד כמה שנים אדם לומד להיות סושי-מן. זה מחייב לפחות 4 שנות לימוד של המקצוע.

תאמיני לי, גם לעשות אוכל עירקי לא חשבתי שאפשר ללמוד בשלושה ימים.

השר בניזרי בנה חצי השקפת עולם לגבי המסעדות בגלל שהוא אמר שבבית שלו יש עוזרת תימניה שמבשלת אוכל עירקי. ההתייחסות שלנו למקצוע היא רצינית.

אני אמרתי דבר לא רציני?

אדוני היושב-ראש, אני מקבל את הסיכום.

תודה. חברת הכנסת גבריאלי רוצה להוסיף משהו לסיכום המוצע, בבקשה.

חבר הכנסת רן כהן, זה לא כל-כך מדויק שכל עובד ישראלי יכול להחליף טבח זר, וגם לגבי האוכל העירקי אתה יודע שזה לא כך. אבא שלי הוא עירקי והוא עושה אוכל עירקי נהדר, וזה מהבית. סבתא שלי לא מעירק וגם לא אמא שלה וכך תלך 9 דורות אחורה.

השאלה היא האם אפשר למכור אותו כרשת מסעדות.

לא. אני עדיין יודעת לעשות גם בדית(?) וגם חמין אבל אני לא רוצה לתת לך לאכול את זה, בטח לא בהשוואה למה שסבתא שלי יודעת לעשות.

חשוב מאוד לקבל תשובה על תקופת ההיתר. אנחנו מודעים לבעייה הכרוכה בתופעת העובדים הזרים, גם לבעיה החברתית וגם לבעיה הכלכלית שהיא יוצרת כאן וכיצד היא משפיעה על שיעורי האבטלה.

עד כה ההיתר ניתן לשנתיים אך לאחרונה ברגע האחרון החזירו את זה לשנה.

כעת מבקשים שיוציאו את העובדים הללו מהארץ ואחר-כך יחזירו אותם. אנחנו לא רוצים להוציא אותם מהארץ כל-כך מהר.

חבר הכנסת שלום שמחון ציין בצדק שהנושא של העובדים הזרים הוא עולם ומלואו. יש בעיה של בורחים ויש בעיה של הלנת עובדים ויש בעיה של אלה נשארים כאן שנים ומולידים ילדים ולא ברור מה קורה איתם. זה לא עניין שנוכל לגמור אותו מיד רק כיוון שצריך שף שלישי.

הם לא באים לפתור את בעיית העובדים הזרים. המסעדנים מתחייבים לקבל על עצמם אחריות. כאשר ההיתר ניתן לתקופה של שנה או שנתיים זה מכריח אותם מרגע קבלת ההיתר להתחיל להתרוצץ כדי לקבל את ההיתר לשנה שלאחר מכן. ההיתר צריך להיות לתקופה ארוכה יותר של 3-5 שנים, כאשר בתום התקופה הזאת לא מאריכים את ההיתר לאותו עובד ספציפי אלא הוא פשוט יוצא מן הארץ, באחריות שלהם. כל עובד שניתן לו היתר ולא יצא מן הארץ, לא יינתן שום עובד אחר במקומו. זה מחיר שהם מוכנים לשלם. מה יותר מזה?

ועדת בן-צבי לקחה בחשבון שילוב של ישראלים במטבח. בקריטריונים שלה היא כללה built-in שאנחנו נשלב גם ישראלים כעוזרי שפים.

מאחר שהמקום שבו זה יכול לבוא לידי ביטוי לעומק זה הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים, אני רוצה להציע לכם ---

אני לא מסכימה אתך, ואני מתנצלת בפני יושב-ראש הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים.

אני מתנצל שאני צריך לעזוב אבל המליאה מתחילה ויש לי שם הצעה לסדר.

אני עובד במשרד התעסוקה כבר 5 שנים ובמסגרת הזאת אני מלמד קורסים ב"תדמור". אני חושב שלימדתי כבר למעלה מ-1,000 אנשים בארץ, מתוכם אולי 3 הצליחו להתברג בתעשייה. מזמינים אותי לכל קורס של משרד התעסוקה ואני עושה הסבה לטבחים, אני עושה כל מה שאפשר לעשות. כלומר, זה כן נעשה אבל בצורות אחרות.

אותי אי אפשר לשכנע, בעניין הזה אני משוכנע. אני רוצה שתתמקד. אל תסביר לי למה.

אני רוצה להבהיר שזה נעשה כבר.

אני רוצה לתת לכם עוד כתף כדי שיהיה פתרון לפיו מי שמגיע לו מומחה, כמו שאמרה חברת הכנסת גבריאלי, או עובד זר, כמו שאני אומר, לעבודה במסעדה יקבל אותו בהתאם לקריטריונים מקצועיים נכונים ושהתהליך הזה יהיה משוחרר.

מהניסיון שלו, והיום אני כבר לא עוסק בעניין, אני יודע שהסכנה הכי גדולה היא כאשר אומרים לך שהעניין מסודר. באותו רגע העניין כבר לא מסודר ואתה צריך להתחיל לדאוג.

מאחר ואני מכיר את העניין הזה, ומר אפרים כהן שעומד בראש מינהלת העובדים הזרים הוא גם ידיד שלי והוא בחור על הכיפאק, הוא באמת איש אשכולות, אבל זה לא מספיק כדי להגיע לפתרון. בסוף זה נמצא אצל הקודקוד, והקודקוד זה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. לכן ביקשתי שהדבר הזה יהיה בכתב.

