כנסת פתוחה

פרוטוקולים/כלכלה/6789



2
ועדת הכלכלה
23.06.2003

פרוטוקולים/כלכלה/6789
ירושלים, ט"ו בתמוז, תשס"ג
15 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 23
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ג בסיוון התשס"ג (23.06.2003), שעה 09:30

יעילות אנרגטית של מזגנים.

חברי הוועדה: שלום שימחון -היו"ר
דוד טל
אבשלום וילן

זאב גרוס -המשרד לתשתיות לאומיות
עו"ד נועם בריימן -המשרד לתשתיות לאומיות
חזקיה ישראל -התאחדות התעשיינים
יהודה היימן -מנהל המחלקה לכלכלה, תעשייה ועסקים,
התאחדות התעשיינים
רפי פרידמן -התאחדות התעשיינים
אברהם בכר -התאחדות התעשיינים
מוטי גורן -ראש ענף אנרגיה, מכון התקנים הישראלי
רונן רגב -תחקירן ראשי, המועצה לצרכנות

לאה ורון

מיטל בר-שלום










יעילות אנרגטית של מזגנים-

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני למדתי לקראת הישיבה הזו כי הנושא נדון בוועדת הכלכלה הקודמת, וכי מאז מתנהל משא ומתן עם חברות המזגנים כבר תקופה ארוכה. באותה ישיבה שנערכה בנושא, סוכם כי אם בסופו של דבר לא יגיעו לידי הבנות, יהיה ניתן לשוב ולדון בנושא בוועדת הכלכלה כדי להביא את העניין לידי סיום. אני מציע שתתחילו להציג את הנושא.

אנחנו קיבלנו הודעה רשמית על הישיבה הזו ב-18 לחודש, יום חמישי אחר הצוהרים. הפנייה של התאחדות התעשיינים שיזמו את הדיון, אפילו לא הגיעה אלינו כמכותבים. אנחנו מצטערים, אך אנו כרגע לא במצב שאנו יכולים לדון בנושא הזה לגופו של עניין.

עו"ד גרוס, מעבר לענין שלא קבלתם העתק של המכתב, האם אתם מודעים לבעיה ולקשיים של התעשיינים?

אנו לא מתווכחים עם מה שנכתב בפרוטוקול של אותה ישיבה סביב הנושא. אנו מודעים למשא ומתן עם נציג מטעם משרד התשתיות. הנושא הזה לא הועבר, בעקבות השיחות שהיו לו עם התאחדות התעשיינים, להנהלת המשרד לצורך דיון יותר מקיף וקביעת עמדה. לנושא הזה ישנן השלכות מעבר לאגף שבו האדם שוהה ופועל מטעמו, ועל כן עד שהנושא הזה יועבר לדיון מסודר באגף, כאשר כל הנתונים של התעשיינים ושלנו פרוסים לפנינו, לא תהייה לנו עמדה ברורה בנושא.

יוסי נוברסקי לא נמצא במשרד מפאת מחלה כבר שלושה שבועות. הנושא לא הועבר לשום גורם במשרד , מלבד לאדיבית הזבדי. אני מניח כי הוא עוד לא הגיע לידי הבשלה עדיין.

האם אתה מכיר את הנושא?

אני יודע כי גורמים שונים מנסים לקדם מדיניות בנושאים שונים הקשורים למזגנים. כאשר הגיעה ההזמנה הראשונה לדיון בנושא יעילות אנרגטית של מזגנים, אנו הנחנו כי מדובר בנושא שונה לחלוטין. יש נושא אחר בתחום המזגנים בו אנו פועלים מול גורמים אחרים במשק.

ספר בבקשה שגם שעו"ד גרוס פנה לוועדה וקיבל את החומר סביב הנושא.

אתמול בשעה 14:00 קיבלנו את החומר. עיינו בחומר, אך לא חשבנו כי זה יהיה נכון כבר להציג עמדה. עוד לא הגענו למצב שבו אנו יכולים להציג עמדה למשרד. יש פה נושאים הנוגעים לאיכות הסביבה, תעשיינים וצריכת חשמל. השפעתה של יעילות המזגנים על צריכת החשמל במשק היא אדירה. כלומר, השלכות רוחב עדיין לא נדונו במשרד, ועל כן אני חושב כי זמנה של הוועדה יקר בשביל שנדון כאן קודם לכן בנושאים אלו.

