ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 16/06/2003

סקירת ראש מדור נוער במשטרה, סנ"צ סוזי בן ברוך, על חוקי נוער בישראל - ודיון

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/מעמד הילד/6782



5
הוועדה לזכויות הילד
16.06.2003

פרוטוקולים/מעמד הילד/6782
ירושלים, י"ד בתמוז, תשס"ג
14 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 6
מהישיבה של הוועדה לזכויות הילד
יום שני, ט"ז בסיון התשס"ג (16.06.2003), שעה 10:00
סדר היום
סקירת ראש מדור נוער במשטרה, סנ"צ סוזי בן ברוך, על חוקי הנוער בישראל-
נכחו
חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור -היו"ר
אורי יהודה אריאל
גילה פינקלשטיין
יעכב מרגי
רן כהן
לאה נס
מוזמנים
סוזי בן ברוך -רמ"ד נוער, משטרה
פק"ד אתי כהן -מדור נוער, משטרה
עו"ד ענת אסיף -משרד המשפטים
מרים פבר -פקידת סעד ארצית, משרד העבודה והרווחה
רחל שרביט -מנהלת שירות מבחן לנוער אגף תיקון, משרד
העבודה והרווחה
סיגל מרד -לשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה
נשיא אברהם שינפלד -נשיא בתי משפט לנוער
עו"ד לימור סולומון -המועצה הלאומית לשלום הילד
רן ליאון -מועצת התלמידים הארצית
שולה אגמי -יועצת לענייני זכויות הילד, מרכז השלטון
המקומי
אפרת שפרוט -על"ם
שלומית לוסטיג -שוחרי גיל"ת
מנהלת הוועדה
רחל סעדה
קצרנית
מיטל בר-שלום







סקירת ראש מדור נוער במשטרה, סנ"צ סוזי בן ברוך, על חוקי הנוער בישראל-
היו"ר מיכאל מלכיאור
אנחנו נתרכז היום בעבודתה של המשטרה. סנ"צ סוזי בן ברוך שהיא אורחת קבועה ומוערכת בוועדה שלנו תציג בפנינו נתונים בנוגע לחוקי הנוער.
סוזי בן ברוך
אני אציג את תמונת פשיעת הנוער בישראל בשתיים עשרה השנה האחרונות. המצגת שנציג כאן הינה מצגת שהוכנה עבור הרמטכ"ל, והיא תוצג בפניו השבוע במסגרת ועדה אסטרטגית גדולה בנושא נוער ושדרוג מערך הנוער במדינת ישראל. לאחר מכן אני אציג את חוקי הנוער ואסביר מה כל חוק מייצג.
רן כהן
האם מדובר רק על החקיקה או גם על יישום החקיקה?
סוזי בן ברוך
אני אציג כל חוק ואתאר גם מה קורה היום בשטח במסגרת החקיקה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
נמצא איתנו גם נשיא בית המשפט לנוער והוא יציג את ההיבט של בית המשפט בנושא. עלו מספר מקרים בהם הוכח כי לא היה ביצוע של החוקים הללו.
רן כהן
בשל כך שאלתי על כך.
סוזי בן ברוך
אני אציג את חוקי הנוער בראייה היסטורית. בשנת 1948 מדינת ישראל אימצה את החוק המנדטורי. פקודת המשטרה שהתקבלה בשנת 1926 נוסחה מחדש בשנת 1971. פקודת העבריינים הצעירים משנת 1937 בוטלה ונוסחה מחדש כאשר היא חולקה לשני חוקים, חוק הנוער טוה"ש, 1960, והשני הוא חוק הנוער שעד"ט, 1971. פקודת בתי הסוהר משנת 1929 נוסחה מחדש בשנת 1971. פקודת המבחן משנת 1944 תוקנה בשנת 1969.

שנת 1955 היתה שנה מאוד קריטית בהתפתחותם של חוקי הנוער, אז התקבל חוק הגנת הילדים. בשנת 1977 התקבלה השוואת גיל הקטינות. עד שנת 1975 גיל הקטינות היה 16 כאשר הוא גדל בהדרגה ל-17 ו-18. כך בשנת 1977 גיל הקטינות עלה ל-18.
רן כהן
מדוע זה קרה? הרי זה מנוגד לכל היגיון. הילדים שלנו כבר בגיל 4 נחשבים מבוגרים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
זה נועד להגן עליהם.
אברהם שינפלד
חשבו אז שאם אדם בגיל 18 מתגייס לצה"ל ונושא באחריות, אז ניתן לראות בגיל זה את המעבר לבגרות ונשיאה באחריות.
היו"ר מיכאל מלכיאור
זה בהתאמה לכל מה שקורה גם בעולם המערבי.
רן כהן
התהליך הוא לא הגיוני, כיוון שתחילה דובר על גיל 16. אם היה מדובר בתחילה על גיל 21 ואז זה היה יורד לגיל 18, זה היה בעיני הגיוני.
היו"ר מיכאל מלכיאור
התתפתחות התחילה במצב הדומה למה שהיה בטורקיה, ועברה להיות דומה למצב הקיים בעולם המערבי.
רן כהן
יכול להיות שמגמת השינוי תלוייה בהסטוריה. במלחמת השחרור נלחמו בני 16. יכול להיות שיש גם קשר לבריחה מהשואה וממדינות ערב.
סוזי בן ברוך
בשנת 1978 הועלה גיל האחריות הפלילית לגיל 13 בעכבות חוק יצחקי. בשנת 1984 הורד גיל האחריות הפלילית לגיל 12. המצב הזה הוא גם המצב הקיים היום חוק. גיל האחריות הפלילית הוא מאוד משמעותי עבורינו כיוון שהוא מהווה חייץ בין ילד לנער. ההתנהגות כלפי ילד מתחת לגיל 12 היא שונה לחלוטין מזו כלפי נער מעל גיל 12 ומזו כלפי גיל 18 ומעלה.

בשנת 1989 התקבל חוק חסר הישע. החוק הזה הוא חוק בעייתי מאוד מבחינתנו ועל כן הוא בתהליך של שינויים כבר לאורך שנים. בשנת 1998 היתה החלת תקנות הסנגוריה הציבורית. המשמעות היא שכל קטין במדינת ישראל היום רשאי לקבל סניגור ציבורי על חשבון מדינת ישראל כאשר הוא נעצר.

הגדרת עבריינות נוער, כפי שגם אומצה על ידי ועדת השרים לטיפול באלימות היא: סטייה חברתית הנגרמת על ידי מתבגרים בני 12-18 אסורה על פי חוק ופוגעת באחרים, כמו תקיפה ושוד, או בעצמם, כמו סמים ואלכוהול, וישנן סנקציות חוקיות כלפי המבצע.

תמונת מצב הנוער בישראל והיקף המיקוד: יש היום בישראל שני מיליון ו-170 אלף ילדים, אשר מהווים 34% מכלל האוכלוסייה בישראל. כדי לסבר את האוזן, בשנת 1970 אחוז הנוער בישראל היה 40%, כלומר כמות בני הנוער ביחס למבוגרים קטנה ב-6%. 330 אלף ילדים ובני נוער נמצאים בסיכון, על פי ועדת יגאל בן שלום, ומתוכם 130 אלף בסיכון גבוה מיידי, ורק 31 אלף זוכים לטיפול משרד העבודה והרווחה. שבוע שעבר מישהו ממשרד העבודה והרווחה תיקן אותי ואמר כי מדובר ב-34 אלף. עדיין יש לנו 100 אלף ילדים אשר אינם זוכים לטיפול מלא. חצי מיליון קטינים נמצאים מתחת לקו העוני לפי הגדרת שר הרווחה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
מה זה טיפול מלא?
סוזי בן ברוך
אני עוד מעט אפנה למרים, פקידת הסעד הראשית, שתרחיב בנושא. בעשור האחרון עלה מספר התיקים שנפתחו נגד בני הנוער במאות אחוזים. בשנת 1989 נכנס חוק חסרי ישע מבלי לתת תקן אחד לאף אחד מן הגורמים המעורבים. ההשלכות של החוק הזה הן כי במשטרת ישראל היום עובדי הנוער מתעסקים עם החוק הזה 30% מזמנם מבלי שהתווסף תקן אחד במהלך 11 השנים לטיפול בחוק זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
לאחר התוכנית הכלכלית שהכנסת קיבלה, מספר הקטינים הנמצאים מתחת לקו העוני עולה ב-160 אלף.
סוזי בן ברוך
כלומר מדובר ב-660 אלף קטינים הנמצאים מתחת לקו העוני. 30.3% מעברייני הנוער בישראל אינם יהודים. 21.7% עברייני נוער שהגיעו למשרה נחקרו הוחשדו והוגשו נגדם כתבי אישום, הם עולים חדשים. 48% מן עברייני הנוער הם נוער ותיק. אני מדברת על גילאי 12-18 בלבד.
רן כהן
האם העבריינים הלא יהודים כוללים גם את ערביי ישראל וגם את ערביי השטחים?
סוזי בן ברוך
כן, ישנה חלוקה כזו.
רן כהן
מדוע?
סוזי בן ברוך
יש הבדל בין ערביי ישראל לערביי השטחים. את ערביי השטחים יש אפשרות להחזיר לרשות הפלסטינית כדי שהטיפול ייעשה שם.
אורי אריאל
מדוע אתם מפרידים בין ערבים ובין יהודים ובדואים?
סוזי בן ברוך
זו חלוקה פנימית של עברייני נוער שנעשית במקביל לשירות המבחן לנוער לצורך מקצועי, בכדי לתת מענה בהתאם. הנתונים האלה מוצגים בפני סגל הפיקוד הבכיר, כאשר ברור כי צריך לתת מענה לכל קבוצה. לקבוצת העולים החדשים, למשל, צריך לגייס חוקרים דוברי שפה.
רן כהן
יש פה עיוות של הסטטיסטיקה. 19% מערביי ישראל זהו אחוז בהתאם לגודל היחסי של האוכלוסייה שלהם בהשוואה לאוכלוסייה הישראלית. 10% הנוספים מן השטחים הם לא מכלל תושבי השטחים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
זה לא מתוך המספר הכולל של הילדים.
אברהם שינפלד
מדובר על אחוז מכלל כל אלה שבצעו עבירות ונתפסו.
סוזי בן ברוך
אנו מדברים על אלה אשר מעורבים בעבריינות בתוך מדינת ישראל. כאשר אני נותנת תמונת פשיעה, אני לא יכולה לומר כי 10% של ערביי השטחים לא מייצרים פשיעה, כיוון שהראייה היא כי יש מישהו שנגרם לו נזק בעניין הזה.
רן כהן
אורי ואני מתפלאים על כך שלא ציינת כי 10% הם מצעירי תושבי השטחים המעורבים בעבירות. כך זה היה בסדר גמור, אלא שהתמונה שהצגת היא אחרת. לא משתמע מכך שרק 70% מן הנערים הם יהודים.
סוזי בן ברוך
זה כלל לא חשוב. אנו צריכים לתת מענה הולם. שירות מבחן שלוקח את הנתונים הללו צריך לדעת כמה קציני מבחן צריכים להיות דוברי שפות אחרות. הנתונים הללו נועדו בכדי לתת מענה הולם, ולא בכדי להכפיש את שמו של מישהו.

