ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 25/06/2003

פרוטוקול

סדר היום
מפגש הוועדה עם יו"ר פרלמנט גרוזיה



5
ועדת הקליטה והעלייה, משכן הכנסת
25/6/2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 26
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום רביעי, כ"ה בסיון התשס"ג (25 ביוני 2003), שעה 9:30
סדר היום
מפגש הוועדה עם יו"ר פרלמנט גרוזיה, גב' נינו בורז'אנדזה.
נכחו
חברי הוועדה: גילה גמליאל – היו"ר
אתי ליבני
מרינה סולודקין
קולט אביטל
מוזמנים
חבר הכנסת אמנון כהן
מריה גרבה – סגנית נשיאת "הדסה ישראל"
מרי אמקשוילי
נינו בורז'אנדזה – יו"ר הפרלמנט של גרוזיה
אנזור בלואשוילי - סגן מזכיר המדינה הגרוזיני
פרופ' רבז גיאצ'צ'ילדזה – שגריר גרוזיה בישראל
גב' גאצ'צ'ילאדזה – רעייתו של שגריר גרוזיה בישראל
פרופ' רבז מיטולאדזק - חבר פרלמנט
מריה נברג'ה - חברת פרלמנט
צג'מאל אצג'יאשוילי - חבר פרלמנט
רבקה כהן – שגרירת ישראל בגרוזיה
אלה גרא – מנכ"לית איגוד הנשים הישראלי
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
תמלול והקלטה
סימול


מפגש הוועדה עם יו"ר פרלמנט גרוזיה, גב' נינו בורז'נדזה
גילה גמליאל
לכבוד הוא לי ולעונג להציג את אורחי הכבוד בישיבה זו: הגב' נינו בורז'אנדזה, יושבת-ראש הפרלמנט של גרוזיה; סגן מזכיר המדינה הגרוזיני, מר אנזור בלואשוילי; כבוד שגריר גרוזיה בישראל פרופ' רבז גיאצ'צ'ילדזה ורעייתו הגב' גיאצ'צ'ילדזה; כבוד שגרירת ישראל בגרוזיה, גב' רבקה כהן.

