ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 24/06/2003

תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון מס'...), התשס"ב-2002 בדבר מניעת כניסתן של אניות מסוימות למימי החופין של ישראל בתקופת החורף וכן חובת דיווח על תאונה ימית שארעה בתחום הנמל

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/כלכלה/6703



2
ועדת כלכלה
24.6.2003

פרוטוקולים/כלכלה/6703
ירושלים, א' בתמוז, תשס"ג
1 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 26
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בסיוון התשס"ג (24 ביוני 2003), שעה 9:30
סדר היום
תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון מס'...), התשס"ג-2003, בדבר מניעת כניסתן של אניות מסויימות למימי החופין של ישראל בתקופת החורף וחובת דיווח על תאונה ימית שארעה בתחום הנמל
נכחו
חברי הוועדה: שלום שמחון-היו"ר
צבי הנדל
דוד טל
מוזמנים
רננה שחר,עו"ד יועצת משפטית מינהל הספנות, משרד התחבורה
אלכס גרסון רב חובל, משרד התחבורה
בני רובין משרד המשפטים
גדי מויאל מנהל תפעול (קוראל שירותי ים בע"מ)
מיכאל הרשקוביץ מנהל החברה (מריטה שיפינג בע"מ)
יוסף סוסל מנהל החברה (מריטה שיפינג בע"מ)
יגאל בריף מנהל (קמור שירותי ספנות בע"מ)
צבי רשף מנהל נגב סטאר
דניאל ארנון מנהל שיווק (י. כספי קווי מטען בע"מ)
יורם גינור מנכ"ל לוגי סחר בע"מ
אליעזר הנדל מנכ"ל מילובר בע"מ
יאיר אנגל מנהל דן מחזור
יואל בן-ברוך מנהל רכז צינורות המזרח התיכון
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
יפעת שפרכר




















תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון מס'...), התשס"ג-2003 בדבר מניעת כניסתן
של אניות מסויימות למימי החופין של ישראל בתקופת החורף וכן חובת
דיווח על תאונה ימית שארעה בתחום הנמל
היו"ר שלום שמחון
אנחנו דנים בתקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון מס'..), התשס"ג-2003, בדבר מניעת כניסתן של אניות מסויימות למימי החופין של ישראל בתקופת החורף וכן חובת דיווח על תאונה ימית שארעה בתחום הנמל.

הגיעו אלינו לא מעט פניות לדחות את הישיבה, אבל החלטתי בכל זאת לא לדחות אותה. אם נגיע למסקנה תוך כדי הדיון שאכן יש כאן עניינים כבדי משקל, אנחנו נאפשר לגופים שהתלוננו על קיום הישיבה להשמיע את טענותיהם בהמשך.
רננה שחר
התיקון כולל שני סעיפים. הסעיף הראשון - איסור השטה של כלי שיט שאינו ישראלי בתקופת החורף; והסעיף השני - חובת דיווח של מנהל נמל. אני בכל מקרה מבקשת מהוועדה לאשר את הסעיף השני של התיקון, גם אם הסעיף הראשון יהיה עדיין במחלוקת.
אלכס גרסון
אנחנו מבקשים להגביל את הכניסה של האוניות המסויימות האלו. רק בשביל לסבר את האוזן, כשבונים כלי תעופה לוקחים פרמטר של 20% ביטחון. כשבונים אוניה, לוקחים פרמטר של 500% ביטחון. למה? מודלים של גלים זה אחד הדברים הכי מסובכים שקיימים במתמטיקה

יש פה את התמונה של כלי השיט הזה. כל ימאי שמסתכל בתמונה רואה שזאת לא אוניה אלא דוברה. זה לא היה מיועד מלכתחילה להפליג בים, אלא להפליג בנהרות, במים סגורים, אולי בימים סגורים. כך זה היה. כלי שיט דומים לאלה רואים הרבה באירופה, קרוב מאוד לחוף. הכלי הזה מעולם לא נבנה לעמוד בתנאים של ים. החוף של מדינת ישראל הוא חוף חשוף. כשמתחילות סערות מערביות או דרום-מערביות אין איפה להתחבא, אין לאן לברוח. כלי כזה לא נבנה לעמוד מלכתחילה בתנאים של ים. הכלי הזה נזרק לחוף למרות שמכונותיו היו כשירות. הוא ניסה לעמוד מול הים והגלים, אבל לא הצליח.