זמנה של הוועדה יקר, אך היא בכל זאת מצאה לנכון בעצם ימי הקיץ הלוהטים האלה לדון בענייני מזגנים. אני מציע כי התאחדות התעשיינים תסביר את הנושא.

אנו מנהלים תקשורת ענפה עם משרד התשתיות. אנו מנהלים מגעים רצופים עם האגף לשימור הסביבה במשרד התשתיות שבראשו עומד יוסי נוברסקי, ועם אדיבית הזבדי שהוא נציגו. בנוסף, ישבנו בישיבה משותפת לפני כחודש וחצי עם נציגי משרד התשתיות ומשרד התעשייה והמסחר.

הם לא מכחישים את זה. אני מעוניין שתסביר לנו, מהי יעילות אנרגטית של מזגנים.

המכתב שהונח על שולחנכם גם נשלח למנכ"ל משרד התשתיות לפני שלושה שבועות, בעקבות בקשה שלי לפגישה איתו סביב הנושא הזה. אברהם, אני מציע שתסביר מהי יעילות אנרגטית של מזגנים.

יעילות אנרגטית של מזגנים זהו יחס בין תפוקת המזגן, קילווטים, כוחות סוס, לבין גודל המזגן וצריכת האנרגיה.

מדוע הגעתם לפה?

ב-11.09.2000 ועדת הכלכלה של הכנסת קיבלה תקנה שביצועה הועבר למשרד האנרגיה. התקנה אישרה שני דברים. מועד אחד שאנו הסכמנו לו, יעילות 2.6 .

מה זה יעילות 2.6?

ככל שהמספר גדול יותר היעילות טובה יותר. את המועד הראשון כאמור, קיבלנו. למועד השני שהיה צריך להתחיל בעוד שישה חודשים עם יעילות 3, התנגדנו.

מה היה ההגיון שעמד מאחורי זה? מדוע היה צריל לשנות את היעילות ל-3?

משרד האנרגיה יזם את התקנה. ההיגיון שעמד מאחורי זה, הוא שלמזגנים בארץ צריכה להיות יעילות טובה יותר. אנו תמכנו בהיגיון הזה, אך הרף שהם קבעו היה גבוה מדי ולא מציאותי ליכולות הטכנולוגיות של התעשייה בארץ.

מה משנה את היעילות? האם המאיץ הוא זה שמשנה את היעילות?

ככל שהמזגן גדול יותר, והמדחפים גדולים יותר, היעילות עולה.

ואז גם צריכת החשמל עולה.

לא.

אם רוב המזגנים המדוברים בארץ הם מזגנים של תוצרת חוץ, מדוע זה מפריע לכם בכלל?

אני שמעתי ברדיו כי אנו מייבאים כשליש מן המזגנים.

אני לא יכול לסתור את הדברים האלה, כי אני דיברתי על כך ברדיו. בשנים האחרונות יש גידול בייבוא מסין. זו אחת מהבעיות של התעשייה המבורכת בישראל שמעסיקה אלפי עובדים. בשנים האחרונות הייצוא מישראל הצטמצם. תדיראן שייכת לגוף גדול בעולם, קריאייר, המאפשר לה לייצא למדינות אחרות, וכך גם אלקטרה.

האם אנחנו יותר יקרנים?

מחיר השעה באירופה הוא 18$, בארץ הוא 8$ ובסין הוא 80 סנט. ישנה תנועה מאירופה לישראל ומישראל לסין של המוצרים. אנו משתדלים להילחם בזה בכל כוחנו כדי לשמר את התעשייה בישראל.

האם המזגנים שמגיעים מסין עומדים בתקנים שמציע משרד האנרגיה לעתיד?

יש מספיק מזגנים בעולם אשר יכולים לעמוד בתקנים אלו. יפן, למשל, מצטיינת במקדם יעילות גבוה. אם התקנות הללו תכנסנה לתוקפן ואנו לא נהייה מסוגלים לעמוד בזה בגלל אי היכולת להשקיע בזמן קצר ולהפחית בתקופה מאוד קצרה את ההשקעות האלה, תהייה תנועה יותר חזקה מיפן לישראל.

זאת אומרת שאתה מנסה למנוע את הגידול בשליש הזה שעליו דיברת אתמול ברדיו?

זה לא מדויק. אנו חושבי כיח אפשר וצריך לשפר את היעילות. אנו חושבים שהיא צריכה להיות בקני מידה סבירים מבחינת ההשקעות וההפחתה שלהן על פני השנים, וגם לשלב את זה עם הגזים הירוקים, כדי שלא נצטרך פעם אחת להשקיע לטובת הגזים הירוקים ופעם אחת לטובת מקדם היעילות, או הפוך.

