כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מעמד האישה/6781



5
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות והוועדה לקידום מעמד האישה
8.7.2003

פרוטוקולים/מעמד האישה/6781
ירושלים, י"ד בתמוז, תשס"ג
14 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 32, 34
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת העליה, הקליטה והתפוצות והוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ח' בתמוז התשס"ג (8 ביולי 2003), שעה 10:00

מפגש עם בוגרות קורס מנהיגות נשים-אתיופיות

חברי הוועדה: גילה גמליאל-היו"ר
אחמד טיבי
מרינה סולודקין
גדעון סער

דוד יאסו מנהל מח' אתיופים, המשרד לקליטת עליה
מסרט וורקו המשרד לקליטת עליה
נחמה חסון ארגוני נשים
תמר דסטה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
מולו עלם טמת ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
נעמי ארבל מנחת קבוצה בקורס מנהיגות נשים
גיתה סופר מנחת קבוצה בקורס מנהיגות נשים
רונית רדה הסוכנות היהודית
תמר אבנד קורס מנהיגות נשים
בוסנה אברה קורס מנהיגות נשים
אמירה אברהם קורס מנהיגות נשים
שרה אדרג'ו קורס מנהיגות נשים
שלומית אדרי קורס מנהיגות נשים
סיגלית איילין קורס מנהיגות נשים
אלישבע אילני קורס מנהיגות נשים
אופירה איסו קורס מנהיגות נשים
זהבה איסקס קורס מנהיגות נשים
מזל אשכול קורס מנהיגות נשים
אורית ביוך קורס מנהיגות נשים
יעל בניה קורס מנהיגות נשים
ששיטו פנטה קורס מנהיגות נשים
מולו פסחה קורס מנהיגות נשים
נעמה צ'וקול קורס מנהיגות נשים
ליאורה רטה קורס מנהיגות נשים
רחל שמואל קורס מנהיגות נשים
נאוה תיזזו קורס מנהיגות נשים
רחל תשלה קורס מנהיגות נשים
אסתר ברו קורס מנהיגות נשים
מלסה דסטה קורס מנהיגות נשים
סמדר היילו קורס מנהיגות נשים
חיותה וואסי קורס מנהיגות נשים
טדלה וודאי קורס מנהיגות נשים
ספר זאודוי קורס מנהיגות נשים
יפית זיאמר קורס מנהיגות נשים
צגה זלקה קורס מנהיגות נשים
עדן חנוך קורס מנהיגות נשים
חנה טגניה קורס מנהיגות נשים
ממי טפט קורס מנהיגות נשים
גילה טקה קורס מנהיגות נשים
חנה טקלה קורס מנהיגות נשים
למלם טרונך קורס מנהיגות נשים
אסתר טרונך קורס מנהיגות נשים
וורט יונה קורס מנהיגות נשים
אצ'מלש יצחק קורס מנהיגות נשים
לייקה ירדני קורס מנהיגות נשים
איניש ישעיהו קורס מנהיגות נשים
אורה לילאי קורס מנהיגות נשים
שמחה מלקו קורס מנהיגות נשים
יהודית מלקו קורס מנהיגות נשים
יהודית מנגיסטו קורס מנהיגות נשים
ענת מספין קורס מנהיגות נשים
אסתר מקונן קורס מנהיגות נשים
עדינה נגטו קורס מנהיגות נשים
אילנה נעים קורס מנהיגות נשים
יעל סלהוי קורס מנהיגות נשים
תמר סנדקה קורס מנהיגות נשים

וילמה מאור

יפעת שפרכר

































מפגש עם בוגרות קורס מנהיגות נשים-אתיופיות

בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה. חברת הכנסת סולודקין ביקשה לכנס את הישיבה בנושא הזה. המטרה של הפגישה הזאת לשמוע אתכן על-מנת לראות אם ניתן לעזור במשהו.

יש שיתוף פעולה מאוד טוב בין הוועדה לקידום מעמד האישה, שגילה עומדת בראשה, ובין ועדת העליה והקליטה.

