כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עבודה/6716



5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30.6.2003

פרוטוקולים/עבודה/6716
ירושלים, ג' בתמוז, תשס"ג
3 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 28
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ל' בסיוון התשס"ג (30 ביוני 2003) שעה 11:00

ניצול בני נוער המועסקים בזמן חופשת בתי הספר.

חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר
אילנה כהן
ענבל גבריאלי

עמיר פרץ
דוד טל

עו"ד מיכאל אטלן - יועץ משפטי, משרד התמ"ת
קובי סוויד - ראש ענף תנאים סוציאליים, משרד הרווחה
מרים פבר - פקידת סעד ראשית, משרד הרווחה
מרגלית אילת - שירות התעסוקה, משרד התמ"ת
יוסי לוי - ראש תחום נוער וקהילה, משרד החינוך
מירה קרני - עו"ס, המועצה הלאומית לשלום הילד
דורית מוסצו - עמותת על"מ
חזקיה ישראל - התאחדות המעסיקים
יוסי גזימק - התאחדות המלאכה והתעשיה
יורם בר-קובץ - הנוער העובד והלומד
אליעזר בלו - " " "
אייל לוי - " " "
עמיחי סטינגר - " " "
יעל גידיניאן - נציגת מועצת תלמידים

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

אסתר אלפיה


ניצול בני נוער המועסקים בזמן חופשת בתי הספר

רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר היום, הצעה לסדר בדיון מהיר של חבר-הכנסת עמיר פרץ בנושא: ניצול בני נוער המועסקים בזמן חופשת בתי הספר. חבר-הכנסת עמיר פרץ, בבקשה, תציג את הצעתך.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על כך שהבאת את הנושא לדיון מהיר שאחרת היינו מוצאים עצמנו במצב של "עבר זמנו – בטל קרבנו", פשוט, בשל העובדה שחופשת בתי הספר מתחילה. מדובר בתופעה שחווים אותה בכל פעם מחדש, העסקת בני נוער בתחומים שונים מלווה, בדרך כלל, במצב בסיסי שבו בני הנוער עצמם לא מודעים לזכויותיהם, ובוודאי יש מצבים שבהם מעסיקים מנצלים בני נוער בצורה קשה מאוד.

אני בהחלט חושב שצריך להגדיר את התופעות לפי החומרה שלהן. יש תופעות שקשורות בניצול כל מה שקשור בזכויותיהם, בתנאי שכרם, אבל יש גם תופעות שגובלות בעבירות על החוק. בשנה הקודמת נתגלו תופעות של העסקת עובדים בשעות לילה מאוחרות, מעבר למותר בחוק, היה נער שהיתה לו תאונת עבודה קשה, והסתבר שהתאונה ארעה במקום בו עבד הנער, בשעת לילה מאוחרת, בשעה שלפי החוק אסור היה שהנער יועסק בה.

אבל, התופעה השכיחה היא בעיקר חוסר יכולתם של נערים להתמודד עם התביעה מול מעסיקים, ולקבל את כל התנאים והזכויות המגיעים להם. חשבתי לנכון שאם כתוצאה מהדיון בוועדה יזומנו אליה את כל הגורמים שעוסקים בנושא, ובאמת יוצאו הנחיות ברורות, ונקבע איזה שהוא קו של תיאום פעולה בין כל הגורמים, אין לי ספק שזה ישפר את ההגנה יכולתם של הנערים להתקבל לעבודה, יכולתם להיות מועסקים, ויכולתם גם לממש את זכויותיהם. אני מקווה שזו תהיה תוצאת הדיון.

תודה.

היועץ המשפטי של משרד העבודה, מיכאל אטלן, קודם כל, אני מבקש שבתום הדיון תצא מכאן הודעה למעסיקים בדבר העסקת בני נוער, כדי להזכיר להם את שנאמר בחוק עבודת הנוער, ושיוכלו לשנן את הפקודה. אודה לך אם תאמר לנו בקצרה, מה מותר, מה אסור, ולמה צריך לשים לב. בבקשה.

אני רוצה לציין שאגף מחקר ומידע עשה עבודה לא רעה במסמך שמונח לפנינו, וזאת מבלי להיכנס לפרטים.

אם אתה רוצה, אני יכול להקריא. ובכן, לפי המסמך שלפנינו, אסור להעסיק ילד שהוא מתחת לגיל 14. אסור להעסיק נער מעל גיל 14 אלא אם כן הוא נרשם בשירות התעסוקה, הוצא על שמו פנקס עבודה, על ידי שר העבודה והרווחה, ועל המעביד הראייה כי קיים פנקס כאמור. כמו כן, צריך להיות בידי המעביד אישור מרופא משפחה שהבחור בריא ויכול לעבוד באותה עבודה. על המעסיק לשלם דמי ביטוח לביטוח הלאומי, ואסור לו לנכות תשלום זה משכרו של הילד. לגבי שעות העבודה: אין להעסיק נער יותר מ-8 שעות עבודה ליום או שבוע עבודה של 5 ימים, 9 שעות ליום, ובכל מקרה, שלא יעלה על 40 שעות עבודה בשבוע, ובענין הזה אפשר לקבל רשות משירות התעסוקה , אם יש כאן משהו יוצא מן הכלל. אם במהלך יום עבודה של 6 שעות, זכאי כל נער ל-45 דקות הפסקה, מתוכם חצי שעה רצופה.

יש גם דיפרנצציה נוספת לפי הגילאים השונים, ויש גם תחום נוסף של איסור העסקת ילדים בפרסומות, יש עוד פרטים.

תן לי לסיים, הייתי רוצה להוסיף.

אין להעסיק בני נוער בין הגילאים 14 ל-16, אחרי השעה 8 בערב, ואין להעסיק בני נוער בין הגילאים 16 ל-18, אחרי השעה 10 בלילה, ובכל מקרה, בשני המקרים האלה, אפשר לבקש אישור של שר העבודה למקרים יוצאים מן הכלל, וכן, אין להתחיל את העבודה לפני השעה 6 בבוקר.

את מי הסמיך שר העבודה לצורך מתן האישור לנ"ל?

היום, את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, גורמים שטיפלו בזה קודם ממשיכים לטפל בזה היום. הסמכות הואצלה לגברת רבקה מקובר, המפקחת הארצית על חוקי העבודה.

אז אותו מעסיק צריך לפנות למפקחת הארצית, ולבקש אישור.

כמו כן אין להעסיק בני נוער ביום המנוחה השבועית, הכולל: לגבי נער יהודי – יום השבת; לגבי נער שאינו יהודי – את יום השבת או את היום הראשון או את היום השישי בשבוע, כמקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו. דבר זה גם אושר על ידי בית הדין הארצי לעבודה.