הנושא של ספנות זה משהו שהוא בערך בן 4000 שנה. לאוניה יש צורה שמאפשרת לה לרכב על הגלים. הכלי הזה לא רוכב על גלים כמו אוניה, ולכן יש עליו מעמסה גדולה, כושר התמרון שלו גרוע.
היו"ר שלום שמחון
מה אתה מנסה להגיד?
אלכס גרסון
אני מנסה להגיד שהכלים האלה לא מתאימים לעבוד בים פתוח. בגלל זה קרה מה שקרה – אוניה אחת נזרקה לחוף, לשנייה נפרצו המחסנים על ידי גלים עד שכמעט היא טבעה. כל זה מכיוון שהיא לא בנויה לתנאים של ים פתוח.
היו"ר שלום שמחון
לפי מה שאתה אומר, הכלי הזה לא יכול לנוע בים בכל עונות השנה, לא רק בחורף.
אלכס גרסון
תנאי הים במשך חודשי הקיץ הם תנאים נוחים. הסערות בים התיכון המזרחי הן רק בחודשי החורף. אנחנו לא רוצים לפסול את האוניות באופן מוחלט. בחודשי החורף אנחנו חושבים שיש סיכון בכך שהאוניות האלו מגיעות לחופים שלנו .
דוד טל
האם יש סיכוי שבחודשי הקיץ הגלים יעלו על 4 מטר?
אלכס גרסון
לא סביר. אם כן, אז זה משהו נדיר מאוד. בחודשי החורף יש גלים של 8 מטר. אם מסתכלים בתעודות של האוניות האלו, אז גם המג'יסטר הרוסי הטיל עליהן מגבלות. על אוניה שבנויה לשיט לא מטילים מגבלות. האוניות האלו מוגבלות לעוצמה של ים, לגובה גלים, למרחק שמותר להן לשייט מהחוף. מלכתחילה גם את אלה שנתנו להן אישור הגבילו, אבל הן באופן בוטה מפרות את המגבלות שמוטלות עליהן. אוניה שנמצאת 20,30,50 מייל מהחוף שלנו זה כאילו שהיא בים פתוח.
היו"ר שלום שמחון
אתם רוצים להגביל סוג מסויים של אוניות מלהיכנס לנמלים של מדינת ישראל?
רננה שחר
בהתאם למגבלות שקבועות. צריך להבין שכשהן מגיעות הנה בתקופת החורף, הן מפרות את המגבלות שקבועות בתעודות שלהן עצמן.
היו"ר שלום שמחון
כמה אוניות כאלו מגיעות לנמלי ישראל?
אלכס גרסון
מבחינת כמות הכלים מדובר בכמות לא גדולה.
דוד טל
עשרות?
אלכס גרסון
לדעתי מדובר ביחידות.
היו"ר שלום שמחון
מה האוניות האלו מובילות?
אלכס גרסון
כל דבר.
היו"ר שלום שמחון
האם מדובר באוניות שההובלה בהן יותר זולה מאשר באוניה רגילה?
אלכס גרסון
סביר להניח שמדובר באוניות לא יקרות. כשקורה כדבר הזה חיי הצוות בסכנה, יחידת החילוץ של חיל האוויר מסתכנת. לא מזמן טבעה אוניה תורכית מול חופי אשדוד. היה מבצע מאוד מסובך של חיל האוויר להוציא אותה מהמים.
יגאל בריף
לא מהסוג הזה.
אלכס גרסון
אני רק מציין את הסיכונים כשקורה דבר מעין זה.
לאה ורון
מתי טבעה האונייה התורכית?
אלכס גרסון
בחודשי החורף. אין לנו כמו באירופה שירותי הנצלה, שאם אונייה נמצאת בצרה יהיה מי שיעזור לה. מי שצריך בסופו של דבר לפנות כלי שיט כזה זאת המדינה, שזה בסביבות מיליון דולר. אנחנו חושבים שהאוניות האלו בחודשי החורף לא בטוחות, מהוות סיכון גדול ולכן אנחנו רוצים להגביל את הכניסה שלהן לנמלי ישראל.
