ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 09/07/2003

צעדים לעידוד ענף התיירות

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/כלכלה/6801



ועדת הכלכלה (36) -2-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/כלכלה/6801
ירושלים, י"ז בתמוז, תשס"ג
17 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 36

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום רביעי, ט' בתמוז התשס"ג (‏9 ביולי, 2003), שעה 09:00
סדר היום
1. צעדים לעידוד ענף התיירות.
נכחו
חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
גלעד ארדן
יצחק וקנין
יחיאל חזן
אליעזר כהן
אילן ליבוביץ'
מל פולישוק-בלוך
מוזמנים
שר התיירות בנימין אלון
חה"כ רן כהן
אהרון דומב - מנכ"ל משרד התיירות
גדעון שניר - סמנכ"ל משרד התיירות
דניאלה אהרוני - יועצת מנכ"ל, משרד התיירות
ליאור כהן - עוזר השר, משרד התיירות
דוד סטניסלבסקי - יועץ השר, משרד התיירות
יוסף קליגר - יועץ כלכלי, משרד התיירות
עדית שמואליאן - מנהלת לשכת השר, משרד התיירות
גולן יוסיפון - דובר משרד התיירות
ורדית קפלן - דוברות, משרד התיירות
ערן ניצן - רפרנט תמ"ס ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר
הרצל בן-יהושע - מנהל אגף התקציבים, משרד התחבורה
אבי אלה - נשיא התאחדות המלונות, מנכ"ל רשת מלונות קיסר
אבי רוזנטל - מנכ"ל התאחדות המלונות
דן ירדן - כלכלן ראשי, התאחדות המלונות
פנינה בן-דוד - כלכלנית, התאחדות המלונות
ג'ימי זוהר - יו"ר ועדת הכלכלה, התאחדות המלונות
עמי אתגר - מנכ"ל לשכת מארגני התיירות
רפי גלס - יו"ר אגודת מורי הדרך
זיוית כהן-אבירם - אגודת מורי הדרך
איתמר ברטוב - מזכיר חברת אל-על
ישראל בורוביץ - מנכ"ל חברת ארקיע
עו"ד אסף רזיאל - פנל חברות התעופה הזרות
אדית הנדל - הארגון הישראלי להשכרת רכב
שמואל בן-שעיה - ההסתדרות החדשה
סרגי מיורוב - עמותת קו זינוק, תל אביב
רמי מילרוד - עמותת קו זינוק, תל אביב
שגיא עזרן - עמותת קו זינוק, תל אביב
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רשמה: אירית שלהבת


צעדים לעידוד ענף התיירות
היו"ר שלום שמחון
בוקר טוב, אני רוצה לפתוח את הישיבה. הנושא שעומד על סדר היום שלנו, הצעדים לעידוד ענף התיירות, הוא כבד מאוד. אני רוצה לומר כמה מילות פתיחה. ועדת הכלכלה פותחת כעת בסדרת דיונים בכוונה להזמין את השרים שעובדים מולה בנושאים השונים, כמו שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שר התשתיות הלאומיות ושר התחבורה להצגת ענייניהם בפני הוועדה, מתוך כוונה לראות בוועדה שותפה.

לפני שאכנס לנושא שעל סדר היום אני מבקש לומר, בעקבות הסערה שמתחוללת בימים האחרונים סביב ההתערבויות השונות בנושא ההקלות לערוץ 10 והמשך התחרות בטלוויזיה המסחרית, אני רוצה להודיע שאנחנו נזמן לישיבה בשבוע הבא שעוסקת בערוץ 10 גם את שר המשפטים יוסף לפיד שקיבל החלטה, לפחות על-פי הפרסומים בעיתונים, לעכב את ההקלות, אחרי שהוועדה דנה בהן ממושכות. אנחנו מתכוונים להזמין גם את מר משה סאבא ואת אנשי ערוץ 10 לישיבה בשבוע הבא כדי שיוכלו להביע את עמדתם, מתוך כוונה לקדם את הליכי החקיקה. בסך הכול הוועדה עשתה פה עבודה יסודית מאוד ואני חושב שגם העובדה ששר יושב על ברז מסוים, לא משנה באיזה ענף, לא מַספקת כדי שעבודה של ועדת שרים, של ועדת שרים לחקיקה ושל ועדת כנסת שבאמת התעמקה בעניין לעומק תרד לטמיון בגלל איזה ראיון עיתונאי. אני לא נכנס לעניין עצמו, אין לי בזה שום דיעה אישית. בסופו של דבר אנחנו רק רוצים שהתחרות בין ערוצי הטלוויזיה המסחריים תימשך, ובעוצמה רבה.
מל פולישוק-בלוך
אתה לא יכול להתעלם ממה שנאמר.
היו"ר שלום שמחון
אמרתי שאני לא מתעלם.
אילן ליבוביץ'
שר המשפטים סוברני להחליט.
גלעד ארדן
בעיקר אנחנו לא מתעלמים מזה שהשר יוסף לפיד חושב שהוא ראש הממשלה, זה יותר חמור.
היו"ר שלום שמחון
בכל הכבוד הראוי, אם עיתון מסוים מחליט להעמיד את כל העמודים שלו לטובת עניין מסוים במשך שבוע שלם, אי אפשר שהדבר הזה ישפיע על דרך התפקוד, לא של ועדת הכנסת ולא של השר.
אליעזר כהן
עלי זה משפיע רק לטובה. כל מה ש"הארץ" כותב – אני עושה בדיוק ההיפך.
היו"ר שלום שמחון
העניין הזה בלתי אפשרי. פירוש הדבר שהוועדה פה לא קיימת. אנחנו נאפשר לשר המשפטים להופיע בפני הוועדה ולהציג את נימוקיו כדי שההליך הזה לא יעוכב. הכול מבינים שאם בשלושה השבועות הקרובים הנושא לא יגיע לידי מיצוי בכנסת, בעצם תם הסיפור של ערוץ 10, או יותר נכון תם הסיפור של המשך התחרות בין ערוצי הטלוויזיה המסחריים. בכל הכבוד, אפשר לבוא הנה ולומר לנו: שקלנו את העניין, הגענו למסקנה שלמרות ההחלטה של ועדת השרים אנחנו לא מעוניינים להמשיך בתהליך בשל נימוק מסוים. הוא יכול להיות הנימוק הטוב ביותר בעולם, אני לא אומר שלא. אני לא מביע את עמדתי על הנימוק הזה, אני לא נגד הדובר ולא נגד מי שהחליט בעקבות העניין. אבל לכל אחד מאיתנו ברור לחלוטין שזה לא יכול להיות במקרה הזה.

בסך הכול הוועדה הניעה את הממשלה לעשות תהליך. הוקמה ועדת שרים שעשתה פעולה חשובה באמת, הניחה את ההצעה על שולחן הכנסת וזה היה אמור לעלות להצבעה ביום שני הקרוב. אבל מישהו קטע את התהליך בהחלטה אישית. הוא יכול לחזור לוועדת השרים לחקיקה ולקדם תהליך אחר.
מל פולישוק-בלוך
אני מוכרחה להתייחס. יש לי שתי הערות.

אל"ף, אנחנו כוועדה שעוסקת בנושא כבר זמן רב לא יכולים להתעלם ממה שנאמר מפי זה שרוצה לרכוש או להשתתף ברכישה. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה, זה דבר מהותי מאוד. הוא הולך לעשות משהו שמנוגד לעקרונות של תחרות חופשית. אגב, זה כל-כך מהותי שזה יכול לשנות את ההחלטה שלנו. אתה יודע שאני תמכתי בעמדה כן לתת להם הקלות.

מאידך גיסא, אני לא מסכימה שלשר משפטים במדינת ישראל, שצריך להעביר את זה גם בחקיקה, אין לו say ואסור לו להתייחס לדברים כל-כך מהותיים של חופש הביטוי במדינת ישראל.
גלעד ארדן
הוא הודיע כבר מה התוצאה הסופית, הוא אמר שהוא כבר החליט.
אליעזר כהן
הליברל-הדיקטטור כבר החליט לסגור את ערוץ 10.
היו"ר שלום שמחון
תודה. אנחנו רוצים לעבור לסדר היום. הנושא שעומד על סדר היום, כמו שאמרתי, הוא צעדים לעידוד ענף התיירות. ענף התיירות נמצא במשבר מזה תקופה ארוכה. הוא אחד הענפים הכלכליים החשובים ביותר במשק הישראלי. תחזיות הצמיחה שלו בשנת 2000 היו גבוהות מאוד. המשבר המתמשך בשלוש השנים האחרונות נובע בעיקר ממה שמתרחש באזורנו. אני רוצה להיזהר מלהכניס כאן נימות פוליטיות מכיוון שבאמת העניין הזה חשוב מאוד. אנחנו מודעים לעובדה שיש ירידה דרסטית במספר התיירים שמגיעים לישראל, ובענף בכלל, שנוגע לשלוחות רבות, הרבה מעבר למי שבא למדינת ישראל ומתארח במלון. זה כולל גם את חברות התעופה, את סוכני הנסיעות, את מורי הדרך, את ענף המזון, את המסעדות. בקיצור, שורה ארוכה של הרבה מאוד אנשים שעוסקים בעניין הזה, שפרנסתם נפגעה.

מתוך הכרותי אתך, אדוני השר, מישיבתנו סמוך זה לזה בממשלה הקודמת אני יודע שניסו לעשות פעולות מסוימות, שאני לא יודע עד כמה הן הצליחו. אנחנו נשמח אם תגלה לנו טפח מהתכניות העתידיות, שאולי יוציאו את הענף הזה מהמשבר שהוא שרוי בו. אני מקווה מאוד שההודנה תגיע גם לענף התיירות, מהר ככול האפשר.

אני מצטער שנאלצתי להתעכב מעט בגלל שעסקתי בעניין אחר, שאגב אני חושב שהוא חשוב גם לך כשר בממשלה. ראיתי אתמול טור אישי באחד מערוצי הטלוויזיה. אני חושב שבהחלט חשוב שגם אתם תתנו לעניין הזה ביטוי כי בסך הכול אנחנו משתדלים לעשות כל מאמץ כדי לקדם את כל העניינים שעומדים על שולחן הוועדה הזאת. זאת ועדה שבדרך כלל איננה עוסקת בעניינים פוליטיים אלא באמת מנסה לסייע למשק להניע תהליכים ככל האפשר, ללא מחלוקת בין הצדדים הפוליטיים המפלגתיים בתוך הכנסת. אנחנו מעוניינים לתת כתף גם לענף שאתה עומד בראשו.

אני מודה לך מאוד, אדוני השר, על שאתה מתארח אצלנו בוועדה ואני מקווה שזו לא תהיה הפעם האחרונה.
שר התיירות בנימין אלון
קודם כול, תודה רבה לך, מכובדי יושב-ראש הוועדה. אני מעריך מאוד את הדיון הזה כי הוא לא נובע מאיזה פרובוקציה או מאיזה בעיה דחופה אלא מתוך ראייה אמיתית של פרלמנט שרוצה לפקח ולראות איך השרים והמשרדים, שנמצאים בעצם תחת אחריות הפיקוח של הכנסת, מתפקדים, וכך צריך להיות.

אם אפשר עוד הערה, קראתי היום שהיושב-ראש הזמני של מפלגת העבודה, חבר הכנסת שמעון פרס, הציע דבר שאני חושב שיוכל להוסיף המון לדמוקרטיה הישראלית, שתקימו ממשלת צללים ושיהיה שר תיירות של האופוזיציה שכל הזמן ינשוף בעורף, באופן אמיתי ולא פרובוקטיבי, וכך בכל משרד ומשרד. זה תפקיד הכנסת, זה תפקיד הוועדות. לכן אני שמח מאוד לשבת בוועדה שכונסה על-ידך באופן ענייני לצורך ראיית מצב ענף התיירות, שאכן נמצא במשבר, כמו שציינת, מאז ספטמבר 2000.

אני אתן סקירה קצרה. הכנו פה מצגת ואני אלווה אותה. רק אקדים לה הקדמה קצרה ואשמח להתייחס לשאלות ולהערות של חברי הוועדה.

