פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6554



4
ועדת הכנסת
2.6.2003

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6554
ירושלים, י' בסיון, תשס"ג
10 ביוני, 2003

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי



פרוטוקול מס' 21
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ב' בסיוון התשס"ג (2 ביוני 2003), שעה 10:00

1. קביעת מסגרת דיון להצעה להביע אי-אמון בממשלה.
2. קביעת הרכב ועדת המשנה לענייני אבטחת חברי הכנסת.
3. הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה של חברי-הכנסת: י' שטרן, א' אלדד ו-מ' נודלמן.
4. הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה של חברת-הכנסת רוחמה אברהם.
5. שכירות לשכה פרלמנטרית – בקשות חה"כ אפרים סנה וישראל אייכלר.

חברי הוועדה: רוני בר-און – היו"ר
גדעון סער
ענבל גבריאלי
דניאל בנלולו
דליה איציק
אלי בן-מנחם
רשף חן
יאיר פרץ
יורי שטרן
שאול יהלום
זהבה גלאון
מאיר פרוש
עמיר פרץ
אחמד טיבי

אלי אפללו
אליעזר כהן
מרינה סולודקין
אפרים סנה
אתי לבני
יחיאל חזן
משה כחלון
נסים דהן
נעמי בלומנטל

אנה שניידר

אתי בן-יוסף

אסתר אלפיה

1. קביעת מסגרת דיון להצעה להביע אי-אמון בממשלה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר היום: קביעת סדרי הדיון להצעת אי-אמון בממשלה של סיעות: העבודה-מימ"ד ומרצ שעניינה: הסכנה הכלכלית-חברתית המאיימת על מדינת ישראל בעקבות קבלת התכנית הכלכלית. ההצעה תידון היום ואנחנו מתבקשים לקבוע מסגרת דיון להצעה.

חברת-הכנסת דליה איציק, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני סבורה שצריך לקיים בירור על מה שהיה בשבוע שעבר, אתך, ביחד אתך. אני סבורה שלא היית צריך לעבור לסדר היום, ואני גם סבורה שאין ערך לסיכומים כי אתה הוא זה שהבאת את ההסכם, אתה הוא זה שביקשת מאתנו להתלכד סביב ההסכמה או סביב ההצעה שלך, וכך עשינו כולנו, ואתה הוא זה שהפרת את ההסכם.

לפיכך, אני סבורה שצריך לקיים דיון מקדמי לפני כן על כל מה שקורה כאן, ואתה מבין שאני מרגישה שאין ערך עכשיו לשום מצב כי במילא יפרו את ההסכמים הללו - - -

אין לי שום בעיה, אני בשמחה אקיים את הבירור הזה - כואב וממצה ככל שהדבר דורש - אני לא אהסס לקיים את הדיון הזה ולהסיק ממנו מסקנות.

אני גם מציעה שיהיה דיון על הייעוץ של היועצת המשפטית.

אין שום בעיה, אני לא רק מסכים לדיון אלא מברך עליו, אבל אני מציע שלא נעצור את העבודה ונשבית את סדר היום הרגיל. נקיים את הדיון ככל שתבקשי ומתי שתבקשי, אפשר שזה ייעשה גם היום, מיד בתום ישיבת הוועדה. כרגע אנחנו עוסקים בקביעת סדרי הדיון של ההצעה שלכם לאי-אמון בממשלה. יש משהו שאת מבקשת לומר?

לא.

חברת-הכנסת זהבה גלאון?

לא.

תודה.

אדוני, יושב ראש הקואליציה?

אני רק רוצה להעיר שדיון בייעוד היועצת המשפטית הוא לא מתפקידי ועדת הכנסת--

אני לא שואלת אותך מה כן ומה לא. מספיק שראשי ועדות שומעים לך וככה זה גם נראה.

--ולכן אני חושב, אדוני היושב ראש, שאתה כיושב ראש ועדה שמכיר את סמכויותיה לא צריך לאפשר את גלישת הדיון לנושא הזה.

בזה נדון כשנקיים את הבירור, זה לא המקום לדון כאן.

מה אתם מציעים לגבי סדרי הדיון היום בהצעת אי-האמון?

אני מציע שיתקיים אותו נוהל שהיה בשבוע שעבר בהצעת אי-האמון, ואולי, לתת לסיעה הגדולה בבית זמן קצת יותר ראוי. במספרים, 3 דקות לסיעה.

כמה לסיעת העבודה ולמרצ?

סיעות העבודה ומרצ הן מציעות את הצעת אי-האמון, אבל לא איכפת לי שיהיה 6 דקות לשתי הסיעות הגדולות. שוב, כדי שלא ייראה תקדים שאנחנו משווים שתי סיעות שלא זהות בגודלן ואפילו לא קרובות לזה.

6 דקות לגדולות ו-3 דקות לכל השאר.

למנמקים עשר.

מנמקים זה תמיד עשר.

והצגה למרצ ולעבודה.

חבר-הכנסת יהלום?

אני מסכים.

חבר-הכנסת פרוש?

אני מסכים, אבל ברשותך, אבקש מחבריי באופוזיציה שגם הם יסכימו, ואגיד לך למה. בשבוע שעבר ראינו שהקואליציה פשוט לא קיימת בכלל. היא אמרה לנו: אין בעיה, נלך להצבעות, ואתם ראיתי ששברו את הראש, התחננו על נפשם, ביקשו ואמרו תקצרו את הדיונים. בסוף התברר שהחברים בקואליציה פשוט חיפשו דרך לברוח מהבניין הזה, ולא היה איכפת להם איזה תקציב הולך לעבור ומה עם התכנית הכלכלית, אם היא תהרוג עוד כמה ילדים או עוד כמה נשים. אז מה איכפת לנו לתת לתעשייה הגדולה ששמה ליכוד, כמה דקות שהיא רוצה, הרי בסופו של דבר היא לא תנצל את הדקות האלו, היא לא מסוגלת לדבר, היא לא מסוגלת לעשות שום דבר חוץ מאשר להצביע ולגרום לכך שילדים יהיו רעבים.

באין הצעות נוספות, אני מעלה להצבעה את הצעתו של יושב ראש הקואליציה – 6 דקות לסיעות הגדולות: לעבודה ולליכוד; 3 דקות לכל השאר. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה התקבלה.

אני קובע אפוא שאלה יהיו סדרי הדיון.

לפני שאנחנו עוברים לנושא הבא אני מבקש למסור פה הודעה אישית. בחלק האחרון של ישיבת הוועדה שהתקיימה ביום רביעי, באשמורת הבוקר הראשונה ובעצם ביום חמישי, היו לי מספר ביטויים, גם כלפי חברים פה וגם כלפי אחת מהעוזרות הפרלמנטריות, שנבעו מזה שקצת איבדתי את הסבלנות, וקצת מהנסיבות הובילו אותי להתבטאות הזאת. אני מצטער על כך, לא התכוונתי לפגוע באיש, עשיתי גם התנצלות פרטית בפני אנשים, אבל, נאמן לשיטתי שלא עולבים במישהו במקום פומבי, ומתנצלים אחר כך בשיחת פנים אל פנים, עשיתי את זה ואני מתנצל.