אני חושבת שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שנותנת לעולים חדשים להשתתף בכל הפעילויות – פוליטיות, חברתיות, חינוכיות. זה הכרחי שאנחנו נפגשים עם נשים מיהדות אתיופיה. למה? כי בהם תלויה כל הקידמה. מעמד האישה במדינה השתנה. אתן יכולות להשפיע יותר ויותר על מה שקורה במשפחות ובחברה. אני, גילה וחברי כנסת אחרים מאוד שמחים להיפגש ולעודד אתכן להשתתף בכל הפעילויות שאתן יכולות להשתתף בהן.

אני נבחרתי בשנת 1996 בפעם הראשונה, כשהייתי רק 5 שנים בארץ. הדמוקרטיה היא כשמהגר יכול להיבחר לכנסת, להשפיע ולהשתתף בקבלת החלטות. אני מאוד מודה לכם.

כולכן עברתם קורס מנהיגות נשים ממוצא אתיופי.

אני השבוע פניתי לכלל שרי הממשלה בכל מה שנוגע לשילובם של אקדמאים יוצאי העדה האתיופית במשרות ממלכתיות ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. אני חושב שהדבר הזה חשוב להגברת תחושת השוויון ולהגברת התחושה של אינטגרציה אמיתית בחברה הישראלית.

אנחנו יודעים שזאת עדה שסובלת ממצוקות רבות. אנחנו כחברי כנסת צריכים לפנות לכל השרים בכל המשרדים, על-מנת לעודד אותם לקלוט יוצאי ויוצאות העדה האתיופית, בעלי כישורים מתאימים, בעבודה. אני משוכנע שאם יהיה יותר שילוב תהיה גם יותר מודעות במשרדי הממשלה השונים לבעיות שמהן סובלים בני העדה בארץ.

הייתי פעיל בנושא העלייה מאתיופיה בשנת 1999. יש עוד הרבה מה לעשות לגבי בני העדה שנשארו שם. אני יודע שזה כרוך במחלוקות, אבל הממשלה קיבלה החלטה שצריך ליישם אותה. אני חושב שהדרך לשוויון אמיתי זה שילוב. אני מקווה שנוכל להתארגן קבוצה של חברי כנסת כדי ללחוץ על הממשלה בנקודה הזאת.

אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, חברת הכנסת גילה גמליאל, על זה שהיא באופן קבוע מזמינה קבוצות של מנהיגות נשים. אני השתתפתי בפגישה שהיתה לפני שבוע עם קבוצת מנהיגות נשים ערביות. הפגישה הזאת עם נשים ממוצא אתיופי היא השנייה בסדרה. זאת פגישה חשובה. עצם העובדה שאנחנו כאן מעיד שאנחנו רוצים להזדהות ולנסות לקדם את הנושא.

הצעת החוק לייצוג הולם של נשים היא הצעה חשובה. אנחנו גורסים שבתוך הצעת החוק צריך לתת העדפה מתקנת לנשים ממוצא אתיופי. כל הסיעות בבית הזה מאוחדות, בלי הבדל רקע פוליטי בנוגע לשילובם של בני העדה בחברות ממשלתיות ובמשק הכללי. אני מאחל לכולכן בהצלחה.

בממשלת נתניהו היו תקנים שהיו שמורים לבני העדה, אבל לדעתי זה נפסק. צריך למצוא את הדרך איך לחדש את זה.

זה פשוט מדהים לראות נשים עם ילדים שעובדות ולומדות במקביל. צריך לברך על כך. אנחנו גאים בכן. אנחנו רוצים לשמוע את רחשי הלב ואת המצוקות שקיימות.

אנחנו בקבוצה 12 נשים. 2 נשים מהקבוצה ילדו במהלך הקורס, אחת נמצאת עתה בשמירת היריון. בקורס מנהיגות למדנו נושאים שונים. למדנו מה זה להיות מנהיג, קיבלנו כוח להתמודד עם הבושה, התחזק בנו הביטחון העצמי, למדנו ליצור קשר עם אנשים אחרים ולשתף אותם ברעיונות ובמה שאנחנו מאמינות.

