כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6656



14
ועדת החינוך והתרבות
12.06.2003

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6656
ירושלים, כ"ד בסיון, תשס"ג
24 ביוני, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום חמישי, י"ב בסיון התשס"ג (12 ביוני 2003), שעה 10:00 ( באריאל)

סיור ועדת החינוך והתרבות בעיר אריאל

חברי הוועדה: היו"ר אילן שלגי
יהודית נאות
אורי אריאל

נילי פריאל - מפקחת כוללת על יסודי, מחוז מרכז, משרד החינוך
דליה רובין - מפקחת כוללת ממ"ד, מחוז מרכז, משרד החינוך
רוני דיין - מנהל אגף יישומי מחשב, משרד החינוך
עמיחי טל - יו"ר ועד הורים
רואימי שלמה - מנהל אגף חינוך
שירי ספנוב - מנהלת תוכן דיגיטלי ומערכת החינוך בעיריית אריאל
אילנה ברימר - מנהלת מרכז פסג"ה, אריאל
גיא אבידן - מנכ"ל MRV
זמירה בן-יוסף - מנהלת אגף תרבות הפנאי באריאל
רון נחמן - ראש העיר, אריאל
עמנואל יעקב - מ"מ ראש העיר, אריאל
חנה גולן - מנכ"ל העירייה, אריאל
אורבן טובי - יו"ר חברת MIND LIFE
מאירה אטיאס - מחלקת מחשוב, עיריית אריאל
ליאור גולני - מנהלת פדגוגית, אגף החינוך, אריאל
זאב דניאל - חברת MIND LIFE
יחיאל סרנגה - חברת MIND LIFE
שרון בן-אבי - עוזרת ראש העיר, עיריית אריאל
גדעון שמיר - מנכ"ל רשות הנמלים לשעבר
וייסמן הלנה - עוזרת פרלמנטרית, ח"כ אילן שלגי
אביאל אהרון - עוזר פרלמנטרי, ח"כ שלגי
יגאל כהן-אורגד
צילה סינואני-שטרן

יהודית גידלי

סיגל גורדון



סיור ועדת החינוך והתרבות באריאל

בוקר טוב וברוכים הבאים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, אילן שלגי. אני מבקש לברך את יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת אילן שלגי, על כך שנענה להזמנה לבקר באריאל היום. ואת חבר הכנסת אורי אריאל, מי שדחף לקיום הביקור. זהו כבוד גדול שהוועדה הגיעה לביקור כאן היום.

אריאל קיבלה השנה את פרס שרת החינוך לעיר מצטיין וראש עיר שמצטיינים בחינוך. קיבלנו גם פרס, צ'ק יפה של 100 אלף שקל, שעם האילוצים הכספיים שיש היום, זה לא מעט. אריאל ידועה בפעילות שלה בתחום שיפור קידום החינוך. אני לא רוצה לדבר בסיסמאות, הדברים מורכבים, ולכן אפרקם לשלושה רבדים. על פי התפיסה שלי – ואני מוביל את העיר בדרך הזאת במשך שנים – התפיסה שלי היא תפיסה הוליסטית. תפיסה הוליסטית, שכל העיר צריכה לקבל את אותם שירותים, לרבות שירותי חינוך, ברמה אחידה. כל בתי הספר היסודיים וכל חטיבות הביניים מורכבים משלושה אלמנטים: תלמידים, הורים, מורים. זה המשולש. בלי שלושת המרכיבים, תלמידים ומורים – שזה תמיד קיים ולא ממציאים את הגלגל – אבל בלי שיתוף ההורים, שום דבר לא יכול ללכת.

המשולש השני – תראו זאת בשקף – זה הממשל המקומי והממשל המרכזי יחד עם התושבים. הראיה היא ראיה יישובית כוללנית. ברמה הזאת של הטיפול ההוליסטי אנחנו מטפלים בכל מערכת החינוך שלנו במשך שנים כאשר הציר האנכי הוא KEY TO UNIVERSITY. זה מה שאנחנו עושים על פי המדיניות והאסטרטגיה שקבעתי. זה חיתוך רוחבי על כל המערכת באופן אופקי על ציר אנכי שאומר, ילד מרגע שנולד, מגיל חודשיים שלושה כאשר הוא מגיע למעון, לגלות אם יש בעיות התפתחויות של הילד. את זה לא עושה החינוך אלא מערכת הרווחה והבריאות. אחר כך, כאשר נכנסים למערכת החינוך, גיל טרום חובה, מכאן אני מתחיל עד לאוניברסיטה, החל מלימוד מחשבים בגני ילדים טרום חובה ועד כיתה אקדמית שעושה בגרויות תוך כדי הלימודים שלהם בתיכון. זה על אותו ציר אנכי שאני קורא לו: KEY TO UNIVERSITY. על הציר אנחנו מלבישים תכנים, אם זה מדעים, חינוך גופני, אומנות ואם מדעי החברה.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך. נילי פריאל ורוני דיין שנמצאים כאן מטעם משרד החינוך. לפני שעשו רה-אורגניזציה במשרד, האגף למדעים וטכנולוגיה עושה באריאל פרוייקט ניסוי תלת-שנתי, שמטרתו לראות איך תפעל מערכת החינוך בעידן הפס הרחב, או איך נשתמש בטכנולוגיה של הפס הרחב לעשות את המהפכה הנדרשת.