בעשור האחרון ישנה עלייה בפשיעת הנוער. פשיעת הנוער חוצה ערים. בעבר הנער היה מבצע עבירות באזור מגוריו. כיום הנער אינו מבצע עבירות רק באזור מגוריו. משנת 1990 עד שנת 2002 בחנו שלושה מרכיבים עקריים בעבריינות הנוער: סמים, אלימות ועבירות רכוש. בעבירות הסמים אנו רואים קפיצת מדרגה בשנת 1993 וקפיצה נוספת בשנת 1996. אנו נמצאים בעלייה מתמדת בתחום עבירות הסמים. אני יכולה לומר בוודאות כי בחמשת החודשים האחרונים יש עלייה של יותר מ-26% במעורבות של קטינים בעבירות סמים.
אורי אריאל
האם את יכולה להסביר את הקפיצות הללו?
סוזי בן ברוך
אני לא אכנס להסברים. אני כאן בשביל לתת תמונת מצב בנוגע לחוקי הנוער.
היו"ר מיכאל מלכיאור
העלייה של 26% היא ביחס לשנה שעברה?
סוזי בן ברוך
חמישה חודשים מול חמישה חודשים. מדובר בעלייה רצינית מאוד ביחס לשנים עברו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
זו עלייה מדהימה.
סוזי בן ברוך
עבירת סמים היא עבירת חשיפה. משטרת ישראל הוסיפה במהלך השנים תקנים נוספים בכדי להתמודד בעיקר עם סמים ואלימות. בחמש שנים האחרונות העבירה הזו היא עבירה מאוד דומיננטית, ועל כן מתייחסים אליה ראשונה בסדרי העדיפויות. הוקמו יחידות מיוחדות לטיפול בעבירות סמים ואלימות. עבירת סמים כאמור היא כעבירת חשיפה. אם משטרת ישראל לא תחשוף זאת, הנתונים הללו כלל לא ייראו.
אורי אריאל
האם המצב היה זהה קודם ורק בגלל התערבות המשטרה הנתונים הללו צפו, או שחל שינוי התנהגותי רחב?
סוזי בן ברוך
אני יכולה לומר לך בוודאות, על פי הערכת אגף המודיעין של משטרת ישראל, כי בחמש השנים האחרונות יש הרבה יותר מעורבות של קטינים וצעירים עד גיל 26-27 בנושא סמים, וזה כמעט בהלימה אחת למה שקורה באירופה ובארצות הברית.
אורי אריאל
בעניין הזה אנו לא מפגרים אחריהם.
סוזי בן ברוך
לא, אך אין ספק שאנו מדינה ייחודית באוירה החברתית שלנו, ועל כן הבעיה היא בעיה היא יותר גדולה.
רן כהן
האם הגרף מתאר מספרי עבירות?
סוזי בן ברוך
הגרף מתאר מספרי תיקים.
רן כהן
מה היה קורה אילו היית משווה זאת ביחס לגודל האוכלוסייה, האם עדיין היה מדובר בעלייה דרמטית?
סוזי בן ברוך
כן. עדיין היתה עלייה דרמטית. אני עוברת לעבירות אלימות. עבירות אלימות על ידי קטינים מהוות כמעט 48% מסך כל עבירות הנוער. הנתונים מייצגים גם תיקי פ"א וגם תיקי א"ת, אי-תביעה. אי-תביעה הוא הליך זהה לתיק פ"א, תיק פלילי, אלא שהוא לא נרשם על שם הקטין במסוף המשטרתי, כיוון שנותנים לו מחווה נוספת לשפר את דרכיו ולהיכנס ושוב למעגל המועמדים.

עבירת הרכוש עברה תהפוכות במדינת ישראל. עד שנת 1965 80% מעבירות הנוער היו עבירות רכוש. משנת 1965 הנתון הזה הולך ויורד. היום הוא מהווה כמעט שליש מעבריינות הנוער. 11,090 תיקים מתוך 33,000 תיקים. אני חייבת לציין כי בחמישה חודשים האחרונים ישנה עלייה של יותר מ-30% בעבירת הרכוש, ואני לא קושרת את זה לכלום כרגע כיוון שאין לנו עדיין ניתוח של הנתונים הללו. עבירות אלו כוללות גניבות והתפרצויות לבתי עסק, בתים, גניבות חלקי רכב וכו'.
היו"ר מיכאל מלכיאור
ישנה עלייה כל כך גדולה ולכם אין ניתוח שלה?
סוזי בן ברוך
יש לנו ניתוח חברתי לכך. המצב החברתי, הכלכלי, הבטחוני עושה את שלו. בנוסף, בשנת 1990 עלו לארץ 290,000 ילדים ובני נוער, כאשר כל המערכות הציבוריות לא קיבלו תקן אחד נוסף בכדי להתמודד עם העלייה הזו, וזה נתן את אותותיו גם במשטרה וגם במערכות הרווחה. אני נותנת את הניתוח הסוציולוגי כפי שנותנת האקדמיה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
מה קרה משנה שעברה לשנה זו? אני יכול להבין את השינוי שחל משנת 1990, אך איני יכול להבין את השינוי משנה שעברה לשנה זו.
סוזי בן ברוך
אנשי חינוך ציינו משהו שאני מקבלת אותו כאמא לילדים, והיא העובדה שהילדים במהלך האינטיפאדה הסתגרו בבתים, ולמשטרה היה קשה מאוד לחדור לבתים. הפעילות החברתית הסתגרה בתוך בית הספר והבתים. ההורים לא נתנו לילדיהם לצאת לבלות, ועל כן גם אם היינו רוצים לחשוף עבירות היה לנו מאוד קשה, כי הכל נעשה בחדרי חדרים. מינואר עד אפריל היתה רגיעה יחסית באינטיפאדה, הורים נתנו לילדיהם לצאת לבלות, ואנו ראינו את מגמת השינוי הזו בעיקר במקומות הבילוי של בני נוער. המקומות הללו שוב התמלאו ואנו יכולנו שוב לפעול בתוכם.
היו"ר מיכאל מלכיאור
לפי ההיגיון הזה, היתה צריכה להיות ירידה לפני כן.
סוזי בן ברוך
היתה לפני זה בלימה מסויימת בעבריינות הנוער. העלייה משנת 2000 לשנת 2001 היתה עלייה לא גבוהה במיוחד של 2.5%-3% בשנה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
ייתכן והשוטרים היו יותר פנויים.
סוזי בן ברוך
זה גם נכון. מינואר השנה כל מפקדי המחוזות במשטרת ישראל הדגישו את הנושא של עבריינות נוער כיעד מרכזי. המשמעות היא שכל שוטר ברמת התחנה, אפילו שוטר תנועה ושוטר סיור, צריך להוכיח את העשייה שלו בנושא ילדים ונוער. אנו עובדים לפי השיטה של יעדים ומדדים. כל מפקד תחנה נמדד על פי התפוקה שהוא מביא, כאשר כל חצי שנה הוא צריך להציג זאת.
אורי אריאל
האם היעד הזה הוא בהנחיית מפכ"ל?
סוזי בן ברוך
היעד הזה הוא יעד מפקדי המחוזות. שנה שעברה הוא היה יעד מפכ"ל.
אורי אריאל
האם יש פורום של מפקדי מחוזות שמחליט על יעדים?
סוזי בן ברוך
כן. יש תהליך של חשיבה. יש תוכנית עבודה לכל שנה. לפני כל שנה עושים מיפוי פשיעה.
אורי אריאל
מי מנחה את היעדים המרכזיים?
סוזי בן ברוך
המפכ"ל. יש את אגף המודיעין של משטרת ישראל שנותן תמונת פשיעה כללית. יושבים בסוף שנת 2002 לקראת שנת 2003 וכותבים תוכנית עבודה שתנחה את המשטרה היכן היא תתמקד בנושא הפשיעה בשנה הבאה. בסופו של דבר נקבע שהנוער הוא יעד מרכזי של כל מפקדי המחוזות. המשמעות היא שכל המערך של משטרת ישראל בהווה ממוקד נוער. במהלך הארבעה חודשים האחרונים נוספו עוד 20 תקנים למערך הנוער במשטרת ישראל, כמעט כולם במחוז הצפוני. כאשר משטרת ישראל מוסיפה תקנים ישנה יותר תפוקה וזה גם משפיעה על חבריי שיושבים כאן.
אורי אריאל
האם את יודעת מהם שאר היעדים?
סוזי בן ברוך
זה לא חשוב. זה ממש לא לעניין כרגע. אני אגיד לך אחרי זה מהם היעדים. כל מה שנוגע לנוער זה מה שחשוב כרגע. אני ממשיכה עם ההגדרות. קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנה, זה מעוגן בחקיקה, בחוק הכשרות והאפוטרופסות. קטין שאינו בר עונשין מעוגן בחוק העונשין, כאשר המשמעות היא שכל ילד מתחת לגיל 12 אינו מבחין בין סובב לתוצאה. זה נקבע בשנת 1984עד שנת 1984 ההגדרה היתה כי הילד לא מבחין בין טוב לרע, וגיל האחריות הפלילית היה 9-12. אני אבקש מכבוד השופט שינפלד לספר לנו כיצד שופט קובע האם ילד בין 9-12 שמגיע לבית המשפט הוא בר אחריות פלילית, כלומר יכול לשאת בעונש,או שהוא אינו בר ענישה.
רחל שרביט
שאלו אותו את לוח הכפל.
אברהם שינפלד
היו כל מיני שאלות שהעמידו את מהימנות הקביעה בסימן שאלה. היום כאשר גיל האחריות הפלילית הוא 12, שירות המבחן חייב להעביר המלצה לגבי ילדים בני 12-13 שעברו עבירה, ולומר האם הם מבינים את מהוות ההליכים הפליליים וניתן להגיש נגדם כתב אישום, או שהם אינם מבינים, ואין להם את הכוח המנטלי המתאים, ואז לא מגישים נגדם כתב אישום.

