כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מעמד האישה/6749



5
הוועדה לקידום מעמד האישה
7.7.2003

פרוטוקולים/מעמד האישה/6749
ירושלים, י' בתמוז, תשס"ג
10 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 33
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
מיום שני, ז' בתמוז התשס"ג (7 ביולי 2003) בשעה 11:00

הפגיעה בנשים החד-הוריות כתוצאה מן הקיצוץ החד בקצבאות הביטוח הלאומי.

חברי הוועדה: גילה גמליאל – היו"ר
מרינה סולודקין – מ"מ היו"ר
ואסל טאהא
רשף חן

ח"כ דוד טל
נלי פלוצקר – מרכזת קידום נשים ביחידה לקידום נשים וכישורי עבודה, משרד התמ"ת
רחל אגמון – ראש ענף בקרה ומידע בשירות לפרט ולמשפחה, משרד הרווחה
אורנה ורקוביצקי – מינהל הגימלאות, המוסד לביטוח לאומי
רבקה פריאור – מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי
אודי בן-דרור – רכז באגף התקציבים, משרד האוצר
אייל גלובוס – ראש הלשכה לסיוע משפטי בירושלים, משרד המשפטים
סבטלנה זבגורודני – יו"ר ארגון אימח"ה, אשקלון
דינה בן-עזרא – רכזת תחום משפחות חד-הוריות, ארגון שתי"ל
ישראלה בן-אשר – יועצת ראש העיר למעמד האישה, ראשון לציון
רונית פיסו – היחידה למעורבות חברתית, האוניברסיטה העברית
לריסה רובחה – חברת מועצה, עיריית ראשון לציון
ברכה ארג'ואני – יו"ר הארגון לזכויות הדיור
מיכאל אזוב – הארגון לזכויות הדיור
ולה קצבורג – הדסה ישראל
אריה כהן – מנהל ההוצאה לפועל, הנהלת בתי-המשפט
ברטה כהן – מוציאה לפועל ירושלים, הנהלת בתי המשפט
ג'ודי דון – הפורום הארצי למשפחות חד-הוריות, ת"א-יפו
עינב סיטי – הפורום הארצי למשפחות חד-הוריות, ת"א-יפו
מרי חדייר – ראש תחום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה
סופה לנדבר – יו"ר התאחדות עולי ברית המועצות
אינה נסיבולין – התאחדות עולי ברית-המועצות
אלינה מלר-סמיק – התאחדות עולי ברית-המועצות
יצחק אפרתי – מנהל אגף דיור ואכלוס בעמידר, חברות משכנות
אהלה אוחיון – יו"ר עמותת יח"ד, גבעתיים
ויקטור כהנא – עמותת יח"ד
עו"ד אידית טיטונוביץ' – נעמ"ת
אורנה זקן – עמותת "אחותי"
סמדר לביא – עמותת "אחותי"
עו"ד מיכל שמאי – ארגון "איתך", משפטניות למען צדק חברתי
סופיה ביילין – יו"ר עמותת אורורה
ענת מרדכי – עיתונאית, "לאישה"

דנה גורדון

שרון רפאלי

הפגיעה בנשים חד-הוריות כתוצאה מן הקיצוץ החד בקצבאות הביטוח הלאומי

בוקר טוב. נתחיל את הישיבה השלישית בנוגע למצוקות הכלכליות של האימהות החד-הוריות. אני אישית התקשרתי למנהיגה ויקי כנפו, סמל לגאווה מצד אחד, ומצד שני למצוקה קשה מאוד של הנשים החד-הוריות. אני התקשרתי אליה אתמול במהלך המסע שלה, היא הייתה ליד מכללת אחווה, ואמרתי לה שאנחנו מכנסות היום את הישיבה בנושא, ואני אשמח מאוד אם היא תגיע לכאן. בהתחלה היא נענתה לבקשה, אבל היום בבוקר היא הודיעה לנו שהיא לא תגיע, ושהיא קיבלה גם את אותה פנייה ממספר שרים נוספים, כולל משר האוצר, והחליטה שהיא מתכוונת לסיים את כל ההליכה עד ירושלים למרות היבלות, הכאבים והקשיים שיש לה בדרך. צריך לחזק את ידיה ולברך אותה על המעשה האמיץ שהיא עושה שמבטא ביצירתיות את המשבר, ומביע את כל רחשי הלב והכאב, וכל הכבוד שיש לה הכוחות להציג את זה בצורה כזאת. אני חושבת שצריך לחזק אותה; אני אישית מעריצה אותה על כך.

עצרו אותה.

לא נכון. לא עצרו אותה. למיטב הבנתי, היא נמצאת כרגע בשער הגיא; מפאת בעיות בטיחות ביקשו ממני להפסיק את ההליכה שלה לשעות הלילה, ויוכלו ללוות אותה ניידות המשטרה כדי שתגיע בבטחה; כלומר, לא פחות חשוב שהיא תגיע לכאן בריאה ושלמה. מדובר בכביש מהיר, אז לא מצאו אלטרנטיבה נכון לעכשיו, אבל גם זה כרגע נמצא בבדיקה. אני מכנסת את הישיבה גם בעקבות פנייתה של חברת הכנסת מרינה סולודקין. רצינו לקיים את הישיבה הזאת בשיתוף עם ועדת העלייה והקליטה. שיעור גבוה מאוד מאוכלוסיית הנשים העולות הן בין הנפגעות העיקריות של התכנית הכלכלית. אני מאוד מקווה שהזעקה של הגברת ויקי כנפו ביחד עם כינוס שלוש ישיבות מטעם הוועדה לקידום מעמד האישה עם כל החברות והחברים שנמצאים כאן היום, אולי בסופו של דבר גם יפקחו את לבם של פקידי האוצר ושל שר האוצר וייצרו מצב שבו כן ייענו לדרישות ולא יכבידו יתר על המידה על הנשים. אני אתן לחברתי, חברת הכנסת מרינה סולודקין לומר מספר דברים.

תודה רבה ליושבת-הראש של הוועדה למעמד האישה. אני מאוד מודה לך שאנחנו מקיימים עכשיו את ישיבת החירום שלנו. במשך שבועיים אני מקבלת פקסים בשפה הרוסית ובעברית, ואני יכולה לראות שכל המכות הכלכליות של יותר ממאה איש ששלחו לי פקסים אומרים שהם לא מסוגלים להסתדר עם המצב החדש. הקבוצה של הנשים החד-הוריות נפגעה הכי קשה, הכי קטלנית, ואי-אפשר לסלוח על כך. בכל קבוצת החד-הוריות קיצצו מ- 600 שקל עד 1200-1300 שקל. אני שוב מדגישה, לא קיצצו 8%, לא 10%, לא 15%; לקבוצת החד-הוריות קיצצו שליש מההכנסות שלהן. על זה אנחנו לא יכולים לסלוח. יש לי זכות לדבר כאן, כי אני לא הצבעתי בעד התכנית הכלכלית, ואני הזכרתי את שר האוצר שעושה טעויות גורליות כלכליות, חברתיות וגם אנושיות. דבר שלישי, קבוצת החד-הוריות העולות החדשות היא קבוצה גדולה מאוד, ומצבה גרוע פי כמה מכל אלה שנפגעו בכל הקבוצות. למה? אין משפחה תומכת, אין תשתית חברתית, אין דירה. קיצצו גם את הסיוע בשכר דירה, קיצצו גם את הקצבאות, ומה שאני לא יכולה להבין – קיצצו אפילו את הזכות להרוויח. פוגעים במוטיבציה לעבוד. כששר האוצר הציג בפני סיעת הליכוד את התכנית הכלכלית שלו הוא אמר, שקודם כל הוא מקצץ את שכר הבכירים, ודבר שני – הוא רוצה לתת מוטיבציה לכל האחרים לצאת לעבוד. כשאני פתחתי את התלוש שלי ב- 1 ביולי אני לא ראיתי שמישהו קיצץ שלי מהתלוש שלי. אני אומרת לכם שזה נושא מורלי: קודם כל קיצצו לחד-הוריות, ועל שכר הבכירים שותקים. לבכירים לא עושים קיצוצים רטרואקטיביים. כחברי כנסת אנחנו צריכים לומר את זה מעל בימת הכנסת מפני שמאבדים את מוסריות השלטון. קיצוצים רק לחלשים בזמן הזה ורטרואקטיבית – בושה וחרפה!

המספרים לפני התכנית הכלכלית מראים שחד הורית יכולה לצאת לעבוד ולקבל קצבה אם היא מרוויחה כ- 1085 שקל. בתכנית החדשה אני רואה טיפשות כלכלית, ציניות וגם בורות שאין כמוה כשעכשיו מאפשרים להרוויח רק 400 שקל בלי לפגוע בקצבה שלך. שוב פוגעים במוטיבציה של הנשים החד-הוריות לעבוד.

זה עוד קיצוץ עקיף.

בין המסקנות של הוועדה שלנו, אחרי מה שנשמע מראשי הארגונים של החד-הוריות, גם מהדרג המוניציפלי שנמצא כאן ומראשי הארגונים הישראליים, אנחנו צריכים לדרוש משר האוצר לקיים את הבטחותיו ולתת מוטיבציה לצאת לעבודה, ולא לשבת בבית.

קבוצת חד-הוריות מקריית-אתא כתבה לי מכתב בעברית – פעם ראשונה שאני מקבלת מכתב בעברית, ואני מאוד משבחת את זה – שהן על סף רעב. אישה אחת כתבה לי שהיא ניתקה את קווי בז"ק והיא לא יכולה לקבל שירות של הכבלים. היא אמרה לי שיש רק שתי אופציות לה ולמשפחות כמוה: או לעזוב את הארץ או להתאבד. מילים הכתובות שחור על גבי לבן.

"מה הם רוצים מהילדים שלנו? שיילכו לעסוק בזנות כדי לאכול בצורה נורמלית". אני מדגישה, שזה המצב הברור בשיעורים גבוהים אצל האימהות החד-הוריות, ולא קיים באף קבוצה, וזה בלתי נסבל. דבר שני, קודם כל קיצצו לחד-הוריות ולא קיצצו לבכירים, כולל חברי-כנסת, כולל שרים, כולל ראש הממשלה ואחרים. משום שיש לי אינטואיציה חברתית גם בנושא רעבים אנחנו צריכים לחשוב על פתרון: אולי תלושי מזון, אולי קרן חירום במשרד האוצר למשפחות שלא מסתדרות עם הדברים הכי בסיסיים שאפשר לעשות. אני רוצה לצאת מכאן גילה, גם בעזרתך, גם בעזרת כל הארגונים שיושבים כאן: אם לחלק מהפתרונות אנחנו לא מבקשים כסף, אנחנו מבקשים שיקצצו בצורה שווה. אי אפשר לחיות עם קיצוץ של 30% לקבוצה הכי חלשה. מישהו מסית נגד חד-הוריות. יש מיתוס שחד-הוריות לא יכולות לעבוד ולקבל הכל מהמדינה. במכתבים שאני קיבלתי אין אף אישה שלא עובדת.

פנתה אלי עיתונאית מאוד מפורסמת מעיתון רוסי ואמרה שהיא מקבלת 4000-5000 שקל וקיצצו לה קצבה – 300 שקל. זה לא הרבה, היא יכולה לסבול את זה; אבל יחד עם הקצבה קיצצו את הזכות לקבל כסף לסיוע בשכר דירה.

זה הולך ביחד.

גם לתחבורה ציבורית.

היא אמרה לי שאפילו היא שעובדת כל הזמן מרגישה שהיא לא יכולה להסתדר. אני שוב אומרת, שמשרד האוצר עשה דברים איומים מכל מיני בחינות.

ייאמר לזכותה של חברת הכנסת, מרינה סולודקין וגם אני אף על פי שאנחנו בקואליציה שתינו לא הצבענו בעד התקציב. גם חבר-הכנסת ואסל טאהא, כמובן. ברשותך.

