ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 18/06/2003

100 שנה להסתדרות המורים

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חינוך/6689



18
ועדת החינוך והתרבות
18/06/2003

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6689
ירושלים, ל' בסיון, תשס"ג
30 ביוני, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, י"ח בסיון התשס"ג (18 ביוני 2003), שעה 09:00
סדר היום
מאה שנים להסתדרות המורים בישראל.
נכחו
חברי הוועדה: אילן שלגי
מוחמד ברכה
מיכל גבריאלי
מגלי והבה
מרינה סולודקין
גילה פינקלשטיין
יולי תמיר
מוזמנים
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל
ראש עיריית קרית-שמונה חיים ברביבאי
יוסי וסרמן - מזכ"ל הסתדרות המורים
גד דעי - מ"מ המזכ"ל ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי,
הסתדרות המורים
עופרה דונסקי - משנה למזכ"ל ויו"ר אגף הארגון,
הסתדרות המורים
שלמה ישי - סגן המזכ"ל ומכ"ל הקרן לקידום מקצועי,
הסתדרות המורים
דקלה צדוק - סגנית המזכ"ל ויו"ר תא הגננות,
הסתדרות המורים
זכריה חרדאן - סגן המזכ"ל, הסתדרות המורים
נעמי ריפתין - יו"ר המועצה הפדגוגית, הסתדרות המורים
אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך
אברהם הופנברג - מנהל מינהל החינוך בעיריית פתח-תקוה,
וחבר הנהלת איגוד מנהלי מחלקות החינוך
פסח לנדסברג - יו"ר קרנות ההשתלמות, הסתדרות המורים
יעקב סבן - עוזר ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי ויו"ר סניף
צפת, הסתדרות המורים
זכריה ספיר - רכז, הסתדרות המורים
דליה רוט - סגנית מנהלת המחלקה לגננות,
הסתדרות המורים
גבריאלה צאלון - עוזרת בכירה ליו"ר האגף לאיגוד המקצועי,
הסתדרות המורים
יורם וולק - יו"ר סניף נתניה, הסתדרות המורים
יפה בן-דוד - יו"ר סניף קרית-גת, הסתדרות המורים
ליאורה אלמוג - יו"ר סניף תל-אביב, הסתדרות המורים
עפרה גזית - יו"ר סניף עפולה, הסתדרות המורים

מרגלית וקסלר - יו"ר סניף נצרת עילית, הסתדרות המורים
דורית חגי - יו"ר ועדת אירועי המאה ויו"ר סניף
פתח-תקוה, הסתדרות המורים
יוסף טווינה - יו"ר סניף ראשון-ציון, הסתדרות המורים
סופיאן מוסא - יו"ר סניף נצרת, הסתדרות המורים
לאה סאני - יו"ר סניף הרצליה, הסתדרות המורים
מרדכי סמט - יו"ר סניף ירושלים, הסתדרות המורים
איתן פלדי - יועץ אקדמי, הסתדרות המורים
צבי קראוני - מזכיר סניף דימונה, הסתדרות המורים
יהושע קרני - יו"ר סניף בת-ים, הסתדרות המורים
יוסי קורן - יו"ר סניף קרית-שמונה, הסתדרות המורים
אלי חכם - יו"ר סניף רמלה-לוד, הסתדרות המורים
כרמלה קופלר - הסתדרות המורים
יהושע ליסקר - הסתדרות המורים
שמעון דדון - הסתדרות המורים
יעקב מרציאנו - הסתדרות המורים
עמאד אגבריה - הסתדרות המורים
יהודית וינקלר - הסתדרות המורים
מיכל חפץ - הסתדרות המורים
עינת מירון - מנהלת אשכול גנים בעיר לוד,
הסתדרות המורים
שפרה ניר - הסתדרות המורים
רות סלקמון - הסתדרות המורים
מרסדס פניאן - הסתדרות המורים
שמעון פרי - הסתדרות המורים
זהבה רונן - הסתדרות המורים
ענבל הוכמן - נציגת סטודנטים להוראה במכללות להוראה
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
חפציבה צנעני


מאה שנה להסתדרות המורים
היו"ר אילן שלגי
אני פותח את הישיבה. חג שמח לכל חברי הסתדרות המורים ולכל המורים בישראל, אלה שכאן איתנו, אלה שצופים בנו וגם אלה שעובדים כעת.

אדוני יושב-ראש הסתדרות המורים, מר יוסי וסרמן, חבריי המורים, אנו מציינים היום מאה שנים לייסוד הסתדרות המורים, ארגון שנוסד ע"י מנחם אוסישקין, דוד ילין, אליעזר בן-יהודה ושמות נוספים ב-1903 בזכרון-יעקב. אותם מעטים, שיזמו את ועידת היסוד לפני מאה שנה, היו חלוצים וחולמים בעלי מודעות וחדורי רצון להביא לחיזוק היישוב העברי. אני שואל את עצמי האם הם ידעו לדמיין לעצמם כיצד היום, לאחר מאה שנה, תהיה כאן מדינת ישראל ריבונית, חזקה, ומובילה בתחומי המדע והטכנולוגיה, שיש בה כשני מליון תלמידים וקרוב ל-300 אלף סטודנטים. מותר לנו גם לשאול את עצמנו היום האם אנו מסוגלים לחזות כיצד אנו רוצים שתיראה מדינת ישראל וכיצד תיראה מערכת החינוך שלה בעוד מאה שנים. אני משוכנע, כי מדינת ישראל תחיה בשלום עם כל שכנותיה, שיהיה כאן מזרח תיכון פורח ודמוקרטי, וכי כל תופעות הפונדמנטליזם, הן מסביבנו והן בתוכנו, תיעלמנה. אולם, כדי שכבר בשנים הקרובות נוכל לחזק את החברה הישראלית, עלינו לקיים דיון וחשיבה ולהירתם לשינוי סדרי עדיפויות.

האם היום כל מורה ומורה בישראל מרגישים כי זהו יום חג להם? האם הסתדרות המורים היא איגוד מקצועי גרידא או גם התאגדות והתלכדות של מורי ישראל למען עתיד החינוך והחוסן הלאומי ומעמדו של המורה הישראלי? האם הסתדרות המורים תפעל רק למען תנאי עבודתו של המורה או תפעל ותשתלב בשינויים מערכתיים אשר יחזקו את החינוך בישראל ואת מעמד המורה בחברה?

אני קורא להסתדרות המורים לתמוך במעבר הדרגתי וזהיר של מערכת החינוך כולה לחמישה ימי לימוד בשבוע וקיצור חופשת הקיץ, לריכוז כל פעילות החינוך הבלתי פורמלי לימי שישי.

אני גם מזמין אתכם לקבוע למורה קוד אתי מחייב.

אני קורא להסתדרות המורים לפעול להשבחת המערכת הנמצאת היום במצב קשה, כאשר תוצאות מבחני המיצ"ב שהתפרסמו בימים האחרונים מצביעות על כשלים ופערים.

באחת מישיבותיה הראשונות של ועדת החינוך והתרבות בכנסת ה-16, הכנסת הזאת, קראנו לשרת החינוך להימנע ככל האפשר מפיטורי מורים. דרשנו לא לפטר מורים צעירים בעלי מוטיבציה ולאפשר למורים שנשחקו בעבודה קשה רבת שנים והרוצים בכך לצאת לפרישה מוקדמת. ערב חג הפסח יצאנו בגינוי התופעה המבישה של משלוח הודעות פיטורים למורים לבתיהם בשעות הלילה. הופתענו לשמוע, כי גם מורים שאושרה להם פרישה מוקדמת קיבלו מכתבי פיטורים. זו השפלה מיותרת למי שנתנו את מיטב שנותיהם למערכת החינוך.

קראנו שוב ושוב להתייעלות במנגנונים ולצמצום במחוזות ובדרגי הפיקוח.

לעמדתנו היתה תרומה לתוצאות שהושגו ועדיין נמצאות בתהליך.

בדיון במליאת הכנסת, בהמשך הבוקר, תהיה לי הזדמנות לקרוא לחיזוק מעמד המורה ולשיפור תנאי עבודתו, שהרי תהא זו השקעה חשובה ביותר בתשתית - תשתית חינוכית החיונית כל כך למדינה ולחברה הישראלית. תודה רבה.