אתי בנדלר
מי ישא באחריות אם כלי שיט כזה ייכנס לחופי מדינת ישראל?
רננה שחר
בעל כלי השיט והקברניט.
אתי בנדלר
שהם מודעים לזה שהם מבצעים עבירה.
רננה שחר
הם לא יכולים להיות מודעים לזה.
אתי בנדלר
למה?
רננה שחר
כי רשות הנמלים בודקת תעודות בטיחות.
היו"ר שלום שמחון
אתם כותבים בתקנות שמדובר בכלי שיט שעל פי מסמכיהם הפלגתם מוגבלת.
אתי בנדלר
זאת אומרת שהבעלים יודע שאסור לו, הקברניט יודע שאסור לו.
רננה שחר
הוא יכול לצאת לים בתקווה שהגלים לא יעלו על 4 מטר.
אתי בנדלר
זאת אומרת הוא יודע שהוא מוגבל, את רק אומרת לו "תדע שאם תעשה את זה אתה תחשב לעבריין ויוטלו עליך עד 6 חודשי מאסר".
רננה שחר
הוא יוצא לים בלי לדעת מה יהיה.
אתי בנדלר
כשאתם כותבים "לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט" הכוונה היא לא לרשות הנמלים והרכבות, אלא למי שיש לו יכולת ממשית להפעיל את כלי השיט. השאלה היא אם זה לא צריך להיאמר מפורשות.
רננה שחר
רשות הנמלים לא יכולה לדעת את הדבר הזה. יש חופש שיט. למי שרוצה לבוא מותר לבוא. מי שעושה את ביקורות הבטיחות זה משרד התחבורה, לא רשות הנמלים.
דוד טל
מדינת ישראל לא מאפשרת למטוסים מסויימים לנחות בגלל רמת בטיחות, לכן הם גם לא מגיעים. אי אפשר לעשות את זה לגבי אותן אוניות?
רננה שחר
למדינה יש זכויות תעופה שהיא מחלקת. אם מישהו רוצה לנחות בתחום מדינת ישראל, הוא צריך לכרות הסכם עם ממשלת ישראל. בספנות לכל אחד מותר לפקוד את נמלי ישראל, אלא אם יש הוראה ספציפית שלא לבוא. המטרה של התקנה הזאת היא לאתר קבוצה מסויימת של אוניות שהן לא בטוחות.
דוד טל
מי יאתר אותן?
רננה שחר
המפקחים. אני מאמינה שאם תהיה תקנה כזאת לא יזמינו כאלו אוניות.
היו"ר שלום שמחון
על פי מה שאת אומרת אלכס יהיה האדם היחיד במדינת ישראל שיקבע אם כלי שיט מסויים יוכל להיכנס הנה או לא.
רננה שחר
התקנה קובעת את זה. הסמכות של אלכס היא לאכוף.
יגאל בריף
עד שחבר העמים לשעבר נפתח לסחר חופשי כל הגרעינים הגיעו מארצות הברית. מאז 1989 שוק הייבוא נעשה חופשי במדינת ישראל, כשכל יבואן היה צריך למצוא בעצמו את מקורות האספקה. נפח ההובלה של האוניות של גרעינים מארצות הברית ירד פלאים. הוא היה עד לפני 10 שנים כ-3 מיליון טון, היום הוא מגיע ל-2.8, כאשר כל השאר מגיע מהים השחור ובעונות השונות מכל מיני יעדים בעולם. ברגע שזה בא מיעדים קרובים, מטבע הדברים לאוניות קטנות יותר קל.