בפקודת העבריינים הצעירים בשנת 1937 בזמן המנדט, גיל האחריות הפלילית היה 9. היה ניתן להפוך ילד בן 9 לעבריין. חבר הכנסת יצחקי טען כל מיני טענות וניסה להעלות את גיל האחריות הפלילית ל-16, ולבסוף התקבלה פשרה, גיל 13, גיל בר-המצווה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אחר כך הורידו זאת לגיל בת-מצווה.
סוזי בן ברוך
אני ממשיכה עם ההגדרות. בגיר הוא מי שמלאו לו 18 שנה. בגיל 18 שנה ויום ההתייחסות היא שונה. קטין נזקק כהגדרתו בחוק הנוער טוה"ש. אחר כך נרחיב על כך את הדיבור. כעת אני אדגיש את נקודת המבט המשטרתית וההתייחסות שלנו לילדים מתחת לגיל 12, ומעל גיל 12. חוק הנוער טיפול והשגחה חוקק בשנת 1960, זהו חוק סיעודי-אזרחי, וכמעט כולו טופל על ידי פקיד סעד לחוק הנוער. מנקודת מבט משטרתית אנו נעזרים בפקידות הסעד ליישום כמה סעיפים בחוק הזה. אני אבקש ממרים פבר, פקידת סעד ראשית להרחיב את הדיבור על החוק הזה.
מרים פבר
קטינים בסיכון לפי חוק הנוער, טיפול והשגחה זה מלידה עד גיל 18. גיל 12 אינו רלוונטי, מלבד סעיף 3, המדבר על כך שהנער עשה עבירה פלילית ולא הובא בפלילים. רוב הילדים שמבצעים עבירות מתחת לגיל 12 מופנים על ידי המשטרה מיד לפקידי סעד, כיוון שיש להם סעיף שיכול להפוך אותם לקטינים נזקקים. לא בהכרח חייבים להפוך אותם לקטינים נזקקים. כאשר מדברים על קטינים בטיפול של שירותי הרווחה, צריך לדעת כי רוב הקטינים בטיפול של שירותי הרווחה אינם מגיעים לבית משפט לנוער. הם לא נכללים בחוק הנוער ובחוק חובת הדיווח על עבירות כנגדם. אנו פונים לבית המשפט רק כאשר אנו נכשלים בהליך של טיפול בהסכמה, בשיתוף עם ההורים והקטין, על דרכים שתמנענה סיכון מהילד. צריך להוכיח גם מה נעשה עד אז כדי להצליח בטיפול בהסכמה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
האם לא קורה שנפתח תיק?
מרים פבר
אז פונים לבית המשפט ומבקשים להכריז על נער כזה כנזקק. אותו נער יכול להיות בטיפול של שירותי הרווחה שנים קודם. כאשר מגיעים למצב של סיכון, ואין טיפול בהסכמה בשיתוף עם ההורים והקטין, םפונים לבית המשפט ומכריזים עליו כנזקק.
יעכב מרגי
מה מזכה אותו המעמד נזקק?
מרים פבר
הוא מאפשר להורות על טיפול כפול.
יעכב מרגי
האם מדובר על מוסד סגור?
מרים פבר
לא. גם הפנייה לבית המשפט לנוער הוא המשך תהליך טיפולי. יש מקרים בהם אנו מגיעים לבית המשפט והשופט אומר להורים של הילד ולילד עצמו כי הם צריכים לשתף פעולה, והם אכן חוזרים לשתף פעולה, ואז אנו חוזרים לטיפול בהסכמה. לעיתים מדובר בטיפול תחת החלטת בית משפט, גם כן בהסכמה. זה נעשה כדי לעזור להורים לקבל כי אסור לפגוע בקטין וצריך להגן עליו. אני מדברת על הליכים שהחמור ביותר מביניהם הוא להוציא את הקטין למעון נעול. עד אז מנסים להורות להורה לשלוח את הילד לבית הספר, להורות להורה לקחת את הילד לטיפת חלב ולתת לו חיסונים.
יעכב מרגי
זה בתנאי שההורה לא הוכרז בזמנו כנזקק.
מרים פבר
הוא היה יכול להיות מוכרז כנזקק. יש לנו מקרים של דור שני. זה לא פשוט.
היו"ר מיכאל מלכיאור
את מתייחסת בעיקר לנוער שעשו עליו עבירות.
מרים פבר
נכון. הסעיף היחיד המחבר, זהו סעיף 3, כל היתר נוגעים לקטינים בסיכון שלו בהכרח מבצעים עבירות, אלא עבירות נעשות כנגדם.
סוזי בן ברוך
האמצעים שבהם יכולה לנקוט פקידת סעד לחוק הנוער הם פנייה לבית משפט, והוצאת צו חירום.
היו"ר מיכאל מלכיאור
מהי ההגדרה לקטין בסיכון?
מרים פבר
ההגדרה של החוק היא שבעת הסעיפים שהופיעו שם של קטין בסיכון, ברמה שדורשת התערבות של בית משפט. למעשה, כל קטין שחייו או התפתחותו נמצאים בסכנה עכב התנהגות הוריו, התנהגותו שלו, הסביבה שבה הוא חי, ייקרא קטין בסיכון.
אברהם שינפלד
כך גם במקרים בהם אין הורים, או שישנם הורים שלא מסוגלים לטפל.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני רוצה לומר לחברי הכנסת שלא היו פה בתחילת הדיון, כי אנו מדברים על קבוצה של 330 אלף ילדים.
מרים פבר
אני הייתי רוצה להעיר על ההבדל בנתונים. האנשים הללו יכולים להיות אנשים שפונים ללשכות הרווחה ומבקשים סיוע, ואז ילדם נכנס למעון. גם במקרה כזה הם ייכנסו לאותה סטטיסטיקה. רמת הסיכון היא שונה. ייתכן ויש כאלה שזקוקים לעזרה כי אין להם יכולת כלכלית.
היו"ר מיכאל מלכיאור
גם הנתון של ילדים הנמצאים בסיכון גבוה הוא גבוה. מדובר על 130 אלף ילדים.
אורי אריאל
גם הנתון הזה הוא נתון מבלבל.
מרים פבר
רובם יקבלו סיוע בהסכמה.
יעכב מרגי
חה"כ אריאל, לא לחינם כל המעונות לילדים בסיכון בתפוסה מלאה, ובתהליך בנייה מואץ.
אורי אריאל
אני הייתי ראש רשות וראיתי איך זה עובד. יש סיבות שונות בגינם ילדים נכנסים למעונות אלו, ובחלקם הגדול לא בגלל סיכון, אלא בגלל בעיות פרנסה, רצון בהנחה ובהכרה של ביטוח לאומי וכו'.
אברהם שינפלד
אלא לא נכנסים לקטגוריה של ילדים בסיכון.
אורי אריאל
כבוד השופט, תרשה לי לומר לך כי אני ראיתי גם כמה כאלה.
סוזי בן ברוך
אני עוברת לפרמטרים של קטין נזקק. קטין נזקק מתחת לגיל 18, לא נמצא אחראי עליו, האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו, או שהוא מזניח את הטיפול וההשגחה, והוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים.
אברהם שינפלד
למעשה הסעיף הזה בא לקשר בין שני חוקי הנוער, חוק הנוער העוסק בילדים המבצעים עבירות מעל גיל אחריות פלילית ואחרים. תמיד שואלים מה קורה עם ילד בן 10 שמבצע עבירה. האם הוא ממשיך להסתובב ברחוב? התשובה היא לא. יש יחסי גומלין בין שני החוקים, ועל כן ילד שביצע עבירה ולא אחראי בפלילים, עדיין ניתן לטפל בו כילד בסיכון, לפי החוק השני.
סוזי בן ברוך
אם ילד בן 10 או 11 גנב או אנס, המשטרה יכולה לעכב אותו, לבקש להתלוות, ולזהות את ההורים ולהפנות מיד לפקיד סעד לחוק הנוער, לאחר שמקבלים כמה מילים בעדות פתוחה בנוכחות ההורים. יש לנו מקרה משנה שעברה שבו ילדים בני 11 אנסו ילדות בנות 4 ו-5. הילד לא חייב לתת את העדות ולהתלוות אלינו, אלא אם כן הוא לא מזוהה, ועל כן יש לנו בעיה. גם אם ראינו לנגד עינינו כי ילד ביצע שוד מזוין באמצעות סכין, והשוטר יודע כי הוא מתחת לגיל 12, אסור להפעיל כח נגדו.
אברהם שינפלד
יש כאלה מקרים.
סוזי בן ברוך
זה הולך ומתרבה. בשנת 2002 יש יותר מ-2,100 ילדים מתחת לגיל 12 שביצעו עבירות פליליות, כאשר הטיפול הוא רק טיפול של פקידת הסעד לחוק הנוער. חלק מן הילדים רצידיביסטים מאוד, ועל כן ניתן לראות מה יהיה בגיל 12 ויום.