את שכר העבודה המינימלי, לפי הגילאים, ניתן לראות בטבלה שמופיעה בדף השלישי, לפיה: עובד שטרם מלאו לו 16 ועד עובד שמלאו לו 17 שנה אך טרם מלאו לו 18 שנה, השכר הוא מ-13.49 ₪ ועד 16 ₪ לשעה. המעסיק גם חייב לשלם לנער הוצאות נסיעה בגין כל יום עבודה, בהתאם למחיר הנסיעה בתחבורה ציבורית, בגבולות הסכום המרבי, העומד היום על 20.76 ₪ ליום עבודה.

מופיעה גם רשימה של עבודות אסורות לבני נוער. כמו כן יש להביא לידיעת הנערים שהם זכאים לנקודת זיכוי אחת בנוסף לעובד רגיל, ועושים להם חישוב שנתי. כך שאם הם משתכרים 3,800 ₪ לחודש, הם לא מגיעים בכלל לסף המס, ואין לנכות מהם מס הכנסה.

מר אטלן, אתה רוצה להוסיף.

עוד שתי הערות. כל מה שציינת אלה תוספות על הדין כללי. כל דיני העבודה חלים על נער, בשינויים האלה, בדרך כלל זה החמרות, רק לגבי סכומי שכר המינימום, זה הפחתות מסוימות. אבל הדברים שצוינו כאן, הן בעצם תוספות על הדין הכללי. למשל, אם נער עובד במקום עבודה שחל עליו הסכם קיבוצי, אלא אם כן יש הוראות מיוחדות בהסכם הקיבוצי, יחולו גם ההוראות של ההסכם הקיבוצי. כלומר, כל מה שצוין כאן אלה הוראות חוקי המגן בלבד, ואין שום מניעה לעשות גם הסכם מיוחד עם העובד, הסכם אישי, כמו כל עובד אחר הוא מוגן באותה מידה בדיוק.

דבר נוסף, בנוסף לפנקס שכר ופנקס שעות עבודה שכל מעביד צריך לנהל לגבי כל עובד, פה נדרש גם פנקס עבודה מיוחד לגבי נער.

דבר נוסף, כמו לכל עובד בעצם, יש שתי מערכות שהוא יכול להיעזר בהם כדי לממש את זכויותיו: אחת – בהגשת תביעה לבין הדין לעבודה; שניה – מערכות האכיפה הפליליות שקיימות ושמופעלות על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

אומרים שבקיץ, החבר'ה הצעירים עובדים בבתי קפה, בפיצריות או כל מיני דברים כאלה, וכאן כתוב שאסור להעסיק את הנער מעבר לשעה 10 בלילה. נכון שאפשר לקבל אישור, אבל, אני אומר שבעניין הזה מתבקש לשנות את החוק לשעת חצות או משהו כזה, כי לא נראה לי שמקומות עבודה כאלה נסגרים בשעה 10 בלילה.

אין לי פה את הנתונים של מערך היתרים שכן ניתנים, אני מוכן לבדוק את זה, אני מניח שככל שמתקרבים יותר לכיוון גיל 17-18 היד יותר קלה במתן היתרים.

אני מבין שעה שתיים-שלוש בלילה, צריך היתר, אבל בדרך כלל, נערים בבתי קפה עובדים עד חצות לפחות.

אני מוכן לבדוק את זה, כשאני מסתכל על הנער שלי, שעות הפעילות שלו הם יותר באמת באמצע הלילה מאשר ביום.

מלצרים ודאי. תיכף נשמע את נציגי הנוער העובד והלומד, כי אם לא, אולי אנחנו נגיש הצעת חוק פרטית בענין הזה.

מי מהיושבים כאן רואה את עצמו כאדם שבקי במה שקורה בשטח ורוצה לספר לנו כאן אם הכל נעשה כפי שאמרנו או שיש דברים שנוגדים את החוק.

שמי יורם בר-קובץ, אני מרכז את האיגוד המקצועי לנוער בהסתדרות הנוער העובד והלומד.

לכל תנועת נוער יש איגוד מקצועי? למה לא יושבים פה נציגי תנועת הצופים, תסביר לי.

הנוער העובד והלומד, בנוסף להיותו תנועת נוער שמקיימת פעילות חינוכית וחברתית לעשרות אלפי בני נוער, יש לו תפקיד נוסף, הנוער העובד והלומד הוקם ב-1924 על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו ביחד, דרך שביתה, והקימו בעצם את הנוער העובד והלומד, ובמובן הזה, זו תנועת נוער שאין לה אחר ורע בשום מקום בעולם, כתנועת הנוער של הנערים העובדים.

ומתוקף חוק עבודת הנוער, משנת 1953, על פי דין, לנוער העובד והלומד יש את הסמכות להעניק סיוע משפטי לבני נוער שמנוצלים בעבודה, לרבות, לאגד אותם, קרי, איגוד מקצועי לנוער, לחתום בשמם על הסכמים קיבוציים עם מעסיקים. כל ארבעת החברים שיושבים פה אל מול עיניך, מייצגים בני נוער בבית הדין לעבודה, למרות שהם לא עורכי דין, הם מה שנקרא: מזכירי איגוד מקצועי לנוער.

אצלי בתנועה יש נוער דתי עובד.

אנחנו מעניקים סיוע משפטי לכל נער ונערה בישראל, ללא קשר אם הוא חבר או לא חבר בנוער העובד והלומד.

ורק אתם?

למיטב ידיעתי, מי שמעניק סיוע משפטי, הלכה למעשה, לבני נוער שנוצלו בעבודה, זה רק הנוער העובד והלומד.

יש לכם מחלקה משפטית שנועדה לעניין הזה?

יש לנו אגף שנקרא אגף לאיגוד מקצועי, יש בו היום 25 מזכירי איגוד מקצועי שמטפלים בבני נוער, מיד אסביר איך זה מתרחש ואיך זה עובד, ומייצגים אותם בבית הדין לעבודה.

וה-25 האלה הם לא משפטנים?

הם לא עורכי דין מוסמכים, הם במעמד של טוענים, ובית הדין לעבודה מכיר בהם, וזכותם להגיע לבית הדין לעבודה ולייצג בני נוער, הלכה למעשה, אל מול ונגד מעסיקים. לא אחת אנחנו מוצאים את עצמנו בבית הדין לעבודה אל מול עורכי דין.

ואתה מרכז את האיגוד המקצועי?

אני רכז האיגוד המקצועי.

במהלך שנת 2002, הגיעו לנוער העובד והלומד למעלה מ-10,000 פניות של בני נוער, בחלקם בירורים ושאלות. אחרי שבדקנו את הנתונים, פתחנו 1,280 תיקים נגד מעסיקים, זה במהלך שנת 2002. אגב, בשבועיים האחרונים אנחנו נמצאים בעיצומו של קמפיין, בשיתוף עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, קמפיין שיש לו הרבה מאוד ביטויים בתקשורת, ורק בגלל התהודה התקשורתית שהצלחנו לעורר, נפתחו בשבועיים האחרונים 100 תיקים חדשים נגד מעסיקים. אגב, כל הפניות והתלונות, הללו, מתייחסות לקיץ שעבר.

