פרוטוקולים/ועדת חינוך/6536



ועדת החינוך והתרבות (27) -10-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6536
ירושלים, ט' בסיון, תשס"ג
9 ביוני, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 27

מישיבת ועדת החינוך והתרבות
‏יום שני, ב' בסיון התשס"ג (‏2 ביוני, 2003), שעה 10:00

1. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 6) (חינוך להרחבת האופקים התרבותיים והאמנותיים), התשס"ג-2002 – החלת דין רציפות

חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר
מוחמד ברכה
מגלי והבה
משולם נהרי
יוסי שריד
יולי תמיר

פרופ' יעקב כץ - יו"ר מהזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד דורית מורג - יועצת משפטית,מש' החינוך, התרבות והספורט
עו"ד יבינה זכאי-בראונר - לשכה משפטית, מש' החינוך, התרבות והספורט
יעל פרבר - מתאמת השרה לכנסת ולממשלה, משרד החינוך, התרבות והספורט
אפרת כהן - רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר
יוני מייזלר - מועצת תלמידים ונוער ארצית
ליטל פורת - עמותה לקידום תיאטרון "השעה" לילדים ונוער
אריאלה טומשוף - סל תרבות ארצי, החברה למתנ"סים
גדעון בן-דרור - יועץ הוועדה
אור חלבי - חטיבת ביניים גולדה מאיר, חולון
ניב בר - חטיבת ביניים גולדה מאיר, חולון
מעין ליבנה - חטיבת ביניים גולדה מאיר, חולון
חן דואק - חטיבת ביניים גולדה מאיר, חולון
שירה ירושלמי - חטיבת ביניים גולדה מאיר, חולון

מירב ישראלי

יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 6) (חינוך להרחבת האופקים התרבותיים והאמנותיים), התשס"ג-2002 – החלת דין רציפות

כיוון שאנחנו בפורום אינטימי, הרשו לי להעלות שאלה שהפנו אלי הבוקר. כאשר היינו בשדרות נפגשנו עם ילדים שלומדים בתכנית "אומץ". קיבלתי עכשיו ידיעה שתכנית "אומץ" ותכנית "נחשון" נסגרות מכיוון שלא שילמו לעמותה שמפעילה אותן והיא הפסיקה היום את פעילותה. גם מנכ"ל העמותה הפסיק את פעילותו. זה אומר שכעת לא נותנים תמיכה לילדים האלה לקראת מבחני הבגרות. האם אפשר לטפל בזה באופן דחוף?

אני לא מכיר את ההוראה הזאת בשדרות.

זה הופסק בכל הארץ.

אני לא מאמינה.

חברת "מרמנז" היא מפעילת התכניות. "הזכיין המפעיל תקציבית את הפרויקט, חברת "מרמנז", הודיע על הפסקה מוחלטת ומיידית של כל הפעילויות של שתי התכניות מ-1 ביוני, ועל פיטורי כל צוות המנחים, המורים והמתרגלים". כלומר היום הם הפסיקו לעבוד. זה תלונה שהגיעה אלי מהורים לילדים שצריכים היום לגשת לבחינות הבגרות ואין להם סיוע.

אני אבדוק את זה כעת.

אני מקדם בברכה את התלמידים האורחים. אתם תראו ישיבה קצרה ולא אופיינית, ואני מתנצל על כך. ככל הנראה יש קונצנזוס והסכמה בנושא שלפנינו. אנחנו מדברים בהחלת דין רציפות על הצעת חוק חינוך ממלכתי (חינוך להרחבת האופקים התרבותיים והאמנותיים). הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת וכעת אנחנו מתבקשים להמליץ להחיל עליה דין רציפות. לפיה, בסעיף 2(5), אחרי המילים "כשרונותיהם השונים" יבוא "להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות, והכל".

