פרוטוקולים/כלכלה/6625



2
ועדה משותפת כלכלה - כספים
02.06.03

פרוטוקולים/כלכלה/6625
ירושלים, כ"ג בסיון, תשס"ג
23 ביוני, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון





פרוטוקול מס' 14

מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים

מיום שני, ב' בסיוון, התשס"ג (2 ביוני, 2003) בשעה 10:00

הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו
סעיף 52 להצעת חוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
גלעד ארדן
אבשלום וילן
דוד טל
איתן כבל
איוב קרא

דוידה לחמן מסר – משנה ליועמ"ש לממשלה
עו"ד רוני טלמור

אורי אולניק
עו"ד הילה שמיר
עידית צ'רנוביץ

חיים פרננדס – משרד האוצר

מוסקו אלקלעי
ירון רגב
מנשה סמירה
עו"ד דורון אבני

עו"ד הדס פלד
עו"ד בני רוטנברג
עו"ד אורי שוורץ

מודי פרידמן
ליפא מאיר
עו"ד אהרון מיכאלי
עו"ד אלי זוהר
דבורה קמחי

שלום קיטל
עו"ד ישגב נקדימון
חנן מלצר

אתי בנדלר

לאה ורון

לאה קיקיון










הצעת חוק הרשות שניה לטלוויזיה ורדיו –
סעיף 52 להצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל

אני פותח את הישיבה של הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים, בנושא הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, סעיף 52 להצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל. היום אנחנו עוסקים, בעיקרון, בנושא של נציגי הרשות וחברת בדירקטוריון חברת החדשות של הערוץ השני וערוץ 10.

בטרם נפתח את הישיבה אני רוצה לומר שני דברים: אנחנו, בישיבה הקודמת, הרצון שלי היה לעשות תיקון שימנע את הפרסום בערוצים הפיראטים. מאחר וחבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי הודיע לי שהוא רואה בעניין הזה נושא חדש, אנחנו נעביר את הנושא הזה להכרעה בוועדת הכנסת, כדי שאפשר יהיה להמשיך.

את ההכרעה עושים לפני שדנים בזה?

בוודאי, כי אם תחליט ועדת הכנסת שזה נושא חדש - -

לעומת זאת יש לחבר הכנסת גלעד ארדן בקשה נוספת שהוא רוצה להעלות פה טרם התחלת הדיון בנושא הזה, ואני אאפשר לו, ואולי תוך כדי, משרד המשפטים יגיע.

הנה, משרד המשפטים נכנס.

אני מתנצלת.

בפעם הבאה אני אסגור את הדיון. מה, מכופפים פה את הכנסת?

בכל אופן, רציתי להציע תיקון נוסף בהמשך לנושא שדנו בו מספר פעמים, של ערוץ 10. מה שבעצם קורה הוא שמתגבש פה איזשהו רוב בוועדת הכלכלה ללכת לקראת ערוץ 10 באיזה שהן הטבות - -

הקלות.

הקלות, סליחה, כדי לאפשר לו להמשיך ולהתקיים, ואנחנו בעצם החזרנו את הכדור לממשלה, בפעם השניה בישיבה האחרונה, ואז אתם, מועצת הרשות השניה, העלתם את הבעיה שיש בחוק סעיף שלמעשה לא מאפשר לכם שיקול דעת, כי להבדיל מערוץ 2 שבו – ואני הסתכלתי בחוק – אין לכם מגבלת זמן שמחייבת אתכם לסגור, אלא אתם צריכים לאפשר לערוץ לטעון את טענותיו, אם הוא לא עומד בתנאי הזיכיון, ואפשר להתגלגל עם הסיפור הזה די הרבה זמן. מההיבט של ערוץ 10, מכיוון שהדבר כנראה נעשה כחלק מההקלות שניתנו לערוץ בעבר, הגבילו אתכם - במידה והוא לא עומד בתנאי הזיכיון – במקסימום 30 יום עד שאתם שוללים לו את הזיכיון. לכן, כיוון שבעצם נוצר פה מצב שהמועצה אומרת – אנחנו לא יכולים למנוע את סגירת הערוץ, ואילו המחוקק כן מעוניין לנסות ללכת למהלך של להציל את ערוץ 10, הייתי רוצה שנציע פה תיקון, כחלק מהתוכנית, שבמקום 30 יום נתקן את זה ל- 180 יום, ואז, באמת, יהיה אפשר להמשיך את התהליך מול הממשלה, ולראות – למצות לפחות תהליכים, אם אפשר או אי אפשר לסגור את הערוץ. לא הייתי רוצה שאנשים ילכו לרחוב והערוץ ייסגר בגלל אילוצים טכניים של 30 ימים שקבועים בחוק. הייתי מבקש לתקן את זה ל- 180 יום.

מה יקרה אחרי 180 יום?

אם עד אז לא יגיע המחוקק מול הממשלה למסקנה או לאיזה שהן הקלות, כן או לא – אני לא אבקש מעבר לזה.

אם אנחנו רציניים, די לנו אם נשב פה יום שלם, ואפשר לסגור את העניין, לכאן או לכאן. אם אנחנו חושבים שצריך לדון על זה, והנושא הזה כבד, הוועדה הזו יכולה לשבת יום שלם, עד שיצא עשן לבן, והוועדה הזו תחליט אם היא רואה שנכון וראוי וצודק לתת לערוץ 10 - - שכן, אם ניתן לו, כולם יודעים מה זה אומר, או שזה לא נכון, לא צודק, ולא עומד בשוויון הזדמנות לכל אדם אחר, ולכן צריך לאפשר לרשות השניה למלא את חובתה על פי החוק. הם לא עשו את זה בחיפזון, אני חושב שהם היו מאד מתונים, נתנו אורכה של זמן ודיברנו. בעצם הם יכלו כבר להכריז על זה לפני 60 יום והם לא עשו את זה. הם לא באו וחטפו.

כפי שראית, לממשלה היו בעיות שהמנכ"ל אולי - -

מעלה פה חבר הכנסת ארדן הצעה לתיקון נוסף. אם אף אחד לא יטען שזה נושא חדש - -

נטען כבר שזה נושא חדש.

אם אף אחד לא יטען שזה נושא חדש, אז אנחנו נדון בעניין הזה. אני מנסה לשים את הדברים על השולחן. אני שאלתי בישיבה הקודמת את מנכ"ל הרשות השניה לגבי הפרסומים בעיתון לגבי ההליך שהתחיל להתבצע, למרות שוועדת הכלכלה ביקשה בינתיים מהממשלה להאיץ את הטיפול שלה בערוץ 10, ומהרשות השניה – להימנע בינתיים מהפעלת הסעיף הזה, כל עד הממשלה מנסה לגבש פתרון. בינתיים הרשות אמרה שאין לה שיקול דעת, והיא חייבת לפעול בעניין. מצד שני, עד כמה שאני הבנתי בישיבה מוקדמת שהיתה לי עם מנכ"ל משרד התקשורת, קרוב לוודאי שהממשלה קרבה לפתרון, ושהוא יובא הנה בימים הקרובים. מאידך – לא היה רצוי להיכנס למצב שזה חופף האחד את השני, ובסך הכל מה שמתבקש פה, אולי 180 יום זה מספר ימים גבוה מידי. אני הבנתי שאתה מדבר על 120 יום.

או להסיר את העניין של ה-30 יום בכלל, או להגביל אותו בזמן נוסף, כדי לא להיכנס לפינה שהיא בעייתית. בסך הכל הפתרון יגיע לפה, והוא יכלול את ערוץ 10 וגם את ערוץ 2 בעת ובעונה אחת.

מניסיוני הדל בוועדת העבודה והרווחה, למדתי שאם תוחמים בסד מסוים של זמן, הממשלה רצה ועובדת, אם זה חשוב לה. אם אני נותן לה להסתדר, כפי ש - -

אבל יש פה בעיה.

- -כי כל תארך שלא תקבע- 120, 180, 200 יום ? – הם יביאו את זה עד ל-200 יום, ינצלו את כל פרק הזמן ואז יבואו אליך שוב ויגידו: לא הספקנו. וכלום תתנו לערוץ 10 לקרוס? כלום היעלה על הדעת? ואנחנו נשוב לאותה נקודה. אני חושב שאפשר להאיץ בממשלה. הנושא חשוב מאד.

מה שקורה הוא שיש פה התנגשות, כי המועצה פועלת בתום לב, ובמסגרת החובות המוטלות עליה, למצות את הוראות החוק כפי שהן חלות. מאחר והוראות החוק הן מנדטוריות והן לא discretionary אין המועצה רשאית, אלא היא חייבת. הסעיף הזה, כמו שאמר חבר הכנסת ארדן, הוא סעיף יוצא דופן בחקיקה הישראלית. הוא בעצם יוצר מצב שהמאמצים הכלכליים שמתנהלים מחוץ למסגרת הדיונים של הגופים הממשלתיים ו/או הציבוריים – גם הם נתקלים בקושי, כי כאשר בא משקיע ורואה כל יום בעיתון שהמועצה עומדת לשלול את הזיכיון – מי מכניס ראש בריא למיטה חולה? הוא לא יודע את מה שאתה יודע, שפה, בכנסת, אפשר ביום אחד למחוק ככה ולעשות ככה.

- - -

לא. הבעיה היא החובה. הבעיה בסעיף הזה, כפי שאמר חבר הכנסת ארדן, ואני נתלית כאן בדבריו, זה החובה - -

את מציעה, בעצם, לתקן את הצעתו של חבר הכנסת ארדן, ובמקום לשנות את מספר הימים, להניח שיקול דעת למועצה, במקום לחייב אותה?

קודם כל, הנושא של שיקול הדעת הוא רלבנטי. ומספר הימים – אני אדישה לגביו. אנחנו הרי לא רוצים להכחיד בפניכם, אתם יודעים שאנחנו עושים כן מאמצים מאד רציניים, בשיתוף עם מנכ"ל הרשות השניה, לפי דעתי על דעת המועצה. אם זה לא על דעת המועצה, כדאי שנדע את זה, ויפה שעה אחת קודם, כי אנחנו ביום אחד יושבים עם מנכ"ל המועצה ושומעים דברים, ולמחרת אנחנו רואים כותרת בעיתון שאומרת דברים אחרים.