האם אנו מדברים רק על מזגנים ביתיים?

כן.

זאת אומרת שאנו מדברים עכשיו על שני שינויים מרכזיים שאתם צריכים לעשות, האחד הוא מעבר לגזים ירוקים שהם תואמים את התקנות של המשרד לאיכות הסביבה, והשני הוא של יחידת התפוקה. ניתן לכם הזמן לבצע את השינויים הללו משנת 2000 עד שנת 2004.

הנושא של הגזים הירוקים נכנס רק לאחרונה. מצד משרדי הממשלה לא היה ניסיון לשלב את זה בתוכנית. אנו יזמנו את הרעיון לקדם את הנושא הזה, כדי שלא נצטרך להשקיע פעמיים. אם היינו צריכים להשקיע פעם אחת לטובת הגזים הירוקים ופעם אחת לטובת גידול ה-C.O.P זה היה יוצר מצב בלתי אפשרי.

נאמר פה כי בנושא של הגזים הירוקים יש זמן לפעול עד שנת 2010.

השוק באירופה מחמיר, והם רוצים לשווק לאירופה. זו הבעיה.

שתי החברות הגדולות בישראל כבר היום מיצרות גזים ירוקים, אבל על פי הדרישות האירופאיות והתקינה האירופאית בעיקר, וגם לפי התקינה של מדינות אחרות. התקינה באירופה היא לגמרי שונה. היא וולונטרית ומאפשרת לצרכן על פי תו אנרגיה לבחור באיזו רמת אנרגיה ובאיזה מכיר הוא רוצה לקנות. הוא יודע בוודאות כי הוא קונה מזגן שמדורג A או מדורג F, והמחיר הוא בהתאם.

כמה אנשים, אזרחים פשוטים שאתה מכיר, מבינים מה זה A ומה זה F?

אני לא מדבר על הארץ. אני מדבר על אירופה. כבר היום אנחנו וקריאייר משווקים מזגנים כאלה. התקנוות שמוצאות פה הן שונות לחלוטין. הן תחייבנה אותנו למערך שונה ומאוד לא יעיל מבחינתנו.

דוד טל?

האם כל החלקים של המזגן מיוצרים בארץ, או שאנו מייבאים חלקים מהם, כמו מאיצים, מדחפי חום או מנועים?

את המדחסים אנו מייבאים מארה"ב, סין ויפן. את מחליפי החום אנו מייצרים בישראל וגם את המאיצים. גם כל פעולת ההרכבה נעשית בארץ.

מר פרידמן, מה בעצם אתם דורשים מאיתנו?למתי לדחות את היישום?

אנחנו הגשנו הצעה שאומרת כי אנחנו היינו מוכנים לשלב את הגזים עם ההשקעה, ולעשות זאת בשתי מדרגות, מדרגה אחת בה כל המזגנים כמעט יהיו ביעילות של 2.8 עד הראשון לינואר 2005, והמדרגה השנייה היא C.O.P 3 עד שנת 2008. זה יאפשר לנו גם לשלב את הגזים הירוקים וגם להשקיע את מה שדרוש. מדובר במהפכה. יש להשקיע ולשנות את כל המזגנים.

מדוע צריך לשנות את כולם? ניתן לשנות את מה שאתה מייצר מהיום והלאה.

אני מתכוון לכל הדגמים. אם חלק החיצוני של מזגן מסוים נמצא במעבה בגודל מסוים, הוא יצטרך להיות יותר גדול כיוון שצריך מחלף חום יותר גבוה בכדי לקבל תוצאה יותר גדולה.

לפי ההצעה שלכם, אתם לא תגיעו למקדם יעילות 3.

בשנת 2008 אנו נגיע למקדם יעילות 3. היום ישנם כמה מזגנים בעלי מקדם יעילות 3 ואפילו מעבר ל-3.

למה הסכימו במשרד התשתיות? מהו הפער ביניכם?

בשיחות לא רשמיות שיש לי עם משרד התשתיות כמעט ואין פער. על השולחן הזה ישנו פער.

אם בשולחן הזה יש פער ושם אין פער, אז כדאי שתסיימו את הדיון זה שם.

אנו מבקשים לנסות ולכנס את הוועדה הזו עוד שבועיים שלושה, לפני הפגרה, כדי שאנו נשב ונדון בנושא עם משרד התשתיות, משרד המסחר והתעשייה והמשרד לאיכות הסביבה. כך כאשר כל הנתונים יונחו על השולחן, נצליח להגיע לפתרון.