בעוונותיי הרבים אני מקדם את הנושא הזה במשך שבע שנים. כל נושא מחשוב תקשוב ולימוד בטכנולוגיה המתקדמת של פס רחב. בכינוס האחרון שהייתי בוושינגטון, השתתפתי מטעם האיחוד האירופי ב-GLOBAL DIGIYTAL CITIES, ארגון שאריאל חברה בו. השתתפנו בכנס הזה כאשר הכותרת הייתה: הפס הרחב, המולטימדיה והשינויים החברתיים. אנחנו לא ממציאים את הגלגל אבל אנחנו עושים מהפכה חברתית. מי שלא מבין מה האפשרויות של הפס הרחב, לא מבין לקראת מה העולם הולך. אני חושב שהתפקיד של ועדת החינוך, כמי שנוגעת בעתיד מדינת ישראל בכל תחום מערכת החינוך ומיליוני הילדים שהם עתיד מדינת ישראל, זה צריך להיות באינטרס המובהק של הוועדה, להיכנס לתחום נושא התשתיות מצד אחד, נושא שני, נושא התוכן. הדבר השלישי זה ההטמעה. שלושת הדברים האלה, בלעדיהם לא יישק דבר.

אני גם חבר בוועדה הלאומית לחברת המידע שהקים ראש הממשלה. אני מייצג שם את השלטון המקומי. נעשית עבודה גדולה מאוד מזה כמה שנים, גם בעירייה, גם במערכת החינוך, גם בקהילה כולה, אנחנו נראה לכם זאת בהמשך הדרך. הפרוייקט נקרא "פרוייקט עיר חכמה". מקור הפרוייקט הזה הוא בסינגפור. בסינגפור קראו לזה SINGAPUR ONE, קישרו את כל העיר במערכת מכוונת של ON LINE. הם עשו זאת לצורך המסחר, התעשייה והכלכלה. אני התחלתי בפרוייקט הזה בגלל בעיית הרגולטור במערכת החינוך ובמערכת המוניציפאלית. פרוייקט "עיר חכמה" התחלנו ליישם בתחום החינוך, בתחום הממשל, מה שקרוי ממשל זמין: "מרכבה", "להבה", "תהילה". אריאל היא אתר הניסוי יחד עם פרוייקט "מרכבה", עם איציק כהן, סגן החשב הכללי שעושה את הפרוייקט, הממשל המקומי מתקשר עם הממשל המרכזי בקטע המוניציפאלי. בקטע החינוך אנחנו מובילים, אנחנו מחפשים פרטנרים, אין לנו כרגע. כאן צריך לבוא הממשל המרכזי, באמצעות משרד החינוך, אנחנו צריכים חברות נוספות שייכנסו לפרוייקט הזה. הקטע השלישי הוא החלק של הקהילה, התושבים כולם, זה נקרא: UFTE DCHOOL. מה עושה ילד שסיים את לימודי בשעה שתיים עשרה ורוצה להמשיך ללמוד מהבית? איך הוא מתקשר ולמי הוא מתקשר, מי עוזר לו, מה התמיכה שיש לו, ואיך הוא יכול לעשות בכל זמן ומכל מקום את המשך הלימודים?

חינוך, קהילה וממשל. תראו חלק מהדברים הללו כאן היום.

החלק השני שעבורו קיבלנו את ההצטיינות זה הנושא של "עוז לתמורה". כאן, בחדר הזה ישב יוסי קוצ'יק, אז הבאתי אותו, יחד עם חנה גולן ורות אוטולנגי, חברנו וחשבנו, איך אנחנו משביחים את מערכת החינוך. הגענו למסקנה בזמנו, שבלי להשביח את מעמדו של המורה זה לא יביא לחינוך טוב. אפשר לתת סיסמאות מעל דוכן הכנסת מהיום ועד מחר. מורה לכל החיים זה לא סיסמא, כמו שאומרים הטובים לטייס, צריך לומר, המורים לטייס. איך עושים זאת? צריך לתגמל בהתאם.

איפה זה עומד "עוז לתמורה".

כרגע זה קיים אצלנו בחטיבה, "בחטיבת היובל". ישבתי גם עם יוסי קוצ'יק, שהגיע למסקנה, שזה פרוייקט נהדר אבל אין לזה כסף. כשהוא עזב את משרד האוצר והגיע במקומו יובל רכלבסקי, ורן ארז נתן את הסכמתו לאיציק כהן, סמנכ"ל משרד החינוך, אמר רן ארז, כיו"ר ארגון המורים, אני מוכן לתת הכל עבור הפרוייקט הזה. אמרתי לאיציק כהן, זה עת רצון, אם ארגון המורים מוכן ללכת על זה, צריך לתפוס את זה. פניתי למשרד האוצר, אמרתי, מדובר בפרוייקט ניסויי בתקציב של 7 מיליון שקלים, חמישה ימי לימוד, יום שישי זה העשרה.

אגב, במדינת ישראל מתחבטים היום בנושא של חמישה ימי לימוד בשבוע. באריאל חמישה ימי לימוד בשבוע כבר עובד מספר שנים בהצלחה.

כאשר שולמית אלוני – כשרת החינוך - הביאה לכנסת את יום לימודים ארוך וביקשה שראשי ערים יסכימו להצטרף לתוכנית של חמישה ימי לימודים בשבוע, ראשי הערים התנגדו לכך. אז כיהנתי בכנסת, קיבלתי החלטה מיידית להפעיל את כל מערכת החינוך לחמישה ימי לימוד ומאז מערכת החינוך אצלנו עובדת חמישה ימים בשבוע, כולל יום לימודים ארוך והתוצאות מדברות בעד עצמן.

אם כך, הפרוייקט השני שתראו כאן היום הוא "עוז לתמורה", פרוייקט משגשג.

אצלכם הוא פועל בחטיבת ביניים?

כן.

יש עוד ארבעה בתי ספר בארץ, שכולם הם תיכוניים.

מקיפים לא תיכוניים. כשנגיע ל"חטיבת היובל", נדבר על זה.