אי אפשר להביא הנה את ההקלות האלה - -

לא, יש גם אפשרות נוספת שהכנסת תקבע את ההקלות. למה אני אומרת את זה? כי אני מרגישה שאנחנו פועלים בכיוונים מאד מוזרים.

זאת, אגב החלטת הוועדה, שאם בפרק זמן - -

לא בדיוק, כי יושב ראש הרשות אתמול אמר שהוא חושב שצריך להיות מודל אחר לערוץ 10. אז אני שואלת אתכם: אתה משקיע, עכשיו. אתה גם יושב ראש הרשות אמרו לי, לא?

כן, אבל לא במקום, אלא ליד.

אני לא יודעת מה זה ליד.

אם אתם מסתמכים על קריאת עיתונים במשרד המשפטים, אנחנו נתחיל לדאוג.

אדוני היושב ראש. אתה קיימת פה שני דיונים לגבי ערוץ 10, ואני לא מבין. אני מתקומם עכשיו כמחוקק שאמון על סדרי עבודה תקינים. למה אני טוען שזה נושא חדש? היה פה, ונאמר פה, עלה הסיפור של ה-30 יום, ואמרנו שאם נשנה את תנאי הזיכיון - -

לא נכון. אני ביקשתי מהרשות השניה להימנע מהפעלת הדבר הזה. אני לא יכול, הם פועלים בתום לב. אני לא יכול לאלץ אותם לעשות משהו שהוא בניגוד לחוק.

לא רק בתום לב, הם פועלים על פי חובתם לפי החוק.

נאמר שאם - - תנאי הזיכיון, אנחנו נכנסים, מה שאמר פה דוד טל, גם לתנאי הזיכיון של ערוץ 2, לכל המערכות. מה כל הסיפור על משקיעים? הצהיר פה מר נוביק, שיש לו פה משקיע אחד, רון לאודר. הוא נכנס ל "תכלת". הוא נכנס להרבה דברים. בסדר גמור, כן ירבו.

אתה טוען שזה נושא חדש?

אני רוצה לנמק. אני לא מבין מה קורה פה. אם היינו בתוך נושא של תהליך – פתאום מביאים - - בוא נקיים דיון - -

אבל בעיתונות הכלכלית בשבוע האחרון, כל יום מופיע שהרשות השניה דנה - - עומד להיסגר. איזה פתרון אתה רוצה? ועדת הכלכלה כבר נמצאת בהליך. לחצה את הממשלה להביא פתרון, ותוך כדי העניין הזה להם אין ברירה, כי מישהו אומר להם: אתם חייבים לקיים את הדבר הזה, והם עושים את זה.

האם יש לנו דרך חוקית, מבלי לשנות את החוק, לתת איזושהי השהייה, ארכה לוועדה כוועדה?

למועצה כמועצה?

כלומר, הדרך היחידה היא לשנות את החוק של 30 יום?

לצערי.

תתכבד הממשלה, תביא לקריאה ראשונה.

או שלהפך – יכול חבר הכנסת ארדן להחליט שהוא מגיש הצעת חוק פרטית, והממשלה מתוך רוחב לב, תוותר על כל תקופת ההנחה, ההצעה תעמוד לקריאה טרומית, ותבוא לוועדה.

הם כבר נמצאים בהליך שלהם - -

אז שיתקדמו - -

אם אתם בעד זה שערוץ 10 יקרוס – 100 אחוז, אבל אל תדברו בשני קולות.

חבר הכנסת כבל הוא ממלא את מקומי, ומאחר ואני עשוי להיקרא בכל רגע להצבעה בוועדת הכנסת הוא יכול להתבקש לנהל את הדיון, לכן אעדכן אותו. התמצית היא כזו: חבר הכנסת ארדן ביקש להוסיף לתיקןו שמונח כאן לפנינו תיקון נוסף שיסיר את המגבלה שיש לרשות השניה לקיים איזשהו הליך במשך 30 יום אם ערוץ 10 לא מקיים את מה שהוא מתחייב לקיים בזיכיון שהוא קיבל. הוא מציע לנצל את ההזדמנות שאנחנו נמצאים כרגע בדיון כדי לבצע את התיקון הזה, על מנת לאפשר לממשלה את פרק הזמן הרצוי, כדי שערוץ 10 ימשיך לפעול. אני שמעתי את עמדת משרד המשפטים ואני מבין שהם לא מתנגדים לעניין.

אני רציתי לנצל את ההזדמנות לעדכן את חברי הוועדה על מה בעצם הולכות להיות ההמלצות של הצוות, שעמד בראשו מנכ"ל משרד ראש הממשלה. מה שהצוות עומד להמליץ לוועדת השרים - וזה הכל בתיאום עם מנכ"ל הרשות השניה, זה שתיקבע מסגרת אחרת להשקעות בערוץ 10. המסגרת הזו תהיה מבוססת על השקעה בשני אורגנים עיקריים: השקעות בז'אנר עליון והשקעות בחדשות. אנחנו מקווים שהמסגרת הזו שהוצעה על ידי הרשות השניה תאפשר באמת יותר ודאות. במקביל אנחנו נמליץ לוועדת השרים לבטל את הנושא של כניסה לעידן של רשיונות, ולקיים מכרז במהלך שנת 2004, לגבי ערוץ 2, כך שמי שיזכה במכרז הזה – ומדובר על זכיין אחד – הוא יהיה זה שיפעיל את הערוץ. בסוף שנת 2005, מתי שנגמרות השנתיים של התוספת של הזיכיון, יתחיל לעבוד זכיין אחד בערוץ 2.

במידה והשרים, הוועדה שבראשה עומד השר טומי לפיד, וגם שרי ם אחרים, יאמצו את המלצת הצוות, כמובן שנביא אותה בצורה של חקיקה בפני הוועדה, לצורך שינוי חוק הרשות השניה, בהתאם לכל העקרונות שציינתי אותם.

האם הזכיין של ערוץ 2 יכול להיות זכיין של - - ?

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד, אני לא מוכן לשנות את הכללים באמצע המשחק. יש פה איזה קטע מסוים שהוועדה הזו החשובה והנכבדה דנה בו. היושב ראש סיכם את הדיון בוועדה ונתן עוד איזשהו פרק זמן כדי שיסתדרו הדברים. יש לי הרושם שיש מישהו בבניינים שם ממול, שלא ממהר, זה לא מאיץ בו. אני אומר שוב, מתוך ניסיון – נסו לתת תאריך, כדי שיתכבדו ויישבו, גם שם וגם פה, ויסיימו את זה לכאן או לכאן. אי אפשר שפרק הזמן הזה יהיה בלתי מוגבל.

האם אדוני טוען שזה נושא חדש?

נושא חדש גם חדש. אמרתי לחברים – אני לא יכול שלא –

טוב, לא נרחיב. אנחנו נביא את הנושא הזה בפני ועדת הכנסת. נקווה שיהיה על כך דיון מחר או מחרתיים. אם ועדת הכנסת תאשר לנו להעלות את הנושא הזה, נביא אותו לישיבה הבאה.

הרי החוק הזה פורסם רק לפני שנתיים - -

פחות. נובמבר 2002.

אמר חבר הכנסת ארדן משהו מאד מעניין – הוא אמר שאין סעיף כזה לגבי זכייני ערוץ 2. יש רק לגבי - -

ערוץ 2 לא ויתרו על המחויבויות שלהם.

אני חושב שצריך למצוא את שביל הזהב בין ההצעה של דידי לחמן מסר לבין ההצעה של גלעד ארדן. אני לא חושב שיש פה ניגוד עניינים בקטע הזה. אפשר להשאיר את זה 30 יום, כדי שלא יטענו שזה נושא חדש, וגם להשאיר את זה לשיקול המועצה.

חבר הכנסת וילן, אתה משכת את הבקשה שלך להודעה לנושא חדש?

יש לי הצעה לתיקון שתוכל לפתור את הבעיה. אפשר לכתוב פשוט, במקום: "תבטל המועצה את זיכיונו..." - "רשאית המועצה לבטל את זיכונו".

זה לא משנה. זה גם מחייב אותי לתיקון. העניין העקרוני הוא האם זה נושא חדש או לא. הממשלה לא תובעת, ויש אפשרות לחברי הכנסת להגיד שזה נושא חדש. אם אתה וחבר הכנסת דוד טל לא תטענו שזה נושא חדש, אנחנו ננסה לשכנע את היועצת המשפטית לוועדה.

אני מוכן ללכת לפתרון ובתנאי שזה מגן על מה שנאמר פה.

בסדר, נמצא כבר את הניסוח.

חבר הכנסת וילן, ההצעה שלך לא ברורה, ואסביר לך תכף מדוע.

יש לי שאלה – אם הייתי חבר כנסת שמגיש הצעת חוק פרטית לתיקון – לא בעניין של ערוץ 10, אלא בעניין אחר. האם הממשלה לא היתה משיבה לי שמדובר בנושא פרסונליף שאני מנסה לקדם עניין אישי כזה או אחר, ושזה לא מקובל ונהוג להגיש הצעות מהסוג הזה?

אז אני מבין, גם אני רוצה להציל את ערוץ 10. זאת אומרת – אם אנחנו רוצים להציל את הערוץ, גם אם הרשות השניה מבצעת את העבודה שלה, זה הליך. אם הממשלה חושבת לנכון שצריך להוסיף סעיף כזה, היא יכולה לעשות את זה במכרז הבא, להעמיד תיקון חקיקה, ונשווה את התנאים. זה מאד מפריע ומאד צורם, ואני אומר את זה גם לאור העמדה העקבית שאני מגלה כאן לגבי ערוץ 10 כבר קרוב לשנה. המשק הכלכלי, בשלב הזה, לא עושה שום מאמץ להראות שהוא זה שמצליח להתמודד על המשך פעילותו של ערוץ 10. אני רוצה להזכיר שבדיון הקודם עלה כאן משהו. רציתי לדעת אם עדיין רון לאודר הוא ברשימת פוטנציאל הרכישה ץ אני רוצה לדעת האם הוא באמת במשא ומתן. מנכ"ל משרד ראש הממשלה המתפטר אמר בישיבה האחרונה שזה תנאי הכרחי להתקדמות הממשלה. אני רוצה לדעת מה קורה.