גם אני הצבעתי נגד התכנית ובכל נאומיי הדגשתי את בעיית האימהות החד-הוריות. אני מזדהה עם כל מה שמנתה חברת הכנסת מרינה. בעיית האימהות החד-הוריות היא בעיה קשה, משום שנראה שהתא הזה עומד בסכנת חיים אמיתית, במיוחד כאשר אין משפחות תומכות ואין את מי לגייס למענן. אני מזדהה בכלל עם כל האימהות החד-הוריות במדינה. רציתי להדגיש גם את העולים מחבר העמים; אני בקשר עם כמה חברים מהצפון, ואני מכיר את המצב היטב, ותמיד הדגשתי שיש מן המשותף בין הנשים החד-הוריות העולות מחבר העמים לבין הנשים החד-הוריות. רציתי להעלות גם את עניין של האימהות החד-הוריות מהסקטור הערבי שסובלות קשות. כשמדברים על אבטלה, 80% מהנשים הערביות לא עובדות, כולל האימהות החד-הוריות. תארו לעצמכם כמה זה קשה. היו מפעלי טקסטיל בצפון שהעסיקו אימהות חד-הוריות וגם נשים, פירקו אותם והעבירו אותם לירדן; והיום הכל קורס; האבטלה גואה בסקטור הערבי. לכן לא ייתכן ולא מן הצדק להעמיס את כל העומס הכלכלי על השכבות החלשות, במיוחד על משפחות שסובלות ממצב סוציו-אקונומי קשה מאוד – האימהות החד-הוריות. לכן אני מוכן להתגייס לכל מערכה למענן. אני שולח את ברכותיי למנהיגה שעולה לרגל, היא עומדת בשער הגיא בדרכה לירושלים.

משתי הישיבות שקיימנו בעבר בנוגע לנשים חד-הוריות טרם התכנית הכלכלית הייתה לנו הצלחה מזערית כלשהי בניסיון לצמצם את הפגיעה. בהרצאה בקיסריה שר האוצר התחייב לקריאה שלנו לשר האוצר לאפשר לנשים החד-הוריות לצאת ללימודים.

זה סותר זה את זה, גילה.

לא סותר. לפי החוק היום, אם חד-הורית שרוצה לצאת ללימודים, מבטלים לה את זכויותיה בסל האימהות החד-הוריות.

לא רק חד-הורית, כל אחד.

אני הגשתי הצעת חוק בנושא הזה---

כל מי שמקבל הבטחת הכנסה, לא רק חד-הורית.

בסדר. היום אנחנו מתמקדים בסוגייה הזאת. אני רוצה קודם לשמוע את נציגות משרד האוצר כדי לדעת בבירור שהדברים האלה באים ממשרד האוצר חד-משמעית, ושיש משאבים לכך.

שר האוצר התייחס לנושא מתוך ראייה שהמטרה היא להפנות גם את מקבלי הבטחת הכנסה בכלל ונשים חד-הוריות בפרט לשוק העבודה. כדי לסייע בכך הוא ציין מספר תחומים שבהם הוחלט להתמקד. אחד מהם היה סבסוד מעונות יום משום שהם עשויים להוות חסם לאישה חד-הורית ביציאה לעבודה. נושא שני הוא לימודים; אנחנו בוחרים---

זה רק במתכונת בחירה?

לא, לא.

ציניים. אתם שולחים אותם לעבוד. איפה הם יעבדו? 300000 מובטלים יש במדינה הזאת, אל תהיו ציניים כאלה. אתם לוקחים לחם מילדים.

חברת הכנסת מרינה סולודקין.

אדוני, נציג משרד האוצר, אני רוצה לומר לך ששר האוצר הקודם וראש אגף התקציבים, מר אורי יוגב, הבטיחו בדצמבר 2002 לשר שרנסקי שתהיה זכות ללמוד ולקבל מלגת קיום דרך משרד האוצר לאוניברסיטאות ויכולים לפתור את הבעיה שאנחנו שנים מתעסקים בה בכנסת. אני יחד עם חברת-הכנסת לשעבר, נעמי חזן היינו ראשי הלובי של החד-הוריות; שם במשך כמה שנים נוסח חוק שאפילו עבר קריאה טרומית, אבל בקריאה ראשונה אמרו שמחיר החוק מאוד גבוה – 200 מיליון שקל, וזה היה שקר. אם אתם רוצים לומר שאתם תבדקו ותהיה ועדה – הכל מוכן – אתם באוצר צריכים להחליט: או אתם מאפשרים לאימהות חד-הוריות ללמוד או אתם לא רוצים שהם יצאו ממעגל העוני.

בינתיים דחו לי בוועדת השרים את הצעת החוק שהגשתי. אני מגישה ערעור. בגלל זה אני שואלת, כי זה נראה לי סתירה שמצד אחד אומרים שיש משאבים לכך ומקצים כסף, ומצד שני דוחים לי את הצעת החוק. זה לא הסתדר לי כל-כך.

כמו שאמרה חברת הכנסת סולודקין הצעת החוק לאפשר למקבלי הבטחת הכנסה ללמוד בלימודים אקדמיים או אחרים – הצעה שעלתה פעמים רבות, והממשלה דחתה אותה פעמים רבות גם בגלל העלות התקציבית וגם מתוך הראייה שמי שמופנה ללימודים לא יכול לקבל כל עבודה ששירות התעסוקה מציע לו, וזה תנאי לקבלת הבטחת הכנסה: לעמוד גם במבחן ההכנסה וגם במבחן התעסוקה.

לא בכל גיל; עד גיל שנתיים יש פטור.

אני לא חושבת שזה צריך להיות לפחות בתקופה הזאת. הדרישה לא הייתה לממן להן את הלימודים, אלא שמי שיוצאת ללימודים לא יפגעו לה בזכויותיה. זה להטמיע את הנתון שנשים חד-הוריות לא תוכלנה לצאת ללמוד, לא תוכלנה לצאת ממעגל המצוקה אם הן רוצות. ברור לכולם שמי שרוכשת השכלה גבוהה בסופו של תהליך הדלתות יותר פתוחות להשתלבות במעגל התעסוקה. אני לא מקבלת את ביטול הנושא פעם אחר פעם; אבל אם שר האוצר בכבודו ובעצמו בהרצאה בקיסריה אמר קבל עם ועדה שייתן את האפשרות לנשים החד-הוריות לצאת ללימודים, אני רוצה להבין למה לא קיבלו את הצעת החוק שלי מצד אחד; מצד שני, אם יש בזה ממש – איפה זה עומד מבחינת משרד האוצר? האם יש בשורה לנשים החד-הוריות שהן יכולות לצאת ללימודים כי יש סבסוד ממשרד האוצר? זאת השאלה, ואני רוצה לשמוע תשובות.

הפקידות הבכירה במשרד האוצר לא נותנת לעשות דברים נכונים, אפילו לא לשר האוצר. אנחנו רואים את זה, ונתחשבן!

זו הייתה נימה של איום מרומז.

---

לא כך אני מנהלת את הישיבות שלי. כל מי שירצה לדבר ידבר בזמנו. אנחנו רוצים את התשובות.

הגישה שלו היא שלא נכון לתת את הסיוע ללימודים על-תיכוניים דרך מערכת הקצבאות משום שזה יוצר הבחנה בין מקבלי הקצבאות. הרי לא נוכל להבחין בין אימא חד-הורית שמקבלת את הקצבה ולומדת לימודים על-תיכוניים לבין מקבל קצבה אחר שרוצה לקבל את הקצבה וללמוד בלימודים על-תיכוניים.

אז תעשה להם סימון מיוחד.

במצב כזה לא דוחים הצעות חוק, יושבים ומנסים ללטש את החוק.

הדרך להתמודד עם רכישת ההשכלה לא צריכה להיות דרך מערכת הקצבאות. הסיוע צריך להינתן, ושר האוצר הצהיר שהוא יינתן, אבל לא דרך מערכת הקצבה, אלא דרך מערכות אחרות.

מלגת קיום.

לא דרך קצבאות הקיום, אלא דרך סיוע בשכר לימוד, דרך סיועים שונים ממערכת הקצבה.

זאת אומרת שישללו ממנה את זכויותיה כאם חד-הורית ויתנו לה זכויות בשכר לימוד.

לא ישללו, אלה הקריטריונים.

זה פשוט אטימות מוחלטת, פשוט לא ייאמן. כל אחד רק מדבר על זה---

זה לא יפתור את בעיית הילדים הרעבים כרגע.

אלה משחקים דוגמטיים. הם בקיאים בזה.

איזו אם חד-הורית תדרוש להפסיק את הקצבאות שבהן היא יכולה לממן את ילדיה בתמורה לסיוע בשכר לימוד. זה פתטי לחלוטין. ואם זה מה שנאמר כאן – זו פשוט שערורייה. לומר משהו שהוא פופוליסטי נטו, והוא לא בר-יישום. חוצפה! איזה מין דבר זה?

---

זו לי הפעם הראשונה בוועדה הזאת. אני הגעתי משום שאני סבור שהנושא הזה מאוד חשוב. תשמעו מה בעצם אומר נציג האוצר: הם קודם כל מקצצים, מחסלים, משמידים, דורסים ורומסים את האימהות החד-הוריות, ועכשיו, אחרי שהעבירו את התכנית הכלכלית הם בודקים איך אפשר לפצות אותם. זה דבר שצריך היה להיעשות קודם; קודם הייתם צריכים לחשוב מה ההשלכות של זה; קודם הייתם צריכים לעשות חשבון לכמה אימהות חד-הוריות לא יהיה מה לאכול; קודם הייתם צריכים לראות כמה אימהות חד-הוריות לא יוכלו ללמוד, ואז להחליט שאולי זה לא מין התבונה להכניס לתכנית הכלכלית את האימהות החד-הוריות. אולי זה לא מין התבונה, מתוך 2000 שקל להעביר 1200 או 1100 שקל לאחר קיצוץ מאם חד-הורית.

למה לא באת לשתי הישיבות הקודמות? אולי זה גם היה מסייע בנושא הזה.

אני חבר בוועדות אחרות. אני לא מנסה להיות פופוליסטי. כמו שגבירתי יודעת, אני לא חבר בוועדה הזאת, ויש לי מחויבות לוועדות אחרות.

אנחנו פה היינו צריכים את הסיוע באמת.

את הנושא הזה העלתה נציגת עיריית ראשון לציון, חברת המועצה, לריסה שהעירה את תשומת לבי, אז מצאתי לנכון להגיע לכאן. זה לא פופוליסטי בכלל. אני אמרתי לגבי התכנית הכלכלית, לא רק בנושא הזה, אלא גם בנושאים אחרים עוד טרם הבחירות. ב"עם אחד" הצטרפנו לזה לאורך כל הדרך והסברנו את זה. לצערי, הציבור לא הבין את זה ולא הפנים את זה; היום הציבור מרגיש את זה. אני לא מתעסק עכשיו לבחירות, אבל אני פונה לאוצר: לא היה צריך לעשות את זה בצורה הפוכה ועקומה כזאת. צריך לבדוק את זה בשום שכל, לראות באמת במה האימהות האלה יכולות לעמוד. אם הן לא יכולות לעמוד יש נושאים אחרים שאפשר לקצץ בהם, ולא מאימהות האלה. אתם רק מקצצים משום שלמשפחות החד-הוריות אין הכוח והיכולת לצרוח; אין הכוח והיכולת להילחם בכם; אין הכוח והיכולת לצאת כנגד הממשלה הזאת, ואתם עושים את זה פעם אחר פעם. אתה עכשיו מנסה להציג לי פה מה אפשר לעשות, ובאיזו דרך. מבחינתי, לו רק תעשה את זה – פחות תדברו ויותר תעשו בנושא הזה.

