כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת קליטה/6915



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
23.7.03

פרוטוקולים/ועדת קליטה/6915
ירושלים, ה' באב, תשס"ג
3 באוגוסט, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 38
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ג בתמוז תשס"ג (23 ביולי 2003), שעה: 09:00

דיווח על פעילות התאחדויות וארגוני עולים ותקציבם.

חברי הוועדה: מרינה סולודקין - מ"מ היושב ראש
יגאל יאסינוב
מיכאל נודלמן
גנדי ריגר

מירלה גל מנכ"לית, המשרד לקליטת העלייה
אריה קורת מנהל אגף קליטה בקהילה,
המשרד לקליטת העלייה
טובה פינקלשטיין יועצת משפטית, המשרד לקליטת העלייה

מלה טאבורי משרד ראש הממשלה

יגאל גידרון רפרנט תעסוקה, משרד האוצר

ציפי פינקוס-הכט המחלקה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

נחליאל דיסון מנכ"ל AACI, התאחדות עולי אמריקה וקנדה
סידני שפירא מנכ"ל פדרציה ציונית דרום-אפריקה
שפרה לויצקי מגבית בריטניה בישראל
בטי ינקלביץ' מגבית בריטניה בישראל
מילכה גרוס התאחדות עולי אמל"ט
אסתר טובול התאחדות עולי צרפת
שושנה רון מנהלת, עמותת "ברית יוצאי בוכרה"

טרוורק מולט מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך

תמר דסטה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

אפרים נגט עמותת "בהלצ'ין" – מרכז ליהדות אתיופיה

טמייט מולו עלם ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה


וולף סולומונוב יו"ר סניף ירושלים, ארגון ותיקי מלחמת העולם השניה

אברהם שרנופולסקי מנהל, בית הטכנולוגיה הירושלמי
אגודה ישראלית למדענים עולים

בלה גולדברג עמותת "שילוב"

רימה אקסלר ארגון מורים מבוגרים יוצאי בריה"מ

שמחה גתהון עמותת "עלם" – עמותה לנוער בסיכון

אילנה מרמור עמותת "אלו ואלו" – בית מדרש "אלול" לעולים

וילמה מאור

דרורה רשף









דיווח על פעילות התאחדויות וארגוני עולים ותקציבם

בוקר טוב. אנחנו מתחילים ישיבה מאד חשובה בנושא התאחדויות וארגונים של עולים. אני מאד מודה ליושבת ראש הוועדה, קולט אביטל, שהסכימה לישיבה הזו לפי יזמתי. חשבתי שבזמן הקיצוצים הגדולים ובזמן שהוא מאד קרוב לאסון חברתי, חשוב מאד שתהיה עזרה נוספת, לא רק ממשרדי הממשלה, אלא גם מהתאחדויות וארגוני עולים. יש כמה דברים שאנחנו עדיין לא יודעים. לכן הזמנו לישיבה זו את המנכ"לית המכובדת של משרד הקליטה, אני רואה כאן גם נציגים של משרד האוצר, גם את היועצת המשפטית והפקידות הבכירה של משרד הקליטה. יש כאן גם נציגים מאד מכובדים של ארגוני עולים ממדינות שונות.

הייתה כאן בכנסת ישיבה, ביזמתי, עם רוב ההתאחדויות וארגוני העולים בשבוע הקודם. בישיבה זו היו נוכחים כמעט כל חברי הכנסת מהקואליציה. שמענו מראשי הארגונים מה הם חושבים על המצב הכלכלי במדינה, מה הם יכולים לעשות ואם בכלל יהיה להם תקציב – שלגבי זה אנחנו עוד נרצה לשמוע. אחרי הישיבה החתימו הארגונים מכתב לראש הממשלה ולשרת הקליטה – זה המכתב שלכם. אני ראיתי רק את הגרסה האחרונה של המכתב הזה – ועכשיו אני חושבת שזה יהיה הגיוני אם המנכ"לית של משרד הקליטה, מירלה גל, תוכל לומר לנו מה המצב, מה אפשר לעשות ואיזו עזרה יכולים לתת למשרד ולארגונים חברי ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, שהם שותפים למפעל המפואר הזה שנקרא קליטת עלייה במדינת ישראל.

בוקר טוב. בפתח דברי אני רוצה לציין את החשיבות הגבוהה מאד שאנחנו רואים בהתאחדויות ובארגוני העולים למיניהם, שעושים באמת עבודה יוצאת מן הכלל, החל מרגע הגעתו של העולה לארץ וכלה בליווי לאורך שנים של עולים על כל המצוקות שלהם. גם בתחומים החברתיים-תרבותיים, גם בפעילות עם עולים שהם נפגעי טרור ואני חושבת שלא ניתן היה לקלוט את העולים בצורה שבה הם נקלטים בלי העבודה שנעשית על ידי ההתאחדויות והארגונים האלה.

יחד עם זאת, לצערי, נאלצנו לקצץ השנה בתקציב שלנו ארבע פעמים. בשנים 2000-2003 עמד תקציב התמיכות על כארבעה עד חמישה מיליון שקל לשנה, אבל הצלחנו גם להסב תקציבים וגם לקבל תקציבים נוספים, בסיוע ראש הממשלה וגורמים אחרים, כך שבשנת 2000 עמדנו על 13.4 מיליון שקל, 2001 היה 13.3 מיליון וב-2002 – 9.3 מיליון שקל. זאת, כאמור, אחרי שקיבלנו תוספות תקציביות.

השנה, לצערנו, כפי שציינתי, נאלצנו לקצץ בתקציב ארבע פעמים ובסופו של דבר אנחנו עומדים היום על 3.8 מיליון שקל תקציב לתמיכות. אין לי ספק שזה תקציב שלא מספיק על מנת לכסות את כל הפעילות שנדרשת מן הארגונים האלה ואנחנו פנינו, גם השרה וגם אנוכי למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר אביגדור יצחקי, על מנת לנסות ולאתר לנו תקציבים נוספים. אני יודעת שהמנכ"ל ניסה, לצערי עד היום לא קיבלנו את התוספת הזו, אולי ידידינו מהאוצר יוכלו להרחיב קצת, אבל נכון לרגע זה לא קיבלנו תקציב. לכן, אנחנו אמורים לצאת עם 3.8 מיליון שקל, שאין לי ספק שאם אנחנו צריכים לתת באמצעותם התייחסות לארגונים שעוסקים בחברה, בחינוך ובנפגעי טרור, הסכום לא מספק. אנחנו במשרד באמת עשינו את המקסימום, אבל המקסימום הזה לא מספיק על רקע הקיצוצים ואני חושבת שיש מקום לכך שהאוצר יקצה תקציבים נוספים על מנת שניתן יהיה לחלק אותם לאותן התאחדויות וארגונים שעושים, באמת, עבודת קודש.

בנוסף לכך, אני רוצה לציין שלא רק שהארגונים נפגעו בתקציב, אלא גם מאחר שהשנה ועדת העזבונות לא מחלקת כסף, יש לזה משמעות נוספת מבחינת הקיצוץ הכולל לארגונים.

בבקשה, שאלות מחברי הכנסת ואחר כך מהארגונים.

אין שאלות, יש רק מה להגיד.

אני מסכים עם מה שהמנכ"לית אמרה, שאלה ארגונים חשובים במדינה דמוקרטית, במדינת עלייה ועולים מרגישים בארגונים האלה כמו בבית והם נקלטים יותר מהר, אבל: שנה אחת בלי תקציב, הכל נגמר! אני עכשיו מדבר על השיטה בה עובד משרד הקליטה, אם יש כסף. אבל אם אין כסף – כסף קטן, אפילו. אף אחד לא מקבל כסף גדול – אי אפשר להחזיק אנשים, גרעין, של ארגונים וזה ילך לאיבוד. יש ארגונים כמו אחדות עולים בראשות סופה לנדבר מתקופת גולדה מאיר והפורום הציוני - הכי גדולים - שנופלים.

