פרוטוקולים/כספים/6693



4
ועדת הכספים
25.6.2003

פרוטוקולים/כספים/6693
ירושלים, ל' בסיון, תשס"ג
30 ביוני, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום רביעי, כ"ה בסיון התשס"ג – 25 ביוני 2003 – בשעה 10:00

1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' ), התשס"ג – 2003
2. צו מס קנייה (פטור) (תיקון), התשס"ג - ‏2003
3. תיקון טעות בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג - ‏2003
4. 1) תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם) (תיקון מס' 3), התשס"ג - ‏2003
2) תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון מס' 4), התשס"ג - 2003

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
חיים אורון
אלי אפללו
יעקב ליצמן
אברהם בייגה שוחט

ישעיהו בן יהונתן - יחידת הצווים, אגף המכס והמע"מ
עו"ד איריס וינברגר - אגף המכס והמע"מ
בועז סופר - מנהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
אורי אולניק - מנכ"ל משרד התקשורת
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

אנה שניידר
הלית מגידו

טמיר כהן

הדס דויטש


1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' ), התשס"ג – 2003

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הנושא הראשון הוא כיורים. כיורים מחויבים במס קנייה של 10% ותמ"א 60%. כשיצרן מקומי מייצר כיור, מוכר אותו לנגר ומתקין אותו בארון, הוא משלם את מס הקנייה. לעומת זאת, כשמגיע ארון עם כיור, הוא מוגדר בתעריף המכס כארון, ופטור ממס קנייה. אז היצרן המקומי טוען, ובצדק, שאנו מפלים אותו לרעה. מה שאנו עושים, זה הכיור בתוך הארון יוכל להיכלל, כמו בייצור המקומי.

כמה שנים זה כך?

זה קיים כמה שנים.

למה התעוררו עכשיו?

המצב עכשיו קשה יותר.

מובן, שלא נוכל לעשות אפליה בין כיורים לאסלות וכו'. מדובר רק על כיורים, לא על קרמיקה. אם לא אבטל את המס על הכל, יבואנים שמביאים, למשל, כיורים, מביאים גם אסלות, ואז יעבירו מהמחיר של הכיורים לאסלות. לכן ביטלנו את הסיבוך הזה.

בייבוא אישי יש מוצרים, שעליהם בייבוא האישי אין מכס. לעומת זאת, בפרט הספציפי, של יבואנים – לא של ייבוא אישי - יש מכס של 12%. אם יבואן מביא צעצועים וכלי נגינה, הוא משלם 12%. אדם מביא את זה באופן פרטי, הוא לא משלם בכלל. אז נוצרת בעיה של אפליה, ויש ייבוא מאורגן ושאר פטנטים. אנחנו רוצים להגן על הייצור המקומי. ציוד ספורט זה 10%. עד 200 דולר – פטור.

מה הקשר בין זה לייצור?

מכס – תפקידו להגן על הייצור, ואני רוצה להגן על הייצור המקומי כמו שאני מגן על כל מוצר בייצור מקומי, שעליו כל מוצר סופי משלם 12%.

כשאתה חוזר מארצות הברית, למשל, ומביא אתך מוצרים ב-200 דולר – הם פטורים ממכס. אך אם אתה רואה במחשב פסנתר, למשל, אתה מזמין אותו בייבוא אישי, ועליו אין מכס. אך לייבואן, לחנות - זה עולה.

בטקסטיל, עד 600 דולר, מוטל מכס של 12%. זה גם עד 1,000, ולכן יוצא שבין 600 ל-1,000, לפי הגדרת התעריף, אין מכס. זה עיוות שאינו מתקבל על הדעת. לכן השוונו את ה-12% עד 1,000 דולר.

כמה זה מהווה מהשנתי?

2 מיליארד מכס.

מכס זה 1.4, ומס קנייה זה 10.3 מיליארד, כולל הכל.

מה קרה בחצי השנה האחרונה?

יש מעט ירידה.

יש ירידה גדולה מאוד בייבוא רכב.

מי בעד? מי נגד? אושר.


2. צו מס קנייה (פטור) (תיקון), התשס"ג - ‏2003

היה תיקון בזמנו שהחיל על תושבי חוץ ששינו את מעמדם לעולים חדשים, וקבע שיום הכניסה לצורך ספירת הזכויות שלהם כעולים חדשים יהיה יום כניסתם כתושבי חוץ. התיקון ההוא יצר בלבול, תושבי חוץ לא היו מודעים לו, וכך הם איבדו את זכויותיהם.

היום עשינו תיקון עם אפשרות להסיר את הפגם לגבי מי שהתיקון היה חל עליו, והמטרה היא שיום הכניסה של אותם תושבי חוץ ייספר מיום הפיכתם לעולה חדש.

כמה זמן זה יכול לקחת?

לתושבי חוץ אין בהכרח את הזכויות של העולים החדשים, בדרך-כלל הם לא מנצלים אותן, אך זה חל רק על מי שלא ניצל את הזכויות. אם הוא ניצל את הזכויות כשהוא היה תושב חוץ, הוא לא יקבל אותן שוב.

הגיע אדם בתור תושב חוץ, במשך שלוש שנים הוא יכול לנצל את זכויותיו תוך שלוש שנים. תוך ארבע שנים הוא מאבד את הזכויות, אם הוא לא ניצל אותן?

כן.

הוא עשר שנים תושב חוץ, ואחרי עשר שנים הוא החליט שהוא עולה חדש. מה קורה אז?

אם הוא ניצל זכויות, הוא לא יקבל זכויות נוספות. אם הוא לא ניצל את הזכויות, יש לו שלוש שנים של זכויות לעולה חדש.