אני אקרא את סעיף 2(5) במלואו, כולל התיקון המוצע, כדי שנבין את הקונטקסט. בין מטרות החינוך הממלכתי יופיע: "לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כשרונותיהם השונים" – וכעת, אם החוק הזה יתקבל, יתווספו המילים: "להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות, והכל" – "למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות".

אם מי מחברי הכנסת או מהמוזמנים מבקש להתייחס, בבקשה.

זה נראה ממש מצוין. מה זה "והכול"?

המילה "והכול" מתחברת למילים שלאחר מכן. "והכול למיצוי מלוא יכולתם ...". לכן קראתי את הסעיף כפי שיהיה במלואו.

דרך אגב, במטרות החינוך הממלכתי מופיעים סעיפים מ-(1) ועד (11), יש מטרות נוספות. זה רק הרחבה של פסקה (5) בקשר לפיתוח אישיות הילד, יצירתיות, כשרונות. ופה אנחנו מוסיפים גם "להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות".

פרופ' כץ, יש לכם התייחסות?

אנחנו כמובן מברכים על כל חוק שמציע להרחיב את האופקים התרבותיים של התלמידים. יחד עם זה, אני אומר בצער, אני לא רואה כיצד תהיה לנו אפשרות, במצב הנוכחי, כשהתקציב הולך ומצטמצם ממש מיום ליום – ואני אומר לכם דברים כהווייתם – כיצד נוכל לממש את זה.

אנחנו עושים כל מאמץ. הכנסנו לתכנית הליבה שעתיים באמנויות. לראשונה תהיה חובה ללמוד אמנויות – אמנם תהיה בחירה בין כמה תחומי אמנות – והכול כדי להרחיב את האופקים של התלמידים שלנו. לצערנו הרב אין פה שום השלכה לתלמידים שיושבים כעת מסביב לשולחן. הצרה היא שהתלמידים שלנו ממוקדים בלימודים פורמליים ולא בתרבות כללית. את זה אני אומר גם כמי שלמד בבית-הספר לפני הרבה שנים, שאז התרבות היתה אולי בשיווי משקל ובאיזון עם הלימודים הפורמליים. הידע הכללי, הידע על הציונות, הידע על האמנות ועל המוזיקה היו מובנים מאליהם. התלמידים היום לא פחות מוכשרים מאיתנו, אולי אפילו יותר מוכשרים מאיתנו, ואני מברך על כך. "אין אדם מקנא לא בבנו ולא בתלמידו" ואני נוהג כך גם עם התלמידים שלנו היום. הם מוכשרים מאוד אבל לצערנו הרב יש להם אופקים צרים כתוצאה מכך שלא מפתחים את האופקים שלהם בנושא התרבות. אבל מה לעשות, זה "אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי". יש לי את השעות, ההוראה קיימת אבל מהיכן נביא את הקמח כדי לתת את התורה?

פרופ' כץ, אל"ף, אני שותפה לתחושה שלך שהחינוך הרחב באמת לוקה בחסר במדינת ישראל. יש לי הצעה ששנים רבות אני מנסה למכור אותה, אולי אתה תקנה אותה. התלמידים היום לומדים בראייה של איך הם יתקבלו לאוניברסיטה. אני אומרת לך את זה מתוך ידיעה ששנינו אנשי אוניברסיטה וחבר הכנסת שלגי הוא בן-זוג של אשת אוניברסיטה ובילה כמה שנים באוניברסיטה. עד שהאוניברסיטה לא תיתן משקל לידע כללי בקבלה, כל עוד היא נותנת לדעתי משקל מופרז לחמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית, שלא עוזר לא לניבוי ולא ללימודים – לכן אני מתנגדת נחרצת לציון המצרף – התלמידים לא ילמדו כי אין בזה תכלית. אם לא יעשו מהפך, אם לא יהיה פה דיון על תנאיי הקבלה לאוניברסיטאות – וזה יכול לבוא רק מלמעלה, מהאוניברסיטה – התלמידים יתייחסו לזה כדבר בטל בשישים. אני חושבת שיש לנו מאבק, לא נגד האוניברסיטאות אלא עם האוניברסיטאות, כדי להפוך את הנושא הזה לנושא שגם הוא נאמד בתנאיי הקבלה לאוניברסיטאות.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש בסיום הקטע הזה של הישיבה הערה לסדר.