זה פועל בשני בתי ספר שנמצאים בקרית מלאכי, בית ספר שנמצא באשדוד ובית ספר בגדרות. זה הפרוייקט עליו הקציבו 35 מיליון שקל לשלוש שנים. ראשי הערים ביקשו אז להרחיב את הפרוייקט הזה ולא לעשות אותו באופן נקודתי בית ספר בית ספר, אלא שיפעלו על בסיס יישובי. כמו שאמרתי בפתיחת דבריי, אם לא הולכים על בסיס הוליסטי יישובי, לא עשית כלום כי בית ספר אחד יקבל יותר והשני ייחשב בנחיתות. אם תנתח את כל היישובים במדינת ישראל, יש לך 15 ערים גדולות, יש גם את שאר היישובים, בינוניים וקטנים. אתה צריך להסתכל על המסה הגדולה שישנה שם. ירושלים מחולקת לשכונות, גילה, רמות, בכל שכונה אתה יכול לפעול כתת עיר. צריך לראות איך מיישמים את הניסיון ב"עוז לתמורה", מה היתרונות ומה החסרונות על מנת לראות איך מקדמים את מדינת ישראל בצד של השבחת המורה, השבחת המערכת, והפנאי שהתלמיד יקבל, שלא יהיה רק ד"ר אלא גם בן-אדם.

הפרוייקט השלישי, הוא פרוייקט "מהות החיים". שרי אריסון שהתפרסמה בעקבות תוכנית העבודה שהיא רוצה לעשות בתוך החברה הישראלית, לשים שלום בקרב כולם, ביטחון עצמי, שקט ושלווה, ולהקרין מן אווירה של נינוחות טובה יותר. אריאל עשתה את אתר הניסוי מזה שנה וחצי כאשר הפעילה את ההנחיות הללו משלב הסדנאות. אני אומר לך, שעבודת מועצת העיר השתנתה, עשינו את ההדרכה לכל מנהלי העירייה ועובדי העירייה על חשבון זמן העבודה. דרך אגב, גם את פרוייקט המחשוב עשינו על חשבון העבודה. עשינו את ההדרכה למורים ולהורים.

רקע על אריאל – מונה 17,500 תושבים, הוקמה ב-1978, הייתה לי הזכות לעמוד בראש הקמת היישוב הזה. היישוב הוא יישוב חילוני, 90% חילונים, 10% דתיים. הוא יישוב קולט עלייה עם 9,000 עולים מברית המועצות. העיר בסולם 5 מטעם הלמ"ס מבחינה סוציו-אקונומית, וזה כתוצאה מכך, שהעולים החדשים קנו רכב ללא מסים וזה העלה להם את הפרמטר במדרג. דבר שני, רבים מהם בעלי השכלה גבוהה. אריאל הייתה צריכה להיות במדרג נמוך יותר מ-5 מבחינה אקונומית. סוציולוגית, רוב האנשים שהגיעו לכאן הם זוגות צעירים. כאשר מדברים על ערי פיתוח, אריאל היא עיר פיתוח פר-אקסלנס, אבל עיר שלא בוכה ועיר שמקרינה הצלחה. עיר שקטה מאוד, סובלנית, הקליטה הייתה טובה ולתפארת מדינת ישראל.

כמה תלמידים יש באריאל?

4,500 תלמידים.

כולם לומדים בתוך אריאל?

כ-99% מהם מכיוון יש תלמידים שאין לנו מענה אליהם, חינוך מיוחד וכדומה. למרות שיש לנו כיתת חינוך מיוחד בבית הספר "אורט זבולון", וילדים שבוחרים לעצמם מספר מגמות, מגמות שלא קיימות אצלנו.

כמה מהתושבים עובדים באריאל או ביישובים הקרובים וכמה יורדים לשפלה?

35% מהתושבים באריאל מוצאים עבודה באזור התעשייה ברקן, 65% לערך יורדים לאזור פתח-תקוה, ראש העין, תל-אביב, חיפה וירושלים. שכחתי לומר, שבאריאל יש את מכללת יהודה ושומרון, שם לומדים כ-8,000 סטודנטים, כ-4,200 הנדסאים והשאר הנדסאים והשלמת בגרויות.

ישנו שיתוף פעולה של מחלקת החינוך עם המכללה, יש לנו גם כיתה אקדמית.

אנחנו מפעילים אתם פרוייקט שנקרא: עיר נסמכת אוניברסיטה. זה דגם שאני רוצה להפעיל במדינת ישראל. אני טוען, שבכל מקום בארץ ישנם אוניברסיטאות ומכללות. המכללה או האוניברסיטה צריכה לתת את המטריה ליישובים הסמוכים מבחינה גיאוגרפית אליהם, שייתנו את המטריה האקדמית חינוכית ליישובים הסמוכים. לא רק שהם שואבים את כוח האדם האקדמי, אלא שגם ייתנו לטובת הקהילה משהו מעצמם. כאן נדרשת התערבות של ועדת החינוך של הכנסת, הות"ת והמל"ג על מנת לשנות את הקונספציות במה שנקרא החינוך הגבוה במדינת ישראל. זה לא חד-סטרי, אני נותן חינוך אקדמי ואתה תשלם בשבילו, אלא החינוך האקדמי צריך להיות גם חלק מהקהילה ולהחזיר לצד השני, כלומר, דו-סטרי. התפיסה שלי חברתית, כיצד לשדרג את מדינת ישראל בעניין הזה.