אני חושבת שאני אמרתי בצורה הברורה ביותר - - -

בסדר, גם אני יכול לדבר - - -

לא, לא - - -

יש לי זכות לדבר. ולדרוש. אתם שלטון. אני לא רוצה לשמוע אוצר וכולי. אתם השלטון, אתם אחראיים על העלייה, זו בעיה שלכם, אנחנו יכולים לעזור, אבל להגיד לנו שאין – אני רק אומר לכם מה יהיו התוצאות אם לא יהיו תקציבים. זה דבר ראשון.

אנחנו נחלק את התקציבים, אבל - - -

שלושה מיליון זה לא תקציב, זה צחוק. אנחנו כל שנה פה נלחמים שיהיו לא פחות מ-13 מיליון. נכון?

נכון.

דבר שני – השיטה. השיטה, אפילו בשנים טובות: במאי יש פרסום שצריכים לתת תוכניות. נותנים תוכניות, מקבלים תשובה, עובדים על זה. תמיד נותנים תוכניות שהן יותר ממה שמקבלים. בסוף השנה, בנובמבר, יש שמועה שתקבל, למשל, על תוכנית אחת, ארבעים או עשרים אלף שקל. מה לעשות? אתה צריך לעבוד עם קהילה, שלחת למשרד הקליטה את כל המסמכים ורק בנובמבר אתה מבין באיזה בור אתה, באיזו בעיה אתה. עד נובמבר אתה לא יודע שום דבר. וזה בימים טובים.

חבר הכנסת נודלמן הוא גם הנשיא של הפורום הציוני.

את יודעת, אני לא צריך להיות נשיא. זה לא נותן כבוד גדול, רק מביא בעיות. אבל, בן אדם שמבין מה זה ארגון ציבורי, מבין שהיחס של הממשלה ומשרד הקליטה לארגונים ציבוריים פוגע מאד במנהיגים ובאנשים שעובדים בארגונים. כי הם כמו כולם: יש להם דירות, יש משכנתא, הם צריכים להחזיר משכנתא. הם בערפל והם לא יודעים: יהיה כסף או לא יהיה כסף. כך אי אפשר, אי אפשר.

כפי שציינתי, אנחנו במשרד באמת רואים חשיבות גדולה מאד בתמיכות. לכן אנחנו ממשיכים בניסיונות שלנו להשיג תקציבים נוספים, אני מאד מאד מקווה שנצליח. נכון לרגע זה, לצערי אני לא אשת בשורות, כי עדיין לא קיבלתי את התקציבים הנוספים. את מה שיש לנו אנחנו נחלק ונעשה את זה בהקדם האפשרי, אבל יחד עם זאת, מתוך רצון שלנו להגדיל את התקציב, לא יצאנו עד היום עם הפרסום על מנת לאפשר ליותר ארגונים לזכות בנתח יותר גדול מהתקציב.

כל שנה, אני יודע, נשאר כסף. אתם צריכים לראות איפה נשארים כספים ולהעביר מסעיף אחד לסעיף שני ואני אעזור לכם בוועדת הכספים. אחר כך תעשו מלחמות עם משרד האוצר.

תעזור לנו להשיג עוד תקציבים. אנחנו יחד אתך בעניין הזה. אני רוצה, אגב, לציין שבהחלטות הממשלה שהתקבלו השנה היה סעיף ספציפי שנגע לתמיכות. נדרשנו לקצץ גם בתמיכות. יחד עם זאת, אנחנו לפחות, כמשרד, מנסים להשיג תקציבים נוספים משום שהסכום שעומד לרשותנו כרגע הוא לא סכום גבוה. על זה אין חולק. אנחנו לא חולקים עליכם.

זה לא יותר קל לעבוד בארגונים הציבוריים עם מילים כאלה. היום כמעט אוגוסט ואין תקציבים, אין תוכניות, אין שום דבר. איך אפשר לעבוד?

יהיו תקציבים, אני מקווה שיהיו תקציבים גבוהים.

גם אנחנו מקווים ומצטרפים לחלומות, ואולי למציאות.

אני לא חושב שמישהו לא רוצה שיהיו, אבל צריך לעבוד עם יותר מרץ. אני אומר שאם לא יהיו תקציבים, הרבה ארגונים ייפלו ואי אפשר אחר כך לשקם ארגונים כאלה.

ולבנות מחדש זה גם יהיה קשה.

כן.

חבר הכנסת יגאל יאסינוב, אחר כך נציג של משרד האוצר.

גבירתי היושבת ראש, אני רוצה קודם כל להגיד אני יושב ראש אחד מהארגונים, של פורום יוצאי ברית המועצות לשעבר, ליד מפלגת שינוי. הפורום היחיד בישראל שמתוקצב אך ורק מכספי מפלגת שינוי ואנחנו איננו צריכים את התמיכות, את התקציבים.

אתם ארגון פוליטי, נו.

כן, אנחנו ארגון פוליטי, אבל זה אינו הנושא.

בלי תמיכה כספית, כל הארגונים האחרים יכולים למות. הם יכולים לסגור את עצמם תוך כמה חודשים והסיבה היא פשוטה: אי אפשר להחזיק ארגון פעיל בלי להוציא כספים. אני לא מדבר על סכומים, אני לא מדבר על פרוייקטים. אני מדבר על אחזקה יומיומית, אני מדבר על הוצאות שוטפות. בעצם, מה שאתם נותנים, זה מינימום של מינימום.

השיטה לא מממנת את המבנה והאחזקה.

זה מה שאני אומר: אתם נותנים מינימום של מינימום. המבנים האלה, המשרדים, שבשבילם הביאו כסף מתרומות אחרות, יהיו ריקים. הבניין יהיה, הוא יעמוד, ואז אנחנו נעמוד בפני בעיה אחרת לחלוטין: למה צריכים מועדון עולים אם הוא סגור? בעצם, איך שאני רואה, המטרה פה היא סגירת הארגונים. בעיני, צריך לקצץ במספר הארגונים ואני חושב גם שאנחנו צריכים לפנות לארגונים ולקרוא להם להתאחד, כי זה יעזור להם לקצץ בהוצאות ולעבוד יחד, אבל למוטט ארגונים אפשר תוך יום אחד. למה אתם בכלל צריכים לתת את ה-3.8 מיליון שקל? אל תתנו. אל תתנו.

יאסינוב.

למה? כדי שהם יעמדו ריקים? או שתחליטו על ארגון אחד ותתנו לו. ואז יהיה מינימום שעובד. כי אחרת זה לא יעבוד, לא תהיה בזה שום תועלת וזה יהיה צחוק. זה צחוק בעיני ואנחנו נשלם.

יושב פה נציג של ארגון הויתרנים. כמה ויתרנים כאלה עדיין חיים? כמה? מי יודע כמה יהיו בעוד שנה. אז לקצץ בתקציב שלהם, זאת אומרת - - -

ברשותך, הם קיבלו תוספת. אז רק ברשותך, הדוגמה היא לא טובה. תיתן אולי דוגמה אחרת.

בסדר גמור, הדוגמה היא לא טובה, אבל אני רוצה להזכיר לכם שאותם מבוגרים, אותם ויתרנים, אותם מקבלי קצבת זקנה לעולים מבוגרים, הם ברובם נתמכים על ידי הארגונים האלה. כי הצעירים כמעט ולא. יש פה ושם, אבל רובם אנשים מבוגרים, זאת אומרת, שאנחנו פה היום או שצריכים לתת יד ולקצץ להם אולי את השמחה האחרונה שלהם בחיים, או להגיד שהציונות נגמרה, אין לנו יותר ציונות, אנחנו לא צריכים אותם, אנחנו צריכים עלייה צעירה שאנחנו לא נצטרך לתמוך בה.

יש לי הצעה מאיפה לקחת כסף. תעשו טיפ טיפה סדר. אני מביא רק דוגמה: מקבץ הדיור בנהריה עומד ריק כמעט שנתיים. כספים יצאו?

לא.

מה אתם?

לא שילמנו.

רגע רגע, מה אתם? מה עם הכספים? לאן הם הלכו? הם נשארו בתקציב בסעיף מקבץ דיור. ובשנה וחצי האלה הם היו יכולים לשמש לנושא אחר. או שהעברתם אותם למקום אחר, אז תגידו לנו לאן ולמה הכסף הזה שימש.