יש כאן נקודה מאד עקרונית,. זו חקיקה פרטנית על מקרה מסוים.

אני אתייחס כאן למספר נושאים. האחד – הצעתו המתקנת של חבר הכנסת אבשלום וילן. אתה מציע שבמקום חובה מנדטורית, במקום שיהיה כתוב : "תבטל המועצה" יהיה כתוב בסעיף 59 (א): "תהיה המועצה רשאית לבטל". אתה יודע שבדרך כלל, רוב החקיקה לא מנוסחת בלשון מנדטורית אלא בלשון שמעניקה שיקול דעת: "רשאי השר להעניק רשיון.." - בדרך כלל אנחנו מפרשים את זה שהוא חייב להעניק רשיון, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות שמונעות ממנו, וכיוצא באלה דברים. נדמה לי שבנוסח של הסעיף הזה, גם אם הנוסח ישונה ל: "רשאית המועצה", המשמעות תהיה כמעט מנדטורית. אקרא לך את נוסח הסעיף ואומר לך מדוע - -

שכנעת אותי, אבל לחבר הכנסת איתן כבל היתה נקודה הרבה יותר חזקה – זה יותר שינוי חקיקה.

אני אתייחס גם לנושא הזה.קודם כל, מה שכתוב בסעיף: "נוכחה המועצה במהלך שנת הזיכיון השניה כי בעל הזיכיון הפר תנאים ומחויבויות כאמור, תבטל המועצה את זכיונו..." וכאן אני אשנה את זה ל: "...רשאית המועצה לבטל את זיכיונו..." - "..לא יאוחר מתום 30 הימים מיום שנוכחה כאמור". דהיינו, אם היא רשאית לא יאוחר מתום 30 הימים, זה אומר ש -אלא אם כן התקיימו נסיבות מאד חריגות, שהן לא הנסיבות שכאן. אם אתה רוצה להביא לתוצאה שעליה אתה מדבר, אני מציעה שהדברים ייאמרו במפורש, ברחל בתך הקטנה, כי עתירה לבג"ץ, אם תוגש, להערכתי תתקבל.

יושבת כאן לצדי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין דידי לחמן מסר, ומקבלת בהכנעה ובנענוע ראש, שמדובר בנושא חדש, וטוב שהיא אומרת, כי אחרת הייתי אומרת כמה דברים חריפים על עמדת הממשלה בנושא הזה.

אני רוצה לשמוע את הדברים החריפים על עמדת הממשלה, כדי שיהיו לי נתונים על פיהם אני אוכל לשקול אם אהיה בעד או נגד.

גם בנושא הבא שאני רוצה לדבר עליו, שני הנושאים האלה לא באים לידי ביטוי בהצעת החוק הממשלתית. אנחנו מרגישים מאד נוח בבניין הכנסת, אך כללי התקנון חלים עלינו לחומרה. גם אם הם חלים עלינו לחומרה, זה גם בגלל הלכות של בית המשפט העליון. לכן, גם אם אנחנו לא טוענים שזה נושא חדש, אם היית שואל אותי מבחינה משפטית האם זה נושא חדש, בהאי לשנה- כן, כך הדבר. גם הנושא הבא.

בבג"ץ חיימובסקי נידון אחד התיקונים בחוק ההסדרים, שלא קדמה לו חקיקה. בג"ץ הביע את דעתו שיש עם זה בעיה. הוא לא ביטל את זה, אבל אמר שהיא מאד בעייתית.

הוא נזף בכנסת.

אני חושבת שאנחנו, כמי שמסייע בידי הכנסת, ודאי שלא נרצה להחטיא את מהלכיה, ולמרות שאנחנו יכולים להיות שלמים עם ההצעה הזו, ברגע ששוברים את כללי המשחק, שוברים אותם לכל הכיוונים. לכן הצעתי לחבר הכנסת ארדן – יש דרכים לעשות הליכי חקיקה מקוצרים, בין אם זה חברי כנסת ובין אם זו הממשלה.

לא ענית על הנקודה – תוך כדי ההליך משנים את החוק.

מה שאני מציע לא מתיישב עם מה שאמרה פה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – אני בכל זאת מציע שאנחנו נעביר את העניין הזה כנושא חדש לוועדת הכנסת, ובוא נראה מה היא תחליט. אני מניח שאתה תצליח לגבש שם רוב לעניין הזה כדי שנוכל להמשיך פה בוועדה.

חבר הכנסת כבל העלה פה נקודה מאד עקרונית, שבעצם, תוך כדי ההליך, כשהמועצה כבר דנה, אנחנו משנים את החוק. זאת אומרת, יש פה משהו - - השאלה האם זה לגיטימי, מבחינה חוקתית, האם אין פה בעיה?

הדברים נעשו לא פעם ולא פעמיים.

בחקלאות שינו חצי חוק בוועדת הכספים, אם אתה לא יודע. חצי מהחוק הם שינו שם.

כשאנחנו מדברים, בדרך כלל, על חקיקה פרסונלית, זאת אומרת שאנחנו מדברים על כך שלא יחוקק חוק שנוגע לאדם מסוים או לגוף מסוים, אלא ברמה יותר כללית.

אבל זה לא נוגע לחשבון האישי שלי במכולת. מדובר בערוץ 10.

כשאנחנו מדברים כאן על ערוצי התקשורת המסחריים, יש לנו בסך הכל 2 כרגע, אז כל חקיקה שתעשה, שנוגעת לערוץ 2 או 10 תיחשב לחקיקה פרסונלית. פרשנות כזו מצומצמת לא ראויה, בנסיבות העניין. מה, תפסיק לעשות חקיקה שנוגעת לערוץ זה או אחר?

חבר הכנסת ארדן, אתה עומד על כך שזה יועבר לוועדת הכנסת?

אני מוכנה לעזור לך לנסח הצעת חוק פרטית בעניין הזה, בדחיפות, ולקצר את ההליכים ככל שאפשר, תבקשו מהממשלה פטור מחובת הנחה, הממשלה תתמוך בזה. עדיף ללכת בדרך המלך.

חבר הכנסת ארדן, האם היית רוצה שההצעה שלך תכלול גם את הנושא של מינוי הדירקטורים בחברת החדשות?

כן, ודאי.

בתור אחד הנאמנים של ערוץ 10 אני רק רוצה לעדכן את חברי הוועדה בדרך שבה הדברים נעשו במועצה לגבי השבוע האחרון, ושמעתי פה את חבר הכנסת דוד טל שאומר שהדברים לא נעשו בחופזה, אז אני רוצה לעדכן: אנחנו קיבלנו ב-29 במאי מכתב מפורט ממועצת הערוץ השניה, שמבקש מאתנו למסור פרטים והבהרות לגבי התכנים שאנחנו מתכוונים להביא בערוץ 10, לגבי לוח המשדרים שלנו שהבאנו אותו לאישור המועצה. היו שם מספר רב של שאלות, ובמכתב מ-29 במאי, שהיה מופנה למנהל התוכניות של ערוץ 10 נאמר שהם מבקשים תשובה מהירה, עד ה- 2 ביוני. היום אנחנו ב- 2 ביוני. הם עוד לא הספיקו לקבל מאתנו תשובה. עוד לא הספיקו לקבל מאתנו הסברים, והלכו וקיימו ישיבה. אתמול בלילה אני מקבל הודעה טלפונית שהם כבר מתחילים באיזשהו הליך שהם לכאורה כפופים וחייבים לעשות. אני הבעתי את דעתי בפעם הקודמת, בניגוד, עם כל הכבוד, לעמדת היועצת המשפטית של הוועדה, שאני חושב שכאשר כתוב בחוק: "תבטל המועצה" זו הסמכה של המועצה, ולא מתקבל על הדעת שבית המשפט יגיד שהכניסו את המועצה הזו לסד, שאין לה בכלל שיקול דעת. אני חושב שהראשונים שהיו צריכים לבוא הנה ולבקש את שינוי החוק זו המועצה עצמה, כי אני חושב שהמועצה חייבת להיות מספיק מכובדת כדי שהיא תשאיר לעצמה שיקול דעת, כמו שיש שיקול דעת לערוץ 2. אבל אני לא נכנס לנושא של החקיקה. רציתי רק להביא לידיעת המועצה איזה עיוותים נוצרים בלי שחברי הכנסת יודעים עליהם.

אבל מה עם התוכנית העסקית - - ?

היא מתגבשת, ומישהו שאל פה לגבי משקיע. מתנהלים משאים ומתנים, ברמה של החלפת מסמכים של טרם שוק.

אני חבר מועצת הרשות השניה. אני לא חושב שיש סיבה להילחץ עם העניין, ושמעתי את ההתלבטויות שלכם לגבי שינוי החוק. החוק אומר שמרגע שתיווצר הוכחה שיימצאו ממצאים לכך שישנה הפרה, מתחיל תהליך של שימוע, ורק אז מופעל העניין של 30 היום. כך שאין לחץ.

זה לא מה שאומר החוק, במחילה.