אני לא כתבתי מכתב; כתבתי מכתב לראשי ועדות אחרות, כמו ועדת כספים וועדת עלייה, ואני רוצה להודות לך על קיום הישיבה היום.

כיושבת ראש התארגנות יוצאי מדינות חבר-העמים, כיושבת ראש לובי למען עלייה אני רוצה לומר שמספרים שונים מעידים על כך שאגרסיה היא תוצאה של קיבה ריקה. לעיתים קרובות רואים במסך הטלוויזיה איך אוספים אוכל לתת בהפסקת צהריים לילדים בבתי-הספר. קיבה ריקה גורמת לאגרסיה לילדים קטנים שנמצאים בבית-הספר כשהם רואים שלשכן שלהם בשולחן הלימודים יש אוכל, ולו אימא לא יכולה ולא מסוגלת לתת אפילו אוכל לצהריים. אנחנו יוצרים השלכות שאחנו אחראים להן: פשע בקרב בני-הנוער; מצב הלימודים במדינת ישראל – כולנו לפני מספר ימים קראנו באיזה מקום אנחנו נמצאים כמדינה במערכת החינוך ואיזה חינוך אנחנו נותנים לילדים שלנו. אחד הדברים שגורמים למצב הזה הוא קיבה ריקה לילדים, וחלקם נמצאים במשפחות חד-הוריות. אני צריכה להזכיר לחברים שנמצאים כאן וגם לחד-הוריות וגם לחברי-כנסת שמפלגת העבודה יצאה מהממשלה משום שחשבנו שכאשר מקצצים, מקצצים אצל כולם. אם מקצצים אצל חד-הוריות, מקצצים אצל מתנחלים; אם מקצצים אצל קשישים, מקצצים אצל מתנחלים.

זה לא מונע ממנה להצביע על תקציב 2003 כשהיו הקיצוצים הללו. אני רק מתקן אותה.

אל תנסה---אני לא התערבתי כאשר דיברת.

אני רוצה שאנשים יידעו את העובדות. אתם הצבעתם בעד הקיצוצים הללו בתקציב.

סליחה, אני מבקשת. עם כל הכבוד לכולם, אנחנו בדיון מאוד ענייני, ואנחנו רוצים להיות מאוד פרודוקטיביים. אני מבקשת מסופה לנדבר לקצר, יש הרבה נואמים.

אנחנו מתכוונים לפרסם רשימה של חברי-כנסת שהצביעו בעד התקציב הזה ובעד הקיצוץ הזה. אנחנו מתכוונים לעשות את זה בכל אמצעי התקשורת כדי שחד-הוריות וילדיהן יידעו מי הוציא להם לחם מהפה. שמעתי את שר-האוצר בכבודו אומר שהוא לא ידע איך זה יפגע בחד-הוריות; אני רוצה להזכיר דף כלשהו בהיסטוריה שמשלמי המסים שילמו בשביל חיתולים של ביבי נתניהו 2500 שקל לכל ילד, אז לא יכול להיות שהוא לא יודע שמשפחה חד-הורית צריכה לשלם לאוכל, ללימודים, לספרים וכדומה. חברי-כנסת שחושבים בלי ציניות על חד-הוריות צריכים לזכור שאסור לצאת לחופשה לפני שיחזירו לחד-הוריות את כל הכספים שקיצצו אצלם משום שזה יפגע בחד-הוריות ובילדים, ואסור שב- 2003 נהיה במצב כמו שאנחנו נמצאים בו היום.

תודה רבה. ברכה ארג'ואני, בבקשה.

גילה, תודה שכינסת את הישיבה, וגם לך, מרינה. כולנו מכירים את העובדות ואת ההשלכות. אתם מקבלים פקסים, ואני מקבלת אצלי אנשים בתוך הבית יום ולילה. מאות אנשים מגיעים אליי לא רק ממשפחות חד-הוריות, אלא גם נשים אחרות במצוקה. אני אומנם לא עובדת בשכר, אלא מקבלת הבטחת הכנסה, אבל מצד שני אני עובדת כל-כך הרבה שעות בהתנדבות, ואני אומרת שהמדינה משלמת לי את המשכורת. אני רוצה לחשוב איך אנחנו חושבים על דברים מעשיים כדי לתקן את כל העוולות שנעשו כלפי המשפחות החד-הוריות וכלפי הילדים שלנו במיוחד. קודם כל אנחנו מבקשים להיפגש עם ביבי נתניהו. אם הוא לא רוצה להגיע לחדר הזה ולשמוע אותנו פה בחדר של הוועדה, יש טעם שנבקש ממנו לקבל משלחת של נציגות המשפחות החד-הוריות.

אם גילה תזמין אותו הוא בטח יבוא.

הוא לא רוצה לקבל אותנו.

להזכירכם, היה כאן השר ממשרד האוצר, מאיר שטרית. בפניו פרשנו את כל הטענות בנושא הנשים החד-הוריות והתכנית הכלכלית בכלל, מהיבט הנשים. חלק מהדברים שהצגנו אכן קיבלו את ההתייחסות בתכנית.

מה שביבי דיבר בכנס קיסריה הוא לא מציאותי, זה לא רלוונטי, זה לא אמיתי. הוא זורה חול בעינינו, צוחק לנו בעיניים ורוצה להיראות כבן אדם הטוב שמיטיב אתנו, וזה לא נכון.

אנחנו צריכים לתפוס אותו במילים שלו.

אני יודעת שמתארגנות כל מיני קבוצות ברחבי הארץ לעשות כל מיני פעילויות; זאת ההזדמנות לשבת עם צוות עבודה ולעשות את זה באופן הארצי ביותר. דבר שני, אני כן עומדת על כך שביבי נתניהו – ולא מאיר שטרית, שהוא שר משני במשרד האוצר – שהתחיל את כל התכנית הכלכלית הזאת כשהיה ראש הממשלה, שהוא יבוא לפה. אני רוצה לראות איך אתם פונים ומביאים אותו לפה, ואם הוא לא רוצה לבוא – אנחנו נלך אליו.

אני מבקש שזה יהיה חלק מהסיכום של הוועדה לדיון הזה.

אם הוא לא רוצה לקבל אותנו רשמית, אני מציעה לכל חברותיי כאן להתארגן ובעוד יום-יומיים נלך אליו הביתה ונחסום לו את הדרך. הילדים שלו יותר טובים משלי? הם לא בני-אדם כמו הילדים שלי?

בואו נתקדם. אין ספק, ברכה---

יושבת כאן עינב שהיא אישה עובדת, והיום היא צריכה לקבל 99 שקל מהבטחת הכנסה. אני רוצה שתשמעו אותה.

אין בעיה, אנחנו נשמע את כולן.

אין ספק שאני מסכימה לדרישה החד-משמעית להיפגש עם בנימין נתניהו, שר האוצר.

שיסתכל בעיניים של הילדים שלנו.

עם כל הכבוד, יש לי הרבה כבוד לנציג האוצר שמגיע לכאן לא בפעם הראשונה, אבל אנחנו לא מקבלים את התשובות לא משום שהוא לא מכיר את החומר – הוא מכיר אותו מצוין – אלא משום שאין לו הכלים לתת לנו אותן.

אז שישלחו לנו נציג אחר שיש לו תשובות.

לא. הנציג לטעמי, אכן צריך להיות שר האוצר.

---

סליחה! חלק מהדרישות שלנו בסיכום הישיבה יהיה לכנס ישיבה עם כל הפורום המכובד הזה ועם שר האוצר. לא צריך להגיע למצב שמתוך תסכול וייאוש צריך לעשות מעשה כמו ויקי כנפו כדי להיפגש עם שר האוצר. צריך להבין שאת המצוקות האלה צריך לשמוע מהשטח ולא להיות מנותקים כדי לקבל את ההחלטות הנכונות, ולא לעשות מעשי עוולה כמו שנעשו בהחלטות הגורפות בקיצוץ של התכנית הכלכלית.

אני רוצה לשמוע את יפה יוסיפיאן וג'ודי דון שמייסדות את הפורום הארצי של משפחות חד-הוריות. אני קיבלתי את המכתב ששלחתם אליי, ואמרנו שנעלה את זה בישיבה.

דשים ולשים את כל הנושא של התקציב. אנחנו רוצות לדבר על המזונות; המזונות מהביטוח הלאומי שניתנות למשפחות חד-הוריות. יש לי נוסחה שאני מאוד מבקשת ששר האוצר יסביר לי מה הנוסחה אומרת. אני לא פונה אליך אישית, אני יודעת שאתה עובד באוצר; אני פונה למשרד האוצר שיסביר לנו המשפחות החד-הוריות למה עושים את העוולה הזאת. אם עובדת צריכה להגיע לביטוח לאומי, היא צריכה להשתכר 4000 או 3000 או 5000 שמגיעים לה מזונות שהבעל משלם. למה אתם צריכים לקחת את הכסף הזה? הבעלים משלמים את הכסף הזה, ואתם לקחתם את זה. כל הקצבה של הקיצוצים הייתה אמורה להיות אך ורק לשם הבטחת הכנסה. זה כסף שהמדינה ושר האוצר מקבלים את זה, וצריכים לשלם את זה לנשים. כתוב פה בטבלה של ביטוח לאומי שאישה זוכה עד גיל 55, וזוכה למעלה מגיל 55. אימא בת 55 היא כבר לא אם חד-הורית. את אותם תנאים שהיו לה לפני-כן השארתם. מדוע? למה לא אימא שמפרנסת את הילדים שלה בכבוד ומגיעה לביטוח לאומי כדי לקבל את הכסף שהבעל נותן לה? למה לעשות עוד רע למשפחות החד-הוריות? למה להקשות על המשפחה החד-הורית, ולהגיד: "את עובדת, אבל לא מגיע לך". זה מזונות שמגיעים לי עבור הילדים שלי. זה מה שחשוב. זו הנקודה שצריכה להיות ברורה. שר האוצר מקבל את זה. אין פה שום תקציב של משרד האוצר.

זה עיוות.

אני מוכנה להביא את הנוסחה ולהסביר. אני תמכתי בנושא מאוד. אני אם חד-הורית שמפרנסת את הילדים בכבוד: אני עובדת, אני נוסעת כל היום כדי לפרנס את הילדים שלי! לא ביקשתי שקל מהמדינה! אני רוצה שהמזונות ישולמו כמו שצריך! אתם הבאתם את הנושא של הבטחת הכנסה. זה מה שאנחנו חשבנו שיהיה: הבטחת הכנסה כנגד משהו שאתם נותנים לאימא חד-הורית. זה היה חלק מתכנית "ויסקונסין" שעשיתם, ואנחנו התנגדנו אליה, כי אמרנו שאי-אפשר לתת לאימא חד-הורית ללכת לעבוד ותפרנס את עצמה ותשמור על הילדים.

יפה, תודה.

אני חייבת לשאול את שר האוצר על הנוסחה הזאת. אני רוצה לדעת מה הנוסחה הזאת אומרת.

על פניו זו שערורייה שנוגעים לאישה שעובדת בכספי המזונות.

---

אני רוצה לדעת מה הנוסחה אומרת. אני מדברת באופן כללי. אני רוצה להראות בטבלה משהו אחד פשוט. אני רוצה להבהיר את הנקודה של המזונות, אני לא סתם מתעקשת. יש פה טבלה של ביטוח לאומי שאף אימא חד-הורית לא מבינה אותה.

יפה, ברשותך. אנחנו רוצים שבסופו של דיון---

סליחה, גבירתי, אולי תאפשרי לה? אני לא הבנתי את סוף דעתה.

חבר-הכנסת דוד טל, אני מבינה שזו פעם ראשונה שאתה כאן, אבל פה כל אחד מדבר בזמנו.

שמתי לב שפה לא מדברים כל-כך בזמנו.

כן. כל אחד מדבר בזמנו, ואתה סיימת את הדיבור.

יפה וג'ודי, הבהרנו את הנקודה שלכן.