כעיקרון, אנחנו שרויים במשבר שהתחיל בספטמבר 2000. זה היה ראש השנה תשס"א בתאריך מאוד-מאוד טעון כי היו המון השקעות והיערכות גדולה מאוד לקראת שנת 2000 כשנת תיירות. זה התבטא בהרבה כסף, הרבה אנרגיה, הרבה השקעות מכל הסוגים שגם הוכיחו את עצמן ממש עד לאותה נקודה בה פרצו הפרעות, ומאז שיאסר ערפאת החליט לעשות את מה שעשה אנחנו במשבר. אם יש עדיין תוצאות יפות לשנת 2000 – ואתם תראו תיכף חלק מהנתונים – זכרו נא שכאשר אני מציין את שנת 2000 כשנה טובה – זה עד ספטמבר, כלומר צריך להוריד את החודשים האחרונים של שנת 2000 כי המשבר היה בנקודת זמן ברורה מאוד.

משבר התיירות העולמי התחיל בספטמבר 2001 עם האירוע של נפילת המגדלים התאומים בניו-יורק והפיגוע בוושינגטון ב-11 בספטמבר שהיו לו השלכות משמעותיות מאוד בהרבה מקומות בעולם. כלומר שנוסף גם הוא על שונאינו. מעבר למשבר הגדול שהיה לנו ב-2000, נוספה עוד ירידה בתיירות העולמית, פחד מטיסות ודברים נוספים שהיו להם השלכות עלינו. כך שהענף הזה, התעשייה הזאת היתה במצב קשה מאוד.

הטיפול היה צריך להיעשות בשלושה שלבים.

השלב הראשון הוא שלב ההחייאה המידית, או שלב העזרה הראשונה, שלב הסיוע המידי. זה היה יותר על בסיס של סיוע ממשלתי בצורה של הלוואות בעיקר. כמו כל דבר, לוקח זמן עד שאתה מגבש את סל ההלוואות, עד שאנשים יכולים לעמוד בהן. יש דברים שרק עכשיו אנחנו מצליחים ללמוד מן השגיאות של הסלים שניתנו לבתי-מלון, למורי דרך, לעסקים אחרים. הענף – זה לא רק בתי-מלון אלא זה גורמים רבים מאוד. ניסינו לעזור ככל האפשר. חלק מזה כמובן התחיל לפניי. אני הגעתי לתפקיד לצערי בעקבות אירוע טרגי – ואם זה לא היה אמיתי זה היה נשמע כמו סרט – החלפתי שר תיירות שנרצח בבית-מלון בירושלים על הרקע שאנחנו מדברים עליו. הוא היה הראשון שהתחיל לטפל בעזרה הראשונה הזאת. יש דברים שלקחו זמן רב ואני הייתי צריך לסיים אותם או לשנות חלק מהם.

מעבר לטיפול הראשוני, היה צריך להיות טיפול הישרדות, לדאוג שהתשתיות האנושיות והתשתיות הפיזיות של מה שנשאר, של הגרעין, לא יקרוס כדי שכאשר יחלוף המשבר לא נצטרך להתחיל הכול מהתחלה.

ומעבר לעזרה הראשונה ואחר-כך להישרדות הגיע השלב השלישי שאני קורא לו שלב הצמיחה, לחזור לצמיחה ולהפוך להיות שוב גורם שיש לו תרומה משמעותית לתמ"ג של המדינה, וגורם שיש לו תרומה משמעותית לתעסוקה של המדינה.

כמובן שתמיד שלבי הביניים הם אפורים, הם לכאן ולכאן. אני מעריך כיום, לפני שאכנס לפרטים, שאנחנו – בעזרת השם, רק שזה ימשיך כך, ויותר טוב מזה – נמצאים במעבר בין ההישרדות לצמיחה. אנחנו רואים ניצנים ראשונים של צמיחה. אם יש פה חברי כנסת שאינם ירושלמים שישנים בבתי-מלון והיו כאן גם בשנה שעברה, הם יכולים להשוות פשוט לפי הלובי של המלון. זה נתון שאתה יכול פשוט להרגיש בו. אבל אני אדבר על הנתונים שיש לנו בצורה מסודרת יותר, על-פי מספר לינות.
אבי אלה
זה נקרא "מדד החלונות החשוכים".
שר התיירות בנימין אלון
אני מדבר על נתונים של מספר לינות, מספר כניסות לארץ, הזמנות לקראת אירועים לחודשים הקרובים. יש לנו כמה אינדיקציות. אני אומר, לא להיכנס לאופוריה, הדברים רגישים מאוד וטעונים אבל אנחנו בשלב המעבר ממאבק ההישרדות למאבק הצמיחה.

גם את היעדים שלנו אנחנו מציבים באותו אופן. אנחנו לא מציבים יעד בלתי אפשרי לשנת 2003, שנותרה לנו רק מחצית ממנה. כל מה שיוצג כאן זה יעדים לשנת 2003. יש כמובן תכנית חומש שאני לא אדבר עליה פה, שמתייחסת גם לשנת 2010. אני אומר שוב, במציאות הישראלית, שכאשר אתה מפסיד "מבזק חצי" אתה כבר לא בעניינים, בואו נדבר על 2003.

בשנת 2003 היעדים שאנחנו מציגים זה לא 3 מיליון תיירים, מספר התיירים שכמעט היה לנו בשנת 2000.
היו"ר שלום שמחון
הצעדים שאתם הולכים להציג עכשיו לוקחים בחשבון שהמצב הבטחוני הקשה ימשך או שהוא לא ימשך?
שר התיירות בנימין אלון
אגע בזה מיד. זה שאלת המפתח.

הצעדים שלנו מתייחסים לאפשרות צמיחה בכל התחומים של הענף שלנו – ומיד נפרט את זה – בשנת 2003.

כאשר הגעתי למשרד האווירה הכללית היתה, גם אצלי וגם אצל גורמים בענף: בואו נכין את התכנית של היום שאחרי. אין מה לעשות עכשיו, בין כה זה המצב, ככה זה. אני קצת מקצין, אבל המחשבה היתה: נכין את התכנית של היום שאחרי. כאילו זה מין אירוע כזה שיכול לקחת שבוע, חודש, חצי שנה אבל הוא יחלוף ויהיה בסדר. "תעזור לנו לשרוד את המכה עם קצת עזרה ראשונה, אבל בואו נתחיל". אני חלקתי על התפיסה הזאת, ואני חושב שנכון עשיתי, ואני חושב שנכון עשה המשרד ונכון עשה הענף שנערך בהתאם ועובדה שהמשבר הזה נמשך כבר שלוש שנים.

היינו צריכים לעשות סווייץ' בראש וללמוד איך מפעילים תיירות כשהגורם החיצוני לא נותן אווירה מסחרית של תיירות. זה חייב לשנות בצורה קיצונית את סעיפי התקציב. זה חייב לשנות בצורה קיצונית את שיטת השיווק. אתה לא יכול לרמות את העולם. אתה לא יכול לפרסם מודעה בעמוד שלם ב"לה-מונד" או ב"ניו-יורק טיימס": "בוא לאילת", עם השמש והבגד-ים היפה והים הכול, ורק אל תסתכל ב-CNN ואל תסתכל ב-BBC ואנא אל תראה חדשות, ואל תראה שיש גם "קוסטה דל סול" ו"פלמה דה מיורקה", ששם השמש לא פחות יפה.

אי אפשר לעבוד ככה. בזמן משבר כזה אתה לא יכול להמשיך להפטיר כדאשתקד עם אותה שיטת שיווק, עם אותם כלי עבודה שהיו לך בעבר. פה היה צריך למצוא מיד את הדרך איך לשרוד ואיך אפילו להשתדל להצליח להוציא מתוק מעז. לעתים בשעת משבר כאשר אתה צריך לגרד את החבית אתה מגלה כוחות נפש וכוחות אחרים שלא היית מגלה לו הכח היה זורם על מי מנוחות. אנחנו החלפנו ממש את כל הדיסק, את כל מערכת השיווק שלנו. אלה דברים שעדיין מתרחשים. ההשקעה שלנו היא כזאת שזה לא יהיה חולף. זאת אומרת, אם באמת הנתונים של הצמיחה, שאנחנו צופים, יגדלו ויתחזקו ונחזור למיליונים אנחנו לא נאבד את כל התשתית הזאת.

כדי להמחיש את זה, זה פחות או יותר כמו חנות גדולה, למשל "מייסיס", שמפרסמת בעיתונים גדולים ויש לה שיווק ענקי שבנוי על דרך מסוימת. פתאום יש משבר גדול ואז היא שולחת את כל הזבנים והזבניות, במקום שיעמדו שם מובטלים, להסתובב עם תמרוקים מדלת לדלת ולעבור לשיווק ישיר. זה מה שקרה. צריך פתאום לחסוך בהוצאות על שיווק שאין לו טעם ותכלית ולעבור לשיווק ישיר, ולמצוא מי הם הקהלים שיש סיכוי גם בזמן משבר שיוכלו לתת דבר מה. עבדנו פחות או יותר כך. לא הגענו ל-3 מיליון תיירים, כפי שהיה בשנת 2000, אבל הגענו לקצת פחות ממיליון תיירים, לפעמים קצת יותר. אני מקווה שהשנה קצת יותר. זה לגבי התיירות הנכנסת.
היו"ר שלום שמחון
כמה תיירים היו בשנת 2000?
שר התיירות בנימין אלון
כמעט 3 מיליון תיירים. 2.6-2.7 מיליון תיירים. אם אתה מחשב את שלושה החודשים שהפסדנו אז היינו מגיעים ל-3 מיליון תיירים.
אליעזר כהן
התנועה של הנוסעים היוצאים לא מרמזת על הנכנסים?
שר התיירות בנימין אלון
היא כן מרמזת, בפירוש. אני תיכף אגע בזה. אני לא מאלה שלוחמים בתיירות יוצאת. אני מאלה שמאמינים שכאשר הכול בסדר – הכול בסדר. אבל אני בעד חינוך לישראלים לאהוב ולהכיר את הארץ שלהם ולראות כמה כייף כאן וכמה דברים אפשר לעשות כאן ולא צריך לעשות שם. אני לא בעד לסגור לאנשים את העיניים ולהגיד להם שלא ילכו לשום מקום פרט לארבע האמות שלהם. אבל בואו תראו כמה דברים טובים יש כאן. מיד אני אגע בזה.

שלושת היעדים שעבדנו בהם בשיטת השיווק הישיר, בשיטת המיקוד, שלושה קהלים שאם נעבוד בהם חזק יגלו גם במשבר הזה נאמנות וחברות ויביאו תוצאות כלכליות היו:

א) בראש ובראשונה הישראלים. התחלנו בקמפיינים מסיביים של "דווקא עכשיו חופשה בישראל", של "טובה הארץ מאוד מאוד", של "תעדיף אותנו במקום את יוון וטורקיה". מיד בוודאי תעלה שאלת המחירים, נגיע לזה, אבל קודם כל נדבר על העיקרון. ואכן בשנה הזאת ובשנה הקודמת הגענו לשיאים בתיירות פנים שלא היו מאז קום המדינה. היו מקומות שלמרות שמספר האורחים ירד דרסטית, לפעמים עד 90% מהתיירים מארצות מסוימים, עלה מספר הלינות ומספר האורחים יותר משהיה בשנת 2000, והפער הזה כוסה על-ידי ישראלים. זה לא אומר שהרווחיות היתה בהתאם.

זאת היתה היערכות ראשונה, וההיערכות הזאת תמשיך. כמו שאני אומר, כל הדברים שאנחנו משקיעים בהם, אנחנו לא מתכוונים להשקיע רק זמנית עד שיחלוף זעם. אנחנו מאמינים שאם נשקיע טוב, זה יהיה הלחם שעליו תבוא החמאה של הרווחה שתגיע אחר-כך. בתיירות הפנים אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להגיע לשיאים גדולים יותר. אני אפרט את זה תיכף במצגת.

ב) קהל יעד אחר היה היהודים.

ג) קהל היעד השלישי היה נוצרים אוהבי ישראל.

החלוקה הזאת נעשתה פשוט לאור בדיקות שטח. בדקנו מי מגיע איכשהו, ואיך אפשר לעודד את הגעתם. פשוט שינינו את השיטה מקצה אל קצה. עברנו פתאום לעבוד מול קהילות יהודיות ולימדנו את כל אלה שעובדים איתנו לנקוש בדלת, מרב רפורמי לרב קונסרבטיבי לרב אורתודוכסי, לכנסיות של נוצרים אוהבי ישראל בארצות קתוליות: אוסטריה, איטליה, ספרד, שירדו ב-90%. היה צריך לאתר את הפלח הזה.
היו"ר שלום שמחון
אבל מה אתה אומר להם? לא במקרה הם הפסיקו לבוא לכאן.
שר התיירות בנימין אלון
אתה אומר להם את האמת. אתה מתחיל לבסס תיירות של קבוצות על בסיס של סולידריות, על בסיס של "למרות הכול אנחנו נהנים לבוא לארץ הקודש, נהנים לבוא לארץ ישראל". לא לוקחים for granted את הביטחון של התייר. עושים את כל המאמצים בכל בית-מלון – אין אף מדינה שמשקיעה ככה – בכל מסעדה, בכל מקום בילוי, החל מחברת התעופה, משקיעים הכול כדי לא סתם להתאבד ולהפקיר ולזלזל בחיים. אבל לא ניתן לטרור לשנות את אורח חיינו, בדיוק כפי שהוועידה של המפלגה הרפובליקנית עשתה כשהיא עברה לני-יורק אחרי אירועי ה-11 בספטמבר.