מרגע שנמצאו ההוכחות מתחיל הליך של שימוע, בתוך 30 יום. כלומר, יש שיקול דעת למועצה לעשות את ההליך - -

הפירוש של מנשה סמירה זה הפירוש שאליו התכוונו אתמול. אנחנו עושים את התהליך. אחרי התהליך יתחיל הסיפור. אם יוחלט שיש פה באמת הפרה משמעותית של - - אז יתחיל - -

מפני שזה יהיה דיו מוקלט, ויישאר לדורות הבאים, אני רוצה לשים את האמת על השולחן. ישבנו אתמול, קיבלנו אינפורמציה מאנשי הרשות, קיבלנו אינפורמציה מהיועץ המשפטי, מהסמנכ"לים לכספים ולתוכניות, מהמנכ"ל עצמו, ועל סמך האינפורמציה שקיבלנו קיימנו דיון. זו תשובה לעורך הדין הנכבד, שהוא אחד הנאמנים. לא המכתב שיצא מהרשות ב-29 לחודש, כי אם המכתב שיצא לפני 10 ימים, והתשובה של שני הנאמנים שבאו כעבור יומיים, והתשובה אמרה פחות או יותר – אני לא מצטט כי אני לא זוכר: אנחנו נקיים את מה שהתחייבנו, אם נוכל. על סמך המשפט הזה קיימנו את הדיון. זאת, כדי לגמור את מסכת האמת או לא אמת שנאמרה פה.

דבר שני – בעניין שדנתם פה קודם, כל עוד ניתנת האפשרות לשיקול דעת, אם בכלל ניתנת האפשרות הזו, יכולים להיות 30 יום, 60 יום או 100 יום, אם ניתנת אפשרות של שיקול דעת. אם לא ניתנת אפשרות של שיקול דעת, זה מה שנאמר לנו על ידי היועץ המשפטי שלנו.

אתה יכול להגיד לי, על פי דעתך- כמה זמן עשוי להימשך ההליך הזה?

להערכתי – מאתמול, שבועיים. שיהיה ברור: אנחנו לא התחלנו הליך של לקיחת - -

אתה אומר שבתוך שבועיים תהיה לכם החלטה?

לא. תוך שבועיים נזמין את אנשי הערוץ שיאמרו לנו מה מתכוונים לעשות.

אני מנסה להבין- האם מה שאתה אומר הוא שתוך שבועיים תהיה לכם החלטה לגבי העמידה או אי העמידה של ערוץ 10 בתנאי המכרז, או שבעוד שבועיים מתחילים למנות את ה-30 יום?

בעוד שבועיים אנחנו נקבל ממנהלי הערוץ – מנהלים טכניים או אלה שבית המשפט קבע אותם – כדי לשמוע אם הם יכולים או לא יכולים לעמוד בתנאים של הזיכיון.

כלומר כדי להתגבש בכלל בשאלה אם הם הפרו או לא - -

בדיוק.

מאותו רגע שהתקיים הליך השימוע נתחיל לדון בזה, כדי לתת אפשרות לממשלה להגיע לפתרונות, כפי שהוועדה ביקשה מהממשלה. בפירוש, אני אומר את זה במלוא האחריות – שמנו את פרק הזמן הזה כדי לתת אפשרות לממשלה להגיע להסכמה שתביא -

כלומר, לפי דבריך – יש לעכשיו עוד חודש, ועוד 14 ימים, כלומר, חודש וחצי כדי לקבל את ההחלטה הסופית.

בדיוק.

זו מתיחת זמן, ברור שזו מתיחת זמן, אבל אנחנו מקווים שהפתרון יהיה קודם.

שאלה נוספת – אם הבנתי נכון, ממה שאמר היועצת המשפטית לוועדה – את לא מבינה את החוק כפי שהם מבינים אותו.

חילוקי הדעות יהיו עם מה שמנשה סמירה אומר. נדמה לי שמילות הסעיף ברורות למדי. השימוע הוא במהלך אותם 30 ימים. דהיינו, נאמר כך: "...תבטל המועצה את זיכיונו לא יאוחר מתום 30 הימים מיום שנוכחה.." – כאמור: שנוכחה שאכן היתה הפרה - "...ובלבד שנתנה לבעל הזיכיון הזדמנות להשמיע לפניה את טענותיו". דהיינו, השימוע הוא בתוך אותם 30 הימים, אלא שאני מקבלת לחלוטין אם תטענו- "מיום שהיא נוכחה". הם עדיין לא נוכחו.

הם יווכחו רק בעוד 60 יום, ואז יהיו עוד 30 יום - -

לא. הם יווכחו בעוד שבועיים, כי הם זימנו לעוד שבועיים, ואז יש להם - - . אני חושבת ששבועיים, בנסיבות העניין זה סביר. מצד אחד אי אפשר לעשות עצימת עיניים, כאשר החוק נופל במספר ימים ברור, לדחות את ההיווכחות הזו, ועל ידי כך להוסיף בצורה מלאכותית ובלתי סבירה, אבל יש כאן את השבועיים ועוד 30 ימים - -

מה היה עד עכשיו? לא היתה עצימת עיניים עד היום?

יש לי הצעה לפתרון. מנשה סמירה שכנע אותי שהפירוש שלהם הוא נכון. אני לא מציע פה לקטוע. אני אומר – תתכבד הממשלה, אתה הבאת פה לשני דיונים, תלחץ להגיע לפתרון, הם, בינתיים, יעשו את מה שהם צריכים לעשות. הסד של ה- 30 יום מתחיל רק כאשר הם שוכנעו. אני מניח שישנו איזשהו תיאום בין משרד ראש הממשלה לבין הבקשה של הוועדה פה, כדי שהדברים יתממשו. לכן אני חושב שלא צריך כרגע להסתבך עם מה שאומר איתן כבל - שינוי חוק. תתכבד הממשלה, תתכבד הוועדה, יתחילו הגורמים לעבוד בקצב, הם יפעילו את שיקול הדעת, לא בשבועיים-שלושה – חודש להשתולל, המשקיעים יוכלו בינתיים לסגור עסקה, ובא לציון גואל.

אני הייתי מציע להקים ועדת משנה שאני מבטיח שתעשה את זה כל כך מהר, שאתה תתגאה בה.

על פי מה שאני מבין פה, בעזרתה האדיבה של היועצת המשפטית לוועדה, יש לך פרק זמן של שבוע –עשרה ימים להניח את הצעת החוק הזו, ולבקש פטור מחובת הנחה. אני, באופן אישי, מצטרף אליך לתיקון המוצע, ואני מקווה שיהיו עוד חברי כנסת מהוועדה שיצטרפו לעניין. זה יבוא לפטור מחובת הנחה בוועדת הכנסת. על פי בקשתך, אתה ביקשת לצרף גם את הנושא של חברת החדשות לאותה הצעת חוק שאתה מבקש, אבל יחד עם זאת, בגלל העובדה שבסיטואציה שנוצרה אנחנו מבינים שאנחנו הולכים להליך חקיקה מזורז, אנחנו נעשה פה שני דברים: האחד, נקיים היום דיון כאילו שהחוק הזה הונח לפנינו, רק על העמדות של החברים. נכון לרגע זה זה יוגש במסגרת הצעת החוק של חבר הכנסת ארדן, שאני מקווה שיצטרפו אליה חברי כנסת נוספים מהוועדה כדי לשחרר את יושב ראש חברת החדשות שהוא גם מנכ"ל הרשות השניה, מחובתו לשמש באותו תפקיד באותה עת, בנוסף לתיקון שמציע חבר הכנסת ארדן, ולבקש פטור מחובת הנחה בוועדת הכנסת.

יחד עם זאת, בגלל העובדה שההתפתחות של הדיון הזה לא תוכננה כפי שהיא, אני מציע שנפתח את הנושא באופן כללי ותיאורטי, ונאפשר לך להציע אותו ואת מניעיו.

אני אגיד קודם כל מה אומר החוק, לגישתי, היום, ואחר כך – מה הוא צריך להגיד, אם הוא לא ברור מספיק. אני רוצה להגיד, אדוני היושב ראש – אני לא ידעתי במה עסקינן כשביקשתי לדון בנושא לפי בקשת המנכ"ל, בנושא של בעיה שקיימת באמת בחוק. התברר שהבעיה חמורה יותר ממה שהעליתי בדעתי, ואני רוצה להציג אותה. מנכ"ל הרשות השניה, מכוח הוראה מפורשת בחוק, מכהן כיושב ראש חברת החדשות של ערוץ 2. התיקון הזה עומד באופן אנכרוניסטי למצב שיש שתי חברות חדשות, כי תיאורטית הוא גם היה צריך להיות יו"ר של חברת החדשות של ערוץ 10. ואז, הרשות השניה מצאה איזשהו הסדר חלקי. כיום, המצב העובדתי הוא כדלהלן – מר שריף, אם אני לא טועה זה שמו – משמש כיו"ר דירקטוריון בפועל של חברת החדשות של ערוץ 10, מר שקלאר משמש כיו"ר חברת החדשות של ערוץ 2, ולשניהם חברו מנכ"ל הרשות השניה והוא חבר במועצת הרשות השניה, יושבים כגוף מפקח על בעלי הזיכיונות בערוץ 2, ועל שתי חברות החדשות. את ההוראה הזו אני לוקחת על אשמתי. לא השכלנו, כאשר תיקנו את החוק בנושא - -

את לוקחת לאשמתך, אז מה?

אז אני באה לתקן.

טעית.

כן, טעיתי.

כאשר הצבנו את חוק הרשות השניה, ב-91, בנינו מודל שבו שיגרנו לדרך חללית חדשה, ולא ידענו איך היא תנהג בחלל, ואז אמרנו – עם jewels of the crown החדשות ננהג במשנה זהירות, נבוא ונאמר שמנכ"ל הרשות השניה יהיה יושב ראש חברת החדשות, כדי לוודא שהאינטרסים הכלכליים לא מנציחים את עצמם, ולפיכך שתהיה בקרה ציבורית. המודל הזה היה יפה 10 שנים, עד כניסתו של ערוץ 10, כי כאשר יש שני מתחרים, וכאשר יש צופים ומסורת – לא צריך כבר מעורבות ברמה כל כך גבוהה של הגוף המפקח, בחברת החדשות של ערוץ 2. במקביל, בא מר שקלאר, תכף אקריא לכם את דו"ח מבקר המדינה, ואמר: אני מבקש שתשחררו אותי מהתפקיד עם איזה שהוא הסדר, כי יש חוק מפורש. אמרתי שבין לבין, עד שנעשה הסדר ניגוד עניינים, ויכול להיות שנעשה אותו אם החקיקה תתעכב, אמרתי – בואו נעלה את זה לדיון בכנסת, אולי נתקן את זה בחקיקה, במסגרת דיון כזה או אחר, עכשיו נלך לדרך המלך של חקיקה.