עתה, לאחר שהצגתי בפניכם את פרופ' בורז'אנדזה ואת כל חברי המשלחת, אבקשכם להציג עצמכם בפני חברי המשלחת.
אתי ליבני
אני חברת כנסת מטעם סיעת "שינוי". "שינוי" היא מפלגת המרכז בקואליציה, בהנהגת שר המשפטים טומי לפיד. אני חברת כנסת חדשה, נבחרתי לפני שלושה חדשים וחצי, ואני חברת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ועדת חוקה, חוק ומשפט, וגם חברה גאה בועדה זו, הועדה לקידום מעמד האישה.
קולט אביטל
אני חברת הכנסת מטעם סיעת העבודה. נבחרתי בכנסת הקודמת, ובכנסת הנוכחית אני מכהנת כראש ועדת הקליטה והעלייה. במסגרת ועדה זו אנו מטפלים בבעיות שקשורות לקהילת העולים. אני גם חברה גאה בועדה לקידום מעמד האישה וכך גם הייתי בכנסת הקודמת. ועדה זו עובדת זה כמה שנים ולה מספר יתרונות: דבר ראשון, ועדה זו מאגדת נשים מכל המפלגות, ואף אם הבדלים אידיאולוגיים מבדילים בינינו, בנושא הנשים ישנה תמימות דעים ואנו עובדות בשיתוף פעולה מלא. דבר מעניין נוסף הוא, שבעוד שלפני 4 שנים היו 9 חברות כנסת בלבד, בכנסת הנוכחית ישנן 18. זה לא הרבה בהשוואה למדינות אחרות – היינו בסקנדינביה בשבוע שעבר, ובחלק מהמדינות שם ישנו ייצוג של 50% - לא הגענו למעמד הזה עדיין, ותצפו במצגת בהמשך, אבל אני חושבת שהדבר האחר שאנו עושים הוא עבודה על נושאים שחשובים לכולנו – קידום מעמד האישה בעבודה, קידום מעמד האישה בפוליטיקה, בעיות של נשים.
אלה גרא
אני מנכ"לית איגוד הנשים הישראלי, שדולה שעובדת במקביל לועדה זו.
אמנון כהן
שמי אמנון כהן, ואני ח"כ מטעם מפלגת ש"ס, שזוהי תנועה דתית. אנו מיוצגים על ידי 11 חברי כנסת מתוך 120. כרגע אני ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. זו הקדנציה השניה שלי. יש לנו חברים וידידים רבים שהם יוצאי גרוזיה, שרבים מהם חברי האישיים. נעים מאוד לפגוש חברי אמת, שעוזרים אחד לשני. ידוע לי שאחינו, שעדיין נשארו שם, חיים ברמת חיים גבוהה מאוד, ואנטישמיות בכלל לא קיימת שם. אני מקווה שהידידות שלנו תהיה פורה גם בעתיד. אני כבר נפגשתי עם הנשיא שלכם ארבע פעמים, ואני מקווה שבפעם החמישית שניפגש אני אקבל את פניו כאן אצלנו. נשמח מאוד להמשיך בקשרי הידידות שלנו. אני מקווה ששיתוף הפעולה בינינו ימשיך ויתהדק.
מרינה סולודקין
שמי מרינה סולודקין, גם אני אדבר ברוסית מכיוון שאני מייצגת את העולים במפלגה. קודם כל אני רוצה להגיד לכם: 'ברוכים הבאים'. נעים מאוד לראותכם. זו הקדנציה השלישית שלי בכנסת ישראל. המפלגה שלנו מיוצגת על ידי כעשרה אנשים, שהם יוצאי ברית המועצות לשעבר, חלקם מהעלייה הישנה של שנות ה-70, כמו אמנון, וחלקם מהעלייה החדשה של שנות ה-90, כמוני. כולנו עובדים על חיזוק הקשרים. עבורנו גרוזיה איננה עוד אחת ממדינות רבות, אלא מדינה מאוד ידידותית, עם שורשים עמוקים מאוד, ושלא כמו עם עמים אחרים - יחסינו מעולם לא היו בעייתיים. לכבוד הוא לנו לארח אתכם אצלנו.
מריה גרבה
אני סגנית הנשיאה ב"הדסה ישראל". זהו ארגון בלתי-תלוי ועל-מפלגתי, ואנחנו קשורות לארגון "הדסה" באירופה וגם לארגון HWZOA – ארגון הנשים הציוניות באמריקה. סך הכול, אנו מונות כ-300,000 נשים.
מריה נברג'ה
אני חברת הפרלמנט. ברצוני לומר שיש פינה חמה בלבי לישראל. אני שמחה להיות נוכחת פה, תודה רבה עבור ההזמנה ובעבור ההזדמנות לפגוש אתכם ואני מקווה שבעתיד נהיה חברים קרובים ושמערכת היחסים בינינו תגיע רחוק. יש אצלנו בפרלמנט 17 נשים, אבל הוא גדול פי שניים משלכם.
צג'מאל אצג'יאשוילי
אני חבר הפרלמנט של גרוזיה מטעם מפלגת "אזרחי גרוזיה". אני חבר בועדת החינוך, התרבות והספורט.
פרופ' רבז מיטולאדזק
חלמתי שנים להגיע לישראל והחלום התגשם. אני משורר במקצועי. אתמול קיבלתי הודעה מיוחדת מד"ר גרשון בן-ארי, שיצא לספרי תרגום חדש לעברית.
רבז גיאצ'צ'ילדזה
אני שגריר גרוזיה בישראל 5 שנים. במקצועי אני ממלא מקום דיקן הפקולטה לדיפלומטיה, כך שאני מנוסה במדינה זו, ואני שמח לקבל את פני המשלחת המכובדת של חברי הפרלמנט והעילית האינטלקטואלית מגרוזיה.
גילה גמליאל
פרופ' בורג'נאדזה, קראתי את קורות חייך בעניין רב, והישגיך הרבים הרשימו אותי מאוד. ברצוני לחלוק את הנקודות המרכזיות עם הועדה: פרופ' בורג'נאדזה נבחר לפרלמנט הגרוזיני פעמיים והוא מכהן בו מאז שנת 1995. היא נבחרה לתפקיד דוברת הפרלמנט בשנת 2001. היא ד"ר למשפטים, ועבדה כמרצה באוניברסיטה הלאומית של טביליסי בחוגים ליחסים בינלאומיים ומשפט בינלאומי מאז 1991. היא כיהנה כיושבת ראש הועדה ליחסי חוץ וכיושבת ראש הועדה לענייני חוקה, חוק ושלטון החוק. פרופ' בורג'נאדזה כתבה יותר מ-20 מאמרים בנושא החוק הבינלאומי ויחסים בינלאומיים. היא פרסמה גם ספר על הבעיות המשפטיות של ארגונים בינלאומיים של הזמן המודרני. לכבוד הוא לנו שהנך נוכחת כאן.