אמרתי שהיא לא ברורה לי.

סליחה, ברשותכם, אני מנהלת פה את הישיבה.

זה מצוין שאת מנהלת את הישיבה, אבל חבר-כנסת לא הבין, לא ירד לסוף דעתה. אני צריך להבין. מה הדבר הזה? אני מבין שיש לכם רוב דורסני בכנסת, והצבעתם עבור התכנית הזאת, ואתם מכים על חטא.

אני לא הצבעתי עבור התכנית הזאת. תפסיק להיות פופוליסט בישיבות שלי!

זה פופוליסט? לשמוע זה גם פופוליסט? אני רוצה להבין, אז זה גם פופוליסט?

חבר-הכנסת דוד טל, אם אתה לא מכבד את הוועדה, ואם אתה לא מכבד את התנהלות הישיבות שלי, אתה מוזמן לתפוס רגליים וללכת!

מי שאמר לי את זה פעם אחרונה כבר לא נמצא בכנסת.

אה, כן?

אז את לא תגידי לי מה להיות ולא להיות, עם כל הכבוד לך. אני מבקש להבין את מה שהגברת אומרת פה. זה דבר אלמנטרי. מה, את רוצה למרוח פה את הדיון? זו לא חוצפה? זו מריחה של דיון.

עם כל הכבוד לך, זה שהקול שלך קצת יותר חזק משלי---

אני מבקש ממך ברצון רב---

אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית, אני מבקשת מהביטחון להוציא אותו החוצה. אני לא יכולה לנהל את הישיבה שלי.

אני רוצה להבין, ואת מונעת ממני.

אני לא אסבול התנהלות כזאת בישיבות שלי. אני מאוד מצטערת! עם כל הכבוד שיש לי אליך, אם אתה לא שומע את הדברים שאני רוצה לומר ולנהל, אתה לא תנהל פה את הישיבות.

אני לא מתכוון לנהל פה את הישיבות.

זו פעם אחרונה שאתה מתערב לי בהתנהלות של הישיבה. זה פשוט מחדל! אני מבקשת ממך לקום.

אין צורך, אני קם לבד.

או שאתה מתכוון לשבת פה ולתת לי לנהל את הישיבה, או שאתה קם והולך מפה!

אני מתכוון לקום וללכת, אבל אני מוחה על כך שאת לא נותנת לאנשים לומר את דברם; חברי-כנסת רוצים להבין, ואת מונעת מהם!

תודה רבה.

זו זכות שלך כאם חד-הורית לומר את דברך כאן בוועדה.

יש פה כנראה היום עומס של אנשים, אז הם לא יודעים איך בדרך-כלל הישיבות מתנהלות פה. בדרך-כלל על מי מנוחות; עד שנקודות לא מוסברות לגופן אף אחד לא יוצא מכאן. להכניס פוליטיקה בכל תחום, במיוחד בתחומים שיש בהם קונצנזוס, זה לא רציני ולא מקצועי. יושב פה חבר-הכנסת ואסל טאהא, שהוא בכלל--- אין שום קשר ורלוונטיות, כל אחד מתבטא ברצינות ובמקצועיות. אבל ברגע שהנושאים המקצועיים מאבדים את העניין, זה לא רציני. עם כל הכבוד לחבר-הכנסת, גברים שיבואו לצעוק בישיבות שלי בוועדה, אני לא אתן לזה יד.

למה דגש על גברים בעניין הזה? אם נשים יצעקו לא יגרשו אותן? אני מוחה על האפליה הזאת.

אני מאוד מבקשת להדגיש את הנושא.

אני פשוט רציתי לנווט אותך לנקודה אחת שיש פה. אנחנו לא סתם מזמינים את הנציגים ממשרד האוצר, מהמשרד לביטוח לאומי וכו'. את רוצה להציג לנו נתונים שקשורים למשרד לביטוח לאומי. מכיוון שכך, איפה הנציגות מטעם ביטוח לאומי? את לא מראה. אני ביקשתי להראות לי את הנתונים כדי שנדע במה מדובר. אם את תדברי ככה, אף אחד לא יבין, אז לא יעזור גם אם תדברי על זה שעה.

אני מדברת בקשר למקרה שלה. אף אחד לא מבין שבינואר יצא חוק חדש, חוק ההסדרים החדש, שאומר שמקצצים את המזונות לנשים. הווה אומר: לא מקצצים, אלא ממש מפסיקים ונותנים להידברות מול הבעל דרך ההוצאה לפועל. אז ביטוח לאומי יוצא מהתמונה. הוא לא עשה עד כה כלום גם ככה. אני קיבלתי עבור שלושה ילדים 1200 שקלים בלבד בחודש – אני אישה עובדת – גם את זה הפסיקו לי. אני מקבלת מינואר 99 שקלים, והמשכורת שלי היא 2600 שקל בלבד. אני צריכה לפרנס את הילדים האלה בכבוד. אנשים רומסים אותי בכל מקום כי אין לי מה לשלם. אני על סף דמעות עכשיו, ואולי גם על סף התמוטטות. אני לא יודעת מה אתה עושה כאן, אני אפילו לא רואה אותך רושם משהו; זה נורא כואב לי ומעליב אותי. אנשים פה עם לב עמוס. עם מי נדבר? ביבי לא רואה אותנו ממטר.

הוא לא רוצה לשמוע אותנו.

אני מקבלת 99 שקלים מביטוח לאומי. ניגשתי להוצאה לפועל, ואמרו לי:"בסדר, תוך שלושה שבועות את יוצרת איתו קשר, ננסה לאתר אותו". הוא כבר ידע שפניתי להוצאה לפועל, והוא הצליח לברוח ולחמוק לאוסטרליה בלי להודיע. גם אבא של ילדים שראו אותו פעם בשבוע בשבת ארבע שעות וגם לא מקבלת כסף. היום הילדה שלי רוצה נעליים, אין לי נעליים. למה אני צריכה להגיע למצב כזה? אני אישה עובדת, אישה שהולכת על פי חוק, הכל בסדר, לפי הספר. איך הגעתי למצב הזה? לפעמים אין לי נסיעות לנסוע לעבודה שלי. אני רוצה מאוד להיות בעבודה, להחזיק אותה. מה עושים? עם מי אני מדברת? אין לי פתרונות.

גם להם אין פתרונות.

את רוצה לחדד את הנקודה, יפה?

אין לב, אין פתרונות.

אני רוצה להסביר כי אני עשיתי עבודה מעמיקה בנושא אף על פי שאני לא מזלזלת חלילה וחס בנציגת הביטוח הלאומי. אני רוצה לשאול את משרד האוצר שאלה מאוד חשובה.

אנחנו יודעים שלא הביטוח הלאומי אשם.

אני מאוד מבקשת, אני לא סתם עשיתי עבודה. אני מבקשת שמשרד האוצר ייתן לנו תשובה מה אומרת הנוסחה הזאת? ביטוח לאומי יכול לתת לי אינפורמציה מה קיבלתי, ומה אקבל; לא מספיק שהם קיזזו בשכר הממוצע במשק שזה במקום 13% שעד היום נתנו, נותנים 7%, נוסף לזה הם הורידו את גובה המזונות למשפחה חד-הורית. אם הייתי מקבלת 3000 שקל, היום אני מקבלת 2790, 3890.

צריך לחדד שאת המזונות לא המדינה משלמת בכלל.

בדיוק.

זה כל העניין.

ברשותכם, בואו נשמע את נציגי הביטוח הלאומי שיחדדו את הנקודה הזאת. מי נציג הביטוח הלאומי?

מבחינה אנושית, ולא תחת כותרת התפקיד, לבי עם כל אלה שנפגעו מאוד מאוד מהתכנית הכלכלית הזאת גם במזונות וגם בהבטחת הכנסה. זה לא סוד שהמוסד לביטוח לאומי התריע פעמים רבות בכל הדיונים שהיו בממשלה ובכנסת על ההשלכות החמורות של הקיצוצים האלו, כולל סימולציות של דוגמאות של נשים שעובדות וחיות גם מביטוח לאומי – מה יקרה להן לאחר הקיצוצים מבחינת גובה התשלום. לצערי הרב, הממשלה אישרה את זה ואחר-כך הכנסת הקודמת. ליתר דיוק – שכולם יידעו – זו תכנית כלכלית מספר אחת של 2003 שאושרה בדצמבר 2002 בידי הממשלה והכנסת הקודמת. אנחנו ביצענו את זה רק לאחרונה כי היינו צריכים מספר חודשים להיערך ולתקן את כל המערכות שלנו כי התיקונים מאוד רחבים וגדולים.

חוק המזונות בא לתת למוסד לביטוח לאומי את האפשרות לממש זכויות של נשים שיש בידיהן פסקי דין למזונות, ולא מצליחות לגבות את זה ישירות מהבעל. אבל מאז ומתמיד זה היה כפוף למבחן ההכנסות, וחוק המזונות קובע שהאישה תקבל לידיה את הנמוך מבין גובה פסק הדין או גובה התקנות, והתקנות יתייחסו למבחן הכנסות עד גבול מסוים, אם אישה עבדה הורידו לה מסכום המזונות וכדומה. מאחר שמבחן ההכנסות בחוק המזונות נשען על מבחן ההכנסות של חוק הבטחת הכנסה – כאשר קיצצו בתכנית הכלכלית הזאת בגמלאות הבטחת הכנסה ובכל מה שקשור למבחן ההכנסות – זה חל אוטומטית גם על מקבלות מזונות. לכן הפגיעה החמורה הייתה גם במקבלות מזונות וגם על מקבלות הבטחת הכנסה, והחמורה ביותר היא הפגיעה בנשים שגם משתכרות.

זאת אומרת שזו פגיעה כפולה.

לחלקן זה הופסק לחלוטין, ולחלקן זה ירד באופן ניכר. ממוצע ההורדה של הבטחת הכנסה היה כ- 600 שקל, כשהקיצוץ לחד-הוריות היה הגבוה ביותר – למעלה מ-1000 שקל דווקא לאלו שעובדות, ואותו דבר במזונות.

במזונות 1700.

פשוט להעמיד את הדברים על דיוקם: את אמרת שזה לא הוגן כי הביטוח הלאומי גובה את זה מהבעל, והוא שם את זה לאוצר. זה לא נכון משום שהביטוח הלאומי גובה מהבעל את מה שהוא שילם. אם הוא הצליח לגבות מהבעל את מלוא פסק הדין, יותר ממה שהוא נתן לאישה, את ההפרש הוא תמיד יזרים לאישה. זה החוק, וככה זה עובד. הוא לעולם לא משאיר את הכסף אצלו. מלוא הכסף שהוא גובה מהבעל. אם יש לך פסק דין של 3000, קיבלת מהביטוח הלאומי 2000; ביטוח לאומי הצליח לגבות ממנו 3000 שקל, והוא יעביר לך 1000 שקל בנוסף.

אני אמרתי שביטוח לאומי מקבל מהבעל את המזונות; אמרתי שהממשלה לא הקצתה לזה תקציב, אז למה לקזז את זה?

זה משהו אחר. צריך פשוט להעמיד את הדברים על דיוקם שביטוח לאומי גובה מהבעלים את מה שהוא שילם לנשים. אם הוא מצליח לגבות יותר הוא תמיד יעביר את ההפרש לאישה.

איך האישה יודעת שהם יעבירו?

את לא סומכת על הביטוח הלאומי, זה משהו אחר.

הביטוח הלאומי מנסה לגבות יותר?

מהבעל? כן. לפי היכולת הכלכלית. אנחנו מאוד מוגבלים כי בדרך כלל מדובר בבעלים---

אבל המטרה היא פסק הדין.

בוודאי.

לא רק כיסוי ההוצאות.

בוודאי.

יפה, קיבלת תשובה לגבי הנתון שרצית לדבר איתנו עליו? תשובת הביטוח הלאומי סיפקה אותך? חשוב לדעת אם הנקודה הזאת הובהרה או לא הובהרה.