זה עבד, ועדיין עובד. אבל זה מחייב אותך לשנות את השיטה. זאת לא סיסמה. אם אתה לא עובד במודעות בעיתונות אתה חייב להגיע למאגר נתונים אמיתי של הקהל שלך. מאגר הנתונים שלנו מתמלא מיום ליום. פשוט עוד שֵם של קהילה נוצרית, ויש מיליונים כאלה בארצות-הברית ובכל אירופה, קהילות אוהבי ישראל ואוהבי מדינת ישראל, עוד שֵם של קהילה יהודית, עוד איש קשר. העבודה נעשית בפריסת רשת של אנשי קשר מתנדבים, מין בריגדה של תיירנים בהתנדבות בכל כנסייה ובכל בית-כנסת. מעליהם יש מתאמים (coordinators), ואם זה מצריך הקפאה של לשכות שאין להן כרגע תפקיד לעבוד מול הסוכנים כמו קודם אז עושים שינוי מסגנון העבודה הקודם.

בקצרה, כך עבדנו וכך אנחנו עובדים גם עכשיו. לפי ההספק וההתחלות הגענו ליעדים שאתם תראו תיכף. השינוי הגדול התחיל מיד אחרי שהתפזרו ענני המלחמה בעירק, הרבה לפני ועידת עקבה. אני לא חסיד של טיפוח נקודת הזמן של ועידת עקבה כנקודת מפנה כי היא יכולה להתפוצץ וליצור שוב אותו משבר שהיה אז, ציפיות גבוהות ומשבר עמוק. אני חסיד של הליכה מדודה ולא כמו ספקולנט עצבני שמשקיע מהר, עושה קופה ובורח מהבורסה ומשאיר אחריו בוקה ומבולקה. את הצמיחה התחלנו לראות מיד אחרי פסח.

והערה אחרונה, שאחריה ניכנס למצגת, החודשים הראשונים של השנה היו החודשים הכי קשים לתיירות מאז ספטמבר 2000. אלה היו חודשי מלחמת עירק. אני חושב שהייתי שר התיירות היחיד בעולם שהכיר אישית את כל התיירים שלו ... הגענו למצב שאני התפללתי שיהיו כמה שפחות כי לכל אחד הייתי צריך לספק ערכת מגן נגד גז ולדעת אם הוא במלון, ואוי ואבוי אם הוא לא במלון, אז איפה הוא נמצא ואיך מאתרים אותו? כאשר זה חלף – כמו הסיפור הידוע על העז שיצאה – פתאום כל המלחמות קטנות עלינו והכול התחיל לצמוח בצורה דרסטית. בחודש אפריל היתה עלייה, בחודש מאי – 36% יותר ממאי הקודם, בחודש יוני – אני מחכה לתוצאות שיגיעו עוד שבוע. הכל מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני מקווה מאוד שכך זה ימשיך הלאה עד לסוף השנה הלועזית הזאת, למרות החסר הנורא של החודשים ינואר-פברואר ורוב מרס. כל הנתונים האלה זה יעדים שהצבנו לפני אפריל ואנחנו עדיין עומדים בהם. אני מקווה שנעמוד בהם ונצליח.

זאת, כהקדמה, שיטת העבודה. לא נגעתי בתחומים אחרים של תשתיות, תיירות כפרית וכולי. אני אנסה לגעת בהם במצגת שיציג לכם מנכ"ל המשרד, מר אהרון דומב, אם אפשר.

אני לא מנומס, אולי הייתי צריך להציג את האנשים שבאו לכאן. אני לא אציג את כולם.
היו"ר שלום שמחון
אם אתה רוצה לפרגן, אתה יכול.
שר התיירות בנימין אלון
את המנכ"ל מר אהרון דומב (דומפה) הייתי בטוח שכולם מכירים, מר גדעון שניר הסמנכ"ל, גברת דניאלה אהרוני שעובדת עם המנכ"ל, מר יוסי קליגר, ועובדי המשרד ימחלו לי, כל אחד לפי כבודו. נמצאים פה אנשים מהענף, נשיא התאחדות בתי-המלון מר אבי אלה, מר אבי רוזנטל שהוא מנכ"ל התאחדות בתי-המלון, מר עמי אתגר מלשכת התיירות הנכנסת, מר רפי גלס – יושב-ראש אגודת מורי הדרך, מר ישראל (איזי) בורוביץ – מנכ"ל ארקיע ומר איתמר ברטוב – מזכיר חברת אל-על. לא ציינתי את כולם.
היו"ר שלום שמחון
חבר הכנסת אליעזר כהן, מאחר ותיק התחבורה נמצא אצלכם אז אני מקווה מאוד שהמצגת שעושים לנו היום בנושא ענף התיירות היא גם כן לא כאילו, כמו ההפרטה של אל-על. שזה לא יהיה גם כאילו אלא שתהיה הפרטה על באמת.
אליעזר כהן
ההפרטה של אל-על עברה והיא תעבור. אצל השר בנימין אלון אין שום "כאילו", אני מכיר אותו.
מל פולישוק-בלוך
מה זה "כאילו"? לא קניתם? לא שילמתם כסף?
היו"ר שלום שמחון
תאמין לי, כאילו.
ישראל בורוביץ
הפרטת אל-על זה דבר מעניין. המציאו במדינת ישראל דבר חדש: הפריטו חברה והחברה נשארה בבעלות ממשלתית. להפריט בלי להפריט.
מל פולישוק-בלוך
אלא אם כן אני אקנה את הכול.
ישראל בורוביץ
לא נותנים לך. במשך שנה וחצי אסור לך לגעת בזה.
איתמר ברטוב
שנה וחצי לעומת הנצח זה זמן קצר מאוד.
היו"ר שלום שמחון
בשנה וחצי אפשר לחסל גם את הברזלים.
אילן ליבוביץ'
הם יקחו גם את הכיסאות ולא ישאירו שם כלום.
היו"ר שלום שמחון
אני יכול להגיד לך את זה כמושבניק, אם תיתן לי שנה וחצי אני לא אשאיר לך אבן על אבן.

לעצם העניין, מאחר ואנחנו צריכים לאזן כי לשר יש דיעות משלו אז אני מקווה שכאילו האינתיפדה לא נגמרה, וכאילו הפריטו את אל-על, וכאילו, כאילו, כאילו. אני מקווה שבסוף עוד יהיה משהו.
אליעזר כהן
אל תדאג, הוא יודע שפרס יביא לנו את השלום.
היו"ר שלום שמחון
בבקשה אדוני מנכ"ל משרד התיירות.
אהרון דומב
אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתן כמה נתוני רקע כדי שתדעו על מה אנחנו מדברים. כל נתוני הרקע על התמ"ג מבוססים על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה לא הומצא במשרד התיירות.

בשנת 2000 התמ"ג היה 496 מיליארד שקל, מתוכם 32 מיליארד שקל (כ-6.5%) כתוצאה מפעילות התיירות במדינת ישראל. החלוקה של ה-32 מיליארד שקל, שהיא משמעותית מאוד היא: 11.5 מיליארד שקל מתיירות הפנים ו-20.5 מיליארד שקל מהתיירות הנכנסת.

בשנת 2002 התמ"ג היה 486.8 מיליארד שקל, מתוכם 19.8 מיליארד שקל תרומת התיירות (שמהווים 4.1%). אבל בחלוקה שימו לב להיפוך: 12.4 מיליארד שקל זה מתיירות הפנים ו-7.4 מיליארד שקל מהתיירות הנכנסת. אלה ההבדלים בתמ"ג.

בעמוד השני מצוין נתון שהוא משמעותי מאוד לכולנו: תרומת התיירות לתעסוקה. ב-2000 היו מועסקים בעקבות התיירות 186,200 אנשים (כ-8.4% מכלל המועסקים במשק) לעומת 115,600 בשנת 2002 (שמהווים 5.1% מכלל המועסקים במשק). אנחנו יכולים לראות את ההבדלים ואת הנפילה מבחינת התעסוקה.

מכאן אנחנו עוברים ליעדים של משרד התיירות כפי שהציג השר. אלה יעדים שחלקם כבר בוצע במהלך שנת 2002, לקראת סוף השנה, ובוודאי ב-2003, על-פי המדיניות שהשר הציג קודם.
היו"ר שלום שמחון
אולי תוכל לתת לנו עוד נתון אחד לפני כן. כמה עובדים עבדו בענף הזה לפני המשבר וכמה מועסקים בו היום?
אליעזר כהן
למרות שכל זה הוא עוד בלי קזינו.
שר התיירות בנימין אלון
יש שתי רמות תעסוקה, עקיפה וישירה. קודם כול העובדים המועסקים ישירות בענף: מורי דרך, עובדי בתי-מלון וכולי. יש גם תעסוקה עקיפה, וגם לזה יש שיטת חישוב שמתייחסת לכל הניזונים מהתעשייה הזאת, כמו מסדרת הפרחים שבגלל שהמלון לא מעסיק אותה לא באה, וכך עוד גורמים רבים ושונים. הנתונים שניתנו כאן הם על גורמי תעסוקה עקיפה.
יוסף קליגר
תעסוקה ישירה זה בערך מחצית מהתעסוקה הכוללת.
שר התיירות בנימין אלון
נפרט את זה במדויק. כמה פוטרו בבתי-מלון?
אבי רוזנטל
במלונות היו 37,000 עובדים באוקטובר 2000, זה ירד עד 17,000 עובדים וכעת זה קצת עלה ל-19,000 עובדים. על כל עובד במלון על-פי הנוסחה יש 3 עובדים נוספים שקשורים לתיירות.
עמי אתגר
כ-60,000 עובדים ירדו בכל המערכת, מתוכם כ-30,000 עובדים ישירים בתיירות.
שר התיירות בנימין אלון
אלה פחות או יותר הנתונים. אפשר לעשות חישוב פשוט ופשטני. יש הבדל בין תייר מאמריקה לתייר מאירופה, כמה הוא מכניס לתמ"ג, אבל פלוס-מינוס, תייר שמגיע לכאן לשבוע או שבוע-פלוס משאיר בין 1,200 ל-2,000 דולר. תכפילו את זה במיליון – זה התרומה שלו לתמ"ג. בתעסוקה: כל תייר בתקופה כזאת מעסיק פלוס-מינוס 10 עובדים ולמעלה מזה, ביניהם החדרנית ואחרים. על-פי זה אפשר פחות או יותר לחשב – אני עושה את זה בפשטנות – כאילו כל 100,000 תיירים נכנסים שנצליח להביא יביאו 4,000 מקומות עבודה. תיירות פנים מביאה קצת פחות, משיקולים שונים של רווחיות, של מתח המחירים ועוד דברים. כל 100,000 תיירים יביאו תוספת של 200 מיליון דולר לתמ"ג. זה בחישוב גס ופשטני אבל זה בסיס החישובים.
אהרון דומב
המשימה הראשונה היא הגדלת היקף תיירות הפנים ותיכף אני אתעכב על מה שאנחנו עושים. המשימה השנייה היא הגדלת היקף התיירות הנכנסת ותיכף תראו את המספרים. המשימה השלישית היא יצירת תשתיות תיירות בערי תיירות, וזה נקודה רחבה שצריך לדבר עליה. המשימה הרביעית היא יצירת בסיס כלכלי תיירותי בנגב. והמשימה החמישית, שדרוג המוצר התיירותי במסלולים ואתרים.
מל פולישוק-בלוך
למה רק בנגב? אני בעד לתת לגליל ולרמת הגולן. אני תמיד דואגת לרמת הגולן.
שר התיירות בנימין אלון
אלה המשימות ל-2003. אנחנו תיכף נסביר הכול.
היו"ר שלום שמחון
כשיהיה לנו ראש ממשלה מהגליל אז אנחנו נצליח.
אהרון דומב
נאמר: "הרוצה להעשיר – יצפין, הרוצה להחכים - ידרים".