אני מבין שחברת הכנסת גבריאלי ביקשה דבר נוסף לגבי משך הזמן שעובד זר במסעדה יוכל לשהות בארץ. אני מבין שכעת זה 12 חודשים ואפשר להאריך את זה ל-24 חודשים בטכניקה מסוימת. הבנתי שיש תביעה של המסעדנים שההיתר יהיה לחמש שנים. אני רוצה לדעת מה עמדת המשרד, מי שכותב את המכתב – ואני מפנה את זה אלייך, עו"ד שושנה שטראוס – על משך הזמן המבוקש להיתר הזה, או לחילופין מה היא העמדה הנוכחית על בקשת המסעדנים. אני כבר אומר ש-5 שנים זה לא רלוונטי, זה לא סביר.

עד שהם יודעים מה הכתובת שלהם, הם כבר עוזבים.

מה הבעיה עם משרד הפנים?

למשרד הפנים אין בעיה בנושא הזה מרגע ששירות התעסוקה מאשר. אבל אני רוצה לציין, בבדיקות שאני עשיתי בעולם הגדול, אין שום מדינה שנותנת היתרים למעלה משנתיים אלא עם חידוש, כלומר הדבר הזה לא קיים. לכן מי שרוצה שאנחנו נהיה המדינה הראשונה הפורצת גדר, שניתן היתרים לחמש שנים – אני לא בטוח שנעשה את זה. חידוש קיבלתם עד עכשיו.

אני רוצה להדגיש את ההבדל בין מתן היתר תעסוקה לבין אישור משרד הפנים. אני פותח מסעדה, משקיע כסף, עושה שיווק ומתחיל לעבוד. ופתאום אני נמצא בסכנה שאולי לא יחדשו לי את ההיתר הזה לעוד שנה וכל מה שעשיתי תלוי ממש על בלימה בשל דבר פשוט מאוד. אם אני אדע שיש לי היתר תעסוקה למספר מוגדר של עובדים אז אני אוכל לחדש את ההיתרים לעובדים. במהלך 5 השנים האלה אני אביא עובדים ואם מישהו מהם ירצה לחזור למשפחתו ולעזוב את הארץ, בגלל בעיה משפחתית או אולי בגלל שהוא לא מתאים, אז יהיה לי היתר להחליף אותו. ההיתר ייתן לי ביטחון לקיים את העסק שלי ולהעסיק את שאר העובדים ואת כל המערכת שלי במשך חמש השנים האלה.

אם משרד הפנים מחדש אשרות – זה סיפור אחר. כל עוד תהיה לי מכסה או מטרייה של אישור התעסוקה אני אדע שיש לי 5 שנים של ביטחון בהפעלת העסק שלי.

הוא עושה הבחנה ואומר שלגבי העובד עצמו אתה יכול להתיר לו להיות בארץ לזמן קצוב.

כמה זמן שהוא צריך.

אנחנו ביקשנו לשמוע את עמדתם ואנחנו נשמע אותה. אני לא יודע מה הנהלים. אני מכיר את הנהלים בענף אחר ואמרתי מה הנהלים שם, עד כמה שאני זוכר.

זה יכול לתת לנו הרבה יותר ביטחון, במקום שאני אחכה לדעת ואחשוש כמה עובדים יהיו לי בעוד שנה, אם יהיו לי 4, 5, 3 או 2 עובדים כי כך אני לא יכול לתכנן את העסק שלי.

על-פי מה שנאמר פה כל העסק שלך יכול ליפול או לקום רק על העניין של השף הזה.

עוד מישהו רוצה להתייחס לפני שאנחנו סוגרים את הישיבה?

רציתי רק להבהיר את הבעיות שיש לנו היום במשרד הפנים. בתקווה שאכן נקבל את ההיתרים האלה, עדיין יש לנו בעיה בגלל שבשנתיים האחרונות נוצרה הסחבת הזאת ואנחנו מעסיקים היום עובדים שאנחנו רוצים לתת להם את האשרות.

זה הלבנה.

צריך אישור רטרואקטיבי.

אנחנו לא יכולים היום להחליף.

אתם מבקשים שבמשך הזמן הזה, עד שיהיה הסדר, הוועדה תפנה למשטרת ההגירה שלא לפגוע בעובדים זרים שנמצאים כרגע בתהליך של הארכת ההיתר שלהם. זה עניין אחד. הוועדה פונה למפקד משטרת ההגירה להימנע מלאכוף עד שההסדר הזה, שאנחנו מבינים שאמור להסתיים בתוך ימים ספורים, יגמר. המודעות הרי מתפרסמות בשבוע הבא, אז אין סיבה לנסות לאכוף את החוק בימים הקרובים.

העניין השני, אתם מבקשים שתינתן אפשרות להלבנה של עובדים שנמצאים פה כרגע תמורת היתרים שתקבלו בעתיד.

דרך אגב, זה הצעה של המדינה.

שני הדברים שאמרת כבר הוזכרו, אחד זה הנחיה של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לא לגעת בהם, והשני זה הצעה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

תודה רבה לכם. אני מקווה שנמשיך לאכול אוכל מעורב במדינת ישראל.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15