עינב לא קיבלה תשובה. מה היא עושה עכשיו כשהבעל ברח מהארץ? ממי היא מקבלת? איך היא חיה?

מביטוח לאומי היא אמורה לקבל.

המזונות ניתנים לילדים, ולא להורים.

לגבי הילדים אנחנו שואלים.

בפסק הדין כתוב 2000 שקל, היא קיבלה עד עכשיו 1200 שקל, ועכשיו היא מקבלת מינואר 99 שקלים, והגרוש ברח לאוסטרליה.

ברשותכם, אני רוצה לקבל הסבר לגבי הנתון שהן מעלות כרגע.

אני לא רוצה להתייחס אישית לאף אחד מהמקרים שמדברים כאן כי לא בדקתי אותם מול המערכת. אני מניחה שהן אומרות אמת כי אין לי סיבה להניח דבר אחר, אבל אני מנסה לדבר ברמת העיקרון.

הביטוח הלאומי משלם – כמו שאורנה אמרה – את הנמוך מבין התקנות או פסק הדין. אם פסק הדין גבוה מהתקנות אנחנו נכנסים לבדוק את מערכת הזכאויות, לפי הכללים של תקנות הביטוח הלאומי ושל חוק המזונות שזהים לחלוטין כמו חוק הבטחת הכנסה. אם האישה עובדת והשתכרה קודם 1200 שקל, שהיו הכנסה לא נחשבת לצורך חישוב גובה הקצבה – במסגרת חוק ההסדרים – קבע המחוקק שההכנסה המותרת להם היא 450 שקלים, אז ההפרש בין 1200 לבין 450 יקוזז מהקצבה.

את יכולה להגיד, פחות או יותר, מה הטבלה אומרת? איזו הכנסה לא תזכה אותה בכלום?

---

סליחה. אם כל אחד ידבר עם השני לא נבין שום דבר. אני הסכמתי היום לקבל קהל גדול בגלל רגישות הנושא, אבל זה מאוד מקשה על ניהול הישיבה. יפה, מכיוון שנתת את הטבלה הזאת, את רוצה להסביר במספר מילים?

זו טבלה שמקבלים מביטוח לאומי כדי להסביר לך בדיוק מה קורה איתך. בהרבה מאוד ארגונים פרסמו את הטבלה הזאת שמראה את הנתונים מצדה הימני של הטבלה. זו הטבלה שמראה מה היום משפחה חד-הורית עם ילדים או בלי מקבלת. בטבלה הזאת יש נתונים של אישה עובדת; כלומר, אם אישה מרוויחה 2337 שקל, זה גובה התקרה שמגיעה לה – 1393 מביטוח לאומי; לפני-כן הגיע לה 1741; אבל אם תסתכלו בסעיף למעלה כתוב "זוכה מעל 55". זה מה שהיה גם לפני התקציב החדש. עד לפני התקציב החדש כל החד-הוריות היו מקבלות את סכום דומה, לפי גובה הקצבה.

לא היה הפרש גילאים. לא היו עושים: "מ – עד".

לא היה הפרש גילאים, זה מה שהיו מקבלים.

אבל אישה למעלה מגיל 55 היא אם חד-הורית? במובן של הילדים!?

יש לי אם חד-הורית בת 58.5 עם תאומים בני שנתיים וחצי.

המספר הוא קטן ביחס. זו הציניות.

זה העניין, כמה חד-הוריות יש בגיל 55?

בלי לפגוע באף אחת, רציתי להמחיש את הציניות בקביעת הגיל 55 כי מגיל 55 יש מספר יחסית קטן.

אני אשאל אותך בסוף, ואני לא כועסת עליך.

יש פה פשוט אי דיוקים במהות, אני לא נכנס למספרים.

הטבלה מצד ימין היא הטבלה שכיום כל מי שמקבל הבטחת הכנסה מקבלת. הנתונים בצד ימין הם גובה התקרה. לא רק את גובה התקרה הורידו; אם הייתי מקבלת משכורת של 5000 שקל, גובה התקרה היום הוא 2716 שקל; אז גובה התקרה שמותר היה לי לקבל הוא 3485, לפי פסק הדין; היום ביטוח לאומי השאיר את זה לזוכות בגיל 55, והורידו לאימהות שהן מתחת לגיל 55, והן הרוב. זה האבסורד! נוסף לזה, לא רק שהורידו את גובה הקצבה שמגיעה, אלא הורידו גם את השכר הממוצע במשק; מ- 13% שמגיעים למשפחה חד-הורית מהשכר הממוצע במשק הורידו את זה ל- 7%. זה משמעותי. מ- 487 שקלים ל- 1184 שקל. הורידו לנו פעמיים: לא רק בהכנסה, אלא גם בגובה שיעור השכר הממוצע במשק. אני למטה כתבתי את הנוסחה שלי; אני רוצה לשאול את שר האוצר מה זה אומר. אני משתכרת 4196 שקלים ברוטו; אני מבקשת מביטוח לאומי את המזונות שמגיעים לי בגובה 3000 שקל. אתם מורידים לי את ה- 487 שקל שיוצא לי 3709 שקל; יש פה 60%, מה זה 60% שאתם מורידים? עלמה אתם מקזזים 60%? אנחנו רוצים לדעת מה זה.

אני לא רוצה להיכנס לכל מקרה ספציפי, אלא להסביר את השיטה. המוסד לביטוח לאומי לא נועד להיות צינור בין הבעל לבין האישה. אם הבעל היה משלם את המזונות לא היה צריך את חוק הבטחת תשלום כי התשלום היה משולם ישירות. חוק המזונות להבטחת תשלום חוקק אומר שכשהבעל לא משלם את המזונות, הביטוח הלאומי משלם לאישה ומתחשבן עם הבעל בהצלחה מועטה. הוא לא מצליח לגבות את הכספים; זו ההתייחסות לטענה שגובים ממילא, אז למה לא לשלם את המזונות. כמו שאמרה גברת ורקוביצקי מהביטוח הלאומי: במקרים שבהם הביטוח הלאומי מצליח לגבות את סכום החוב מהבעל הוא מעביר אותם לאישה גם אם הסכום הוא מעבר לגג המזונות שהביטוח הלאומי צריך לשלם. מבחן ההכנסה במזונות מקביל למבחן ההכנסה במערכת הבטחת ההכנסה. השינויים לא נעשו כשינויים ממוקדים מול אוכלוסיית מקבלות דמי מזונות, אלא בוצעו הפחתות במערכת הבטחת הכנסה; בעניין זה גם גיל 55 הוא לא גיל ספציפי למקבלות דמי מזונות או לאימהות חד-הורית, אלא כללי על כלל מקבלי הבטחת הכנסה, והמחוקק קבע שמעל גיל 55 ההפחתה לא חלה. 60% היה סכום שעד אליו לא מתחשבים בהכנסות מעבודה, ומעבר לאותו סכום יש קיזוז של 60% של שכר מדידה, כל שקל משכר מוריד 60 אגורות מהגמלה עד נקודת היציאה שבה הגמלה מתאפסת.

למה?

מה זה אומר?

העניין הוא מבחן ההכנסה.

אבל יש פה מבחן ההכנסה. אני מרוויחה כ- 4000 שקל.

למה יש התחשבות כפולה?

2716 שקל זו הקצבה המלאה למקרה של אישה חד-הורית עם שני ילדים. זה לא ייחודי למערך התשלום של דמי המזונות, אלא מקביל להבטחת הכנסה. זאת גם הגמלה לאם חד-הורית עם שני ילדים במערכת הבטחת הכנסה שלא מקבלת דמי מזונות. 2716 שקלים הוא הסכום שמשולם לזכאית למזונות שאין לה הכנסות משכר, או שהכנסותיה נמוכות ומגיעות עד ל- Disregard, מה שמתייחס לשכר הממוצע. ה- Disregard הוא 7% מהשכר הממוצע, קצת פחות מ- 500 שקלים. עד אז לא מתחשבים בהכנסה, ומעבר לכך – כן.

וחוץ מ- 2716 שקל, אישה חד-הורית שיש לה שני ילדים, היא יכולה מבחינתכם לפרנס את שני הילדים האלה עם 2716 שקל?

אני אשמח להתייחס לזה, אבל אני רוצה לסיים להסביר.

כן, כן. מ- 1700 מזונות שקיבלנו אנחנו מקבלים 487 שקלים.

זה מה שרציתי לדעת. הקצבה כמעט לא קיימת עכשיו. כמה זה קצבת ילדים? 400 שקל?

144 שקלים ועוד 144 לשני---

שלושה ילדים עם 99 שקל מזונות. זה האבסורד!

זו לא התכנית הכלכלית שעברה עכשיו, אלא בדצמבר 2002. נקודת היציאה של אישה חד-הורית עם שני ילדים ומעלה מהמערכת הייתה כמעט ב- 7000 שקלים ברוטו של שכר עבודה, וצריך לסבר את האוזן ולהיזכר מה מטרת החוק.

אז למה הורדתם את ה- Disregard? ה- Disregard נועד כדי להוציא אותן לעבודה.

נכון.

השארנו Disregard. השארנו קיזוז של 60%. צריך להיזכר גם באיזה קונטקסט זה הובא.

עושים קבלות, מקבלים.

---

סליחה. עכשיו נשמע את פרופ' סמדר לביא מארגון "אחותי".

אני רוצה לשים את הדגש על כל החקיקה הנוכחית ולהשוות אותה לחקיקה התאצ'ריסטית ולחקיקה של רייגן. כל החוקים שאתה מדבר עליהם – תסתכל לי טוב בעיניים – אתה מהנדס אותי חברתית. אני חד-הורית, אני בעיקר מובטלת, אני פרופסור – כך שהשכלה לא עוזרת – ואני מזרחית. אין לי בעל אשכנזי תעשיין או טייס שיממן לי את התחביב שלי לעבוד באוניברסיטה. כשהילד שלי גדל ונתקל במנגנון האשכנזי המפלה של האליטה.

מה עם עולים?

הוא גדל כדי להבין שאתה רוצה להנדס אותו חברתית.

מה עם עולות חדשות?

עולות חדשות נמצאות באותו מצב.

מה זה קשור?

זה קשור כי כשאני הולכת לתור בביטוח הלאומי רוב הנשים שמחכות אתי בתור הן קווקזיות ומזרחיות ותיקות. אין שם אשכנזיות ותיקות מהחברות שלך מהאוניברסיטה.

סליחה. פרופ' סמדר לביא, תודה רבה.

לא נאה ולא יאה לדבר ככה.

אני חושבת שזה לא מכובד. הבן-אדם עובד במשרד האוצר, הוא מכבד אותנו בנוכחותו כדי להציג לנו את הנתונים. הוא לא הכתובת להטיל עליו את ההאשמות ובטח לא כאן בישיבה.

וגם את מזרחית, ואני עולה. על איזה סבל אנחנו שומעים כאן?

---

ברשותכם! בדרך כלל מנהלים פה ישיבות רגועות, על מי מנוחות. כל אחד אומר מה שעל דעתו. אם אלו המצוקות שהיא רוצה לשדר כאן זו זכותה. לא חייבים להסכים אתה ולפתוח במקהלה. סיימי מה שיש לך לומר, ונעבור הלאה.

בדרך-כלל חוקי הסדרים הם חוקי הנדסה חברתית. מדינת ישראל כיום החליטה להנדס את החד-הוריות מחוץ לחברה; להנדס את המזרחיות לחזרה לשורשים ולחזרה בתשובה; להנדס את הרוסיות מחו"ל כי בלאו-הכי מטילים ספק ביהדותן; ולהנדס את האשכנזיות בחזרה למשפחה הגרעינית שלהן.

אפשר להתמקד עכשיו לא בשיעור אקדמי?

אני מסרבת להיות מהונדסת.