ב-2002 המצב בתיירות הפנים: 14 מיליון לינות, כולל מלונות ואירוח כפרי. ההכנסה הכוללת – 12.4 מיליארד שקל. מספר המועסקים – כ-76,600.

היעד ל-2003: בשנת 2003 יש לנו צפי לגידול ב-400,000 לינות. דעו לכם שזה קשה כי בשנים האחרונות – בעיקר בשנתיים האחרונות – עודדנו מאוד את תיירות הפנים אבל צריך לזכור שלהוסיף עוד לינות של ישראלים במצב הכלכלי הקשה במדינה זה יעד קשה ורציני.
שר התיירות בנימין אלון
וגם הגענו כבר למתח מסוים שקשה לעבור אותו.
עמי אתגר
מול החזרה של ישראלים לסיני.
אהרון דומב
הגידול בתרומה לתמ"ג של 400,000 הלינות האלה מסתכם ב-240 מיליון שקל. הגידול במספר המועסקים – כ-1,500.
שר התיירות בנימין אלון
כל יעד שמוצג כאן, כמו שאמרתי, הוא בצניעות. זאת אומרת, הוא רק לשנה הזאת פר הנתון הזה. אנחנו לא מדברים על דברים נוספים שקשה אחרי זה לאמוד אותם. בזה ניבחן, בסוף השנה נראה האם עמדנו בדברתנו או לא עמדנו בה. זה גם לוח עבודה עבורנו.
אהרון דומב
זה מְכּוּמַת מספרית כדי שלא יהיה מקום לברוח מהצדדים.

בחודשים ינואר-מאי 2003 אנחנו נמצאים בסדר גודל של 5.4 מיליון לינות. זה פיגור מה לעומת היעד אבל אני מזכיר את מה שציין השר, שבחודשים ינואר, פברואר וכמעט כל מרס היתה מלחמת עירק שהורידה כמובן גם את הנתונים של הלינות בתיירות הפנים. אבל כבר באפריל היו 1.2 מיליון לינות ובמאי כ-1 מיליון לינות. זה משפר את הנתונים ואנחנו צועדים לקראת היעד, לצפי לגידול של 400,000 לינות.

אני רוצה להציג פה אבני דרך, לא רק במספרים אלא גם כדי שתחושו את העניין. יש פה הגדרה, יש פה מועדים של סיום מתוכנן, יש פה עדכון וסטטוס איפה נמצא כל אחד מהעניינים.
היו"ר שלום שמחון
אתה כמנכ"ל מקצועי, כאשר אתה מתפלל בבוקר אתה מתפלל שהאינתיפדה תיפסק או שיטביעו אותם בים המלח?
אהרון דומב
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, על-פי הוראות התקשי"ר אסור לי להתבטא בעניינים פוליטיים, לכן אני מרוכז בתפקידי.
איתמר ברטוב
שתי האפשרויות שהצגת יביאו כמובן לאותה תוצאה.
היו"ר שלום שמחון
פשוט יש כאן שר תיירות שנורא מתאמץ שתהיה פה תיירות אבל ראש המפלגה שלו עושה בדיוק ההיפך, אז אני כבר לא מבין מי עומד איפה.
שר התיירות בנימין אלון
אדוני היושב-ראש, בוא נשתדל להיות ענייניים. אני רוצה לומר משפט רציני אחד על זה. השאיפה שלי ידועה לכולם, ואני חושב שמה שמר איתמר ברטוב אמר הוא נכון, לא כבדיחה. כולנו מסכימים שמה שהפריע לתיירות זה הטרור. כולנו מסכימים שאם יחוסל הטרור התיירות תפרח. יש מחלוקת פוליטית, שלדעתי כרגע איננה קשורה לנושא, האם שלום יביא ביטחון, או ביטחון וחיסול תשתיות הטרור יביא שלום. בואו נשאיר את זה למקומות שבהם זה נדון.
מל פולישוק-בלוך
אדוני השר, אתה לא יכול להתעלם מהקשר. גם שר האוצר הבין שיש קשר ואם הוא רוצה לשפר את הכלכלה הוא צריך לעשות משהו כדי שייפסק הטרור. גם אתה צריך הפנים את זה.
שר התיירות בנימין אלון
זה לא קשור. אם אתם רוצים להיות ועדת הכלכלה ---
מל פולישוק-בלוך
לא, זה עניין תיירותי, לא עניין מדיני.
שר התיירות בנימין אלון
אני חולק עליך, חברת הכנסת פולישוק-בלוך. אני לא חסיד של שיטת הממשל הנוכחית. הסיעה שלנו היתה הסיעה היחידה כמדומני שדגלה במשטר נשיאותי כדי ששרים יהיו מקצועיים ויעסקו בתחום שלהם. הם יהיו פוליטיים במובן הזה שראש הממשלה או הנשיא ממנה אותם לארבע שנים על-פי השקפתו אבל לא יקרה מה שקרה בתיירות למשל, שבאותה קדנציה מונה השר ליפקין-שחק ואז כשראש הממשלה ברק התפטר התחלף גם השר, ולצערנו השר רחבעם זאבי (גנדי) נרצח ואני החלפתי אותו. אני התפטרתי מסיבות פוליטיות ולא מסיבות ענייניות ואז לא היה שר, ואז שוב חזרתי.
מל פולישוק-בלוך
בזה אנחנו שותפים.
שר התיירות בנימין אלון
אני מנסה להפריד בין הדברים. אם הייתי דוגל בגישה שמקצועית אין מה לעשות בתיירות עד שהעניין החיצוני של השלום או של הטרור, כל אחד לפי התפיסה שלו, יפתר אז לא היה כלום, ואז היינו מגיעים לאבסורדים. צריך לעבוד, זהו. אחרי זה יש לנו מספיק ועדות אחרות לדון בהן בעניינים אחרים.
אהרון דומב
כאשר אני יוצא מביתי בקריית-ארבע בדרך לתפילה, כל הדרך מקריית-ארבע לירושלים אני חושב מה אני אעשה בתיירות.

יש פה מועד תכנון ומועד סיום של כל אחת מאבני הדרך, קיום אירועים. יש פה דברים שכבר מבוצעים. אני רוצה לתת כדוגמה את חוצות העיר בירושלים. זה החל כבר בשנה שעברה על-פי החלטת ממשלה ובגיבוי השר וממשיך השנה. האירועים גדולים הללו במקומות מסוימים מאוד מַחְיִים את העיר.

אפשר להציג את התשדיר. זה התשדיר האחרון שפרסמנו. זה הקמפיין האחרון שנעשה בהשתתפות התאחדות המלונות, שתרמה את התרומה שלה בנושא מחירי חדרים, רשות הטבע והגנים הלאומיים ומשרד התיירות. צריך לציין את שיתוף הפעולה הזה שהוא מעורר הערכה.

(הוועדה צופה בתשדיר)

בחוברת אנחנו מציינים את כל שאר אבני הדרך. אם תהיינה שאלות אנחנו נשמח להשיב.
שר התיירות בנימין אלון
ובהתנדבות של ג'ובאני רוסו, ספי ריבלין וחני נחמיאס.
אהרון דומב
המשימה השנייה היא הגדלת תיירות החוץ. המשרד בשנת 2002, על-פי הנחיית השר עוד בקדנציה הקודמת ואחרי זה בגיבוי ראש הממשלה ושר התיירות, התמקד בארבע ארצות מקור. המשרד עשה ניתוח מאיפה אפשר להניע תיירות ותיירים גם במצב הגיאו-פוליטי הנוכחי. ארבע ארצות המקור היו צפון אמריקה, אנגליה, צרפת ורוסיה. זה בגלל השילוב של כמות היהודים שנמצאים באזורים האלה וכמובן כמות הנוצרים, בדגש על הנוצרים האוונגליסטים, שכמו שאמרנו קודם, אפשר להניע אותם לתיירות גם בתקופה הזאת. אני חושב שחבר הכנסת חזן יכול להעיד שבמלון באריאל בתקופה הזאת מגיעה הרבה מאוד תיירות נוצרית, אבל זה נכון גם למקומות אחרים בארץ.
מל פולישוק-בלוך
למה שהם יגיעו דווקא לאריאל?
שר התיירות בנימין אלון
זה פשוט מדהים. במלון באריאל רואים נתון קיצוני שלא משקף דווקא את כל מה שאני אומר על למה לא לשבת ולחכות לשלום. במלון "אשל השומרון" היה פיגוע בזמן ששהתה בו קבוצת תיירים, אחר-כך היה פיגוע בתחנת הדלק של המלון ונהרגו 3 אנשים והדברים האלה פורסמו. למלון "אשל השומרון" יש מנהלים עם המון מוטיבציה, שהם דוברי גרמנית רהוטה ואנגלית וצרפתית. במשך כל השנים הם התמחו בנישה הזאת של תיירות אוונגליסטית שרוצה לראות את ארץ התנ"ך, זה התחום שלהם. בתקופות הקשות ביותר, כאשר היו מלונות באפס תפוסה, אצלם לפעמים הגיעו ל-100% תפוסה.
מל פולישוק-בלוך
אתה למעשה אומר שזה עניין של ניהול, זה הכול.
ישראל בורוביץ
ניהול ושיווק.
שר התיירות בנימין אלון
זה עניין של אל"ף-בי"ת בשיווק. איתור נישה, איתור יתרון יחסי, שיווק ממוקד והגעה אל האנשים.
מל פולישוק-בלוך
אולי זה קשור גם למחיר?
שר התיירות בנימין אלון
ב"אשל השומרון" גובים סכום גבוה מאוד.
אליעזר כהן
מחיר יקר מאוד, וכל זה לפני ששר התחבורה החליט לחבר את אריאל ברכבת, ועוד יהיה שם גם מסלול תעופה.
אהרון דומב
בשנת 2002 היו 862,200 תיירים בתיירות נכנסת. צריך לומר בסוגריים שלא כולם תיירים. האינדיקציה היא כל מי שנכנס עם דרכון זר אבל הסטטיסטיקה הזאת נכונה לכל השנים, גם לשנת 2000.
אילן ליבוביץ'
בכמה הסטייה?
עמי אתגר
זה לא באותו יחס.
אהרון דומב
ההכנסה היתה 7.4 מיליארד שקל. מספר המועסקים – כ-39,000.

בשנת 2003 היעד הוא גידול ב-150,000 תיירים נכנסים, כלומר להגיע למיליון תיירים ואולי לחצות את הקו הזה. הגידול בתרומה לתמ"ג הוא 1.29 מיליארד שקל. גידול במספר המועסקים – כ-6,700. כפי שאמר כבר השר, התיירות הנכנסת מביאה למספר מועסקים גדול יותר.
היו"ר שלום שמחון
ב-2003 כבר היתה תוספת של עובדים בענף התיירות?
שר התיירות בנימין אלון
עכשיו כן. בעונה הזאת כן.
אהרון דומב
שמעת ממנכ"ל התאחדות המלונות שבסקלה שלהם הם ירדו ל-17,000 מועסקים ועכשיו זה חזר ל-19,000 מועסקים. זה תוצאה ישירה של הגעת תיירות נכנסת.
אבי אלה
זה בגלל העונתיות של הקיץ, שיש יותר תנועת תיירות פנים במלונות בישראל. נכון שזה לא סותר את הנתונים שהצגת.
שר התיירות בנימין אלון
זה קשור גם לעונתיות, בשל חופשות הקיץ, אבל זה גם מגמה שמסתמנת מאז פסח.

אתן לך דוגמה מירושלים. אני ממליץ לחברי הכנסת ששוהים בבתי-מלון לדבר קצת עם המלצרים ועם עובדים אחרים, יהיו לכם האינדיקציות הטובות ביותר. אני הייתי צריך להישאר ללון בירושלים ולא מצאתי מקום לינה במלון "רנסנס" או במלון "קראון פלזה" בגלל הכנס של המורים, שזה תיירות פנים. ב"שרתון פלזה" וב"ענבל" הצלחתי איכשהו למצוא מקום אבל רבותי, הלובי שם היה ב-60%-70% תפוסה, מלא ושוקק, כפי שאני לא זוכר מזמן, ושמענו שם הרבה אנגלית. בינתיים ההתקדמות היא בכול.
אהרון דומב
אפשר לעבור לשקף הבא. גם פה יש הגדרה, יש מועד סיום מתוכנן ויש פירוט באיזה שלב כל דבר נמצא. אנחנו עושים קמפיין – נכון שאולי בטרמינולוגיה של משרד התיירות בעבר זה היה נקרא אולי קמפיינון – קמפיין ממוקד מאוד בקהלי היעד בארצות המקור. אפשר להראות דוגמאות של הקמפיין הזה. יש פה פירוט. הענף כולו מתייחס לנקודת מפנה מסוימת, כמו שהציג השר, אחרי מלחמת עירק. אנחנו יכולים להסביר כל דבר שתרצו בסוגייה הזאת.