הפגישה של היום תוקדש לדיון במעמד הנשים בגרוזיה ובישראל. ברצוני להציג בפניכם כמה עובדות על הנשים בישראל. יהיה זה מעניין מאוד אם תעשירו אותנו במעט סטטיסטיקה על המצב המקביל בגרוזיה.

אנחנו מחויבים לשאוף לשוויון של נשים בכל התחומים. אנו מאמינים שחיזוק מעמדן של המגזר הנשי באוכלוסייה ישפר את הדמוקרטיה בפרט ואת איכות החיים ככלל בישראל. כעת אלה גרא תספר לנו על הנשים בישראל.
אלה גרא
אשתדל לתת לכם מבט מקיף בנוגע לארבעת התחומים העיקריים שבהם הארגון שלנו פעיל: נשים בצבא, נשים בפוליטיקה, נשים במעגל העבודה, והשאלת האלימות והעוני בקרב הנשים.

ישנו מיתוס ברחבי העולם, שמצייר את הנשים הישראליות במדים, ושזה מצביע על שוויון בצבא. למרות שנשים נלחמו לצד גברים במלחמת העצמאות, רק מאז שנת 2000 נשים הורשו לשרת ביחידות קרביות. נושא זה רלוונטי במיוחד בגלל החשיבות של הצבא למבנה החברתי בישראל, והצבא אכן הוא הגורם החברתי המרכזי בישראל. אי-שוויון בצבא מתפשט לאי-שוויון בפוליטיקה, בכוח העבודה, בכלכלה, במשפחה ובמוסדות תרבות. ב-1995 הארגון שלנו ביחד עם האגודה לזכויות האזרח בישראל עתר לבג"ץ בשם אליס מילר, שהייתה אז קצינה בחיל האוויר, והיא ביקשה להתנדב לקורס טיס, שבאותו זמן היה בלתי אפשרי. בג"ץ הורה לצה"ל לאפשר לה לעשות זאת, וזה היה תחילת השינוי שתוצאתו בשנת 2000, הועדה הזו חוקקה חוק שמורה על כך ש-81% מכל התפקידים בצבא יהיו פתוחים בפני נשים. למרות שכל התפקידים פתוחים, במציאות ב-32% מאותם תפקידים לא משרתות נשים. רק 1% מהנשים משרתות ביחידות קרביות. היינו פה לפני כמה שבועות ושמענו שזהו תהליך שצה"ל לוקח מאוד ברצינות ואנו רואים שיפור מתמשך במספרים. נשים משרתות בצה"ל במשך שנתיים, בעוד שגברים משרתים 3 שנים. ישנה שאיפה להשוות את אורך השירות. בהווה, זה אומר שיש פחות זמן להכשרת נשים, וצה"ל משקיע פחות בחיילות, ומונע מהן להשתלב ביחידות בנים, שנחשבות במידה רבה יותר כיחידות עילית. נשים נקראות לעתים רחוקות לשירות מילואים, דבר שהתאפשר רק בינואר 2001. כרגע, הנשים הן 5% מכלל המשרתים במילואים.

ואם נעבור לנשים בפוליטיקה, ישנו המיתוס ברחבי העולם שהייתה בישראל אישה בתפקיד ראש הממשלה, גולדה מאיר, ואי לכך יש בישראל שוויון בפוליטיקה. לרוע המזל, אין כך הדבר, ולמען האמת גולדה מאיר עשתה מעט כדי לקדם את מעמד האישה בישראל. היום, אנו רואים שהמחסור בנשים בעמדות ציבוריות מגביל את יכולתן של הנשים להשפיע ולשים קץ לחוסר השוויון בחברה של היום. עם קום המדינה בשנת 1948, 11 חברות כנסת מתוך 120 היוו חלק פרופורציונלי גבוה יחסית בעולם. רק בחמש השנים האחרונות ניכרה עלייה, וכפי שנאמר קודם לכן, כעת ישנן 18 חברות כנסת. בדירוג בינלאומי, בשנת 2002 ישראל הגיעה למקום ה-58 בתחום הייצוג של נשים בפרלמנט, ולעומתה דרום אפריקה הייתה במקום ה-11, קובה במקום ה-14, וסין במקום ה-32. במועצות מקומיות ומוניציפליות המצב דומה. בבחירות האחרונות שנערכו בשנת 1998, 10% מחברי המועצות הן נשים. זוהי עלייה משמעותית לעומת הבחירות הקודמות, של 40%. תערכנה בחירות חדשות בסוף שנה זו, ואנו מקווים תקווה רבה שתרשם עלייה משמעותית נוספת.