נאפשר, כמובן, לנציגי המורים, לחברי-כנסת ולאורחים להתבטא. לרשותנו קצת למעלה משעה, ובשעה 10:15 יתקיים בטרקלין שגאל בקומה הרביעית טקס בהשתתפות יושב-ראש הכנסת ולקראת השעה 11:00 אתם מוזמנים ליציע לשמוע את הדיון במליאת הכנסת. זה אומר, שנצטרך לסיים פה עד השעה 10:05 או 10:10 ולא יאוחר מזה. מר יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים, בבקשה.
יוסי וסרמן
אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, חבר-הכנסת שלגי, סגן שרת החינוך חבר-הכנסת הנדל, חברת-הכנסת גילה פינקלשטיין, חברת-הכנסת יולי תמיר, חברת-הכנסת מרינה סולודקין, ברוכים הבאים. על-פי מה שנקבע, אהיה הדובר היחיד בפורום הזה מבין חברי הנהגת הסתדרות המורים והנהלתה. שאר הדוברים יהיו חברינו המורים, הגננות, המחנכים, נציגים מבתי-הספר ומגני-הילדים שיביעו את עמדתם לגבי הנושא שעל הפרק.

אומר שני משפטים בקצרה. אני נרגש ומאד מודה ליושב-ראש ועדת החינוך, ליושב-ראש הכנסת, לשרת החינוך ולסגנה על האירוח והאירוע המיוחד הזה לכבוד הסתדרות המורים החוגגת מאה שנה. אנו רואים את עצמנו כמשלבים ומחזקים בידינו שני דגלים: דגל אחד הוא דגל האיגוד המקצועי. באופן טבעי זו חובתנו לדאוג ככל שנוכל למען מורי ישראל ומחנכי ישראל. הדגל השני הוא הדגל שאנו שותפים במעשה החינוכי. אנו רואים את עצמנו כשותפים מלאים בכל מה שקורה במדינת ישראל בתחום החינוך. החינוך הוא התשתית והיסוד לעצם הקיום שלנו במדינה, ובמיוחד במדינה כמו ישראל. לכן, בשנה הבאה זהו הנושא המרכז שלנו: מעמד המורה. נעשה כל מאמץ על מנת שנוכל לקדם את מעמד המורה, שכרו ותנאי עבודתו במדינת ישראל, ונעשה זאת בקמפיין ציבורי רב-היקף.

אנו מאד שמחים על היום הזה. תודה לכל חבריי שהגיעו לכאן, חברי הנהגת הסתדרות המורים, חברי הנהלה וחברי מרכז, פעילים, חברים, מורים וגננות, מנהלים, נציגי משרד החינוך, סמנכ"ל משרד החינוך וראש העיר קריית-שמונה הנמצא איתנו כאן ששותף לנו בכל הקשור לחינוך בעירו ובכלל הוא מורה ומחנך. אני מודה לכולם. יום טוב לכולנו.
היו"ר אילן שלגי
ברצוני להודות לסגן שרת החינוך, חבר-הכנסת צבי הנדל, שהצטרף אלינו.
סגן שרת החינוך והתרבות צבי הנדל
היושב ראש, הסתדרות המורים, אחרונים חביבים, מורות ומורים, ראש העיר מקרית-שמונה, עושה לי טוב על הנשמה שטרחת לבוא מקרית-שמונה. זה סימן שאתה בריא בנפשך ושאתה מבין שחינוך חשוב יותר מהרבה דברים אחרים שמדברים עליהם כל כך הרבה בתקשורת. למרות שעל זה לא מדברים, הוא החשוב ביותר.

לקראת יום שחוגגים בו מאה שנה להסתדרות המורים, הכנתי קצת שיעורי-בית והתבררו דברים מדהימים. כשקמה הסתדרות המורים, היא היתה חלוץ. ראשית, היא היתה הסתדרות העובדים הראשונה מכלל המגזרים, ואולי אני מחדש גם לך כמה דברים. שנית, היא פעלה רבות ביישובים קטנים שהיו בהם אולי מאה דוברי שפה עברית, והיא חרתה על דגלה להנחיל את הלשון ולהכניס לימודים עבריים. מטרות המייסדים של הסתדרות המורים היו: לכונן מערכת חינוך לאומית ולהחיות את השפה העברית, שנחשבה בתקופה ההיא, לפני מאה שנה, לשפה מתה ומעט מאד דיברו עברית, ואת התרבות העברית. כאמור, זו היתה תעוזה יומרנית ביישוב עברי כה קטן.

אין בעצם בית בישראל שאין לו איזו שהיא נגיעה לחינוך. הסתדרות המורים צריכה להוביל ולהנהיג. היא היתה מהיוזמות והמובילות להקמת משרד החינוך. היום, זו מצוה לזנב בה כי זו דרכו של עולם, אבל כך עשיתי גם אני בקדנציה הקודמת כשעוד הייתי יושב-ראש ועדה בוועדה אחרת שיש בה הרבה נגיעה למשרד החינוך - בתחום העליה והקליטה - עד שהגעתי למשרד ופתאום ראיתי שזה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי. הסתדרות המורים היתה אחת מהדוחפות והיוזמות להקמת משרד החינוך.

אנו יודעים, שרוב אלה שבוחרים במקצוע ההוראה רואים בעניין הזה שליחות שלא תמיד שכרה בצידה. תמיד שכרה בצידה בצד של התוצאה. בצד של המשמעות שאתה לוקח על עצמך לחנך את הדור הצעיר, שהוא העתיד והוא יוביל את המדינה בעוד מספר שנים, לא תמיד שכרו בצידו ואני מדבר בהקשר הכספי הפשוט של שכר. למרות זאת, הולכים לזה. הייתי אתמול בסיום של אחת המכללות, ועושים מאמצים גדולים לשפר את איכויות המורים גם בצד האקדמי בכל הכיתות, וזה לא מהיום, בכל הכיתות, ומצטרפים לאט-לאט לשורות אנשים טובים ומצויינים. יש בזה תמיד גלים של עליה וירידה, אם זה יותר במודה או פחות. התפקיד שלנו או תפקיד ההסתדרות, התפקיד של כולנו, של כל המדינה, הוא להפוך בתודעה הלאומית את נושא החינוך, את נושא המחנך, את נושא המורה, למקצוע IN, כלומר למקצוע שזה כבוד להשתייך אליו. גם אם הכבוד בא בצמוד לכסף, ואם מישהו מרויח עשרות אלפים הוא נחשב ליותר מכובד, אין מקצוע יותר מכובד ממורה בישראל. כולנו יודעים שבסופו של דבר זאת גם השקעה שקשה לראות את פירותיה המיידיים. בעידן היום של העכשויזם, שבכל דבר אנו חייבים לראות מיד תוצאה, הוראה וחינוך הם דבר הפוך מזה. אם יצא וזכית - אחרי הרבה שנים אתה מתחיל לראות את הפירות וגם אז לא תמיד ברור לך אם זה בדיוק מה שאתה השקעת, אבל אין דבר חשוב יותר.

הזכירה השרה גם בימים האחרונים, בהקשר של המאבקים על התקציב, שבעצם החינוך הוא תשתית לאומית, יסודית ומשמעותית יותר מכל הדברים האחרים שנקראים כביכול תשתית, כי תמיד במדינת ישראל ידענו שהכוח שלנו הוא באדם ולא במכונה. בסופו של דבר, אתם אלה שמעצבים ומייצרים את דמותו של האדם לשנים הקרובות, שהוא בסופו של דבר יוביל את המדינה שלנו.

אסיים ואומר, שברוך ה' אם אתה לרגע מתעלם מהעיתונים ומסתובב קמעה בין מוסדות חינוך ופוגש מורות ומורים, אין לזה כמעט כל קשר לאוירה שמנסים ליצור מדי פעם כתבים כאלה או אחרים בתקשורת. אלה אנשים באיכות עצומה עם רצון עז להצליח, וכמעט עולה להם בדם לבם כל נושא של פרוייקט כזה או אחר חינוכי אם הם יכולים או לא יכולים לבצע. אתה רואה שניכרים דברי אמת. זה לא לעשות איזו שהיא פוזה כי הגיע סגן השר וצריך לספר, אלא אתה רואה שלפעמים עם דמעות בעיניים מדברים על כך שילד מסויים לא יוכל לקבל את הטיפול כי הכלים שניתנו למורה אינם מספיקים. אתה רואה איזו איכות מעולה של מורים יש לנו.