צריך פשוט ללכת שלב שלב ולבדוק איפה לקצץ. דרך אגב, כשאין לנו עלייה בקצב כמו בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, אני לא חושב שאנחנו צריכים להחזיק כמות כזו של עובדים במשרד הקליטה. זה לא מוצדק בעיני. הם יושבים שם, אין עולים? את מי הם מקבלים?

זה לא יהיה. עזוב את זה, זה לא יהיה.

אני גם רוצה לדעת מהו הסכום שיוצא להחזקת העובדים. מהו מספר העובדים מקבלי קהל ומה מספר העובדים לא מקבלי קהל במשרד הקליטה ואני רוצה להשוות את זה.

לסיום, אני חייב להתנצל, כי אני חייב לברוח לוועדת הפנים, כי היום יש עוד ניסיון אחד לגמור את הציונות במדינת ישראל: להרוס את המבנה הישן של הכנסת ובמקומו לבנות עוד בית מלון או קניון, אז אני פשוט חייב לברוח. אני עוד אחזור. מרינה, כל החלטה שתחליטי מקובלת עלי – כי אנחנו כבר דנו בעניינים האלה. אני אנסה לחזור, תודה רבה.

חבל רק שאתה משאיר אותנו עם שאלות ולא נמצא כאן לקבל את התשובות.

לא, לא. אני אקבל את התשובות.

הוא משאיר אותי לשמוע. אני יודע איך אתם לא נותנים כסף, איך אתם מחפשים סיבות
כדי לא לתת כסף, אני יודע, חברים, אני מכיר.

אני חושבת שההאשמה הזאת היא לא כל כך במקום, מפני שאני פתחתי - - -

ארגון ציבורי – עושים בו מה שרוצים.

אני פתחתי את דברי באמרי שאני חושבת שהארגונים עושים עבודה יוצאת מן הכלל טובה, אנחנו מנסים להשיג תקציבים נוספים. יחד עם זאת אני חושבת שלא רלוונטי הנושא של מקבץ דיור במקום כזה או אחר, מה גם שבפתח השיחה שלנו, לפני שהתחיל בכלל הדיון, אתה בעצמך פנית אלי בנושא של מקבצי דיור וציינת את החשיבות שלהם. אבל זה לא רלוונטי לדיון הזה, מה גם שמהותית לא יצא כסף למקבץ כל עוד לא אכלסנו אותו.

מצוין, הערה נכונה.

הוא אמר שבתקציב אפשר לבדוק ולמצוא כמה מיליונים, כדי להעביר מסעיף אחד לסעיף שני. לסעיף תמיכות לארגונים. לזה הוא מתכוון. ואני מסכים אתו בזה.

אני רק רוצה להזכיר שאנחנו מטפלים בעולים לא רק מהרגע שהם נחתו בארץ, אז גם אם יש כרגע צמצום בעלייה, אנחנו עדיין מטפלים בתחומים רבים, בעולים שנמצאים כאן עשר שנים וחמש עשרה שנה. דוגמה נתת את מקבצי הדיור – הקשישים שזכאים למקבצי דיור, אנחנו מטפלים בהם חמש-עשרה שנה. לכן, זה פחות רלוונטי אם השנה עולים פחות או יותר מאשר בשנה שעברה.

את צודקת.

אני מאד מודה לך. נציג משרד האוצר, איזה בשורות יש לך בשבילנו?

נראה לי קצת מוזר שמשרד הקליטה מציג את זה כאילו האוצר עשה קיצוץ ומשרד הקליטה נורא לא נעים לו. אני ומשרד הקליטה נמצאים כאן כנציגי הממשלה. זה כבר נראה לי נורא מוזר, ההתבטאות הזאת. כולנו נציגי הממשלה.

היו באמת שלוש הפחתות בתקציב משרד הקליטה, שלמיטב זכרוני נעשו בשיתוף משרד הקליטה ועל פי סדרי העדיפויות של משרד הקליטה. הליך הקיצוץ נעשה בדרך כלל כך שהמשרד מבקש באיזה עניינים, באיזה סעיפים, יבוצע הקיצוץ. כלומר: זה נעשה בשיתוף פעולה ובסך הכל מהווה צירי עדיפויות של המשרד, למיטב הבנתי. אני לא חושב שנכון יהיה לצפות כרגע, במצב הכלכלי הקיים, לקבל איזושהי תוספת שתעזור ולכן אני רוצה להתחבר למה שאמרו חברי הכנסת. יש דברים מאד תמוהים במשרד, למשל: חמישה מחוזות שהמשרד בנוי מהם, כשאנחנו מדברים היום על, אני מניח, עשרים אלף עולים שיגיעו השנה, אני מאד מקווה. אז נראה לי שהדבר הנכון יהיה לחפש את המזור דווקא באותם עניינים ולאו דווקא לצפות לתוספת ממקום זה או אחר.

אז לא לצפות לכסף ממשרד ראש הממשלה?

אני אינני יודע ואינני מעורה במהלכים האלה מול מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אומרים שראש הממשלה מצהיר אחרת. עלייה קודמת לביטחון.

ראש הממשלה מצהיר שהעלייה קודמת לכל דבר אחר ורואה בה ערך עליון.

איך זה עולה בקנה אחד עם הדברים שנאמרים פה?

אין שום סתירה בין הדברים, אני מאד מתנצל.

לפני שנשמע את נציגי הארגונים, אני חייב לומר משהו לנציג האוצר. אל"ף, לא כל כך מקובל שדיונים בין המשרדים ייעשו מעל הבמה הזאת. אני מניח שאם יש לך השגות, אז יש לך ערוצים במשרד לנהל אותן. אני מניח שאתה גם יודע שיש תקציב גמיש למשרד ותקציב קשיח. מאד פופוליסטי לבוא היום ולומר, קצצו בכוח אדם ותביאו לתמיכות. רבותיי, אני לא רוצה להתבטא במילים, מה זה אומר. זה חלק מתקציב קשיח וזה תקציב גמיש. ואתה יודע שלא ניתן להעביר - - -

לצמצם מבנים זה תקציב כוח אדם.

רגע, אבל זה השולחן לדון עכשיו איפה אפשר לקצץ?

- - -

בואו נחזור לבעיה האמיתית, של כולם. יש נתונים, יש מציאות, בואו נבדוק איך מנתון זה, ממציאות זאת, אנחנו יוצאים ביחד. לחבר הכנסת נודלמן, אני שמעתי - - -

אבל הוא אומר שאתם עשיתם את הקיצוצים. אתם קיצצתם. זה סדר העדיפויות שלכם.

זה סדר העדיפויות שלנו, נכון.

עכשיו אתם באתם לפה: "תעזור לנו".

קיצוצים עשינו, רבותיי, בנושא מדענים עולים, בנושא קורסים להסבה, בתחום הבריאות, בתחום הרשויות. היינו פה, ישבנו פה לפני חודש עם מחזיקי תיקי הקליטה, קמה קול צעקה כואבת, כי גם הם קוצצו. היו קיצוצים לאורך כל הפרוייקטים שלנו – ואתה יודע את זה – כל סוגי הסיוע וכל תחומי הסיוע.

אני רואה מה מקצצים עכשיו המשרדים בקיצוץ הרביעי, אני רואה.

כל תחומי הסיוע נפגעו, כולל האפיק של התמיכות.

אבל לא מקצצים במקום ששם הארגונים יכולים למות. אתם לא מבינים את זה.

אני רוצה לציין שבקיצוץ האחרון משרד הקליטה עשה את הקיצוץ בתקציב הקשיח שלו ולא בפעילויות.

זה אני יודע.

זה היה בשנה שעברה.

לא, לא. זה היה השנה.

זאת הייתה פקודה. אתם לא עשיתם טובות למישהו, זאת הייתה פקודה משר האוצר, שאתם צריכים לקצץ מההוצאות שלכם, מהמשרדים.

לא, סליחה. זה שרת הקליטה שהגיעה להסכם לעשות את הקיצוץ מסעיף תקציבי שלא פוגע בפעילויות. אז זה לא אומר שלא עשינו.