הנושא השלישי הוא נשים כחלק מכוח העבודה. המיתוס אומר שנשים לקחו חלק שווה בבניין המדינה, מאז הקמת תנועת הקיבוצים, ואי לכך נשים שוות לגברים במעגל העבודה. אפילו בקיבוץ, נשים התמקדו בתפקידי עזרה ורווחה מסורתיים. היום הנשים נאבקות לבסס להן מעמד שווה בתחום העבודה. הן עדיין משתכרות פחות ומיוצגות פחות לעומת גברים. הנשים בישראל משכילות יותר מהגברים היום, ועדיין ייצוגן בתפקידי הנהלה נופל מזה של גברים. לדוגמה, מאז 1999 ישנן יותר נשים מגברים בכל שלושת התארים, בפעם הראשונה מאז ומעולם. בנוגע לשכר, ישנו פער, במיוחד ברמות השכלה גבוהות. אנו מייחסים את העובדה הזו לכך, שבנוגע לשכר מינימום אין מקום למשא ומתן. בנוגע לשכר גבוה, הרבה תלוי במשא ומתן של כל מועמד ומועמד; נשים אינן כוחניות כגברים במיומנות המיקוח. אם נבחן מקצועות שונים, נראה שהפער קיים ללא קשר לסוג התפקיד, גם בתפקידי ניהול בכירים, או פקידות וכדומה.

בנושא שאלת האלימות והעוני, המיתוס אומר שבמדינה יהודית אין זה אפשרי שיתקיימו עוני ואלימות נגד נשים. לרוע המזל, גם כאן אין זהו המצב. האלימות נגד נשים על כל סוגיה גדלה משנה לשנה. המיתוס שימש בעבר להגביל את הדיון בנושא; במהלך 20 השנים האחרונות אנו רואים מודעות ציבורית גוברת והנושא מטופל היטב ברשויות, אך עדיין מטריד מאוד. בשנים 2001-2002 28 נשים נרצחו, בהקשר של אלימות על רקע משפחתי (בידי בני זוגן, אביהן, אחיהן וכדומה). ישנם 13 מקלטים לנשים מוכות שפועלים בישראל, והם עומדים לרשות 1600, לפי נתוני 2001. בנושא האלימות על רקע מיני מדווח ש-77% מהתלונות אינן מדווחות, ולפי נתוני 2002 ניכר ש-32,000 נשים התלוננו בפני הקו החם על צורה כלשהי של אלימות על רקע מיני. נשים מפחדות לדווח על תקריות כאלה, בעיקר בשל החשש לאבד את עבודתן, וזה רק החריף בעקבות המצב הכלכלי הנוכחי, שבו נשים מאבדות את עבודתן יותר מגברים. בנוסף, אנו מוצאים רמות עוני מזעזעות – 17.6% מכלל בתי האב בישראל מצויים מתחת לקו העוני. 16.6% מהנשים מצויות מתחת לקו העוני, וישנן 120,000 משפחות חד-הוריות, שבראש 80% מתוכן עומדות נשים, ו-23.5% מאלה מצויות מתחת לקו העוני.

המצב הוא שאין לנשים מעמד שווה. למרות שאנו מהוות 52% מהאוכלוסייה אנחנו מהוות רק 15% מהמשרות הציבוריות. אנחנו מרכיבות 47% מכוח העבודה אך רק 3.5% מהעמדות הבכירות, והשכר הממוצע שלנו הוא 61% מזה של גברים. 80% ממשתכרי משכורת המינימום הם נשים.
גילה גמליאל
תודה לאלה גרא. אורית נוקד, חברת כנסת ממפלגת העבודה, הצטרפה אלינו בזה הרגע. כעת ברצוננו לשמוע על נשים בגרוזיה. בבקשה.
נינו בורז'אנדזה
אני רוצה להגיד שאני גאה ביחסים שיש למדינתנו עם מדינת ישראל, יחסים שמגיעים 26 מאות לתוך ההיסטוריה. זוהי מערכת יחסים ייחודית, ואני גאה שגרוזיה היא בין המקומות היחידים אשר מעולם לא היו בה גילויי אנטישמיות בהיקף גדול.