הסוגיה שאנו רוצות להעלות פה היום היא הפער בין הגברים לנשים ביחס למציאות המודרנית לעומת המסורתית. הנשים גמישות יותר, פתוחות יותר לשינויים, לחידושים וללמידה. הן יוצאות לעבודה ונחשפות לתרבות חדשה ולמנטליות הישראלית. רוב הגברים נוטים להיתלות במסורת, בעיקר בנושאים שקשורים למעמד האישה, ולא מוכנים לקבל את הזכות הדמוקרטית של האישה. הדבר מוביל למריבות, להרס המשפחה, לאלימות כלפי הילדים וכלפי הנשים, למאסרים ולמעצרים.

חובה למצוא דרך להעביר את הגברים תהליך של למידה של ערכי הדמוקרטיה במשפחה. כדאי שיהיה חוק שבכל קורס הכשרה במקומות עבודה יקדישו זמן לנושא הזה. כך נוכל לצמצם את האלימות ולהגביר את שותפות הגבר בגידול הילדים כשהאישה יוצאת לעבודה.

איך מתמודדים עם זה?

זה לא פשוט. ככל שלומדים יותר כך הפערים גדלים. ההתמודדות היא בכך שהאישה הולכת קדימה והגבר נשאר מאחור, מה שגורם ליותר גירושים. יש הרבה גירושים בעדה. ההצעה שלנו היא להכניס בהכשרה לגברים את הדברים שקשורים למחוייבות ולשיתוף במשפחה. זה יגביר את המודעות.

לפי מה ששמענו עכשיו נצטרך להקים ועדה למעמד הגבר האתיופי.

אנחנו 12 נשים. אנחנו למדנו איך לפגוש אנשים, איך לדבר איתם. לפני זה לא הייתי מרימה את הראש. זה נתן לי ביטחון עצמי. נפגשנו עם ראש העיר שלנו וביקשנו לשמוע על מקומות עבודה. לפי מה ששומעים בתקשורת לא רק בקריית-גת המצב קשה, גם בשאר המקומות. רוב בני העדה רוצים לעבוד אבל לא עובדים.

לא מדובר באקדמאים.

לא חשבתן לרוץ לבחירות מוניציפאליות? באשקלון יש נציג לעדה בעירייה.

יש נציגים. יש אפילו נציג מהעדה שהתמודד לראשות העיר.

תיגשו אליו ותאמרו לו שתבואו להצביע רק אם תהיה לכם נציגה ברשימה. זה לא בשמיים.

ראש העיר שלכם מבין בדברים האלה.

הבעיה היא שאין לנו גם 12 שנות לימוד. אפילו בניקיון רוצים 12 שנות לימוד.

עכשיו קיצצו את השלמת הלימודים. את כל אותן נשים אי אפשר אפילו לשלוח לקורס מקדים להשלמת 12 שנות לימוד.

אני עבדתי 17 שנים במפעל "בגיר". אחרי שפוטרתי הלכתי להשלים השכלה.

אז היתה אפשרות.

היום הפסיקו לנו הכל.

כמה שנים יש לך?

10 שנות לימוד.

אנחנו נבדוק את הסוגייה הזאת, היא עולה בכל ישיבה.

אנחנו בקבוצה 14 נשים. בקורס לומדים איך לחזק את האישה, איך לצאת ולחפש עבודה. רציתי לשאול מה ההבדל בזכאות בין עולה שעלה בשנת 1984 לעולה שעלה בשנת 1991.

אני באופן אישי לא יודעת. אולי תספרי לנו מה תרם לכם קורס המנהיגות.

זה העלה לנו את הביטחון העצמי, נתן לנו תמריץ לצאת לעבוד, להכיר אנשים, לדבר אל קהל.

את נשואה?

אני גרושה.

יש לך ילדים?

יש לי ילד.

את עובדת?

אני לא עובדת.

איך את מסתדרת?

ביטוח לאומי.

הקורס נתן לך מוטיבציה לצאת לעבוד?