כל הגבלה של צי אוניות וכלי שיט שהמדינה מטילה מקטינה את הנפח הזמין בהובלת מטענים וגורמת להקטנת התחרות ולהגדלת העלות.
היו"ר שלום שמחון
תסביר.
יגאל בריף
אם יש לי 10 אוניות ומשרד התחבורה מאפשר לי להוביל סחורה רק ב-7 אוניות, אז המחיר עולה. שוק הספנות זה השוק המשוכלל ביותר בעולם, לא רק בארץ. אין תקנות דומות לאלה בשום מדינה בעולם.
דוד טל
מר בריף, אם אתה שם את זה מול העניין של הביטחון של אנשי הצוות, מה יכריע?
יגאל בריף
הכוונה של התקנה לפגוע אך ורק באוניות של מדינות חבר העמים לשעבר.
היו"ר שלום שמחון
זאת הכוונה?
אלכס גרסון
אני לא התייחסתי למדינות שמהן באות האוניות האלו. זה נכון שסוג כזה של אוניות מגיע מברית המועצות לשעבר. לפני כן הן שטו רק במים פנימיים ובנהרות.
היו"ר שלום שמחון
נראה לי לא סביר ששר התחבורה הנוכחי ימנע מאוניות מחבר העמים להגיע לישראל.
יגאל בריף
אני לא חושב שהוא יודע את זה, כי אפרים סנה חתום על התקנה.
לאה ורון
הפנייה היא על ידי שר התחבורה, השר אביגדור ליברמן.
יגאל בריף
זה לא מה שיש בפני. בין 70% ל-80% מצי כלי השיט העולמי לא בא לארץ מסיבות פוליטיות, וכשהוא בא לארץ הוא מסתיר את זהותו.
היו"ר שלום שמחון
מה כן צריך להגביל?
יגאל בריף
אנחנו חושבים שלא צריכה להיות תקנה. היה ניסיון לפני שנה וחצי או שנתיים של מינהל הספנות להכפיף את תוכן התקנה הזאת במסגרת של הודעה לימאים, שזה נוהל קבוע בכללי הספנות. אותה קבוצה שנמצאת פה התארגנה באותו זמן נגד הפעלת התקנה הזאת, והיא אכן בוטלה. משרד התחבורה המשיך ואמר שמכיוון שהוא לא יכול לשים את זה בתור הודעה מקובלת, הוא יפעל להעביר את זה בחקיקה.
דוד טל
אתם מוכנים שזאת תהיה הודעה בענף הספנות לימאים?
יגאל בריף
לא. אני הייתי מעורב באסון שקרה ב1995 כשאיבדנו 9 ישראלים. ממשלת ישראל הוציאה 4 וחצי מיליון דולר להצלת 8 גוויות של ימאים. תאונה או שתיים מסוג כזה קרו ב-10 השנים האחרונות.
דוד טל
ידוע לכם על מדינות אחרות שיש בהן כאלה תאונות?
יגאל בריף
לא. היו תאונות גדולות יותר באוניות שמתאימות למים ומתאימות לים. כל סוגי כלי השיט שמגיעים לארץ מחוייבים להציג תעודות ביטוח תקפות לרשות הנמלים. יכול מינהל הספנות לבדוק את התעודות.
רננה שחר
בכל המקרים שטבעו אוניות לא היה ביטוח.
יגאל בריף
התקנה הזאת קיימת בין כה בנהלים של פיקוח על כלי שיט. אין שום סיבה שמינהל הספנות לא יבדוק את האוניות. אין שום סטטיסטיקה שנעשתה לגבי סיכון של אוניות בשל המבנה שלהן.
יוסף אבי-יאיר אנגל
רק אתמול נודע לי כל הסיפור הזה. אני מנסה להרים בשנה האחרונה פרוייקט ארצי של ניקיון הארץ מפסולת מתכת. המדינה שלנו הופכת להיות מדינת עולם שלישי בנושא הזה. מצאתי שיש מפעל במדינת ישראל שיודע לקחת גרוטאות מכל סוג שהוא, לטחון אותן, למחזר אותן ולשלוח אותן לחו"ל. מדינת ישראל יודעת לייצר 600 אלף טון גרוטאות בשנה, כשרק 160 אלף טון מיועדים להתכה במפעל באשדוד, כל היתר זרוק. הפסולת הזאת הולכת לייצוא. אני כבר שנה מתמודד מול רשות הנמלים על המחיר המטורף שהם גובים. הבאנו 1000 הוכחות שאפשר לעשות את זה הרבה יותר בזול. פתאום באה הוראה כזו. הייצוא של המתכת הזאת מועבר באותן אוניות שמביאות גרעינים.
היו"ר שלום שמחון
מה לך ולתקנה הזאת?
יוסף אבי-יאיר אנגל
ברגע שתאשרו את התקנה הזאת ולא יאפשרו להכניס את אותן אוניות שהן בין 500 ל-10,000 טון..
היו"ר שלום שמחון
מה הקשר לגודל?
יוסף אבי-יאיר אנגל
כתוב פה "כלי שיט שאינו ישראלי שתפוסתו ברוטו עולה על 500 טון ואינה עולה על 10,000 טון".
רננה שחר
אי אפשר לקרוא רק חצי מהתקנה.
יוסף אבי-יאיר אנגל
את הפרוייקט הזה אני עושה לבד, נלחם בכל המקומות לבד, והנה לי עוד מלחמה שאני צריך להתמודד איתה.
לוזי הנדל
כל חומרי הגלם לייצור מזון לבעלי חיים מיובאים. היתרון הכמעט יחידי שיש לנו במדינה זה שאפשר לנצל חומרי גלם שונים ממקומות שונים בעולם לפי המחיר שלהם והתכולה שלהם. כאשר נפתח השוק ממזרח אירופה ומהים השחור ישראל היתה בין הראשונות שיכלה לנצל את האפשרות לייבא משם גרעינים וחומרי מספוא אחרים, כי היא יכלה לקלוט משלוחים קטנים מנמלים קטנים, לא רק לקבל משלוחים גדולים באוניות גדולות מארצות הברית או מדרום אמריקה.