דרך אגב, זה בהלכה.

בסדר, אני עושה את זה מתוך תפיסת עולם, לא מתוך ההלכה, צר לי. אבל אני שמח שכיוונתי לדרכה של ההלכה. ואני באמת מבקש סליחה ממי שנפגע.

חבר-הכנסת פרוש, בבקשה.

אדוני היושב ראש, זו ישיבה ראשונה של ועדת כנסת אחרי שקרה מה שקרה במליאת הכנסת שחבר כנסת אחד הצביע בשביל השני. כחבר בוועדת הכנסת אני רוצה לדעת מה הולך לקרות בדבר חמור כזה?

זה בסעיף שונות, אם יוותר לנו זמן, זו לא הצעה לסדר. סליחה.

דבר חמור כזה בסעיף שונות? אני יכול להצביע בשביל החברים שלי? זה שונות?

חבר-הכנסת פרוש, יש ועדת אתיקה, אתה, כפרלמנטר ותיק ומובהק יודע שאין מלכות מתערבת במלכות, כל עוד זה תלוי בוועדת האתיקה, ועדת הכנסת לא תתעסק בזה.

2. קביעת הרכב ועדת המשנה לענייני אבטחת חברי הכנסת

הנושא השני שעל סדר היום: קביעת הרכב ועדת המשנה לענייני אבטחת חברי הכנסת. כדי להרכיב את ועדת המשנה לענייני אבטחת חברי הכנסת, בהרכב שמוצע, ובהסכמה בין יושב ראש הקואליציה ויושב ראש האופוזיציה, אנחנו צריכים להוסיף שני ממלאי מקום קבועים לוועדת הכנסת.

קיבלתי מכתב מיו"ר הקואליציה ויו"ר האופוזיציה בו אנחנו מתבקשים להוסיף שני ממלאי מקום קבועים בוועדת הכנסת: אהוד יתום ימלא את מקומו של דניאל בנלולו, ודני יתום ימלא את מקומו של שלום שמחון. אני מעמיד זאת להצבעה, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה התקבלה.

תודה, אני קובע שההצעה התקבלה פה אחד.

מכיוון ששני האחים לבית יתום יהיו ממלאי מקום קבועים בוועדת הכנסת, על דעת יו"ר הקואליציה ויו"ר האופוזיציה, מוצע ההרכב הבא לוועדת המשנה לענייני אבטחת חברי הכנסת. שאול יהלום – יו"ר; אהוד יתום; דני יתום; רשף חן ויאיר פרץ. יש למישהו הצעה אחרת?

אדוני היושב ראש, לעתיד, אני חושבת שכל ועדה או ועדת משנה של ועדות הכנסת, ראוי שיהיה בה גם ייצוג לנשים. אני לא אומרת שאני רוצה בוועדה הזאת - שלא יובן שלא נכון – הרעיון הוא שתהיינה נשים בוועדות מוועדות הכנסת. אני חושבת שזה עקרון חשוב.

אני מסכים איתך. נרשום את זה לפנינו. אדוני יו"ר הקואליציה, גברתי יו"ר האופוזיציה, בפעם הבאה, בהסכמות, נא לדאוג לייצוג נשים.

נעבור להצבעה, מי בעד הרכב הוועדה כפי שהצגתי אותה, בבקשה ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה התקבלה.

תודה רבה, אושר אפוא גם ההרכב הזה.

3. הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירות הציבורי), התשס"ג-‏2003
(של חברי הכנסת יורי שטרן, אריה אלדד ומיכאל נודלמן)

הסעיף הבא: בקשתו של חבר-הכנסת יורי שטרן, להקדים ולפטור מחובת הנחה, את הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירות הציבורי), התשס"ג-2003.

גברת אריאלה קלעי, נציגת משרד המשפטים, עמדתכם בבקשה.

הממשלה לא מתנגדת לפטור מחובת הנחה.

אנחנו מאוד מודים לך.

חבר-הכנסת יורי שטרן, תציג בבקשה, בקצרה, את הצעת החוק.

כבוד היושב ראש, היתה לנו הצעת חוק שמטרתה להסדיר מחדש את כל נושא השביתות במשק שאמורה היתה לעלות לדיון במליאה בעיצומה של השביתה הגדולה - שזה היה הזמן הטוב ביותר, גם מבחינה ציבורית וגם מבחינה תקשורתית – אבל, קיבלנו בקשה מנציגי משרד המשפטים וגם מיושב ראש הקואליציה להתאים את ההצעה שלנו לגישת משרד המשפטים. עשינו את ההתאמה הזאת, וסיכמנו שברגע שהדבר הזה יסתיים, אנחנו נבקש פטור מחובת הנחה, בהסכמת הקואליציה ובהסכמת משרד המשפטים.

תודה רבה.

חברת-הכנסת זהבה גלאון, בבקשה.

אני מבקשת לשאול, מה בדיוק הדחיפות שבאים לוועדת הכנסת ומבקשים פטור מחובת הנחה? חשבתי שכדי למנוע זילות של המוסד הזה של פטור מחובת הנחה, באים לוועדת הכנסת, ובאמת, אנחנו מאשרים דברים שהם הכי דחופים על סדר היום הלאומי. זה לא נראה לי הדבר הכי נכון לעשות מבחינת פטור מחובת הנחה. אני חושבת שוועדת הכנסת צריכה לשמור על כך.

אני חושבת שאם ועדת הכנסת תיתן פטור מחובת הנחה, והצעות החוק האלה יעברו, זה יהיה אחד הרגעים הקשים ביותר למשק הישראלי, זו תהיה פגיעה בזכות יסוד שבג"ץ אמר עליה - - - שהיא בבחינת פרה קדושה, זכות השביתה, וזה שיש כאן ממשלה שתומכת או ששולחת את השליחים שלה להגיש הצעות חוק פרטיות כדי לאפשר להם להמשיך בעריצות של הרוב הקואליציוני לשלוט - - -

את הצעת החוק הנחנו - - -

גם אז היא היתה הצעה מבישה, וההצעה של רוחמה אברהם שהונחה היום גם היא הצעה מבישה, וזה ששר המשפטים תומך בה בעיני זה מחפיר, וזה שהממשלה תומכת בה, זה עוד יותר מחפיר.

תודה רבה.

דליה איציק, בבקשה.

אדוני יושב ראש הוועדה, כל הרציונל וכל ההגיון של פטור מחובת הנחה זה מיידיות, דחיפות, שמישהו יסביר לי מה קרה? למיטב ידיעתי לא הולכת לפרוץ מלחמה ואין שום דחיפות בענין הזה, אבל לא בכדי חברו מפלגה מאוד מסוימת, מעניין גם מי מגיש את ההצעה הזו, שר המשפטים שמשליט טרור גם בסיעה שלו, רוצה להשליט טרור גם כאן. מי שקרא לארגוני העובדים פשע מאורגן, מי שקרא לשביתות מאורגנות פשע מאורגן, מי שמנהל את ישיבת הסיעה שלו כאילו כולם חיילים, ולא בכדי שר המשפטים תומך בענין הזה, אני חושבת שאין לזה תקדים ואח ורע מאז קום המדינה ששר משפטים, אתה משפטן ואתה מבין את הענין הזה.

