פרוטוקולים/כספים/6727



5



הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שני, ל' בסיון התשס"ג – 30 ביוני 2003 – בשעה 11:00

1. צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי
תיירות)(תיקון), התשס"ג - 2003
2. צו מס קנייה (פטור)(תיקון), התשס"ג - 2003

חברי הוועדה: דניאל בנלולו – מ"מ היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
רוני בריזון
נסים דהן
יצחק הרצוג
יעקב ליצמן
אורית נוקד
רוני פריזון
איוב קרא
אברהם (בייגה) שוחט

לימור ניסן - סגנית מנהל מרכז השקעות, משרד התמ"ס
עו"ד עידית גרינבוים - משרד התמ"ס
עובד קדמי - יועץ משפטי, משרד התיירות
בועז סופר - אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
עו"ד איריס וינברגר - אגף המכס ומע"מ
עו"ד דגנית חגי - אגף המכס ומע"מ

סמדר אלחנני

אנה שניידר
הלית מגידו

טמיר כהן

הדס דויטש


1.
צו לעידוד השקעות הון
(קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות)(תיקון), התשס"ג - 2003

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

מונח לפנינו צו לעידוד השקעות הון למפעלי תיירות, שבוצע ב-19 בדצמבר 2002. בהחלטת הממשלה חולקו אזורי הארץ לאזורים ולפי תחומי אזורי פיתוח – א' וב'. בחוק עידוד השקעות הון יש שני מסלולים עיקריים; לעניין מפעלי תיירות ולעניין מפעלי תעשייה. יש פיצול למעניקים, שחל על אזור א' וב' בלבד, ויש מסלול חלופי של הטבות מס, שחל גם על אזור א', גם על אזור ב' וגם על אזור מרכז הארץ, שנקרא אזור ג'.

החלטת הממשלה קבעה שחוף מרכזי יהיה אזור ג', ואושר בוועדה כספים. בפרסום ברשומות פורסם בטעות כאזור פיתוח א', כך שתיקון התוספת פשוט מוחק את אזור א' לעניין אזור חוף מרכזי, ומתאים את זה להחלטת הממשלה, שאושרה לראשונה.

למה זה שייך לתמ"ס ולא לתיירות?

סעיף 40 ד לחוק עידוד השקעות הון קובע שהקביעה היא על-ידי שר האוצר ושר התמ"ס באישורו של שר התיירות, שהתקבלה, כמובן.

אלה אזורים חופפים לאזורים אחרים בתעשייה או שונים?

כן. ההגדרה של אזור פיתוח א' ושל אזור פיתוח ב', שחלה על ענייני תעשייה, חלה אוטומטית גם לגבי התיירות. החלוקה עצמה היא חלוקה שונה.

איך יכול להיות אזור תעשייה שהוא גם אזור תיירות?

בצו לעידוד השקעות הון לעניין מפעלי תעשייה נקבעו קריטריונים, בהתאם להחלטת ממשלה, שקובעים מהו אזור פיתוח א' ומהו אזור פיתוח ב'. אזור פיתוח א' ואזור פיתוח ב' לעניין מפעלי תעשייה הם אותם אזורים מבחינת הקריטריונים שגורמים להם להיות א' וב' גם לעניין מפעלי תיירות. כלומר, החלוקה הגיאוגרפית היא שונה, אך הקריטריונים שיקבעו מהו אזור פיתוח א' ומהו אזור פיתוח ב' חל גם לעניין מפעלי תעשייה, גם לעניין מפעלי תיירות וגם לעניין מפעלים אחרים.

אפשר לקבל דוגמה?

צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורי פיתוח), שזה מפעלי תעשייה; תחום אזור פיתוח א' ותחום אזור פיתוח ב' הם שניהם נקבעים לפי תנאים סוציו-אקונומיים ואשכול חברתי. כלומר, תחום אזור פיתוח א', בתנאי שהוא עומד ברמה חברתית-כלכלית לפי אשכול של 1-3 לפי הפרסומים של הלשכה ושיעור אבטלה שנתי ממוצע של 10% ומעלה – זה נקרא אזור פיתוח א'. בתחום אזור פיתוח ב' חייבים להתקיים שני התנאים, רק שהם שונים במספרם. יש רמה חברתית-כלכלית נמוכה לפי אשכול 4 ושיעור אבטלה שנתי ממוצע של 8% ומעלה. אזור פיתוח א' ואזור פיתוח ב' רלוונטי לא רק לעניין חוק לעידוד השקעות הון, גם עניין חוק חובת מכרזים מחולקים עדיין לאותם אזורים.

השינוי הוא בחלוקה הדמוגרפית של הארץ. הבעיה שנפלה בצו, בטעות, היתה שחוף מרכזי---

איזה אזור שנמצא באזור פיתוח א' בתיירות ולא נמצא בתעשייה?

אזור בארץ יהיה אותו אזור.

אנחנו בודקים את הפוטנציאל התיירותי, את המקום שמהווה אטרקציה תיירותית, וחבל לבזבז אזור פיתוח א', משום שמשרד האוצר אומר, שהוא נותן את התקציבים לפי אזורי הפיתוח, ואם יבזבזו את הכל לא', לא יקבלו במקום אחר. מאחר שזה בלתי-אפשרי מבחינה תקציבית, אנו בודקים, ומדי פעם גם משנים את זה.

כלומר, אם התחושה שלי היא שבתיירות זה יותר גמיש מאשר בתעשייה, אני צודק.

כן, אבל זה לא משתנה כל יום.

הצו הנוכחי תקף עד 2006. אם נרצה לשנות את האזורים, תצטרך להתקבל החלטת ממשלה חדשה רלוונטית.

חיים אורון שאל איפה זה יכול להשתנות, ואתן דוגמה לאיפה זה השתנה מבחינת התיירות - אזור נתניה. היא לא היתה אזור פיתוח א', ומכיוון שאמרנו שהוא אזור טוב מספיק ומפותח, אין צורך לסייע שם. יחד עם זאת, ראינו שבשלוש או בארבע השנים האחרונות נתניה נפגעה קשה מאוד, והיה צורך לסייע. אז אמרנו שאנו נותנים תקופת זמן של שלוש או ארבע שנים לנתניה – אזור פיתוח א'. זה עובר החלטת ממשלה, ומקבל את אישור ועדת הכספים

היה פעם ויכוח על ים המלח. שר אחד אמר שיריחו לא יהיה, ושר אחד אמר שיריחו כן יהיה, אבל מרכז ים המלח לא יהיה. היתה להם, כנראה, דעה שונה, פוליטית. איפה מחליטים על זה?

מבחינה פרוצדורלית צריכה להתקבל החלטת ממשלה שתהיה מקובלת הן על שר התיירות, הן על שר התמ"ס והן על שר האוצר ואישור ועדת הכספים. התיקון הזה הוא באמת תיקון טכני, כי ועדת הכספים הקודמת אישרה את אזור חוף מרכזי לפי החלטת ממשלה.

יש פה תיקון סעיף 1, שאומר שתחומי אזור פיתוח לעניין מפעלי תיירות הם אותם תחום אזורי פיתוח לעניין מפעל תעשייה מבחינת הקריטריונים.

אז איך נתניה נכנסת לאזור פיתוח א'? היא בחיים לא יכולה להיכנס לאזור פיתוח א' בתעשייה.

היא אמרה לגבי סעיף א' שהקריטריונים, לא האזורים.

יש סעיף שיקול דעת, זה מה שאתה אומר.

הקריטריונים לעניין מפעלי תעשייה והקריטריונים לעניין מפעלי תיירות מבחינת מצב סוציו-אקונומי – אבטלה ואשכול חברתי-כלכלי – הם אותם קריטריונים.

אם את אומרת שהקריטריונים גם בתיירות וגם בתעשייה הם אותם קריטריונים, באותה נקודה צריכה להיות חפיפה כמעט זהה, אך על פניו החפיפה אינה זהה. איפה ההקלות שיש, למשל, בנושא של תיירות מול התעשייה?