תודה רבה לרון נחמן ולכל הנוכחים שקיבלתם אותנו ושאתם מקדישים לנו את השעות הקרובות. תעיד מנהלת הוועדה, יהודית גידלי, שבפגישתנו הראשונה, בסוף חודש פברואר, אמרתי שאני רוצה כי נתכנן סיורים רבים בשטח, בין שלושת המקומות הראשונים שאני רוצה להיות בהם זה אריאל. עד היום היינו בסיורים: בשדרות, במעלות, היום אנחנו באריאל, גם משום שאני יודע שיש לכם מערכת חינוך לתפארת, וגם משום שחשבתי, שבאופן סמלי, מן הראוי שוועדת החינוך תגיע לאריאל. יכול להיות, שאורי אריאל ואני לא מסכימים לגמרי איך ייראו בעתיד גבולות המדינה - - -

לגבי אריאל אנחנו מסכימים.

לגבי אריאל שנינו מסכימים. לכן אנחנו פה היום, אנחנו מצפים ליום מעניין, ושוב תודה רבה, נסכם בהמשך היום.


(מקרינים מצגת בעניין הפס הרחב).

זה שידור חי מהאתר המרכזי, שרת מרכזי שאליו מחוברים 1,200 מחשבים, כל בתי הספר, גני הילדים, העירייה. שתי דקות תדמית על אריאל, איך היא נראית וכו'. באמצעות מערכת התקשורת עשינו בערב יום השואה פרוייקט שנקרא "פרפרים". בפרוייקט הזה ישבו 600 תלמידים בו זמנית בכל בתי הספר היסודיים, התקשרו בקשר ישיר עם "יד ושם", עבדו באתר שנקרא "פרפרים" על: אין פרפרים בגטו. אתר שנבנה על ידי 30 מורים מארבעה בתי ספר, אתר מדהים. המחשבים פתוחים, הגענו למסקנה, שאסור לסגור אותם, אין חבלות בדבר הזה.

מה שאתם רואים כרגע זה משולש המגן-דוד: ממשלה-אזרח-והרשות המקומית. הורים-תלמידים-מורים. זה עתיד מדינת ישראל.

כשמדברים על ממשל זמין, זה החיבור בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, מול כל משרד יש לך את המשרדים המקומיים, האגפים בכל רשות מקומית.

השיפורים שאנחנו רוצים לקבל, אזרח וממשל.

שיפור מערכות החינוך והתרבות – כולם מדברים על הפערים, הפער הדיגיטלי, איך עושים את הצמצום של הפער, כולם מומחים, נאומים חוצבי להבות, איך עושים את זה? איך מביאים את הפריפריה למרכז? איך עושים שיפור השכלה למבוגרים, לנוער ולילדים? כאלה שלא יודעים שפה? איך עושים הקטנה של אלימות? אני אראה לכם חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך ושל כל המומחים למאבק באלימות, איך עושים את זה?

באמצעות פרוייקט "עיר חכמה", הקטנת האלימות מוכחת שם. איך מעלים את ההשכלה? תכף נראה זאת בבתי הספר. איך סוגרים פערים באמצעות הטכנולוגיה?

ממשל-קהילה-חינוך. איך אנחנו עושים את המרחב הקהילתי, שידברו אחד עם השני? הפזל הזה נוגע לכל השירותים, שאתה כאזרח הוא אזרח במרכז העניין מקבל, החל מרווחה, תחבורה, חינוך, תרבות הפנאי, בריאות ותעשייה ועד פרוייקטים כלכליים. האזרח הוא המרכז. כולנו קיימים כדי לתת לאזרח את השירות, לא האזרח צריך לתת את השירות לממשל, הפוך.

מודל "עיר חכמה" בא לתת פתרון לפריפריה. באירופה, במסגרת התוכנית החמישית, ועכשיו גם במסגרת התוכנית השישית, משקיעים מילירדים של יורו בעניין הזה. אנחנו בעניין של איך עושים את ה-IST, INFORMATION SOCIETY TECNOLOGY. זה המודל שאנחנו מיישמים כאן.

השקעה בתשתיות, בכבלים, DSL, אתם רואים שהטכנולוגיה והתכנים הולכים לכל אחד מהסיגמנטים: קהילה-רשות-חינוך.

מבלי שעושים פריסה של כל תקשורת הנתונים בפס רחב בכל מוסדות החינוך, אי אפשר לעשות שום דבר. כלומר, קודם כל צריכה להיות השקעה בתשתיות. לחבר את הרשתות הללו בתוך בתי הספר, ובתי הספר בינם לבין עצמם.

הרשת נמצאת במרכז תרבות הפנאי, שם המוקד, יושב השרת והאנטנות שיוצאות החוצה, אתה רואה את כל המבנים, מהמכללה דרך כל בתי הספר, כולם מחוברים למרכז אחד.

"להבה", "תהילה", "תפוח". לקחנו את בתי הספר מחמש אחר הצהרים ועד עשר וחצי בלילה, העברנו 50% בקורסים, כ-2,000 משפחות, 500 נציגי משפחה, ישבו הורים וילדים. מה שקרה, למדו לעבוד במחשב בבית הספר. ההורה נותן כבוד לבית הספר. זה משנה את התנהגות ההורים כלפי המוסד החינוכי. אתה משנה את התנהגות ההורים כלפי המורים וכלפי העירייה וכל המערכת שעוסקת בחינוך. אנחנו צריכים לטפל בשינויי התנהגות. אין שום סיבה בעולם כי מה שעשיתי פה יהיה בכל ערי הפיתוח, אצל הערבים, אצל הדרוזים ובכל מדינת ישראל.

כעת אתם רואים מערות ERP, כל מערכת כזו היא העולם של העירייה.