אדוני היושב ראש, אני מבקשת לדחות את ההצעות על הסף ולו בשל הענין שאין פה שום דחיפות ושום מיידיות המצריכה פטור מחובת הנחה.

דליה, ההבדל בין דחייה על הסף לדחייה לגופו של ענין, במקרה שלנו לא קיים. אני לא יכול לדחות שום דבר על הסף.

אני מדברת על חובת פטור, אין שום סיבה.

השאלה בחובת הפטור היא שאלה שההצבעה עליה היא בעקבות דיון. דחייה על הסף היא בלי דיון, אין את המכשיר הזה פה.

אבל אדוני יודע בוודאי שכאשר מוגשת הצעה כזו, המציע צריך להסביר את הענין.

לנמק את עניין הדחיפות, בסדר, שמענו את השאלות, אתן ליורי שטרן להוסיף כמה משפטים.

חבר-הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושב ששתי הבקשות לפטור מחובת ההנחה, והרוב הצפוי להן בגלל הרוב הפרלמנטרי, בלי מחשבה מעמיקה הן המשך של מה שקרה והתרחש בשבוע שעבר בסדרי הדיון שסוכמו בבית הזה על ידי הקואליציה והאופוזיציה. הדורסנות של הרוב מביאה אותנו לקבלת החלטות שבתולדות המדינה לא התקבלו כמותן. גם קואליציות, ימין ושמאל, שהיו בממשלות שהיו לא העזו להעלות הצעות כאלה ולתמוך בהן.

תמיד יש פעם ראשונה.

וזה מאוד מדאיג, חבר-הכנסת חזן, זה מאוד מדאיג.

יש כאן נסיון לרסק את האיגודים המקצועיים. המשמעות היא ריסוק כל זכות של מחאה, התארגנות ושביתה. לכן, אני קורא לחברי הוועדה להתנגד, בלי קשר לשיוך המפלגתי ולמשמעת הקואליציונית הקשה, וגם היא הדורסנית.

תודה רבה.

חבר-הכנסת אלי בן-מנחם, בבקשה.

רוני, מבחינתי מדובר בנושא מאוד חשוב, אבל אני לא רואה שיש בו דחיפות, זו פגיעה בדמוקרטיה. מחר נוכל לבוא ולומר שממשלה שנבחרה על ידי עם ישראל, צריכה לשאול את העם כדי להחליט משהו,זה מאוד משונה. פעם אחת, בהיסטוריה של מדינת ישראל, שאלו את העובדים ולא את ועד העובדים. פיטרו את ועד העובדים, שאלו את העובדים, ו-90% של העובדים אישרו את מה שהוועד החליט, זה היה באל-על, בתקופה שאני הייתי שם. ההסתדרות פיטרה אותנו, שאלו את העובדים אם לצאת לשביתה, 90% הצביעו עם ועד העובדים, כי אלה המנהיגים שלהם.

אני לא חושב שיש כאן דחיפות, זה לא דמוקרטי, ועד העובדים הוא המנהיג, אם העובדים נגד הוועד, הוועד לא יצא לשביתה בלי שהוא יודע מה הרוח ששוררת בקרב העובדים שלו. כלומר, זה דבר מאוד דיקטטורי, וזה יכול להיות בומרנג. אתה יכול להתחיל עם זה היום ולהביא למצב שלא תהיה בכלל שביתה, וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אין פה בכלל דחיפות, גמרנו את התקציב, סגרנו, אי-אפשר להחזיק את כולם בגרון. אולי בכלל אפשר לבטל את כל ועדי העובדים במדינת ישראל, וכל דבר נשאל את כל העובדים. מנהיגות עובדים, טובה גם לממשלה, לא רק להסתדרות.

תודה רבה.

חבר-הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מבין את הלהט שיש לחברי הכנסת לייצר נושאים ולהיבנות על איזה שהוא גל עכור שפוקד את מדינת ישראל.

להיבנות, שלא יתן תיאוריה אם אני מנסה להיבנות על זה או לא, באמת.

בינתיים אנחנו לא דנים בבקשה שלך, אז מוזמנת להשתתף בדיון אבל סערת הרגשות, כרגע, היא לא בגלל ההצעה שלך.

אני אפילו לא טורח להזכיר את שמך, עדיין, עוד לא החלטתי שאת ראויה לכך.

אדוני היושב ראש, אני מבקשת שתקרא אותו לסדר, הוא לא יכול להחליט אם אני ראויה למשהו או לא ראויה. עם כל הכבוד לחבר-הכנסת עמיר פרץ שאני מכבדת אותו מאוד, יושב ראש ההסתדרות שגרם לנזקים במיליוני שקלים - - -

אני חושבת שאתה יכול להגיד שההצעה לא ראויה. אנחנו נגד ההצעה הזאת, היא חמורה, היא לא ראויה - - -

אני לא אמרתי - - -

- - -

חברת הכנסת אברהם, הרי את מעונינת שהדיון בהצעה שלך יסתיים היום. לכן, אני מציע לא להיגרר ולתת לדברים להתנהל אלא אם את לא יכולה להתאפק.

אני לא הפרעתי לאיש, אני לא נוהג להפריע גם אם לפעמים אני שומע דברים מאוד קשים שנוגעים אלי, ולכן הערתי לחברת-הכנסת רוחמה אברהם שלא תתפרץ לדברי, היא תאמר מה שהיא רוצה לאחר מכן.

אני מבין את להט האווירה העכורה שפוקדת את מדינת ישראל, זה בסדר וזה לגיטימי, הכל ניתן לדיון ציבורי, ואני יודע מה זה כנסות בישראל ומה זה תהליך של דמוקרטיה שיוצרת חרב פיפיות. אני מציע גם לחברי הכנסת החדשים שיהיו קצת יותר קשובים לתהליכים ולשינויים.

שינוי במדינת ישראל הוא דבר שנוצר לתקופות מאוד קצרות. יש פה עמדות ותפישות עולם, אין לי שום עניין לערער עליהם, כל אחד יכול לממש את תפישת עולמו ולהציג את עמדותיו. אבל דחיפות? אפשר לעשות דחיפות כשטרור עומד להשתלט על מדינת ישראל והיא צריכה להגן על עצמה. אפשר לעשות דחיפות כשחבורה של פושעים עומדת להשתלט על מדינת ישראל והיא צריכה להגן על עצמה. הנושא הוא נושא, מדינת ישראל תקבע לעצמה את ערכיה, ואם מדינת ישראל וכנסת ישראל תחליט שהערכים שעל-פיהם היא רוצה לפעול אלה הערכים שמונחים בהצעת החוק, אין לי שום דבר לעשות כנגד העניין. כל רוב בכנסת רשאי לקבוע את הערכים ואת הכללים שעל פיהם תפעל מדינת ישראל, והיא תהיה הלגיטימציה לנסות ולשכנע את הציבור הישראלי שהערכים האלה בלתי ראויים.

