פרוטוקולים/ועדת חוקה/6699



5
ועדת חוקה, חוק ומשפט
17.6.2003

פרוטוקולים/ועדת חוקה/6699
ירושלים, א' בתמוז, תשס"ג
1 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 33
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ז בסיון התשס"ג (17 ביוני 2003), שעה 9:30

הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 4) (הרכב ועדת שחרורים מיוחדת), התשס"ג-‏2003

חברי הוועדה: מיכאל איתן-היו"ר
יולי אדלשטיין
אברהם בורג
רשף חן
אתי לבני
גדעון סער

הילה הדר,עו"ד הנהלת בתי המשפט
אלה אבן-שושן הנהלת בתי המשפט
שי צרפתי,עו"ד הנהלת בתי המשפט
ענת אסיף,עו"ד משרד המשפטים
אמי פלמור מנהלת מחלקת חנינות
תג"ד חיים שמואלביץ יועמ"ש, שב"ס
ורדה אומונסקי,עו"ד היועצת המשפטית לנשיא המדינה
עמי קובו, עו"ד סניגוריה ציבורית
קארין מרידור מתמחה, סניגוריה ציבורית
משה סיאון מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

תמי סלע

דורית ואג

יפעת שפרכר


















הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 4) (הרכב ועדת שחרורים מיוחדת),
התשס"ג-2003

אנחנו דנים היום בהצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 4) (הרכב ועדת שחרורים מיוחדת), התשס"ג-2003.

לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, קיימות היום שתי ועדות שחרורים מיוחדות. אחת מהן מיוחדת כיוון שהיא משחררת שחרור מוקדם אסירי עולם, להבדיל מהוועדה שדנה בשחרור מוקדם של יתר האסירים, והשנייה מיוחדת כיוון שתפקידה להמליץ לנשיא המדינה בשאלת קציבתם של מאסרי עולם.

זאת אומרת ועדה אחת ליציאה וועדה אחת לכניסה.

ועדה אחת קוצבת..

זה בכניסה לכלא.

זה אחרי 7 שנים. הוועדות האלו שונות אחת מהשנייה. הוועדה שממליצה לנשיא היא קצת יותר שיפוטית באוריינטציה שלה, ולכן יושבים בה שני שופטים ונציג ציבור אחד. תיקון אחד שאנחנו מציעים לעשות הוא להכניס את מנהל מחלקת חנינות במשרד המשפטים כחבר בדיוני הוועדה הזאת.

לאיזו ועדה?

לוועדה שממליצה לנשיא בעניין קציבה. הרעיון נובע מזה שממילא אחרי שההמלצות מועברות לנשיא יש תהליך של הנשיא מול שר המשפטים. באותה ועדה מוצע שיו"ר הוועדה, שכיום הוא שופט בית משפט עליון, יוכל להיות שופט בית משפט מחוזי. הצורך בהורדת הדרג היא מהטעם הפרקטי שלא נמצא בתדירות מספקת שופט בית משפט עליון שישב וינהל את הוועדה הזאת. הוועדה הזאת אמורה לשבת על הרבה מאוד תיקים. זה כמובן לא מונע את האפשרות שישב שופט בדימוס של בית משפט עליון. יש סעיף בחוק בתי המשפט שאומר שבכל מקרה גם אם כתוב שהיו"ר יהיה שופט מחוזי, אם יש שופט של בית משפט עליון שמעוניין, הוא בהחלט יכול להיות יו"ר הוועדה.

התיקון השני מדבר על ההרכב של הוועדה שמשחררת שחרור מוקדם אסירים שנדונו למאסרי עולם. גם בהרכב הזה אנחנו מבקשים שהדרג של יו"ר יורד משופט בית משפט עליון לשופט בית משפט מחוזי. התעוררה אי נוחות בכך שעתירה על החלטה של ועדה כזאת מגיעה לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. אנחנו לא חושבים ששופט בית משפט מחוזי יעשה פחות טוב את העבודה, כיוון שהוא בעצמו שולח אנשים למאסרי עולם.

האם כל שופט מחוזי הוא עם ותק מסויים? אם אתמול נהיית שופט מחוזי, מחר תוכל לשבת בראש הוועדה?

מדובר על שופטים בדימוס.

אגב, יש כאלה עם ותק לא מי יודע מה שהפכו לשופטים בדימוס.