רוחמה שואלת מאיפה מקור הסמכות של משרד התיירות לנהוג בשונה ביישמו את אותם קריטריונים לגבי אזורים שלא היו עומדים בקריטריונים? למשל, ברור לנו שנתניה לא עומד בקריטריונים, ובכל זאת הופעל שיקול דעת. שיקול דעת של הפוטנציאל התיירותי צריך להיות כתוב איפשהו. הוא כתוב?

ומעבר לזה, אם יש החלטת ממשלה, שרק לתחום התיירות יש הקלה הקריטריונים, למה זה לא נעשה באופן מקביל בתעשייה?

משרד התיירות לא משנה קריטריונים. אם יש אזור או עיר שהמצב שלה השתנה או הידרדר לרעה, ורוצים לקדם אותה ולתת לה מענקים מעבר, צריכה להתקבל החלטת ממשלה בעניין בצורה ספציפית. למשרד התיירות אין הסמכות לשנות את גובה המענק. יש דברים שהם קבועים בחוק. אם יש מצב סוציו-אוקונומי שמשתנה, משרד התיירות חושב שיש לשים דגש על עיר אחרת, צריך להביא את זה בפני הממשלה, וצריכה להתקבל החלטת ממשלה בדומה להחלטה 228, שחילקה את הארץ לאזורים. רק אחרי החלטת ממשלה ורק לאחר אישור ועדת הכספים, זה אפשרי.

אז אם אותו שר תיירות הוא שר חרוץ, והוא רוצה להביא עיירות כאלה או אחרות לשינוי בסיווג קריטריונים, ושר התמ"ס לא עשה את זה, אותה עיר זוכה, מצד אחד, זוכה למענקי-יתר בנושא של תיירות, ואינה זוכה להטבות בנושא של תעשייה. יש שינוי בין הנושא של תעשייה לנושא של תיירות.

הקריטריונים קבועים עד שנת 2006. מבחינת מהו אזור פיתוח א' ומהו אזור פיתוח ב' אין שוני.

אזורי הפיתוח מוכרזים על-ידי הממשלה כאזורי פיתוח. בתיירות יכול להיות שתהיה הקלה בגלל שיש עידוד תיירות במקום ספציפי, במיוחד, על-פי החלטת ממשלה והחלטת שר. את לא יכולה לעשות תיירות במקום שבו אין סיבה לעשות תיירות.

אני רוצה להעיר משהו עקרוני, שאני חוזרת עליו; יש פה צו, שמתקן צו קודם. לפעמים אני עושה את זה. צריך לקחת את הצו המקורי שאותו רוצים לתקן, ועליו לסמן את התיקונים. דברים מהסוג הזה לא יחזרו על עצמם, וזאת אחת הדרכים למנוע את זה.

ביקשתי את המפה אותה, וזה יהיה יפה אם היא תהיה תלויה בחדר הוועדה ובחדרו של היושב-ראש. חזרתי וביקשתי, ואני מזכירה את זה גם עכשיו.

ועניין מהותי; איך יכול להיות שאזור שהוא טוב לתיירות, הוא טוב לתעשייה?

אילת, למשל.

זה רע מאוד.

ים המלח.

אתה מתרחץ היום בבריכת אידוי של מפעלי ים המלח, והיא תיגמר.

אנחנו מצביעים על הנוסח מ-29 ביוני. מי בעד? מי נגד? אושר.


2. צו מס קנייה (פטור)(תיקון), התשס"ג - 2003

מטרת התיקון בצו מס קנייה היא הקלה שמוצעת לתושבי חוץ ששהו שהות מסוימת בישראל ושינו את מעמדם. המטרה של הצו היא להקל עליהם ולקבוע את תקופת הזכויות שלהם כעולים החל ברגע שהם שינו את מעמדם לעולים.