אבל, כשמכריזים על דחיפות, יש לזה מסר מאוד משמעותי, ולמדינת ישראל לא חסרים כלים לפעול, היא משופעת בכלים, בהם: צווי ריתוק; אפשרות לפנות לבית המשפט ולהשיג צווי מניעה, אין שום בעיה. אני מתריע, גם מפני הזילות בשימוש במוסד הזה שנקרא דחיפות, גם מפני העובדה שלא מממשים פה תפישת עולם דחופה אלא מלבים את ההסתה שגם כך קשה מאוד להרגיע אותה בימים אלה. כולכם ראיתם שההסתה הזאת הגיעה מירושלים ויכולה להגיע עד דימונה. לא במקרה יושבת שם קבוצה קטנה של עובדים שכולם הצביעו ליכוד. מוכים כל לילה, נחבטים כל לילה, כי זאת האווירה שמתקיימת במדינת ישראל.

לדעתי, צריך להבחין בין העובדה שמדובר על תפישת עולם, וזכותה של חברת-הכנסת רוחמה אברהם או כל חבר כנסת אחר להציג אותה. תפישות העולם שלנו שונות, אין לי שום בעיה בענין. אבל הכנסת שיוצרת את הדחיפות, עושה מעשה שלא יעשה, ופה ההבחנה.

תודה רבה.

חבר-הכנסת פרוש, בבקשה.

אני, בניגוד לידידי מימין שדוגל מאוד בשיטות האלה, לא יכול לומר שאני אוהב את הדברים האלה, זה לא טוב וכל אחד סובל. אבל מכאן ועד להכיר בדחיפות של הצעות חוק שימנעו או יפריעו לקיום שביתות, גם מבחינתי, הדרך רחוקה. אני חושב שאם יש ממשלה כושלת, אם יש ממשלה רעה, ורוצים להפגין, רוצים להשבית, זו זכותו של העובד, זו זכותו של האזרח לשבות ולגרום לבעיות כדי שהממשלה הכושלת, כדי שהממשלה הרעה תבין מה שקורה בעם.

בייחוד אני מתפלא על האיחוד הלאומי. אני יודע שביום רביעי בערב, האיחוד הלאומי, יחד עם עוד כמה מפלגות חושבים להכריז על חודש של שיבוש כל הדרכים למדינת ישראל. הפגנות אלימות ולשבש את כל החיים פה. אז האיחוד הלאומי מארגן השבוע הפגנה בכיכר ציון בירושלים, שם כנראה יודיעו שהם ינסו לשבש את החיים במדינה בגלל מפת הדרכים.

חבר-הכנסת פרוש, אנחנו בעד בוררות חובה, תעשו בוררות, למי מגיעה מדינת ישראל, לנו או לאויבינו.

אז דווקא מפלגה כמו האיחוד הלאומי היא זו שמריצה עכשיו הצעת חוק כדי לצמצם את הזכות לשבות. ואתה יודע על מה אני הכי מתפלא? לקבל הצעת חוק הזו כמו ברוסיה שם לא נותנים לפתוח את הפה. אתה רוצה להביא לפה את הממלכה של רוסיה שלא נוכל לשבות? לסתום לנו את הפה? אני מתפלא על האיחוד הלאומי, במיוחד עליך, יורי שטרן.

תודה. חבר-הכנסת גדעון סער, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להסביר מדוע, ואתייחס, במיוחד, לשתי ההצעות. אני מניח שבמהלך החקיקה יהיו תיקונים כאלה ואחרים, אבל שתי ההצעות מצביעות על בעיה דחופה ואקוטית. מכיוון שאנחנו לא יכולים לסמוך על הגורמים שמשחקים היום במשחק - שיש להם איזה שהוא שיקול של אחריות לאומית - כאשר הם מנהלים סכסוך עבודה. ראינו את זה בשביתות פרועות שגרמו נזקים של מיליארדים למשק במצב קשה ביותר.

ועליכם, אפשר לסמוך, עם התכנית הכלכלית שאתם מביאים? עשיתם מישאל עם לפני שהבאתם את התכנית הכלכלית?

למה, על תכנית מפת הדרכים אפשר להגיד שהוא סומך. כמו שהוא סומך על מפת הדרכים כך הוא סומך על התכנית הכלכלית.

גם חבר-הכנסת פרוש וגם חברת-הכנסת גלאון אמרו דברים קשים, לפעמים נתנו ציונים, אמרו זה מביש וזו חרפה, וזה כך וזה אחרת. גילינו מידה של הבלגה כלפי הביטויים האלה. אבל, לא יכול להיות שלא יאפשרו לדבר.

אני מבקש להסביר שהדחיפות דרושה. אם היו כללי משחק והיית יודע שיש על מי לסמוך, ויחסי העבודה מתנהלים מתוך גישה שלוקחת בחשבון גם את טובת המשק, אז אפשר היה אולי אחרת. אבל ראינו שזה לא כך, ולא רק שראינו שזה לא כך, זה עדיין תלוי כחרב מתהפכת מעל לראשינו, מכיוון שהסדר הפנסיה לא נראה לפלוני, וחקיקת הכנסת מהשבוע שעבר לגבי חברת החשמל לא נראית לאלמוני. ומה הסנקציה? להוריד את השאלטר או לעשות כל מיני דברים כאלה שבלתי סביר שהם יוענקו לקבוצה מצומצמת של אנשים.

אני חושב שאין פה פגיעה בזכות השביתה, נהפוך הוא, זה חוק שקיים גם במדינות מערביות אחרות ויש פה הגנה עליה.

במדינות מערביות אחרות זו היתה חרב פיפיות. מי שחוקק את החוק הזה, העובדים היו יותר מיליטנטים מהוועדים וזה רק הגביר את מספר השביתות במשק, זו הצעה איומה, ואתם רוצים להוביל אותנו להצעות האיומות האלה. תמיד אפשר להיתלות במדינות מערביות, זה יישמע יותר נאור, אבל במקרה הזה זה יותר מחפיר.

אני לא מציע לך לומר על כל דבר מחפיר. אני רוצה לבקש מחברי הכנסת לשקול את העובדה שבמהלך הליכי החקיקה יהיו שינויים כאלה ואחרים בהצעות החוק, אני לא יודע אם זה צריך לחול על שירותים חיוניים או על כלל השירות הציבורי. צריך לשקול לגבי ההצעה של חבר-הכנסת שטרן, ואני מתייחס לשתי ההצעות שבאות להתמודד עם אותה בעיה לאומית, האם בוררות זה דבר שאתה יכול לכפות אותו על הממשלה או לא. הדבר הזה לא פשוט. אלה דברים שאנחנו נדון בהם לגופן של הצעות החוק.