כן. אני מחפשת עבודה בכל מקום שרק אפשר. אני הולכת לחנויות, במכולת אני שואלת. אני משלמת משכנתא בגובה 1200 ₪. יש לי ילד שעולה לכיתה א'. בגלל הקיצוץ אני מקבלת 1950 ₪, כשמזה אני צריכה לשלם את כל ההוצאות.

בקבוצה שלנו יש 13 נשים, כשכולן אמהות לילדים. רוב הנשים עובדות. הנשים משתתפות בקורס במטרה ללמוד איך להיות פעילות בקהילה. מה שמעניין את הנשים בקבוצה זאת מערכת החינוך, קידום נשים, אלימות במשפחה, הדרכת עולים ותעסוקה.

אני עובדת בתור אחות בבית חולים, גרה בפתח-תקווה. מה שחשוב לנו זה מערכת החינוך. אם אנחנו רוצים אינטגרציה, צמצום פערים זה מתחיל בחינוך. החינוך מתחיל בגן. צריך לחשוב איך לקדם את הילדים במערכת החינוך. הילדים שלנו גדלים היום בלי ביטחון, אין להם מודל חיקוי. למה לא לשלב אקדמאים במערכת החינוך? מי שלא לומד הוא עיוור וחירש. מישהו שלא לומד נשאר במקום. מה שמדאיג אותנו אלה הילדים שלנו שהולכים לגדול פה. אנחנו לא רוצים שהם ירגישו מקופחים. יש כאלה שנמצאים 20 שנה בישראל. איזה נציג יש לנו?

תתמודדו.

היו כאלה שהתמודדו אבל נכשלו.

אתם צריכים שיהיו לכם נציגים בכל המפלגות.

הקורס הזה שהסתיים עכשיו עשה רק טוב. כל אחת מהנשים פה יודעת לדבר, להרים את הראש. קידום מתחיל בחינוך.

אתן כוח. יש עכשיו בחירות לרשויות המקומיות. אתן צריכות לבוא כקבוצה גדולה לראש העיר ולבקש ממנו להשתלב ברשימה.

זה לא כל כך קל.

כלום לא קל בחיים.

באשקלון עשו את זה.

יש לנו נציגים בערים.

אחי מתמודד ברשימה בגדרה, כשיש לו מועמד מטעם העדה שלכם ברשימה.

אתם כחברי כנסת יכולים להכניס מישהו.

זה לא עובד ככה. אני התמודדתי בפעם הראשונה בגיל 24. אני החלטתי שזה מה שאני רוצה. בפעם הראשונה לא נכנסתי אבל לא התייאשתי. אני באתי מרקע בלי כסף, ישר מהלימודים. אני מסכימה שהפן של החינוך הוא בעל משקל רב. כל אחת מכן שיש לה ילדים צריכה לדאוג שהילדים ילמדו.

כשאני אומרת לבן שלי ללמוד הוא צריך שיהיה לו איזה מודל חיקוי. אני מדברת על כך שיש הרבה אקדמאים אתיופים שלא משולבים בשום מקום.

אני מיניתי, כשהייתי יו"ר אגודת הסטודנטים בבן-גוריון, את גבי שאטו להיות הסגן שלי. גבי סיים תואר שני במינהל חינוכי ולא הצליח למצוא עבודה בבאר-שבע.

הוא עובד ברהט במגזר הבדואי.

לא משלבים אותם בתפקיד ראוי.

יש נתק בין הילדים להורים. הקשר הזה מאוד חסר. זאת הסיבה שיש הרבה מאוד נשירה מבית הספר. את זה אפשר לפתור. איך? ישנם הרבה אקדמאים שסיימו בית ספר לחינוך. אותם אפשר להכניס לבתי הספר כמגשרים. כך אפשר למנוע את הנשירה ואת אי ההבנה בין הורים למורים, בין הורים לילדים.

כמה מורים יש מהעדה?

אנחנו יודעים שיש קושי במשרד החינוך להכניס אותם כמורים מן המניין.

מה הקושי?

זה קושי בירוקרטי.