מעט מאוד.

כמה אנשים מורשעים על רצח בשנה?

קרוב ל-100.

ממתינים כרגע לוועדת קציבה 256 אסירים. כל שנה מתווספים כמה עשרות. אנחנו דנו ב-3 ישיבות על 10 מקרים בלבד.

256 אסירים צריכים לעתור או שזה אוטומטי?

הם עותרים באופן אוטומטי.

כמה זמן ממתינה העתירה הוותיקה ביותר?

משנת 1977.

מה, לא דנתם משנת 1977?

חוק שחרור על תנאי לא הופעל במשך שנה וחצי.

הקצבת עונש של מאסר עולם זה דבר שקיים דורות.

זה לא עלה במסגרת ועדת שחרורים.

האדם שהורשע ב1977 כבר גמר לרצות את העונש, לא?

במקרה המסויים הזה מדובר באסיר בטחוני, ולכן כשהנושא עלה היתה החלטה לא לקצוב.

גברת אבן-שושן אמרה שלא דנו בבקשה.

לוועדה זה לא הגיע כי היא קיימת שנה וחצי בלבד.

הוועדה מתחילה לדון בבקשות מ1977 או מהבקשות האחרונות?

מהבקשה הוותיקה.

תהליך הקציבה קיים פחות או יותר מאז קום המדינה, כלומר אדם נדון למאסר עולם ובחלוף תקופה מסויימת נשיא המדינה קוצב לו את העונש. לאורך השנים היו אסירי עולם שלא פנו כי לא רצו או כי טענו שהם חפים מפשע. השינוי בתהליך הזה התרחש בשנת 1993, כשהנשיא ויצמן נכנס לתפקידו וחשב שראוי לטפל בהליך הזה של קציבה בצורה אחרת.

איך הנשיא היה מטפל בדברים האלה?

היתה סמכות לנשיא המדינה להקל בעונשים.

איך הוא היה עושה את זה מבחינה טכנית?

שר המשפטים מקבל את הבקשות ומחלקת חנינות מכינה את ההמלצות. שר המשפטים מקבל או לא מקבל את ההמלצה ומעביר אותה לנשיא המדינה.

האם כתוצאה מכל המיסוד לא נוצר הפקק?

הפקק נוצר בשנים של ההמתנה לגיבוש החוק הזה ולהקמת הוועדה, כאשר הנשיא ויצמן לא קצב באופן שיטתי ומסודר כפי שנהגו נשיאים לפניו וכפי שנוהג הנשיא הנוכחי. הוועדה יצרה פקק נוסף ועשויה לגרום לעוד פקק בגלל התהליך המורכב.

ואם נבטל את זה ונחזיר את זה לנשיא?

גם הנשיא ויצמן שהפסיק לקצוב, לקראת סוף הכהונה התחיל שוב לקצוב. לנשיא קצב אין שום התנגדות עקרונית לקיצוב מאסרי עולם. מאז שהוא החל בתפקידו קרוב ל-60 מאסרי עולם נקצבו. עניין הוועדה זה לא דבר שפוגע בסמכותו של הנשיא, כי סמכותו נובעת מסעיף 11ב לחוק יסוד המדינה. הוועדה ממליצה, הנשיא יכול לקבל או לא לקבל את ההמלצה. יכולות להגיע לנשיא גם בקשות שלא דרך הוועדה.

את רומזת שאפשר היה להסתדר בלי הוועדה.

אני נותנת נתונים עובדתיים.

אז בוא נשמע מה היתרונות שיש בוועדה לעומת המצב הקיים.

למה הנשיא משמש כשחקן, הרי יש רשויות של מדינה שמתעסקות בנושא הזה?

גם לנשיא ארצות הברית יש סמכות חנינה. בידי הרשות המבצעת נמצאת מערכת אכיפת החוק. רוצים לתת את סמכות החנינה לרשות שאיננה מביאה את האדם לדין ומרשיעה אותו. חוץ מזה זה גם היסטורי.

האם אני יכול להגיד שהנשיא, עם כל שיקול הדעת שיש לו, הוא חותמת גומי בתהליך?

אתה מתייחס לא רק למאסרי עולם, אלא לעונשים בכלל.

זה נכון גם לגבי מערכות מקצועיות אחרות.

ישנם מקרים שהנשיא סבור אחרת.