האמירה שלנו שאנחנו פוטרים מחובת הנחה היא אמירה נכונה במישור הערכי, כי אנחנו אומרים: יש לנו פה דבר שהוא פרוע ומזיק, ואנחנו, ככנסת, רוצים להתמודד אתו וזאת הדרך שלנו לומר שאנחנו מתמודדים.

ערכי? אתה קצת נסחף.

תודה רבה.

חברת-הכנסת לבני, אינה נמצאת. חבר-הכנסת דהן, בבקשה.

אנחנו בעצם סוטים מהדיון כשאנחנו נכנסים למהות ולא נכנסים לגופו של עניי. מה שמונח בפנינו כאן, זה פטור מחובת הנחה, ומשמעותו, שיש כאן משהו דחוף מאוד שלא יכול לחכות 45 יום שאחרת, בתוך הזמן הקצוב בחוק, תהיה פה מהפכה כזאת עולמית שהמדינה תתמוטט או שיחזירו את הגולן. את חוק הגולן חוקקו ביום אחד כי היה חשש שהגולן יוחזר, אז בגין חקק את חוק הגולן ביום אחד, ואת חוק ירושלים בחצי יום.

מה הולך לקרות כאן? למדינת ישראל יש מספיק כלים להתמודד עם הבעיות של השביתות שעם חלק מהן אני לא מסכים, ומותר לי לומר שאני לא מסכים. אבל להפוך כל אי-הסכמה שלי לדיון ציבורי דחוף? אני זוכר את ההתמוטטות הגדולה של הבנקים, עד שהקימו את מ.י. ישראל שהיתה צריכה לתת את הפתרון לאלפי ישראלים שהשקיעו את כספם בבנקים, זה לא נעשה בדחיפות הזאת. אז הדחיפות מיותרת ולא נכונה. זה לגופו של עניין.

ובאשר למהות. מה המשמעות של החוק הזה? דמוקרטיה זה שלטון העם. בדמוקרטיה אמיתית צריך ללכת ולשאול את העם על כל דבר קטן, זו הדמוקרטיה האמיתית. למה אנחנו לא עושים את זה? אנחנו אומרים שהעם נתן לנבחרים שלו את הסמכות, לתקופה מסוימת, לנהל את העניינים. אותו עם שנתן את הסמכות לממשלה שלא הלכה לבחירות עם האג'נדה הזאת של הגזירות הכלכליות ושל מפת הדרכים, אותו עם נתן לוועדי העובדים את אותה סמכות. למה העם שנתן לוועדי העובדים את הסמכות לנהל את העניינים עד כדי שביתה זה לא אותו עם שנתן לממשלה הזאת, שלא הלכה לבחירות על האג'נדה הזאת, לעשות אתה דבר הנורא ביותר, להרעיב אלפי ילדים, מאות משפחות ואנחנו בטוחים שהעם נתן את זה. למה לא הלכנו לעם לשאול על הגזירות הכלכליות? למה לא הלכנו לעם על מפת הדרכים? למה לא הלכנו לעם על השינויים שהממשלה עושה?

החוק הזה זו תפישת עולם שאפשר להסכים אתה, אי-אפשר להסכים אתה, הדחיפות הזאת מיותרת ולא במקום.

תודה רבה.

חבר-הכנסת אליעזר כהן,בבקשה.

רבותי, העניין הוא שהמבנה של ההסתדרות כמו שהיה עד היום עבר והם צריכים לארגן מחדש את האיגודים המקצועיים. כל עוד לא מבינים את זה, חייבים לבוא חוקים כמו שמועלים כאן היום על ידי חברת-הכנסת רוחמה אברהם. תודה רבה.

חברת-הכנסת אתי לבני, בבקשה.

בהצעות חוק האלה יש הרבה מאוד שגיאות, ויש להכניס בהם הרבה תיקונים. צריך להגדיר את השירותים החיוניים. דובר על שירותים חיוניים, אני לא רואה פה שירותים חיוניים. צריכים להיות ארבעה, חמשה דברים - - -

אנחנו מדברים על פטור מחובת הנחה.

איסור לשבות 30 יום לפני בחירות הוא בניגוד לאמנות בינלאומיות, הוא לא נכון. יש כאן נושאים שונים שצריכים בדיקה, למשל, איך יוצאים להחלטה על שביתה, האם גם זה על ידי משאל עובדים או באיזה צורה לצאת מהדברים האלה.

לגבי הדחיפות. נכון, אפשר להגיד בסדר הרגיל של הדברים. אבל מכיוון שהעניין הזה נמצא היום במרכז סדר היום הציבורי, אולי זה הזמן למצות את כל ההליכים, את כל ההתנגדויות, את כל הבעד ולצאת עם איזה שהיא הצעת חוק שתענה על הדרישות. אני שומעת כאן חלק מהדוברים שגם הם נגד השביתות הפראיות בחלק מהמקומות.

לכן, כל עוד הנושא הזה על סדר היום, אין שום בעיה להפוך אותו גם לדחוף, ואז לצאת במסגרת קריאה ראשונה שניה ושלישית את כל ההסתייגויות, תיקונים שוודאי ארצה להיות שותפה להם.

תודה רבה.

חבר-הכנסת יורי שטרן, בבקשה.

לגופו של החוק אנחנו נדון כשזה יעלה. לגבי רוסיה, אני רוצה להגיד לידידי חבר-הכנסת פרוש, ברוב מדינות המערב, החקיקה בנושא שביתות היא חקיקה מגבילה. לגבי דחיפות, אמר גדעון סער דברי טעם. המפעלים נסגרו בגלל שביתה במכס ומאות עובדים איבדו את מקומות העבודה. המובטלים לא קיבלו את הקצבאות שלהם כי ביטוח לאמי ולשכות התעסוקה היו סגורים. הדברים האלה הם דחופים ביותר ולכן אנחנו מבקשים לפטור מחובת הנחה.

תודה רבה.

אני מבקשת התייעצות סיעתית לפני ההצבעה.

כמה זמן אתם רוצים?

חמש דקות.

קיבלתם. אני מציע שתתייעצו גם על ההצעה של רוחמה כי היא לא ממש שונה.



(הישיבה הופסקה בשעה 10:50)

(הישיבה חודשה בשעה 11:00)

אני מודיע על חידוש הישיבה.

אני מבקש לשבת. שיניתם את דעתכם, אתם תתמכו בהצעה? רבותי, ההצבעה התחילה.

אדוני היושב ראש, אין לך שליש, אתה לא יכול לקיים את ההצבעה.

- - -

כמה חברי ועדה קבועים יש פה? אין פה שליש. תודה רבה.

הודעתי על התחלת ההצבעה, ואז חברי האופוזיציה נדברו ביניהם, קמו ועזבו. באולם נוכחים כעת, חברי-הכנסת: סער, גבריאלי, בנלולו, רשף חן ואנוכי, חמשה מתוך עשרים ואחד חבריה הקבועים של הוועדה, ומספר זה אינו מהווה שליש מכלל חברי הוועדה, ובהתאם להוראות סעיף 135ב. לתקנון לא ניתן לקיים את ההצבעה היום.