במקביל, התברר לי דבר שלא העליתי על דעתי: שלא רק מנכ"ל הרשות השניה יושב בחברות החדשות של ערוץ 2 ו-10, אלא גם יתר חברי המועצה יושבים כדירקטורים בחברת החדשות של ערוץ 2 ו-10, וזאת למרות דבריו המפורשים ביותר של דו"ח מבקר המדינה משנת 1999. תכף תשאלו אותי איפה הייתי, ואני אומר לכם שאני לא יודעת מה קורה ברשות השניה, כי זה לא מפורסם. כתוב כך: "על כל חבר מועצה שהוא גם חבר במועצת המנהלים מוטלת החובה לנהוג בהגינות, בנאמנות וללא משא פנים כאשר הוא ממלא את שני תפקידיו. לדעת משרד מבקר המדינה יוצרת מציאות כזו חובת נאמנות כפולה וסותרת, האחת – כלפי הגוף המפקח, המועצה, והאחרת – כלפי הגוף המפוקח, מועצת המנהלים של חברות החדשות". וזה עוד לפני ערוץ 10. "משמע, שהפעילות בשני הגופים יוצרת ניגוד עניינים נחזית על פניה. גם מנכ"ל הרשות נמצא במצב דומה מכוח הוראה בחוק..." וכן הלאה. "על כן מין הראוי שהמועצה תשקול מצב זה ואת הפתרון לו", כי יש פתרון. זה גם לא מתחייב המציאות, זה לא כמו המנכ"ל – זו לא הוראה מפורשת בחוק, זו פרשנות שלהם. "...כגון: האפשרות כי נציגי הרשות ייבחרו שלא מקרב חבריה, אלא מקרב אנשי ציבור שמחוץ לרשות, וכך תקבע..."

שמה? שיהיה לשרים עוד סף למינויים?

לא, לא, אין שרים. רק מועצת הרשות השניה לבד בוחרת דירקטורים. תן לי להסביר את הקונסטרוקציה, ואני רוצה לדבר על השרים. לחבר הכנסת גלעד ארדן גם יש הצעת חוק פרטית אחרת, שאנחנו עוד לא מעלים אותה עכשיו.

קודם כל, מה אומר החוק? – החוק לא אומר שחברי מועצת הרשות השניה יכהנו כדירקטורים. החוק אומר במפורש שנציגי הרשות יכהנו במועצת המנהלים של חברת החדשות. ומה זה "נציג הרשות"? במקביל, אומר החוק, שחבר מועצה לא יהיה בעל עניין בבעל זיכיון. בעל עניין מוגדר גם כדירקטור. זאת אומרת, שהחוק אומר במפורש שמשחברת החדשות היא בעלת זיכיון, חבר המועצה לא יכול להיות שם דירקטור.

אז למה צריך לתקן את החוק?

לא צריך. צריך שהם יקבלו את הפרשנות, ולפי מיטב ידיעתי הפרשנות הזו נאמרה על ידי מבקר המדינה ברחל בתך הקטנה, ולא ברור לי מדוע מועצת הרשות השניה לא מינתה נציגים. אין בעיה למנות נציגים. אין צורך בשרים. הסמכות שלהם כמועצה סטטוטורית למנות נציגים מטעמם, אנשי ציבור שאינם חברי כנסת, לחברת החדשות, של הרשות השניה - הם יכולים למנות אותם לשנה, ומידי שנה לחדש את הכהונה שלהם. אני רוצה להראות לכם את הסיטואציה המוזרה שקורת במועצת הרשות, כי זה הרבה יותר חמור. בחברת החדשות יושבים חברי מועצת הרשות. עם מי הם יושבים? – עם הזכיינים. הם יושבים עם "רשת", "קשת" ו "טלעד", ביחד סביב שולחן משותף, ודנים בענייניה של חברת החדשות, שהמנכ"ל שלה בא לפה, שמחרתיים הם אמורים לפקח עליו. אז בואו נגיד שבפיקוח הישיר אם יצאו מהחדר, אבל מה קורה בפיקוח על "רשת", "קשת" ו "טלעד", שבוכות על ההשקעות שלהן בחברת החדשות?

בחברות ממשלתיות או לא ממשלתיות – זה כלל ידוע שדירקטור מחברת אם לא יכול להיות דירקטור בחברת בת.

לא.

אלף, זה לא כלל. בחברה רגילה יכול דירקטוריון לשבת למעלה ולמטה. אין מניעה. אבל פה זה גוף מפקח, זאת לא חברת אם וחברת בת, זה לא הנכס שלי שבחרתי לאגד אותו בשתי חברות. זה רגולטור ומפוקחים. אגב פרשנות, הייתי שמחה לדעת מי עומד מאחוריה – מי נתן את הפרשנות שנציגי הרשות יכולים להיות חברי מועצת הרשות? אני לא יודעת, האם זה היועץ המשפטי של הרשות השניה? הוא לא נמצא פה. אולי הוא לא נתן את הפרשנות הזו. אולי הוא נתן פרשנות הפוכה. אני מבקשת שני דברים: אלף, חברי מועצת הרשות יכולים מייד, לאלתר, הם לא צריכים ארכה, הם יכולים מייד להתפטר ולמנות נציגים.

אני רוצה להבין למה זה הגיע עכשיו בחוק ההסדרים?

זה לא הגיע בחוק ההסדרים.

במקרה, הבעיה של מוטי שקלאר עלתה - -

אני גם מזכיר לך שאתה טענת בדיון הקודם שזה נושא חדש, ואני הבלעתי את דעתי.

עלתה הבעיה של מוטי שקלאר, שהיא באמת בעיה בחוק. אגב הבעיה שלו, אומרים לי שזה לא רק הוא יושב בחברת החדשות, זה חברי מועצת הרשות השניה. אני לא יודעת אם הם מקבלים שכר עבור ישיבותיהם בדירקטוריון חברת החדשות.

אני מייצג כאן את חברת החדשות, ואני רוצה להעיר מספר הערות מקדמיות לנושא. זה עלה בנושא הקודם, וזה עולה בתוך הדברים גם עכשיו. כל ההצעה הזו לא היתה בקריאה הראשונה.

זו לא הצעה, זה נושא לדיון - -

אני רואה כאן הצעה מנוסחת, שכתוב: "בחוק הרשות השניה, במקום סעיף 67 יבוא..." אני קורא שזו הצעה, ולא נושא לדיון. אם זה נושאים לדין שלא באים לידי ביטוי בחקיקה, אז בסדר – נעשה דיון ובכך נסכם את העניין.

התקבלה כבר העמדה של חברי הכנסת כאן, שזה נושא חדש, למרות שהוא עלה כבר קודם, לפני שפיצלנו את החוק. העניין הזה התקבל. חבר הכנסת ארדן מגיש הצעת חוק - - -

זכותו של חבר הכנס ארדן להגיש כל הצעה שהוא רוצה. עם כל הכבוד, הכריכה של הנושא של ערוץ 10 וערוץ 2 וחברת החדשות היא כריכה לא ראויה, ולכן אני פונה לכל חברי הכנסת, כי בנושא של בין ערוץ 10 לערוץ 2 יהיו ויכוחים. לכרוך את זה עם חברת החדשות, שעד היום שמרה על אובייקטיביות, בוויכוח הכללי, זה לא בריא למי שרוצה - -

אבל אתה יכול להעיר את עינינו לגבי עמדתכם העקרונית בנושא הנדון?

עם כל הכבוד, אני מבקש לא לעשות את הכריכה הזו, כי עד היום שמרנו על האובייקטיביות של חברת החדשות.

לגוף העניין – אמרתי שבנושא הזה, בשעתו, לא היתה טעות, כי היתה חברת חדשות אחת, ורצו פיקוח רציני של המועצה גם בדירקטוריון, וזה הוכיח את עצמו. כל הרעיון והמבנה, ועבדו כאן בוועדת הכלכלה, לא צריך בכל רגע כשמשתנה לרגע אחד איזושהי סיטואציה להגיד שכל מי שקדמו לנו היו כולם לא מבינים. אז רצו לעשות איזון מאד עדין, שלכל זכיין יהיו 20 אחוז, ולמועצה יהיו 40 אחוז, והיא גם תמנה את היושב ראש. האיזון הזה עמד במבחן ובגלל זה הגיעה חברת החדשות להישגים שהיא היגיעה, ולאובייקטיביות. לאור המציאות שיש שני ערוצים, אני לא שולל את האפשרות שבאמת יהיה סידור אחר.

ראשית, כאשר מדובר על כך שיהיו נציגי ציבור, תשימו לב שמה שיקרה – וצריך לראות את הניסיון הטוב שהיה – למעשה, חברת החדשות וההנהלה שלה, שצריכה לשמור על אובייקטיביות, תצטרך לתת דין וחשבון בפני שלושה גופים: אחד זה הדירקטוריון שלה - -

כמו כל חברה.

שתיים – בתוך הדירקטוריון – לאותם נציגי ציבור, שלוש – בפני המועצה. עד עכשיו היא נתנה דין וחשבון בפני שני גופים. ברגע שצריכים לתת דין וחשבון לעוד ועוד גופים זה מסרבל את העבודה, ויש גם לחצים.

מה הגוף שמתווסף?

הגוף שמתווסף זה נציגי הציבור, שמונו על ידי המועצה. זה מסרבל את הדברים. במקום לעסוק בחדשות צריכים לעסוק בהסברים.

מה אתם מציעים?

אם משאירים את הרעיון של נציגי ציבור, אז קודם כל צריך לכתוב: "נציגי ציבור בעלי זיקה לתקשורת", כי אחרת – מה שאתה אמרת יקרה כאן. פתאום נמצא את עצמנו עם כל מיני נציגי ציבור.

מה זו "זיקה לתקשורת"?