יש מדינות שזה לא בידי הנשיא?

מה רע בנשיא? צריך שתהיה עוד איזו שהיא עין שלא שייכת למערכות שמעורבות במלאכת עשיית הדין.

אם זה לא יעבור את הנשיא, האזרח שהורשע על ידי שלטונות אכיפת החוק יגיד שהעסק מכור. אני מאמין שאם לא היתה ביקורת של הנשיא, גם התוצאה של העבודה השוטפת של משרד המשפטים היתה שונה במשהו.

הנשיא נמצא מחוץ למערכת המשולשת הזאת של ממשלה, כנסת ובתי משפט.

אני חושב שיש מקום, אם פותחים את הנושא לדיון, לשקול את עצם ההצדקה לקיומה של אותה ועדה, כי יש מסלול נפרד שהוא המסלול של מחלקת חנינות. מסיבות היסטוריות מאוד קונקרטיות נעתרו לבקשה של נשיא אחד להקים את הוועדה. בוועדה הזאת יושבים בעיקר שופטים.

שני שופטים ונציג ציבור.

מרכז הכובד הוא אצל השופטים. עיקר עבודתם של שופטים בתיקים כאלה הוא לקבוע את הדין.

ועדת שחרורים שבראשה עומד שופט דנה בכל האסירים שריצו שני שליש ממאסרם, חצי ממאסרם וכו'. יש הגיון רב בוועדה הזאת.

אני מבין שלפני הוועדה הזאת היתה מחלקת חנינות במשרד משפטים, שההמלצה שלה הועברה לנשיא.

זה לגבי הקציבה.

היום מוסיפים עוד ועדה.

שהיא ועדת השחרורים המיוחדת.

שמה היא עושה?

היא ממליצה לנשיא.

ומה עם משרד המשפטים?

מנהלת מחלקת החנינות חברה באותה ועדה.

בנוסף יש גם המלצה כתובה של השר על אותו דיון של הוועדה.

למה צריך את הוועדה? מה היא מוסיפה לתהליך? האם מישהו אמר שמחלקת החנינות לא עושה את זה בסדר?

זה נכון שהנושא קיבל תאוצה בגלל שהנשיא ויצמן ביקש לעשות את זה, אבל זה מצטרף לאיזו שהיא תפישה אידיאולוגית. דרך אגב, היו מקרים שנקצבו אנשים ופה, בוועדת חוקה, העבירו ביקורות על התקופות שהם נקצבו. אחת מההחלטות שהתקבלו במסגרת החוק ובמסגרת הממשלה היתה שראוי שיהיה איזה שהוא גוף מקצועי שיהיה נתון לביקורת.

מחלקת החנינות לא מספיק מקצועית?

הכוונה המקורית של ויצמן לא היתה להקים ועדה שתמליץ בפניו, אלא שיוקם גוף שיעסוק בקציבה.

האם המחלקה שעסקה בנושא לא מילאה את תפקידה? מה היה חסר בתפקוד הקודם?

מבחינת משרד המשפטים לא היה חסר שום דבר. מבחינת התפישה הציבורית של הנושא של הקציבה היה את הרעיון של הוועדה הזאת.

מה הנימוק המהותי שבגללו צריך את הוועדה הזאת?

קציבת מאסר עולם שונה מאקט אחר של חנינה. קציבת מאסר עולם היא לא אקט של חסד שתלוי ספציפית בנסיבות אישיות של אסיר זה או אחר. חוק שחרור על תנאי ממאסר מנחה את ועדת הקציבה בכך שהיא לא תקצוב לפני חלוף 7 שנים.

זה לא מסביר למה צריך עוד גוף.

מוסד הקציבה נתפש כמשהו אחר ממוסד החנינה. אחרי X זמן יש לאסיר זכות שיקצבו את עונשו.

זה גם אקט של חסד.

זה שונה מאקט של חנינה.

מחלקת החנינות לא יכולה לאמץ את הרעיון הזה?

מה שצריך לשים לב אליו זה ההרכב של הוועדה לעומת ההרכב של מחלקת החנינות. בוועדה הכניסו שופטים וגורמים שמתמחים בקרימינולוגיה או בכל מיני תחומים שרלוונטיים להחלטה.

האם דעתו של קרימינולוג להחלטה לגבי שחרור ממאסר של 20 שנה לא חשובה כמו דעתם של האנשים במחלקת חנינות? אני מניח שאנחנו לא היחידים ששואלים את השאלות האלו.