אני מבקש לקיים את ההצבעה מחר.

4. הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – הצבעה על עריכת שביתה בשירות הציבורי
ודין שביתה בתקופת בחירות), התשס"ג-2003 – של חה"כ רוחמה אברהם

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום: הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – הצבעה על עריכת שביתה בשירות הציבורי ודין שביתה בתקופת בחירות), התשס"ג-2003, של חברת-הכנסת רוחמה אברהם. נקיים את הדיון, ההצבעה תתקיים מחר.

למה נקיים מחר את ההצבעה?

יש לך שליש?

יהיה לי. אני מבקש דיון בהצעה.

חברת-הכנסת רוחמה אברהם, בבקשה, תעלי את הצעתך.

צר לי שחבריי מהאופוזיציה, החל מהתקציב שהיה בשבוע שעבר, היום - ואני מניחה שזו תהיה דרכם בקודש גם בהמשך – בורחים בעת הצבעות, משום שקשה להם לקבל את הסיטואציה שאין להם רוב. לגופו של עניין, שמעתי את טענות החברים ואני חושבת שאם היו קוראים את כל הצעת החוק - - -

לא דנו בהצעת החוק שלך, דנו בהצעת החוק של יורי שטרן.

היתה התייחסות גם להצעה שלי.

לחוק שלי שתי נקודות. ברמה העקרונית, אין לי שום התנגדות, להיפך, אני בעד פרוץ שביתות, אבל, לכל שביתה חייב להיות הגיון מסוים. חבר-הכנסת פרץ, יושב ראש ההסתדרות, פנו אלי מאות מקרב עובדי ציבור בטענה שאין להם הסכמה לגבי פרוץ השביתה הזו, הם לא מוכנים להורדה המשמעותית בשכרם עבור ימי השביתה, וחלק גדול מהם לא ידעו על מה השביתה.

בהצעת החוק שלי אני באה לחזק את ארגוני העובדים ואומרת שאם יש רוב ליציאה לשביתה, אז כל ממשל, כל ישות שמנגד ואתם כמובן, תיראו הרבה יותר חזקים ולא ככאלה שמייצגים רק את עצמם או עושים צעדים פופוליסטיים כאלה ואחרים.

הנקודה השניה אומרת דבר חשוב מאוד. 30 יום לפחות, לפני כל מערכת בחירות, כל ממשל, בין אם ממשל מוניציפלי, בין אם הממשלה עצמה, הוא ממשל סחיט, ועל מנת שלא לעשות את אקט של קיום כלכלת בחירות, אני חושבת שמחובתנו לקבל את הנושא הזה.

לגבי דחיפות ההצעה. כחברה בוועדת הכספים, אני רואה את המצב של היום ואני חושבת שאנחנו נמצאים בתקופת חירום, המשק מתדרדר ושביתות פורצות מכאן ועד להודעה חדשה. כיושבת ראש ועדת משנה לעסקים קטנים ובינוניים, אני רוצה להעביר את התחושה שקיימת בקרב אותם בעלי עסקים שתלויים ביציאה וכניסה של סחורות בנמלים. יש שבירה. אותם אנשים שגם כך עוברים זמנים קשים, נאלצו להתמודד עם משבר עוד יותר קשה שקוראים לו נשק השביתה, ואני חושבת שמחובתנו לעשות זאת. כידוע לכולנו הצעות חוק דומות נדחו בכנסות הקודמות, ובתקופת הזמן הקצרה שאני משמשת כחברת כנסת, נוכחתי לדעת שאם לא מביאים את הדברים לאישור דחוף, לטיפול דחוף, הדברים מתמוססים.

יש עוד כמה נקודות קריטיות בדרך שמשפיעות על המצב במדינה ובמשק. נושא קרנות הפנסיה שאני עדיין לא רואה שזה הסתיים, ומשתמשים בנשק השביתה. ההיפך, רוצים לשבות - צריכים רוב, אין לי שום בעיה עם זה.

נושא חברת החשמל, כן נוריד את השאלטר לא נוריד את השאלטר, הגיע הזמן שבמדינה שלנו יפנימו עובדה פשוטה אחת ששום גורם לא יכול להיות פופוליסטי ולקחת את המשק של מדינת ישראל ולעשות בו כראות עיניו.

אני מבקשת מחבריי לוועדה לאשר את ההצעה.

תודה.

חבר-הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

מצאתי צורך להתייחס שנית למרות שההתייחסות היא לא לגופה של ההצעה אלא לדחיפות הנדרשת. כפי שאמרתי, אין לי שום בעיה בענין שוני בתפישות עולם, בגלל זה כל אחד משתייך למפלגה שהוא מחליט להשתייך אליה, לגישת החיים שלו. חברת-הכנסת רוחמה אברהם יכולה להציע כל הצעה, זו זכותה המלאה, בשביל זה היא נבחרה. אני רק אומר שהעניין של הדחיפות יוצר מצב בלתי סביר.

אדוני היושב ראש, אני מסכים שההצבעה על שתי ההצעות תתקיים מחר.

תודה רבה.

חבר-הכנסת פרץ, תמשיך בבקשה.

אני שוב מדגיש, אין לי שום בעיה עם העובדה שאנשים בנויים מתפישות עולם שונות, זכותם המלאה, זו המהות של הדמוקרטיה. אני חושב שמעת לעת שלטון צריך להיזהר משימוש גורף ובוטה ברוב - גם ברוב שנמצא כרגע - כי הרוב הזה יש לו תכונה להשתנות.
והדבר החמור ביותר, באמת, אין שום סיבה לדחיפות. ברור לי לחלוטין שההצעה במהותה, לא משנה דבר. להיפך, הבעיה בשביתות היא איך מחזירים את האנשים לא איך מוציאים אותם. תמיד, לפני שביתה כולם בטוחים שהם צודקים במאה אחוז, והבעיה היא להביא לפשרה שהרי אין סיום שביתה בלי פשרה. הבעיה המרכזית תמיד תהיה, איך מסיימים שביתות? מנהיגות עובדים וועדי עובדים הם לא כלי ריק שנבחר בהליכים פחות חמורים מההליכים לפיהם נבחרים בכנסת.

אני חושב שלאור הדיון שמתקיים היום סביב מפת הדרכים, הרבה מאוד מצביעי ליכוד יכולים לבוא ולשאול את ראש הממשלה באיזה זכות הלכת למפת הדרכים? אנחנו הצבענו בשבילך כי היינו בטוחים שלעולם לא תרים ידך למדינה פלסטינית. אבל זו חובתה של מנהיגות, לשאול את שיקוליה בשעה מסוימת. אני בטוח שחבריי מהאיחוד הלאומי רוצים שראש הממשלה יביא למשאל עם את כל הנושא המדיני שעומד היום על הפרק. עובדה שהממשלה מחליטה בלי משאל, כי זה טבעו של מבנה דמוקרטי.