התקנה הזאת יכולה לגרום לנו נזק מאוד רציני, שיביא בסופו של דבר לעלות יותר גבוהה של המזון לבעלי החיים וייקור המוצרים עצמם שנוצרים על ידי מגדלים. רוב הגידול של בעלי החיים נעשה בפריפרייה, במקומות רבים שזה הענף היחידי שמתקיימים ממנו. ישנם היום סוגים שונים של חומרים שנמצאים רק שם. אם לא נוכל לייבא אותם בתקופות מסויימות כי לא יהיו כלי שיט בהתאם לתקנה הזאת שיוכלו להביא אותם, העלות שלהם תגדל. התקנה הזאת תגרום לכך שלא נוכל להתקשר לחברות מסויימות בגלל שאין להן אמצעים אחרים להביא את המוצרים.
היו"ר שלום שמחון
את מי אתה מייצג?
לוזי הנדל
אני באתי בשם המשתמשים. אני מעריך שמגיעים אלינו כ-200 אלף טון בשנה גרעינים. הנזק לא מתבטא לחברה מסויימת, אלא מתגלגל למכוני התערובת, לספקי המזון, למגדלי בעלי החיים. זה משפיע בסופו של דבר על מחירי החלב, הבשר והביצים. צריך לזכור שמדובר באוניות זרות.
רננה שחר
איזו טענה זאת?
יואל בן-ברוך
המפעל מתחרה ביצרנים מיוון ומתורכיה, שמטבע הדברים מייבאים את הפלדה באוניות מסוג זה. המשמעות מבחינתנו היא הרעה ביכולתנו להתחרות וייקור משמעותי של הפלדה.
לאה ורון
אבל גם לאוניות מיוון ומתורכיה לא יתנו להיכנס.
יואל בן-ברוך
היצרנים של הצנרת בתורכיה וביוון רוכשים את אותה הפלדה והם מייבאים אותה באוניות מהסוג הזה. התחרות שלנו היא איתם. אין מדינה, למיטב ידיעתנו, בים התיכון שמונעת את כניסת האוניות האלו. אני לא חושב שמדינות כמו איטליה וספרד חושבות בנושא הבטיחות בצורה שונה והן בכל זאת לא מונעות את כניסת האוניות האלו. כיוון שכמות התאונות של האוניות האלו לא גדולה לעומת כמות תאונות של אוניות מסוג אחר, אני לא מוצא טעם לבוא ולהפלות אותן כאן. אם התקנה הזאת תתקבל אנחנו מריעים את תנאי הסחר לא רק של השוק שלנו, אלא של כל הייבואנים והייצואנים במדינת ישראל. כמות הסחר שמבוצעת באוניות מהסוג הזה היא מאוד גדולה, היא לא בטלה ב-60.
היו"ר שלום שמחון
האם האחריות להציל את האונייה היא על מדינת ישראל?
יואל בן-ברוך
לא. ברגע שאוניה באה וקוראת למצוקה, חלה, למיטב ידיעתי, חובה על כל רשות שבתחומה נמצאת האונייה לבוא ולסייע.
יגאל בריף
זה בכל העולם ככה.
רננה שחר
לקברינט בים יש חובה להציל.
היו"ר שלום שמחון
השיקול בתקנה הזאת הוא לא הכסף שזה יעלה למדינת ישראל.
רננה שחר
הכסף זאת תוצאה. חיי אדם ואיכות סביבה אלה הדברים הראשונים.
יואל בן-ברוך