אני מאחל להסתדרות המורים ביום הולדתה המאה לשאוב את כוחותיה מראשוני מקימי הסתדרות המורים, שהיתוו לנו דרך ברוכה, להיות ראויים לכל המורים והמורות הנפלאים שהיא בעצם נציגתם, ולעזור ויחד להרים את קרנו של המורה גם בצד ה'מעצ'ע-מעצ'ע' וגם בצד של התעודה והתהודה הציבורית.

עלו והצליחו.
היו"ר אילן שלגי
תודה רבה לסגן השרה.

חברת-הכנסת גילה פינקלשטיין, בבקשה. אחריה חברת-הכנסת יולי תמיר.
גילה פינקלשטיין
אני, באופן מיוחד, מתרגשת, מאחר ועבדתי שנים רבות בהסתדרות המורים. הייתי מ"מ יושב-ראש העמותה לקידום ההוראה והחינוך, סגניתו של מזכ"ל הסתדרות המורים בעמותה לקידום ההוראה והחינוך. ארגנתי שבתות, כנסים והשתלמויות למורים - עבודה שמאד עניינה אותי - בסיפוק רב. בתפקידי הקודם הייתי יושבת-ראש האגף לרווחת הפרט, ועכשיו מחליף אותי חברי יעקב מרציאנו. זו היתה מלאכת קודש שהיתה הכנה לעבודתי בכנסת - טיפול במאות פניות של מורים במצוקה מסיבות שונות מכל רחבי הארץ. זו מלאכה שעסקתי בה חמש שנים, שבהחלט הכינה אותי לעבודה בכנסת, כשגם כאן אנו שליחי ציבור ומטפלים בבקשות אנשים ובמצוקותיהם.

לפני שאומר את דבריי, אני רוצה להודות למוטי סמט, יושב-ראש הסתדרות המורים בירושלים וסגן המזכ"ל, שאמש בבנייני האומה יזם ערב נהדר בשיתוף עם גד דעי, יושב-ראש ארגון המורים הדתיים בישראל, מאה שנה להסתדרות המורים וששים שנה לארגון המורים הדתיים. קיבלנו את ברכת שרת החינוך, והיה ערב שאי-אפשר לשכוח. אני רוצה לברך אותו על היוזמה. התרגשנו מאד מהערב, ואולם מלא מפה לפה בבנייני האומה. אני מברכת, שנזכה לשמוח ולחגוג עוד שנים יפות להסתדרות המורים ולארגון המורים הדתיים כי אכן אנו עושים מלאכת קודש.

לצערי, כידוע לכולנו, מעמד המורה מאד בשפל, ואנו רוצים שעוד צעירים יבואו. כפי שמעמד המורה היום, איננו יכולים למשוך עוד צעירים. במחשבה עם גד דעי, יושב-ראש ארגון המורים הדתיים, מזכ"ל הסתדרות המורים יוסף וסרמן והסמנכ"ל עופרה דונסקי, שאנו שנים עובדים יחד, חשבנו איך מקדמים ואיך מושכים צעירים. העלינו את הרעיון הבא: כשם שיש לנו את מגילת זכויות התלמיד שזה מאד יפה, וכמנהלת בית-ספר אני יודעת את כל הפרטים לגבי זכויות התלמיד, היינו כולנו רוצים יחד לבנות את זכויות המורה. אין שבוע שלא עובר שאנו שומעים מהמורה: "האמא של התלמיד סטרה למורה, ואיימו על המורה" ויש מורים שחוששים. לא פעם אומרות לי מורות, גם כשהייתי מנהלת: "אני באה בפחדים לבית-הספר, שמא יקרה לי משהו". לא כל המורות חזקות. אנו רוצים לתמוך ולעודד. מאחר ואני באה ממשפחת הסתדרות המורים, הייתי רוצה שבשיתוף איתכם כולנו יחד נבנה את מגילת זכויות המורה, כדי שהמורה יבוא בשמחה לבית-הספר וכדי למשוך את המורים הצעירים שיגיעו - גם לדאוג למעמד המורה, גם לדאוג להרגשה שלו, לביטחון שלו ולרווחה שלו.

יש לנו בכנסת ספריה שמכינה לנו חומר לישיבות, ולישיבה זו הכינו לנו חומר יוצא מן הכל על מאה שנים להסתדרות המורים, ואני חושבת שהוא מונח על השולחנות: ההסטוריה של הסתדרות המורים. עברתי על ההסטוריה, ויש כאן כמה נקודות שבהחלט מעוררות מקום למחשבה. קודם, אומר קצת על הצד ההומוריסטי. אבי היה מנהל בית-ספר, ובבית יש לי את "הד החינוך" שנים מהרגע שהוא התחיל לצאת לאור. שמרתי עותק של "הד החינוך" מלפני חמשים שנה שכתוב: "למנהל יצחק מרגל, ברכות להולדת בתך פרידה גילה מרגל" - זו ברכה, שאבי קיבל כשנולדתי לפני חמישים שנה מצוות מוריו בבית-הספר "יעבץ" שהוא ניהל.

כשאני מסתכלת על ההסטוריה, יש כאן נקודה שכואבת לי. הפרישה הזאת של ארגון המורים העל-יסודיים. עבדנו בהרמוניה, ולפתע בשנת 1958 פורש הארגון העל-יסודי כשאצלנו באמת אנו מטפחים ומטפלים במורים מהגן והלאה. בגן נמצאות דקלה ודליה רוט, שמטפלות בגננות בצורה יוצאת מן הכלל. ביסודי ובעל-יסודי יש את יעקב סבן, זכריה ספיר, דב רונן ופסח לנצברג שעשו עבודה יוצאת מן הכלל. בשביל מה באמת הפרידה? היינו משפחה נהדרת ומאוחדת, ואני עדיין מאמינה שנתאחד יום אחד והייתי רוצה לחשוב על זה. אולי זה ייצא כאן מהחדר הזה - לחשוב על להתאחד למשפחה אחת.

יותר מאוחר, כנאמר בחוברת, היתה הרפורמה בחינוך שלדעתי ולדעת עוד הרבה אנשים שמבינים בחינוך הגדילה רק את האי-שויון בחינוך ופתחה את בתי-הספר המיוחדים הייחודיים, בית-הספר למדע ובית-הספר לאומנויות. דוקא היו לנו כאן הרבה מחשבות ודברים שחשבנו שפוגעים בשויון בחינוך.

העמותה לקידום החינוך וההוראה בישראל הוקמה ב-1990 בעזרת המדען איתן פלטי שנמצא איתנו, המנכ"לית ציפי גבעון, הסמנכ"לית שלומית, כרמלה קופל שהיתה יושבת ראש ההנהלה, והם עשו דברים נפלאים. יותר מאוחר שלמה ישי המשיך, ואחר כך אני קיבלתי תפקיד. קיימנו כנסים והרבה ראיונות. אני זוכרת הרבה ראיונות שבהם הבאנו מצד אחד את יוסי ביילין ומצד שני את חנן פורת. היו הרבה ראיונות מרתקים, ימי עיון בנושאים: סמכות הורית וסמכות מורים, מגמות עתידיות בחינוך והאשה בראי היהדות. היו דברים מעניינים מאד שריתקו. ואכן, אני שומעת שהעמותה ממשיכה לעבוד, לעשות, לבצע וליזום דברים מוצלחים מאד.

יותר מאוחר הוקמה הקרן לקידום מקצועי, שמנכ"לה הוא שלמה ישי והסמנכ"לית היא כנרת. בעזרת הקרן לקידום מקצועי אין מורה בישראל שלא מבין במחשבים, ואין מורה בישראל שלא התקדם מבחינה מקצועית. זו קרן, שאכן עוזרת למורים כגוף אחד להשתלם ולהתקדם.

יש את "אשמורת", הגוף הכלכלי, שיושב ראשו הוא זכריה ספיר ויש גם יורם שאינני רואה אותו פה. גם היא עשתה דברים נפלאים וקידמה אותנו.