אני לא מוטרד מההצעה עצמה, היא לא מעלה ולא מורידה, אבל היא פוגמת ועושה כתם גדול על מדינת ישראל באשר למעמדה בקרב אומות העולם. אנחנו יודעים איך מתייחס האו"ם לשאלות כאלה, ומה מעמדה של ישראל בארגון העבודה הבינלאומי, גם כך אנחנו מותקפים בוועידות בינלאומיות, ומוצאים את עצמנו כמדינה שמתוארת כאחרונת הדמוקרטיות, בגלל השאלה של מצב הביטחון והשימוש הבוטה שעושים אויבי ישראל בהיערכות הביטחונית, כביכול כאקט פוגע בדמוקרטיה.

אני לא מציע שתוסיפו שמן למדורה, אני לא מציע שנהיה במצב שנשקול ללכת לתביעה במוסדות בג'נבה כנגד חקיקה בלתי הגיונית, בלתי לגיטימית - - -

סליחה, אדוני היושב ראש, אני מודיע שמחר לא תהיה הצבעה.

אנחנו לא מודיעים שום דבר, אתה יכול להודיע מה שאתה רוצה לחברי הסיעה כשנגיע להצבעה, ואם תהיה פה כניסה של אנשי האופוזיציה - - -

אז אנחנו נצא, אתה רוצה לשחק?

אבל גם אין ישיבה, אני לא יכול לקבל החלטות כל עוד יש דיבור.

בבקשה חבר-הכנסת פרץ.

חבר-הכנסת גדעון סער, אני מציע לך, לא לחלק את האחריות הלאומית בין גורמים שונים שנבחרו כדין. גם אני לא אשתמש כלפיך כשאתה נוהג בחוסר אחריות לאומית כל עוד אתה פועל כחוק.

ואם אני משנה את החוק?

כשתשנה אותו תפנה אלי, כרגע אנחנו פועלים במסגרת החוק. כשתשנה אותו, ואדבר, ואתה תמנע ממני גם את הזכות לדבר, תאמר שאני נוהג בחוסר אחריות לאומית. אבל כרגע אני עדיין פועל במסגרת החוק: השאלה המרכזית שאתה צריך לשאול את עצמך, מדוע ממשלת ישראל לא מצאה צורך לבקש צווי מניעה בבית המשפט? מכיוון שברור לממשלת ישראל שמבחינת החוק, ציבורי העובדים נהגו כדין וציבורי העובדים נוהגים באחריות.

אדוני היושב ראש, צריך לקחת בחשבון שגם אם ממשלת ישראל קיבלה החלטה, על-פי חוק שעת חירום, להוציא צווי ריתוק, היא השתמשה בהם במינון מאוד קטן, כי היא ידעה יפה מאוד שהעובדים מוגנים לחלוטין, מכל היבט שהוא, ואסור לכנות שימוש בכלים דמוקרטיים לפי נוחות, מתי זה אחריות, ומתי זה חוסר אחריות.

אני מציע לך חברי גדעון סער, תשקול היטב לפני שאתה מתבטא בביטויים כאלה, לפחות בכל מה שנוגע אלי. אתה יודע יפה מאוד שאם ההצעות האלה יעברו – ורמזת על כך - מי שיתנגד לבוררות חובה זו דווקא הממשלה, היא בוודאי לא תרצה להיות במצב שאיזה שהוא גוף אובייקטיבי ישפוט אותה, כמו את העובדים. הממשלה לעולם לא תסכים להתחייב מראש לקבל החלטה של בורר כלשהו, אתה אומר זאת בעצמך. כלומר, אתה מראש מניח שבסופו של דבר הכנסת תיתן לממשלה כלים עודפים על פני אזרחיה, מכל סוג שהוא, גם אם הם אזרחים שמישהו לא אוהב כאן.

אלה הצעות מורכבות מאוד, יש להן השלכות בינלאומיות, יש להן השלכות מהותיות לגבי הדמוקרטיה, ואין שום סיבה לנהוג בהן בחופזה, בדרך שיכולה להסתבר כדרך לא אחראית.

גברת קלעי, עמדת הממשלה, בבקשה.

הממשלה לא מתנגדת לנושא של פטור מחובת הנחה.

תודה רבה.

עוד מישהו רוצה לדבר בנושא? הדיון בנושא נעול. מכיוון שאין בחדר אלא 6 חברי ועדה, ההצבעה בשתי ההצעות תתקיים מחר, ולא יתקיים דיון נוסף.

גדעון, הנושא הבא על סדר היום, זו הצעה שלך לתיקון תקנון הכנסת, אתה רוצה שנדון בה עכשיו או שנעבור קודם לבקשות של חברי-הכנסת סנה ואייכלר?

אני מוכן שלא לדון בה היום, זה לא דחוף.

תודה.

5. א. שכירות לשכה פרלמנטרית – בקשת חה"כ אפרים סנה
ב. שכירות לשכה פרלמנטרית – בקשת חה"כ ישראל אייכלר

הנושא הבא, פנייתו של חבר-הכנסת אפרים סנה בעניין אישור חריג לתשלום רטרואקטיבי של הוצאות שכר הדירה ללשכתו הפרלמנטרית בתל אביב, וזאת עקב תקלה שארעה אצלו. ברשותכם, הוא יפרט וינמק. בבקשה.

הבקשה היא לאישור תשלום רטרואקטיבי עבור לשכתי הפרלמנטרית. למה רטרואקטיבי? כי איחרתי בהגשת החוזה, ורק במהלך הפגרה ביקשתי את אישור הוועדה. זה נבע מכך שחידוש החוזה התעכב, חלק בגללי. מיום התפטרות הממשלה היינו תקועים בשלוש מערכות בחירות, זו אחר זו, ובשלושתן הייתי מעורב אישית. אחר כך זה התעכב בגלל התכתשות חשבים או אי-הבנה בין חשבים עקב תקלות טכניות. החוזה הוא חוזה סטנדרטי של הכנסת, בתעריף מקובל. אין בעיה עם החוזה עצמו, הבעיה היא שאיחרתי בהגשתו. לכן, לפי התקנון, צריך את אישור הוועדה. זה כל הענין.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להבהיר את המסגרת המשפטית. ישנה החלטה בדבר שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלום). סעיף 31 בה דן בשכירת לשכה פרלמנטרית, והסעיף קובע שחבר כנסת לא ישכור לשכה פרלמנטרית אלא אם אישרה ועדה מיוחדת של הכנסת את החוזה, ואז, בסעיף 31 (ה) נאמר כך: "נכנס חבר הכנסת למושכר בטרם אושר חוזה השכירות על ידי הוועדה לבדיקת חוזים, לא יקבל מימון עבור התקופה שקדמה למועד במועד מתן האישור אלא אם כן אישרה ועדת הכנסת, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיפורטו בהחלטתה, מימון עבור התקופה האמורה, כולה או חלקה".