לכל בית ספר יש את האתר שלו, זה למשל בית ספר "מילקן". לכל בית ספר יש פיתוח מקומי. צריך לתת למורים את הטכנולוגיה, שייקחו את הידע שלהם ויעשו מזה פיתוח של תוכן חינוכי. כל עיר יכולה לתרום לזה בארץ.


כרגע אתם רואים את הפרוייקט שנקרא: תלמידי אריאל לומדים שואה. 30 מורים מארבעה בתי ספר הקימו את האתר הזה. אני מציע לכם להיכנס לאתר הנ"ל, אתם יכולים לעשות זאת מכל מקום בעולם.

כל כיתות ה' ו' בבתי הספר היסודיים באריאל, תלמידים במהלך למידה במשך שבוע שלם עסקו בסוגיית השואה וערך המוטיב של פרפר עם כל הסמליות שלו. יש חוט מקשר, כל הפעילויות, 30 במספר, נעשו על ידי מורים מאריאל. הפעילויות ברמה הפדגוגית הן ברמה אחת מעל. כלומר, אם עד עכשיו לימדנו את השיר ולימדנו בשיר על בובה, פתאום הפעילות קצת אחרת, אתה בונה את המוזיאון של "יד ושם" ואתה צריך להסביר על הבובה. יש גם דברים מדהימים ברמה קהילתית. למשל, יש פה פעילות שנקראת "ממעמקי התפילה". פעילות שמאחדת מורים, גם מורים מבתי ספר דתי וגם מבתי ספר חילוני יצרו יחד את הפעילות, עם כל התרומה שלה, עם סוגיה של אמונה, הפעילות הייתה משותפת. רון דיבר על כך, שיש לנו אינטרנט מהיר בכל בתי הספר. היו סרטים, התלמידים רואים סרט יחד ואחר כך נפתח צ'ט שבו הם מדברים על הפעילות עצמה. כעיקרון, האתר נמצא באינטרנט, בכל מקום ובכל העולם אפשר להגיע אליו ולראות אותו.

אני יושב בלונדון, אני מוכרח לומר לך, ישבתי עם מפקחים, עם פרופסורים, עם אנשי תשתית, שם הם היו מקנאים במה שיש באריאל. אין בעולם תשתית כזאת. שילוב של חזון עם ביצוע אדיר.



סיור במכללת יהודה ושומרון

אני אומר כמה משפטים על המכללה. השנה לומדים במכללה כ-7,000 איש, מתוכם 4,500 סטודנטים לתואר. למעט המכללה למינהל, זו המכללה הגדולה ביותר בארץ. במכללה למינהל לומדים כ-7,000 סטודנטים. מבין המכללות הציבוריות, זו המכללה הגדולה ביותר. גם בשתי שנות האינתיפאדה, המכללה המשיכה לגדול ב-15% לשנה, שזה היה גם קצב הגידול בשנים שקדמו לה. ההבדל בין 4,500 ל-7,000 זה עוד 1,000 סטודנטים בבית הספר להנדסאים, עוד כ-1,000 סטודנטים במכינות קדם-אקדמיות, ועוד 600-700 בהכשרה והסבה מקצועית. כשאני אומר המכללה הגדולה ביותר בארץ, אני מתכוון למספר הסטודנטים.

שני נתונים נוספים, 85% מהסטודנטים שלנו מגיעים ממערב לקו הירוק. כשאני אומר ממערב, הכוונה ממערב, מצפון ומדרום. הסטודנטים שלנו מגיעים ממג'דל שמס בצפון ועד אילת בדרום.

כמה סטודנטים ערבים?

סדר גודל של כ-200 סטודנטים ערבים, שגרים כאן, גרים בקרוואנים יחד עם היהודים ומרגישים מצוין. הסטודנטים שלנו הם שליחים של רצון טוב בעיירות ובכפרים הערביים. אמרתי, 85% מגיעים ממערב לקו הירוק. אחד המאפיינים של המכללה, העובדה, שלמעלה מ-60% מהסטודנטים לומדים בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע. לקנה מידה ארצי להשוואה, בכל האוניברסיטאות בארץ, כולל הטכניון, לומדים פחות מ-30% הנדסה ומדעי הטבע.

למה זה?

זו חלק מהאסטרטגיה שלנו שנקבעה בתחילת שנות ה-90, שאנחנו רוצים לתת לנושא הזה משקל כבד. היא התאפשרה מכיוון שהיינו – האוניברסיטאות - הרבה יותר אגרסיביים בקליטת מדענים רוסיים. והיא הייתה פרי ההערכה שלנו, שזה מה שהמשק הישראלי יצטרך. אז היה באופנה לעשות 5 נקודות מתמטיקה/פיזיקה כדי להתקבל למשפטים. במקום זה החלטנו שצריך לפתוח ארכיטקטורה והנדסה אזרחית.

איפה גר הסגל שלכם?

הסגל שלנו גר בכל הארץ. במכללה עובדים קרוב לאלף איש. זה המעסיק הגדול ביותר בסקטור הערבי והיהודי ביו"ש. זה אחד הדברים שאורי אריאל ומועצת יש"ע לא תפסו. מורים אקדמיים עובדים אצלנו כ-350, שמתוכם קרוב ל-150 הם בסגל היציב וכ-200 מורים מהחוץ. מתוך ה-650 שהם לא מורים באקדמיה, 70%-80% גרים ביו"ש, מהסגל האדמיניסטרטיבי, מהמורים במכינות, מהמורים בבית הספר להנדסאים וכו'. מתוך הסגל האקדמי, אני מעריך שהרוב הגדול עדיין גר מחוץ ליו"ש.