הייתי מציע ומדגיש לבני הנוער לנהל רישום נפרד של הימים והשעות שהם עובדים, כי כמעט תמיד יש ויכוחים עם המעסיק בנושא הזה. ועוד דבר שעליהם לדעת, גם אחרי שסיימו לעבוד במקום עבודה, הם יכולים להגיש תביעה נגד המעסיק. דבר מרכזי ביותר שלא הודגש מספיק - אין עבודה בלי שכר - נער שעובד, ואפילו אם מדובר בשעת עבודה אחת, זכאי לקבל את שכרו. תראו, יש משרדי עורכי דין שמתחרים מי יגיש את התביעה על הסכום הגבוה ביותר, אנחנו מתחרים בינינו, מי יגיש את התביעה על הסכום הנמוך ביותר.

מה הדין במסעדות שאומרים לנערים, המשכורת שלכם היא הטיפ?

זה לא חוקי לחלוטין. כל עובד חייב לקבל שכר מינימום. נקודה. כל עוד הטיפים מצטברים שמגיע לשכר המינימום, והעובד מקבל, הלכה למעשה, את השכר שיש לו, זה בסדר. יש מעסיק שלא מדפיס בקופה, לא מדווח למס הכנסה, זה לא מעניינו של הנער, כל עוד הנער מקבל את שכר המינימום לשעה, הוא מקבל את שכרו כחוק. ברגע שהוא מקבל שקל אחד מתחת לשכר המינימום, יש הפרה של החוק. הבעיה של טיפים, שיום יש יותר ויום הרבה פחות.

יש כל מיני תהיות לגבי הנתון, כמה בני נוער עובדים בישראל? קשה מאוד לדעת זאת. אבל, לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בסדר גודל של 32,700 בני נוער.

בקיץ?

בכלל, במהלך השנה כולה. זה הנתון הרשמי, וזה מתוך השנתון של המועצה לשלום הילד.

אלה שנרשמו במשרד התעסוקה.

לא בהכרח, אני לא יודע בדיוק מה הכלים הסטטיסטיים לפיהם נקבע המספר הזה, אבל זה הנתון. "ידיעות אחרונות" רצה לדעת כמה בני נוער עובדים בישראל, ועשה סקר טלפוני – כמו הסקרים שחלק גדול מהיושבים פה בחדר מכירים – שבוצע על ידי גיאוקרטוגרפיה – אני לא יודע מה האמינות שלו – אבל לפי הסקר הזה 29.1% מבני הנוער עובדים. המשמעות של זה, ואני אומר את הדברים באמת בשיא הזהירות, כי הדברים פה נרשמים, אבל המשמעות של זה שיש הרבה מאוד בני נוער עובדים, אולי למעלה מ-250,000, זה נתון מדהים שהתפרסם במדורי הכלכלה. הנתון הזה נכנס לאיזו שהיא רובריקה, למחרת עטפו בזה דגים, אף אחד כבר לא התייחס לנתון הזה. הערכות שלנו המבוססות על הימצאות בשטח, בשבועות ובחודשים האחרונים נכנסנו לבתי ספר תיכוניים כדי להסביר לתלמידים את נושא עבודת נערים. אנחנו שואלים, מי מכם יצא לו במהלך השנה האחרונה לעבוד? 80% עד 90% מהתלמידים מרימים את היד ואומרים אני. עכשיו, מה זה נער עובד? נער עובד יכול להיות גם נער שעבד רק 9 ימים, זה יכול להיות נער שעבד רק חודשיים, גם אלה נחשבים כנערים עובדים. הרבה מאוד מבני הנוער עובדים, חלקם בשעות אחר-הצהרים, חלקם בשעות הבוקר, חלקם, אגב, בשעות הלילה.

היום, החוק מתיר לנערים לעבוד עד שעה 10:00 בלילה, ואילו יש כאלה שעובדים עד שעה 3:00-4:00 לפנות בוקר, אם יהיה תיקון לחוק שיתיר לבני הנוער לעבוד עד שעה 12:00 בלילה, הם יעבדו עד השעה 5:00-6:00 בבוקר. לכן, אני לא בטוח שכדאי לעשות תיקון כזה בחוק.

רק להבין עד כמה משתלם להעסיק בני נוער, ערכתי פה טבלה, תיאורטית לחלוטין. לדוגמה, רשת מזון מהיר שמעסיקה 1,000 עובדים. פתוחה כל היום – ואגב, אלה נתונים אמיתיים – משעה 10 בבוקר עד 11 בלילה. אם הרשת הזאת - וכדאי להסתכל לרגע בטבלה - היתה מעסיקה עובדים מבוגרים מעל גיל 18, ומשלמת שכר עבודה לשעה 17:93 ₪, הוצאותיה ליום עבודה עבור 1,000 עובדים היו מגיעים ל-233,000 שקל, ליום. אם היתה בוחרת להעסיק בני נוער מגיל 16 עד 17 – מה שהיא עושה אגב – ומשלמת שכר עבודה לשעה של 14:46 שקל, הוצאותיה ליום עבודה היו מסתכמות ב-188,000 שקל. החסכון בכל יום, ברשת שמעסיקה 1,000 בני נוער, הוא 45,000 שקל. מי שיכפיל את זה – והמכפלה פה מאוד פשוטה – החסכון השנתי להעסקה של 1,000 בני נוער.

החשבון שלך לא נכון, כי אם הם עובדים גם בלילה, אז חוסכים את הכסף של שמירת לילה.

נכון. דיברתי פה על המינימלי שבמינימלי. רבותי, משתלם להעסיק בני נוער, ויש בני נוער שעושים עבודה זהה ושווה למבוגרים. לפי חוק, צריך ומותר לשלם להם את שכר העבודה שמשלמים למבוגרים.

אתה מציג פה מצב כאילו המעסיקים הם הנצלנים.

את זה לא אמרתי, אבל חלק מהמעסיקים הם נצלנים, יחד עם זאת זה טוב שבני נוער עובדים, זה דבר חינוכי, אנחנו מאוד בעד זה ואנחנו מעודדים את בני הנוער לעבוד.

הבעיה מתחילה, ולדוגמה אציג את הנעשה באולמות השמחה. אני מניח שכולנו כאן היינו באולמות שמחה, ותנסו להיזכר מי הגיש שם את הארוחה - אם בוקר או ערב - מי פינה את הכלים, מי הגיש, בכלל, מי היו העובדים? בני נוער. בני נוער עובדים באלפים רבים במרבית אולמות השמחה ובחברות הקייטרינג בארץ. השכר הממוצע שהם מקבלים הוא בין 7 ל-9 שקלים לשעה, כמעט מחצית מהמותר בחוק, ואנחנו נתקלים בזה פעם אחר פעם.