אנו מגיעים לנקודה מוצלחת מאד שלקחתי בה חלק: הקשר עם התפוצות. הסתדרות המורים יצרה קשר עם ארגוני המורים בכל העולם בראשות יוסי וסרמן וגד דעי, שמפעם לפעם הצטרפתי אליהם כמתרגמת בשליחויות האלה וראיתי אכן כמה מכבדים את הסתדרות המורים, הארגון המקצועי בישראל. הגיעו משלחות מגרמניה ומבולגריה, ומכל מקום ומכל רחבי תבל הגיעו משלחות חזרה אלינו, וכשנסענו לשם תמיד התחשבו ושאלו אותנו: "איך אתם? מה אתם? מה הזכויות של המורה?" ותמיד נתנו לנו את הכבוד, והצלחנו ליצור לנו מעמד מאד חשוב בקרב ארגוני המורים בעולם.

העיתונים שלנו, של הסתדרות המורים, החל מ"הד החינוך" שהמנכ"ל הוא יוסי וסרמן ועופרה והלחמי מקדמים ומחדשים ומכניסים תמיד פן חדש לעיתון, ויש גם את העיתון "אתרוג" שיזם אותו גד דעי, יושב-ראש ארגון המורים הדתיים, והעורכת גבריאלה. זה עיתון שאנו מקבלים עליו אינסוף מחמאות עם צוות עריכה יוצא מן הכלל.

הסתדרות המורים - אני רוצה לברך אותה, שתמשיך להתקדם ולבצע יוזמות נהדרות ושתמשיך להיות משפחה חמה כמו שהיא כי אני באמת מאד מתגעגעת.

לסיום, אקרא לכם קטע קטן, שיר קטן, שאני נותנת לכם במתנה שהגעתם לכאן היום. זו מתנה שלנו, חברי-הכנסת, לכם חברי הסתדרות המורים. השיר נכתב ע"י נחמה בן-אליהו, יקירת החינוך הדתי. אחת לשנה אנו נותנים פרסים למחנכים שהעניקו רבות לחינוך בישראל. מדובר בערב שמקיים גד דעי יושב-ראש ארגון המורים הדתיים שבוחר 11-12 מורים, כל פעם מספר אחר של מורים, שמקבלים את הפרס יקיר החינוך הדתי. נחמה בן-אליהו כותבת למורה:
(
"נוריד כובענו בפניך, אחינו המורה,
אתה שהעלה הכתוב עליך כאיל
ו אתה הורה.
החופשה הקצרה בה כולה מקנאים נגמרה,
הוצא את התיק והיומן מהמגירה.
ידענו
הלב שלך פועם בציפיית קודש ובחיל,
לעומת זאת להורים החופש הגדול רק מתחיל.
את המורה בזכוכית מגדלת יבדקו,
מעשיו יבקרו, כל מלה בסורק יסרקו.
אם הצליח התלמיד, המורה היטיב ללמד, טרח
באון -
אומרים ההורים
'בטח, זה מהגנים. הבן שלנו גאון'.
אם, חלילה, נכשל התלמיד, לעתים זה קורה -
טוענים ההורים
'בכל אשם המורה'.
שכרך הרבה מאד, כמובן לא בתלוש,
שהדי במרומים, הסכום שם דל וקלוש.
השכר האמיתי הוא מבט חם ומבין כפול שלושים,
במיוחד אם נאמר לך
'לת
למיד זה סיכויים קלושים'.
השכר הוא
אם תלמיד לשעבר את הכביש חוצה,
כדי לומר
'שלום המורה, רק לדרוש בשלומך אני רוצה'.
אם לאחר הרבה הרבה שנים אתה מקבל פתאום לחג מתלמיד שתי שושנים,
ועוד רעיון במוחנו עולה -
כי הציון שלך לא 'טוב מאד' כי אם 'מעולה'.".
)




















תודה.
היו"ר אילן שלגי
עד עכשיו לא הגבלנו בזמן, ולחברת הכנסת גילה פינקלשטיין, שבאה משורותיכם, בודאי שהגיע זמן יותר מאשר לכולנו, אבל אני מבקש שבהמשך גם חברי-הכנסת וגם הדוברים האחרים ינסו להתרכז ב-2-3 דקות. חברת-הכנסת יולי תמיר, בבקשה. אחריה חבר-הכנסת מוחמד ברכה.
יולי תמיר
כמו שחבר-הכנסת אילן שלגי יודע, אף פעם לא צריך להגביל אותי בזמן כי אני תמיד מדברת מאד בקצרה. הפעם אדבר קצר במיוחד, כי אני מתנצלת מראש שכן יש ישיבת ועדת חוקה שדנה בנושא בית-המשפט העליון, ואני צריכה לצאת ולהצביע שם.
היו"ר אילן שלגי
חברת-הכנסת יולי תמיר, אל תגעו בבית-המשפט העליון.
יולי תמיר
אנו לא נקיים פה את דיון משנה לדיון בבית-המשפט העליון.

בכל מקרה, אני באמת רוצה לברך על האירוע החגיגי והחשוב הזה, ולומר לכם, המורים, שבעיניי מקצוע ההוראה הוא אחד המקצועות היחידים שאפשר לומר עליו שהוא אבן-יסוד של המשק. כשדיבר שר האוצר נתניהו בתקופה האחרונה על האיש השמן ועל האיש הרזה, כל הזמן חשבתי שהאיש הכי רזה במשק הוא בעצם אשה והיא מורה. היא נושאת על כתפיה את כל המשק, והיא נושאת על כתפיה לא רק את המשק העכשוי אלא גם את המשק העתידי. אם רוצים שיהיה כאן משק מתקדם, שיביאו לכאן תעשיה ומשאבים - המשאב העיקרי ואולי היחידי שיש לנו להציע זה ההון האנושי, ומי שמטפח אותו זה המורים. לכן, בעיניי, המורים הם הציר שעליו נסוב כל המשק.

לעשות למעמד המורה זה לא לעשות טובה למורים - זה להבין הבנה עמוקה וארוכת טווח איך בונים משק מודרני. נדמה לי, שהיום, כשאנו רוצים לצאת שוב למאבק על מעמד המורה, כך צריך לדבר, כלומר בשפה הזאת, שהמשק מבין אותה, שהכלכלה מבינה אותה, ששר האוצר מבין אותה ושהעתיד מבין אותה. גם הילדים מבינים אותה, כי הילדים נזכרים בבית-ספר כשהם חושבים על העתיד. אולי היום אין להם חשק ללכת, לעשות בחינה וללמוד, אבל כשהם חושבים על העתיד הפרטי שלהם ואולי גם אם יש להם את יכולת הראיה לראות את העתיד הכולל הם חושבים אחרת פתאום על בית-הספר ועל המורה.

בעיניי, הדרך המרכזית לתת כוח למורים, וזה אולי הלקח שלנו ממאה שנים של הסתדרות המורים, זה לתת להם חזרה כוח להשפיע. נדמה לי, שיותר מכל דבר אחר הסתדרות המורים הצטיינה בכך שהיא עיצבה את מדינת ישראל. מעט אנשים יודעים, שהחגים שלנו, כפי שאנו חוגגים אותם, התפיסה, השפה והספרות שלנו נקבעו במידה רבה ע"י הסתדרות המורים. כשמורים הם פאסיביים, הם לא יכולים בעלי מעמד. רק מורים אקטיביים שיש להם מעמד ותרומה לעיצוב ההוראה, לעיצוב תכנית הלימודים ולעיצוב מבנה בית-הספר, הם מורים שיש להם גם גאוה במה שהם עושים.

לכן, אני מקווה ששני המאבקים האלה יהיו עכשיו הדגל המרכזי שהסתדרות המורים תניף: ראיית המורה גם כתורם המרכזי למשק וגם כיוצר המרכזי במשק. אני חושבת, ששני הדברים האלה ביחד יכולים לא רק לשפר את מעמד המורה אלא גם את היחס למורה ואת איכות ההוראה.