הבעיה השנייה היא של הערכאות המשפטיות. זאת בעיה שלא שייכת רק לעניין המזונות, אלא גם לעניין האימהות והילדים שמעיזים להתלונן על אלימות במשפחה ולשבור את מעגל האלימות. בדרך-כלל המתקשרות אליי---

זה לא הנושא כרגע. הגדרנו את הנושא בצורה ברורה: המצוקה הכלכלית של החד-הוריות.

זאת מצוקה כלכלית שהמערכת המשפטית זורקת את המשפחות אליה.

פרופ' לביא, עם כל הכבוד, קיימנו פה ישיבות בנושא אלימות ובנושאים אחרים. את רוצה לומר רק במשפט אחד משהו לגבי הנושא?

כששופטת מחליטה שאימא שהעזה להתלונן על בעל מכה או על אבא אונס משתילה לילדים סיפורים, הילדים האלה משוללי מזונות, ילדים מרדניים; הם נזרקים למערכת הרווחה שבמקום לעזור לאימא ולילדים שהעזו להתלונן ולא הלכו דרך מעון לנשים מוכות, היא מפעילה את חוק הנוער "טיפול והשגחה", שולחת את הילדים למוסד ואת האימא לאבדון.

היו לנו שתי ישיבות.

תודה רבה. אני מבקשת מכולם לכבד את הנוכחים ואת הדיון. אנחנו מתמקדים בנושא טעון; לא בכדי אנחנו מכנסים ישיבה שלישית בנושא הזה. יש מישהי מהעולות שנמצאת כאן?

בעקבות הגזרות הכלכליות האלה יש לנו כאבים בתחום הכלכלי ובתחום החברתי. לפני-כן היה מצב קשה, אבל יציב. עכשיו אין לנו ביטחון כלכלי, ואנחנו פוחדים שיזרקו אותנו מהבית השכור והממושכן כי אין לנו כסף. המשפחות החד-הוריות חושבות כל הזמן איך לצמצם את ההוצאות המינימליות שלנו. אני מבקשת מהוועדה המכובדת להילחם על כבודנו ועל העלאת גובה השכר. במצב הזה איןטעם לעודד אותנו לעבוד. משפחה עם ילד אחד צריכה לגדל אותו בסכום של 3000 שקל; היא משלמת כל חודש 2000 שקל לשכר דירה. 500 זה ארנונה-מים וכו'. אין כסף לקנות לאכול.

שולחים אותך לבית תמחוי לאכול שם.

לא נותנים לנו לעבוד ולפרנס את הילדים שלנו. במשכורת למזונות יש סיוע, אבל זה לא הפתרון לבעיה הזאת.

איך הילדים שלך יתחילו את שנת הלימודים?

צודקת.

ילדים מגיל 14 לא מקבלים את המענק ללימודים. בחופש הגדול הם לא הולכים לאף מקום.

אני חושבת מה אפשר לעשות עכשיו? לתת לנו קצת יותר כסף. פחות מ- 500 שקל זה הסכום שאנחנו מחפשים עכשיו.

כולן עובדות.

כולן עובדות. זו המצוקה.

אני מנהלת את הסניף פחות משמונה חודשים. כבר פנו אליי 400 נשים. רק באשקלון יש יותר מ- 1500 חד-הוריות. כולן עובדות!

את תקבלי את הסכום הזה אם את עובדת או לא.

הדברים שלי מופנים בעיקר אליך, משרד האוצר. אני מדבר מנקודת מבט קפיטליסטית לחלוטין. אני בפירוש לא חושב שהמדינה צריכה לחלק משאבים. אני נמצא היטב ימינה בסקלה של המפה הכלכלית.; אבל יש יתרון אחד שמוסכם גם על התאצ'ריסטים שבינינו: יש מינימום שמתחתיו אנחנו לא מוכנים לחיות. אנחנו לא מוכנים להביא את האזרחים שלנו לחרפת רעב.

אבל הצבעת בעד התכנית. זה ברור.

כשאתה קובע כללים, לפי קריטריונים, בסוף התהליך אתה חייב להסתכל על התוצאה ולשאול את עצמך אם התוצאה מתקבלת על הדעת. אם היא לא מתקבלת על הדעת אז יכול להיות שהכללים שלך לא נכונים; המסלול שהלכת בו הביא אותך לתוצאה שאינ המתקבלת על הדעת. אני מכיר בתפקידי הקודם הכרתי הרבה משפטנים שהיו עושים את הטעות הזו: מתחילים בנתיב כלשהו, מגיעים לתוצאה, ולא מרימים את העיניים כדי לשאול את עצמם האם מישהו יכול לחיות כך. אם אתה אומר לי שאני יכול למצוא עצמי במצב שאני צריך לגדל את שני הילדים שלי עם אותם 2716 שקל – אי-אפשר! אין דרך שבן-אדם במדינת ישראל יכול לגדל שני ילדים ולפרנס את עצמו עם אותם 2716 שקל. אי-אפשר! בואו נניח שיש עוד 288 שקל קצבת ילדים ועוד העזרה שמקבלים בשכר דירה.

לא, לא.

לא כולל בסכום.

אבל זה גם בוטל.

הסיוע בשכר דירה ירד ל- 600 שקל.

אני מניח שהסיוע האמיתי הוא בערך 3500 שקל. זה עדיין סכום בלתי אפשרי. אתה מבין שזה כולל את כל ההוצאות, כולל שכר דירה.; והאבסורד הוא ששכר דירה במקום שבו יש עבודה הוא יקר מאוד.

אז למה שינוי הצביעה?

אתה יכול לקבל שכר דירה נמוך במקום שאין בו. בואו נחסוך עכשיו את ההתנגחויות הפוליטיות וננסה לבדוק איך אפשר לפתור את הבעיה. נדמה לי שאי-אפשר לחיות עם התוצאה. אתה אומר, בצדק, שלא כיוונו על ציבור האימהות החד-הוריות. אבל מה לעשות שהציבור הזה מהווה את חלק הארי בקרב ציבור מקבלי הבטחת הכנסה – 60%. פגעת בו. אנחנו לא יכולים לא להבין שעצם המשימה לגדל לבד ילדים – הגדרה של אם חד-הורית – היא משימה בלתי אפשרית.
אם אתה רוצה לעבוד אתה צריך להשקיע יותר מהסכום שאתה מרוויח כדי להחזיק את הילדים.

למי אתה מסביר את זה?

עיקר הבעיה פה היא שהפחיתו את סכום ה- Disregard הפחתה ניכרת. מה בעצם אנחנו עושים בעניין הזה? בשביל מה זה טוב? אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תאמר לאימהות החד-הוריות שהיא מבינה שזו סיטואציה קשה לכולם; יש סכום מסוים שאתן מקבלות, לא משנה כמה תרוויחו. אז בסדר – אם היא מרוויחה 10000 שקל ומעלה – אז לא. לעודד כך לצאת לעבודה, ולא להתחשבן איתן על כל גרוש. זה כמו הסיפור עם מס-הכנסה: אתה מעלה את מס-ההכנסה אז מעלימים מס. מה עשית? ההיגיון הכלכלי בזה לא עובד. צריך לאפשר להן לחיות כי זה מצב בלתי-אפשרי.

לפני ההפחתות הקצבה לאם חד-הורית עם שני ילדים ויותר הייתה כמעט 3500 שקלים, לפני ההטבות הנלוות, לפני הסיוע בשכר דירה וההנחות בארנונה. לפני התכנית הכלכלית היה גם פטור מאגרת טלוויזיה והנחה בתחבורה ציבורית. לצד זה, שכר המינימום שהוא השכר האלטרנטיבי למקבלי הבטחת הכנסה שיוצאים לעבוד הוא כ- 3300 שקלים.

אבל זו לא תהיה סיטואציה של אם חד-הורית.

יש מצבים שאי-אפשר לעשות הכללות כל הזמן. יש סיטואציה מסוימת שהיא בעייתית.

זה מינימום לשני הורים. אם שניהם יוצאים לעבוד, כל אחד מהם מקבל את המינימום הזה.

ברשותכם, סליחה. אהלה אוחיון, בבקשה.

כשיש יחסים טובים בין בני הזוג הגרושים, והאישה מקבלת את המזונות לא דרך המוסד לביטוח לאומי, ויש לה פסיקה של 7000 שקל לשני ילדים או לשלושה, אז כל הכבוד ונהדר שהוא נותן לה את הכסף ישירות. זה יוצר פערים עם ילדים אחרים שמקבלים את הקצבה דרך ביטוח לאומי. לדעתי, ביטוח לאומי לא צריך להיכנס, ואין לו זכות להיכנס לפסיקה שהתקבלה בבית-משפט; כלומר, אם פסקו לאישה 4000 שקל, מה שפסקו – פסקו. אם מצליחים לתפוס את הבעל לשעבר, לגבות את הכסף ולהביא אותו ישירות בלי להקפיא אותו ולהשאיר אותו, לא להוציא אותו עד סוף השנה, לא לתת לאישה הפרשים. כמה שפסקו, ככה לתת לה כדי לצמצם את הפערים בין הילדים השונים בגירושים.

אני הקשבתי רוב קשב לכנס הכלכלי בירושלים ולכנס קיסריה. אני רוצה להתייחס לדבריו של ראש הממשלה, שלצערי, כושף גם הוא, אני הייתי ממש בעדו קודם. הוא אמר שאנשים עובדים כמו בעולם השלישי ורוצים משכורת כמו בעולם הראשון. מצדי שירוויחו 2700 שקל, כמו שאני מקבלת לפעמים, אם אני עובדת 8 שעות מלא מתחת לשכר המינימום וצריכה לתמוך בחייל משוחרר, מאבטח כרגע ומפרנס את עצמו; בחייל בגולני שבקושי יוצא הבייתה; ובילדה בת 16 שמסתובבת בין בתי-הקפה ומשקרת שהיא בת 17 כדי שיקבלו אותה לעבודה, והיא עדיין לא מוצאת עבודה – לא בבאר-שבע, במקום שאבא שלה נמצא, ולא בגבעתיים אצל אמא שלה. היא משקרת ואומרת שהיא בגיל מבוגר יותר כדי שיהיה לה לסיגריות, והיא לא מוצאת את עצמה. אבא שלה לא עובד, ולא יכול לשלם בשבילה שום דבר. יש עוד מקרים בגבעתיים שנשים אמרו שהן לא יכולות לבקש מזונות מהאבא כי הן היו מוכות ומאוימות, ואם הן יבקשו הן לא יקבלו. אם זה שכר המינימום, שלא יעלו את החלב, שלא יעלו את דמי הלימוד בבית-הספר, את הטיולים, את סל התרבות, את התשלומים. שלא יעלו את כל הדברים האלה. אז ההוצאות יהיו 1000 שקל, והמשכורת היא 3000 שקל – יהיה הגיוני מה שהאוצר אומר.

רציתי לומר לנציג "עם אחד" שישב פה שהוא היה בעד עד שהוא הגיע לאותה סיעה, וכל השביתות שקיימו אותה סיעה היו בשביל 50 שקל תוספת יוקר. אני לא מזלזלת לא ב- 50 שקל ולא באגורה, אבל צריך לחשוב גם מה תורמים 50 שקל. אם אתם מדברים על שכר מינימום, דיברו על 4000 שקל, אבל ההוצאות הן מינימום. כשאתה אומר שהפחיתו משכר הדירה ל- 600 שקל, שכר הדירה שאני מכירה הוא לא פחות מ- 470$ לחדר וחצי. עם כל הכבוד להפחתה שלכם, אם שכר הדירה הוא 200-250$ אני אקבל; אבל כששכר הדירה הוא רק מ- 450$ ומעלה, ועכשיו בעלי הדירות דורשים להעלות אותו שוב בגלל הנפילה של הדולר, אז איפה ההיגיון? הפחתם ב- 600 שקל. איפה כל זה מתייחס לשכר המינימום. הרבה נשים פוחדות להתלונן, והרבה מהן סגרו תיקי גירושים כי הן לא רוצות לעמוד במכה הכלכלית. הן מעדיפות להישאר עם המכות בבית, עם האלימות בבית. אין פתרון לנשים; יש יותר אלימות, יש יותר ילדים שיורדים לפשע כדי להשיג כס.; יותר גנבות בסופר-מרקטים כי ילדים רעבים.