כיוון שגברת יעל פרבר חזרה עם תשובה לשאלה שהצגתי קודם, אולי נשמע אותה.

דיברתי כעת עם מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט והיא אמרה לי שחברת "מרמנז" תמשיך את פעילותה, והתכנית תימשך עד סוף שנת הלימודים. תלמידים יקבלו את כל הסיוע שהם זכאים לו.

המנכ"ל של חברת "מרמנז" כבר יודע את זה? הבוקר הוא אמר שהוא לא ממשיך.

המשרד כעת בוחן חלופות אחרות לקראת שנת תשס"ד. יכול להיות שהמנכ"ל של "מרמנז" מנסה להפעיל קצת לחץ כי הוא לא בטוח שהוא יזכה במכרז.

מה שחשוב, שגם הוא יידע על זה.

אני אצא לרגע לבדוק את זה ואני אחזור. זה חשוב לי מאוד.

כמובן שמבחינה מהותית אין לנו שום התנגדות להצעת החוק. אבל מבחינה תקציבית, כמו שאומר פרופ' כץ, יש לנו משאבים מוגבלים, במיוחד בתקופה הזאת. לכן אנחנו מתנגדים להצעת החוק.

אתם מתנגדים להצעה הזאת? את יודעת שמדובר כעת על החלת דין רציפות.

אנחנו מתנגדים להחלת דין רציפות על הצעת החוק הזאת מכיוון שכנראה היא תגרור גם תוספות תקציביות.

אפשר לפרט?

חבר הכנסת ברכה, אנחנו נצביע. אני מניח שכל חברי הכנסת יהיו בעד החלת דין רציפות.

זה כבר מטבע לשון להגיד שיש עלות תקציבית.

לצערי זה חוק שרובו דקלרטיבי.

יושב כאן פרופ' כץ והוא בעצמו אומר שאין מה לעשות, במסגרת התקציב הקיים הוא לא כל-כך יכול לקיים את מה שכתוב בהצעת החוק.

אולי תבואו עם הצעה להוריד כל מיני מטרות של החינוך הממלכתי, אם אתם מתנגדים שאנחנו נוסיף פה "הרחבת האופקים התרבותיים וחשיפה לחוויות אמנותיות". זה קצת ציני, אני חושב.

אדוני היושב-ראש, אני כמובן אצביע בעד החלת דין רציפות אבל למרבה הצער, גברת אפרת כהן צודקת. הרי אנחנו חיים בתוך מציאות ואנחנו לא יכולים להעמיד פנים שאנחנו לא מכירים את המציאות. רק לפני שבוע היו קיצוצים מרחיקי לכת ואילו עכשיו פתאום מרחיבים בנדיבות-לב. אז ממה נפשך, אם זה דקלרציה – בסדר, בואו נחיל דין רציפות על דקלרציה. אני מבין שמדובר בהצהרה. אתה יודע שפעם היתה הבחנה בכנסת בין הצעת חוק לבין הצהרת חוק. אם זה הצהרת חוק – בסדר, אז תהיה עוד הצהרה חסרת כיסוי. אם מדובר על דבר ממשי – אז ברור שיש לו השלכות תקציביות. להאמין שברגע זה, כאשר החרב מונחת על הדברים הכי רגישים במערכת, תהיה פריצה דווקא בתחום הזה? אנחנו צריכים להיות נאיביים כדי להאמין בזה. לא איכפת לי להצביע בעד אבל יש בזה קצת היתממות. אי אפשר מצד אחד להצביע בעד קיצוצים, ביד אחת, וביד השנייה להצביע בעד הרחבות. זה נראה לי לא הגיוני, אבל אולי ההיגיון שלי פגום.