יש פה בחוברת גם פירוט של המשימה השלישית, שוב באותה הטכניקה של יעדים שאותם כּימַתְנוּ. אולי רק ניתן דוגמה, כדי להמחיש, של עיר תיירות שנמצאת במשבר גדול – טבריה, שמופיעה במצגת שלנו. אנחנו ממוקדים בכמה ערים מרכזיות מאוד. נעבור לאבני הדרך של משימה מספר 3 לתכנית לפיתוח טבריה. זה טבריה, כך נראה הרחוב.
שר התיירות בנימין אלון
אתה קצת גולש מסעיף 37 לסעיף 78. למשרד התיירות יש שני תחומי עבודה מרכזיים: 1) שיווק והבאת תיירים; 2) תשתיות תיירות לטווח של שנתיים, שלוש, עשר ועשרים שנים. יצירות כמו מצדה או העיר עכו שאנחנו עכשיו עובדים בה, אלה יצירות שהושקעו בהן לפעמים מאות מיליוני שקלים, ולפעמים פחות. לרוב יש לנו חברות פיתוח תחת אחריות המשרד, או בצורות אחרות תחת חברה ממשלתית לתיירות "חמת", שהיא שלנו. אנחנו מאגמים תקציבים, משתדלים גם לקבל השתתפות ממשרדים אחרים, ומציבים מטרות נקודה.
אהרון דומב
ככה זה ייראה בסוף החודש הזה.
שר התיירות בנימין אלון
אנחנו לקראת סוף הדרך. אני אהיה בטבריה ביום חמישי.

יש לנו את טבריה, את עכו, את נתניה שסבלה קשה מאוד כמו שאתם יודעים בפיצוץ במלון "פארק" ובמלון "ג'רמי". גם בנגב נשקיע בתחום התיירות הכפרית, שקשור אליך, ונעבור לזה אחר-כך.

אנחנו משתדלים לשלב כמה מוטיבים. מוטיב אחד הוא יצירת מקורות תעסוקה על-ידי קבוצות עבודה של הבטחת הכנסה, עם כל הבעייתיות שיש בזה. למשל בעכו יש לנו 200 עובדים. אנחנו חושפים שם עיר שלמה מתחת לאדמה בשכבות שלמות, זה דבר מדהים. היא זכתה באונסק"ו לתג "מורשת תרבות לאומית". זה פשוט חוויה. כשתיגמר העבודה זאת תהיה עכו אחרת, מדהימה. זאת תכנית חומש ואנחנו בשנה השלישית שלה. שם אנחנו מעסיקים קבוצה של 200 עובדים שבמקום להתבייש בבית שהם מקבלים דמי אבטלה הם עובדים מיגיע כפיהם, משמרים ויוצרים ולומדים מקצוע בכל מיני דברים הקשורים לשימור עתיקות.

אנחנו משתדלים לארגן קבוצות כאלה גם במקומות אחרים. טיפול נקודתי אצלנו כולל גם שיווק ממוקד. יש ישובים כמו טבריה שיש להם עוד בעיות, שלא אגע בהן, פוליטיות ואחרות, אבל התיירות תעלה או תוריד אותם. אילת קיבלה את הטיפול הזה בעבר ועלתה למעלה, ואנחנו דואגים שהיא לא תיפול. יש לנו עוד יצירה, שאנחנו לא ניגע בה במצגת הזאת, והיא ים המלח, שיש לה בעייתיות אדירה עם סכנות טבעיות של הצפות ובולענים ודברים אחרים אבל זה משאב טבע אדיר של ספא, של תיירות מרפא. זה הצעד השני של הטיפול שלנו במשרד שהוא הטיפול התשתיתי, מה שנקרא טיפול הפיתוח, שגם בו אנחנו משקיעים הרבה מאמצים.
מל פולישוק-בלוך
הפרויקט הזה של שיקום התשתית התחיל כבר לעבוד בטבריה?
אהרון דומב
הוא עובד.
מל פולישוק-בלוך
אתם מעסיקים בזה גם מובטלים?
שר התיירות בנימין אלון
בטבריה אני מארגן כעת את הקבוצה. כרגע יש שם קבוצה קטנה של אנשי רשות העתיקות.
מל פולישוק-בלוך
קראתי בעיתון שהולכים לפטר את כל החבר'ה האלה, 900 איש. אפילו הגשתי שאילתה בעניין.
שר התיירות בנימין אלון
אנחנו מטפלים בזה. היה לנו בבית-שאן, היה לנו בקיסריה. קיצצו למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה 17 מיליון שקל שהיו מסייעים בדבר הזה. עכשיו חלק גדול אני בולע מתקציבי ואני לא מסוגל להתמודד עם זה.
מל פולישוק-בלוך
ה-160 – מאילו תקציבים זה בא?
שר התיירות בנימין אלון
התבססנו על התקציבים שלהם, כשאנחנו הוספנו את שלנו. אבל כעת רוצים להפיל הכול עלינו ואני לא מסוגל. אני אעשה כל מה שאני יכול כי אני לא אפסיק את העבודה במקומות האלה אבל לדעתי זה באמת יעד שצריך לבדוק אותו ברמה הלאומית כי הוא לא רק של משרד התיירות. בזמנו היו עבודות יזומות כדי להתמודד זמנית עם בעיות האבטלה ואז היו לוקחים תל אדמה ומחזירים אותו סתם, או נוטעים ועוקרים. פה זה עבודות אמיתיות שנותנות להם באמת כבוד ותעסוקה וסיפוק. פגשתי את האנשים מבית-שאן, פגשתי גם אנשים מאור-עקיבא שעבדו בקיסריה. פשוט חבל להפסיד את זה. צריך לטפח את זה.
מל פולישוק-בלוך
אני רוצה לבקש מהיושב-ראש לעשות על זה דיון משום שזה בעצם לקחת את אנשי התיירות, שהיום אין להם תיירים, כדי שיהיו אלה שמכינים את התשתית של התיירות.
שר התיירות בנימין אלון
וגם מובטלים אחרים.
מל פולישוק-בלוך
נכון שזה סוג אחר של עבודה, אני מודעת לכך, אבל בעצם זה בשביל התיירות. אני הייתי בטבריה ופשוט הזדעזעתי כי העיר נראית מוזנחת ועלובה. איזה תייר טיפש יבוא לעיר כזאת?
שר התיירות בנימין אלון
זה קשור לעוד נושא שלא אגע בו עכשיו, אחרי שאנחנו משקיעים הון בתשתית איך העירייה מחזיקה את המקום, וזה כואב לי. קחו את גברת פיירברג, ראש עיריית נתניה ותראו איך היא מחזיקה את הטיילת, פשוט תענוג לראות. אני לא רוצה לפגוע אבל בטבריה מצב הטיילת, שהושקעו בה מיליוני שקלים רבים, על הפנים. זה חלק מהדברים שאנחנו צריכים לטפל בהם. גם באילת יש בעיות שצריך לטפל בהן.
אהרון דומב
אני עובר ממש ביעף על נושא נוסף, יצירת בסיס כלכלי תיירותי בנגב. לא בגלל שצריך לעבור על זה ביעף. זה לא במקום הגליל. הגליל מתוקצב אצלנו באמצעות תקציבי קו עימות. בנגב אנחנו ממשיכים על בסיס הניסיון בגליל.
שר התיירות בנימין אלון
הגליל הוא המודל לנגב. אולי אין לך מושג מה הוא סיפור ההצלחה של הצימרים בארץ. אנשים מוותרים על מלונות 5 הכוכבים של מר אבי אלה ורוצים צימר, ולפעמים משלמים יותר מאשר על מלון 5 כוכבים ברשת "קיסר" או ברשתות אחרות.
אליעזר כהן
מה שאתה לא יודע הוא שגם הצימרים הם של מר אבי אלה.
שר התיירות בנימין אלון
התרומה של זה לפתרון הבעיות החברתיות והכלכליות של החקלאים – ופה יושבים שני חקלאים – היא תרומה אדירה. הרבה אנשים שהקימו את זה כדבר צדדי פתאום מוצאים את עצמם עוסקים בזה כדבר עיקרי.
יצחק וקנין
זה צומח כמו פטריות אחר הגשם.
שר התיירות בנימין אלון
אנחנו הקדמנו את האוצר. במעט הכסף שיש לנו – וקיצצו לנו המון, לא באתי פה לבכות, זה לא הנושא – אנחנו משקיעים עכשיו בנגב כדי לחקות את המודל של הגליל. לקח זמן עד שהם אישרו לנו תקנה שמתירה לנו לעשות את זה, למרות שהיה כסף, אבל בסוף הם היו בסדר ואישרו לנו את זה. כיעד ל-2003 אנחנו רוצים לטפח את תיירות הצימרים בנגב ועוד כמה אתרים כדי ליצור גם שם מוקד תיירות.

התברר לנו שהרבה חמודים מצפון תל-אביב שיש להם ג'יפים ארבע על ארבע מטיילים בארץ עם הילדים ומעדיפים לישון בנגב בטבע או קרוב לטבע. זה דבר עם פוטנציאל אדיר וצריך לדעת לנצל אותו, כמו כל הנושא של תיירות פנים שקיבל תאוצה אדירה, של אהבת הארץ, לדעת להעריך את הארץ הנפלאה שלנו ולהכיר אותה, להסתובב בה. זה דבר גדול מאוד.
אליעזר כהן
בארצות-הברית סוג כזה של בילוי החל בעקבות תכניות ההישרדות בטלוויזיה.
היו"ר שלום שמחון
בהיותי שר החקלאות העברתי את התכנית להתיישבות בודדים בנגב. התחלנו עם 30 ואני אמרתי ש-30 זה לא מספיק אלא צריך לעשות פי 10 או פי 20 כי יש לעניין הזה דרישה, וסביב העניין הזה אפשר לפתח שורה ארוכה של מרכיבים. אבל "הירוקים", שבעניינים אחרים אני מגן עליהם, לא בירכו על כך.
שר התיירות בנימין אלון
"הירוקים" הם לפעמים נטורי קרתא של הטבע.
אהרון דומב
בדרך היין יש כבר מקומות שיש בהם יחידות של 4 צימרים יחד.

המשימה החמישית והאחרונה היא שדרוג המוצר התיירותי. חברים יקרים, בהשקעות מדינת ישראל, בהשקעות הממשלה, בהשקעות יזמים פרטיים, בסיוע של כל הגורמים יש מאות אתרים בישראל, מקומות ואטרקציות חדשים, גם לתיירות הפנים וגם לתיירות הנכנסת. לצערנו זה לא די מוכר. צריך להוציא אותם החוצה מהארון, גם לעניין תיירות הפנים וגם לעניין התיירות הנכנסת. אנחנו עובדים פה בהבנה ובשיתוף פעולה ומעבירים את זה גם לסוכנים סיטונאים.

ואולי גולת הכותרת של העניין הזה, ראיתם בוודאי את "מדריך קושניר לחופשה בישראל" עם כל המסלולים והאטרקציות, 16 תכניות בזמן פריים-טיים. זה יגיע בקרוב לשידור נוסף.