עוד דבר, בני נוער שכבר הולכים לעבוד במקומות האלה, יודעים שהם אמורים לקבל 13.49 שקלים לשעה, אם הם בני 14 עד 16. הם מכירים את הנתונים, הם יודעים את הדברים האלה, והם עדיין ממשיכים לעבוד בשכר נמוך משכר המינימום.

שאלה, במקרים כאלה, אתה מעודד להגיש תביעה, פתחת תיק נגד המעביד, ופנית לבית הדין לעבודה. האם יש לך איזה שהוא מעקב? והאם זה עוזר? כלומר, זכית בתיק מסוים, המשכת לעקוב אחריו לאורך זמן ואתה רואה שהוא אכן משלם לבני הנוער שעובדים אצלו כחוק?

שאלה טובה ונכונה. ב-16 בינואר 2002 היתה פגישה רבת משתתפים במשרד העבודה בתל אביב, ונתבקשנו, באופן חד-משמעי, על ידי משרד העבודה, שאם ידוע לנו על מעסיקים בעייתיים בתחום המזון שמנצלים בני נוער, לדווח להם על כך מיד, והם יטפלו בזה. ב-11 בפברואר 2002, הם אף שלחו אלינו מכתב בזו הלשון: "ר"ב פרוטוקול הישיבה בנדון. נודה עבוד שיתופנו במידע אודות מקומות עבודה בעייתיים, בתחום המזון, אשר בני נוער התלוננו על אי-מילוי דרישות חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953. בכבוד רב, סיגל מרד, עורכת דין".

ב-27 במרס 2002 – שימו לב לתאריך – אנחנו כותבים ומדווחים לעורכת הדין סיגל מרד בלשכת היועץ המשפטי של משרד העבודה בירושלים שיש תופעה של ניצול בני נוער, ברחוב מאוד ספציפי. הלכתי לרחוב הזה, וראיתי במו-עיני, ילדים מתחת לגיל 10 שעובדים שם בסחיבת סלים. מיד כתבתי מכתב למשרד העבודה, אמרתי, תשמעו, בשדרות חן בהרצליה יש מעסיקים שמנצלים בני נוער צעירים בשנים, אנא טפלו בזה.

לא נכון להגיד שמשרד העבודה לא השיב, הוא אכן השיב, התשובה מונחת לפניכם אבל שימו לב לתאריך, 6 במאי 2003, היינו לפני חודשיים, כלומר, שנה ושלושה חודשים זמן לקח למשרד העבודה להשיב על פנייתנו אליהם בענין חנות הירקות שמעסיקה ילדים צעירים. וזו תשובתם: "בגין פנייתך שבסימוכין נפתחה חקירה. לא נמצאו ראיות לכך שבמקום מועסקים בני נוער. נשמח מאוד אם תשלח לנו בחוזר פרטים על נערים שהועסקו במקום". אני חוזר ומדגיש: שנה ושלושה חודשים לאחר שפנינו אליהם.

כשאתה רואה מעסיק שעובר על החוקים, אתה התובע, למה אתה פונה למשרד העבודה כשאתה יכול לפנות ישר לבית הדין?

לבית הדין יש סמכויות אכיפה אזרחיות. למשל, נער שעבד בחוף הים בבת-ים תמורת שכר של 4.90 ₪. באתי לבין הדין, אגב, התחילו להעסיק את הנער הזה בגיל 13 וחצי. והשופטת כעסה מאוד על המעסיק, היא פסקה במקום 5,000 שקל, הזהירה את המעסיק ואמרה לו, אוי ואבוי אם היא תיתקל בו עוד פעם. אבל, במעמד הזה, השופטת יכלה להתייחס רק לתביעה עצמה. ואני, הדבר היחיד שאני יכול לעשות, זה לתבוע שכר עבור אותו נער.

ולמה באותו מקרה ספציפי פנית למשרד העבודה?

זה היה בסיור שעשינו בשטח וראינו ילדים צעירים, מתחת לגיל 10 שעובדים בסחיבת סלים של ירקות.

ועל דבר כזה אתה לא יכול לפנות לבית הדין?

לא, אני לא יכול, כל עוד הנער לא פנה אלי, כל עוד העובד לא פנה לאיגוד המקצועי והסמיך אותו לטפל בפנייה, אסור לי לפעול.

ואם הנער היה פונה אליך?

אז הייתי יכול לפנות לבית הדין ולתבוע את המעסיק.

רק בענייני שכר.

נכון.

הוא משלם לו שכר גבוה מאוד, אבל מדובר בילד צעיר, בגיל 10. אתה יכול לעשות משהו בענין הזה?

לי אין סמכויות אכיפה, אני יכול לייצג אותו רק בעניינים שנוגעים ליחסי עובד – מעביד. אבל אם הוא עובד מתחת לגיל 10, אף אחד לא יפנה אלי, אף אחד לא יתבע, זה תפקידה של המדינה.

זו צריכה להיות יוזמה של הממשלה.

נעצור כאן. מיכאל אטלן, היועץ המשפטי של משרד העבודה, מה יש לך להשיב, למה לקח למשרד העבודה שנה ושלושה חודשים כדי להשיב על פנייה פשוטה כל כך?

אדוני היושב ראש, ברשותך, שמי נירה קרני, אני נציגת המועצה לשלום הילד, ובדיוק בנקודה הזאת אני מבקשת להוסיף. אלינו מגיעים הרבה מאוד דיווחים, גם כן, בנושא של העסקת ילדים מתחת לגיל המותר בחוק. אנחנו נוהגים להעביר את הפניות ליחידה לאכיפת חוקי עבודת נוער של משרד העבודה. אני לא יודעת לומר אם זו בעיה של קיצוץ בתקנים, למה ומה קורה. בפועל, מה שאנחנו רואים זה שפניות לא מטופלות. אנחנו מקבלים תשובות אחרי חצי שנה ושנה. היום קיבלתי תשובה למכתב ששלחנו למשרד העבודה לפני 3 חודשים, וזו לשונו: "קיבלנו את פנייתך, נתחיל לבדוק". אחרי 3 חודשים. האם הילד עוד עובד שם, אני לא יודעת. אני לא מתפלאה שאחר כך הם לא מוצאים שם את הילדים.

מר סוויד, אנחנו שומעים פה טענות שאתם לא עושים כלום. אתם מקבלים תלונות, אתם לא מטפלים בהם ולא אוכפים את החוק. אתה יכול להסביר?

מה התפקיד של מר סוויד?