לא במקרה ביקשתי שנציגת משרד האוצר תפרט במה מדובר. אין ספק שהכוונה של מציעי החוק, ואני אחד מהם, לא היתה למשהו דקלרטיבי אלא ביקשו לצקת תוכן נוסף במערכת החינוך. אני מודע למצב, לקיצוצים הקשים והחדים שעובר משרד החינוך. אבל אני חושב שחשוב מאוד שזה יעבור. היישום יכול להיות מדורג, על-פי שיקולים תקציביים. אני בהחלט חושב שזה לא רק דקלרציה על הרחבת האופקים התרבותיים של התלמידים.

מה זה אומר בשנה הבאה? בואו נקבל איזה מושג, לפחות מושג קלוש.

זה סעיף שמדבר על מטרות החינוך הממלכתי. זה סעיף שהוא בהחלט חשוב מאוד אבל הוא סעיף מטרות, הוא סעיף דקלרטיבי. בוודאי לא מדובר על החלה בהדרגה.

אני מדבר על היבט התקצוב.

אנחנו מדברים על חשיבותם של הנושאים ושל המטרות. על-ידי כך שהוסיפו סעיף נוסף למעשה אמרו שיש חשיבות להרחבת אופקיהם התרבותיים של התלמידים וחשיפה לחווית אמנותיות. לא מדובר שיהיו עוד 3 שעות אמנות בבתי-הספר, ולא נאמר שבהדרגה יוסיפו שעות כאלה או אחרות אלא מובהרת חשיבות המטרה הזאת, בין יתר המטרות המנויות בסעיף 2.

בואו נכניס לחוק גם שמערכת החינוך תחבב פאי תפוחים על כל התלמידים.

זאת לא מטרה חינוכית.

למה לא? יש מאמר אמריקאי ידוע: "מי לא אוהב פאי תפוחים?". אז יהיה צורך אחר-כך לברר כמה עולה לקנות פאי תפוחים לכל התלמידים.

כפי שאמרתי קודם, לדעתי אין לנו אפשרות להוסיף. אנחנו כן יכולים להעמיק את הקיים. אנחנו עושים מאמץ גדול, במסגרת הליבה יש חובה ללמוד שעתיים אמנויות בבית-הספר היסודי, מכיתה א' ועד כיתה ט', כאשר הבחירה בידי המורה האם לומדים מוזיקה או תיאטרון או ציור או כל תחום אחר שאנחנו הגדרנו כאמנות. אבל לחשוב שנוכל להרחיב את היריעה ולתת דברים נוספים שמשמעותם שעות נוספות? כרגע לאור הקיצוצים הכמעט יומיים לא הייתי רוצה לעורר ציפיות.

הואל בטובך להגיד לנו מה המשמעות של המילה "להעמיק" ואז תנוח עלינו דעתנו. מה זה נקרא "להעמיק"? זה לא להוסיף, זה לא להרחיב. יש שלושה ממדים – גובה, רוחב ועומק. אתה מדבר עכשיו על העומק. מה זה אומר?

עד כה לא היתה חובה ללמוד אמנויות בבית-הספר. נכון שהמערכת הציעה באופן מסורתי אמנויות, ובהרבה מאוד בתי-ספר יש שיעורי אמנויות. מתשס"ד בכל בית-ספר יסודי תהיה חובה ללמוד שעתיים בשבוע אמנויות. זאת ההעמקה שאנחנו יכולים להציע היום.

ממילא כאשר אנחנו מדברים על מטרות, לא בהכרח תוספת מטרות היא תוספת תקציב. יכול משרד החינוך להחליט שהוא יווסת בין המטרות הקיימות והחדשות את התקציב הקיים. יש פה 11 סעיפי מטרות, שכל אחד מהם מפורט, ויתכן שמשרד החינוך יצטרך להעביר תקציבים מתת-סעיף מסוים לתת-סעיף אחר.