תודה על ההקשבה. יש לכם חוברת יפה, שהופקה לא על חשבון משרד התיירות אבל בשיתוף עם משרד התיירות, ואנחנו מזמינים אתכם לבקר במלונות ובצימרים. תודה רבה.
היו"ר שלום שמחון
תודה רבה. מר אבי אלה, יושב-ראש התאחדות בתי-המלון בישראל, אם העתיד נראה כל-כך ורוד וההווה נראה בסדר אז מה כל-כך גרוע?
אבי אלה
קודם כול, צריך לחלק את תמונת המצב לשניים. אל"ף, המצב שאנחנו נמצאים בו היום. אסור לנו לטעות, אנחנו נמצאים עדיין בעיצומו של משבר גדול מאוד. מיליון תיירים זה מספר נהדר אבל הוא בערך רבע מפוטנציאל התיירות שהמלונות ותשתיות התיירות יכולים לשאת. מעבר לזה שאנחנו צריכים להיות אופטימיים, מעבר לזה שאנחנו צריכים לחשוב קדימה ולתכנן קדימה, אסור לנו לטעות ולחשוב כאילו המשבר עבר. צריך להבין, מיליון תיירים זה רבע מפוטנציאל התיירות במדינת ישראל. צריך להבין שגם כאשר אנחנו מדברים – ואני מכבד את זה מאוד – על גידול של 26% ---
שר התיירות בנימין אלון
הייתי אפילו אומר שיש תשתיות תיירות לכמעט 5 מיליון תיירים. התשתיות הקיימות יכולות לשאת 5 מיליון תיירים, כולל הצימרים והאכסניות ששודרגו והמלונות.
אבי אלה
זאת אומרת שזה 20% מהפוטנציאל. נכון שיש גידול של 26%.
היו"ר שלום שמחון
אז למה היה לחץ בשנת 2000?
אבי אלה
בשנת 2000 לא היו לנו כל התשתיות האלה. חלק מהן הושלמו בשנים 2000-2001, כאלה שהתחילו בהן ב-1998 וחלקן אפילו ב-1994. קח את נתב"ג 2000 שעלה כרעיון כמדומני ב-1990 ועכשיו מדברים שאולי בשנת 2004 זה יהיה פתוח.
שר התיירות בנימין אלון
חלק מבתי המלון לא היו גמורים, התיירות הכפרית היתה בתחילתה.
איתמר ברטוב
התחזיות היו ב-peak'ים.
עמי אתגר
באוקטובר 1999 היו למעלה מ-300,000 תיירים בישראל ולא כל בתי המלון עדיין היו בנויים. 300,000 במושגים שנתיים זה רמה שקרובה ל-4 מיליון תיירים בשנה.
שר התיירות בנימין אלון
אולי אני אוכל להפריע במשפט אחד, אני מתנצל. הנתון שמר אבי אלה אומר הוא משמעותי מאוד בגלל שהוא לדעתי הכיוון. השם שקראתם לנושא שעל סדר היום הוא נכון: "הצעדים לעידוד ענף התיירות". בסך הכול זאת היתה סקירה. השאלה שעומדת בפניכם כוועדה ובפני הממשלה – הממשלה נמצאת בעיצומה של תכנית כלכלית שכרגע כואבת לכולנו בגלל החלק של הקיצוצים, ומדברים על כך שיהיה טוב ושהפירות של הצמיחה יהיו מהתשתיות, אבל מדובר על תשתיות של 5 שנים, אז הניתוח יצליח והחולה ימות. איך מחוללים צמיחה בפער הזמן הזה?
אני אומר להם
רבותי, מחולל צמיחה קיים לפניכם, התיירות. תשתיתית לא מבקשים מכם כלום. התשתיות הוכנו לקראת 2000, המדינה השקיעה בהן המון, בעידוד השקעות הון, בהשקעות של משקיעים פרטיים. כל 100,000 דולר שתתנו לי כדי להביא כך וכך תיירים, אביא לכם כך וכך תמ"ג, כך וכך תעסוקה, ואני מראה להם את הנתונים. אני לא מבקש את הסיוע שנתנו בעבר כדי לא לקרוס אלא אני מדבר על ביזנס. תהיה לנו ישיבה בנושא הזה עם שר האוצר בנימין נתניהו ואני מקווה שאצליח לשכנע. יש שיתוף פעולה טוב עם האוצר ואני מקווה שגם נצליח להוכיח שאנחנו נוכל להיות מחולל צמיחה שישפיע על המשק כולו.
אבי אלה
אם נחזור למספרים, מעבר לזה שאנחנו מברכים על גידול של כ-30% במאי צריך להבין שאנחנו עדיין בפיגור של כמעט 80% לעומת אותו חודש בשנת 2000. בניגוד ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמעבדת חלק מהנתונים גם לפי נוסחאות כלשהן כי אין להם כלים למדוד, אנחנו מודדים ביום-יום כי אצלנו הכול עובר דרך הקופה, אנחנו יודעים בדיוק מי לן במלון, כמה לנו ומה היו ההפרשים. יש כמעט 80% פיגור לעומת אותו חודש בשנת 2000.

שני הנתונים האלה בעצם מספרים הכול. אומרים שמצד אחד יש איזה מגמה של צמיחה, מצד שני אנחנו עדיין במשבר גדול. צריך לטפל בעניין בדיוק ברוח הזאת, להשקיע ולמצוא את האמצעים, לחשוב קדימה בכל הקשור להשקעה בתשתיות. צריך להבין, אנחנו מדברים על השקעה בתשתיות לא רק ברמה של צרכים מקומיים. העולם מתקדם, וכך גם התחרות בתיירות. מישהו שאל קודם מה ההבדל בין תיירות נכנסת לתיירות יוצאת. אני רוצה להגיד לכם, זה שני שווקים שונים לגמרי כי השיקולים של התייר מקנדה לבוא לישראל שונים לגמרי מהשיקולים של התייר הישראלי לנסוע לקנדה.
אילן ליבוביץ'
השאלה היא כיצד אתה מושך את התייר הישראלי להישאר בישראל ולא לצאת לקנדה או לטורקיה או לסיני.
אבי אלה
זאת בדיוק הנקודה. השאלה הזאת בהחלט במקומה ואני אענה לך. כאשר אנחנו מדברים על תיירות פנים צריך לראות את זה בקונטקסט הרחב יותר. אנחנו לא מתחרים בעצמנו. אין מצב שלתייר הישראלי יש רק אופציה אחת, לצאת לחופשה בישראל או לא לצאת לחופשה בכלל. יש לו הרבה אופציות. הוא יכול לצאת לחופשה בישראל, הוא יכול לנסוע לטורקיה או לקנדה או לספרד. אם אנחנו מצליחים עם כל זה, בתקופה הקשה הזאת ובתחרות הקשה הזאת, לצמוח במשך לא מעט שנים, כל שנה בין 5%-8%, המשמעות של זה שאנחנו באמת מצליחים. הגענו לכמעט 14 מיליון לינות של ישראלים.

בוועידה האחרונה שלנו הצעתי לשר האוצר תכנית שמתייחסת לארבעה סעיפים, חלקם באופן מידי וחלקם לטווח ארוך. הדבר המידי, מאחר ואנחנו עדיין בעיצומו של משבר אנחנו מבקשים סיוע כדי לשמר את התשתיות, הן האנושיות והן התיירותיות בתקופה הקרובה. גם אם באמת נתחיל לצמוח, עדיין אנחנו מדברים על מיליון תיירים בשנה הבאה, הלוואי שיהיו 1.5 מיליון תיירים. אני חושב שגם אני וגם שר התיירות נחתום על 1.5 מיליון תיירים בשנת 2004.
שר התיירות בנימין אלון
אם יהיו 1.2 מיליון תיירים בשנת 2003 אני אהיה שמח. 2004 זה עדיין רחוק.
אבי אלה
עם כל הכבוד, אני צנוע, אני לא רוצה לקפוץ רחוק. אחת הבעיות שלנו, וזה מתקשר לשאלה שלך, ב-1999 חלק מהאנשים יצרו ציפייה שהולכים להגיע לכאן 7 או 8 או 10 מיליון תיירים לקראת שנת 2000 וכל המדינה חשבה שזהו זה. בנו את נתב"ג 2000 שלדעתי – ועדת הכלכלה יכולה לרשום את זה ולצטט אותי מתי שהיא רוצה – זה אחד הפילים הלבנים הגרועים ביותר שהוקמו במדינת ישראל ולא היה צריך לבנות אותו כמו שהוא נבנה. זה פשוט נוראי, ההפעלה שלו תהיה יקרה מאוד. את הכסף הזה יכלו להשקיע בתשתיות אחרות, הרבה יותר מהר והרבה יותר יעיל. אבל זה רק הערת ביניים.
ישראל בורוביץ
זה מיליארד דולר לפני שבכלל נכנס הנוסע הראשון.
אילן ליבוביץ'
עדיין עם נתב"ג כפי שהוא אי אפשר היה להישאר.
ישראל בורוביץ
אבל יש פתרונות אחרים טובים יותר.
אבי אלה
הנושא השני שהצעתי בתכנית הוא המשך השקעה בתשתיות כי התחרות שלנו עם העולם הגדול תמשיך. באירופה וביתר העולם לא יפסיקו להשקיע בתשתיות ולפתח בגלל שאנחנו במשבר. אנחנו חייבים להיות מוכנים ומיושרים איתם גם בעתיד.

בנוסף, ביקשתי להכין תכנית תלת-שנתית שבה אנחנו נבנה תכנית עתידית, עם הקצאת משאבים ותכניות עבודה וכל דבר שיתאים לנו, שנהיה מוכנים לשליפה מהמגירה ומהר, להתפתחות ולצעידה קדימה של התעשייה הזאת.

דרך אגב, אני מבקש לא לקרוא לזה ענף כי זאת תעשייה, ותעשייה מכובדת שמעסיקה כ-8% מכלל העובדים במשק.

והדבר הרביעי, הצעתי וביקשתי, בשיתוף עם שר העבודה והרווחה ועם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה תכנית למניעת פיטורי עובדים. אני מקווה מאוד שוועדת הכלכלה גם תתמוך בתכנית הזאת. תודה.
יחיאל חזן
אדוני היושב-ראש, כיוון שאני רוצה לצאת, יש לי התחייבויות קודמות, אני מבקש לשאול את השר. ראינו במצגת את הגידול בתיירות הפנים. במדינת ישראל יש ארגוני עובדים גדולים מאוד: הבנקים, משרדי ממשלה. בארגוני העובדים הגדולים האלה משלמים לעובדים מדי שנה בשנה בגין חופשה, הם מקבלים דמי הבראה. האם יש אפשרות שבתקופה הקשה הזאת תפנו לאוצר ותבקשו שכאשר אותו עובד יוצא לחופשה הוא ייצא לחופשה בארץ באותו כסף ואז הוא יקבל פטור על ההוצאה הזאת?
היו"ר שלום שמחון
הממשלה הרי דחתה את תשלום דמי ההבראה לשנה הבאה.
יחיאל חזן
אני מציע לשקול לפטור אותם ממס בגין ההוצאה הזאת בתנאי שיחייבו אותם להישאר פה בארץ.
שר התיירות בנימין אלון
אם למר דומב היה זמן הוא היה מפרט בפניך את כל הסיכומים שלנו עם ועדי עובדים, "בזק" ואחרים. אני מפנה בקשה קודם כול לחברי הכנסת ובעיקר לנציגי התקשורת, אם נמצאים פה, מה שחבר הכנסת עמיר פרץ כל הזמן מבקש, ובצדק. משכנעים את ועדי העובדים לעשות את זה בארץ ואז הם חוטפים התנפלות מהתקשורת, מצלמים אחד עם בגד-ים ושואלים: מה אתם עושים כייף חיים? יש להם יכולת לעשות את זה בארץ ולא במקומות אחרים, במחירים מוזלים, וכולם קופצים עליהם. אז אחד מהשניים, או שרוצים לעודד את הענף הזה ואת בתי-המלון או שצוחקים עליהם.
אילן ליבוביץ'
יש הבדל בין השתלמות של גזברים במלון יוקרה באילת לבין טיול של ועד עובדי "בזק" בבית-מלון באילת. על זה קופצים עליהם, לא על הטיול של ועד העובדים לאילת.
שר התיירות בנימין אלון
זה לא נכון, חבר הכנסת אילן ליבוביץ'.
היו"ר שלום שמחון
מה שחבר הכנסת חזן הציע פה, שיינתן פטור ממס לוועד עובדים שנופש בארץ.
אילן ליבוביץ'
זה נדון פה הרי גם בקדנציה הקודמת.
שר התיירות בנימין אלון
אני זורק את הכדור אליכם. לפני שישב פה בראש הוועדה מכובדי חבר הכנסת שלום שמחון, בקדנציה הקודמת יושב-ראש הוועדה היה השר אברהם פורז. הוא סייע רבות להעביר את מה שקראנו לו "חוק הנופש", משהו ברוח ההצעה של חבר הכנסת חזן + דברים נוספים. אבל במקביל אני ניהלתי משא ומתן עם השר סילבן שלום, אז שר אוצר, והגענו לחבילות סיוע אחרות ואז מתוך הבנה אמרנו: אין לאוצר את כל הכסף שבעולם, הולכים אל הדבר ההוא. לדעתי עם התקדמות הצמיחה, הסיוע במהדורה הקלסית יילך ויפחת כי הענף בכל אופן מתאושש קצת, וילך ויגבר הצורך בסיוע חיובי ממין זה, כדי לעודד צריכה. אני מציע שאתם תובילו את זה. קחו את החוק ההוא ותנסו לקדם אותו. אם דבר כזה יתקדם זאת תהיה תרומה אדירה לענף.
מל פולישוק-בלוך
אני בעד. אני מוכנה להוביל את זה.
היו"ר שלום שמחון
אני מבקש לשמוע את נציג משרד האוצר. כשדיברו בתכנית הכלכלית שאושרה לא מזמן על כך שהאוצר ישקיע יותר כסף בתשתיות, האם התיירות נחשבת ענף תשתיתי מבחינת ההשקעות?
ערן ניצן
אנחנו חיים במציאות שבה מדי כמה שבועות או כמה חודשים מגישים לממשלה תכנית קיצוצים חדשה. בתוך הקיצוץ הכולל הזה יש נישות מאוד-מאוד קטנות, ממוקדות וספציפיות שבהן משתדלים להימנע מפגיעה ואפילו מוסיפים. ענף התיירות, והתיירות בכלל, הוא אחת הנישות המאוד-מאוד ייחודיות הללו.