אני ראש ענף תנאים סוציאליים במרכז, תנאים סוציאליים זה גם שכר מינימום, גם תנאי עבודה וחוקי עבודה. חלק מהאחריות שלי, בין יתר החוקים, זה גם אכיפת תקנון.

ומי אחראי עליך, ארצי?

מר עבדל-סאלם זוהארי.

למה הוא לא נמצא פה, הוא הוזמן?

הוזמן בהחלט, וגם ציפי שנקמן, המפקחת הארצית על חוקי עבודה.

אין דבר כזה לא להגיע, הסברנו את זה. אדם שאנחנו רוצים שיופיע בפני הוועדה ולא מגיע הוא עובר על החוק, עובר על החוק, מודיעים לשר.

ברוב המקרים כשתלונה מגיעה מהשטח היא נרשמת, ואנחנו מיד מטפלים בה. אין דבר כזה שמשהים טיפול תלונות. אם התלונות מגיעות למשרד בירושלים ולא אלינו, אנחנו עדיין לא יודעים את זה.

מה זה מעניין אותי שאתה בתל אביב, מדינת ישראל יושבת בירושלים, משרד העבודה בירושלים, תעביר לו.

לפקס לא לוקח הרבה זמן.

לא מדובר פה על פקס אלא על מעקב של תיקים. כל תלונה נרשמת, ויש אחריה מעקב.

תן לי גם קצת נתונים על כוח אדם. מחוז המרכז שכולל גם את תל-אביב, הוא מחוז גדול. כמה מפקחים יש לך לנושא הזה של עבודת נוער.

חוץ ממני 4 מפקחים שהם מפקחים גם על חוקי עבודה אחרים.

4 מפקחים אלה על כמה חוקים הם צריכים לפקח?

4 חוקים.

כלומר, באופן ממוצע, אפשר לומר שיש לך מפקח אחד על כל חוק.

למה רק 4 חוקים? עובדים זרים; שכר מינימום - - -

הוא אמר 4.

אני רוצה להסביר. מה שאמרתי לך זה רק מה שאני אוכף כרגע, האחריות שלי. אבל האגף עצמו אוכף - - - כרגע אצלי יש 4 חוקים.

4 חוקים, אבל עכשיו שלא מנית 4, אז יש עוד עובדים.

בהחלט, בהחלט.

אז אני שואל, האם זה מספיק? אפשר להשתלט?

לא, אי-אפשר להשתלט.

נו, אנחנו מדברים על בני נוער, אך אתם עובדים כך?

מה שקרה, ברגע שהוקמה מינהלת ההגירה הופרדו העניינים של העובדים הזרים, זה נושא התנאים הסוציאליים שבתוכם נכנסים גם עבודה של אנשים עם מוגבלויות, הטרדה מינית, שוויון הזדמנויות והקטע של שכר המינימום. כיום, מירב המפקחים מופנים לעוזרים הזרים, ורק חלק קטן מהם מופנה לענין שלנו.

זאת אומרת, אם תקבלו בשנה 20 תלונות, אז תעבדו מעל הראש, 20 תלונות מזה, 20 תלונות מזה. מה אתה משיב?

יש לנו בעיה של כוח אדם, האגף מתגבר את כוח האדם ומעביר מפקחים מהעובדים הזרים לענין עבודת בני הנוער בקיץ, יש לנו 15 מפקחים שעוסקים רק בענין הזה.

לענין הזמן שנמשך בטיפול בתיקים. אנחנו עוסקים בפלילים. אנחנו צריכים לבנות תיק לפי אמות מידה משפטיות מסוימות. מתוך נסיוני, אני יכול לומר שיש מעבידים שאני רודף אחריהם לפעמים יותר מ-8 חודשים. לדוגמה, מעסיק שירד לאילת ושגם מע"מ ומס הכנסה מחפשים אותו.

יורם סיפר כאן, כעד ראייה, דיווח על מקרה, וקיבל תשובה רק אחרי שנה ושלושה חודשים. אתם חושבים שילד בן 10 או 12 או 13 עובד זמן כל כך ארוך במקום עבודה? בדרך כלל מדובר בעבודה זמנית, נקודתית. לכן, חובת האכיפה צריכה להיות כאן מיידית. ויסלח לי אדוני היושב ראש, אני לא צריכה בכלל להיכנס לשאלת התקנים שיש לכם או אין לכם. אתם לא יכולים לאכוף חוק, תפנו לשר ותגידו לו שמפאת חוסר בכוח אדם אתם לא יכולים לאכוף חוקים. אותי לא מעניין כמה אנשים ממונים על האכיפה.

בענין תקנים קטונתי מלענות, זה קיים במסגרת החלטות הממשלה, והאוצר על מספר התקנים.

איפה זה כתוב?

בשיא כוח אדם, בחוק התקציב.

בסדר, השאלה, איך אתה מתמרן את שיא כוח האדם שלך ואם אתה יכול להעביר למחלקה אחרת? אתה יכול גם לבקש העלאת תקנים וגם להעביר למחלקה אחרת. תראה, כל דבר לפי העוול שלו. מה אנחנו אומרים? העוול בהעסקת בני נוער הוא הקשה ביותר מכל התחומים שאתם ממונים עליהם. אתה מעסיק נער, אתה גורם לו נזק, ולפעמים הנזק הוא בלתי הפיך. הנושא הזה צריך להיות בסדר עדיפות ראשון שלכם.

כיוון שבשיא כוח האדם במדינה, צריך להבין שיש את האוצר ויש החלטות ממשלה. רק הבוקר, בנושאים אחרים, דיברתי ודאי שאם לא נותנים לו תקנים - - -

חברת-הכנסת כהן, ברור שקל להגיד, תכתוב מכתב לשר האוצר, ותבקש עוד 100 מפקחים. כל הרעיון הוא שבנתונים הקשים, כמו עכשיו, בקיץ, עם כוח האדם שיש לך, אתה מבין שאתה צריך תגבור לנושא של הנוער ואתה עושה זאת. התביעה שלנו, שגם במשך השנה נושא הנוער צריך להיות כזה שיעבירו אליו ממקומות אחרים, בתוך שיא כוח האדם הקיים, ומצד שני, להילחם על שיא כוח האדם. זה הרעיון.

לגבי עדות הראייה שהזכירה חברת-הכנסת גבריאלי. עדות ראייה לא מספיקה, אנחנו צריכים לדבר עם הילד עצמו, אנחנו חייבים להביא אותו לעדות.

בגלל זה היא אמרה, תלך מיד לשם ולא אחרי שנה.

מר סוויד, כמה תביעות הגשתם בשנת 2002?

בשנת 2002, נפתחו 889 תיקי חקירה. עם ממצאים – 470 תיקים; וללא ממצאים – 72 תיקים; 93 תיקים נסגרו כסיום טיפול, כי לא הצלחנו להשיג ראיות מוצקות. ב-181 תיקים הוטלו קנסות, ולמחלקה המשפטית הועברו 19 תיקים.

מתוך 889 תיקים.

סליחה, אנחנו חייבים להגיש תביעה לבית הדין על סמך ראיות מוצקות.

בואו נרשום את הנתונים בצורה מדוייקת. אתה אומר, בסך הכל הגיעו אליכם 889 תלונות.

לא אמרתי תלונות, אמרתי תיקים שנפתחו, יזום או תלונות של בני נוער.

איך זה יכול להיות יזום? מפקח הלך ובדק?

נכון, בהחלט, אנחנו עושים את זה כל הזמן.

בסדר, אז נפתחו 889 תיקים. מתוכם הוטלו ממש קנסות ב-181 תיקים.

ו-19 תיקים ממתינים בלשכה המשפטית להחלטה. אין לי כרגע נתונים לגבי תביעות שהוגשו. אבל יש לי פה אישור - - -

כמה כתבי אישום הוגשו?

תן לי לעשות סדר.

יש פעולות פיקוח, יש פעולות משפטיות של ביקורת על קנס מינהלי. יש קנסות מנהליים שהם מוסמכים להגיש בלי בקרה של הלשכה המשפטית, ויש קנסות שעוברים לביקורת של הלשכה המשפטית. פרט לזה יש כתבי אישום.

לגבי כתבי אישום, אנחנו לוקחים בחשבון, גם היבטים של עבודת נוער, שכר וגם היבטים של שעות. בשנת 2002, הוגשו בסך הכל, 14 כתבי אישום. 7 כתבי אישום, עבודת נוער ושכר, ו-7 שעות נוספות.

זה לא נראה לך מספר אפסי? אם אומרים לך שנפתחו 889 תיקי חקירה. אני מניח שסתם מפקח לא פתח תיק, ואם הוא כבר פתח תיק, אז יש דברים בגו.

אנחנו מקבלים תלונות מיורם, זה פתיחת תיק.

לכן אני אומר או תלונה או פתיחת תיק יזום שזה יותר מתלונה. אז יש לך 889 תיקים. אם היית אומר לי שבמחצית מהמספר הזה לא נמצאו ראיות, וב-400 תיקים מגישים כתבי אישום, עוד הייתי מבין. אבל 14 כתבי אישום מתוך 889 תיקים? זה בערך 3%, זה לא יכול להיות ש-97% הם סתם באוויר.

אנלוגיה נכונה בשביל לבחון את המערכת היא אנלוגיה של המשטרה. האגף הפלילי שלנו, פועל כמו שהמשטרה פועלת, במקביל ליכולות של האנשים להגיש את זה לבית הדין לעבודה. אני לא חושב שהיחס שונה ממספר התלונות שמוגשות למשטרה מול מספר כתבי האישום.

שלושה אחוז?

בטוח שכן. על כל פנים, זו האנלוגיה. נכון, אפשר לשלוח מפקח מיד כשיורם מצלצל. זה עולם שכולו טוב, זה לא עולם שאנחנו פועלים בו. צריך להבין באיזה מסגרת אנחנו עובדים. יש פה בחירות קשות, והסמיכה קצרה, איך אני אכריע? למשל, חקירות נגד מעסיקים שמפטרים אשה בהריון, בלי היתר, פחות חשוב או יותר חשוב? שכר מינימום, ענין של קיום. זו בחירה קשה.

אבל עכשיו אנחנו מדברים בנוער העובד.

הכל חשוב, המשרד בדרך כלל מגן על חלשים וזה חשוב.

עוד משפט חשוב אחד. אני קובע, לאחר שבדקנו את הדברים עוד היום בבוקר, אף תיק לא ממתין ללשכה המשפטית.

עורך דין אטלן, הנקודה היא שאתם צריכים לשבת במשרד ולחשוב. יכול להיות שאתם צריכים לשבת עם אלה שמעבירים לכם את התלונות או הפניות ואולי לקבוע נהלים אחרים, ולא סתם שמוסרים לכם שמות וכתובות. יכול להיות שאתם צריכים ללכת למעסיק ולבית של העובד. הרי במצב הקיים אין בכלל הרתעה.תבין, כשמדובר ב-900 תיקים ובקושי מוגשים כתבי אישום ב-14 תיקים - והוא עוד יכול לצאת זכאי - ההסתברות היא שאף אחד לא יגיע אלי. צריך למצוא לזה פתרון.

אז תיפגשו, תשבו, תעשו צוות חשיבה איך לפתור זאת. יכול להיות שצריך לקחת 10 מקרים, לרדת עליהם ולעזוב את כל השאר, ושתהיה הרתעה. אינני יודע מה.

למען יראו וייראו.

הוועדה תדון בפיטורי נשים בהריון, בשכר מינימום בכל, אבל כרגע, בנושאים בהם אנחנו דנים עכשיו, המצב של משרד העבודה כרגע, לפי מה שנתון לפנינו, זו הפקרות. אנחנו שומעים מהמועצה לשלום הילד, ומהנוער העובד והלומד שהמצב הוא קשה מאוד. העבירות קיימות, לא מדובר במקרים יוצאים מן הכלל. מערכת ההרתעה והאכיפה של משרד העבודה במה שנוגע למעסיקים של בני נוער ואולי גם אחרים, קרסה לגמרי. אסור שיקרה דבר כזה.

אדוני היושב ראש, יושב פה נציג המעסיקים, ואני חושב שהוא יכול ללכת הביתה מאוד שמח. כי מה אנחנו משדרים למעסיקים? אנחנו משדרים היום למעסיקים שאין דין ובקושי יש דיין. למה? מפני שהאכיפה בנושא החשוב הזה של העסקת ילדים, היא כל כך חלשה, היא כל כך לא רצינית, שהם יכולים להרשות לעצמם לחגוג ולהעסיק ילדים, גם עד שעה חמש ושש בבוקר, והסיכוי שייתפסו הוא אחד חלקי מיליון.

שמי יוסי גזימק, אני נציג התאחדות המלאכה והתעשייה. המעסיקים מצטיירים באופן לא הגון, ואני רוצה לומר שרוב המעסיקים מקיימים את החוק. לפני חופשת הקיץ – ולא רק לפני חופשת הקיץ - הם מקבלים מידעונים וחומר. בהתאחדות שלנו וגם בהתאחדות התעשיינים יש מחלקת עבודה ששומרת על זכויות העובד והמעסיק. אני חושב שההסברה בנושא הזה היא חד-פעמית, לפני חופשת הקיץ, ולדעתי, צריכה להיות הטמעה של הנושא הזה.

האם אדוני מוכן להראות לי חוזר שלכם שיצא השנה שאומר מה מותר ומה אסור למעסיקים בנושא הזה.

אני מוכן לשלוח לך את זה בדואר, יש לנו חוזר. בדרך כלל אנחנו מוציאים את המידעון שלנו שעוסק בכל מיני נושאים, גם בדיני עבודה, בתחילת כל חודש. יש לנו מידעון מכובד, ובתחילת חופשת הקיץ אנחנו מפרסמים, בדרך כלל, זה יחד עם דמי הוועד, אנחנו מדווחים על הזכויות של העובד והנוער העובד. אני חושב שצריך לעשות יותר הטמעה גם בקרב התלמידים וגם בקרב המעסיקים, ולא רק באופן חד-פעמי, וגם להטיל את האחריות על ההורים.

אני לא יודע מה יצא אבל אדוני אומר שהשנה זה עוד לא יצא.

ב-5 ביולי הוא יצא. עוד לא יצא, אבל יש לנו מוקד טלפוני שנותנים תשובות במקום.

אני לא מבקש את התשובות, אני אומר, המינימום זה שאתה, נציג המעסיקים, בא ואומר, אני שומר על החוק, ואני לא צריך לספר לך, אתה שמצוי בשטח, שיש כאן בעיה. אז אם תראה לי חוזר שיצא לחברים בהתאחדות שלכם. בכל אופן, עד לרגע זה לא יצא שום חוזר.

אשלח לך את החוזר שיצא בקיץ שעבר, ובכל קיץ שלפניו בחמש השנים האחרונות שאני ממונה על הבטאון הזה.

אני רוצה לומר משהו לגבי האחריות של ההורים. הורה שיודע שהילד שלו, בן ה-12 עובד ב-8 שקלים לשעה, ההורה צריך לאסור על הילד שלו לעבוד באותו מקום עבודה. נקודה.

בחייך, על מה אתה מדבר, שולחים את הילדים לבית תמחוי.

בסדר, אז לא כל ההורים.

אם מדובר בחופש, אז הילד הולך מסתובב ומשחק כדורגל, וההורים לא בהכרח יודעים מה הוא עושה. גם אם הם יודעים, לא נראה לי שהם מבררים כמה הילד מרוויח, ואני לא מדברת על משפחה ממוצעת, סבירה, אני מדברת על אנשים שמצויים בחרפת רעב ואם הילד שלהם ירוויח שמונה או עשרה שקלים, הם לא יתנו את דעתם על כך. במקום לנסות ולגלגל את האחריות על ההורים, אבל המעסיקים, בסדר, הפצתם עלונים, אבל איזה שהוא אקט אכיפתי נעשה?

אני רואה יום-יום, בעיקר במקומות בילוי, ילדים קטנים עובדים. ילדים קטנים ממלצרים, עובדים, סוחבים מגשים, עובדים בלילות, גם בימים של לימודים. מה אתם עושים עם זה? שמענו מה משרד העבודה והרווחה עושה, או ליתר דיוק לא עושה—

אל תשפכו את התינוק עם המים, עם הביקורת, אל תגידו לא עושים.

זו דעתי. מבחינתי, אם יש 889 תיקי חקירה, והמספרים על כתבי אישום שהוגשו כל כך מעטים, וגם ראוי לזכור שאלה אולי מספר תיקי החקירה, אבל מדובר בעבירת חשיפה. לא תמיד יש מי שבא ומתלונן. הנער שעובד לא יבוא להתלונן כי האינטרס שלא להרוויח או שהוא לא מודע לזכויות שלו ולחוק שמגן עליו.

חברת-הכנסת גבריאלי, את אומרת שאת מסתובבת במקומות כאלה, אני מציע שתקחי על עצמך, באמת, איזה שניים-שלושה מקרים, ותדווחי לוועדה. תלכי לשני מעסיקים כאלה, תנסי קצת לברר, תודיעי למשרד העבודה – למרות שאת חברת-כנסת – ואדרבה, אחרי זה נוכל לעקוב אחר הענין.

אדוני היושב ראש, אם אפשר היה לפלח את הפעולות לפי ענפים. כי מה שאני מתרשם, אנחנו, כמעט שלא מקבלים תלונות על נושא של תעסוקה בני נוער.

אתה יכול להראות לי חוזר ששלחתם?

כן, כאשר אנחנו מפרסמים, ואני לא זוכר שבאחרונה פרסמנו.

עיקר התלונות שנשמעו כאן הם לא בתחום שלנו, ולכן, אני לא רוצה לקבל אחריות על דבר שאני לא אחראי לו. אם יש תלונות בתחום התעשייה ובתי מלאכה, יש אצלנו אנשים שמטפלים בזה, ואני, באופן אישי, אשמח לקבל כל תלונה שקשורה בתעשייה ובבתי מלאכה. לדעתי, אם הנוער העובד יפלח את התלונות לפי ענפים והמעסיקים, יראה שהבעיה איננה בתעשייה וגם לא בבתי מלאכה.

- - -

אז צריך להגיד את זה, אני לא רוצה לקבל אחריות על מה שלא אחראי לו.

השאלה בכלל, אם אתה מעסיק בני נוער? יכול להיות שאתה לא מעסיק בני נוער.

חבר-הכנסת עמי פרץ, בבקשה.

אחד הלקחים שאנחנו יכולים להפיק מהדיון הזה הוא שיש פה שני גופים מאוד משמעותיים, האחד - משרד העבודה והרווחה שהחוק הטיל עליו את האחריות והסמכות לאכוף את חוקי העבודה בכלל ואת חוקי הנוער בפרט. והשני - הנוער העובד והלומד שמתוקף היותו האיגוד המקצועי של הנערים בישראל, יש לו את היכולת לטפל בכל הקשור בניצול בתחום השכר, ובתחום הזכויות.

לנוער העובד והלומד יש יותר פריסה בשטח, הם מתמקדים בענין, כלומר, יש פה מצב שיש גוף שיש לו זרועות ואין לו מספיק כלים לאכיפה. ומצד שני, יש משרד שיש לו את הכלים, אבל אין לו מספיק זרועות. לדעתי, כדאי שהוועדה תבדוק את האפשרות אם היא יכולה ליזום מצב שלמזכיר איגוד מקצועי מטעם הנוער העובד והלומד תהיה הסמכות בתחומים נוספים, כלומר, רחיב זאת בתקנה. בעבר, היתה פניה כזאת לשר העבודה והרווחה,

אבל, מאז ומתמיד יש בענין הזה בעיה משפטית, משרד המשפטים טוען לגבי הסמכות הסטטוטורית. יש ויכוח קבוע, אבל נראה לי שהוויכוח, במקרה הזה, צריך למצוא את הדרך שבה תהיה לנוער העובד, לפחות, הסמכות לאסוף את החומר, וכבר בשלב הזה הוא יוכל להכין את התיק לתביעה. אבל לכך, נצטרך את האורגן הממשלתי, שהוא הגורם שמגיש את התביעה. אחרת, יימשך המצב הזה שהתלונה מגיעה כשהוא היה בן 13, והיום הוא בן 14, ואז הכל בסדר, הבעיה נפתרה. אני חושב שיש מקום לבדוק זאת, כנראה שיש התנגדות של משרד המשפטים--

כשרענן כהן היה שר העבודה הגשנו בקשה כזאת.