לפני כשנתיים הוזעקתי למרחב ירקון בעכבות דקירה שביצע ילד בן 13 בנער בן 16, בבית הספר גימנסיה הרצליה. לפני שנכנסתי לשידור, הודיעו לי כי הדוקר נתפס. לאחר השידור נכנסתי לתחנת המשטרה וחפשתי את הדוקר. אני מוצאת נערים בני 16 בגובה של 1.70 מטר כל אחד שנדקרו על ידי נער בן 13 בגובה של 1.25 מטר. ביקשתי לראות את הרקורד שלו, וגיליתי כי הנער הזה ביצע 37 עבירות מגיל 12 עד גיל 13, כאשר גם לפני גיל 12 הכירו אותו היטב. דיברתי עם פקידת הסעד לחוק הנוער הראשית, והיא אמרה לי שהם עשו הכל עד שהגיע לגיל 12 עד 13, שאז שירות מבחן לנוער נכנס לתמונה ותוך שבוע טופל העניין. שימו לב כמה עבירות יכול לעשות ילד כזה במשך שנה. כמעט ואין לנו פתרונות מידיים לבעיה הזו.

מתחת לגיל 12 אנו פותחים תיקי אי-תביעה, שזהו הליך פלילי מינימלי, יותר בכדי לעקוב אחרי הילד, מאשר משהו אחר. כאשר הוא מגיע לגיל 12 כל זה לא שווה כלום, כיוון שמגיל 12 ואילך אנו כן מכניסים זאת למסוף המשטרתי.
יעכב מרגי
האם המעכב הוא אקטיבי או פאסיבי. האם ההליך מתבצע רק כאשר אותו ילד עושה עבירה נוספת?
סוזי בן ברוך
המעכב הוא פסיבי. רק כאשר הילד מבצע עבירה נוספת, אנו מרימים טלפון לפקידת הסעד לשאול מה קורה עם הילד.
היו"ר מיכאל מלכיאור
מה קורה לגבי ילד שגונב חטיף במכולת?
סוזי בן ברוך
אני דיברתי על כך בתקשורת לפני שבועיים, ואמרתי כי לכל הילדים שגנבו אוכל אנחנו לא פתחנו אפילו תיקי אי-תביעה, אלא הפנינו אותם לטיפולו של פקיד סעד לחוק הנוער.
היו"ר מיכאל מלכיאור
כלומר, מספר העבירות של ילדים מתחת לגיל 12 לא כולל עבירות של גניבת אוכל.
סוזי בן ברוך
לא. אנו קוראים לכך עבירות השרדות. לצערי, יש לנו עשרות מקרים כאלו לאחרונה. פעם אחת עשינו טעות כזו כאשר לפני שלוש שנים הבאנו לבית המשפט ילד שגנב כל בוקר עשר לחמניות ושלוש שקיות שוקו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
יש הבדל בין לקחת לחמניה לבין גניבה אחרת.
מרים פבר
הם גם לא יהיו מטופלים בחוק הנוער. אין צורך לקחת אותם לבית המשפט, כיוון שהם זקוקים לעזרה.
שלומית לוסטיג
מה קורה לגבי ילד שגנב דיסקט?
סוזי בן ברוך
זה משהו אחר. זו כבר עבירה. מתחת לגיל 12 לא נפתח תיק לאף אחד במשטרת ישראל.
היו"ר מיכאל מלכיאור
האם זה לא ייכנס לסטטיסטיקה?
סוזי בן ברוך
זה ייכנס לסטטיסטיקה כתיק, אך שם הילד לא יופיע שם. אם מגיל 12 ויום אותו ילד לא יבצע שום עבירה, אף אחד לעולם לא יידע שהוא אי פעם היה במשטרה.
שלומית לוסטיג
האם הוא עצמו יודע שהוא מוגן?
סוזי בן ברוך
אנו לא מסתירים את חוקי הנוער, הם מופיעים באינטרנט. אנחנו מזמנים את ההורים יחד עם הילד ומסבירים להם מה הילד עשה, ואז שולחים אותם יחד לפקיד הסעד לחוק הנוער, אלא אם כן מדובר בפשע חמור כמו דקירה, שאז מזמנים את ההורים וביחד לוקחים את הנער לפקיד סעד לחוק הנוער.
שלומית לוסטיג
האם הוא יודע שיש ביכולתו לפתוח דף חדש?
סוזי בן ברוך
כן. שירות מבחן לנוער מסביר לו את זה וכך גם פקיד הסעד. כמעט כל עובדי הנוער הם בוגרי אקדמיה בתחום של מדעי ההתנהגות. הגישה במשטרה וביתר הגורמים המעורבים היא גישה חינוכית-טיפולית. אתם מוזמנים לבקר ביחידות הנוער. הוועדה הקודמת עשתה זאת ומאוד התרשמה.