רק לפני שבוע – ובימים אלה אנחנו מיישמים את החלטת שר האוצר בנושא הזה – החלטנו על הוספת 25 מיליון שקלים השנה לתקציב למען קרן שיווק מלונאים, כלומר המדינה משתתפת בפעולות שיווק של מלונאים. עוד 5 מיליון שקלים נוספו למארגני תיירות נכנסת, אותם סוכנים שבסופו של דבר רוקמים את העסקאות במדינות העולם השונות. אנחנו עוזרים להם בסבסוד פעולות השיווק שלהם, בנסיעות שלהם לחוץ-לארץ ומתמרצים אותם בהתאם למספר התיירים שהם מביאים. פרט לזה, רק לאחרונה הורשו המלונות להצטרף לקרן סיוע למפעלים במצוקה, קרן של 200 מיליון שקלים שעד היום היתה מיועדת רק למפעלים במצוקה.
מל פולישוק-בלוך
למה רק לאחרונה? מדברים על הקרן הזאת כבר יותר משנתיים.
ערן ניצן
זה קרן נוספת. יש קרן למפעלים במצוקה, קרן בתעשייה לאותם מפעלים שנקלעים למצוקה ושמגישים תכנית הבראה.
שר התיירות בנימין אלון
יש קרן של 400 מיליון שקל לבתי-מלון, ש-50% נוצלו והשאר עוד לא נוצלו. חוץ מזה, מלונות קטנים יותר שנמצאים בקשיים, שלא יכלו להיעזר בקרן הזאת, הכנסנו אותם לקריטריונים של קרן אחרת.
ערן ניצן
הקרן שאני מתאר עכשיו נועדה בעיקר למפעלים בתעשייה. עכשיו הרחיבו אותה גם לבתי-מלון. פרט אליה יש גם את הקרן שאליה את מכוונת, הלוואות שהבנקים נותנים למלונות בערבות מדינה.
שר התיירות בנימין אלון
גם קרן לעסקים קטנים, שנתקעה בזמנו, קיבלה עכשיו 50 מיליון שקל ממשרד האוצר ותרוץ דרך משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. גם היא תעזור לעסקים קטנים של תיירות. אנחנו מדברים בעצם על שלושה סוגים: בתי-מלון גדולים, בינוניים ועסקים קטנים ממש.
ערן ניצן
פרט לזה כדאי להזכיר את העובדה שאנחנו משפים את המלונות בתשלומי המים בגלל הפער בין מחירי המים לתעשייה ולמלונות. בשנת 2002 גם שיפינו אותם בתשלומי הארנונה.

כל חבילת הסיוע הזאת, שהיא חריגה בהיקפים שלה, בטח ביחס לפעולות היום-יומיות שאנחנו מבצעים היום באוצר, נועדה לעזור לענף התיירות לעבור את המשבר. אין לנו ספק שכל פעילות שנעשה לא תביא ליותר תיירים. כמות התיירים שתיכנס לישראל בגדול היא תוצאה של מצב גיאו-פוליטי. כאשר מדינות מזהירות את אזרחיהן לא לנסוע לישראל נתקשה מאוד למשוך לכאן תיירים. משרד התיירות פועל באופן מקצועי בניסיון לתקן קצת את הדברים הללו. אבל בראיית מקרו בתקציב מדינה אתה אומר לעצמך: אני צריך כעת לקצץ, יש לי קושי להוסיף לתיירות, אני אשתדל לא לפגוע שם. אני יודע שהפעולות שלי והיכולת שלי לשלוט על כמות הכניסות של תיירים בישראל היא מצומצמת.
היו"ר שלום שמחון
אבל יש פעולות שאתה יכול לעשות כדי לתחזק את העסק.
ערן ניצן
זאת הכוונה בדיוק. התפיסה שלנו לא אומרת: אנחנו נגדיל את מספר התיירים הנכנסים לישראל. אנחנו רוצים להשאיר את אותה תשתית שהשקענו בה הרבה מיליארדי שקלים.
מל פולישוק-בלוך
אבל אם הם היו נוקטים בשיטה של עידוד תיירות פנים, למשל להכיר בזה כהוצאה, אז הם לא היו צריכים להשקיע את הכסף מהצד השני והיו להם יותר תיירים.
שר התיירות בנימין אלון
הם מובילים את זה עכשיו ונראה.
ישראל בורוביץ
אפשר לעשות הרבה יותר דברים. כשקם יום אחד בבוקר ראש מינהל התעופה האזרחית וסוגר את שדה התעופה אז הוא שולח את האנשים לחוץ-לארץ. תאמיני לי, עוד לפני הכסף יש המון מה לעשות. זה הבעיה, שמשרד התיירות פועל לבד והרשויות לא עוזרות לו, לא מינהל התעופה, לא רשות שדות התעופה, אף אחד לא עוזר לו, וזה לא עולה כסף.
שר התיירות בנימין אלון
רק למען הצדק, מר ערן ניצן, הסיוע השנה קטן הרבה יותר מבעבר. אין בו סיוע בארנונה וגם הוקטן הסיוע של ---
ערן ניצן
אני רוצה לציין עוד שתי נקודות כלליות. האחת, הוצגה פה הגישה: תנו כסף למשרד התיירות ואנחנו נביא תיירים. אני לא בטוח שזה נכון. זה דבר שעוד לא דנו בו בינינו אבל אני לא בטוח שמשרד התיירות הוא שצריך ללכת לתייר בחוץ-לארץ ולהביא אותו ביד. יש את השוק שיודע לעשות את זה. אנחנו נדבר על זה גם בינינו.
נאמר פה גם בין היתר
בואו ננסה לשכנע את הישראלים שלא ייסעו לחוץ-לארץ וישארו בארץ. צריך לקחת בחשבון שביחסים בין מדינות משתדלים לא לעשות את זה, לפחות לא בצורה בולטת. לא היינו רוצים לראות מדינות אחרות אומרות לאזרחים שלהן שיימנעו לנסוע לישראל.
היו"ר שלום שמחון
השר התייחס לזה, הוא אמר שאין לו מגמה לעשות חסימות.
שר התיירות בנימין אלון
בילטרלית אנחנו חתומים על אמנות, ואני מכבד אותן. אבל מה שנאמר כאן זה עידוד תיירות פנים ברמות המקובלות, כפי שכל מדינה עושה וצריכה לעשות.
היו"ר שלום שמחון
הזמן שלנו קצר מאוד מכיוון שיש לנו נושא נוסף לעסוק בו, שגם הוא קשור לתיירות, נושא המסעדות האתניות ומי יעבוד בהן.
עמי אתגר
אני רוצה להדגיש, בעיקר אחרי ההערה שלך: אם כל-כך טוב אז מה חסר? – צריך לחזור ולהבין את הנתונים. לפי ניתוח שאנחנו עשינו ושמוסכם על כולם, שנת 2002 נגמרה ברמת תיירות שהיא נמוכה יותר משנת 1966. בשנת 1966 היו בישראל פחות מ-10,000 חדרים והיום יש לנו כ-50,000 חדרים, ואף יותר עם הצימרים. כאשר אנחנו מציבים יעד לגידול מ-860,000 למיליון, צריך לקחת בחשבון שמה-860,000 כ-400,000 זה לא תיירים אלא זה אנשים שבאים לכאן כגרעין קשה לביקורי קרובים ואנחנו כמעט בכלל לא משפיעים עליהם. בניכוי אנשי העסקים מדובר על 300,000 תיירים.
שר התיירות בנימין אלון
הם תיירי-חוץ לפי כל הגדרה.
עמי אתגר
המערכת הזאת נמצאת בשפל שאין לו אח ורע בהיסטוריה של התיירות ובכלכלת ישראל. גם אם ניקח כדוגמה את שנת מלחמת המפרץ ב-1991, שהיו לנו אז 33,000 חדרים, אז היו 1.2 מיליון תיירים. כך שאחוזי הגידול האלה הם קטנים מאוד-מאוד, והם בולטים על רקע הפוטנציאל של התשתית שיכולה לקלוט כמות גדולה הרבה יותר של תיירים. לכן אנחנו כן מעריכים, במיוחד בנקודת המפנה בה אנחנו נמצאים עכשיו, אנחנו לא יודעים בדיוק למה זה יתפתח, שעל קו התפר העדין הזה בין הישרדות ופוטנציאל צמיחה אפשר להביא יותר תיירים לישראל. זאת השקעה כדאית ביותר על רקע העובדה שיש לנו תשתית קיימת. בהחלט יש פה בעיה מה עלינו לעשות אחרי שהשקענו בתשתיות, וזה בהחלט קשור למקורות השיווק שלנו.

המערכת הזאת של תשתיות שיווק בחוץ-לארץ התרסקה לגמרי, מערכת הקשרים העסקיים עם סיטונאים שהסקטור הפרטי פיתח זה למעלה מחמישים שנים. ועם כל הכבוד וההערכה לפעולות שמשרד התיירות עושה, ועל זה שהוא מקיש בדלת, אם נעשה בדיקה מי מביא את התיירים, מי מקיש על הדלתות במצב המסוים הזה – זה הסקטור הפרטי, זה סוכני נסיעות שעושים את הפעילות. על רקע הדברים האלה בולט שלא מעמידים להם די אמצעים, גם לו עם הקרנות האלה, כשנגמר להם הכסף אחרי 3 שנים. בשנת 2002 היו לנו 15 מיליון שקל לשיווק ובשנת 2003 רק 10 מיליון שקל. כך שלמעשה היום כשאפשר כן להביא יותר תיירים ואפשר לתמרץ את המערכת – והמערכת גם מתמרצת על בסיס של הצלחה – המערכת הזאת לא מספקת.
היו"ר שלום שמחון
ראשית, אתה אומר שהענף רחוק מלצאת מהמשבר, הוא עדיין במשבר עמוק. שנית, אתה אומר שמשרד התיירות לא מסייע, ואולי אפילו מפריע?
שר התיירות בנימין אלון
הוא אומר שמערכות השיווק של הענף שלו צריכות תמרוץ.
עמי אתגר
אני אומר שסוכן או בית-מלון ימצא את דרכו בסופו של דבר אבל בהערכות התקציב כדאי היום למדינה וזה האינטרס שלה להשקיע במערכות השיווק.
היו"ר שלום שמחון
אתה מדבר על כלים אחרים לתמרוץ.
עמי אתגר
יש ירידה גדולה באמצעים שעומדים לרשות המערכת הזאת. מטריד אותנו מאוד איך ייראה תקציב 2004 בתחום השיווק, אילו אמצעים ינתנו. אפשר להביא יותר תיירים למדינת ישראל ואין השקעה טובה יותר מזה למשק הישראלי.
לאה ורון
יש פה נציג של התאחדות סוכני הנסיעות? מר פתאל לא הגיע.
עמי אתגר
אני מייצג גם את התאחדות סוכני הנסיעות.
ישראל בורוביץ
אני חושב שהדיון הזה חשוב מאוד ואני מציע להמשיך אותו. לא כדאי לסיים אותו רק בגלל לוח הזמנים.

אני רוצה להעיר שתי הערות כלליות. אני חושב שמשרד התיירות עושה עבודה טובה במצב הנוכחי, ולא על זה אני רוצה לדבר.