אין מחלוקת על כך שזה מטרה ראויה. פרופ' כץ דיבר על העמקה. אבל אני חושב שבבואנו לאשר את תקציב שנת 2004 או שנת 2005 זה יעמוד לנגד עינינו, לטוב או לרע (לטוב, אני מקווה). חשוב שזה יכלל בתוך מטרות החינוך.

אני מבקש לומר לנציגת משרד האוצר, גברת אפרת כהן, וזה לא אישי, אני מניח שמישהו אמר לך לבוא לוועדת החינוך ולומר שהאוצר מתנגד. אני חושב שזה קצת לא ראוי שמשרד האוצר בכל דבר יאמר: רגע, זה אולי יעלה כסף ולכן אנחנו מתנגדים. הרי גם אתם בעד זה שילדינו יתחנכו, ושבין מטרות החינוך יהיו דברים שחברי הכנסת סבורים שהם ראויים להיות שם, כרגע בלי להתייחס אפילו לפירוט. אנא מסרי את הדברים האלה לאנשים במשרד האוצר. בינתיים לא ביקשנו כסף.

אני רוצה להזכיר שנציג משרד החינוך אמר דברים דומים מאוד למה שאני אמרתי.

אדוני היושב-ראש, למה אתה מניח שמעוניינים בזה במשרד האוצר?

גם הם נבחרו על-ידי עם ישראל, גם הם מייצגים את עם ישראל. כרגע אנחנו לא מבקשים כסף.

אל"ף, הם לא נבחרו. בי"ת, דבר שלא עולה כסף לא קיים. זה סתם היתממות מצדנו. בעוד שעה או בעוד שעתיים, או מחר או מחרתיים נקיים דיון על חלק אחר במטרות החינוך ונגיד ששם יש מצוקה גדולה וצריך להוסיף. זה לא רציני. הדיונים כאן הם לא רציניים.

כעת יש בפנינו עניין לכאורה טכני של החלת דין רציפות.

בסדר, בזה בכלל אין בעיה.

האם עד עכשיו כל הנושא של הרחבת האופקים האמנותיים והתרבותיים לא נכלל בהגדרה של מטרות החינוך? האם זה לא התקיים במשרד החינוך? לא היתה לנו התייחסות לנושאים התרבותיים ואמנותיים בבתי-ספר יסודיים?

זה התקיים כמו כל שאר המטרות של החינוך.

השאלה היא האם אנחנו באמת רוצים לעשות תיקון טכני, רק לשם התיקון, או שאנחנו מנסים להציע דבר שלא קיים או רוצים להרחיב אותו. אם אנחנו רוצים להרחיב, בוודאי שיש לכך משמעויות תקציביות. בסדר העדיפויות כעת, לאור הקיצוצים הנוכחיים, הרי רק אתמול קיימנו כאן דיון על נושא ההישגים של התלמידים שלנו ומצב החינוך בישראל. האם המשמעות של תיקון החוק הוא הכנסת תיקון טכני? אם יש לזה עלויות תקציביות שלא יקבלו מענה אז גם אני סבור שבסופו של דבר זה יהיה רק תיקון טכני שלא יתייחסו אליו. אנחנו צריכים לדרוש ממשרד החינוך להתייחס לזה במסגרת האפשרויות שלו. המשרד יקבע את סדר העדיפויות שלו בין הרחבת האופקים האמנותיים והתרבותיים לבין מקצועות בסיסיים אחרים שאנחנו חלשים בהם. אנחנו צריכים להמשיך ולהתמיד בנושאים שאנחנו חלשים בהם ושטעונים שיפור כל עוד מצבנו הכלכלי כפי שהוא כעת.