בנוסף לתפקידי כיועצת אני מטפלת בנושא הדיור, כך שכל מה שנאמר כאן הם סיפורים שאני שומעת במשרדי. אני הגעתי לכאן כי הרגשתי מתוסכלת בתפקידי; אליי באות הנשים כיועצת ראש העיר למעמד האישה, והן אומרות לי שאין להן יותר כתובת, אני הכתובת האחרונה; אני מודה באשמה – אני לא כתובת. לא הראשונה ולא האחרונה. אין לי כלים, אני לא יודעת איך, אני לא יודעת מה. אני מנסה בכל כוחותיי. חשבתי שהוועדה שלנו היא המקום שצריך לצאת עם דברים אופרטיביים. אני מתחברת למה שאמרת, אבל אני רוצה לבוא לפני-כן עם תכנית אלטרנטיבית, שאנחנו הנשים מציגות אותה, ולא רק עם הקושי של המחסור. לפרוט ברחל בתך הקטנה את כל המספרים, ואנחנו נציע איך לעשות את הדברים, ואיך להיות גם פרודוקטיביות ושיהיה גם נכון תקציבית, ועל-פי הצרכים שלנו שאנחנו יודעים אותן היטב. אני מציעה את עצמי ואת חברותיי כיועצות. יש היום כוח של יועצות ברשויות שמקבלות מידע ויכולות אחר-כך לעשות עם זה דברים. אני מציעה את שירותינו בשמן – הרשות יושבת כאן ותגבה אותי – לעזור, לבוא עם תכנית ולא להיפגש סתם. הדברים היום לא רלוונטיים. אי-אפשר לחיות כאן, כולנו הבנו. זאת הצעתי, לכן אני כאן, וזה מה שאני מצפה לו.

למה לחד-הוריות אין נציגות בוועדות הפנימיות? איך הממשלה יכולה להבין מה הבעיה של חד-הורים כשאין נציגות? למה אנחנו לא דורשים את זה? אני חד-הורית נכה, הילד שלי חי 17 שנה מקצבת הנכות שלי. אני לא מקבלת מזונות, כי אין כפל קצבאות. אני צריכה לחשוב אם לקנות לו את האוכל או לקנות לי את התרופות החודש. למה הילד שלי לחיות על הקצבה שלי? למה אין בוועדות הפנימיות חד-הוריות? חשוב לנו שישמעו אותנו מקרוב.

אני מתחברת מאוד חזק למה שישראלה מראשון אמרה. כמי שפוגשת הרבה מאוד נשים בלשכה שלי בנעמ"ת בתל-אביב אני עומדת די חסרת תשובות. אני שומעת על נשים חד-הוריות שבבוקר מתקשרות זו לזו כדי לשאול מי הצליחה להשיג את השוקו והלחמנייה כדי שהיא תוכל לשתף את חברתה. זה הגיעה לכך שאין לנשים היום כסף לתת לילדים את ארוחת העשר. אני כבר לא מדברת על ארוחת צהריים מוכנה. אני נרגשת; אף על פי שאני לא חד-הורית אני סופגת את הטלפונים האלה, את הפגישות האלה – עניין של יום-יום בעת האחרונה. אי-אפשר לעמוד מנגד ולעצום עיניים.

אם עוסקים בדרכים לקידום הנשים ולהצלת הנשים, אני רוצה בקצרה לסקור שלושה נושאים מתוך העבודה היומיומית שלי. נשים החד-הוריות מנסות להתקבל לעבודה ונחסמות. ברגע שמדובר על אישה ואם לילדים קטנים המעסיק – מבלי לומר כמובן מדוע – לא מקבל אותה לעבודה. צריך לתקוף את העניין הזה בתמריצים למעסיקים שיקבלו לעבודה את האימהות החד-הוריות כדי שיקבלו את היחס הראוי להן. אנחנו מדברים על חוק שוויון קבלה לעבודה, אבל זה לא מה שקורה בשטח. הדברים קשים מאוד להוכחה, עורך-דין היא לא יכולה להשיג, אבל בפועל נשים חד-הוריות לא מצליחות לעבוד גם כשהן רוצות ומעוניינות.

נושא שני שבו אני נתקלת שוב ושוב עוסק בנושא של גביית מזונות מהאבות. אני לא חושבת שהמדינה צריכה בהכרח לשלם את המזונות במקום אבות. אם האב נסע לאוסטרליה זו באמת בעיה, אבל אם הוא נמצא כאן מנגנוני האכיפה דרך ההוצאה לפועל, לא מצליחים לגבות מזונות.

אימהות הולכות פעם בחודש לחתום שם. למה?

צריכים למצוא את הדברים לעידוד הנשים לאכיפה ישירה מול האבות באמצעות לשכות ההוצאה לפועל, שהיום משותקות במידה רבה.

הנושא האחרון שמתחילים לדון בו סוף-סוף, הוא ההכרה הטיפול בילדים. היום מבחן התעסוקה מגיל שנתיים, עד לאחרונה הוא היה מגיל שבע. בעבר אישה שצעיר ילדיה היה בן שבע לא הייתה צריכה לעמוד במבחן תעסוקה, היום כבר מגיל שנתיים היא צריכה לעמוד במבחן. גיל שנתיים הוא גיל שהילדים עדיין לא במסגרת, מישהו צריך לטפל בהם, יש לכך עלויות. אם לא נכיר בעלות הזאת אין כדאיות כלכלית לצאת לעבודה, ואז אנחנו שוב מקבעים את הנשים במעגל העוני.

גם על כך דיבר שר האוצר בקיסריה, לגבי מעונות יום.

אני רציתי להתייחס להודעה שהייתה אתמול בתקשורת. שר האוצר החליט להקים קרן מיוחדת לנושאים האלה, יותר מ- 25 מיליון. הבנו שיש מי שיעמוד בראש הקרן. אם ייקבעו שם הקריטריונים ייעשה צדק שיוכל לסייע לנשים.

לא אומרים את זה, אבל מרבית הנשים החד-הוריות כן עובדות. הן עובדות בעבודות מזדמנות שאין בהן תנאים סוציאליים.

70% מהנשים החד-הוריות עובדות בעבודות מוכרות.

אנחנו חייבים לצאת מכאן ולתת להן תמריצים, לאותן נשים שרוצות ובחרו לעבוד. לתת להן תמריצים ולא להוריד אותם.

עורכת-הדין מנעמ"ת הזכירה בשתי מילים; יש עתירה של האגודה לבג"צ על הקיצוצים, ושם הודתה המדינה שהם לא לקחו בחשבון מהו המינימום הדרוש לקיום מינימלי של בן-אדם כשהם קיצצו בהבטחת ההכנסה. הם הודו בבית-משפט שהם לא ידעו מהו המינימום שדרוש לקיום.

לא, לא. מה שהם טענו---

אני יודעת מה הם טענו, אני הייתי שם.

גם אני הייתי שם. הם טענו שאין כזה דבר. בשום מקום בעולם מערכת הקצבאות לא בנויה כך.

עורכת-הדין מנדל אמרה במפורש שהם לא לקחו בחשבון. בנוסף לקיצוצים שנעשו בחוק ההסדרים לעניין ביטול הפטור לאימהות חד-הוריות לגבי מבחן התעסוקה של ילדים למעלה מגיל שנתיים. צריך להוסיף את זה כי זה בנוסף לקיצוצים הקיימים.

נוסף לקיצוצים של אימהות חד-הוריות עם יותר משלושה ילדים שזכאיות לדיור ציבורי ולא מקבלות, ומתמודדות עם שכר דירה בשכירות חופשית, ולא בדיור הציבורי. היום הן צריכות לשלם הרבה יותר שכר דירה.

את יודעת מה עשו לדיור הציבורי? סגרו את כל התכניות.

האיסור להשתמש ברכב, מדובר בנשים שצריכות רכב שעולה אולי 1000 שקל, והן צריכות אותו כדי להביא אוכל מ"פתחון לב" מראשון או כדי לקחת ילדים לטיפולים רפואיים.

תודה רבה.

התקציב של 20 מיליון אמור לעבור למשרד הרווחה כדי לתת מענה למשפחות חד-הוריות. שר הרווחה אמור לכנס ועדה – אני אמורה להיות בתוך הוועדה. מ- 111 אלף משפחות חד-הוריות כמעט 60% מקבלות קצבאות של ביטוח לאומי, גם אם ניקח 60 אלף משפחות, 20 מיליון לחלק ל- 60 אלף – חד פעמי – זה 333 שקלים לכל משפחה. חד פעמי. אני עשיתי את החשבון הזה עם מנהל האגף שלי לפני שבאתי הנה כדי להגיד לשר האוצר שיסתכל בראי.

עצוב, זה ממש עצוב.

תודה רבה. זה נתון שחשוב לשמוע.

שר האוצר אמר שהוא יעזור למשפחות חד-הוריות לסדר ילדים במעונות בתשלומים. אנחנו יודעים שההנחות הגדולות ביותר שניתנות לילדים במעונות הוא למשפחות חד-הוריות. כך שלא היה צריך את העזרה החדשה הזאת, ושר הרווחה הגיב כך לשר האוצר.

בדפים שמחלקת המחקר בכנסת הכינה לקראת הישיבה היה כתוב שאחת ההטבות למשפחות החד-הוריות הוא קדימות והכשרה מקצועית. חשוב לזכור, שכדי שאימהות חד-הוריות תצאנה לעבודה צריך לקרות משהו.

הכל חשוב, אנחנו מוגבלים בזמן, ויש כאן הרבה נואמים.

צריך לתרגם את החוק לת'כלס. הייתה הצעה שהזכויות שקיימות היום לאלמנים ולאלמנות במוסד לביטוח לאומי לקדם מסלול של שיקום שכולל לימודים מכל הסוגים, כולל לימודים באוניברסיטה ולקבל בו-זמנית דמי מחיה כדי שאפשר יהיה ללמוד – להחיל אותם על כל יתר ה- 80-90 אלף משפחות חד-הוריות כשידוע שרק חלק מהמשפחות תוכלנה לצרוך את זה. הוגשה תכנית למינהלת הביטוח הלאומי, התחיל משא-ומתן על תמחור – מיליארדים של כסף – זה היה אולי חלק מהדברים שיכלו להוציא את המשפחות החד-הוריות מסיכון לסיכוי. התכנית הזאת לא קרמה עור וגידים, אולי יבוא יום שבו נוציא אותה מהכוח אל הפועל וירווח לרבים.

אפשר לבוא בגישה דומה לזו של הגברת אגמון שצריך להתייחס לאימהות החד-הוריות כמישהו שמשקמים אותו בביטוח לאומי ובתכניות שיקום מקצועי. יכולה להיות גישה אחרת: אם חד-הורית היא בדיוק כמו כל אחד אחר, ולא צריכה קביים, אלא קצת הטבות נוספות שיש. לכן יש בהחלט קדימות לאימהות חד-הוריות בכל הקורסים שאנחנו עושים. מכיוון שתבוא מסה גדולה של אימהות חד-הוריות לשירותי רווחה, אנחנו מכינים תכניות ויש לנו כבר תכניות למקבלי הבטחת הכנסה. אבל יש דבר חשוב מאוד שנשים צרכו מאוד וקיצצו לנו – השלמת השכלה. השלמת השכלה היא בסיס גם ללימוד מקצוע ולכניסה וחזרה לשוק העבודה. יש הרבה נשים שזה מספיק להן.

דבר חמור.