יש לדעתי שתי בעיות שצריך להסתכל עליהן בצורה רצינית. האחת היא התחרות הגוברת מצד המדינות השכנות שלנו, מה שקורה במצרים ובירדן, בעקבה ובים המלח. תיירות היום זה כמו כל מוצר אחר, זה דבר שנמצא על המדף והוא בתחרות. יש לנו תחרות ענקית. משם לדעתי תבוא הרעה. הייתי מציעה שנתרכז בזה.
אליעזר כהן
פעם זה היה משולב. היום זה לא כל-כך.
ישראל בורוביץ
זה גם לא יהיה אף פעם משולב. הם לא רוצים, הם מסתדרים טוב בלעדנו ועושים עסקים טובים. יש להם היום 15,000-17,000 חדרים. אני יכול להגיד לך שחלק גדול מהתנועה לאילת שגדלה היום לא הולכת לאילת. הם טסים לאילת ועוברים את הגבול. יש היום גידול עצום ביציאה לסיני, וזה הכול תיירים שאנחנו מפסידים במדינה שלנו.
מל פולישוק-בלוך
למה? בגלל המחירים?
ישראל בורוביץ
בגלל מחירים ובגלל דברים נוספים.
אבי אלה
זה בוודאי לא בגלל מחירים.
שר התיירות בנימין אלון
יש נתון אחד מדהים. למרות כל החששות שלנו בעבר מעקבה וטאבה, מצבה של טאבה "על הפנים" כרגע. בירדן כולה, כולל עקבה, בשנה טובה יש מיליון תיירים, כשאנחנו רואים את המיליון כשפל.
ישראל בורוביץ
אני מסכים אתך, אבל צריך להסתכל 4-5 שנים קדימה ולא רק על מה שקורה היום.
שר התיירות בנימין אלון
אני מסכים אתך.
ישראל בורוביץ
אני לא רוצה כסף, לא רוצה טובות מאף אחד. אני רוצה שייתנו לעבוד. לא יכול להיות שמינהל התעופה האזרחי במדינת ישראל יעשה כרצונו. כל יום ראשון עד שעה 9:00 בבוקר יש לי יום טוב אך ב-9:00 הם מתחילים לעבוד ואז אנחנו מתחילים לקבל את כל הבלגן. לא יכול להיות שהרשויות האלה לא ינגנו יחד עם משרד התיירות. לא יכול להיות שמינהל התעופה יערים עלינו קשיים ואפילו יעדיף חברות אחרות. תיירות לא יכולה לעבוד בלי תחבורה.

יש בעיה בפתיחת שדה התעופה בשעות הבוקר. בקיץ צריך לפתוח אותו לעוד שעה או שעתיים כדי שהחברות הישראליות יוכלו לסובב את המטוס פעמיים ביום באירופה. על-ידי זה נוכל להוזיל את כרטיס הטיסה בכמה עשרות דולרים. אני לא רוצה כסף, רק שייתנו לעבוד, זה הכול.
איתמר ברטוב
אני קופץ ישר לעיקר. אני חושב שצריך לדבר על 2004. שנת 2004 צריכה להיות שנת התיירות. בארגון התיירות שותפים משרד החוץ, שותפות האוניברסיטאות שיכולות למשוך לפה תיירים, שותפים שליחים מכל המשרדים, מהסוכנות, מהמשרד לקליטת העלייה, ממשרד הביטחון. צריך להטמיע את המודעות שכל מפגש, הבאת כל אדם לארץ קשורה לעידוד התיירות. זה תהליך שצריך להוביל משרד התיירות בעבודת מטה אבל צריך לקשור את כולם. יכול להיות שהגורמים החיצוניים יהפכו את הכול לבדיחה אבל צריך להיערך כדי שתהיה התגייסות מוחלטת להבאת אנשים לארץ, שכל איש עסקים שקובע פגישה יעשה מאמץ בכיוון הזה.
ישראל בורוביץ
וכמובן גם כל שר וכל ראש ממשלה.
איתמר ברטוב
בוודאי. כל מי שקובע פגישה יחשוב אם הוא עשה כל מאמץ כדי לשכנע את האנשים שהיא תהיה פה. אני חושב שעבודת מטה כזאת צריכה להקיף גורמים רבים מאוד. לא תמיד המנגינה תהיה בדיוק כמו זאת שתכננו אבל בהחלט המודעות הזאת חשובה, בלי השקעה של אגורה אחת. אם יש כסף, שיילך לשמירת התשתיות. רק בעבודת מטה אפשר לעשות פה עבודה ענקית.
אליעזר כהן
אני מבין שאתה יושב-ראש אגודת מורי הדרך. בדיוק כמו שסַפָּר יושב ודופק לך על הראש כי אתה שבוי בידו כל זמן שהוא מספר אותך, כך זה עם מורי הדרך. התיירים שבויים בידיהם של מורי הדרך למשך הנסיעה באוטובוסים. גם הישראלים עושים את זה, מעבירים תעמולה פוליטית לטובת ישראל ולטובת הצד היהודי, אבל קיבלתי אינפורמציה בדוקה ממקור ראשון שמורי דרך ערביים פשוט שובים את התיירים שלהם ודופקים להם במוח תעמולה אנטי-ישראלית. מישהו צריך לטפל בעניין הזה.
מל פולישוק-בלוך
הערה אחת על נושא שהשר לא התייחס אליו, המחירים. אם מלון בתל-אביב בשבוע שעבר, על אף המצוקה הכלכלית גבה למעלה מ-500 שקל ללילה אני חושבת שזה פשוט אומר הכול. למה שיבואו תיירים במחיר כזה?
אבי אלה
בליסבון ובפריז לוקחים 500 יורו.
מל פולישוק-בלוך
זה לא נכון.
אילן ליבוביץ'
אנחנו לא דנו בנושא המחירים ואני חושב שהוא נושא חשוב, בייחוד לעידוד תיירות הפנים. אם אני עם משפחתי היינו בשנה שעברה באילת ושילמנו 3,600 שקל, ועל אותו פרק זמן באותה תקופה השנה ביקשו ממני 5,500 שקל, אז אני לא נסעתי השנה לאילת עם הילדים.
מל פולישוק-בלוך
רק בגלל המחיר אני לא נוסעת.
היו"ר שלום שמחון
אני רוצה לקבל את ההצעה של מר ישראל בורוביץ ולא לסיים את הדיון.
אליעזר כהן
במיוחד שהוא לא רוצה כסף.
היו"ר שלום שמחון
אני רוצה להגיד כמה דברים לפני שנאפשר לשר לומר כמה דברי סיכום. סיכום לישיבה הזאת אבל לא לכלל הדיון. בדיון הבא מבחינתנו יכול לבוא רק המנכ"ל.

אנחנו דנים פה על אחד הענפים החשובים ביותר לצמיחה במשק, ללא ספק. רואים את זה גם על-פי הנתונים שהצגתם. השאלה המרכזית היא איך אנחנו עוברים את משך הזמן הזה כדי שהמערכת לא תתרסק עוד יותר מעבר למה שקיים בה היום.

אני רוצה להגיד דבר מה אישי. גם כאשר ישבנו במשותף סביב אותו שולחן בממשלה, ואני ישבתי לידך, אני חושב שלא שמעת דיונים הרבה יותר מעמיקים בנושאים שאתה עוסק בהם. אני חייב לציין את העבודה המקצועית מאוד, לפחות על-פי האופן שהצגתם כאן את הדברים, שאתה עושה. לא שומעים אותך מתבטא די בתחום הזה אלא בעניינים האחרים. יכול להיות שאם תתבטא הרבה בתחום הזה זה גם יואיל לתחומים האחרים, אבל את זה אני אומר ברמה החברית. אני רואה שמושקעת פה עבודה גדולה מאוד כדי לצאת מהמשבר.

כמו שאמרתי, כוועדת הכלכלה אנחנו נשמח בהחלט לתת כתף כדי לסייע ליציאה מהמשבר בענף התיירות. אני יודע שלא הבאנו לידי ביטוי היום את כל המכלול ואת כל הנושאים שהענף עוסק בהם. אני מבטיח שתתקיים ישיבה נוספת. אני רוצה להתנצל בפני החברים, לא ידעתי שהשר מתלהב כל-כך מהנושא שהוא עוסק בו מאחר שאני בדרך כלל שומע אותו מתבטא בנושאים אחרים. לכן גם אפשרתי לגלוש מבחינת לוח הזמנים. אני אעשה כל מאמץ שבהקדם, במהלך הפגרה אנחנו נמצא דרך להביא לידי ביטוי את השלוחות הנוספות של הענף הזה, עם המרכיבים הנוספים, ולהתייחס לדברים שנאמרו כאן.

אדוני השר, כמה משפטים לסיכום. לסיכום הישיבה אבל לא לסיכום הדיון.
שר התיירות בנימין אלון
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך מאוד על זימון הישיבה הזאת. אני מצטער שלא הספקנו לשמוע את מר רפי גלס ועוד כמה אנשים. אני מבין שיהיה המשך לישיבה הזאת וגם זה מבורך.

אני אתן רק תשובה אחת לכמה שאלות שנשאלו ולהערות של מר ערן ניצן, של חבר הכנסת אילן ליבוביץ' ושל חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך, ואחר-כך אתייחס למה שאמר חבר הכנסת אליעזר כהן.

במשפט אחד, מה דרגת המעורבות של המשרד, למשל בקביעת המחירים? מחירים זה עניין של שוק חופשי אבל למשרד יש say בזה. ואכן כשהמשרד והמדינה נתנו סיוע, אנחנו אז בצורה הכי כנה ישבנו עם בתי-המלון ואמרנו: רבותי, אנחנו רוצים שתהיה פה גם איזה מילה שלכם על פיטורי עובדים, אנחנו רוצים לראות את ההסכם שלכם עם ארגון העובדים לפני שאנחנו נותנים את מה שאתם צריכים, והם עמדו בזה. ההסכמים של התאחדות בתי המלון עם העובדים ראויים לשבח. עסקנו בזה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הם עומדים בזה ומחדשים את זה כל הזמן, ויש אווירה טובה של שיתוף פעולה, אווירת צוות, למרות הפיטורים שהיו צריכים לעשות אבל גם את זה אפשר לעשות ברוח טובה יותר מאשר במקומות אחרים. התנאי השני היה – לא בדיוק תנאי אלא הערה – בעניין המחירים.

עניין המחירים הוא מורכב. יש מקומות שאני מעיר והם יודעים את זה, ולפעמים גם בהתאחדות בתי-המלון אומרים שהם טועים. אם יש ניצול ציני של איזה תקופה שפתאום הולך ואז מעלים מחירים, כמו שקרה במלחמת המפרץ השנייה שחשבו שאילת תהיה מבוקשת, הם יודעים שמי שעשה את זה שם שגה, והם גם אמרו את זה. אבל מצד שני, צריך להבין שיש לי עניין כמשרד שהענף יהיה רווחי. יש לי עניין לא להעצים את רמת המעורבות שלי.
היו"ר שלום שמחון
אם יורשה לי להעיר, כשר חקלאות לשעבר הייתי מסתובב בשווקים ואם היה נראה לי שהמחיר של איזה פרי או ירק עובר את הגבול הייתי מתקשר מיד בטלפון ובודק למה זה כך.
שר התיירות בנימין אלון
כך אני נוהג.
מל פולישוק-בלוך
"שינוי" זה לא מפלגה שדואגת רק למה שאתה חושב אלא היא גם דואגת לשוק חופשי ולתחרות הוגנת. שלא יהיה ספק.
שר התיירות בנימין אלון
אני יודע. תתפלאי שיש דברים שבהם אנחנו לא רחוקים זה מזה, ויש דברים שאתם צריכים לחזור בתשובה.

לעניין המחירים, חבר הכנסת אילן ליבוביץ', השאלה שלך קשה ואין לי עליה תשובה. אם זה בדיוק אותו מקום ואותו זמן והפער כל-כך גדול – אין לי תשובה. אני אבדוק את זה. כשעשינו את הקמפיין והגענו להבנה עם התאחדות בתי-המלון על הורדת מחירים, כל קורא עיתון יכול היה לראות בעמוד האחורי של העיתון דרגות שונות של בתי-מלון: 100 שקלים לאדם, 200 שקלים לאדם, 300 שקלים לאדם, כל מיני דרגות. לא צריך להשוות דווקא את המחיר ב"מלכת שבא" בעונת השיא למחיר במלון 3 כוכבים באירופה. לכן, יש מה שנקרא תרבות שופינג. אתה צריך להשוות מחירים בתנאים מסוימים, בזמנים מסוימים.

אני רוצה שוב להודות ולבקש שאם יהיה המשך לדיון נוכל להיות שותפים לו.
היו"ר שלום שמחון
תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים