כנסת פתוחה

_מפגש עם חברות פרלמנט מנפאל.



5
הועדה לקידום מעמד האישה
1/7/2003

פרוטוקולים/מעמד האישה/6920
ירושלים, ה' באב, תשס"ג
3 באוגוסט, 2003



הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 28
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום שלישי, א' בתמוז התשס"ג, 1.7.2003, שעה 14:30

מפגש עם חברות פרלמנט מנפאל.

נציבות שירות המדינה
עו"ד רבקה שקד – הממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה.

שדולת הנשים בישראל
עו"ד ציונה קניג-יאיר – מנהלת הלשכה המשפטית
גב' יונית שליין-אור

חברות כנסת
גילה גמליאל – יו"ר ועדת הכנסת לקידום מעמד האשה
אתי ליבני
מלי פולישוק
אורית נוקד

חברות הפרלמנט הנפאלי
גב' צ'יטרה לקהה יאדאב – סגנית הדובר, בית הנבחרים. נציגת הנפאלי קונגרס – דמוקרטית (פלג דאובה)
גב' אמביקה פאנטה – חברת האסיפה הלאומית. נציגת הנפאלי קונגרס (פלג קואירלה).
גב' בישסווארה דהאל – חברת האסיפה הלאומית. נציגת ה-CPN-UML.
גב' מאיאה דווי שרסתה – חברת האסיפה הלאומית. נציגת הנפאלי קונגרס (קואירלה)
גב' מאיאה תקאלי – חברת האסיפה הלאומית
מר טויה נאת בהטארי – מזכיר מתאם, מזכירות הפרלמנט

סימול אורקולי בע"מ

מפגש עם חברות פרלמנט מנפאל

בישראל ישנם 120 חברי פרלמנט ומתוכם 18 נשים. ברצוננו להביא לייצוג של 50%.

אני בת 29, ולפני שנבחרתי לכנסת למדתי באוניברסיטת באר שבע בנגב. התמחיתי בהיסטוריה של המזרח התיכון ובפילוסופיה לתואר ראשון, והשלמתי MA בפילוסופיה. הייתי יושבת ראש מועצת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון למשך 3 קדנציות ולאחר מכן כיהנתי כיושבת ראש ועד הסטודנטים הארצי, האישה הראשונה בתפקיד. ביקשתי להיבחר לכנסת ולכהן כיושבת ראש הועדה הזאת, על מנת לשנות ולהשפיע.

עיינתי בקורות חייך והייתי להוטה וסקרנית לראותך ולהקשיב לך, ומכיוון שרק קראתי עלייך, יכולתי רק לנחש. אני מאוד שמחה שהניחוש שלי עלייך היה מדויק ביותר ממאת האחוזים. ברצוני לברכך על כך.

כפי שאמרת, כיהנת כיושבת ראש מועצת הסטודנטים, ולאחר מכן ביקשת להיבחר לכנסת, משום שחשבת שניתן לשנות את המצב רק מבית הנבחרים, משום שזהו המקום היחיד בו ניתן להיאבק למען העם ולמען המדינה. אם ברצוננו לשנות באמת את מצבן של השכבות או הקבוצות החלשות, עלינו לעבוד ברצינות, וניתן לעשות זאת רק באמצעות חקיקה. אחרת, יישאר זאת בחזקת מס-שפתיים.

גם אני הייתי מעורבת בפוליטיקה מאז ימי כסטודנטית. הייתי טובה מאוד בנשיאת נאומים ואף נהגתי להשתתף בתוכניות "שיח ושיג". באותם ימים נאלצנו לעסוק בפוליטיקה באופן סמוי, משום שאם לא עשינו כך המשטרה הייתה עוצרת אותנו. כשהייתי בכיתה ח' ביקשו ממני חבריי, ברצוני לכנותם אחיי הגדולים, להצטרף אליהם. הם חילקו לי מנשרים ומאמרים פרי עטו של מנהיגנו המנוח, מייסד הדמוקרטיה בנפאל. נושאם של המאמרים היה "מדוע הדמוקרטיה הכרחית?" ו"מהי הדמוקרטיה?". כשקראתי את המאמרים הללו השתכנעתי שעלי להיאחז בנושא. מאוחר יותר, כשהייתי כבר באוניברסיטה, נבחרתי להיות יושבת ראש תא הסטודנטים שם. כשהחל המאבק למען הדמוקרטיה, אז כמובן נשאנו נאומים בפרהסיה.

במדינה שנמצאת במשבר וזקוקה לשינוי כלשהו, כוחם של הסטודנטים הוא המשפיע ביותר. אני משוכנעת שכל תנועה בעולם שמגובה על ידי סטודנטים, מיועדת להצליח.

אני מסכימה לחלוטין.

אין לנו בית נבחרים בשלב זה משום שהוא פוזר. אנחנו חברות האסיפה הלאומית.

התחלתי לעסוק בפוליטיקה בשנת 1969 משום שלמשפחתי ישנו רקע פוליטי רחב. בעלי וחמי היו שניהם מעורבים בפוליטיקה, ובעלי אף נהרג במהלך פעילות פוליטית, כך שבשבילי הייתה זו שליחות. בשנת 1990 התנועה לכינון הדמוקרטיה החלה לפעול בנפאל, משום שלפני כן הייתה זו מונרכיה; זו הייתה מערכת מונוליטית ללא אופוזיציה. כל המפלגות, כולל זו שלנו, אוחדו, ובמהלך אותן 12 שנים הייתי מאוד מעורבת בפוליטיקה. נבחרתי לאסיפה הלאומית והייתי חברה בכמה ועדות שבמסגרתן השתתפתי בועידות לאומיות ובינלאומיות.

אני מייצגת אזור מרוחק בנפאל, זהו אזור הררי בצפון המדינה, בו קר יותר ואף יורד שלג לעתים. התחלתי לעסוק בפוליטיקה כסטודנטית, ובשבילי זהו צירוף מקרים לראות מנהיגה צעירה נוספת שהחלה דרכה בפוליטיקה במועצת סטודנטים. הצטרפתי למפלגה בה אני חברה בשנת 1981 ונבחרתי לאסיפה הלאומית לפני שנתיים. המפלגה הביעה בי עניין בזכות תרומתי לשירותים הסוציאליים. נבחרתי לפרלמנט בגיבוי מפלגתי, ואני מאמינה שהדור הצעיר ביכולתו להנהיג שינוי.

קשה מאוד להתחקות אחר מקורות העניין שלי בפוליטיקה, משום שמשפחת אמי מעורבת בפוליטיקה, ולכן נקשרתי לתחום. כל אחיי ואחיותיי הם פעילים פוליטיים, וחלקם אף היו אסירים פוליטיים. הנני האחות הצעירה ביותר, ואי לכך חונכתי על ברכי הפוליטיקה מילדות. לפני 21 שנים, בהיותי באוניברסיטה, נבחרתי לראשות אגודת הסטודנטים, והחל משנת 1975 הייתי נציגת המחוז שלי באגודה. באותה תקופה המשכתי לעסוק בפוליטיקה. הייתי גם חברה בארגון הנשים הדמוקרטי, וכעת אני חברת פרלמנט. לפני שש שנים הפסדתי בבחירות, ולפני שנתיים נבחרתי פה אחד.

נמצאת אתנו עו"ד קרן גאייר, שביקשה להציג כמה מהפרויקטים בהם היא מעורבת, הקשורים לנשים.

אני עובדת ברשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה. הרשות הוקמה בשנת 1998, על ידי חוק שהועבר בועדה זו. אנו מטפלים בבעיות הנוגעות לנשים ברחבי המדינה ומנסות לקדם פרויקטים עבור נשים מרקע שונה, משום שכבכל מדינה, גם אצלנו ישנן בעיות שונות במגזרים השונים. השנה אנו שמים דגש על בתי עסק המנוהלים על ידי נשים, משום ששנת 2005 הוכרזה על ידי האו"ם כשנת העסקים הזעירים המנוהלים על ידי נשים וגם בגלל המצב הכלכלי הקשה בישראל. אנו מנסים לדרבן נשים להקים בתי עסק ומקומות עבודה חדשים.

אנו מטפלים גם ביישום החוק שהועבר בשנת 2000 שהורה לכל ראש מועצה למנות יועץ לענייני מעמד האישה. אנו מכשירים את אותם יועצים בכל תחומי העיסוק שלנו, ומטרתנו שאלה יהיו נציגינו בכל מועצה ומועצה.

נושא נוסף שאנו שמים עליו דגש הוא העזרה לנשים; כל המחלות מהן סובלות נשים, כגון סרטן השד, וגם טיפוח המודעות לחשיבות של פעילות גופנית יומיומית – צעידה, ריצה, שמירה על דיאטה ועוד. אנו נאבקים גם במפיקים בתקשורת אשר לפעמים מצלמים פרסומת שפוגעת בנשים. אנו משתדלים לגרום לכל האנשים בישראל, כולל גברים, להפנים את משקלן של הנשים בחברה וכיצד יש להראות זאת בטלויזיה, ברדיו ובעיתונים. אנו מאמינים שכדי לבסס את מעמדן של הנשים, עלינו לרתום גם את הגברים למאבקנו. זו הסיבה שלשמה אנו מנסים לעבוד עם קבוצות של גברים אשר מאמינים שעל גברים לקחת חלק פעיל יותר במטלות הבית ולעזור לנשותיהם, כדי שאלו יוכלו לקחת חלק בעסקים ובכלכלה.

לסיכום, אני רוצה להדגיש שעדיין נראה הבדל במשכורות בין גברים לנשים. מלבד זאת, איננו רואים אותו אחוז של נשים – נשים הן 52% מהאזרחים הבוגרים במדינת ישראל – לכן, אם ברצוננו לשאוף לשוויון, ברצוננו לראות נשים תופסות 52% מכל תפקיד ציבורי, גם בכנסת.

ברצוננו לשמור על קשר עמכן, ואם יתאפשר שנפעל ביחד, אני בטוחה שיהיה זה שיתוף פעולה נחמד ופורה.

תודה רבה, ועתה ציפי רון תציג את עצמה ואת תפקידה.

אני גרה בירושלים ואני חברה בארגון הגג של ארגוני הנשים בישראל. אני ראש ועדת הסביבה. ארגון-גג זה כולל כמיליון נשים מכל ארגוני הנשים בישראל. אנו מתפעלים את מרבית המערכת החינוכית לגיל הרך, עבור ילדים עד גיל 4-5. אני עצמי חברה מאז שנת 1980 בארגון הנשים האקדמאיות בישראל, שם אנו מנסים לקדם נושאים עבור החברה בישראל, ובייחוד עבור נשים. ואם בעניין הסביבה, שהוא התחום המרכזי שבו אני מתמחה, ואני אף חברה במועצה הלאומית לאיכות הסביבה, שם אנו מנסים לקדם את תרומת הנשים לשמירה על הסביבה. לדוגמה, בעיית איכות המים, איך להשתמש בהם ואיך להגן עליהם; מערכת התחבורה הציבורית, משום שזהו נושא מרכזי עבור נשים. ערכנו דו"ח מיוחד על הזמן בין ועידת ריו (1992) לזו ביוהנסבורג (2002), בו הדגשנו מה תורמות הנשים, ומה עלינו לעשות כדי להגן על הסביבה ולהפוך את חיינו לטובים יותר ובריאים יותר.

אם תרצו להציג את המדיניות בנפאל כלפי נשים, יהיה לנו העונג.

לדעתי אתם בעמדה טובה מאתנו, משום שמתוך 120 חברי כנסת ישנן 18 נשים, כפי שהוזכר. אצלנו, מתוך 265, המספר המרבי אליו הגענו היה 21. יש בנפאל שני בתי פרלמנט – הבית העליון והבית התחתון. בבית התחתון ישנם 205 חברים, ובבית העליון ישנם 60. מתוך 205, אנחנו 12 נשים בבית התחתון, ונבחרנו ישירות על ידי העם. אולם כעת, כבר אין לנו בית נבחרים, משום שהוא פוזר, כך שיש לנו את הבית התחתון בלבד. בנושא של נשים בפוליטיקה בנפאל, אין זה מספק כלל וכלל, למרות שנראו שינויים ב-12 השנים שחלפו מאז שכוננה דמוקרטיה רב-מפלגתית.

כפי שאמרתן, נשים מהוות 52% מאוכלוסיית ישראל, כך שאם היה ייצוג הולם בפרלמנט, רק אז יכולנו לגרום לשינוי של ממש בחברה. זה אינו המאבק של הנשים בלבד, אלא המאבק של החברה כולה. אנו מאמינים בכל מאודנו בעיקרון השוויון, צדק חברתי, שוויון הזדמנויות ושיתוף מלא של נשים, ואלמלא נטפל בנושא זה בדחיפות, החברה לא תוכל להשתנות. ישנם דיונים וחילוקי דעות בתוך המפלגות בנוגע ליחס הייצוג של הנשים. לפי החוקה הנפאלית, כל מפלגה שמתמודדת בבחירות הכלליות חייבת להכיל לפחות 5% נשים. אני מאמינה שעלינו לעבוד ברצינות, בתום לב ובנחישות, עם תחושת מחויבות פוליטית עמוקה, נשים מכל רחבי הקשת הפוליטית, עלינו להתאחד אם ברצוננו להביא לשינוי. אני מאמינה שעלינו לשאוף לשינוי העולם כולו, משום שאנו נמצאים בעידן הגלובליזציה, כך שהאתגר העומד בפנינו אינו רק לשנות את המדיניות והחקיקה בארצנו. ההתרחשויות בישראל, בנפאל ובעוד מקומות בעולם, מאחד אותנו כאחיות במפת העולם הנוכחית, כך שעלינו להישאר בקשר – עלינו להשוות בין החוקים המועברים בישראל ובנפאל לרווחת העולם כולו. עלינו לפעול לטובת האנושות כולה.

שאיפה זו יכולה להתממש רק אם נשים בכל מדינה תגענה לעמדות גבוהות ובכירות. כך, היעד הסופי שלנו הוא שינוי החברה כך שיתאפשר שוויון הזדמנויות, צדק חברתי, שום תחושת אפליה, שום תחושת נדכאות. המאבק של היום הוא זה, ועל הנשים, במיוחד בפרלמנט, להתאחד, לפעול מנקודת ראות משותפת כדי לשנות את מדינתם, ובאותה מידה את העולם.

הרבה ישראלים צעירים נוסעים לנפאל לאחר שחרורם מצה"ל ואני אשמח לבקר שם.

בנובמבר יתקיים כינוס של מנהיגות מכל העולם, בשאיפה להאיץ את תהליך השלום באזור. אולי תוכלו להצטרף גם אתן. אני שבה מכנס דומה, ושמתי לב שנשים יותר ויותר מבינות שכוח נשי מאוחד יוכל לקדם נושאים פוליטיים.

* * *