כאשר פקיד סעד לנוער מוציא צו חירום, המשמעות היא שהוא חותם על מסמך שאפשר להוציא את הילד לשבעה ימים מהבית באופן מיידי, ללא הגעה לשופט. תוך שבעה ימים פקיד הסעד אמור להגיע לשופט נוער.
אברהם שינפלד
אני צוחק כיוון שיש לי פרשנות שונה לגמרי. אני טוען שחייבים להגיע לבית המשפט עם צו החירום מייד עם הוצאתו, כיוון שבית המשפט צריך לבקר את ההחלטה, ואם יתברר שההחלטה לא היתה נכונה, כדאי שהוא יספיק לתקן זאת ולהחזיר את הילד.
מרים פבר
אנו מדברים על ביצוע צו החירום.
סוזי בן ברוך
אנו מדברים על כך שתוך שבעה ימים יימצא לאותו ילד פתרון אחר באמצעות בית המשפט.
מרים פבר
אני רוצה להוסיף, כי ניתן לקבל סיוע של המשטרה גם כאשר בית המשפט מורה על כך.
סוזי בן ברוך
אני ממשיכה לסעיף 24. זה הסעיף המחייב אותנו לא לפרסם שמו של קטין אפילו ברמז. אנו מוצאים עצמנו הרבה פעמים פותחים תיקים לעיתונאים, עורכי עיתונים וצלמים. אסור לצלם קטין עד גיל 18 שמעורב באחד משמונה קריטריונים המצויינים בחוק. אסור אף לפרסם רמז עליו. כאשר צילמו את הילדים של חה"כ לשעבר דרעי, נפתח לאותו כתב תיק. לפי סעיף ה, המדבר על הקטין ובין משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירת שחיתות מידות, אסור היה לצלם את ילדיו של דרעי. כאשר אנו מפרסמים פרשייה מסויימת, לא מופיעים שמותיהם של קטינים. רוב עורכי העיתונים יודעים זאת, ולמי שלא יודע זאת אנו נאלצים לפתוח תיק. אם אנו שוכחים לעשות זאת, ד"ר קדמן מיד שולח לנו תמונה שלידה שם ומבקש לפתוח לאותו צלם או עיתונאי תיק.
מרים פבר
לעיתים אנו גם דורשים צו איסור פרסום כולל, כדי שלא ידעו כלל שקרה דבר כזה.
יעכב גדרי
לעיתים, אמנם לא מפרסמים שמות, אך מפרסמים אזור בו זה קרה, ואז הסביבה יכולה להרכיב פאזל מדויק של אותו נער.
מרים פבר
נכון, ועל כן אנו לעיתים מבקשים איסור פרסום כולל.
אברהם שינפלד
ישנה פסיקה הנוגעת לזכות הציבור לדעת. העקרונות מתנגשים זה בזה, וזה אינו פשוט.
סוזי בן ברוך
הפרסום מותר כאשר בית המשפט מתיר זאת. באותו סעיף בסוגריים מדובר על נעדרים. יש קטינים שהם בורחי מוסדות בהם ישבו מכוח חוק הנוער שעד"ט(שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). לאחר חודש אנו חייבים לפרסם את התמונה שלהם בעיתון. הדרך היחידה לעשות זאת זה להכריז עליהם כנעדרים לכל דבר, כדי שהציבור לא ידע במה מדובר.

אני עוברת לחוק הנוער שעד"ט (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). החוק הזה מתמקד בגילאי 12-18. זה החוק שקבע את שעות המעצר לקטין, איך יתנהל המשפט של קטין, וגם מציין את החובה להפנות לשירות מבחן לנוער. אם חוק הנוער טיפול והשגחה מחייב אותנו להפנות ילד מתחת לגיל 12 שעבר עבירות או קטין עד גיל 18 שהוא קטין נזקק לפקיד סעד לחוק הנוער, החוק הזה מפנה אותנו לשירות מבחן לנוער. כל הדיון לגבי קטין, החל מהארכת מעצר וכלה במהלך כל המשפט, יהיה בדלתיים סגורות.
יעכב גדרי
באילו תנאים הוא נעצר?
סוזי בן ברוך
יש לנו במשטרה עובדי נוער מיוחדים, תאי מעצר מיוחדים לקטינים, ואגפי נוער המיוחדים לקטינים. יש גם בית משפט מיוחד לנוער, ואפילו בית סוהר מיוחד לנוער.
אברהם שינפלד
תנאי המעצר של קטינים בארץ מחפירים. לפני 30 שנה הוקמה ועדה והוכנה פרוגרמה לבתי מעצר לנוער עם תוכן בפנים ושמירה בטחונית בחוץ. אני חושב כי אני האדם היחיד שהיה חבר הוועדה ועדיין שומר העתק מהפרוגרמה.
רחל
התנאים גרועים. מספיק ששמים שני קטינים בעייתיים בכדי שיתעללו אחד בשני.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אנו נערוך ביקור של הוועדה.
סוזי בן ברוך
יש אור בקצה המנהרה. בתי המעצר לקטינים במשטרת ישראל בשנתיים האחרונות עברו שיפור. בית הסוהר לקטינים עובר שדרוג אדיר. מנהלת בית הסוהר החדשה היא דוקטורנטית לעבודה סוציאלית שגייסה 40 אנשי חינוך ואנשי מדעי ההתנהגות במיוחד בשביל לטפל בקטינים הנמצאים בבית הסוהר. נכון לתקופה של לפני חודש וחצי היו 130 נערים בבית הסוהר.
אברהם שינפלד
חוץ מהעצורים עד תום ההליכים?
סוזי בן ברוך
כן. הטיפול הוא טיפול חדשני. כדאי לזמן את מנהלת הכלא לכאן ולשמוע ממנה כיצד היא פועלת. אני חייבת לציין כי הם אפילו עברו ללבוש חליפות ג'ינס במקום מדי אסירים. הגישה השתנתה והדרך השתנתה. בינואר ייפתחת בית הסוהר החדש לקטינים שיכיל 250 מיטות, ויהיה מרווח יותר במתכונת האמריקנית. כדאי לבקר לפני ואחרי.
אורי אריאל
האם אין עצורות כלל?
סוזי בן ברוך
היום ישנן רק שתי אסירות קטינות הנמצאות בכלא "נווה תרצה".
אברהם שינפלד
היום אין מקום מיוחד לאסירות צעירות. לוקחים חדר באותו פרוזדור בו נמצאות האסירות המבוגרות, ושם שמים את הצעירות. יש שם חילופי דברים ביניהן מאוד מעניינים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אם כבוד השופט אומר כי תנאי בתי המעצר הם מחפירים, זה דבר רציני.
אברהם שינפלד
בבתי המצער ישנה רק הפרדה בין הקטינים למבוגרים, אך אין שום תוכן המתאים לבני נוער.
סוזי בן ברוך
באבו כביר הוחלט לפעול בשיטה חדשנית. לפני שנה הכניסו עובד סוציאלי, וקצין מבחן לנוער שנמצא עם הילדים במהלך כל היום. יש שם חדר מחשבים ופינת ספורט. מעסיקים אותם כדי שימי המעצר לא יהיו עבורם טראומה. בבית המעצר בירושלים הכניסו מזגנים וטלוויזיה צבעונית. חה"כ לשעבר גוז'נסקי ביקרה שם עם השר דני נווה. היא פגשה שם שני נערים ערביים אחד מרמאללה ואחד משכם. היא שאלה את אחד מן הנערים, בין כמה הוא, והוא ענה לה שהוא בן 14 וחצי. היא שאלה מה הוא עשה, והוא ענה שהוא גנב בירושלים. היא שאלה אותו מדוע הוא לא גנב בשכם או ברמאללה, אז הוא אמר לה פה יש טלוויזיה צבעונית, ארוחת בוקר, צהריים וערב, ובבית אין לי דבר כזה. בהצעת החוק החוק החדשה של חוק הנוער שעד"ט, שהיא כרגע בסטטוס של טיוטה לתסכיר חוק, אנו המלצנו לבתי המעצר, להכניס קצין מבחן לנוער לכל בתי המעצר בארץ, מדריך שיעסיק את בני הנוער ועובד סוציאלי צמוד.

נעבור לשעות המעצר לקטינים. מגיל 12 עד 14 אפשר לעצור ל-12 שעות, ול-12 שעות נוספות לפי פרמטרים מאוד מדוקדקים. גילאי 14-18 ניתן לעצור ל-24 שעות ובחתימת קצין מבחן ל-24 שעות נוספות. ברמה העקרונית מעדיפים קציני הנוער להגיע לשופט ולקבל אישור להמשך המעצר.
היו"ר מיכאל מלכיאור
גם לגבי נוער בשטחים הכללים דומים?
סוזי בן ברוך
כן. שם הקטין הוא עד גיל 16. כאן היחס הוא יותר טוב מאשר שם. אני עוברת לסעיף 14. המיוחד לגבי קטינים הוא שחלה חובה להגיש כתב אישום שנה מיום ביצוע העבירה. אם לא מספיקים לעמוד בזמן הזה, אנו חייבים לפנות ולקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. אני רוצה לומר לכם מתוך הניסיון האישי שלי, כי העדפתי לסיים את ההליך הזה מהר מאשר לבקש בקשה כזו. היועץ המשפטי מחזיר תשובה במהירות ואף נוזף בנו קשות אם אנו לא עומדים בזמנים. לפני שנה היה עיכוב של 12 תיקים ברמה ארצית מכל הארץ, ואנו קיבלנו נזיפה חמורה מאוד על כך. בשל כך אנו עושים הכל כדי לעמוד בזמנים.