משפט אנקדוטי מעניין, אם הייתם באים לכאן לפני חמש או שש שנים, הייתי אומר לכם, ש-95% מהסטודנטים מגיעים לכאן ממערב לקו הירוק. הגידול באחוז הסטודנטים שגרים ביו"ש והצטרפו אלינו הוא מפני שכשהאימא באריאל או בקדומים שומעת מהחברה שלה בראשון לציון, שהבן שלה לומד במכללה טובה באריאל, היא אומרת, אם זה טוב בשבילה זה גם טוב בשבילי. החיים כמובן הרבה יותר מורכבים וזה בין השאר התאפשר כתוצאה מגידול האוכלוסייה ביו"ש וכתוצאה מהקמת מספר נוסף של מחלקות אצלנו. סטודנט בוחר את הלימודים בהתאם לתוכן ולא בהתאם למקום הלימודים. אחוז תושבי יו"ש בקרב התלמידים גדל ולא קטן על ציר הזמן.

במידה רבה מאוד, בשוני מהמכללות האחרות, במכללה אצלנו מפותח נושא המחקר, גם היישומי וגם התיאורטי בצורה מאוד רחבה, אני אשלים עוד כמה מילים כשנחזור בצהרים, לאחר שתראו זאת בשטח. כמובן שות"ת לא מממנת אצלנו מחקר מכיוון שאנחנו לא אוניברסיטה, אבל לעומת זאת, מממנים אצלנו מחקר "ג'נרל מוטורס", הסינים ומפעלי תעשייה, והאקדמיה הרוסית למדעים ועוד ועוד. הכל כספי מחקר על בסיס תחרותי.

אתחיל בתחומי הלימוד במכללה, בעיקר בתארים האקדמיים שלנו. יש לנו את הפקולטה להנדסה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת כימיה וביו-טכנולוגיה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות - מכטרוניקה, אנחנו המקום היחידי בארץ שבו יש מכטרוניקה.

מה זו המילה הזו?

מכטרוניקה זה שילוב של הנדסת מכונות, אלקטרוניקה ומחשבים. כעת חסרים אנשים בתחום הזה, זה התחום שיש בו מחסור גדול מאוד של אנשים.

אני אגיד לכם מה עושה האיש שעומד בראש המחלקה הזאת, עד לפני שלוש שנים, בין השאר, חוץ מזה שהוא מטפל ברכב אוטומטי, במימון מפא"ת, גדוד טנקים שמפרק מוקשים בלי חיילים - חוץ מרכב אוטומטי הוא עבד עם נס"א, אם אתם זוכרים את המחפרון שטייל על המאדים והוציא דגימות קרקע, הוא היה שותף בתכנון של התנועה ושל בעל החי הזה. היום הוא עובד במימון של רשות החלל הישראלית, בפיתוח רובוטים לחלל. זה מכטרוניקה.

ארכיטקטורה., בפקולטה למדעי החברה והרוח יש לנו תארים במדעי ההתנהגות, כלכלה, מינהל עסקים, עבודה סוציאלית. בפקולטה למדעי הבריאות - מינהל בריאות ופיזיותרפיה. בפקולטה למדעי הטבע - ביולוגיה מולקולרית, כימיה ביולוגית. מדעי המחשב, מתמטיקה. חלק מהמגמות שראויות לציון: ביו-אינפורמטיקה ופיזיקה בתוך המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה. יש לנו גם מחלקות שירות, שנותנות שירות לכל המחלקות האחרות, כמו אנגלית, פיזיקה, מורשת ישראל, לימודי ישראל והמזרח התיכון. חלק מהמחלקות ייפתחו לראשונה בשנת הלימודים הקרובה, שהן בעצם הסבה של תוכניות שהיו תחת חסות אוניברסיטת בר-אילן בעבר ועוברות עכשיו לעצמאות שלנו.

בשנת הלימודים תשס"ד לא נקלוט יותר תלמידים לתארים האקדמיים בתוכניות בר-אילן, רק ימשיכו אלה שהתחילו בשנים קודמות. אנחנו בעצם השלוחה היחידה שעברה עצמאות מלאה מכל השלוחות של בר-אילן. במקום התחלנו כעת שלוחה, במהלך השנים פיתחנו דברים שאין בב-אילן. לדוגמה, בבר-אילן לא היה הנדסה, גם לא ארכיטקטורה, לא מדעי הבריאות, לא פיזיותרפיה.

בארכיטקטורה יש לכם היתר לתואר אקדמי?

תואר מוכר. יש לנו הכרה.

אני יודע, שבתל-אביב יש היסוסים, חושבים אולי לסגור את הארכיטקטורה.

יש לנו מחלקה לתפארת. אתם תגיעו לבניין הארכיטקטורה, זו אחת המחלקות הכי מבוקשות והכי חזקות.

אני אתן לכם דוגמה, השנה קלטנו 85 סטודנטים במחלקה לארכיטקטורה לעומת 60 בשנה שעברה, והסיבה היחידה שלא קלטנו 100, בגלל השמרנות של הרקטורית שלנו ושל המחלקה. בחודש אפריל נסגרה ההרשמה אחרי ש-85 סטודנטים התקבלו היו למעלה מ-200 סטודנטים שעמדו בקריטריונים. זה התחיל ב-30 סטודנטים, המחלקה בת שש-שבע שנים, ידועה בכל הארץ.

זה בעצם שילוב של מודל בצלאל והטכניון, השילוב האידיאלי בין שתי הגישות, המדע והאומנות, שילוב של אנשי השטח עם אנשי התיאוריה. יש לנו מודל משולב מאוד יפה.