משרד התחבורה לא הביא את הנתונים לגבי כמות האוניות מהסוג הזה שטובעות.
צבי רשף
מדובר באוניות שמגיעות ממדינות הגוש הסובייטי לשעבר. מדינות מערב אירופאיות לא בונות אוניות כאלו. זה לא מדוייק שהאוניות האלו נבנו רק לשיט נהרות, הן נבנו גם לשיט חופי. זה נכון שאונייה כזאת לא יכולה לעשות חציית אוקינוס, אבל בפירוש רשיון השיט של אוניה כזאת, כפי שמוצע על ידי שילטונות רוסיה או אוקראינה, מאפשר להן שיט חופי עם מגבלה של מרחק של עד 50 מייל מהחוף. יש אלפי אוניות כאלו שמשייטות בכל רחבי אירופה.
היו"ר שלום שמחון
מה אתה רוצה לטעון?
צבי רשף
אני לא מבין למה בא משרד התחבורה הישראלי ורוצה ליצור מגבלות מעבר לרשיון השיט שניתן על ידי שלטונות הדגל של המדינות השונות.
היו"ר שלום שמחון
אני לא מציע לסמן את משרד התחבורה כיעד תקיפה. השיקולים של משרד התחבורה הם שיקולים כבדי משקל, כולל השיקול של איכות הסביבה. זה נכון שמנגד אתם מציגים פה נימוקים כבדי משקל, שלנוכח המצב הכלכלי לא צריך למהר עם התקנה הזאת, אבל בואו לא נפסול לגמרי את ההגיון שיש בתקנה הזאת.
צבי רשף
ההגיון שעומד מאחורי הטענות של משרד התחבורה הוא קלוש ביותר. אנחנו במפעלי ים המלח עובדים עם האוניות האלו למעלה מ-10 שנים. הובלנו מיליוני טונות באוניות האלו ולא היתה לנו שום תאונה.
היו"ר שלום שמחון
אם היה מתקבל חוק בישראל שהחל מבעוד שנתיים רכב מודל 54 לא יוכל לנסוע על כבישי ישראל, זה היה נראה לך סביר?
לוזי הנדל
לא. אם האוטו תקין, שיסע. מר שמחון, למה משרד התחבורה לא סוגר כבישים שמוגדרים אצלו כבישים אדומים? לפי הסטטיסטיקה יהרגו בכבישים כאלה 10 אנשים.
היו"ר שלום שמחון
זה לא אותו דבר.
צבי רשף
לא היתה שום תאונה שהיתה כרוכה באובדן חיי אדם באוניות כאלו.
רננה שחר
כשאנחנו מחכים עד שיהיה אובדן חיי אדם, שואלים אותנו למה לא עשינו שום דבר.
צבי רשף
מה שמפריע למשרד התחבורה זה שהיו שתי אוניות שעלה הרבה כסף לחלץ אותן מהסרטון שהן עלו עליו. לכל אונייה מסודרת יש ביטוח שמכסה עלות חילוץ במקרה של תאונה. לפני זמן לא רב רשות הנמלים הוציאה תקנה שאומרת שאונייה שאין לה ביטוח שמכסה עלות חילוץ לא תוכל להיכנס לנמל ישראלי. הדבר הזה פותר שלושת רבעי מהמצוקה של משרד התחבורה.
יורם גינור
דיברו על העניין שנחתוך לעצמנו מקורות, שנחתוך לעצמנו את רוסיה שהפכה להיות מקור אלטרנטיבי לחיטה ושבנויה כמעט כולה על נמלים קטנים שלא יכולים להעמיס אוניות גדולות.