תודה רבה לכולכם. אני מתנצלת שעלי ללכת.
היו"ר אילן שלגי
אני מבקש לומר לאורחינו: אנו מודים לכם על מחיאות כפיים, אבל זה לא נהוג בכנסת. אנו בישיבת ועדה. מעתה והלאה גם בלי שתעשו כן אנו נדע שאתם מעריכים את דברי הדוברים.
מוחמד ברכה
ברוכים הבאים לכנסת. אומנם האירוע שלשמו אנו מתכנסים הוא אירוע חגיגי של מאה שנים להסתדרות המורים, שזה באמת אירוע חשוב וחשוב שיצויין דווקא בכנסת, סמל הריבונות במדינת ישראל, אבל אינני יכול על דרכה של חברת-הכנסת פינקלשטיין להקדיש שיר - לפחות שיר שמח אני לא יכול - דווקא בימים האלה שהם לא ימים חגיגיים למערכת החינוך. אינני רוצה לגלוש לנושאים האחרים. אני מרגיש חובה לומר זאת בבוקר עצוב כזה, כשתלמידה בת 7 נהרגת בפיגוע. זה דבר שמזעזע את כולנו. זה דבר שאמור להמריץ את כולנו ללכת לערכים של שלום ושל דו-קיום. אני חושב, שזו אחת המטלות העיקריות שמוטלות על מערכת החינוך במדינת ישראל ועל ציבור המורות והמורים. אני בטוח, שאכן הדברים האלה נעשים במערכת החינוך. אבל, כאמור, הימים האלה הם לא ימים חגיגיים למערכת החינוך.

אדוני סגן השרה, אני חושב שמישהו היה צריך לעמוד כאן בפני ציבור המורים ולהתנצל בשם משרד החינוך וממשלת ישראל על מבצע "הקש בדלת" לא למלחמה בסרטן אלא לפיטורי מורים ע"י חברה פרטית שהידפקה על דלתותיהם של מורים ומורות באמצע הלילה.
דוברת
כל הכבוד.
מוחמד ברכה
יש אילוצים בכלכלה שצריך לקחתם בחשבון, אבל הם לא חייבים לפגוע בחינוך ובכבוד של המורה בשום פנים ואופן. זה דווקא היום, כשאלפי מורים מפוטרים, ודוקא היום כשמקבלים בכנסת חוקים לחוקק את ההפרה בהסכמי עבודה - דבר, אדוני מזכ"ל הסתדרות המורים, שיכול לרוקן את ההסתדרות מכל תוכן אם המדינה והממשלה תדון עם האיגודים המקצועיים ועם המורים בדרך של חקיקה ולא בדרך של הידברות ומשא ומתן. זה דבר שלא יכירנו מקומו ושאין לו מקום בהתנהלות של מערכת חינוך ושל מערכת של סדר ומינהל תקין במדינה מתוקנת.

רבותי המורים, אני רוצה להביע דעה שאינני יודע עד כמה אני חלוק עם חלק מכם וכמה אנו מסכימים: נושא הדחיפה לכיוון של ניהול עצמי של מערכת החינוך ואלה מלים חדשות למלה "הפרטה". יש ערכים ודברים בחברה שזו האחריות של המדינה, וזה לא אמור להיות כפוף לחוקי השוק. חינוך הוא לא על-פי חוקי השוק. חינוך הוא ערך ולא מקצוע. להקנות חינוך לתלמידים זה ערך שהמדינה אמורה להיות אחראית עליו ולא להפקידו בידי כל מיני גורמים וחברות פרטיות תחת השם "ניהול עצמי". כל חברה פרטית עוסקת כדי להרויח כמה שיותר, וזה הערך העליון. מדינה לא יכולה להתנהל או לנהל מערכת חינוך על עקרון הרווח, אלא על-פי העקרון של הקניית חינוך שויוני לכל הילדים במדינת ישראל. אני, בהחלט, יכול להסכים ולתמוך בניהול עצמי ע"י מורים שיהיו מעורבים בקביעת תכניות לימודים ופעולות חוץ-בית-ספריות, אבל שהאחריות על מערכת החינוך או על חלקים במערכת החינוך תופקד בידי יזמים פרטיים - אני חושב שזה אחד האסונות שיכולים לפקוד את החברה במדינת ישראל.

אני גם חושב, שמערכת החינוך צריכה להתמקד בדברים שמחברים את חלקי האוכלוסיה השונים ובדברים שיכולים לחזק את הערכים המכוננים של חברה שויונית. יושב-ראש הוועדה, לפני כמה ימים היה דיון בוועדת החינוך על בית-ספר דמוקרטי ברעננה. החינוך לדמוקרטיה צריך להיות נחלת כל התלמידים במדינת ישראל ולא מסלול של בתי-ספר אליטיסטיים לשכבה דקיקה מאד בחברה הישראלית. אני חושב, שערך השויון הוא גם ערך שצריך להאציל אותו ולחזק אותו בתוך מערכת החינוך גם בין יהודים וערבים. אני יודע שבהסתדרות המורים מתקיים ניהול משותף ועבודה משותפת של מורים מכל המגזרים, חילונים ודתיים, יהודים וערבים וכו', אבל אני חושב שלאור המצוקות הקיימות במערכת החינוך הערבי ההסתדרות צריכה להידרש דווקא לחלקים החלשים בתוכה וזה דווקא הציבור הערבי או מערכת החינוך הערבית. גם בפריפריה יש כל מיני בעיות.

לכן, לא יכולתי להיות איש בשורה ולהגיד מלים מלוקקות וחלקלקות. אני מאחל לכם באמת הצלחה ואני לוחץ את ידיכם בחום, אבל אני חושב שאנו הולכים לקראת אתגרים חשובים מאד. מה שלא יהיה, אתם תמצאו בוועדת החינוך חברים שיעמדו לצידכם לאורך כל הדרך. תודה רבה לכם.
היו"ר אילן שלגי
רבותי, אנו יודעים שאתם מעריכים את הדברים. אין ספק שעד עכשיו כל הדוברים מסכימים שהחינוך הוא השקעה בתשתית. אתם יום-יום משקיעים בתשתית שלנו. כאשר ממשלת ישראל מדברת על הסבת תקציבים להשקעה בתשתיות, היא חייבת לכלול בזה את החינוך. עם כל הכבוד, אי-אפשר לומר "אנו נקצה ששה מיליארד שקלים לתשתיות" ולדבר רק על כבישים ורכבות.

ההסכמה הנוספת, שיש פה בינינו, היא שצריך לחנך לשלום ולדמוקרטיה, ועדיין לא שמענו אבל בודאי שכולנו מסכימים שצריכים לחנך גם ליהדות נכונה. יכול להיות שבתחומים ובנושאים או בתת-נושאים מסויימים יש מחלוקות כיצד לעשות את הדברים ולאן לנתב, אבל יש הסכמה במערכת החינוך וגם בין הדוברים פה שהחינוך הוא תשתית ושצריך לדבר ולחנך לשלום, לדמוקרטיה, ליהדות ובודאי לערכים נוספים שעוד יוזכרו כאן.

חברת-הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה. אחריה חבר-הכנסת מג'לי והבה.
מרינה סולודקין
אדוני היושב-ראש, אני באה משושלת של מורים. אמי היתה מורה למתמטיקה בבית-ספר מוסקבאי, וסבתי, שנספתה בשואה, היתה ראביצין ידועה ומפורסמת בעיירה יהודית אוקראינית. אני עבדתי כחברה פרופסור באוניברסיטה של מוסקבה שש-עשרה שנים, ואחר כך חמש שנים באוניברסיטה העברית. לפי המתכונת, השתייכנו, כסגל אקדמי, לאחד מארגוני המורים. אני נמצאת בכנסת זו קדנציה שלישית, וביקשתי והתחננתי להיות חברה בוועדה שלנו, ועדת החינוך והתרבות של כנסת ישראל. אני מרגישה כבוד רב להשתתף גם בישיבות וגם לחבר את החוקים.

לצערי הרב, נסיוני עם חוקים בתחום החינוך לא כל כך טוב, אבל ברמה הצהרתית אני חושבת שזה היה חשוב שניסיתי להעביר חוקים לגבי זה שלכל מורה ישראלי יהיה תואר ראשון ושלא להשבית ב-1 בספטמבר כי זה חג לאומי לכל עם, וגם חוקים לגבי זה שלא יהיו יותר משלושים תלמידים והשכלה גבוהה בחינם לכל אזרחי מדינת ישראל. זה העתיד שלנו. אני בטוחה, שאתם מלח הארץ. כולנו ערבים ואחראים על עתיד המדינה שלנו.

קרו דברים חשובים מאד בעשור האחרון במערכת החינוך. נכנסו אלפי מורים עולים. אני חושבת, שזה מועיל לכל רמה השכלתית, רמת ההוראה ולימודים במדינת ישראל, כי הם הביאו את הנסיון שלהם, את הכשרונות של מורים בתחומי מדעים, מתמטיקה, מוזיקה ופיזיקה, ורמה של מעצמת-על שזה גם חשוב מאד.