חשוב מאוד שמנהלת שירות מבחן לנוער, רחל שרביט, תדגיש מה קורה לגבי נערים בני 12-18. בתום חקירה אנו חייבים לשלוח הפנייה לקצין מבחן לנוער והוא נכנס לתמונה. אם אנו מחליטים לעצור ולכלוא את הנער היום, אנו מודיעים על כך לקצין המבחן והוא יהיה צריך מחר להיות ערוך לקבל קטין. במקביל אנו פונים גם לסינוגוריה ציבורית.
רחל שרביט
לאחר שהמשטרה עצרה קטין והחליטה להביאו לדין או לשחררו הביתה ואחר כך להחליט על כתב אישום, קצין המבחן צריך להציג בפני המשפט את תמונתו של הקטין, הוריו והרקע ההתנהגותי והעברייני שלו. בנוסף, עליו לדווח על המצב הנפשי שלו והרקע הפסיכולוגי שלו. כמות החומר הנאסף אודות אותו קטין תלוייה בזמן העומד לרשותנו ומידת הדחיפות. כל קציני המבחן הם עובדים סוציאלים בהכשרתם, וןעל כן הגישה היא של חשיבה כיצד להוציא את הנער ממעגל העבריינות כמה שיותר מהר, ולדאוג לשילוב חברתי שלו במערכות הנורמטיביות, למרות ביצוע העבירה. כאשר מדובר בקטין הנמצא במעצר, אנו נערכים לדיון בבית המשפט במהירות רבה. למרות הטלוויזיה הצבעונית והתנאים הנוחים, איש לא היה רוצה לבלות במעצר. ההשפעות על הילדים הן חמורות מאוד, במיוחד עם יושבים שניים בחדר אחד. לעיתים זה הופך להיות בית ספר קטן של התעללות. הם שורפים אחד את השני ומתעללים אחד בשני, ולא תמיד מספרים זאת בזמן אלא לאחר מעשה, כיוון שהם חוששים מאוד אחד מהשני. כל יום שילד מבלה במעצר הוא מאוד טראומטי, במיוחד בעבירות ראשונות. המגמה היא לנסות ולהחזיר את הילד לביתו, במידה והמשפחה מוכנה להתגייס ולקחת אחריות בסיוע. אנו מנסים בשיתוף עם המשטרה ועם גורמים אחרים לנסות ולשלוף כל מי שניתן ממעגל העבריינות. כאשר אין משפחה אשר יכולה לקבל את הילד, ואין מי שמוכן לקחת אחריות עליו, אנו נשארים איתו באויר. אנו עוברים ממערכת למערכת בניסיון למצוא לו מקום מתאים. גם אם נשלח אותו למוסד, בעוד מספר חודשים הוא יצא לקהילה. המטרה שלנו היא שהוא לא יחזור שוב למאסר. אנו מנסים גם להציג תמונה לבית המשפט ולדווח מה ניתן לעשות כדי לשקם את הילד ומהו המחיר החברתי והכלכלי של זה. אולי מדובר בילד שיחזור ויבצע עבירות קלות לתקופה מסויימת, ועל כן עדיף לא להכניס אותו למערכת מוסדית, כי אנו מעדיפים להאמין לו. לא תמיד יש סבלנות לחברה ולמערכות. זהו שיח שאנו עורכים כל הזמן. לשמחתי המערכת הולכת ומשתפרת.
אורי אריאל
האם יש לכם מעכב על זה?
רחל שרביט
כן. בערך 21,000 נערים בשנת 2002 הופנו אלינו על ידי המשטרה, קצת פחות ממחציתם הם בסטטוס של אי-תביעה. המטרה גונזת אצלה את הנתונים של הילדים הללו, אך בכל זאת מפנה אותם אלינו כדי שאנו נראה בכל זאת מה ניתן לעשות כדי לעזור להם לא להיכנס למעגל העבריינות. אנו משתדלים שכל ילד יקבל טיפול כילד נזקק, ולא כילד עבריין. עדיף שיקבלו טיפול בעל"ם מאשר בשירות המבחן.
היו"ר מיכאל מלכיאור
כיצד אתם ערוכים לגידול של 30% מהשנה שעברה לשנה?
רחל שרביט
האגף של סוזי כולל 450 חוקרים שעוסקים בחשיפה.
סוזי בן ברוך
משטרת ישראל הוסיפה 100% תקנים בארבע השנים האחרונות.
רחל שרביט
שירות המבחן לנוער ששייך למשרד העבודה והרווחה נשאר עם 200 תקנים. הפרופורציות לא מתאימות.
אברהם שינפלד
קיבלתי מכתב מקצינת מבחן שכותבת לי, כי באילת יש 80 נערים שלא יכולים לקבל טיפול. ישנה שם רק קצינת מבחן אחת. כל תקן של קצינת מבחן אשר יוצאת לחופשת מוקפא, והאוצר לא מאפשר לקבל מישהו אחר במקומה.
סוזי בן ברוך
אני אמרתי למנחם וקגשל כי 26 קצינות מבחן נכנסו להריון בו זמנית.
רחל שרביט
אנו נערכים לעבודת חירום. ילדים במעצר מקבלים עדיפות ראשונה, אך לא כולם מקבלים טיפול. אנו מטפלים במקרים הקשים ביותר.
אברהם שינפלד
והאחרים שלא מקבלים טיפול הופכים להיות קשים ביותר תוך זמן קצר.
רחל שרביט
קצין מבחן מטפל ב-35 ילדים בשבוע, זה אומר שילד מקבל טיפול של שעה בשבוע.
שולה אגמי
מה קורה עם נער שלא מקבל טיפול חלופי למאסר ולבסוף מגיע למאסר?
רחל שרביט
אנחנו מנסים לבנות פרוייקטים לפיהם הקהילה תיקח אחריות חזרה על הילדים הללו. יש המון גישות הממומשות בעולם שניתן ליישם אותם פה, אך ישנה בעיה של משאבים.
שולה אגמי
אנו הורסים את אותו נער בידיים שלנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
כיוון שאנו עוסקים היום בנושא אחר, אני מציע שנחזור לדון בנושא הזה בפעם אחרת.
סוזי בן ברוך
כאשר משטרת ישראל הוסיפה תקנים, היא יצרה בעצם בעיה גדולה יותר מזו שהיתה קודם. לא צפינו את הבעיה הזו. בגלל חוסר בתקנים במשרד העבודה והרווחה, אין רצף טיפולי מהיר. אני רוצה לעבור לדרכי ענישה. הייתי רוצה שכבוד השופט שינפלד ירחיב על מבנה בית המשפט לנוער, שיקולי הענישה ודרכי טיפול.
אברהם שינפלד
למעשה שני חוקי הנוער נוקטים באותן דרכי טיפול. דרכי הטיפול נעים ברצף מטיפול במסגרת הבית והקהילה, תוך ניצול מסגרות החינוך שבקהילה ומערכות טיפול, ועד הקצה השני של הרצף כאשר מדובר בהוצאה של ילד בסיכון מהבית. הנושא הוא מאוד קונטרוורסלי. מי שעוסק בזה יודע כי לעיתים קרובות אין מנוס מכך. לגבי בני נוער המבצעים עבירות, האפשרויות של הוצאה מהבית הן דומות כאשר לא מדברים על ענישה, אלא על דרכי טיפול שיתנו מענה לצרכים המיוחדים של הילד ולבעיות שלו. זה נע מהוצאה מהבית למשפחה אומנת דרך פנימיות רגילות, פנימיות של עלית הנוער, מעונות חסות בפיקוח של משרד העבודה והרווחה, ועד למעון נעול, כאשר לאותו מעון נעול מגיעים גם הילדים שבצעו עבירות וגם הילדים שנמצאים בסיכון. אין שני סוגי מעונות נעולים. לעיתים קרובות לי יש התנגדות להוסיף לאותו ילד בסיכון שהוא עזוב ובעל הפרעות נפשיות, גם את מימד העבריינות של האחרים הנמצאים באותו מעון נעול, אך אלה הכלים שמדינת ישראל מעמידה לרשותנו.