גם רענן וגם בניזרי בדקו את זה. אני חושב שיש מקום לבחון את זה בצורה יותר רצינית ולמצוא את הנוסחה הנכונה. לא מוכרחים לתת למזכיר איגוד מקצועי בנוער העובד את כל הסמכויות שיש לפקח עבודה מטעם משרד העבודה, אבל אפשר לתת לו את הזכות, קודם כל, להיכנס למקום עבודה, כי היום הוא לא יכול לעשות זאת, ללא צו ביד. הוא כן יכול לקחת את הנער הביתה - אחרי העבודה - לקחת ממנו את החומר, וללכת לבית הדין לעבודה להגיש תלונה. אז לפחות שתהיה סמכות למזכיר איגוד מקצועי כזה להיכנס למקום העבודה, לזהות את העבירה, לאסוף את החומר, יביא אותו לאיש המוסמך במשרד העבודה שישלים את התהליך וינקוט באמצעים הנדרשים.

תודה רבה.

אני מסכם את הדיון. מר אסלן, אתה הנציג הבכיר של משרד העבודה והרווחה, אני מבקש ממך לרשום את בקשותינו, ולהעביר אותן לשר, למנכ"ל ולממונים עליך. אנחנו נבקש תשובות לדברים שאסכם וגם דיון חוזר. תודה.

ובכן, מצד אחד אנחנו מחייבים ושמחים על עבודת נוער, זה דבר טוב שנוער מתחנך לעבוד וגם נוכח מה שקורה היום במשק, טוב אם נוער מוצא עבודה. מצד שני, אנחנו מבינים, על פי הדיווחים, שהפרצות בקיום חוק עבודת הנוער רבות מאוד. אמרתי קודם שמערכת האכיפה והפיקוח של משרד העבודה או של משרד התמ"ת, קרסה - אבל אני משתמש בלשון המעטה ואומר: אינה עונה על הצרכים, ואני מבקש מכם למצוא לכך תשובות. התשובות יכולות להיות בכמה אופנים, קודם כל, פרסום. למה דבר כזה לא יכול לצאת מטעם ממשלת ישראל?

יש דבר כזה - - -

חבל שלא הבאתם את זה לפה.

אז קודם כל פרסום בכל כלי התקשורת ובכל מיני אפשרויות, להגיע למעסיקים, להגיע לנוער, פרסום בו אתם אומרים מה הזכויות. זה דבר ראשון.

דבר שני, זאת האכיפה. באכיפה צריך לתת סדר עדיפות, ואנחנו נדון בכל חוק שיובא לכאן. נוכח מה שקורה, צריך לתת לחוק הזה עדיפות.

אתן עצה. כשאני נוסע, לפעמים עוצר אותי שוטר שנקרא משמר אזרחי תנועה - שמעתם על זה – ורושם רפורטים. מדובר בפנסיונרים שעושים זאת רק לצורך התעסקות, והם עושים זאת על פי חוק שחוקקה המשטרה.

אז אני לא אומר שיכולה להיות טענה על האיגוד המקצועי, אבל זה שווה בדיקה, יכול להיות שהמעסיקים יטענו, מה אתה מביא לי את הפרקליט של העובד, ויש בזה משהו, גם את זה תבדקו. אני לא שולל את ההצעות של חבר-הכנסת פרץ.

תבנו לכם, בחוק, משמר אזרחי של מפקחים, על כל התחומים, למה לא? אנשים שיוכשרו על ידכם, יעלו ברבע מחיר, ויעבדו בדברים האלה, ואנשים מוכנים היום לעבוד. מורים פנסיונרים הם עם נפש חפצה לטפל בנוער. ולכן, אני בא ואומר, המצב הקשה הזה חייב פתרונות, כך אי-אפשר להמשיך. הוא חייב פתרונות לא שגרתיים, ואתם מתבקשים לעשות את זה.

אני מאוד מצטער ומוחה על כך ששני אנשים מראשי המערכת שהוזמנו לכאן, מי הם?

בעיקר ציפי שנקמן, הממונה על אכיפת חוקי העבודה.

ואמרנו עוד שם. בכל אופן, אני מבקש למחות בכתב בפני השר שהם לא הגיעו לכאן, מה הזלזול הזה, דנים בנושא ושני ראשי המערכת לא מגיעים לדיון?

אנחנו גם מבקשים מנציגי המעסיקים שנמצאים כאן להוסיף הסברה. נציג התאחדות התעשיינים אומר: אנחנו לא מעסיקים הרבה נערים. ואני אומר: לא נורא, לא מזיק, מחר תעשיין יהיה סוחר, אז הוא לפחות ידע.

ואתם, מהתאחדות המלאכה והתעשייה, גם כן, להוסיף ולהוסיף הסברה, ואולי אפילו למצוא אצלכם איזה מחלקה משפטית שתטפל בדברים האלה, אולי איזה בית דין אתי שלכם, ויכול להיות שלנוער העובד והלומד תהיה עוד כתובת, הוא יפנה אליכם ויהיה מישהו שיטפל בזה.

פה בכנסת, כל אזרח יכול להתלונן על חבר כנסת, ועדת האתיקה מטפלת בתלונה וקוראת אותנו לסדר. אז אם יש בעיה, מדוע שלא יהיה לכם בית דין משמעתי?

בשמחה רבה.

יפה, אז נציג התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה הביע את הסכמתו להקים ועדת אתיקה
שתטפל בתלונות שיגיעו אליהם מהנוער העובד. אז יש עוד כתובת לפנות בדברים האלה.

מר אטלן, כשתביא לנו את ההצעות, ואני מניח שזה יקרה אחרי שתסתכלו בצורה אינטנסיבית מה קורה בשטח, ומה קובע המשרד, נקיים עוד ישיבה - אני מניח שהיא תתקיים אחרי הקיץ - ואז אולי נשפר משהו את הנושא.

אני מבקש לומר שהדבר הראשון או השני שהמנהל הכללי החדש של המשרד, מר רענן דינור, ביקש ממני לבדוק, זה כל דרך שהיא להוציא החוצה את תפקידי הפיקוח והאכיפה למיניהם. כך שאדוני היושב ראש קלע לדעת גדולים, או הפוך, אני לא יודע, אנחנו נבדוק זאת, ואני שמח על הדיון הזה.

מאה אחוז, תודה רבה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:20)