אני אסביר בדיוק: נציגי ציבור שהם עיתונאים, שהם אנשים שמבינים בתקשורת מתחום האקדמיה. אחרת נמצא את עצמנו, ואני מזהיר עכשיו – עם נציגי ציבור מוטים לגישות כאלה ואחרות. ברור לי מה שיקרה כאן.

ובחברי הרשות אין לך בעיה עם זה.

אני מציע שאם משאירים את נציגי הציבור צריך לאפיין אותם שיש להם גישה לתקשורת, ולא במשמעות של הופעות בתקשורת.

נקודה שניה שעלתה כאן, ודיברו גבוהה גבוהה – זו ממש הוראה אד הוקית, לגבי גופם של אנשים.

מה שאתה אומר הוא שאתה מקבל את העובדה שמנכ"ל הרשות השניה לא יוכל להיות יותר יושב ראש חברת החדשות, אבל אתה מבקש שבתיקון המוצע, חברי הדירקטוריון של הרשות השניה יוכלו להיות - -

אני רוצה להסביר: אחת מן השתיים: או בכלל להשאיר את זה לשיקול דעת של המועצה. דידי לחמן מסר אומרת שזה המצב המשפטי הקיים? אז יש דרכים. במצב משפטי קיים לא צריך לשנות את החוק.

להגיש בג"ץ - -

יכול להיות. אני לא מיניתי את הנציגים הללו, אבל אם זה המצב המשפטי הקיים והוא לא תקין, אז יש כללים לעשות את זה. לא משנים מצב משפטי קיים באמצעות חקיקה. אם בכל אופן משנים, אז צריכים להגיד: או.קיי. אני מבין שממילא מסתיימת קדנציה בעוד שנה, אז זה יחול החל מהפעם הבאה. תדעו לכם שיש כלל: אי אפשר לעשות חקיקה, ופתאום אדם מוצא עצמו שמכוח החקיקה הוא פשוט מועף.

למה, בעצם, מי שחבר במועצת הרשות השניה צריך עוד תפקידים במקומות אחרים? למה צריכה להיות הכפילות הזו?

אני אסביר. בקשר לעקרון הכללי – אם אתם הולכים על העיקרון הכללי, ותשאל את חבר הכנסת ארדן, דווקא הדוגמה שהוא נתן - -

כי אני יכול להבין מזה שלהיות חבר במועצת הרשות השניה זה כבר הפך להיות ג'וב. אני גם עובד באיזשהו מקום, גם חבר ברשות השניה, ועכשיו מסדרים לי גם חברת חדשות - -

איזה מסדרים – עשר שנים אתה דירקטור שם.

קודם כל, אין אף אחד, למיטב ידיעתי, שכיהן שם עשר שנים.

אתה עורך הדין שלהם כבר עשר שנים?

אף אחד בחברת החדשות לא כיהן עשר שנים. כל המבנה שנל ניהול קונצרני, וכאן אכן עושים תיקון נקודתי – שדווקא חברת האם, חברת האחזקות, ולנושא הזה זו הרשות, כי שימו לב שחברת החדשות היא חברה, בניהול קונצרנים, דווקא, כדי שתהיה שליטה של חברת האם בחברות הבנות, תמיד יש נציג מטעם חברת האחזקות בחברת הבת, בניגוד למה שאתה חושב, שיש כלל שזה לא כך. תמיד זה כך. הרעיון היה שחברת החדשות תתפקד כחברה לכל דבר, ולכן היא הצליחה.

אתה סותר את עצמך. לחברה' האלה במועצת הרשות השניה יש איזשהו תפקיד. אתה מעביר אותם גם לחברת החדשות, והם בעצם הופכים להיות הרגולטור של עצמם. זה מתחיל להיות משהו שהוא לא הגיוני. אם אתה פורס את זה, על פי מה שאמרת, לזיקה יותר רחבה, אני יכול להבין, יש בזה הגיון, אבל זה לא הגיוני - -

זה קונצרן? חברת החדשות - -

אני אסביר. קודם כל, אני אומר שהתפיסה הזו נוצרה כשהיתה חברת חדשות אחת. ברגע שיש שתי חברות חדשות יש מקום לשינוי הגישה או לבחינה שלה. אני לא אומר שלא.

אז מה אתה אומר? שהמנכ"ל של הרשות השניה יסדר עבודה לחברה'?

חזרתי ואמרתי – לגבי מנכ"ל הרשות השניה, שהוא בכלל עובד של הרשות השניה, ההערה היא במקומה. לגבי חברי הרשות – תבינו. קל להגיד: נבטל את זה. אז אני אומר: לגבי העבר, זה היה מוצדק. לגבי ההווה והעתיד אתן לכם דוגמה. אם יהיה רק ערוץ אחד, אין צורך בדבר הזה. כמו שהיה הגיון ועשו את זה בשכל- תראו את הדיונים של הוועדה הנכבדה הזו מן העבר. אם יהיה רק ערוץ אחד, ותהיה רק חברת חדשות אחת, אין צורך בזה.

לא נכון.

דידי כועסת עלי. היא ליוותה את הוועדה הזו, ובצדק הוחלט אז מה שהוחלט.

לא הוחלט.

תראי בדיונים שהיו.

עכשיו, לגבי העתיד. אפשר לעשות שינוי, אבל דבר אחד ברור: שאי אפשר לקבוע בחקיקה של הכנסת- מי שמפרש את החוק שוב, בהפרדת רשויות, ומי שמדיח אנשים זה לא הרשות המחוקקת. אין דבר כזה. זו ממש חקיקה ספציפית.

דבר אחרון – בהצעה עצמה. אם הולכים לשינוי שיטה כזה, אז צריכים לקבוע שהיושב ראש של הדירקטוריון ייקבע על ידי הדירקטוריון, ולא על ידי גוף חיצוני, כי שוב – יש איזושהי קונסיסטנטיות בכל ההצעה.

אני מבקש הצעה לסדר. כרגע, ברגעים אלה, בוועדת הכנסת, מגישים פטור מחובת הנחה לחוקים פרטיים, שלא יאפשרו לשבות אלא דרך משאל כללי של העובדים. הדורסנות והכוחנות, שאתמול החליטה ועדת השרים והיום מגיעים לוועדת הכנסת –אני כחבר כנסת מתקומם על השיטה הזו. זו פעם ראשונה בתולדות הכנסת שקורה דבר כזה. אני מציע לך עם שני החוקים האלה לא לשתף פעולה במשחק הדורסני הזה, ואני אעמוד לא רק על כך שזה נושא חדש, אלא שהדיון יתקיים בצורה עניינית. תתכבד הממשלה ותגיש חוקים כמו שצריך. עושים מבית המחוקקים פלסתר. בושה.

אני שם את ראשי בין משפטנים, ואני לא מתכון לטעון טענות משפטיות, כמובן. כמה הערות לעניין, שאני מבקש שתהיינה על השולחן – אחת, ברמה העובדתית. אני עובד בחברת החדשות מהיום הראשון לקיומה, ומשתתף בישיבות דירקטוריון מזה קרוב ל-8 שנים, מאז שאני מנכ"ל. כמות נציגי הציבור מקרב חברי המועצה שהיו בדירקטוריון הוא כמות של עשרות כלומר, יש שלושה נציגים שמתחליפים כל הזמן. המספר הוא בסביבות 20 איש שהתחלפו במשך הזמן. יש רוטציה של אנשים.

דבר שני – אני בטוח שאפשר לטעון טענות משפטיות בעד כל שיטה, כזו או אחרת. יש יתרונות לזה ויש יתרונות לזה. אני רוצה להצביע על העובדות, ואני מבקש מהנבחרים לקבל אותן כמות שהן. אני יודע שאנחנו, אנשי התקשורת, נמצאים הרבה פעמים – זה חלק מכללי המשחק במדינה דמוקרטית – בניגוד עניינים לכם, הנבחרים. אתם, הנבחרים, רוצים באמצעות כלי התקשורת להעביר את דברכם, ולנו יש את כללי המשחק שלנו- מה עובר, מה לא עובר, איפה אנחנו מבקרים, איפה אנחנו מפרשים, וכן הלאה. אני חושב שבקונטקסט של הוועדה הזו צריך לדעת להעריך שהקונסטרוקציה הזו, שעבדה במשך קרוב ל-10 שנים, עבדה מצוין. חברת החדשות של ערוץ 2 נהנתה במשך כל התקופה הזו מחופש מקצועי, מהיעדר לחצים פוליטיים - -

כמה יושבי ראש היו לך במהלך התקופה הזו?

במהלך התקופה הזו היו שלושה יושבי ראש: נחמן שי, שמוליק שם-טוב ומוטי שקלאר, אבל זה מתוקף תפקידם. האם היו עימותים בין מנכ"ל החברה לבין היושב ראש או לבין נציגי הציבור? – אין ספור. גם בעצם הימים האלה. אין ספור חילוקי דעות. מה שאני ממליץ זה להיזהר מאד כאשר נוגעים בעניין הזה. אני יכול בהחלט לראות יתרונות בשיטה כזו או שיטה אחרת, אבל להיזהר מאד לפני שעושים את זה. חופש הביטוי זה חופש מקצועי ומערכתי והוא דבר מאד חשוב. הייתי מאד נזהר.

למה, אם מוטי שקלאר הולך מרצונו, למה אתה מחליט כרגע שהבא בתור שלך יבוא רק ממקום מסוים? למה זה חייב להיות ככה?

קודם כל – אני לא החלטתי.

אבל אתה טוען פה, כנגד משהו מסוים. כי הרי מה זה אומר? אם מוטי שקלאר הולך, מחר בבוקר - -

כי אני לא יודע מי ימנה, מה ימנו ואני לא יודע את מי ימנו.

זאת אומרת – אתה מקטין סיכונים. זה מה שאתה אומר.

אני מקטין סיכונים. כן. אני יכול להבין את הבעיה שמוטי שקלאר נמצא בה. מהרגע שערוץ 10 קיים, ודאי שהשתנה משהו, אבל לא צריך לשנות את הכל. לא צריך לעשות את זה במהירות כזו.

אבל למה לא יכול להיות מצב שנניח מחר, מנשה סמירה יהיה יושב ראש חברת החדשות, ויתפטר מתפקידו כדירקטור הרשות השניה?