בנוגע לנושא הנשים בגרוזיה, רוב הדברים דומים דיים לפרטים ששמענו בסקירה. לפני חודש הייתי בשוויץ, ואכן הייצוג הגבוה במדינות המערב הביא אותי להתלוצץ שבקרוב ידרשו להקים ועדות לקידום מעמד הגברים בפוליטיקה.

אני גאה שאני, במסגרת תפקידי כסגנית נשיא האסיפה הפרלמנטרית, ניהלתי דיונים רציניים בנושא מגדר. לפני שנה מינינו נציגה מיוחדת לענייני מגדר.

בצבא הגרוזיני יש מעט מאוד נשים, פחות משני אחוזים. אני מבינה את האיסור על נשים לשרת בתפקידים מסוימים, למרות השאיפה לשוויון. הנשים בצבא הגרוזיני הן חיילות מקצועיות. אתחיל בנושאים הקשורים לפוליטיקה: ישנן 17 חברות פרלמנט מתוך 235 – הפרלמנט שלנו כפול בגודלו משלכם.

אצלנו אין שריון לנשים, ואני מתנגדת לכך. אני מבינה שזה מאפשר לנשים לקחת חלק גדול יותר בפוליטיקה, אבל מצד שני לדעתי זהו סוג של אפליה. יש להעריך נשים לפי מעלותיהן הפוליטיות והמקצועיות, ולא לפי מינן. אני מסכימה אתכן הסכמה מלאה – הנשים בגרוזיה לרוב משכילות יותר מגברים ומקצועיות יותר מגברים. זו הסיבה שלשמה יש לנו היכולת לראות יותר נשים בפוליטיקה. הבעיה המרכזית בארצנו היא חברתית-כלכלית. בגלל המצב הכלכלי-חברתי קשה לנשים להקדיש עצמן לעבודתן. אתן עצמי כדוגמה, אמי מטפלת בילדיי ובמטלות הבית; ללא עזרתה לא הייתי יכולה לעבוד בהיקף שעות כמו שלי.

עם זאת, דוברת הפרלמנט היא אישה וראש ועדת זכויות האדם של הפרלמנט גם היא אישה ועוד תפקידים נוספים. ישנן שתי שרות בממשלה: שרת התרבות והשרה לאיכות הסביבה, וכמה סגניות שרים. בין הנציגים הדיפלומטיים, המצב די מעודד: ישנה שגרירה למועצה האירופית, שגרירה באיטליה, ועוד.

ומכוח העבודה, ישנן הרבה מורות, רופאות ושופטות. לפני כמה שנים נערכו רפורמות מקיפות במערכת המשפט, והרבה נשים הצליחו בבחינות יותר מגברים, כך שהנשים מייצגות חלק נכבד בקרב השופטים. בבית המשפט העליון ישנן כעשר שופטות, כמחצית ממספר השופטים. בבתי משפט מקומיים ואזוריים האחוזים דומים. במערכת התביעה הנשים אינן פעילות במידה רבה, איני יודע למה.

כפי שאמרתי, הנשים הגרוזיניות משכילות. הסטודנטיות מהוות רוב במרבית החוגים ובין המועמדים לקבלת תארים; גם ייצוגן של מרצות בסגל האוניברסיטה הוא של כ-50% - אלו שאריות מהשיטה הסובייטית.

בתחום החברתי, לא הייתי אומרת שגרוזיה בולטת במאבק לשוויון, אך ישנם ארגונים רבים שמסייעים לנשים בבעיות הסוציאליות שלהן. בנוגע לענייני אלימות נגד נשים אינה גלויה לעין במיוחד, אך היא ללא ספק קיימת. גם אצלנו קיימת הבעיה של המודעות, משום שנשים לא מוכנות לחשוף בעיות אלה בגלל עניינים של כבוד עצמי.
גילה גמליאל
ברצוני להודות לך, פרופ' בורג'נאדזה. היה לנו לכבוד לארחך בישראל ובועידה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:15.


5

קוד המקור של הנתונים