אנחנו במעבר לאוניות גדולות מחזקים במדינת ישראל את הקרטל, גורמים לכך שמספר הגורמים שיהיו מסוגלים להביא סחורות למדינת ישראל יקטן בצורה דרמטית. זה דבר שיביא להעלאת מחירים.

יש שני פתחי כניסה לארץ – דגון ואשדוד. מעבר לאוניות גדולות בלבד מקטין את הגמישות בצורה דרמטית. על ידי זה יהיו סתימות הרבה יותר גדולות בכניסה לנמלים ופחות מלאי יציב בארץ.
היו"ר שלום שמחון
אני מציע שנאשר רק את סעיף 2. אני לא אומר שאנחנו דוחים את סעיף 1, אני רק מציע שבמהלך החודש הקרוב יתקיים דיון במשרד התחבורה בטענות כבדות המשקל שנשמעו כאן. אני מציע שתתקיים פגישה במשרד התחבורה שבה יועלו כל הטענות. אני לא חושב ששר התחבורה שקל את כל משמעות העניין, גם אם התקנות נותנות לו את הסמכות להחליט למי הוא מאפשר להיכנס ולמי לא. לאחר שיישמעו כל הטענות הוועדה תשמח לשוב ולדון בחלק הזה של התקנות. לא ייעלם מעינינו השיקול של איכות הסביבה, אם יסתבר שבאופן מיוחד ההשפעות של האוניות האלו קשות יותר מאוניות אחרות. אני בתור שר חקלאות חשבתי שצריך לעודד את ייבוא הגרעינים ממזרח אירופה, למרות ההסכמים שיש לנו עם האמריקניים. שמחתי לשמוע נתונים שונים ממה שהכרתי. זה נושא שחשוב לי.
אתי בנדלר
אם יוחלט, לאחר שיתקיים דיון אצל השר, לאשר את התקנה הזאת, תשקלו אם לא ראוי להגדיר באותה תקנה על מי בדיוק תוטל האחריות מכוח אותה תקנה.
רננה שחר
בסדר. תקנה 15א שאושרה על ידי הוועדה לפני כשנה בנושא גיל המכליות נוקטת את אותה לשון בדיוק.
אתי בנדלר
זה שלא שמתי לב זה לא אומר..
רננה שחר
אני לא חושבת שזאת טעות.
אתי בנדלר
בתקנה הבאה שתקראי את מגדירה בעלי תפקידים.
רננה שחר
2. בתקנה 98 לתקנות העיקריות (1) אחרי תקנת משנה (א) יבוא: "(א1) אירעה לכלי שיט תאונה ימית בתחום נמל, למעט תאונה לפי תקנה 96(14) או (15), חייב מנהל הנמל להודיע על כך למנהל המינהל באמצעים המהירים ביותר העומדים לרשותו, מיד לאחר שנודע לו על קרות התאונה, וזאת בנוסף על חובת בעל כלי השיט, קברניטו או סוכנו כאמור בתקנת משנה (א)"; (2) ברישה לתקנת משנה (ב), במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "תקנת משנה (א) או (א1)". 3. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
היו"ר שלום שמחון
מי בעד אישור סעיף 2 ו-3 בתקנות?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – 0

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 10:40

קוד המקור של הנתונים