לצערי הרב, בהרבה ישיבות וגם היום אינני רואה הרבה מורים עולים. אני ממליצה לכם להביא אותם לארגונים ולרמות במשרדים ולדרגות מפקחים.
היו"ר אילן שלגי
האם בין הנוכחים כאן יש מי שעלה למדינת ישראל בעשרים השנים האחרונות?
דובר
מי שעלה לפני עשרים שנה הוא כבר לא עולה.
היו"ר אילן שלגי
אמרתי "עשרים שנה", כדי שנקבל לפחות יד אחת.

אנו, בהחלט, שמחים ויודעים שיש עולים בין המורים והמחנכים ובודאי בשיעור יותר גדול מאשר אלה שהצליחו להגיע לכאן היום.
מגלי והבה
אני רוצה לברך אותך בחגכם. כשמדברים על "מאה שנים" ביחוד במדינת ישראל אנו מדברים תמיד על מאה שנות סכסוך, אבל כשאנו מדברים על מאה שנים להסתדרות המורים זה בהחלט הישג אדיר. אני שמח שאתם נמצאים כאן. בנוסף, החצי שלי הוא מכם. אשתי מורה, ואני מכיר את המערכת גם מהצד הזה של המורים.

אני רוצה לברך גם את ראש עיריית קרית-שמונה שנמצא כאן. אני יודע ומוקיר מה עושה אדוני בנושא החינוך אצלו ומה חשיבות החינוך כדי לחזק את הצפון, ואני כאיש הצפון.

אני גאה בהישגים שלנו. אבל, בזמן האחרון, בתפקידי הקודם כמנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה איזורי, יצא לי להסתובב בהרבה מדינות בעולם והתחלתי לראות את הטבלאות שלנו של ההישגים בחינוך ובתחומים שונים ואיך אנו מתחילים לרדת בהן ואיך אנו מתחילים להיות מסומנים כגבוליים עם המדינות שחלקן אף מהעולם השלישי וחלק מהן כבר מתחילות לעבור אותנו. זה מדיר שינה מעיניי, וזה צריך להדיר שינה מעיני כל אחד שאכפת לו מנושא החינוך, כי זה הדבר החשוב ביותר לנו במדינה הזאת.

מה עוד יותר מדיר שינה מעיניי? לא פלא שאני דרוזי ושייך למיעוטים במדינה הזאת. מבחינת מצבנו בחינוך, אנו בתחתית הרשימה. לא רק שממוצע הישגי הבגרות שלנו הוא הנמוך ברשימה, גם למדנו פטנט חדש לא מזמן, וזה יום חג הסתדרות המורים ואינני רוצה להעיב על החגיגה היום.: גם מצב ההעתקות אצלנו הוא הכי גדול. התחלנו להעיר להסתדרות המורים ולמשרד החינוך ולהגיד שיש לנו בעיה יסודית בחינוך. אנשים לא חושבים, שאם לא מחנכים את הדרוזים האלה אחר כך פוגשים אותם כחיילים גרועים וכאזרחים גרועים. כשבאנו ומתחנו ביקורת על מצב החינוך, אמרו: "אולי נעתיק. נשפר את ההישגים". לא רק שגם מי שמעתיק הוא מפגר בסך-הכל מבחינת ההישגים הלימודיים, אלא שהוא גם טועה ומטעה.

אני חבר-כנסת חדש, ואחד הדגלים שאני נושא הוא מערכת החינוך והחינוך. אני בוועדה המכובדת הזאת, ואעשה הכל קודם כל, ותסלחו לי, לשפר את מערכת החינוך במגזר הדרוזי. אני מקווה, שגם הסתדרות המורים וגם משרד החינוך יהיו קשובים לכאבם. אני גם מניח, שבכל המגזר הערבי יש בעיה, אבל כרגע אני מדבר על הבעיה שהכי כואבת לי וההישגים מדברים בעד עצמם. אני מקווה, שאמצא אוזן קשבת אצלכם ושתסייעו בידינו לקדם את עצמנו ולחזור להיות בראש הטבלאות בכל התחומים בייחוד החינוכיים והמדעיים בעולם, ולא נפגר אחרי אומות העולם.
היו"ר אילן שלגי
באותו דיון שקיימנו לאחרונה בנושא ההעתקות בבחינות הבגרות דובר על מעל 8,000 מחברות שנפסלו, שזה ממוצע של כאחוז אחד, וזה שונה בסקטורים שונים. אלה ההעתקות שנתפסו.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל
איך עשו את הסקר? האם שאלו את הילדים?
היו"ר אילן שלגי
זה מתוך נתוני משרד החינוך היכן נפסלו מחברות. קיבלנו נתונים שונים על מגזרים שונים.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל
יכול מאד להיות שיש כאלה שהם הרבה יותר מתוחכמים, וזה לא אומר שפחות מעתיקים.
היו"ר אילן שלגי
נכון מאד.

מעבר לעניין של חינוך לערכים, הרי התלמיד שמעתיק בבחינת הבגרות פוגע באחרים משום שיש תחרות בכניסה לאוניברסיטאות. מי שהעתיק פוגע באחרים. כשההונאות והזיופים מתחילים למטה, הם גם מגיעים, לצערנו, לכנסת.

אני מבקש מראש עיריית קרית-שמונה מר ברביבאי. אחריו נשמע את הגברת ענבל הוכמן.
חיים ברביבאי
בוקר טוב וחג שמח. אדוני יושב-ראש ועדת החינוך אילן שלגי, סגן שרת החינוך צבי הנדל, זו ההזדמנות להודות לך ולשרת החינוך על המאבק שעשיתם יחד עם ראשי הרשויות כדי להקטין את הפגיעה בחינוך. אני חושב, שמערכת החינוך היא אחד הדברים החשובים שיש במדינת ישראל, ותיכף נאמר גם באיזה הקשר זה נמצא. אני חושב, שהמאבק הזה הצליח, וזו ההזדמנות להוקיר את שרת החינוך ואת סגנה.

ידידי, יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים, גד דעי, עופרה דונסקי, ציון שבת, יוסי קורן שליווה אותי מהשעה 05:00 בבוקר כדי להגיע לכאן בזמן, חברי ההנהלה, מורים ואחרון חביב מורי ורבי שממנו למדתי הרבה כשהגעתי כעולה חדש ב-1962, אברהם חג'בי. חבר-הכנסת ברכה, ביקרת אצלי בפתיחת שנת הלימודים, וראית את המערכת. אחד הדברים שלאורך הדרך איכשהו מלווה אותי, בנוסף לעיצוב החשיבה שלי וכך הלאה, הוא שהגיעו כמה מורים צעירים ממרכז הארץ לקרית-שמונה, למקום שמגיעים לשם אנשים שלא יודעים אפילו עברית. לא ידענו עברית, והיו האהבה שקיבלנו והחינוך וההדרכה שקיבלנו. הדברים מלווים אותי עד כאן. זו ההזדמנות להודות לך על הכל. זה מלווה אותי עד היום. כמובן שכשאני אומר "אברהם חג'בי", אני אומר כל המורים וחג'בי בשבילי מסמל את האיש, שאני ראיתי אותו, אבל יש עוד הרבה מורים שעשו לקידום מדינת ישראל.
דוברת
מורה לחיים.
חיים ברביבאי
הייתי השבוע בסלון האוירי כאורח שר הביטחון, ומה שמדינת ישראל הציגה זה לא יאומן לעומת מדינות גדולות אחרות. זה דבר שלא בא סתם כך. זה בא בזכותכם. תזכרו, שאתם עיצבתם את האנשים האלה. אתם נתתם לאנשים את החשיבה, את הכושר, את המתמטיקה של הדברים ואת כל מה שקורה, ויש לכם במה להתגאות. יש במה להתגאות במערכת החינוך. אם אתה רואה, נניח, את הצבא ואת מה שקורה במקומות אחרים, זה לא התחיל סתם. זה התחיל בתוך בתי-הספר. האנשים האלה היו ילדים, ואתם, המורים, אלה שנתנו להם את הכל. יש במה להתגאות. מאה שנה להסתדרות המורים זה חג גדול לעם ישראל, כי אתם לא שותפים מלאים אלא אתם אלה שעיצבתם את דמותנו, ואתם צריכים להתגאות בדבר הזה.