נכון. בכל המשרדים ככה. בכל המשרדים. אתם לא יוצאים מן הכלל, כל המשרדים ככה.

לא, לא כל המשרדים, אני מאד מצטערת.

אבל אתה מודע לכך שהסיוע למדענים עולים קוצץ? אתה מודע לכך שכל הנושא של קורסי ערב קוצץ? אתה מודע לכך שכל הפעילות - - - קוצצה?

אני יודע יותר מכם מה קוצץ.

נו, יפה. אז אתה יודע שזה קוצץ. זה לא שלקחנו רק תחום אחד וקיצצנו אותו.

אבל אתם קיצצתם ככה שאי אפשר לחיות. אי אפשר לחיות. מדענים אתם לא קיצצתם ככה שאי אפשר לחיות.

סליחה, לא, אני רוצה שתבין ונציג האוצר עד לכך.

אני מבין.

תפתח את הספר הירוק, תראה מה התקציב הבסיסי שהמשרד קיבל. 5.2 מיליון. זה התקציב, רבותיי. זה תקציב משרד הקליטה לנושא התמיכות. זה שהמשרד דאג במשך השנים למצוא את האפיקים הפנימיים כדי להגדיל את התקציב, את זה אתה לא מציין. התקציב הבסיסי - - -

נו, בסדר, אבל מה-5.2 אתם קיבלתם עכשיו רק 3.8 מיליון. כן?

כי היה קיצוץ.

נו, זה אומר שאתם מחפשים תוספת לתקציב.

כל השנים. כל השנים התקציב עמד על כארבעה-חמישה מיליון. זה שהצלחנו בשנים קודמות, כפי שאריה אמר, להשיג עוד תקציבים או פנימיים או חיצוניים - - -

היוזמה שלנו בזה גם לא קטנה.

בסדר גמור. אנחנו רוצים גם השנה שתעזרו לנו. מאה אחוז, בסדר.

המטרה שלנו היא לעזור לבסיס המקוצץ שיש לנו - - -

ולהשיג תקציבים נוספים.

להשיג תקציבים נוספים והיום יש לנו דיון איך לעשות את זה. זה מאד חשוב, טוב שאתה כועס, מיכאל, יש לך זכות לכעוס - - -

אני מבין מה זה. מה זה שאין תקציבים מטעם משרד הקליטה.

זה מות כל הארגונים.

לא כולם, אבל הרוב.

נציגת משרד ראש הממשלה, מלה טאבורי, את יכולה לומר משהו בנושא, בשלב הזה?

באופן כללי לגבי הארגונים וחשיבותם בתמיכה לעולים, אנחנו כמובן מברכים ואין ספק שזה חשוב מאד ליד המערכת הממשלתית ויש חשיבות לכניסה למערכת אירגונית ודמוקרטית. יש לזה ערך חינוכי, חברתי בכל התחומים. לגופו של הנושא, זה לא בתחום שלי, אז אין לי מה להוסיף.

בסדר. אני שוב רוצה להדגיש למה המצב עם הארגונים זה מצב חירום. פעם ראשונה קיצצו לציבור הזה כאזרחי מדינת ישראל. בפעם השניה קיצצו כעולים חדשים – אנחנו יודעים מה עשו עם תוכניות של דיור, מה עשו לאלה שמגיעים עכשיו לארץ עם ההטבות והזכויות שהיו להם – ופעם שלישית, אנחנו אומרים שיש גם קטגוריות מאד מאד חלשות בתוך ציבור העולים ואלה האמהות החד-הוריות. אני כל בוקר מבקרת במחנה האוהלים. ועכשיו אנחנו עדים לכך שמתחילות הפגנות של אמהות חד-הוריות עולות בערים שהן גרות בהן, זה לא היה קיים לפני כמה ימים. אז מכה נוספת תהיה אם חלק מהארגונים לא יהיו בבמה הציבורית. בגלל זה הכעס והכאב שלנו.

עכשיו אני רוצה לתת את רשות הדיבור לכמה ארגונים שמייצגים את הציבור. אנחנו נמשיך עם זה. בבקשה, נציג ארגוני האתיופים. מי מכם מדבר? רק אחד.

אני באה מארגון שלא מקבל, מתוך בחירה, את התמיכות של משרדי הממשלה. אני אעדיף שמישהו שכן מקבל ידבר.

יש גם כאלה.

מצוין. מישהו מכם, בבקשה.

אני מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה. יש לי שאלה, בעצם, לנציגים של משרד הקליטה. הייתי רוצה לדעת מהם הקריטריונים של משרד הקליטה לחלוקה של התקציב לעמותות ולארגונים שפועלים בישובים שונים, אם יש קריטריונים מסוימים. השאלה השניה היא אם יש בקרה על התקציבים האלה, שהולכים לארגונים ולעמותות. האם אתם יכולים לדעת אם כסף שהגיע לארגון מסוים הלך באמת למה שהוא ביקש.

תספר להם.

ועוד איזו בקרה. יש בקרה. עשר שנים לפני שהם נותנים את הכסף.

אתה רוצה להתייחס?

קודם כל, לגבי התבחינים. יש תבחינים למשרד, הם מפורסמים ברשומות, הם מפורסמים באינטרנט וכל שנה לקראת תהליך התמיכות כל ארגון מקבל את התבחינים. הדברים אחידים, שקופים, שוויוניים וקיימים. לגבי הבקרה והפיקוח – אני חושב שהמשרד עושה את זה טוב - - -

יותר מדי טוב.

יותר מדי טוב, אתה שומע. יש לנו מנגנון פיקוח ובקרה מאד צמוד. אני יכול לתת לכם נתון אחד. נכון להיום, העמותות שקיבלו בשנת 2001-2002 סיוע נבחנו, והן חייבות למשרד בחזרה כארבע-מאות אלף שקל, מתוך בדיקה שנעשתה אחרי דו"חות הביצוע. זאת דוגמה עדי להמחיש לך עד כמה יש ליווי ובקרה בהוצאת הכספים.

אני רק רוצה להשלים, לפחות לגבי התחומים, כדי שתדע באיזה תחומים אנחנו תומכים. התחום החברתי, שזה תרבות ורווחה, חינוך ונפגעי טרור.

אלה הסעיפים שהיו כל השנים. ראשי פרקים.

עכשיו אני נותנת רשות הדיבור לאלה שלא דיברו באסיפת הארגונים שהייתה לנו.

אני רוצה לקוות שההצהרה של ראש הממשלה לפני שבועיים בשדה התעופה בן-גוריון, שהעלייה קודמת לביטחון, תהיה בהתאם להצהרות האחרות שלו שצריכים לבחון אותן במבחן העשייה, במבחן התוצאות, ולא תישאר בגדר הצהרה בעלמא. כך הוא אמר בפירוש: העלייה קודמת לביטחון.

אני יכולה להוסיף שהוא אמר שזה צורך אסטרטגי-קיומי של המדינה.

יפה. אז אני שוב אומרת שאני מקווה שזו לא תהיה הצהרה בעלמא.

אבל חשוב שהוא מצא לנכון דווקא עכשיו להגיד את זה.

כן, אבל זה גם חשוב שזה יעמוד במבחן התוצאה, כמו שתמיד, לא אחת, הוא מכריז. אז בבקשה. וזה לתשומת לב הנציגה של ראש הממשלה.

שרת הקליטה כאן, במקום הזה, לא אחת הכריזה ואמרה שהעלייה היא מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי שלנו. אמרה. בבקשה.

אני מייצגת את ברית יוצאי בוכרה ואני חברת הנהלה במועצת ארגוני העולים. אנחנו לא רואים במשרד הקליטה אויבים. להפך: הם היו בני ברית שלנו לאורך כל השנים וכאלה אנחנו רואים אותם גם היום. מה שאני רוצה להדגיש: כל שרי הקליטה, בלי יוצא מן הכלל ולא חשוב מאיזו סיעה פוליטית הם היו, אמרו לא אחת שמשרד הקליטה לא מטפל באופן ישיר בעולים. את הטיפול הזה משאירים לעמותות. כך היה וכך זה יהיה. אם זה כך, אז בבקשה, ממה נפשך? למה תקציב התמיכות הוא תמיד פונקציה של סחר-מכר בין משרד הקליטה לבין נערי האוצר? למה זה לא נמצא בגוף התקציב?