אני לא רואה סתירה, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, בין האמנות, התרבות והרחבת האופקים התרבותיים לבין הלימודים הפורמליים וההישגיים. אני חושב שהאזרח העתידי צריך ללמוד גם את זה וגם את זה. כרגע יש לנו מצוקה, גם פה וגם שם. אנחנו לוקחים את זה בחשבון. אף אחד לא חשב שאנחנו נצמצם מתמטיקה או אמנות. הרחבנו את האמנות, הרחבנו את המתמטיקה. אבל עלינו לדעת שאם יש פה משמעות תקציבית אני לא רואה מאין ניקח את זה. זה כל מה שאמרתי. לא שאנחנו נגד.

חבר הכנסת והבה, התיקון איננו טכני. ההליך שאנחנו עוברים כרגע, של החלת דין רציפות, הוא טכני. התיקון, לטעמי לפחות, הוא תיקון הצהרתי חשוב מאוד. הדיון המשני שהתפתח פה הוא בשאלה האם יש לזה משמעויות תקציביות או לא.

אולי כדי להבין ולדעת יותר על ממד העומק שאנחנו מדברים עליו. אולי פרופ' כץ ייתן לנו מושג. למשל, אולי תוכל לומר לנו משהו על עקומת לימודי המוזיקה בבתי-הספר בעשר השנים האחרונות. ככל הידוע לי, לימודי המוזיקה הולכים ומצטמצמים בהדרגה ויש מעט מאוד לימודי מוזיקה, אם בכלל. החרב מונפת בראש ובראשונה על התחומים האלה. אין היום לימודי אמנות, אין היום לימודי מוזיקה. צריך להבין על מה מדובר. כשאתה אומר "עומק", אפשר לחשוב שזה ממש בבת העין של משרד החינוך.

חבר הכנסת שריד צודק. יש צמצום הולך וניכר בלימודי המוזיקה. אני מנסה לעצור את זה. קודם כול דרשנו תקן מורחב למי שאחראי על המוזיקה, מפמ"ר במוזיקה, ואני חושב שזה אכן התקבל. כאן לפחות אנחנו מעגנים בתכנית הליבה את החובה ללמוד משהו. עד כה זה לא היה חובה.

מפמ"ר – זה לא העמקה. מפמ"ר זה עוד ג'וב במשרד החינוך.

מישהו צריך להפעיל את לימודי המוזיקה במערכת. לבד זה לא ייעשה.

לו היו שעות אז מפמ"ר לא מעלה ולא מוריד, ומכיוון שאין שעות גם כן מפמ"ר לא מעלה ולא מוריד.

אני מייצגת את העמותה לקידום תיאטרון "השעה" הישראלי לילדים ולנוער. אני מנהלת אמנותית של תיאטרון, אחד הגדולים. יש לי ניסיון רב.

בכנסת הקודמת היה לי הכבוד לשוחח עם גברת גוז'נסקי ולהביא לידיעתה את היעדר ההתייחסות בחוק, במטרות החינוך הממלכתי, לנושא התרבות והאמנויות.

הייתי רוצה להתייחס למצב הדברים היום, והוא כך כבר שנים רבות. כבר בתקציבים הקיימים יש פעילות במסגרת בתי-הספר מטעם הרשות המקומית ומטעם משרד החינוך, פעילת שכוללת סלי תרבות ענים מאוד: אמנויות פלסטיות, מוזיקה, מופעים שונים והצגות תיאטרון שמתקיימים במצב הדברים דהיום. זאת אומרת, לא צריך את החוק הזה כדי להגיד: עכשיו תנו בנוסף. הדברים מתקיימים כבר היום באמצעות תקציבים שמגיעים ממקורות שונים. מקור אחד הוא כמובן תקצובים שונים לתיאטראות, מקור אחר הוא הרשות המקומית, ומקור נוסף הוא מה שנקרא "סל חינוך" בשטח, כשנגבים כמה שקלים מההורים.

למה זה מפריע לך?

נהפוך הוא, אדרבה, אני טוענת שנכון להיום אין בעיה תקציבית משום שממילא הדברים מתקיימים בחלקם.