מילה אחת על מורשת ישראל. יש שלושה דברים שבהם המכללה נבדלת מהמוסדות האקדמיים האחרים בארץ. האחד, כל סטודנט אצלנו חייב לקחת כל סימסטר, קורס אקדמי אחד בנושא יהדות, ציונות וארץ ישראל, לפי בחירתו. זה יכול להיות, ארכיאולוגיה של בית שני, זה יכול להיות תולדות יהודי ספרד במאה ה-14. הפרינציפ, שהסטודנט ייצא פחות בור ממה שהוא נכנס.

דבר שני, בכל מעבדה תפגשו את דגל ישראל. בכל מחקרים שעשינו לא הוכיחו שזה פוגע ברמת ההישגים של התלמידים.

הדבר השלישי, תלמיד שנתפס אצלנו בעישון סמים - עף. זה לעומת הסטטיסטיקה הרשמית, שיטת הערכה, שכ-35% מהסטודנטים באוניברסיטאות מעשנים. מי שמוכן להיכנס לשלושת האילוצים שתיארתי, מצליח.

חלק גדול מהסטודנטים אצלכם גר פה במעונות?

אנחנו מחנה הקרוואנים הכי גדול במדינה, גרים אצלנו 1,500 סטודנטים בקרוואנים. בנוסף לזה, גרים עוד כ-200 בבניין מעונות סטודנטים, עוד כ-400 שוכרים דירות באריאל. בנוסף לאלה, גרים סטודנטים שלנו מתפוח במזרח ועד המאחז הלא חוקי במעלה שומרון. מי שמכיר קצת את הגיאוגרפיה של האזור, סטודנט נוסע ממעלה שומרון לכאן בערך כארבעים דקות. נופי נחמיה זה כנראה מאחז שיהיה שכונת מגורים של המכללה, שנמצאת שניים-שלושה קילומטר מכאן.

כמה מילים על האתיופים שלומדים אצלנו.

אנחנו המוסד השני במספר מוחלט של סטודנטים אתיופיים. המוסד הראשון בארץ הוא אוניברסיטת חיפה.

מה המספר?

סדר גודל של כ-130-140 סטודנטים אתיופיים. זה המספר השני בגודלו בארץ. בניגוד לאוניברסיטת חיפה, חלק ניכר מהם לומד בתחומי הנדסה ומדעי הטבע.

מדובר בכאלה שהם כבר תוצר מערכת החינוך הישראלית.

הישראלית, כולל מכינה אצלנו, או לא מכינה, לא תמיד.

מילה אחת על החתך הסוציו-כלכלי של הסטודנטים. יש לנו ייצוג גדול לאוכלוסייה הרוסית. הנדסה ומדעי הטבע רק עוזר לזה. שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי, אבל יוקר החיים באריאל הוא הרבה יותר נמוך מאשר בעיר, לא בגלל שהסופר יותר זול, מכיוון שסטודנט בעיר שיגור בקרוואן ב-100 דולר לחודש יתבייש להביא לשם חברים. סטודנט שגר באריאל כחלק מ-1,500 שגרים בקרוואנים הוא IN. החתך הסוציו-כלכלי של התלמידים הרבה יותר - - -

מי שיכול לגור במעונות האלה, מי שלא יכול - זה סיפור אחר לגמרי.

כמה שנים אתם קיימים? כמה שנים יש בוגרים שלכם בחוץ, איך הם משתלבים בשוק?

אנחנו קיימים כבית ספר ערב אקדמי בשומרון משנת 1983. אנחנו קיימים כמוסד ארצי מחודש לפני פרוץ האינתיפאדה הראשונה. באוקטובר 1987 פתחנו את כיתת המכינה הראשונה. בשנת 1988-1989 התחלנו את הקליטה של תלמידים מבחוץ, הוכח כי זה אפשרי. מ-1988-1989-1990 זה השתלב עם גל העלייה הרוסית הגדול. עד 1999, התירוץ שאי אפשר לקבל אותנו לות"ת היה מפני שהחוק הישראלי הוא חוק טריטוריאלי ואי אפשר להחיל אותו, אבל כאשר היתה סכנה שניהפך לאוניברסיטה, מצאו את התירוץ כדי שניכנס לות"ת ואנחנו שמחים שנכנסנו לות"ת. בארוחת הצהרים נדבר, איך הופכים לאוניברסיטה.

הבעתי החלטה אחת סוציו-כלכלית, היא הרבה יותר מייצגת את מה שיש בעם ישראל בחתך כולל. הזכרתי קודם את מה שחייב סטודנט לעשות, אני גאה לומר לכם, שיש לנו כ-15% סטודנטים שעושים את המאסטר באופן פורמלי באוניברסיטה אחרת בארץ ועושים את עבודת המחקר למאסטר כאן. ביניהם פעיל בתא איו"ש. אני יכול לומר, שהחתך הפוליטי של הסטודנטים, אני מניח שהוא לא רוב למצביעי מרצ, אבל עדיין יש כאן ייצוג גם בין המורים וגם בין הסטודנטים של כל הזרמים הפוליטיים בארץ.

מה יש ל"שינוי", עזוב אותנו מ"מרצ".

אתם לא יודעים מה זה תא איו"ש? תא איו"ש זה הארגון שבשבתות יוצא לעזור לכפרים הערביים במצור כדי להביא להם שירותי בריאות ושירותי תרבות. כבר אמרתי, שיש כאן 15 סטודנטים, שאת עבודת המסטר שלהם עושה הם עושים כאן את עבודת המחקר עם מנחה שלנו, והאוניברסיטה שם מכירה לו בעבודת המחקר. הסטודנטים שמגיעים לכאן, 70% באים מאזור תל-אביב רבתי, אבל הפיזור הוא כלל ארצי.

כמה מהם באו לכאן בגלל שיש לכם מקצועות ייחודיים, וכמה באו כי הם לא התקבלו במקומות קרובים יותר לבית?