אני מציע שתפנה לשר המשפטים ותגיד לו את התהיות שלך.

אני אתן לו את הפרוטוקול.

הוא בכל מקרה ידווח על הדיון הזה. גם לו יש ספיקות בקשר לוועדה הזאת.

אותם סימני שאלה מתעוררים בלשכת נשיא המדינה.

מאוד הייתי רוצה לשמוע את תגובת השר.

אחת התהיות שעולות על כל היחס בין ועדת הקציבה למחלקת חנינות ולנשיא המדינה היא שעוד אין ניסיון. הוועדה הזאת התכנסה בסך הכל 3 פעמים. דווקא התיקון הזה יאפשר התכנסות יותר תדירה. אז יהיה בסיס יותר נכון למחשבה מה עושים עם הוועדה הזאת.

למה שלא נקבע שהחוק הזה יחול X שנים?

הדיון המחודש יתקיים בכל מקרה. משרד המשפטים מתנגד להוראת שעה. אם עוד שנה תתקבל החלטה אחרת אנחנו נעשה תיקון חוק.

אני נוטה להסכים עם ענת, כי אנחנו מטפלים רק במעטפת, לא בתוכן.

קיבלתי. הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 4) (הרכב ועדת שחרורים מיוחדת), התשס"ג-2003 1. בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, בסעיף 33 – (1) בסעיף קטן (א) – (א) בריישה, במקום "שלושה" יבוא "ארבעה"; (ב) בפסקה (1), במקום "שופט של בית המשפט העליון" יבוא "שופט של בית משפט מחוזי"; (ג) בפסקה (2), במקום "שופט בית המשפט המחוזי או מי שהיה שופט בית המשפט המחוזי" יבוא "שופט של בית משפט שלום או מי שהיה שופט של בית משפט שלום"; (ד) בסופו יבוא: "(4) ממונה (חנינות) במשרד המשפטים או עורך דין, עובד מחלקת חנינות, שהוא הסמיכו לכך.";

ממונה (חנינות) זה התואר הנציבותי. אנחנו רוצים לכתוב את התואר המהותי, שזה הממונה על מחלקת החנינות או ראש מחלקת חנינות במשרד המשפטים.

יש כזה דבר ראש מחלקה? ראש זה תואר פוליטי. התואר המינהלי זה מנהל. את לא יכולה לתת לה תואר דרך החוק. אני רוצה את האישור של הנציבות לתואר.

תתייעצו עם הנציבות.

הסעיף הזה מגדיר את החברות בוועדה או את התואר?

אם זה כתוב בחוק, אז ממחר האדם יכתוב על הדלת שהוא הממונה.

מתוקף מה האישה עובדת היום?

זה תקן שהנציבות אחראית עליו.

יכול להיות שדרגתו של הממונה על מחלקת החנינות היא ממונה או ראש תחום, אבל מה שהוא עושה זה להיות ממונה.

זה תיאור, לא תואר.

זה צריך להיות הממונה על מחלקת החנינות.

מה אם נשתמש במושג אחראי?

אחראי זה סמנכ"ל.

מה רע אם נכתוב "הממונה על החנינות"? תמי, היועצת המשפטית שלנו, אומרת שנשתמש במילה "מחלקה", כשהיא סומכת על בית המשפט שהוא ידע לפרש את החוק גם אם יעלו את זה לאגף. אנחנו נכתוב כך: "(4) הממונה על מחלקת החנינות במשרד המשפטים או עורך דין, עובד מחלקת חנינות, שהוא הסמיכו לכך."; (2) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "שופט של בית המשפט העליון" יבוא "שופט של בית משפט מחוזי".

סיעת חד"ש מציעה שבוועדת השחרורים המיוחדת שאחראית על הקציבה יהיו 5 חברים ועוד נציג ציבור.

אני הייתי מצמצם את הוועדה.

גם ככה יש לנו בעיה תקציבית. זה דבר שיסרבל את הוועדה.

מי בעד ההסתייגות של סיעת חד"ש, ירים את ידו?


ה צ ב ע ה
בעד – 0
נגד – 5

ההסתייגות נפלה, היא תוגש למליאה

מי בעד החוק, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 0

החוק עבר פה אחד

הישיבה ננעלה בשעה 10:30