אבל הרגע שמענו שלימודי המוזיקה הולכים ומצטמצמים והם למעשה לא קיימים. אנחנו הרי מכירים את המצב בשטח. יכול להיות שהתיאטרון שלך מקבל קצת עבודה ממשרד החינוך. בסדר, כל הכבוד, אין לי בעיה עם זה.

קודם כול, התיאטרון שלי הוא הקטן בשורה. אני חושבת שצריך להפריד בין שני דברים. אני לא מדברת על לימודי מוזיקה במסגרת בית-ספרית. אני מדברת על מופעים שניתנים לילד, שחושפים את הילד כדי להעשיר את עולמו, את חוויתו התרבותית-האמנותית.

אבל זה הולך ומצטמצם.

גם את אומרת שהתוספת הזאת היא הצהרתית ואיננה מבקשת תקציב נוסף. מה שמדאיג אותנו הוא שבינתיים התקציבים הולכים ומצטמצמים. שמענו פה לפני כמה ימים את שרת החינוך, התרבות והספורט והיא אמרה שהיא לא תוכל להסכים לקיצוץ נוסף בתקציב החינוך. היא תקבל את מלוא התמיכה מהוועדה הזאת.

את זה היא אמרה גם ביום הראשון לכניסתה לתפקיד, שלא תסכים לקיצוץ של שקל אחד. בינתיים קוצצו כבר 2 מיליארד שקל.

גברת פורת, אני שמח על כל דבר שנעשה. נעשית עבודה יפה, טובה ורחבה. אבל אני לא הייתי רוצה להבין מדברייך שהמצב טוב, כאילו אין בעיה תקציבית. אני חושב שזה לא המצב. מנצלים את סל התרבות, ילדים כן חשופים לאמנות בהרבה מאוד מקומות אבל בואו לא נשלה את עצמנו שהמצב הולך ומשתפר. הוא רק הולך ומידרדר. צריך קודם כול להכיר בעובדה הזאת.

אני חושבת שהמצב בכל הקשור לתרבות ולחינוך צריך להיות כמו בכל מקום. אני לא רוצה להיתמם ולהגיד שדווקא פה יש להקצות ולעשות מזה משהו שהוא חשוב יותר או מורם יותר. לחלוטין זה לא מה שאני באה לומר. מוסדות התרבות הם חלק ממה שנעשה, הם חלק מהעָם, וכך זה צריך להיות. אני באופן אישי בעד קיצוצים, דרך אגב, לתיאטראות הגדולים, לאלה שבאמת השמינו ותפחו, אני בעד. אבל זה הערה בשולי הדברים.

היום נעשות פעילויות נפלאות. כל מה שעכשיו נדרש הוא לבוא ולהגיד: כן, אתם עושים, טוב שאתם עושים. הילדים רואים מופעים וטוב שהילדים רואים, זה חשוב. אחרי כן אם יהיו כספים הם יחולקו לפי סדרי העדיפויות שאתם תקבעו. אבל אני חושבת שלא יעלה על הדעת שהמערכת, שהכנסת, שהמחוקק לא יחשיב את זה בכלל בבואו לדון בנושא הזה ויגיד: זה לא מספיק חשוב, בואו נוריד את זה מעל סדר היום.

היינו מצפים ממך להופעה פחות אינטרסנטית.

נכון, הנימה המסויגת חשובה מאוד.

רבותי חברי הכנסת, האם אנחנו יכולים לאשר החלת דין רציפות?

הצבעה על החלת דין רציפות על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 6)
(חינוך להרחבת האופקים התרבותיים והאמנותיים), התשס"ג-2002

בעד – 5
אין מתנגדים
ההצעה להחיל דין רציפות נתקבלה.

פה אחד הוחלט להחיל דין רציפות על הצעת החוק.

רבותי, תודה רבה. אנחנו מודים לכם שבאתם, במיוחד לאלה שבאו בזמן.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40