במקרה ננקב כאן בשם של איש מצוין. מי שמעלה שם מצוין מחר יכול להעלות שם פחות מצוין, והשיטה צריכה להיות – 1. שדירקטוריון, כמו בכל חברה, ממנה את היושב ראש שלו - -

זה הזכיינים.

סליחה – יש כאן נציגי ציבור. אנחנו עכשיו מתווכחים - -

במיעוט.

אני רוצה להבין האם התיקון המתבקש כאן הוא תוצאה שהמערכת הבינה שנוצרו פעולות לא לגיטימיות מצד –

כן. מבקר המדינה.

שאלה ראשונה – אני רוצה פשוט לדעת מה גרם להעלאת הנושא על סדר היום? האם זה כניסתו של ערוץ 10 למשחק, שיצר את אותו פלונטר? מצד שני – לשיטתך, אני רוצה להבין: את אומרת שהכל כבר כתוב בחוק, אבל שיש ויכוח על הפרשנות. האם היועץ המשפטי לא יכול להוציא - - תמיד יש להם את הזכות לפנות לבג"ץ לשונת את זה.

המועצה קיימה מספר דיונים בנושא הזה, מבלי שמבקר המדינה עמד על כך בשני דו"חות שנתיים, לא רק באחד,מפני שהיועץ המשפטי של הרשות חיווה את דעתו בעניין הזה, ומפני שהמבקר הפנימי שלנו אמר דברים בעניין הזה. כל הפרשנויות של כל הגופים האלה היו שלא המנכ"ל ולא חברי המועצה חייבים להיות חברים בדירקטוריון. קיימנו דיונים רציניים. לצערי הייתי בדעת מיעוט. אני, אישית, מצדד בשינוי החוק בלי היסוס. אני חייב להגן על החלטת המועצה כי היא התקבלה.

אתה, אישית צידדת בכך שחברי הדירקטוריון לא יהיו חברים בחברת החדשות.

כן, אבל למען ההגינות, למען הדמוקרטיה – אני חייב להגן על החלטת המועצה, שמפרידה בין המנכ"ל כיושב ראש הדירקטוריון ובין החברים.

אני מפסיק אותך בכוונה לשניה. אני שואל את מנכ"ל משרד התקשורת: כאשר אתם תביאו הנה את רשות התקשורת – האם כוונתכם היא שחברי מועצת הרשות השניה לא יוכלו להיות חברים בחברת החדשות? האם אתה יודע את זה, נכון לרגע זה?

נכון לטיוטות של החוק בעניין הקמת רשות תקשורת – הם לא יוכלו להיות.

זאת אומרת, אנחנו עוסקים בפרק זמן קצר.

העמדה של המועצה עושה הפרדה מוחלטת בין המנכ"ל כיושב ראש הדירקטוריון, ובין חברי המועצה כדירקטורים, ועמדתנו, עמדת המועצה, היא להמתין עם שינוי החוק הזה עד להקמת הרשות החדשה לתקשורת, ושם החוק יהיה ברור.

כמה זמן זה אמור לקחת עד ש - -

חברי הדירקטוריון הם בעצם אינטרסנטים - -

אני דירקטור מזה חצי שנה בחברת החדשות של ערוץ 2. אני רוצה לומר שלושה דברים: מבחינתנו זה באמת עניין של פרשנות. הנושא נידון בכל המועצות ולאורך כל השנים שקיימת המועצה, ובשנים האחרונות הונחו ההמלצות של המבקר, וגם חוות הדעת של היועצים המשפטיים, ולמרות זאת המועצה חשבה – וזאת הנקודה המרכזית – שהאינטרס הציבורי, שבשמו שלחו אותנו וביקשו מאתנו להיות חברים במועצה, עשינו את כאן כאינטרס ציבורי על פי בקשה שביקשו מאתנו. אני משמש כמנהל בית ספר, זו עבודתי המרכזית. אנחנו עושים את זה כאן כאינטרס ציבורי על פי בקשה שביקשו מאתנו, ואנחנו חושבים, לפחות, שאנחנו עושים זאת כצד שמייצג את הציבור בדרך הראויה ביותר.

אין לנו שום אובססיה. אני, ודאי, לא יכול להתפרנס מזה, אבל אנחנו עושים את זה למען הצרכים. כדי לתת משמעות לרגולטור – בשנה שנתיים האחרונות אנחנו מרגישים שהקימו את המועצה על פי חוק, וכל הזמן המערכות מנסות לנגוס מהסמכויות, ולהתערב בהחלטות שהמועצה צריכה לעשות. ממש שמחתי לשמוע על הכבוד שנתתם לנו, שההחלטות שלנו היו לא רק בתום לב אלא נגזרות מהתפקיד הציבורי שלנו. אל מול חברת החדשות – שהיא חברה מוגנת מאד, על פי חוק, בגלל הרצון שלנו לתת להם את חופש הדעה וחופש ההבעה, כדי למנוע התערבויות, כדי שלמועצה יהיה משקל, ותהיה משמעות במערכת היחסים בין חברת החדשות לבין מועצת הרשות השניה, כדי שיהיה להם משקל, ראוי וחשוב שהנציגים שיושבים שם יוכלו לייצג את הדברים גם בתוך המועצה וגם להביא איזה קוד פנימי. מבחינת הניגוד, הוא מצטמצם למינימום. הישיבה עם הזכיינים זה בכלל קטע שהופך את העניין. אני יכול לתת דוגמה, והדברים הם שקופים. בתקציב האחרון של חברת החדשות של 2003, עמדתנו, נציגי הציבור, גרמה לכך שתקציב חברת החדשות עומד על 105-106 מיליון ולא על 82 מיליון ככתוב בחוק. הבענו, בשם מדיניות המועצה, ודרשנו לממש את הדברים שקבענו – פריפריה, ביטוי לחינוך, חברה ודברים אחרים. הצלחנו לשכנע את הזכיינים ואת כולם לקבל את ההחלטה.

אם שאל חבר הכנסת כבל – כן, בגלל שיש בעיה עם היושב ראש, אז בהזדמנות זו - - עם נושא הדירקטורים. ואנחנו מקווים שגם ברשות הלאומית לא תשנו את זה.

יש לי שאלה, להבנה: מה ההבדל בין היכולת שלך, הכל כך טובה, לבין היכולת שלו?

הוא פקיד, שנותן שירות לשתי החברות. הוא פקיד. אני נציג ציבור. אני לא מקבל משכורת, אין לי הטיה. אז תשאלו אותי: אז למה לא נציגי ציבור, מה ההבדל? - ברגע שאתה מתמנה לחברת החדשות, יש לך מחויבות לדירקטור הזה - -

גם עכשיו יש לך.

יש לי מחויבות גם למועצת הרשות השניה, והאיזון הזה מטרפד את שני הדברים, ונציג ציבור שייבחר שלא במועצה, המחויבות שלו תהיה רק לזכיינים.

היות שהיוזמה היתה מצידי, לבוא ולשנות את החוק, ולא לאפשר לי לכהן כמנכ"ל בגלל ניגוד העניינים – גם כאשר אני חושב שזה נכון כאשר יש שני ערוצים, כאשר יש ערוץ אחד, נכון יהיה, שכפי שהחוק כוון בזמנו, שהמנכ"ל של חברת החדשות יהיה ערוץ אחד. בתקווה שיהיו שני ערוצים, בוודאי - -. זו נקוה אחת.

נקודה שניה – אני מחזק את מה שאמר מנשה סמירה - - -ההסתכלות שלי שהיא עכשיו אובייקטיבית לחלוטין, כי אין לי שום נגיעה אישית בעניין, כרגע. אם יש ניגוד עניינים כדי לשמר את חברת החדשות כחברה עצמאית, מבקרת, שעוסקת בעניינים המשמעותיים, גם אם בדיוק לא זכו לרייטינג הגבוה – ניגוד העניינים הוא בזה שזכיינים עושים לחברת חדשות. ממה נפשך? אם - - ניגוד עניינים, שם יש את ניגוד העניינים הציבורי – המוסרי. היות שהדבר לא ניתן בלי הזכיינים - - -

אתה מציע שגם הם לא יישבו שם?

אתה הולך עד הסוף – לך עד הסוף. תקים חברת חדשות עצמאית, בדרך כזו או אחרת, אבל על מנת ליצור איזונים, נכון יהיה שחברי המועצה יהיו בדירקטוריון.

דבר שני- מה התפקיד של חברי הדירקטוריון? מלבד האיזון חשוב לזכור שהם בסך הכל, בסופו של דבר, מעבר לעניין הזה, הם גורם מתווך. במסגרת החוק הקיים, שבו חברת החדשות היא זכיין מיוחד, שצריכה לאסוף אישורים מהמועצה – אתה חייב גורם מתווך בין המועצה לחברת החדשות. תביא אנשים שהם אאוטסיידרים – אתה יוצר פה אין סוף התנגשויות.

חוק אולניק, או ועדת אולניק, שמציעה הצעת חוק, נתנה דעתה על כך, ואכן אמרה – נציגי המועצה לא יהיו חברי הדירקטוריון של חברת החדשות, מתוך הנחה שהגדרת חברת החדשות בחוק החדש תהיה שונה, ואז יכול להיות שבאמת הדירקטוריונים של המועצה הם מיותרים, כי אם הוא משנה את מעמד חברת החדשות – הסטטוס שונה.

עוד נקודה, אפרופו החוק – אני קצת תמהה על דידי לחמן מסר –מה, עשר שנים לא ידעת שחברי המועצה יושבים בדירקטוריון של חברת החדשות? מה, כזה סוד זה היה?