הקושי נמצא במשרד החינוך. עשינו קורסים במשותף עם משרד הקליטה והחינוך כדי לאפשר את שילובם של המורים האלה, אבל לצערנו לא כולם נקלטו. משרד החינוך צריך לשלב אותם.

אנחנו נצא מכאן בקריאה לשרה על-מנת שתשלב את האקדמאים במערכת החינוך.

הקורס הזה נערך מטעם משרד העבודה והרווחה – המחלקה לעבודה קהילתית, ומטעם ג'וינט ישראל. אני מייצגת את מרכז גוונים בקהילה. הקורס הזה נועד לנשים שהן לא אקדמאיות. הן מודל לקהילה. הייתי רוצה לאפשר להן להשתלב. יש היום קצת מגשרות מטעם משרד החינוך וכל מיני נשים שעושות עבודה נפלאה בקהילה. דווקא לנשים האלה יש המון סיכוי לעלות את הקהילה, כי הן חיות בתוך הבעיות של הקהילה. לגבי אקדמאים אני חושבת שזה בסדר שישתלבו בעבודה בקהילה, אבל לא רק. למי שאקדמאי צריך לעזור להשתלב בכל מערכות החיים.

אבל אם יש ערך לכל איש אקדמיה בקהילה, שיכול לשמש מודל חיקוי..

הקבוצה הזאת מאוד חשובה. בחדר הזה מיוצגים הרבה מאוד ילדים. אלה הנשים שיכולות לעשות את ההבדל. בהן כדאי להשקיע.

אני רציתי לברך על כך שניתנה לנו אפשרות להיפגש עם חברות כנסת. לא כל יום יש לנו הזדמנות לפגוש חברי כנסת.

יש לי לשכה באשקלון, אתן מוזמנות.

הייתי מבקשת מכן להיות מעורבות ביישובים שבהם יש קורס של מנהיגות תעסוקתית של "אשת חיל" , כמו בקריית-גת, באשדוד, בגדרה. אני מזמינה אתכן למועדון "אשת חיל" בקרית-גת, שמונה כ-60 נשים שמגיעות אחת לחודש.

אתמול נפתח המחזור השלישי של קורס מגשרים. משרד הקליטה בשיתוף משרד החינוך ועמותת "פידל" מכשירים קבוצה של מגשרים חינוכיים שבסופו של דבר משולבים במערכות החינוך, כדי להקל על הקשר היום-יומי שצריך להיות בין ההורה למערכת החינוך ובין ההורה לילד.

בכל בתי הספר בארץ?

נכון לעכשיו זה לא קיים בכל בתי הספר, כשאני מניחה שהשאיפה היא שזה כן צריך להיות. משרד החינוך ומשרד הקליטה הכשירו כ-25 מורים מאתיופיה על-מנת לשלב אותם במערכות החינוך בארץ. הקושי הוא בכך שמערכת החינוך לא משלבת אותם. צריך לבדוק למה לא משלבים את המורים יוצאי אתיופיה כמורים מן המניין. זה אחרי שהם עברו את ההכשרה ושודרגו. אני לא רוצה לטעות במספרים, אבל אני חושבת שזה היה קרוב ל-25 מורים. משלבים אותם במסגרת סל שעות עולים, שזה בעצם שעות פיקטיביות. כשאין מספיק באותו בית ספר אז אותו מורה מוצא את עצמו מחוץ למסגרת החינוכית.

היתה החלטת ממשלה בשנת 1995 לגבי שילוב של 17 יוצאי אתיופיה כל שנה במערכות הממשלתיות ובמשרות הממשלתיות, כשהנושא מתוקצב על ידי הממשלה.

הנושא נפל כי לא היה תקצוב.

כשהחליטו את ההחלטה הזאת המחשבה היתה שזה יתוקצב על ידי הממשלה. משום מה הנושא הזה נפל. זו אחת המחשבות הכי חיוביות, הכי טובות. החיזוק של הנשים יוצר מצב שהגבר עושה תוהו ובוהו בבית. צריך לחשוב על הכשרות כדי לקדם את מעמד הגבר במובן של המודעות, במובן של הלמידה.