יש שלושה דברים שאני מאד רוצה לומר איכשהו בקצרה, למרות הזמן הקצר: ראשית, למה החינוך מתחיל בגיל 5? למה ילדי צריך להיות במעון יום של משרד העבודה והרווחה? האם אני מתחיל כבר ברווחה? למה החינוך לא מתחיל בגיל לידה? האם כששותלים עץ אומרים "רק בגיל 5 אשים אותו באדמה"?! ררי העץ מגיע לאדמה מרגע שהוא איכשהו גרעין. צריך להעביר את כל נושא מעונות היום למערכת החינוך, כך שהחינוך יתחיל מגיל לידה. עשינו זאת היום בקרית-שמונה. כבר במעונות היום יש לנו גננות מקצועיות. לא עוד מטפלת או שמרטפית, אלא גננת, כך שבסופו של דבר הילד מגיע לגן -הילדים עם מיומנויות מסויימות.

שנית, צריך לקדם את מעמד המורה. לא יכול להיות מצב שבו המורה יהיה בתחתית סולם השכר. זה מראה על איזו שהיא אמירה מסויימת. לדעתי, החינוך הוא לפני הביטחון. אם מקצים תקציב X לביטחון, צריך להקציב לחינוך שלושה X ויותר מזה. צריך שויון מלא אצל הדרוזים, אצל המוסלמים, אצל הנוצרים ואצל היהודים. כולם ביחד צריכים לקבל את החינוך הטוב ביותר. אני מאמין, שבסופו של דבר יבואו הדברים אחרינו. אני מבין שאנשים דיברו על זה, שצריך לקדם את מעמד המורה. בד בבד עם זה הסתדרות המורים חייבת לשים לה מטרה. נכון שהיא איגוד מקצועי, אבל המטרה צריכה להיות קידום התלמיד. אם נלך בד בבד עם הדבר הזה שהילד עומד בראש סדר העדיפות והמורה הטוב ביותר צריך להיות בתוך הדבר הזה, אין לי שום ספק שהדברים האלה משתלבים.

שלישית, 32 שנים קרית-שמונה חיתה בצל הקטיושות. צריך להתגאות במורים שהיו בקרית-שמונה. הם היו מעמודי התווך. הם החזיקו איתנו, והם היו מנהלי רובעים. הם אלה שעמדו איתנו לאורך כל הזמן, כאשר ישבנו במקלטים. זו ההזדמנות להודות להם. אם עושים משהו, צריך להזמין חלק מהמורים בקרית-שמונה על תרומתם לביטחון העיר עצמה בתקופות הקשות שעברנו.

אני רוצה להודות לכם על כך שהזמנתם אותי לכאן. אני מאד גאה להיות פה ולהיות נציג של השלטון המקומי.
היו"ר אילן שלגי
בר ברביבאי, הזכרת את הקטיושות. בימים אלה העיר שדרות אומנם לא סובלת כפי שאתם סבלתם, אבל יש לה זמנים לא קלים. ביקרנו שם לאחרונה, וראינו מערכת חינוך נפלאה. אולי בהזדמנות זו, מפה נשלח ברכת ישר-כוח וחזק ואמץ לכל העיר שדרות.
דובר
אנו מקיימים ערב הצדעה לשדרות.
היו"ר אילן שלגי
מצויין.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל
איזה מזל ששדרות בתוך הקו הירוק. מותר גם להזכיר שיש כאלה שנפלו אצלם 2,500 פצצות מרגמה. גם הם בני-אדם, גם שם יש ילדים וגם שם יש מורים.
היו"ר אילן שלגי
אין ספק. אנו צריכים להגן ולשמור על כל אזרחי מדינת ישראל היכן שהם נמצאים כל עוד הם נמצאים שם.
ענבל הוכמן
אני ענבל הוכמן, ואני מייצגת את תלמידי ההוראה במכללות להוראה. אדבר בקצרה, ויש לי משהו להביע. כשאמרו שאנו באים לכאן עם הסתדרות המורים, הבנתי שאנו אמורים להעלות רעיונות ויוזמות מטעמנו ופחות לשמוע. אני חושבת שאתם מקצים לנו זמן מאד קצר, וזה חבל כי יש פה הרבה מורים שיכולים לתרום לכם הרבה. אלה האנשים שנמצאים בשטח.
היו"ר אילן שלגי
ענבל הוכמן, אני מבטיח לכם הזדמנות נוספת.
ענבל הוכמן
אני חושבת שיש פה שנים-עשר חברים מתוך 120 שזה אחוז ניכר. אם כולם חושבים שהחינוך הוא בראש מעייננו, למה זה לא כך בשטח?
היו"ר אילן שלגי
ענבל הוכמן, זה טוב מאד וטבעי שלצעירים יש ביקורת.
ענבל הוכמן
זו ביקורת בונה.
היו"ר אילן שלגי
דעי ששנים-עשר חברים זה הרבה מאד. בוועדה יש חמישה-עשר חברים, והגיעו שנים-עשר, וזה דבר יוצא דופן. דעי שחברים נמצאים גם בוועדות אחרות. היתה פה חברת-כנסת שהתנצלה כי עליה לעבור לוועדה אחרת, ויש כאלה שכבולים בוועדות שלהם מהשעה 09:00.
ענבל הוכמן
אני רואה את החינוך בצעדי ההתחלה בתור פרח. לדעתי, כדי להעלות את מעמד המורה, יש לעשות איזו שהיא השוואה מבחינת התארים שמתקבלים. לא יתכן שסטודנט לומד ארבע שנים בדיוק כמו באוניברסיטה ומקבל תואר B.ed, ואחר כך, כשהוא רוצה לפנות לתואר שני הוא צריך לעשות השלמות. זה נראה לי בעייתי כבר בתור פתיח.

קבלה למוסדות להכשרת מורים - לדעתי, זו בעיה גדולה מאד. הכניסה מותנית בציון מסויים של סף. לדעתי, מורים הם יותר מאנשים שבאים למסור ידע, ויש צורך במבחני אישיות בנוסף לסף הקבלה. מבחני האישיות כבר קיימים, ומה שנותר לעשות זה להשתמש בהם. מורה הוא מנהיג, והוא צריך להיות כריזמטי. לטעמי, יש הרבה תכונות אישיותיות שלא באות לידי ביטוי בציון מאה במבחן. אני מניחה, שיש פה כאלה שיסכימו.

יש היום בעיה במכללות להוראה, שעקב צמצומים ומיעוט סטודנטים שמעוניינים מראש ללכת להוראה אין ניפוי. כשאין ניפוי, אין בעיה, כי מי שמגיע למקצוע זה בדרך-כלל האנשים שמגיעים מהסיבות הלא נכונות. לא אעשה הכללה גורפת - מגיל 8 רציתי ללכת למקצוע, ועזבתי את הפקולטה לרפואה בתל-אביב כדי להגיע לשם - אבל רוב האנשים שבאים עושים זאת לא מהאידיאלים הנכונים. מה שקורה הוא שאם סף הקבלה נמוך מאד, גם אין יוקרתיות למקצוע כמו לרפואה. למה סף הקבלה ברפואה כל כך גבוה? כולם רוצים ללכת לשם מאחר וזה כל כך יוקרתי.
היו"ר אילן שלגי
האם שם עושים בדיקת אישיות לפני הקבלה ללימודים או רק על סמך ציונים?
ענבל הוכמן
במשך. יש שבע שנים עם ניפוי מאד רציני. אף אחד לא עובר את שבע השנים הקשות האלה בלי כל המבחנים האלה במהלכן.
היו"ר אילן שלגי
אבל, זה לא בשלב הקבלה. אני יודע מה שאני אומר לך.
ענבל הוכמן
יש שני ראיונות. אתה לא מתקבל רק על סמך ציונים. יש לי חברות שלא עברו את הראיונות ולא התקבלו ללימודים, למרות ציון 800 במבחן הפסיכומטרי.
היו"ר אילן שלגי
אנא, המשיכי, אבל תקצרי בבקשה.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל
עד עכשיו היא צודקת במאה אחוז.
ענבל הוכמן
בעיית הסטאז' - יש הרבה סטודנטים במכללות להוראה, והם מסיימים את התואר. כשהם מגיעים למשרד החינוך ורוצים להקלט במוסד לימודי, אין להם מקום.