נושא נוסף - אם העוגה מצומצמת ושרת הקליטה לא אחת, בפגישות האחרונות שלנו אתה, אמרה שהנושאים שיתוקצבו יצומצמו ואחד מהם זה חינוך, אז אני רוצה להדגיש כאן לכל הנוכחים איזה תוצאות יכולות להיות בנושא של חינוך לגבי נוער עולה. לפי הנתונים הסטטיסטיים, כיום, כל נער עולה רביעי נוטש את מערכת החינוך.

כן. עשרים וחמישה אחוזים.

כן. כל ילד רביעי. אז מה ההשלכות של מה שאנחנו עושים? כדאי שכולנו נדע: יש לנו מגשרים ואם אנחנו מטפלים בנוער שלא יעזוב את מערכת החינוך, שלא ייטוש, על ידי המגשרים שמונעים מהם הידרדרות לסמים ולפשע, אז בבקשה, לא יתנו לתמיכות – יעשירו את התקציב לבתי הסוהר. זה מה שאנחנו רוצים?

יש לנו חוגי העשרה בצפון ירושלים, בשכונת נווה יעקב. במקום שהילדים ישוטטו ברחובות, אנחנו נותנים להם חוגי העשרה כדי לרתום אותם למקום ולפעילות תרבותית – אני רק מביאה כמה ציורים. אני כבר לא מדברת על זה שעולים עם הבעיה הקשה ביותר, אם הם לא מכים שורשים בארץ, הם מתחילים לחשוב על עזיבת הארץ ואנחנו מנסים, דרך פעילויות חינוכיות, לעשות הכל כדי שהם יישארו כאן, כדי שיכו שורשים, על ידי זה שאנחנו מקיימים סדנאות וימי עיון על ההיסטוריה הגיאוגרפית של הארץ. מדובר, שוב, על עוגה מצומצמת? תנו לאותן עמותות שיש להן ניסיון מוכח בעשייה, במינהל תקין, להמשיך לפעול. השיטה הייתה עד עכשיו שקל מול שקל? עד עכשיו, בשיניים, אנחנו מחזיקים את אותן פעולות חינוכיות, אבל השקל שלנו כבר נגמר. איפה אתם?

לכן אני אומרת שמכאן צריכה לצאת הכרזה לתבוע מראש הממשלה את המעורבות שלו, כיוון שעד לפני שנה הוא היה שר הקליטה. אם נמוטט את כל מערכת התמיכות לעמותות, אנחנו פוגעים באושיות שעליהן מוקמת המדינה. אני לא רוצה להשתמש בסופרלטיבים, אבל אנחנו נפגע בעלייה. והעלייה, זאת ציונות.

תודה לשושנה, אבל אני מעדיפה לא לדרוש, לבקש.

אני לא יודעת אם יש לזה אותה קונוטציה אם מבקשים. אנחנו בפירוש דורשים. דורשים לטובת העולים ולטובת המדינה.

אני רוצה לציין שעשינו את הבדיקות לגבי התמקדות בתחום אחד על מנת שבאמת רק אותן עמותות שעוסקות בתחום הספציפי תקבלנה את התמיכה ואחרי בדיקה עם משרד המשפטים לצערי התשובה היא שזה לא ניתן, לפחות לא השנה.

זה רע מאד.

מישהו מההתאחדויות של דוברי אנגלית, בבקשה.

אני מ-AACI – התאחדות עולי אמריקה וקנדה. אני חייב לומר שזה נשמע פשוט סיפור קפקאי, כשמדובר בהצהרות. מדברים על הצהרה, כמו שושנה פה הצהירה. ראש הממשלה אומר שהעלייה זה דבר ראשון במעלה, נשיא המדינה לא חוסך ולא מפסיק להגיד שהעלייה היא דבר ראשון במעלה, אנחנו רואים צניחה דרסטית בעלייה השנה מול המספרים שהיינו רגילים אליהם, הצהרות על חשיבות ומצד שני – תראו מה קורה בשטח.

אתם הייתם צריכים לבוא אלינו לארגונים, משרד הקליטה, ולשאול: מה אתם צריכים בשביל להתקיים? אתם על הדופק. מה אתם צריכים היום, מה העולים צריכים היום, כדי שהדבר הזה יצליח. במקום זה אתם באים אלינו: תבקשו מאתנו, תתחננו, אולי תשכנעו אותנו ואם תשכנעו אותנו – יושבת פה היועצת המשפטית – תביאו לנו את הקריטריונים המדויקים. אנחנו צריכים ליצור את הקריטריונים לחלק לנו את הכסף? תיצרו אתם. זה תפקיד שלכם, של מדינת ישראל, לשבת ולהחליט מה הקריטריונים, איך עושים את זה ואיך מעבירים כספים לארגונים האלה כדי שתהיה עלייה ולא שיבוא ראש הממשלה ויצהיר הצהרות, תבוא שרת הקליטה ותשב על כל מיני נושאים חשובים, תצהיר הצהרות בנושא העלייה אבל תשב כל הזמן על נושאים כאלה ואחרים. מאד חשוב ליישב מיליון יהודים בנגב – מאיפה הם יבואו?

איפה ההתעסקות הרצינית בנושא של עלייה? למה ממשלת ישראל לא באה אלינו, כנציגי העולים, ואומרת: תגידו מה אתם צריכים. למה כל זה לא קורה? למה זה הפוך? אני רוצה תשובה, למה אנחנו צריכים לבוא להתחנן, למה ממשלת ישראל לא באה אלינו ואומרת לנו: מה אתם צריכים כדי שנוכל להרים את הדבר הזה. זו השאלה שלי. זוהי ואין בלתה.

היועצת המשפטית של משרד הקליטה, בבקשה.

אני רק רוצה להעמיד דברים על דיוקם ועל אמיתותם. אנחנו את הקריטריונים הכנו לפי הבנתנו וישבנו על זה שבעה נקיים וישבנו עם משרד המשפטים ויש לנו קריטריונים שלהערכתנו הם קריטריונים מצוינים. אתם באתם וביקשתם סיוע מיוחד להתאחדויות עולים. זאת הייתה הבקשה שלכם. אתם ביקשתם לעשות אבחנה בין התאחדויות העולים לבין ארגונים אחרים שעוסקים בקליטת העלייה. אמרנו לכם: תעזרו לנו למצוא מאפיינים שיבחינו בין התאחדות עולים לבין עמותה אחרת שעוסקת בקליטת העלייה, כי אנחנו לא מצאנו דבר כזה. ולצערי הרב, למרות שיחות רבות שהיו בינינו, גם אתה לא הצלחת. אנחנו לא רואים אבחנה בין ההתאחדות שלכם לבין ארגון אחר שעוסק בקליטת עלייה.

את מבלבלת פה שני דברים.

לא, לא.

לא. היא לא מבלבלת. היא לא מבלבלת. זה לא נכון.

סליחה, נאמרו פה שני דברים. הייתה בקשה אחת שאנחנו דנו בה, כדי לראות איך ארגונים שמטפלים בעולה מרגע קליטתו ונחיתתו בארץ, לכל אורך הדרך, כולל כל הטיפול הפרטני בהווה, למצוא איך ניתן לטפל בהם. אני לא מדבר כרגע על התאחדויות.

דיברנו על התאחדויות.

בפועל, ההתאחדויות הן שעושות את הדברים האלה. זה דבר אחד. אני מדבר, אבל על דבר נוסף. זה הדבר החשוב ביותר כי ממנו ייגזר גם הטיפול בעולים. כיצד הופכים את התמונה? הבנתי מה שאת אומרת, אבל כיצד הופכים את התמונה שממשלת ישראל באה לארגונים ושואלת: איך נעזור לכם לממש את החזון הגדול שהוא אסטרטגי וכולי. דרך אגב, תוך חמש עשרה שנה יהיה פה רוב לא יהודי.