אמנם ישנם תחליפי מעצר, ואפילו הקימו כעת מקום מיוחד כתחליף מיוחד, אך כיוון שנערים עלולים להיות במעצר תקופה ארוכה, לא ניתן להחזיק אותם באפס מעשה, ועל כן מסדרים להם מסגרת לימודים או מסגרת עבודה, ואז נשאר משקע חיובי או שלילי של ילדים הנמצאים באותו מקום שהוא חלופת מעצר, וזה הופך כבר להליך של טיפול. ההבדל בין הנער שנמצא באופן זמני באותו מקום לזה שמתחיל להתישר, מטשטש. ניתן להסתכל על זה באורך חיובי ולראות כיצד ילשד מתקשר למבוגר ומתפקד, אך ניתן להסתכל על זה באורך שלילי. אני שלחתי לשם נער בן 15 וחצי שכבר ריצה תקופת מאסר אחת ומיד שהוא השתחרר ביצע עבירות. חשבתי כי צריך לעשות כל מאמץ להוציא ילד כזה ממעגל העבריינות. לאחר זמן מה הסכימו לרקבל אותו והוא ביצע פריצה לשכנים של אותה מסגרת. נאלצתי להוציא אותו מיד, והוא קיבל תשעה חודשי מאסר בפועל כיוון שלא היה מה לעשות איתו. הוא הגיע להליך של ריקבון מתקדם ופיתח קווי אישיות עבריינים. המעון הנעול נתפס כמסגרת ענישה שהיא איננה מאסר, אך המטרה היא לגמרי אחרת. למעון הנעול שולחים את הנערים הקשים ביותר שלא ניתן לטפל בהם כי הם אינם משתפים פעולה. הנעילה הופכת להיות כלי בתהליך הטיפול. כופים אותו עד אשר יאמר, רוצה אני. זהו תהליך שתחילתו בכפייה וסיומו ברצון.
רחל שרביט
יש כמה אלטרנטיבות יפות שעלויותיהן יקרות, אך הן מאפשרות ליצור גבולות לנער מבלי להכניסו למסגרת נעולה. ניתן ליצור חומת אדם, אנשים אשר יתפקדו בתור הצל של הילד הזה.הרעיון הזה קיים ופועל בעולם. אנו כרגע מנסים פרוייקט משותף עם הג'וינט המדבר על כך שכל ילד, יקבל טיפול בהתאם למה שחסר לו.
סוזי בן ברוך
אני עוברת לחוק האחרון. זהו חוק הגנת ילדים. זהו חוק מיוחד למדינת ישראל. זהו חוק המגן על הילד שהוא קורבן לעבירות מין והתעללות. החוק הזה בא להגן על ילד עד גיל 14 שאמור להעיד בבית המשפט או כנגד הוריו או כנגד אחראי אחר עליו. המשמעות היא שאותו ילד אמור להיות בבית משפט ולראות את ההורה שהתעלל בו מינית או פיזית ולהעיד נגדו. יש קונצנזוס לגבי זה שזו חוויה קשה מאוד עבור הילד, ויש למנוע אותה ממנו. במדינת ישראל ישנו חוקר ילדים מטעם משרד העבודה והרווחה שתפקידם הוא לגבות את העדות מאותו ילד שהוא קורבן, עד או חשוד עד גיל 14. גם חשוד בעבירות מין עד גיל 14 נחקר על ידי חוקר ילדים כזה שהוא עובד סוציאלי שקיבל את כתב המינוי שלו משר המשפטים. היתרון של כך הוא שאותו ילד לא מופיע בבית משפט, אלא אם כן אותו חוקר ילדים מגיע למסקנה כי הוא יוכל לעמוד בחוויה הטראומטית הזו ומאשר את ההעדה של הילד בפני מי שהתעלל בו. במהלך המשפט חוקר הילדים יכול להחליט כי הוא איננו עומד בזה, להפסיק את ההעדה שלו ולהעיד במקומו.
אברהם שינפלד
אם ההליכים מתארכים והילד כבר עובר את גיל 14, ההגנה הזו איננה חלה עליו, ואז דורשים שהוא כן יעיד.
סוזי בן ברוך
המיוחד בחוק הזה הוא שכל החקירה מצולמת בוידאו. חוקר הנוער יכול לצפות בקלטת הזו וכך גם בית המשפט ועורך הדין. החוק הזה עבר תהפוכות רציניות בשלוש שנים האחרונות, והשיא שלהן הוא בחריגה שנכנסה לתוקף בהדרגה לפני שנה. מלבד העדות שנעשית על ידי חוקר ילדים, כל שאר הפעולות המשטרתיות נעשות על ידי משטרת ישראל. ילד עד גיל 12 שהוא עד לרצח כלשהו, העדות שלו, לפי חקיקה חדשה שנכנסה לתוקף בראשון לינואר 2003, תילקח גם היא על ידי חוקר ילדים.

לסיכום חוקי הנוער, אני רוצה לומר כי חוק הנוער טוה"ש מדבר על כך שכאשר ילד מתחת לגיל 12 ביצע עבירה פלילית, חוקרי הנוער יקחו ממנו עדות פתוחה בלבד. אז ניתן רק לעכב אותו, ולהפנותו מיד לפקיד סעד לחוק הנוער. העדות מכל קטין מתחת לגיל 18, כאשר הוא קטין נזקק, תילקח על ידי עובדי מניעת עבירות שהם רובם בוגרי מדעי ההתנהגות. זהו מקצוע ייחודי שבנינו אותו רק בשנתיים האחרונות על מנת לתת יחס מיוחד לילדים האלה. לאחר מכן אותו ילד מופנה לפקיד סעד לחוק הנוער. תיקו של ילד מתח לגיל 12 יגנז, כיוון שהוא אינו נושא באחריות הפלילית והוא לא בר ענישה, גם אם הוא עבר עבירת רצח.

חוק שעד"ט מדבר על קטינים מגיל 12-18. כל קטין בגילאים האלה יחקר במשטרה תחת אזהרה. יכול להיפתח לאותו ילד תיק של אי-תביעה, אם החוקר הגיע למסקנה שצריך לתת לאותו ילד מחווה נוספת כדי שהוא יצא ממעגל הפלילי, והוא התרשם שהוא משתף פעולה וכי הוא יפנה לשירות מבחן לנוער ויקבל את התניותיו. האופציה השנייה היא שלאותו ילד יפתח תיק פלילי. זה בעיקר שמדובר בעבירה חוזרת, והתרשמותו של החוקר היא אחרת. אנו ממתינים פרק זמן של עד חודשיים להמלצתו של שירות מבחן לנוער שעושה את הדו"ח הפסיכו-סוציאלי. השוטר צריך להכין את התיק לתביעה. שירות המבחן לנוער נותן השלמה של התמונה הזו. בשנת 1983 עברנו ממודל הצדק למודל השיקומי. איננו מסתכלים רק על העבירה ומענישים בהתאם את העבריין, אלא מסתכלים מי ביצע את העבירה ולמה, והענישה בהתאם מתחשבת בנסיבות. ברגע המעצר ישנה חובה להודיע על כך לקצין מבחן לנוער, לסנגור הציבורי ולהורים. ההורים שותפים לכל מהלך החקירה, אלא אם כן הילד טוען שהוא פוחד מתגובתם של ההורים. אז מתקשרים לפקיד סעד לחוק הנוער כדי לקבל אישור שאכן מדובר בילד מוכה, ואז אנו מכניסים לתמונה את קצין מבן לנוער במקום ההורים. בסופו של דבר ההחלטה האם לגנוז את התיק או להביאו לתביעה, היא על פי הראיות. לגבי הגנת ילדים, דיברנו קודם. ברמה העקרונית, עד גיל 14 ישנו יחס מיוחד כלפיהם.

בדקנו את תפקידיו של חוקר הנוער. במסגרת הוועדה האסטרטגית ביצענו בדיקה ומצאנו שקצין נוער בתחנה מבלה כ-65% מזמנו עם כל הגורמים שאתם הוא חייב להיות בקשר מכוח חוקי הנוער ועם גורמים אחרים שעוסקים בנוער. במשטרת ישראל יש 65 תחנות ובכל תחנה יש יחידת נוער. בנוסף, יש לנו 8 יחידות נוער חשיפה שנותנות מענה בשיטת האגרוף, מענה מחוזי לתופעות פשיעה מחוזיות, כיוון שאנס סדרתי לא יאנוס רק בחולון, אלא גם בראשון ובבת-ים. מי שיחפש ויחקור אותו, תנהיה יחידת נוער חשיפה מחוזית. יש לנו 440 ניידות שעוסקות רק באבטחה של מוסדות חינוך, והם נותנים מענה ראשוני כאשר שני נערים מתקוטטים, או שנעשה שוד לנגד עיניהם, ומקפיאים את המצב עד שמגיע חוקר הנוער.