תהיה היענות?

אם עושים את זה נכון זה יכול לתת פתרון.

לגבי הסוגייה של הכשרה של גברים, אצלנו הצורך עלה מהנשים שיצאו לעבוד. אנחנו מנסים היום לעשות תוכניות תעסוקתיות לגברים, כשדרכן אנחנו מנסים להכניס את כל נושא ההתארגנות בתוך הבית, בתוך המשפחה. זה לא פשוט. יש הצלחות בקריית-מלאכי, בחיפה, בראשון-לציון.

אנחנו הרבה זמן מתמודדים עם קושי של נשים בלי השכלה שרוצות וצריכות לצאת לעבוד. יש קושי בעידוד מעסיקים. אני יודעת שהיום הנושא טיפה הופשר, אבל זה עדיין משהו לא בטוח. אנחנו לא יכולים לבוא למעסיקים ולהגיד להם שיש השתתפות בהכשרה של עובדים ובקליטה שלהם.

אבל אתם כן יכולים לפנות להתאחדות התעשיינים, ששם יש אוזן קשבת.

הדבר האחרון הוא קצת יותר גמישות ורגישות בתנאי הכניסה להכשרות מקצועיות. זה בדרך כלל נעשה ברמה מקומית, אבל זה לא משהו מאסיבי, זה לא משהו משמעותי. מדובר בנשים איכותיות ועם יכולות, שרק בגלל שאין להן מספיק שנות לימוד הן לא יכולות להתקבל.

בעזרת אידה ממשרד הקליטה הוספנו בכל מרכזי הקליטה שיעור בנושא מעמד האישה כדי שגם גברים ילמדו. אנחנו ניקח לתשומת ליבנו ונכניס לכל קורס של הכשרה מקצועית מערך שיעור בנושא מעמד האישה.

דבר נוסף זה פרוייקט שאנחנו מקיימים עם הסוכנות היהודית ברמלה, באשדוד ובאשקלון לחד-הוריות עולות חדשות. הפרוייקט יצא לדרך באשדוד ועכשיו מתחיל ברמלה. אנחנו נמשיך לקיים אותו. לעולות יותר ותיקות, לאו דווקא חד-הוריות, נפתח קורס יזמות עסקית לפתיחת עסקים זעירים כך שגם נשים ללא 12 שנות לימוד תוכלנה להשתלב.

הסוכנות היהודית משקיעה הרבה מאוד כסף בנושא מנהיגות, מפעילה תוכנית ב-3 ישובים – אשדוד, רמלה ואשקלון. כמו כן, הסוכנות מעודדת נשים חד-הוריות ליזמות אישית עסקית.

לראות את הנשים האלה זה תענוג. לא מדובר בנשים שיש להן ילד או שניים, אלא בנשים שיש להן 5,6 ילדים. זה מאפיין את כל אוכלוסיית יהודי אתיופיה. משרד הקליטה תקצב חלק מהפרוייקט, כי הוא רואה לנגד עיניו את הקידום של כלל יוצאי אתיופיה, במיוחד את הקידום של הנשים. מדינת ישראל השקיעה המון בקידום של הילדים אבל לא שמה לב להורים. היום אנחנו חוזרים כדי לטפל בהורים.

הגשתי פרוייקט פיילוט שנקרא "תוכנית אבות". קיבלתי אישור להפעיל אותו בכמה מקומות.

זה מתחיל עכשיו ב-6 ישובים.

אנחנו אמנם לא נמצאים בשטח, אבל אנחנו מקבלים את כל האינפורמציה. אנחנו יצאנו בתוכנית של לימודי ערב ליוצאי אתיופיה, שתתן להם ידע במחשבים, אנגלית, עברית. גם דרך "אשת חיל" אתם יכולים להגיע לקורסים האלה. הקמנו 10 מוקדים שיש בהם הרבה עולים. זה התחיל בקריית-גת, בקריית- מלאכי, ברחובות, ברמלה, בלוד, בנתניה, באשדוד, בחדרה ובעפולה. אנחנו באנו כדי לתת טיפול נקודתי לקידום הקהילה.