אחרי דו"ח מבקר המדינה - -

איפה היו כולם? אז מה זה אומר? שלמרות מה שאמר מבקר המדינה, יש כאלה שפירשו כך, ויש שפירשו כך. זה למען הדיוק ההיסטורי בעניין. גם אם החוק אומר כך, האם הוועדה הזו, שמבינה שברגע שיש איזושהי התנגשות מסוימת בין החוק לבין המציאות, אז יש מגמות שונות, לשנות את החוק, וגם שינוי החוק, שלכאורה, כפי שהוא, לא מאפשר לשיטת דידי לחמן מסר שחברי המועצה יהיו בדירקטוריון חברת החדשות, אז אם כבר משנים עכשיו, ולא מחכים ל- 1 לינואר, להצעת אולניק – בואו נשלב את זה בצורה כזו שגם מבחינת מבקר המדינה יהיה אפשר לנציגי המועצה להיות בחברת החדשות אם הדבר נדרש.

מכיוון שיש גם חברת חדשות לערוץ 10, אני רוצה לציין - -

אני רוצה לומר למוטי שקלאר, במאמר מוסגר, שאם היית יכול להמליץ לעצמך משהו, שאת מירב התיקונים תעשה לפני סוף השנה, כי אם יביאו את מה שהם רוצים להביא – את רשות התקשורת, בחוק ההסדרים, גם אתה תהיה בהלם.

לגבי- אני מציע עכשיו. אני מציע עכשיו להחליט - -

בתקופה הקצרה שאני מכהן בתפקידי, אין ספק שאנשי מועצת הרשות השניה שמכהנים בחברת החדשות הם אנשים חיוביים, טובים, שרואים את עצמם כאנשי ציבור, ורוצים רק את טובת העניין. אין פה בעיה של איזושהי טענה אישית נגד מישהו, שזה לא ישתמע כך. מצד שני, אני חושב שהחוק מעמיד את אלה שחברים בדירקטוריון במצב בלתי אפשרי, אם הם רואים את תפקידם נכון. חנן מלצר הזכיר פה שהמחוקק בחר לעשות את חברת החדשות כחברה. לדירקטור בחברה יש כלל אחד – הוא חייב לנהוג לטובת החברה. זה כלל העל. אסור לו לנהוג לטובת מי שמינה אותו, לא לטובת בעל מניות, לא לטובת גוף ציבורי, ולכן – אם הם פועלים לטובת החברה, הם לא יכולים להיות, מצד שני, רגולטורים ומפקחים על החברה. הם נמצאים במצב בלתי אפשרי. זה מה שקורה בתוך החברה.

מכיוון שיש פה שתי חברות חדשות לשני ערוצים מסחריים – אותם רגולטורים שיושבים כדירקטורים בחברה של זכיינים מסוימים, מחרתיים הם יושבים בישיבת המועצה שדנה בזכיין המתחרה. אני חושב שגם פה יש להם בעיה מובנית.

אומר מנכ"ל הרשות השניה – המצב הזה מתקיים כבר עשר שנים. מה קרה פתאום - -

החלק השני מתקיים זמן קצר.

סליחה, לא על חברת החדשות. בדיונים על ערוץ 2 ועל זכייני ערוץ 2 – אתה משתתף. ביום שני ישבת אתו בדירקטוריון חברת החדשות, ולמחרת אתה שומע את הדיווח שלו על אופן עמידתו במחויבויות. אין בעיה?

חבר המועצה פה נתן דוגמה. הוא אמר – במקום תקציב 82 כפינו עליהם תקציב 150. נשאל את עצמנו – לטובת החברה זה היה 82 או 150? האם הוא מילא שם תפקיד של טובת החברה, או – המועצה.

סליחה, עם כל הכבוד – למה קם הרגולטור - - ?

כרגולטור, במועצת הרשות השניה אפשר היה לעשות את זה, לא בחברה.

· - -

אבל זה לא עסק רגיל.

יש פה איזושהי אי הבנה, שבית המשפט העליון כבר עמד עליה. הוא אמר שאסור להעמיד אדם במצב שיש לו פוטנציאל של ניגוד אינטרסים. אני חושב שלטובת העניין, וגם כדי לאפשר לאותם דירקטורים שייבחרו על ידי המועצה לכהן בלי ניגוד אינטרסים מובנה, חייבים שלא יהיו אותם חברי מועצה חברי הדירקטוריון.

אני מדבר בשם שידורי "קשת". אני חושב שיש כאן אי הבנה, כי סתם להציג את חברת החדשות כחברה עסקית נורמלית – זה ודאי לא נכון. התקציב של חברת החדשות יאושר על ידי המועצה, ולכן, מכאן בא הרעיון, כדי שלא יהיו מעורבים בתוך חברת החדשות, כדי שיהיו להם כלים - -

סליחה. ברגע שאת אמרת עכשיו – אם היית אומרת לי בשבוע שעבר, זה בכלל לא היה נקבע לדיון. הפנצ'ר הזה כבר קרה, את חזרת בך מעמדתך, אז אני מקיים את הדיון. אנשים הגיעו מתל אביב, גם בשביל הכבוד שלהם אני עושה את זה. אני מציע שנשמור את האנרגיה ליום אחר.

אני רוצה לומר מה הטעם ברעיון שנציגי הרשות או נציגי המועצה יהיו בתוך חברת החדשות – חברת החדשות היא לא חברה עסקית. התקציב שלה מאושר על ידי המועצה. מכאן בא הרעיון שאנשים שצריכים לאשר בסופו של יום את התקציב, יהיו מעורבים ויכירו מקרוב את העניין. הנציגים של המועצה שיושבים בחברת החדשות לא יושבים כדירקטורים בחברה עסקית. הם בעצם נציגי הרגולטור. הם יושבים שם כרגולטור בתוך חברת החדשות. הם רוצים לראות שהזכיינים מבצעים את ההוראות, מקיימים את מה שנדרש, לא מבזבזים כספים למטרות לא ראויות, וכיוצא בזה. אין פה ניגוד עניינים.

עמדה מאד מעניינת וחדשנית.

- - -

זה לא נכון שיש כאן גורם מפקח, שמפקח על עצמו. הם יושבים כמפקחים גם בדירקטוריון של חברת החדשות. לכן, כל הצגת הדברים היא הצגה מוטעית.

אני מודה שיש נימוקים לכאן ולכאן. אני מבין את הבעיה המבנית, למרות שמבחינת התוכן עצמו יש דווקא גם היגיון שאנשי הציבור, לא המנכ"ל אלא אנשי הציבור, שהם מודעים לשמור על האינטרס הציבורי, יכולים לדעתי למלא תפקיד גם כאן וגם שם. אני פתוח לשכנוע. כרגע השתכנעתי שאין בזה ניגוד אינטרסים. זה לא עסק כלכלי. אם זה היה עסק כלכלי בלבד, זה היה נכון, אבל כל הרעיון הוא, בכל אופן, של פיקוח ציבורי. אני חושב שלא נפגעת הכלכלה, וגם נשמר הפיקוח הציבורי. האיזון נראה לי בסדר.

יש נימוקים לכאן ולכאן, אני מודה. מה שאני מתקומם הוא שזה נושא כבד ורציני. את הבעיה של מוטי שקלאר – בחמש דקות היינו פותרים אותה. כל הסיפור הזה שהכל פה במחטפים, בחוק הסדרים - -

על זה כבר החלטנו. גמרנו. הוא יגיש הצעת חוק פרטית.

אני מבקש לקיים על זה דיון מסודר נוסף בזמן.

אני רוצה להגיד מה סיכמנו – סיכמנו שלושה דברים. האחד, בעניין של הערוצים הפיראטים – אנחנו מעבירים את זה כנושא חדש לוועדת הכנסת. לאור ההערות שעלו פה, גם מצד חבר הכנסת כבל וגם מצד אחרים לגבי נושא חדש, הסכימה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהנושא הזה הוא אכן מהותי והוא נושא חדש, והסיכום שהתקבל פה הוא שאנחנו לא נעביר לא את העניין הזה של ערוץ החדשות, ולא את התיקון שהציע חבר הכנסת ארדן לגבי הזמן שיידרש כדי לסגור את ערוץ 10, שלא נעביר אותו כנושא חדש לוועדת הכנסת, אלא אם כן ירצה חבר הכנסת ארדן להגיש הצעת חוק פרטית, אנחנו נמליץ שהוא יקבל פטור מחובת הנחה. אני אמרתי באופן אישי שאני מצפה שחלק מהחברים, דווקא בגלל העובדה שמנכ"ל הרשות השניה ביקש להשתחרר מתפקידו כיושב ראש חברת החדשות, שנסייע למהלך הזה. הוויכוח לגבי האם דירקטורים אחרים שנמצאים שם יוכלו להיות גם בחברת החדשות – יתקיים בעת הדיון, אלא אם כן חבר הכנסת ארדן ישמיט את העניין הזה מהצעת החוק שלו. הוא לא מסר פה על הכוונה שלו בעניין הזה. יתקיים על העניין הזה דיון. אני מרגיע את חנן מלצר – אל תהיה מוטרד. דידי לחמן מסר היא אישה נבונה, חכמה, מקצועית - אבל אנחנו לא עובדים אצלה. כמובן גם לא אצלכם.

היועצת המשפטית לוועדה תעמיד את כל הדרוש כדי שהעניין הזה יגיע כמה שיותר מהר. נקווה שהתיקון יגיע כמה שיותר מהר. כיוון שגם גלשנו לערוץ 10, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהזכיר לממשלה שקצבנו 10 ימים. אני מודיע באופן רשמי שאני מתכוון לזמן את הוועדה בימים הקרובים כדי לשמוע את הפתרונות של הממשלה בנושא ערוץ 10. אני מזכיר לך שבהצבעה שהתקיימה פה בוועדה גם הוחלט שאם אתם לא תגיעו אז אנחנו, באותו יום, נציע את המסלול שהציע פה חבר הכנסת ארדן בעניין אחר.

מאחר שלקחנו ברצינות את לוח הזמנים היה צוות של משרד האוצר, משרד התקשורת, משרד המשפטים - -

- - אמר בשבוע שעבר: הוא מתפטר, הוא הולך, הוא לא יהיה - -

אני לא יודע. הגשנו נייר, הנייר הוא מבוסס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה מניח את זה היום על שולחן ועדת השרים. אנחנו ננסה להגיע כמה שיותר מהר עם פתרון.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45