מה יקרה עם משרד התשתיות לא יענה לבקשה שלכם?

אף אחד לא מתכוון להפר את החוק. לא יהיו לנו מזגנים למכור ואנו נייבא מזגנים. לתדיראן יש מספיק מקורות ייבוא, לקריאייר יש 157 מפעלים, ולנו יש 7 מפעלים בעולם, גם בסין, באיטליה ובצרפת. אנו יכולים לייבא לישראל, אך אנו לא מעוניינים בכך.

איזו השפעה יכולה להיות לזה על שוק העובדים בתחום המזגנים?

3,000 איש ישארו ללא עבודה. אנשי השיווק, השירות והמכירה לא יפגעו.

אם התקנה הזו תכנס לתוקף, 3,000 אנשים ילכו הביתה?

לדעתי, זו סכנה מאוד מוחשית.

אני מציע לבדוק את הנתונים הללו.

אנו גם כן היינו שותפים לחלק מן הדיונים שהתקיימו עם משרד התשתיות. הועלו כאן כל מיני דברים מוזרים. הטענה כי ישנה הסכמה בלתי רשמית, היא הסכמה שלא היה לה זכר בדיון הוועדה שהתקיים לפני חודשיים. כל הטיעונים שעולים כאן היום הועלו גם שם.

לאיזו ועדה אתה מתכוון?

אני מתכוון לוועדה המשותפת למשרד התשתיות, משרד התעשייה והמסחר והמשרד לאיכות הסביבה, נציג היצרנים ונציג המועצה לצרכנות. הנושא והטענות של התעשיינים הועלו בוועדה הזו. היו לטיעונים הללו התנגדויות מאוד ברורות מבחינת משרד השתיות, בגלל ההשלכות הגדולות שיש לנושא הזה על משק החשמל, ולנו היו התנגדויות בגלל ההשלכות על הצרכנים. צריך לזכור שמדובר במוצר עתיר אנרגיה, כאשר הנושא של היעילות האנרגטית שלו הוא אחד המדדים המרכזיים לקביעת הכדאיות.

האם הוא כדאי מאיזו בחינה?

האם הוא כדאי מבחינה כלכלית. השאלה היא כמה חשמל יעלה לי לקרר או לחממם את הבית כמו שאני רוצה.

זאת אומרת שהרף של 3 צורך הרבה פחות חשמל, והוא טובת האזרח.

נכון.

ההשקעה הראשונית היא גבוהה יותר, כיוון שהמזגן יעלה יותר.

לאורך זמן זה מיטיב עם הצרכן. בוועדה הועלו כל מיני טענות של היצרנים, וסוכם שיש להציג את הנתונים כדי שיהיה ניתן לקיים דיון מלומד ומבוסס. מאז הוועדה עדיין לא כונסה פעם נוספת. צריך לגבות את הטענות בנתונים. בוועדה הזו הועלה גם נושא משמעותי מאוד המתייחס לחוסר הידיעה בארץ. היצרנים טוענים כי באירופה אין תקנות הקובעות מינימום יעילות אנרגטית. זה נכון, אך באירופה המודעות של הציבור היא גדולה יותר.

האם באירופה המוכרים מדווחים לצרכנים כי מזגן מסויים עדיף כי הוא צורך פחות חשמל?

בהחלט. באירופה ישנה תקנה המסווגת את היעילות האנרגטית מ-A עד .G

מה קורה בארץ?

אנו עשינו בדיקה לפני כשנתיים, ומצאנו ליקויים מאוד חמורים בסימון של המזגנים, שזו אחת מן הסיבות לכך שיש מודעות כל כך דלה בקרב הציבור לנושא הזה.

אבל בארץ ישנה חובת סימון מוצרים חשמליים.

בעבר היתה חובה לסמן את המוצר, אך היה מותר לסמן רק את האריזה ולא את המוצר עצמו. התקנה של משרד התשתיות קבעה חובה לסמן את המזגנים עצמם ובכך היתה איזושהי התקדמות. בישיבה המשותפת אנו העלנו גם את החשיבות של הוספת הפרטים על מקדם היעילות האנרגטית לפרסומים. ברוב הפרסומים של מזגנים בארץ, אין מידע על הנושא הזה. אין פלא שצרכנים לא יודעים לבקר את הנושא הזה ולבחור מזגנים עם יעילות גבוהה יותר. אם היתה תחרות משוכללת בתחום של יעילות אנרגטית, בנושא של המקדם יעילות, ניתן היה לדבר על הסרת הרגולציה והממונים על היעילות, אך אנו רחוקים מאוד מן המציאות הזו.