הנושא עלה פה לדיון בשבוע שעבר, ולבקשת הוועדה בדקנו את הנושא של ההתאמה של הצו הזה מול המיסוי הפרסונלי לרפורמה שהיתה במס הכנסה. גם אנה בדקה. אין בעיה מבחינת המיסוי הפרסונלי על הצו. היו פה הערות של חברי הוועדה בנושא של מספר השנים שתושבי חוץ שהו לפני שהם שינו את מעמדם לעולים. הרוב המכריע של תושבי החוץ שהתיקון הזה חל עליהם - אלה שפנו אלינו - היו לנו כעשרים פניות. רובם המכריע היו פה גג עד שלוש שנים, ולכן אנו לא רואים סיבה לשנות את ההצעה כמו שהיא. מדובר, בעצם, בכך שתושב חוץ שלא ניצל את זכויותיו כתושב חוץ, מהרגע שהוא הופך לעולה יהיו לו שלוש שנים לנצל את הזכויות כעולה.

אני רוצה להפנות אתכם למכתב שהונח על שולחני. אני סבורה שאולי זה לא הזמן לדון בצו, כי הצו מאריך את התקופה לתושב חוץ - את האפשרות שלו ליהנות מזכויות בעיקר לגבי רכב. ראיתי בהחלטות הממשלה בקשר לתוכנית הכלכלית, שיש כוונה לעשות רפורמה בנושא של רכב לעולים, ולכן נדמה לי שעדיף לדון בשני הנושאים יחד; כשתבוא הרפורמה הזאת, וזה צו של שר האוצר, שצריך להגיע לאישור של ועדת הכספים - כשתבוא הרפורמה הזאת יהיה מקום לדון גם בנושא שלפנינו.

לא כתוב מתי הרפורמה תבוא?

זה היה אמור להיות ביוני 2003.

זה הונח על שולחן הוועדה.

הטענה שלך הגיונית. אנו מדברים על הקלה מאוד מינורית למספר מאוד מצומצם של אנשים, שממתינים מספר חודשים. לא ידענו האם הממשלה תקבל את הצעתנו - בין היתר על רכב - ואנו חושבים שיש בעיות קשות עם הפטור הזה, ולכן אנו חושבים להאריך. אפשר להמתין, אך אנו מעריכים שהתחולה לא תהיה מיידית; אנו מדדברים על שלושה-ארבעה-חמישה חודשים קדימה. אנו לא רוצים בהכרח לכרוך את זה אחד בשני. מדובר פה במשהו זמני, בעשרים אנשים. הוועדה ודאי סוברת להחליט לבצע הכל יחד, ואנו חושבים שאנו רוצים להקל.

העמדה שמוצגת פה היא הגיונית וסבירה. מדובר במצוקות הגיוניות של עולים חדשים. אני מבין שיש אי-ודאות טוטאלית לגבי ישראליים חוזרים מאז החלטת הממשלה, שלא הגיעה לכאן ואני ממילא מתנגד לה בתוקף. אם כך, אתם חייבים להוציא הודעה שמבהירה, שכל עוד זה לא עבר, הכל נשאר אותו דבר, כי ישראלים בארצות הברית---

אנו עושים מאמצים כנים ואמיתיים להבהיר ולהעביר בכל השגרירויות והקונסוליות של ישראל ברחבי העולם, שכרגע כל עוד הוועדה - והיא הסוברנית היחידה בעולם - לא החליטה אחרת, אין שום שינוי. אני רוצה לציין, שהנחנו על שולחן הוועדה. לא החבאנו כלום. אנו משתדלים להבהיר.

אני חושבת שצריך לקרוא בתשומת לב את מה שכתבה היועצת המשפטית לוועדה, ומעבר לזה; כתוב פה, שמי שניצל את זה בתקופה זאת לא יוכל לנצל, כלומר לא יהיה כפל.

אתם יודעים איזה מעבר בירוקרטי צריך להקים כדי לפקח על זה?

זה קיים כבר. עשינו הכל.

ממספר הטלפונים שאני מקבלת, החלטת הממשלה לבטל את הפטור, שהתקבלה במרס - נתקבלה החלטת ממשלה שלא צריכה חקיקה, אלא רק להביא את זה לוועדה.

זה מונח על שולחן הוועדה, וכתוב בצו שהונח לגבי תושבים חוזרים.

צו הקנייה; מי בעד הצו? מי נגד? אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:40.