המקרה המיוחד לו טוען חבר-הכנסת סנה שבעת ההתקשרות שלו, ותוך כדי המשא ומתן המשפטי, נפלו עליו כמה דברים: נפילת הממשלה והליכה לבחירות; פריימריס פנימיים לקביעת הרשימה לכנסת; ופריימריס לקביעת יו"ר המפלגה שלו, וכשעשן "הצרות" הפוליטיות הפרטיות האלה התפזר, הוא גילה שהחוזה שלו לא הושלם.

הוא אכן פנה אלי בפגרה ולא ניתן היה לקיים את הדיון בפגרה. הבטחתי לו שבישיבה הראשונה של ועדת הכנסת הענין יובא לפניה. בישיבה הראשונה של הוועדה עסקנו בענייני התכנית הכלכלית, וכך נגררנו לעוד שבוע. אני בהחלט רואה בזה טעמים מיוחדים ונסיבות יוצאות דופן.

חבר-הכנסת ישראל אייכלר פנה בבקשה - שלא מתקרבת להיות דומה לזו של חבר-הכנסת סנה – לא הטריח את עצמו לבוא ולנמק את הבקשה - - -

הוא ביקש ממני להופיע במקומו, ולכן אני כאן.

אם כן, סליחה.

בכל אופן, מיד עם השבעתו של חבר-הכנסת אייכלר כחבר כנסת, ב-17 לפברואר, הוא בנה לו לשכה פרלמנטרית, והיום הוא מגיע הנה כדי לבקש מאתנו לאשר את זה אחורה. אומר כך: זו תהיה הפעם האחרונה שאנחנו שומעים טענות כמו: לא שמעתי, לא הבנתי, לא ידעתי. בכנות מבלי שאני אומר מלה על איכות הטענות, לא עולה על דעתי שחבר כנסת, במקרה של אייכלר, נזכר אחרי שלושה חודשים. הוא ישב לידי בתדרוך לחברי הכנסת החדשים. אז אם אני שמכיר קצת את התקנון ואת החוק ואת עבודת הכנסת באתי וישבתי לשמוע את הדברים האלה.

יחד עם זה, כדי ליישר קו אדום, אצביע בעד אישור שני המקרים החריגים האלה, ואני מזמין את הוועדה גם כן, לקבוע בהחלטתה שאנחנו לא נישנה על התופעה הזאת, זה לא יחזור.

אני רוצה להיות סנגור של חבר-הכנסת אייכלר. כבר שבע שנים אני חבר כנסת ועד היום אני לא יודע בדיוק מה הם החוקים. אז חבר כנסת חדש שישב לידך כשהוא ידע שהוא הולך להיות חבר כנסת, אתה יודע כמה מרוגש הוא היה באותו יום? עד היום הוא מרוגש על זה שהוא חבר כנסת. אז הוא לא זכר.

אבל אם הגברת חכמיאן רוצה להסביר את הענין של הרב אייכלר, היא תעשה את זה יותר טוב ממני.

לא, הוא הגיש מכתב לווועדה.

אני אציע הצעת החלטה שתתחשב בשני המקרים החריגים האלה, לאחר ששמענו אותם, נאשר את הבקשות - - -

אני מציע שתוציא מכתב לחברי הכנסת שזה יהיה תוכנו.

בוודאי אנחנו מודיעים, כוועדת הכנסת, שלא נשמע יותר את הדברים האלה.

אדוני היושב ראש, תוך כדי זה שאתה מדבר, אני שואלת את עצמי, אני חצי שנה בכנסת, ואני מודה ומתוודה שאני לא זזה בלעדי הבחורה המקסימה הזאת, אבל זה יכול לקרות לי.

לא, אם את לא זזה בלעדיה זה לא יכול לקרות לך.

היא לוקחת אותי בצד ומסבירה לי על משהו שלא ידעתי.

אם יהיה מצב כזה, אני אקבל ממך ואאמין לך שנזקקת למנגנון והמנגנון הטעה אותך.

בחיים לא אגיד שהמנגנון הטעה אותי, אבל אני רוצה להגיד משהו אחר, אני מפחדת קצת מהאמירה הגורפת שלך. צריך לאשר את מה שהם אומרים, אבל מחר יכול להיות - - -

ההחלטה תהיה שאנחנו קוראים לכל חברי הכנסת לבדוק את עצמם, ולשוב ולהיוועץ במנגנון ובייעוץ המשפטי, כדי לא להיות בבחינת מניחים תקלה לפני עיוור.

זה בסדר.

אז הצעת ההחלטה היא אפוא: 1. לאשר לחבר-הכנסת סנה, כפי בקשתו. ולאשר לחבר-הכנסת אייכלר, כפי בקשתו.

2. ועדת הכנסת קוראת לכל חברי הכנסת – והעתק מהחלטה זו יועבר אליהם – לבדוק את עצמם בכל המחויבויות העולות כתוצאה מהחלטות המנגנון, להיוועד שוב עם אנשי המנגנון ומחלקת הייעוץ המשפטי של הכנסת, כדי שלא ישובו ויישנו תקלות מהסוג שבהן טיפלנו גם היום.

מי בעד הצעת החלטה זאת? מי נגד?

הצבעה

בעד רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה התקבלה.

תודה רבה, אני קובע שההחלטה נתקבלה פה אחד.

יש לי בקשה, אבל תקבל אותה ברוח טובה, אני מאוד פעיל במערכת הבחירות, ואני חושב שמחר משבע בבוקר עד ארבע לפנות בוקר - - -

כל המדיה, כל המדיה, כל הדרגים של המדיה.

אבל הקלפיות נסגרות בשעה עשר.

מה אתה רוצה?

אני מבקש שההצבעה לא תהיה מחר, בשיא הרצינות, תעשה לי טובה, אני לא חושב שאוכל לבוא מחר לכנסת.

באמת, אם אפשר שזה יידחה, מחר יום נורא קשה, גם אני לא עובדת מחר.

בסדר, בכל מקרה, מחר יש לנו ישיבה.

- - - באמצע הצבעה - - -

גדעון, שמעתי. ביום רביעי, ב-11:00 יש לנו מליאה? כן.

אם אדע שזה יכול לעלות במליאה ביום רביעי, גם אם זה עולה בוועדה ביום רביעי, לא איכפת לי.

יש בעיה לאשר את זה ביום רביעי ולקיים את הדיון במליאה באותו יום?

אם פוטרים – אפשר.

אם תפטרו.

אם ביום רביעי נפטור מחובת הנחה, כפי בקשתם, זה יועלה באותו יום לדיון במליאה?

צריך לבדוק זאת עם נשיאות הכנסת, היום בשעה 12:00 יושבת נשיאות הכנסת.

בנשיאות הכנסת ידעו לעשות זאת.

יושב ראש הקואליציה, יושב ראש האופוזיציה, כל אחד יודיע לצאן מרעיתו שביום רביעי בשעה 10:00 נקיים פה את ההצבעה על הפטור מחובת הנחה של שתי הצעות החוק.

זה במקום הישיבה מחר?

זה בנוסף. הישיבה מחר תתקיים כרגיל.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)