עשינו סקר, מהסקר עולה, שרוב הסטודנטים באים לפה, או בגלל התחום שאותו הם רצו ובאו בשבילו והחלופה שלהם היתה אוניברסיטה ברוב המקרים ולא מכללה. אנחנו בעצם המכללה המובילה, גם מבחינה אקדמית וגם מבחינה מספרית. מבחינת פרופסורים, יש לנו הכי הרבה פרופסורים וכולם עוברים אישור של ועדות - - -

כשצילה אומרת פרופסורים, הכוונה, שזה מקום עבודתם העיקרי.

יש לנו 34 פרופסורים, שאנחנו מקום עבודתם העיקרי והם אושרו כולם על-ידי המל"פ.

פרופסורים שקודם היו באוניברסיטאות בארץ או בחו"ל?

גם וגם. לפחות חצי מהם קיבלו את התואר לראשונה במכללה אצלנו דרך הוועדות האלה.

לשאלתך, התשובה יותר מורכבת על ציר הזמן. אין לי שום ספק שהמחלקה לארכיטקטורה בסיבוב ראשון הגיעו לכאן כאלה שלא התקבלו לבצלאל ולטכניון. היום משקל אלה שמחליטים כעדיפות ראשונה לבוא אלינו הוא כבר דומיננטי והם מתקבלים למחלקה לעבודה סוציאלית. אין לי שום ספק, שכשהתחלנו, הוא היה מעדיף להתקבל לבר-אילן או לתל-אביב, היום, כבר חלק ניכר מהם לוקח את זה כעדיפות ראשונה. העניין של מניעת מוניטין של מוסד היא פונקציה של המוסד ושל כל מחלקה. אבל אם אני לוקח הנדסת מכונות, מגמת מכטרוניקה, זה גם לא אמת מה שאומר עכשיו. אין בארץ רצון ללמוד הנדסת מכונות. אבל מגמת מכטרוניקה שקיימת בטכניון בתוך הנדסת מכונות היא המגמה המבוקשת ביותר שאליה מגיעים רק התלמידים המצטיינים אחרי שנה ב'. מה אנחנו עשינו? בנינו מחלקה להנדסת מכונות שההתמחות היחידה בה היא מכטרוניקה משום שכולם מתקבלים למכטרוניקה. אז להישבע לך, שכל אלה שהתקבלו, לא היו מעדיפים טכניון, זה לא יהיה אמת. כנ"ל גם בפיזיותרפיה, אני יכול להציג עוד שורה של מחלקות, שהיום כבר חלק ניכר מהלומדים בהם מול האלטרנטיבה ללמוד באוניברסיטה אחרת באותה מחלקה באים אלינו. נכון שאנחנו מפתחים את תחומי הלימוד, גם כאשר פתחנו את בית-הספר למדעי הבריאות היה מפני שידענו, ש-10% מהתוצר הלאומי הולך לבריאות וידענו שהביקוש למקצועות משלימי רופאים הם בעלייה הרבה יותר מהירה מאשר ביקוש לרופאים.

חשבתם על קלינאי תקשורת?

שלוש המחלקות הבאות שבצינור: תזונה - אני מקווה מאוד שתהיה כבר בשנת תשס"ה, קלינאי תקשורת וריפוי בעיסוק, שני המקצועות שבצינור אם ות"ת לא תטרפד לנו את זה בגלל עודף ביקוש עצום, ומה שאנחנו היום בלחץ גדול מאוד, תחום לא אקדמי וזה הסבה של אחיות מעשיות לאחיות מוסמכות בגלל העלייה החדשה וכל מה שכרוך בנושא. כמו כן גם פיזיקה רפואית שנמצאת כבר בשלבים מתקדמים.

נושא נוסף שנקרא: שיתוף פעולה של אוניברסיטה ועיר, עיר נסמכת אוניברסיטה, זה פרויקט שנקרא: המרחב החינוכי. הגשנו את זה בעבודה משותפת של המכללה, העירייה ומשרד החינוך מחוז מרכז, קונספט גדול מאוד איך המכללה חונכת יישוב שלם על גישה הוליסטית, מחזקת, מריצה את המצטיינים ודואגת לשדרג את איכויות התושבים. מצד אחד זה דור עתידי למכללה, מצד שני, זה פרויקט קהילתי. זה דגם שעשינו אתו עם פרופ' כץ, ראש האגף הפדגוגי, כדי לראות את השילוב של האוניברסיטה באופן דו-סיטרי עם הקהילה. אם זה יצליח, זה יכול להיות דגם לכל מקום בארץ, בנגב, בגליל ובכל מקום.

לא הזכרתי את הילדים המחוננים, הילדים שמגיעים לכאן מהשומרון לימי מדע מרוכזים ולא את הפעילות שרון נחמן דיבר עליה.

רציתי לציין על הבוגרים, עד שנה שעברה סיימו סדר גודל של למעלה מ-2,000 סטודנטים בכל המחלקות. בשנה יש לנו סדר גודל של למעלה מ-600 בוגרים. רובם מוצאים עבודה, אנחנו גם עוזרים להם בנושא הזה, אנחנו מפרסמים מקומות עבודה, חלק מהם ממשיכים לתואר שני, חלק חזרו כבר אלינו כמורים - מהמחזורים הראשונים. יש לנו רישום בפנקס המהנדסים, אנחנו מוציאים את המספר הגדול ביותר של מהנדסים בזרם חזק, שזה בעצם התחום המרכזי שבו דרוש אישור רישוי הרשם. זו אחת המגמות החזקות אצלנו.

אנחנו הולכים לעשות סיבוב ולאחר מכן נחזור לצהרים.

אני מודה לכולם, להתראות.