זה מביא אותי לדבר האחרון, שקראתי לו בכותרת: פער הדורות ורענון השורות. מה שקורה במשרד החינוך הוא, שרוב המורים הם מאד מבוגרים, וזה לאו דווקא לרעה. אבל, יש פער גדול מאד; מה שהיה לפני עשרים שנה זה לא מה שקורה כרגע, וצריך לרענן את השורות ולתת הזדמנות לדור הצעיר יותר להכנס למערכת. בזה סיימתי את דבריי.
היו"ר אילן שלגי
מר רמי אופנברג, בבקשה. אחריו גברת עינת מירון.
רמי הופנברג
אני רמי הופנברג, מנהל מינהל החינוך של עיריית פתח-תקוה וחבר הנהלת איגוד מנהלי מחלקות החינוך. יושב לידי אבי קמינסקי, יושב-ראש האיגוד.

אחד התהליכים המשמעותיים, שמאפיינים את מערכת החינוך בארץ ובעולם, הוא ההעצמה המשמעותית מאד של מקומם של מנהלי מחלקות החינוך ומחלקות החינוך ברשויות המקומיות. מחלקות החינוך מאוגדות במסגרת הסתדרות המורים. המאפיין של ההעצמה הזאת הוא מעורבות מחלקות החינוך בכל מרכיבי החינוך בראשות המקומית ובראש ובראשונה בפדגוגיה. אנו רואים שנושא זה קיבל ביסוס במעמד סטטוטורי שניתן בחוק למנהלי מחלקות החינוך - חוק שהועבר ע"י הסתדרות המורים בעזרת ועדת החינוך והיושב-ראש הקודם זבולון אורלב.

רציתי בדבריי, בגלל חובת הקיצור, לעמוד על מרכיב אחד חשוב של מעמד המורה שהרשויות המקומיות מתחברות אליו באופן משמעותי וזה: כלי העבודה של המורה שהם תנאי הכרחי למעמד המורה. בגליון "פנים", שקיבלנו כאן, יש איזושהי שאלה בכותרת: "המורה הישראלי - שליחות או מקצוע?". אני חושב, שפה יהיה קונצנזוס שהמורה הוא גם שליחות וגם מקצוע, והכלים המקצועיים הם מרכיב חשוב מאד ביכולת המורה לממש את שליחותו באופן המקצועי ביותר. אני מדבר על נושאים כמו הכשרה במהלך העבודה. היום, בכל שוק העבודה ON THE JOB TRAINING, ההכשרה במהלך העבודה, זה הדבר המרכזי. יש הכשרות, השתלמויות על גופים מתערבים, על יעוץ, על פרוייקטים פדגוגיים וכל הנושאים שעוסקים בהם באופן מאד משמעותי בתוך בתי-הספר, והרשויות המקומיות היום הן הדומיננטיות בהשקעת המשאבים מעבר לפסגות ולכל הכמות המשמעותית מאד של עיסוק בנושא מטעם משרד החינוך.

מעמד המורה תלוי, בראש ובראשונה, בהיותו כתובת לפתרון בעיות למימוש צרכים של התלמידים ושל ההורים. ברגע שהאקלים בבית-הספר, האוירה בבית-הספר, החינוך בבית-הספר וההישגים בלימודים בבית-הספר מגיעים לפסגות, גם מעמד המורה מגיע לפסגה. נושא זה הוא אחד הנושאים הראשונים שמקוצצים, שנחתכים, שמצומצמים ושמושמים בצד, ואנו מוצאים את עצמנו ברשויות המקומיות נאלצים יותר ויותר להכניס משאבים לתחום שכן אחרת התחום יהיה מדולדל ורזה מאד.

אסיים במשפט אחד - קודם דיברו על איך מושכים צעירים למערכת. אני רוצה לשאול: איך משאירים צעירים במערכת? משאירים צעירים במערכת בכך שנותנים להם כלים כדי להצליח.
עינת מירון
אני עינת מירון, מנהלת אשכול גנים בעיר לוד. ברשותכם, אני רוצה לשנות ממקומי כגננת את הנוסח מ"מעמד המורה" ל"מעמד המחנך". כל הזמן מדברים על מורים, ויש גם גננות שהן מאד משמעותיות בתוך מערכת החינוך. אומנם החינוך הוא מגיל גן-חובה, מגיל 5, אבל החינוך נעשה ע"י גננות כבר מגיל 3, כך שמעמדנו משמעותי מאד בחינוך של הילדים. ילדים צעירים שמגיעים לגנים, שהם לא גמולים, ושהם בתחילת דרכם במוסדות החינוך, אנו נמצאות שם בשבילם.

מקום הגננת בתוך מערכת החינוך טוב יותר מאשר מעמד המורה, כי אנו עם 35 ילדים מול ההורים שלהם כשהמערכת יחסית קטנה. יחד עם זאת, יש לא מעט מצבים שבהם אנו עומדים מול הורים כשהמעמד שלנו בעיניהם לא טוב ולא ראוי, וזה בעקבות מה שאמרה ענבל הוכמן, וכשהתגובות שלהם לדברים שקורים בתוך המערכת שלנו אינן טובות. כשאנו מדברים היום על האלף השלישי, שבה להורה חלק משמעותי מאד בתוך מערכת החינוך בהתערבות ובשיתוף שלו בתוך המערכת הזו, ולפעמים הוא מרגיש שהוא יודע-כל ומסתכל עלינו לא מהמקום שראוי לנו, קורים לא מעט פעמים שהמסרים האלה עוברים לילדים, וזה עובר בתוך הגנים. אני מניחה, שזה גם בתוך בתי-הספר.
היו"ר אילן שלגי
גברת מירון, אני מבקש לקצר, כי גם מר וסרמן צריך לדבר.
עינת מירון
הדבר העיקרי, שאני רוצה למסור, הוא שהיום בתוך המערכת של משרד החינוך מעמד ההורה גבוה יותר ממעמד המורה. יש לו יותר מקום ויותר כוח. לפעמים, קורים מצבים מאד קשים כשלנו כמורים, כגננות וכמחנכים אין לנו את הכוח לעמוד בפרץ ולהגיד משהו לאותו הורה, ואנו חסרי אונים מול מצבים קשים מאד.
היו"ר אילן שלגי
תודה רבה.

סגן השרה, חבר-הכנסת צבי הנדל, בבקשה.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל
כמעט ואין אחד או אחת מהדוברים שלא דיברו ממש דברי אלקים חיים. אני אומר את זה באמת ולא לצורך המליצה.

המשפט היחיד, שאני רוצה להגיד, הוא שלא נשכח: קל מאד לזרוק סיסמאות וכו'. תעשו בבית חשבון בגימטריא, שהפער בין רצוי למצוי זה כסף. תודה.
יוסי וסרמן
תודה ליושב-ראש ועדת החינוך. תודה לסגן השרה ולחברי-הכנסת. היינו הבוקר אורחי ועדת החינוך. ביקשתי וקיבלתי כבר את הסכמת יושב-ראש ועדת החינוך לישיבת עבודה נוספת עם חברים היושבים כאן וחברים נוספים.
היו"ר אילן שלגי
אולי נעשה אותה אצלכם.
יוסי וסרמן
אני מודה לך מאד. אנו נארח ברצון את ועדת החינוך בהסתדרות המורים אצלנו בתל-אביב.

לצערי, הרבה זמן אין לנו, ונצטרך כעת לסיים ולעלות לשלב הבא.

אני מודה מאד לידידי, חיים ברביבאי, ראש עיריית קרית-שמונה, לכל החברים היושבים כאן ולנציגי בכירי משרד החינוך.

אני מבקש להגיש ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר-הכנסת שלגי, את מדליית המאה של הסתדרות המורים לזכרון למאה השנים הבאות.
היו"ר אילן שלגי
מר וסרמן, אני מודה לך. אני מודה לכל המורות והמורים שבאו לכאן, וגם לגננות שבאו לכאן היום ולכל האורחים גם ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות. אנו נמשיך לקיים את היום החגיגי הזה בטקס בטרקלין, ואחר כך במליאת הכנסת.

תודה רבה ולהתראות.

אני נועל את הישיבה.



ישיבה ננעלה בשעה 10:40.

קוד המקור של הנתונים