צריך לדעת גם כי בחלק מן המזגנות מדובר בכלל על ביטול ההתייעלות, כיוון שהכוונה לגבי מזגני חלון היא להישאר ברמת יעילות של 2.6 גם בשנת 2010. אלה המזגנים הכי פחות יעילים שקיימים בשוק.

לכן, לפני שמדברים על הקלות בנושא הזה, צריך לבדוק איך בונים את דרכי היידוע לצרכנים. בראש ובראשונה צריך להטיל חובה להוסיף את מקדם היעילות האנרגטית לפרסומים. בנוסף, צריך לאפשר ליצרנים בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונים והמועצה לצרכנות לקיים משא ומתן שמתבסס על נתונים.

אנו מאוד מעוניינים להגן על הצרכן, אך אנו לא מעוניינים ש-3,000 איש ילכו הביתה. בנוסף, אנו רוצים לקבל נתון, כמו שאמר חה"כ טל, אשר מאשר או סותר את הטענה הזו.

התקנה נכסה לתוקף בשנת 2000. כפי שידוע, תקנה לעולם לא נכנסת לתוקף במפתיע. קדמו לה דיונים רבים. זה לא נפל בהפתעה על היצרנים. הם כרגע מדברים על לוח זמנים מחודש. מדוע הם מבקשים לוח זמנים חדש דווקא מהיום? מה מפתיע אותם היום? אולי מפתיע אותם שמצפים מהם לעמוד ברף היעילות שנקבע.

אני מוכרחה לומר שהתאחדות התעשיינים וחזקיה ישראל פנו עוד בשלהי הכנסת החמש עשרה לחה"כ פורז לקיים דיונים בנושא הזה. אנו ענינו להם ואמרנו שכיוון שהכנסת מתפזרת, היו"ר הבא של הוועדה יעסוק בנושא. זה לא נושא שהם הזניחו.

אני לא מדבר על זה שהם הזניחו את הנושא. אני אומר שהיה להם זמן להערך. יש ליצרנים שיקולים עסקיים שיכולים להיות מאוד לגיטמיים וחשובים. חשוב להם לפנות לשוק האירופאי שהוא מחמיר מאוד בנושא של הגזים הירוקים. הם מבקשים שאנו נקל עליהם בחובות המוטלים עליהם בשוק הישראלי לגבי יעילות אנרגטית, כדי לסייע להם בפנייה שלהם לשוק האירופאי.

להתמקד בשור האירופאי, זה לא פחות חשוב.

אנחנו הגענו לדיון שנערך בשנת 2000, ואמרנו לחה"כ פורז כי לא נוכל לעמוד בקריטריונים שנקבעו. חה"כ פורז אמר לנו כי התקנות תותקנה, אך תהיה לנו אפשרות להעלות את הטענות שלנו. היצרנים לא נרדמו. אנו פנינו לכל המשרדים הנוגעים בדבר, מתוך מגמה לנסות ולהביא לשינוי. אין לנו עניין למשוך את הנושא. אני חושב שלא צריך להתקין תקנות, שהציבור לא יכול לעמוד בהן. התעשייה לא יכולה לעמוד בתקנות האלה.

איפה הייתם קודם?

כל הזמן ניסינו להתקשר עם המשרד לאיכות הסביבה ועם משרד התשתיות. לא הצלחנו להגיע אתם לתקשורת, ועל כן הגענו לוועדה. אנו לא רוצים לדחות את הקץ כיוון שזה רחוק. האמירה הזו איננה במקומה. אנחנו מעונינים לפתור את הבעיה. קווי יצור לא ניתן לשנות בחצי חודש או בחודשיים. מדובר בהשקעות גדולות מאוד. יש לנו כוונה לבצע אותן, אך זה לוקח זמן. ברור לנו שנצטרך להערך לזה בטווח הארוך.

כמה זמן נתנו לכם בדיון הקודם כדי לשנות את קווי הייצור?

אנו לא מסוגלים לשנות.

אם אתם לא מסוגלים לשנות זאת ברמה העקרונית, אז גם 20 שנה לא יועילו.

נתנו לנו רק שנתיים לשנות זאת. בדרך כלל בעולם נותנים שבע או עשר שנים כדי לבצע שינוי כזה.