את המסר קלטנו. אתה צודק מצד הארגונים, שמענו את תשובת המשרד, הזמנים מאד מאד קשים – את זה כולנו מבינים – ואנחנו צריכים להציל את כל המפעל של הארגונים וההתאחדויות.

בבקשה, גברת רימה אקלסר, ארגון למורים מבוגרים.

בלה גולדברג):

העמותה שלנו קיימת כבר 13 שנה ועוסקת בבעיות שונות. אנחנו לא העמותה היחידה שכמעט, באופן טוטאלי, ויתרה על התמיכה של הממשלה. ממשרד הקליטה במשך 12 שנה קיבלנו רק עשרת אלפים ₪ והודות להמלצות של משרד הקליטה קיבלנו כסף מוועדת עזבונות. כל הכסף לשירותים שאנחנו מספקים לאוכלוסייה מבוגרת, לילדים בסיכון ולמורים מבוגרים, אנחנו מקבלים מתרומות בחו"ל. הניסיון מוכיח שגם ועדת הקליטה של הכנסת וגם משרדי הממשלה לא תמיד מכירים בחשיבות הפעילות שלנו.

אנחנו באים אליכם לא בבקשה שתתנו לנו, אלא שתיקחו מאתנו בצורה חכמה. אבל בינתיים לא קיבלנו תשובה ולא אוזן קשבת, ואני מדברת לא רק בשם העמותה שלי, אלא גם בשם עמותות קטנות אחרות. לעמותות קטנות יש משאבים פנימיים שונים, בואו תשתמשו בנו בצורה חכמה, תכירו אותנו ונחשוב ביחד על פתרונות.

תודה רימה, יש לך מסר?

בלה גולדברג):

אני רוצה להציע איזה שינויים אפשר לעשות בעמותות עצמן, כדי לנצל אותן בצורה יותר טובה. יש כמה דברים של ניהול עמותות שלא היו אפקטיביים ואני מבקשת שנהיה שותפים לקביעת קריטריונים לייעול עבודת העמותות.

שלא יהיה פיצול בעמותות.

בלה גולדברג):

אחת העמותות עובדת עם שלושים וחמישה איש. עמותות יכולות להעסיק מספר מסוים של אנשים, אחרת זה גובל בבזבוז.

זה לא משרד הקליטה, שאנחנו פונים אליו. זה משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה, שיש להם כללים והם לא נותנים לנהל בצורה שאתם רוצים.

היא מדברת על ההבדל בין עמותה לחברה. היא מבקשת לשתף אותנו כדי לשמור על העמותות ויש לה המון מתנדבים, מה שהיא לא הזכירה.

תודה רבה. מישהו מעמותת עלם?

אני רוצה לדבר על נושא של נוער עולה בסיכון. - - - משך שנים בתוכניות שונות. השנה, אני מאד מאד מודאגת. אנחנו מטפלים ביותר משלושת אלפים בני נוער עולים בכל הרמות. לפני חודש וחצי אמרה שרת הקליטה שאחד הנושאים, אחד היעדים שלה, זה בני נוער. מאד שמחתי לשמוע, אבל לאור הקיצוצים שיש, אני לא בטוחה שבשנה הבאה נקבל את התקציב הקיים. היום יש לנו הזדמנות להגיד גם לנציגי משרד האוצר וגם לנציגי משרד הקליטה שנמצאים פה: יש צורך לשבת ולדון בנושא של נוער. נוער זה דור העתיד של המדינה הזו ואם לא נטפל בהם היום ונעזור להם, השיקום שלהם יעלה כפליים. המשרד ייקח על עצמו את הנושא הזה, הנושא הזה קרוב ללבו, אני שמחה לכך, אבל אני מאד מאד מודאגת. המספר שלהם עולה ועולה, הגיל של הילדים יורד ויורד, עד לפני שנתיים היה גיל 12, עכשיו גיל 9, בעליות האחרונות. לכן אני פונה למנכ"לית משרד הקליטה ולכל מי שיושב פה: צריך דיון נפרד בנושא של נוער.

קודם כל, אני רוצה לומר למען הסר ספק: המשרד לקליטת העלייה מטפל בעולים שמגיעים לארץ בכל התחומים. אם זה דיור, אם זו תעסוקה, אם זה רווחה, אם זה חינוך – כל התחומים. העבודה שנעשית על ידי ההתאחדויות והארגונים נעשית לצד עבודת משרד הקליטה ולא באה להחליף אותה. כפי שציינתי בתחילת דבריי, אנחנו רואים חשיבות גדולה מאד בעמותות האלה, בארגונים, אבל יחד עם זאת, התפקיד של ממשלת ישראל הוא לטפל בעולים החדשים.

לגבי הקריטריונים שיהיו בשנה הבאה - אני מניחה שתהיה הלימה בין היעדים שהמשרד הציב לעצמו מבחינת הטיפול בעולים לבין התמיכות שיקבלו אותן התאחדויות וארגונים. אני יכולה כבר לתת לכם היום את היעדים. בישיבת הממשלה ביום ראשון הציגה שרת הקליטה את היעדים של משרד הקליטה לשנה הקרובה: קודם כל, העצמת השפה העברית, טיפול בנוער עולה בדגש על נוער עולה בסיכון ונושא התעסוקה. מטבע הדברים, ההתאחדויות עוסקות בעיקר בתחום של הנוער העולה ובאלמנטים מסוימים של סיוע במציאת תעסוקה, פחות אולי בנושא השפה העברית. אין ספק שאנחנו הולכים לתת דגש גדול מאד על הנושאים האלה, גם ברמת התקציב של המשרד, כך שאני מקווה שאותם ארגונים שעוסקים בזה באופן פרטני, יוכלו להיעזר בנו – אם לא דרך תמיכות, אז אולי דרך קניית שירותים. כי אם יש כאלה שניתן לקנות מהם את השירותים בתחומים האלה, בהנחה שהם עוברים את התהליכים המשפטיים, מכרזים וכיוצא באלה - טובה ודאי יכולה לפרט לגביהם טוב יותר ממני – הם ודאי יוכלו להשתלב במסגרת הזאת.

אני רוצה יחד עם זאת לציין נקודה נוספת. אני חושבת שבמצב הנוכחי גם הארגונים צריכים לעשות איזשהו מאמץ על מנת להתאחד וליצור, אולי, פחות ארגונים ופחות התאחדויות. אסור לנו לשכוח שחלק מהכספים, כפי שצוין כאן, הולכים למה שנקרא תקורה, מבנים, העסקת כוח אדם ואם הארגונים היו יכולים להתאחד לפחות בחלקם - אני יודעת שזה נעשה אצל קבוצה מסוימת, זה אולי נעשה פחות אצל אחרים. אני חושבת שזה צריך לבוא מתוככם ולא מאתנו, כי אולי הדבר הזה יאפשר הפניית משאבים לפעילות עצמה.

נציגת הסוכנות, אחריה נציגת שילוב ואחר כך נציגת מועצת ארגוני העולים. בבקשה.

מתוך זה שהסוכנות עובדת הרבה שנים עם ארגוני עולים והתאחדויות עולים, יש לה מדיניות ועיקרון שהיא מתקצבת ארגון אחד מכל ארץ מוצא וזה שונה מהמדיניות של הממשלה, שמתקצבת ארגונים לפי - - -. אנחנו בהחלט ממליצים ומעודדים את הארגונים שיש להם אותו סדר יום ליצור שיתופי פעולה, לחסוך תקציבים של מינהלות, לחסוך תקציבים של תקורה ולהשקיע יותר בפעילויות. אנחנו עובדים על שני תחומים מאד מוגדרים שמתורגמים לרשימה של 32 פעילויות שאנחנו מבקשים מהארגונים לבצע בתוך הפעילות הכוללת שלהם. התחומים הם עידוד עלייה וקליטה ראשונית. אני מקשיבה פה לדיון ונראה לי שאם היינו צריכים לחשוב על תבחינים שאולי יכולים לעשות איזשהו מיון נוסף לארגונים השונים שעובדים עם עולים, צריך אולי לחשוב על עידוד עלייה, שצריך לשלב אותה בעבודה. אני חושבת שיש לארגונים ערך מוסף גדול מאד בנושא הזה ואנחנו היום נהנים ממנו. ברור לנו שאם לא תהיה קליטה אז גם לא תהיה עלייה.