כלי שהיה לנו, ולקחו לנו אותו. לאנשים ערביות זה קריטי.

להבהיר פה נקודה: מי שלא יכולה לבצע השלמת השכלה לא יכולה בכלל לגשת להכשרה מקצועית.

דיברו על זה בסיור שהייתם בצפון, וזה דבר מאוד חשוב כי יש לזה תרומה גם מעשית וגם לדימוי העצמי. בלעדיו אנחנו לא יכולים.

אנחנו נמצאים פה היום בישיבת חירום שדנה במצב הכלכלי של משפחות חד-הוריות. נכון שיש דברים שאנחנו כן רוצות לעשות ולהציע תכנית אלטרנטיבית, אני מסכימה לכל מה שנאמר ולתקן כל מיני עיוותים קטנים בנושא של הכשרה מקצועית וכל מיני דברים כאלה; אבל אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו עושים היום. היום יש משפחות שאין להן אוכל. אני הייתי שמחה לראות מהחדר הזה קריאה לאלתר למשרד האוצר ולממשלה לבטל את הגזרות של המשפחות החד-הוריות, להחזיר את חלק מהסיוע לשכר דירה, לתקן את החישוב של מס הכנסה ושל השלמת הכנסה ושל המזונות. לעשות את זה עכשיו כדי שאנחנו נוכל להתארגן, ולחשוב איך אנחנו יכולים לדאוג למשפחות.

אנחנו צריכים להיאבק בכמה חזיתות. הדרך של ויקי כנפו היא אחת מהן. אם אנחנו רוצים באמת לעורר דעת קהל ולזעזע את המדינה, אנחנו חייבים להצטרף אליה. מחר תנועת "אחותי" ו"הקשת המזרחית" ב-12:00 ברמזור של גינות סחרוב ללות את ויקי עד משרד האוצר. אם זה יעבור עם שובל עלוב של אנשים אז יידעו שאפשר לעשות אתנו מה שהם רוצים, אבל אם יגיעו המון נשים וגברים עם ילדים, אני מאמינה שזה יכול לעשות משהו.

באיזו שעה?

מחר ב- 12:00. אני מבקשת שתעבירו את זה לכל מי שאתם מכירים, בכל רשימות התפוצה שלכם בדואר האלקטרוני ובטלפון, ותדאגו להעביר גם לתקשורת.

עכשיו חופש גדול, והאימהות החד-הוריות עם ילדים קטנים לא יכולות לצאת להשתלמות בין השעות 8:00 עד 16:00. לא יכולות לעזוב את הילדים בבית. הן מקבלות סירוב, אורנה יודעת על מה אני מדבר. צריך לעשות משהו עם הדבר הזה.

זה באמת משהו נקודתי. תעביר אליי.

זה שייך לאוצר, לא לביטוח לאומי.

תעביר את זה אלינו, ואנחנו נבדוק את זה.

יש מקום בשם הוועדה לברך את הגברת ויקי כנפו שבשתי רגליה מבטאת בדיוק את מה שכל אחת פה מרגישה בלב, את כל המצוקות שצריכים לספוג אותן ביום-יום. לקום בבוקר וללכת ממצפה רמון לירושלים, אם זה לא יעיר את האנשים ואת מקבלי ההחלטות בכל מה שקשור לנושא הזה, זה הגבול.

כשיש אחת ויחידה, אז בטח שלא.

אני מברכת על ההצעה שצריך ללוות אותה. אני אישית רציתי לקבל אותה כאן, אבל אני מכבדת את החלטתה לסיים את הליכתה עד ירושלים, ונקבל אותה מחר כאן בברכה. דברים כאלה הם סמל ומודל למה שניתן לעשות. אנחנו מברכים אותה ונגבה אותה, ומחר נצטרף אליה במסע הזה.

איזה סמלים אנחנו צריכים להראות כאן? עד שלא יקרה משהו שיטריף את המדינה, כמו אימא שתשרוף את עצמה עם ילדיה בבית---

עינב, סליחה, מיצינו את הדיון.

אפשר להבין את התסכול ואת ההרגשות הקשות. בישיבות הקודמות כן יצאנו בנושאים פרודוקטיביים בחלק מהדברים. כמו שאתם יודעים, אי-אפשר לשנות הכל בישיבות האלה. בסך הכל חברת הכנסת מרינה סולודקין ואני לא הצבענו בעד התקציב בידיעה ברורה שזה בלתי נסבל מה שרוצים לגזור שם. חשוב לציין שהזעקה באה עכשיו, אבל רוב הגזרות נעשו בכלל בממשלה הקודמת לפני שהיינו בכנסת. לכן לא אהבתי את כל הצעקות הפופוליסטיות. מרבית הגזרות שפוגעות בנשים החד-הוריות נעשו בכנסת הקודמת. נכון להיום, הצעקה קמה משום שהיו חכמים לומר שהגזרות יתחילו בשנת 2003, אז היום מרגישים את זה על הבשר, אבל חובה לציין שאלה דברים שנעשו קודם. אין ספק, שגם הגזרות בתכנית הכלכלית הוסיפו על הדברים; ברגע שמקצצים בקצבאות ילדים בתחבורה ציבורית ובשכר דירה, קל וחומר יש כאן פגיעה קשה ומחפירה יותר.

סוגרים תכניות של דיור ציבורי.

דיור ציבורי, ועוד מספר גזרות שאפשר למנות כאן. נוצר מצב בלתי-נסבל כי אנחנו צריכים להתמודד עם זה גם, לא רק לחוקק את זה. אלה דברים שחשוב להעלות אותם כי אלה נקודות שצריך ללמוד: אם רוצים לשנות דברים לא צריך לחכות שזה יקרה בפועל. הצעקה הייתה צריכה לקום כבר הרבה קודם, ואז היה הרבה יותר קל.

היא קמה כבר.

אני לא מאשימה חלילה. זו לא האשמה, אלא ניסיון להמחיש שביטול הגזרות שקיבלו את אישור הפרלמנט הוא קשה.

אני קוראת מפה לשר האוצר להיפגש עם הנציגות הזאת, שישמע את המצוקות אחת לאחת. אני רואה פה צורך גדול להיפגש. אני הייתי מאוד גאה בגברת הזאת. אני כל פעם מזכירה אותה כי כששמעתי אותה היום, היא אמרה: "סליחה, שר האוצר לא צריך להיפגש רק אתי, הוא צריך להיפגש עם כל נציגות הנשים החד-הוריות ולשמוע את המצוקות". עצם הקריאה הזאת צריכה לצאת מפה בצורה ברורה: שר האוצר ישמע את נציגות הנשים החד-הוריות. אם מחר יהיו הרבה נשים שיגיעו ויביעו את התמיכה המסיבית שר האוצר לא יוכל להתעלם מכך ויצטרך להיפגש עם כולן. יותר מזה, זה לא רק לשמוע, זה גם לתת פתרון. אין ספק שיש מדיניות במשרד האוצר שמציגה תמונה מעוותת, כאילו הנשים החד-הוריות הפכו לאויב שצריך להילחם בו; הן אלו שבגינן כל הגזרות הכלכליות צריכות לבוא לידי ביטוי כי הן אשמות. זו ממש הסתה כלפיהן.

מסיתים, מסיתים.

כביכול אם יפגעו בנשים החד-הוריות, יפתרו את המצוקות הכלכליות במדינת ישראל. שערורייה! רואים את זה נדבך על נדבך בכל החקיקות האחרונות שנעשו. כביכול הנשים החד-הוריות הן חלק ממכלול שצריך לפגוע בו.

זו אמירה חברתית של כנסת ישראל. האוצר הציע, הכנסת הצביעה.

אנחנו לא הצבענו, אז אני מרשה לעצמי לומר את הדברים האלה. אני גם לא אומרת אותם עכשיו, אמרנו אותם גם בשתי הישיבות הקודמות, וקיבלנו עונש. אני ומרינה בעונש בגלל זה.

הפקידות הגבוהה במשרד האוצר עשתה מהפכה שקטה ושברה את מדינת הרווחה.

ועוד איך, נכון מאוד.

אמרתי בישיבת הסיעה, בואו נראה אתכם חודש אחד מתמודדים עם משכורת כזאת, אולי אז תפנימו. אולי מכיוון שאני גדלתי עם אם חד-הורית נכה, אנחנו כילדים לא רצינו להוות נטל, ולכן יצאנו לעבוד בגיל צעיר. אבל בצורה חד-משמעית אני אומרת: לא צריכים להגיע לזה. אני שמחה שגם חבריי שדבקים בקפיטליזם אומרים שלא צריכים ליצור סיטואציות בלתי-אפשריות למחיה.

קיצוץ שכר הבכירים לא עבר בכנסת.

זה דבר חמור.

שר האוצר ומשרד האוצר יתנו גם לנשים החד-ההוריות לחיות בכבוד. הנשים לא מבקשות כאן פריבילגיות, הן מבקשות שיינתנו הכלים לעבוד ולפרנס בכבוד את הילדים. אני תמיד מאוד חוששת מקרנו הסיוע כי הן מנציחות, אבל כדי לפתור את המצוקות שהועלו כאן, צריך להגביל את זה בזמן – לשנה. במהלך השנה תינתן אפשרות לבצע את החקיקה. את אומרת "לא", אבל אי-אפשר לשנות חוק. יוצאים עכשיו לפגרה של 4 חודשים.

תלושי מזון.

אם רוצים לתת מענה ולהיות פרודוקטיביים צריך להבין שגם הליך החקיקה כדי לשנות תיכנס לתוקף – שתינו בעונש, אבל אחרי העונש שלנו – באוגוסט יוצאים כולם לפגרה, במשך שלושה חודשים אין בכלל על מה לדבר, לא ניתן להציע הצעות חוק בכלל. כלומר, אם מישהו אכן יסכים להעלות את הנושא הזה, זה יהיה אחרי הפגרה, בסביבות נובמבר-דצמבר.

הקפיאו עד עכשיו, שימשיכו להקפיא.

סליחה, ברשותכם. כדי שזה יקרה זה צריך לעבור שלוש קריאות. אפשר להיות פופוליסטיים.

את אמרת שהאוצר דחה את זה.

זה לא האוצר, זה ועדת השרים.

אז מה את מצפה שהיא תגיש ערעור?

בעקבות המצוקה שהגענו אליה שמובילה נשים לצעוק בקול לא מובילה אותנו, אלא לקרוא באופן חד-משמעי להקים קרן לסיוע חירום כדי שיינתנו פתרונות במשך השנה הקרובה, שהקרן תהיה מוגבלת למשך שנה – ולא כמו שסיפרה הגברת שנותנים 300 שקלים בצורה שפוגעת בנשים, ולא מסייעת בידן.

האמירה בדבר עידוד נשים לצאת לעבודה תקבל את הביטוי האמיתי, ויבטלו את ההגבלה על הסכום למשכורות בנוסף לקצבה כדי לעודד נשים לצאת לעבודה, ולא לפגוע בהן, כפי שקורה כיום.

אנחנו דורשים שכל הקיצוצים לא יחולו רטרואקטיבית, אלא מעכשיו, ולא ייצרו חובות מאין לנשים.

תודה רבה לחברת הכנסת מרינה סולודקין שדאגה להעלות את הנושא; לכל חברי הכנסת שהגיעו לכאן; גם לחבר הכנסת דוד טל שהגיע לכאן, אני לא רגילה להוציא מישהו, כל חברי הכנסת מכל סיעות הבית מדברים כאן, אין פה מקום להתלהמות ולצעקות, זה לא מכובד. אני מצטערת שנאלצתי להוציא אותו, אבל אני מקווה שלהבא יבינו החברים שכשמנהלים ישיבות צריך לנהל אותן כך שכל אחד יוכל לדבר ולא לצעוק. צריך לכבד את המעמד ואת הישיבות.
תודה רבה.



הישיבה ננעלה ב- 13:15