בלתי-הגיוני. מישהו חי פה 10 שנים, לטוב ולרע – עם כל מה שמשתמע מזה - ומחליט שהוא משנה סטטוס, ורוצה הקלות במכס.

אדם שהיה בארץ ולא החליט להיות עולה, וביום שהוא אומר שהוא החליט להשתקע בארץ אחרי 3-4 שנים או אחרי 20 שנה---

לטעמי, יש הבדל גדול. אם הוא רוצה אחרי שלוש שנים, זה בסדר, מבחינתי, אך אם הוא רוצה מוצרים פטורים אחרי 20 שנה, זה נראה לי בלתי-הגיוני.

צריך להסתכל על הקונטקסט הרחב יותר. לעולים, במקרה הזה, אנו כן משלימים – אך לא את הרכב. אנו רוצים לבטל כמה שיותר פטורים. אם תהיה דרך משפטית לכך, אני רואה הרבה הגיון במה שאמרת, כי אם מישהו נפל בתפר – שנה, שנתיים, שלוש – זה סביר.

אלה עיקר המקרים.

עיקר ההטבה הזאת הוא הרכב. כל הנושא של הרכב אמור להתבטל לגבי עולים חדשים. אני צריכה את זה, כי הגיעו הרבה בעיות של אנשים שהפכו לעולים, שלא ידעו, והיו הטעיות של משרדי הממשלה – לא יודעים מאיזה יום, בדיוק, הם צריכים לספור את הזכויות, וכך איבדו אותן. זה הגיע גם למבקר המדינה, ולכן חשבנו לעשות סדר, ולתת עוד מרווח זמן לאותם תושבי חוץ.

אני מבקש שהיועצת המשפטית שלנו תבדוק את העניין יותר לעומק, ובשבוע הבא נקבל החלטה.

אולי יש השלכה, לאור ההוראות שנקבעו ברפורמה, והייתי רוצה להיות שקטה, שאין שום השלכות.

נבדוק את הנושא, ובשבוע הבא נביא את הדברים לשולחן ונצביע.


3. תיקון טעות בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג - ‏2003

אני קורא את דבריו של ראובן ריבלין;

"בהתאם להוראות סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, הריני מעביר לעיונך את הצעתי לתיקון טעות בנוסח החוק שבנדון, אשר התקבל בכנסת ביום כ"ז באייר התשס"ג (29 במאי 2003).

"אודה לך אם תביא את הצעתי לפני ועדת הכספים לקביעת תיקון הטעות ולאחר מכן לאישורה במליאת הכנסת".

בפרק המסים העקיפים, שבו תוקן חוק מס ערך מוסף תיקנו את סעיף 117 ב, ומחקנו שם את המילים "במטרה להתחמק או להשתמט ממס". באותה פסקה הוספנו את המילים "ייבוא בחוק הזה" במקום "להלן". בבדיקה שערכנו התברר, שבסעיף אין המילים "להלן", ולכן אין צורך להחליפן. על-מנת שהחוק יהיה נקי וברור, אנו מבקשים שלא תופענה המילים האלה. בנוסף, אנו מבקשים שבתחילתו של תיקון הטעות יהיה ביום תחילתו של החוק.

מה משמעות התיקון?

שום משמעות, כי המילים האלה לא נמצאות שם בכלל.

למה בוער לתקן את זה?

זה ממש לא בוער.

מי בעד? מי נגד? ליצמן. התיקון אושר.

הערת אגב; כשתיקנתם בחוק הביטוח הלאומי ומנעתם את הקפאת קצבאות הזיקנה, שכחתם להכניס את נושא הסיעודיים. יצא במסגרת החוק, שקצבאות הזקנה אינן מוקפאות, אך קצבאות הסיעוד מוקפאות.

תודה.

4. 1) תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם) (תיקון מס' 3), התשס"ג - ‏2003
2) תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון מס' 4), התשס"ג - 2003

רציתי להסב את תשומת לבכם למכתב שהנחתי לפניכם. לפי חוק התקשורת – בזק ושידורים, הסמכות של ועדת הכספים לקבוע או לאשר את הסכומים לפי סעיף 15 א, ואני מבינה שמכוחו מגיעות התקנות האלה, מוגבלת עד 8 באוגוסט, כי ניתנה בחוק ההוא שהות של שנתיים לבטל את סמכותה של ועדת הכספים. כתוב שם "שר התקשורת בהסכמת שר האוצר", ומחקו את המילים "באישור ועדת הכספים". המחיקה נכנסת לתוקף ב-9 באוגוסט 2003.

הבקשה מוגשת פה בשם ראש הממשלה לשר התקשורת שר האוצר. אסביר מה היה בחודש האחרון, ומדוע נאלצנו לבקש כחודש ימים נוספים, מתוך מטרה להגיע הנה לדיון לפני 1 באוגוסט.

כידוע, מדובר בדוח שעוסק בתעריפי חברת בזק. לאחר שהוועדה הגישה את הדוח, מכיוון שמדובר בדוח מאוד משמעותי עבור חברת בזק, בזק היתה צריכה שהות של מספר שבועות, והעסיקה מספר יועצים מטעמה כדי שיגיבו לדוח שהוועדה עבדה עליו.

את התקופה הזאת ניצלנו גם לדיונים שהתקיימו אודות פרטי הדוח. התקיימו מספר דיונים אצל מי שמטפל בעניין.

ב-31 ביולי תבוא לוועדה, אחרי כל הישיבות והתיקונים?

כך אנו נערכים.

האם יש איזו מניעה לדחות את זה עד 31 ביולי, שהוא עדיין במנדט תוקף הוועדה? אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:45.