ההבדל בין העליה של 84 לעליה של 91 זה הזכאות. לכל עליה יש זמן של זכאות. אנחנו מטפלים, אם מדברים בנושא של דיור, רק במי שעלה מאוגוסט 98 ולא קיבל. מי שעלה בשנת 1984 נמצא כבר 20 שנה בארץ. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא השתלב וקיבל פתרון לעניין המשכנתאות ובדיור הציבורי.

הקורס של מנהיגות חינוכית ממומן ברובו על ידי משרד הקליטה. אתמול הייתי בטקס הפתיחה של "פידל". 50 אנשים כבר השתלבו בעבודה בבית ספר. זה לא מספיק, לכן השנה רציתי קודם כל שזה יהיה באיזור הצפון כי שם אין מפגשים חינוכיים. 80% מהמשתתפות היו נשים. לא שהגבר לא רוצה, אלא שהוא עובד במקומות אחרים.

כל פעם אומרים שיש כסף, שיש תקציב, אבל אני לא רואה בשטח איפה מושקע הכסף הזה. אני לא רואה שהכסף מושקע בנוער, בילדים. תצאו ותראו איפה מסתובב הנוער שלנו. ברחוב, בתחנה מרכזית. אני, ברוך ה', מסתדרת לבד, אבל כשאני רואה בחוץ את הנוער זרוק בתחנה מרכזית, משתמש בדברים שאסור לו להשתמש כואב לי הלב. מה שאני רואה זה שכל אחד יושב במשרד שלו ואת אף אחד זה לא מעניין. עכשיו יש חופש גדול. מה אתם חושבים עושים הילדים שלנו? סוחבים אבטיחים בחנויות. אני שמעתי פה שכל אחד משקיע, שכל אחד עושה, אבל אני לא רואה את זה במציאות.

הנושא שהעלית הוא לא נושא שבסמכות הוועדה לקידום מעמד האישה, אבל חברת הכנסת מרינה סולודקין שחברה בוועדת העליה והקליטה אמרה שהיא תזמן ישיבה בנושא הזה.

אנחנו נפנה בקריאה לכל השרים בממשלה על-מנת שישלבו אקדמאים במשרות בכירות במוסדות ציבור ובדירקטוריונים. אנחנו קוראים להם להגביר את האינטגרציה, ולהעמיד מודלים לחיקוי מטעם העדה. אנחנו נדרוש להגדיל את התקציבים שמיועדים להשלמת השכלה בקרב בני העדה. אנחנו נפנה בפנייה לשרת החינוך על-מנת לשלב מורים עולים בכוחות ההוראה של המשרד.

חשוב להעביר השתלמויות למורים ישראלים לגבי הקוד התרבותי של העדה.

אני קוראת לכן לקחת יוזמה. כל מי שרואה את עצמה מתאימה לתפקיד ברשויות המקומיות, שתהיה אמיצה לדרוש להיות משולבת ברשימה. תחשבו איזה ערך יהיה לזה. אם זה לא מצליח אפשר לנסות שוב. אנחנו נפנה לשרה שלגבי אקדמאים שסיימו את קורסי החינוך תינתן השתלמות מיוחדת בהיבט של העולים.

אני מאחלת לכולכן הצלחה. אני חושבת שעצם זה שהגעתן לקורס רק מעיד על הפוטנציאל האדיר שטמון בכל אחת מכן. אני מאחלת לכן שתצליחו לממש את הפוטנציאל הזה.

תודה רבה שבאתן. תודה רבה שדיברתן בפתיחות כזאת. אני חושבת שהקורסים של המנהיגות מוסיפים הרבה ביטחון עצמי. אני מרגישה שאתן מוכנות לרוץ לרשויות המקומיות. מדאיג אותי מה שקורה עם הגברים האתיופים. אנחנו צריכים לחשוב איך להסדיר, איך לחנך ואיך להתאים את הגברים לזמנים החדשים ולדמוקרטיה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20