נכון מאד.

בסדר העדיפויות שהמשרד החליט עליו, של העצמת השפה, הנוער והתעסוקה, אסור לשכוח שהארגונים האלה, ברשת שהם עובדים בתוכה, יש להם יתרונות נוספים ואם אנחנו לא נעזור להם להעצים את זה, לא נוכל להגיע למימוש עידוד העלייה והקליטה הראשונית. אז אולי צריך לעשות חשיבה נוספת איך בתוך הכותרות הגדולות האלה משלבים גם פעילות שתורמת ליעדים האלה.

התקציב של הסוכנות היהודית לתחום ההתאחדויות מצטמק, לצערי, גם הוא. זה לא משהו שנשאר קבוע. השנה התקציב עומד על 2.7 מיליון דולר. הסוכנות היהודית היא הגוף היחיד שבעצם מסייע לארגונים בקיום שלהם. כי יש פה ארגוני מתנדבים, יש פה הרבה מאד תשומות וללא התשומות הארגוניות לא נוכל ליהנות מזה. גם על פי חוק העמותות כל עמותה כזאת מחויבת בהוצאות, אם זה לרואה חשבון, אם זה לעורך דין ולכל מה שמתבקש מזה. אם לא נסייע במימון של העלויות האלה, הארגונים האלה לא יהיו קיימים. אי אפשר להתעלם מזה. אני בוודאי חושבת שאסור שיהיה בזבוז ואסור שמצד אחד יהיו כפילויות ומצד שני יהיו פערים בטיפול, אבל אני חושבת שבעבודה משותפת אנחנו ללא ספק יכולים להגיע לצמצום הוצאות בתחום הזה של התקורות ופינוי תקציבים לנושא של הפעולות. אני שמחה להגיד שעברנו כברת דרך מאד גדולה ואני חושבת שהעמיתים שלי שיושבים פה בחדר, יש להם הרבה מאד קבלות והישגים, שחשוב שנזכור אותם ולא נשפוך את התינוק עם המים.

תודה רבה לנציגת הסוכנות. אנחנו בהחלטות שלנו נפנה לסוכנות בקריאה, אם אפשר, להוסיף ולא לקצץ בתמיכות בהתאחדויות לאור מה שקורה במדינה ובמשרד הקליטה.

סליחה, אם אני יכולה עוד להוסיף, מה שמפריע לי – ואני אולי יכולה להגיד פה את דעתי המקצועית, לאו דווקא מפני שאני עובדת בסוכנות היהודית. כדאי שנשים לב לכך שצריך להיות קשר בין ההצהרות למעשים. זה מה שאני כל הזמן שומעת: אנחנו מצהירים, מצהירים, מצהירים – כשזה מגיע לתכל'ס, אנחנו נשארים עם הצהרות שהן גם מאד מתסכלות וגם כאזרחים קשה לנו איתן. כי אי אפשר לבוא ולהגיד עלייה לפני ביטחון ולא לעשות עם זה שום דבר. אפשר לפנות לסוכנות, אבל אתם בוודאי יודעים שהסוכנות תורמת, או מגייסת, את כל המשאבים שהיא יכולה, אבל גם פה כנראה יש איזשהו גבול שלא ניתן מעבר לזה לגייס.

השאלה שלך היא מאד במקום. אנחנו כאן כדי להפעיל לחץ פוליטי על הממשלה ואני רואה את התפקיד של חברי הכנסת וגם של הוועדה, לייעץ לממשלה וגם לבקר את המדיניות. כאן, בוועדת העלייה והקליטה, אנחנו מאד מאמינים בכל השנים שאנחנו וקודמינו כאן, שכוח ישראל בעלייה ולא בשום דבר אחר.

יש לי הערה. בוועדת התיאום האחרונה שהתקיימה בין הממשלה לסוכנות היהודית ביוני האחרון, נקבע שייעשה סקר – זו הייתה יוזמה של שרת הקליטה – על מנת לראות מהם המניעים, מה מביא את העולה הפוטנציאלי להגיע ארצה.

יש לנו מחקר במחלקה. אשמח להעביר לך.

אני יודעת שיש לכם מחקר ובכל זאת, הסוכנות - - -

לא, בסדר. בסדר. אנחנו יודעים. מה שמאד משפיע זה ההד החוזר מכאן. המכתבים והטלפונים. לא הפעילות של שליחים שלנו ודברים כאלה.

אין ספק שקליטה טובה תביא בעקבותיה עוד עולים ויחד עם זאת יש עוד גורמים שאסור לנו להתעלם מהם וכדאי שנדע מהם על מנת לעודד את העלייה לארץ. בעיקר שיש לנו תחרות מאד גדולה עם גרמניה – כמה שזה עצוב – וקנדה.

אני חושבת שאנחנו הפסדנו השנה בתחרות הזאת, לפחות בנושא של עולי ברית המועצות לשעבר, ואני חושבת שכדור שני לניצולי שואה זו בושה וחרפה ואוי ואבוי גם לנו שההגירה לגרמניה היא יותר גדולה מהעלייה למדינת ישראל. מה שאנחנו עושים כאן זה לנסות לשנות את הכיוון, לתקן את המצב ולהיות הכי חריפים והכי מצליחים שאנחנו יכולים. עמותת שילוב, בבקשה.

תודה. אני שמחה לראות פה את כל העמיתים ומצד שני, אנחנו חוזרים כבר שנה שלישית על אותו דבר, אז הייתי מאד רוצה, מבחינתי, לסכם ואיכשהו ללכת הלאה. הכרזות הן בהחלט הכרזות ושמים אותן הצידה. כולם מסכימים שהארגונים וההתאחדויות הם דבר שהעלייה בלתי אפשרית בלעדיהם, ובמשרד הקליטה כמה פעמים אמרו לנו שאנחנו מתפרצים לדלת פתוחה, אבל קורה מה שקורה.

אנחנו, ועדת התיאום של ארגוני המתנדבים, בנציגות הרחבה, יושבים כבר במשך שנתיים. ישבנו עם שני המנכ"לים לפניך, מירלה, גם עם בוריס מפציר וגם עם רונן פלוט וגם עם טובה ואריה והצענו דברים שמייעלים, עוזרים ויכולים איכשהו לפתור את הבעיות. למשל, את זרקת "תתאחדו". אבל אין קריטריונים שמממנים פרוייקטים משותפים. למשל, עמותת "שילוב" מפעילה את רוב הפרוייקטים שלה בתחומי נוער בסיכון וחיילים בודדים באמצעות ארגונים חדשים, קטנים יותר, בשיתופי פעולה. אבל, אריה, מתוך 400,000 שקל שהארגונים חייבים לך, לעמותת "שילוב" הורידו 35,000, דווקא על זה שהיא מפעילה את הפרוייקטים יחד עם ארגונים אחרים, כי זה לא נכנס לקריטריונים. מתוך 35,000 החזרתי 9,000 וכל היתר בכל זאת הוכחתי שלא עשיתי שום פשע - - -

את רוצה שנדון עכשיו על "שילוב"? אני מציע לא לתת דוגמאות נקודתיות, כי זה מחייב אותי גם לענות.

סליחה, אני לא הפסקתי אותך. אני חייבת לתת דוגמאות כי אחרת זה נשאר בגדר הכרזות. אני פשוט אומרת, אם אומרים לנו: תתאחדו, תתייעלו, אל תשלמו לתקורות כדי שכסף יזרום יותר לפעילויות, אז זה צריך להיות מעוגן בקריטריונים.

דבר שני, הובטח לנו כבר אלף פעמים, במשך שנתיים – לי אישית – מכל הגורמים, שנציגי הארגונים ישבו בוועדות לגיבוש קריטריונים, שישתפו אותנו. אמרו לנו: בבקשה, תשבו בכל הוועדות. אף פעם לא הוזמנו, רק כשאנחנו מאד מנדנדים פתאום אומרים לנו: זהו, הכל סגור והכל לפי החוקים. אז שוב אני מבקשת לשתף.