אגף קהילה ומשמר אזרחי הוא אגף שהוקם לפני שלוש שנים במשטרת ישראל. התחברנו למוןעצת התלמידים הארצית, ויש גל אדיר של הסברה בבתי ספר. אנו משכנעים אותם להתנדב למשמר האזרחי או למכבי אש. הכלל שיובד אצלנו הוא, "ילד שמעסיקים אותו לא מעסיק אחרים".
היו"ר מיכאל מלכיאור
כמה ילדים פעילים במשמר האזרחי?
סוזי בן ברוך
6,100 ילדים פעילים במשמר האזרחי. אני הייתי מפקדת המשמר האזרחי בירקון חמש שנים. חלקם של בני הנוער שבמסגרת התחייבות אישית התנדבו אצלי, היום הם חוקרי נוער. מי שמתנדב למשמר האזרחי יש לו עדיפות לגיוס למשטרה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
מסגרת ההתנדבות של בית הספר היא שנה אחת.
סוזי בן ברוך
משרד החינוך מחייב שנת התנדבות אחת, אך רובם נשארים אחרי זה במסגרת ההתנדבותית.
היו"ר מיכאל מלכיאור
צריכים להרחיב את זה.
סוזי בן ברוך
עודד כהן ממשרד החינוך לקח את זה על עצמו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
מדוע שההתנדבות לא תהיה למשך שלוש שנים? זה יותר ממה שהם לומגדים בבית הספר.
גילה פנקלשטיין
עכשיו גם מציינים זאת בתעודה.
רן ליאון
זו נחשבת יחידת בגרות אחת.
סוזי בן ברוך
בסוף השנה ישנם גם פרסי הצטיינות. אני ממשיכה בסקירה. אנו שאלנו את עצמנו כיצד נגרום לכך שקצין הנוער יעסוק גם בתפקידו הקלסי, תפיסת עבריינים והבאתם לדין. הצענו הצעת חוק שעברה כאן בוועדה הזו בזמן שתמר גוז'נסקי היתה יו"ר הוועדה והשר דני נווה היה זה ששיתף איתה פעולה בעבודה על החוק. החוק נקרא, סעיף 72 לפקודת העיריות. הגדולה של החוק הזה, היא שהוא בא לידי ביטוי במסגרת זכויות הילד. כל ראש רשות מקומית חייב בהקמת ועדה לזכויות הילד ברשות המקומית. תמר גוז'נסקי בדקה מדי חודשיים, האם ברשויות המקומיות הקימו את הוועדה הזו, ומי שלא הקים היה צריך להגיש לה דו"ח הסבר. לשון החוק: "המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת ילד, אי-הפליה, הזכות להתפתחות ולתנאים נאותים, זכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת ההחלטות הנוגעות לעניניהם. חברי הוועדה מצויינים למטה, כאשר היחיד שנשכח הוא קצין מבחן לנוער, אך בפועל גם הוא שותף. כתוב גם כי ראש הרשות המקומית רשאי לזמן לוועדה הזו גם פונקציות אחרות כראות עיניו. בבדיקה האחרונה שערכה תמר גוז'נסקי נמצא, כי 80 רשויות מקומיות מנהלות את הוועדה הזו. היתרון הגדול של הוועדה הוא בכך שניתן להקים תתי-ועדות על פי נושאים, כאשר בראש כל תת-ועדה מעמיד ראש הרשות המקומית את האדם המתאים. אחת לחודשיים מתכנסות הוועדות ודנות בבעיה ברמת היישוב המקומי. עד כאן הסקירה על חוקי הנוער.
רן ליאון
יש לי הערה. קודם השופט שינפלד דיבר על מוסדות מסויימים אליהם מכניסים בני נוער בכפייה לטובתם. הוא ציין כי התוכנית היא שאחר כך הם גם ישתפו פעולה. איך הכוונה שהנוער ישתף פעולה עם מי שעשה לו את זה?
אברהם שינפלד
האלטרנטיבה היא שהו ילך למאסר בגלל העבירות שהוא ביצע. ניתנת לו אפשרות במקום עונש להיכנס למסגרת טיפולית-חינוכית. במסגרת הנעולה הזו יש מורים, מדריכים מקצועיים, מדרכים חינוכיים, עובדות סוציאליות ופסיכולוג. כולם מכוונים כדי לטפל בו ולעזור לו לצאת מהמצוקה שהביאה אותו לבצע את העבירות. לכן אמרתי שתחילתו בכפייה. אך כאשר התהליך נותן פירות, הנער מתחיל לקבל הדים חיוביים מההורים, מהמשפחה ומכל הסביבה הטבעית שלו. זה נותן לו סיפוק והוא ממשיך לשתף פעולה גם כאשר הוא יוצא מן המוסד הזה. כאשר מסתיימת התקופה שבית המשפט קבע, הוא איננו נזרק לרחוב. יש גורמי תמיכה בקהילה. יש בני נוער שעל מנת לבנות גבולות בתוכם הם זקוקים לחומות חיצוניות שעוצרות אותם מלעשות כל העולה על רוחם. זה הופך להיות כלי במהלך הטיפול. כאשר הם נמצאים במעון הנעול הם גם יוצאים לחופשות בבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני רוצה להודות על הסקירה המקיפה ולסכם את הישיבה. אנו החלטנו לערוך סיור בבתי המעצר לנוער. אנו החלטנו גם לטפל בשאלת התקנים של קציני המבחן לנוער ופקידי הסעד.
אברהם שינפלד
גם שופטים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אתה היית צנוע ולא ציינת שיש עם כך בעיה.
אברהם שינפלד
הדברים הולכים יחד. יותר תיקים, יותר בני נוער, יותר קציני מבחן, יותר פקידי סעד, יותר אנשי משטרה, יותר גילויים ויותר תיקים בבית המשפט. בית המשפט לנוער מעצם טיבו וטבעו חייב להקדיש מספיק זמן להורי, לילד ולקצין המבחן. כאשר יש עומס גדול מדי והוא לא יכול להקדיש את הזמן הדרוש, זה לא המצב הנכון. לעומת מדינת מסטצ'וסטס בארה"ב שגם שם יש 6 מיליון תושבים, ובשנת 1999 היו 37 שופטי נוער כאשר במדינת ישראל היו רק 8 שופטי נוער. היום בכל מדינת ישראל יש סך הכל 11 שופטי נוער, כולל אותי כנשיא.
אורי אריאל
האם כל התקנים מאוישים?
אברהם שינפלד
כן.
היו"ר מיכאל מלכיאור
האם אתה יכול לציין מה קורה גם במדינות אחרות?
אברהם שיינפלגד
בכל המדינות יש הרבה יותר שופטים. היחס הוא לגמרי שונה. אני רוצה לציין את המערכת שלי שעשתה מאמץ גדול ובשנים האחרונות הוסיפה לנו שלושה תקנים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני חושש שאם נעלה את הנושא הזה, אז במקום להוסיף את התקנים שצריכים, הם יורידו את מספר התקנים במשטרה.
אברהם שינפלד
הם צריכים קודם לשחרר את התקנים המוקפאים של קצינות מבחן ופקידות סעד שיוצאות לחופשות לידה. אני הוזמנתי לוועדה של חה"כ מיכאל איתן שמדבר איתי על התמשכות הליכים בבית המשפט לנוער. אני לא יכול לסיים הליכים ללא קציני מבחן.
רחל שרביט
הענין של חופשות הלידה כבר סודר. הבעיה היא למצוא מחליף מהר ולדאוג שהוא יהיה מיומן. המערכת סובלת מלחץ אדיר. התקנים הם לא מתאימים.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אם אדם תצריך לטפל ב-35 תיקים בשבוע, והוא חולה שבוע, מה קורה אז? זה נשמע לי טרוף. עם זאת, אנו ציינו שיש גם שיפור.
אברהם שינפלד
יש שיפור.
היו"ר אברהם שינפלד
אפילו יש טלוויזיה צבעונית. זה נשמע מאוד משוכלל, אך אני לא יודע אם היום ניתן ניתן לקנות טלוויזיה שחור לבן.
סוזי בן ברוך
אנו מחפשים מענים לבעיית הנוער בישראל. כל עוד לא יוספו תקנים, הרצף הטיפולי לא יתקיים. למעשה, הפתרון היחיד זה מענה טיפולי מהיר לעבריין. אם קצין מבחן לנוער מזמן את אותו עבריין רק לאחר חודשיים, זה לא אפקטיבי. נעשה תהליך חשיבתי כיצד ניתן לזמן מיד נער שעבר עבירה. אניאתן לרחל להרחיב על כך את הדיבור.
רחל שרביט
ישנה ועדה בה חברים משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד הרווחה ועמותות נוספות כמו הג'וינט, שחברו יחד במחשבה לחזק את המקום של המשפחה בטיפול בקטינים, וליצור אצלה רצון טוב ולעזור לה לקבל חזרה את הילד שלה. בנוסף, לעשות עבודת תיקון כלפי הנפגעים. למי שביצע את העבירה יש הרבה כוח לתקן את הנזק מול זה שהוא פגע בו. שני הצעדים הללו נלקחו ממודל שאמצנו מניו-זילנד, שאומר, בואו ניתן למשפחה ביחד עם אנשי המקצוע לדון בנזק שנגרם, במצב הילד ובהערכות המשפחתית לטיפול במצב. יש לתוכנית הזו כללים ברורים שאנו מריצים אותם כרגע כפילוט שמלווה במחקר. בינתיים זה די מוכיח את עצמו. זה דורש הרבה מאוד משאבים, ואנחנו בוועדה עדיין לומדים את הענין. אני יודעת כי דבר דומה קורה גם בהערכות של פקידי הסעד המנסים לקבל החלטה משותפת יחד עם המשפחה.
מרים פבר
אצלנו אין את הגורם הנפגע שהוא שותף לוועדה, שלזה יש ערך גדול מאוד בפני עצמו.
אברהם שינפלד
הגורם הנפגע נמצא, זה הילד.
מרים פבר
במקום ששירותי הרווחה יקבלו החלטה על גורלו של הילד, המשפחה הרחבה בונה בעצמה את התוכנית שתאפשר לילד להשאר בבית. זה יכול להיות גם קשור לעבירה כלפי הילד בתוך המשפחה.
אברהם שינפלד
מדינת ישראל אישררה את האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד. אולי הגיע הזמן לחשוב על חוק יסוד זכויות ילדים ונוער שיסדיר את זכויות הילדים בתחום בריאות, חינוך, יחסי גומלין בתוך המשפחה וזכויות ילדים ונוער במשפט וכו'.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אנו נשמח להעלות את ההצעה הזו.
מרים פבר
אני קוראת לוועדה לקדם את נושא חוק זכויות ילדים בסיכון שעבר קריאה ראשונה ונעצר.
היו"ר מיכאל מלכיאור
אני מזכיר כי יש לנו סיור ראשוני ביום רביעי. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40

קוד המקור של הנתונים