נציג התעשיינים אומר כי זו גזרה שהתעשיינים לא יכולים לעמוד בה.

בפרק הזמן שנקבע.

לאיזה פרק זמן אתם זקוקים בכדי לבצע זאת?

הם הציעו שתי מדרגות, האחת בשנת 2005 ואחת בשנת 2008.

הצענו שהעסק הזה יהיה הדרגתי.

הייתם יכולים להציע זאת גם בישיבה הקודמת. מדוע זה לא הוצע אז?

הדרך הטובה ביותר היא לאפשר למשרדים לנהל משא ומתן מתוך מגמה להגיע למשהו מוסכם.

נכון להיום ישנם 80 דגמים של מזגנים תוצרת הארץ, ו-40 גדמים מייבוא. צריך לקחת בחשבון גם את תהליך הבדיקה של המזגנים. בדיקה של מזגן בכדי לקבוע את מקדם היעילות אורכת יומיים. למכון התקנים ההליך הזה של השינוי יכול לארוך לפחות שנה. אף אחד עדיין לא פנה אלינו בבקשה לבדוק את היעילות האנרגטית.

האם נדרש שנה בכדי לבדוק את היעילות האנרגטית של מזגן?

הכוונה היא לבדיקה של 120 דגמים.

120 דגמים ייבדקו ב-240 ימי עבודה, אך מה יקרה אם תבדקו 2 מזגנים ביום?

מתוך 120 דגמים, כמה מהם עומדים בציון 2.6?

ספורים בלבד.

אני רוצה לסכם את הישיבה. הוועדה תקיים דיון בנושא הזה בעוד חודש, לאחר שתקבל את הנתונים הבאים הנוגעים לשאלה מה עשו חברות המזגנים משנת 2000 ועד היום בכדי להערך לעניין הזה. אנו מעוניינים לראות את הרצינות שלכם בנוגע ליישום התקנות. בנוסף, אנו רוצים לדעת מהי ההשפעה האמיתית על שוק העובדים בחברות המזגנים במידה ןהתקנות הללו תכנסנה לתוקף. עד כמה נכונה הטענה ש-3,000 איש ילכו הביתה? התאחדות התעשיינים תפעל כדי למסור לנו נתונים בעניין.

אני חושב שמרכז מידע ומחקר של הכנסת יכול לעשות עבורנו את העבודה הזו. כך היא תהייה הרבה יותר אובייקטיבית והרבה יותר נכונה.

אני מודה לחה"כ טל על ההשלמה. בנוסף, אנו מבקשים ממשרד התשתיות שיסכם בתוך חודש עם חברות המזגנים אם יש מקום להקלות. אם אתם מתכוונים לעשות הסכם נוסף, כדאי שתגיעו לדיון הבא עם התקנות הדרושות כדי שנתקן אותן. כרגע אנו לא קובעים את עמדתנו, אך אנו ודאי נקבע אותן בדיון הבא. הוועדה מנסה להיות מנוף שיעזור לכם לסיים את הדיונים ביניכם כדי שתגיעו להסכמה סבירה ביניכם.

אנו רוצים לומר כי לאור המצב במשק, אנו לא יכולים להסתיר את העמדה שלנו שאין לנו שום עניין שיפלטו עובדים משוק העבודה, ויהפכו למובטלים. מבלי להתעלם מההגנה על הצרכן, אנו גם חושבים כי אין להתעלם מהעובדה שהייצור בארץ חשוב מאוד דווקא בגלל המצב שבו נמצאת מדינת ישראל כיום. אני מקווה שארגוני הצרכנים ימתצאו את האיזון הנכון בין החשיבות של הגנת הצרכן, אחת מהמטרות החשובות של הוועדה הזו, לבין העובדה שאין לנו כוונה לפגוע בייצור. אני מאוד מקווה שחברות המזגנים לא יעשו שמוש בעובדות שהצגנו פה, כדי לנצל אותן לשיפור התקנות באופן חד-צדדי.

אני רוצה להוסיף ולומר, כי אני מבקש ממכון התקנים שיכין תוכנית עבודה לפרק זמן של חצי שנה. שנה זה הרבה מאוד זמן. ניתן לעשות זאת גם בשנה, אך אז הכוחות בבית הזה להפרטת מכון התקנים ילכו ויגדלו. אני בעד מכון התקנים.

אני רוצה לצרף לצוות הדיונים גם את משרד לאיכות הסביבה שגם הוא צד בעניין, וגם את משרד התעשייה והמסחר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00