אנחנו באים מהשטח.

סליחה, ברשותך.

לא סיימתי.

אבל נאמרו פה דברים, אז לפחות לפרוטוקול: אני יכול להגיד לכם את המקום ואולי גם את היום שישבנו עם בלה על התבחינים שהוגשו לשנת 2002. ובמלוא האחריות, בלה, את ישבת אתנו, עם דפנה זומר על כל פסיק - - -

נכון. אתך, עם דפנה זומר ועם - - -.

ושילבנו את כל ההערות שלך.

תודה רבה, לא את כולן.

· - - אז בואי נדייק בעובדות.

אנחנו לא בדיאלוג, אז תסיימי. מה המסר שלך?

המסר: בואו נחפש עוד דרכים לשתף ארגונים בפעילות של משרד הקליטה, ארגונים עם ניסיון, ארגוני שטח. לשתף, לא רק בתמיכות, בכל מיני אפשרויות, כמו במכרזים. לנצל את הניסיון ולחשוב על עבודה יעילה ביחד. ולא להתחשבן, אריה. אני לא מתחשבנת אתך.

גם אני לא.

לחפש דרכים גם לנצל את הקריטריונים וגם - - -

אם הוא רוצה להתחשבן, הוא יתחשבן גם אם את לא יודעת.

זה לא הוגן מה שאתה אומר.

אני יודע את זה מהפורום.

אני מוכן – סליחה – שבדיון הבא של ועדת העלייה והקליטה של הכנסת נדון על הפורום הציוני. אני מוכן, בבקשה, ברשותך. ואז נתחיל פה - - -

· - - אבל מה שקרה פה זה דבר פוליטי.

· - -

לא. זו הייתה ביקורת חיצונית, לא של המשרד.

אני יודע מה זו ביקורת חיצונית. מי מזמין ביקורת חיצונית ולמה מזמין. עשר שנים - - - הזמינו ביקורת.

בסדר, אנחנו בעד ביקורת, בעד התייעלות - - - על מה שדיברה רימה, על ארגונים קטנים שאף אחד לא מכיר אותם בכלל. וזה פעילות שטח אמיתית אז הגיע הזמן לשתף את כולם ולשתף פעילות שטח אמיתית מאופקים, משדרות ומקריית שמונה. קבוצות פעילים שמתארגנים ועושים פרוייקטים מצוינים. תודה.

מועצת ארגוני עולים, שפרה.

הכל כבר נאמר, הנקודה היא שאנחנו כולנו מסכימים עם כולם. ישבנו באמת במשרד הקליטה עם מלוא ההבנה, ישבנו עם המנכ"לית, הבנו בדיוק איפה אנחנו נמצאים, מלוא ההערכה, אבל כולנו נתקלנו בבעיה: מה עושים? אנחנו היום בסוף חודש יולי. בואו לא נדבר עדיין על 2004 ועל היעדים של 2004, כי לא נראה לי שהרבה מהארגונים יצליחו להגיע ל-2004. אנחנו כרגע בבעיה מיידית של עכשיו. תמיכות – אנחנו בסוף חודש יולי, מי כמונו יודע מהו תהליך התמיכות, עם 3.8 מיליון אני מבינה שאי אפשר לצאת לדרך, קריטריונים מצומצמים מפילים בהכרח הרבה מאד מהארגונים, אנחנו פשוט בבעיה. משרד האוצר אומר שאי אפשר יהיה להעביר עוד כסף. אז איפה הבעיה? אנחנו צריכים להסתדר בתוך תקציב משרד הקליטה? ראש הממשלה מצהיר הצהרות, מה עושים? אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך סחרור כזה. מידי שנה בשנה נאבקים על אותם נושאים ומגיעים לאותה נקודה בעייתית. אני חושבת שהשנה הבעיה חמורה יותר מכל, גם אם מספר העולים הולך וקטן, הבעיות בשטח עצומות. מועצת ארגוני עולים, כל הארגונים הוולונטריים - ברגע זה לא משנה מיהו הארגון - אותם מאתיים פלוס ארגונים וולונטריים, מלכ"רים, עושים את עבודת השטח ואנחנו בקריסה. למי פונים? למי פונים?

זאת אומרת, תמיכות של 2003 עכשיו ולא מחרתיים.

ושתצא מפה קריאה להגדיל את התקציב מ- 3.8 מיליון לעשרה מיליון.

אנחנו נבקש להוסיף ממשרד ראש הממשלה, כי אנחנו מבינים שהמשרד עשה את שלו ועכשיו השרה פונה אישית לראש הממשלה ולמשרדו ואנחנו כוועדת כנסת, שמבינים את המשמעות של סף הקריסה וההתמוטטות של הארגונים, פונים גם אנחנו בנושא זה.

רק הערה אחת. המנכ"לית אמרה ששלושת היעדים של המשרד השנה הם השפה, תעסוקה ונוער.

אני לא אומרת שדברים אחרים לא יטופלו, אני רק ציינתי את היעדים לשנה זו.

בשביל הפרוטוקול, כדאי שתכנס גם המסגרת החינוכית הלא פורמלית של עלם שעושה והארגונים שלנו שעושים. אני חושב שגם זה חלק מהתפקיד של המשרד.

זה נכנס בנושא של טיפול בנוער עולה ונוער עולה בסיכון.

אנחנו סיימנו. אלה ההחלטות שאנחנו הגענו אליהן ותגידו, חברי הכנסת, אם אתם מסכימים עם זה.

1. הוועדה רואה בפעילויות של התאחדויות עולים וארגוני המתנדבים בקליטת עלייה פעילות מבורכת וחשובה.

2. תמיכות של 2003 עכשיו ולא מחרתיים.

3. הוועדה קובעת שהקיצוץ בתקציב התאחדויות העולים וארגוני המתנדבים לקליטת עלייה במסגרת התמיכות של משרד הקליטה, עלול להביא לקריסת הארגונים ולחיסולם.

4. הוועדה תפנה לראש הממשלה לאשר תקציבים נוספים לתמיכה בהתאחדויות ובארגוני עולים.

- אם אתם רוצים, אני יכולה לומר את הסכום שאנחנו רוצים.

עשרה מיליון.

זה יותר מדי. חמישה מיליון.

לא, חמישה מיליון אז לא נקבל כלום.

תיקון קטן. זה לא ארגוני עולים. זה ארגונים שעוסקים בתחום קליטת העלייה. כי יש גם ארגונים שמייצגים ותיקים שעושים פעילות.

אז אנחנו אומרים עד עשרה מיליון שקל. זה לא ריאלי, אבל אם הוא ייתן עוד ארבעה או חמישה, זה בסדר.

בשל הקיצוצים בתקציב התמיכות של המשרד לקליטת העלייה להתאחדויות העולים ולארגוני העולים שעוסקים בתחום העלייה, הוועדה קוראת לסוכנות היהודית להגדיל את התקציבים להתאחדויות ולארגוני עולים, המסייעים לקליטת העולים ולעידוד העלייה.

איפה הדרישה לראש הממשלה לממש את ההצהרות שלו? איפה ההיבט הציוני בדרישות שלנו?

אני פוליטיקאית פרקטית. אני אומרת, מה שאפשר לומר בלחש באוזן של ראש הממשלה זה לפעמים יותר טוב מהצהרה.

נוסיף את זה בסעיף 3.

כן. אני גם מאד מכבדת את שרת הקליטה שגם עובדת בצורה פומבית וגם מאחורי הקלעים. לי זה מאד חשוב בגלל שזה הכי טוב, אבל אנחנו נוסיף שראש הממשלה צריך להתערב באופן אישי בנושא הזה.

אני מציע להוסיף עוד משפט, שלאור לוח הזמנים המוצע, אם וכאשר יהיה אישור של ראש הממשלה, מוסכם על כל הארגונים שתהליך קבלת הכספים בשנת 2003 יהיה מזורז יותר ולוח הזמנים יהיה בהתאם.

אני מאד מודה לכם ומאחלת לכולנו הצלחה גדולה.

10:25.