פרוטוקולים/כספים/6482



16
ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים
20.05.2003

פרוטוקולים/כספים/6482
ירושלים, כ"ז באייר, תשס"ג
29 במאי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים
שהתקיימה ביום שלישי, י"ח באייר התשס"ג – 20 במאי 2003 – בשעה 08:30

1. הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, פרק ח': תקשורת.

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
גלעד ארדן
גילה גמליאל
איתן כבל
מיכאל נודלמן
ניסן סלומיאנסקי
איוב קרא

אבשלום וילן
דוד טל
אליעזר כהן

אלי אפללו
יגאל יאסינוב

אורי אולניק - מנכ"ל משרד התקשורת
עו"ד שריל קמפינסקי - לשכה משפטית, משרד התקשורת
אמיר לוי - סגן הממונה על תקציבים, משרד האוצר
חיים פרננדס - אגף תקציבים, משרד האוצר
עו"ד יואב זאב - הרשות להגבלים עסקיים
עו"ד רוני טלמור - משרד המשפטים
עו"ד דוידה לחמן-מסר - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
מוסקו אלקלעי - יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד דורון אבני - יועץ משפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו נאוה בת-צור - סמנכ"ל לענייני רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו סרן עדי בן ש"ך - יועץ משפטי גל"צ, משרד הביטחון
דוד אגמון - נשיא האיגוד הבינלאומי לפרסום
דוד בן-בסט - יו"ר ההתאחדות ומנכ"ל רדיוס FM100, התאחדות
תחנות הרדיו האזוריות
כוכי מרדכי - מנכ"ל התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
עידו מור - רדיו ללא הפסקה
דן ארנון - מנכ"ל רדיו חיפה
אברהם נתן - יו"ר רשות השידור
אורן הלמן - עוזר היו"ר ודובר רשות השידור
עו"ד תומר קרני - רשות השידור
דוד אגמון - האיגוד הבינלאומי לפרסום

אתי בנדלר

לאה ורון

הדס דויטש



----------------



1.
הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, פרק ח': תקשורת.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אתמול בלילה הגענו להסדר עם רשות השידור בנושא אגרת רשות השידור. אני מקווה שעד שעות הצהרים זה ייגמר באופן סופי, ונוכל לדווח על כך באופן פורמלי לוועדה.

העובדה שאנו עוסקים בתיקון מספר 52 תאפשר לנו לנגוע בשני עניינים נוספים שנמצאים על סדר היום; ראשית, יו"ר חברת החדשות, שהוא כרגע מנכ"ל הרשות השנייה - אנו רוצים לבצע תיקון חקיקה, וכאן יש לנו הזדמנות לעשות את זה. בשעות הצהרים יש לנו דיון בנושא ערוץ 10, ואם הממשלה תסיים את עבודתה בנושא ערוץ 10 ותגיע לפתרונות סבירים, אנו נמצא את הדרך לשלב גם את רצונות הממשלה בנושא ערוץ 10 בתיקון הזה. לכן ייתכן שלא נוכל לסיים את הנושא היום או נפצל את החוק. נראה איך הדברים מתפתחים – הכל בהתאם לחוות הדעת של היועצת המשפטית לוועדה.

לענייננו, אני רוצה לומר מהן הנקודות שהכי מטרידות אותי כיושב ראש הוועדה שעוסקת בעניין. אנו הולכים לתוכנית מאוד כואבת בעניין רשות השידור, הטלוויזיה והרדיו. היא תהיה מאוד כואבת בשנים הקרובות, ותאלץ את רשות השידור לעשות קיצוצים מאוד נרחבים במבנה שלה, בהיקף ההעסקה ובדרך ניהול התקציב שלה. תהיה לכך השפעה ישירה גם על הרדיו הארצי שנמצא ברשות השידור, ולכן אנו צריכים לבחון כחברי ועדה את ההשפעות שיהיו לעניין הזה כתוצאה מפתיחת שוק הרדיו לתחרות.

מעבר לכך, מטרידה אותי התפתחות הרדיו באזורים, בעיקר באזורי הפריפריה, שכרגע מתפתחת תרבות של רדיו אזורי. ההשפעה של המיזוג והעובדה שיהיה רדיו שיוכל לשדר בתל-אביב הוא שתחנות הרדיו האזוריות יפסיקו לפעול. אלה נקודות שמטרידות את חברי הכנסת, בעיקר את מי שבא מהפריפריה.

הייתי מצפה שהממשלה תתן תשובות לנושאים אלה, ותוך כדי דיון נרצה לשקול את עמדתנו בנושא סעיף 52.

אבקש מנציגי הממשלה להציג את החוק ולהתייחס לנושא חברת החדשות.

במסגרת פרק ח' לחוק הצמיחה הכלכלית אנו עוסקים היום בתיקון לחוק הרשות השנייה. עניינו הוא הגברת התחרות בתחום שידורי הרדיו המסחריים בישראל. בימים האחרונים עסקנו בתחום נוסף של פתיחה לתחרות, בתחום של שכלול שוק ההון הישראלי, בין היתר באמצעות הפרטת בזק.

המטרה של תיקון החוק שמוצע על-ידי הממשלה היא להביא להגברת פעילות מסחרית בשוק שכיום חלק גדול ממנו נמצא בידיים של הממשלה. זהו צעד נוסף שהתחיל לפני מספר שנים באמצעות תחנות הרדיו האזוריות.

בהצעת החוק יש מתן אפשרות לרשות השנייה לפרסם מכרזים בהתאם למגבלת התדרים בשיטה האנלוגית בתחנות רדיו ארציות.

תיקון שני; ברגע שהטכנולוגיה תאפשר ושהציוד יהיה במחירים סבירים - לאפשר לתת זיכיון לתחנות רדיו בשיטה הספרתית.

התיקון השלישי הוא לאפשר לתחנות רדיו אזוריות – בין היתר על רקע תוצאות כספיות של השנים האחרונות ועל רקע השינוי שמוצע כאן, מוצע לאפשר להם להתמזג, ובלבד שזה לא יותר משני אזורים, וכך לחזק את הבסיס הכלכלי לקיומם.

התיקון הרביעי שמוצע הוא שברגע שיהיו שידורי רדיו ספרתיים, שהרשות השנייה תוכל לפרסם מכרז לאותו בעל תחנה, שיוכל להיות בעל זיכיון ולהעביר את השידורים של כל מי שיהיה בעל זיכיון לתחנת רדיו.

היום שוק הרדיו בישראל הוא 270 מיליון שקל, מתוכם 180 מיליון שקל הם בידי המדינה, 160 מיליון שקל זה כל ישראל על תחנותיו השונות, ו-20 מיליון שקל הם בידי גל"צ. סך-הכל, שני שליש מהשוק הזה נמצאים בידי מדינת ישראל. תחנות אזוריות זה עוד 90 מיליון שקל – שליש מהשוק - ולכן כוונת הממשלה בטווח הארוך היא להגביר את התחרות ולגרום לכך שיותר גורמים פרטיים ייכנסו לשוק הזה ויגבירו את אחיזתם.

להערכתם, מה תהיה הירידה בפרסום לרשת ב' כתוצאה מהמהלך הזה?

זה תלוי בסוג התחנה שרשות השנייה תפרסם ובמכרז שהיא תפרסם. בתיקון הנוכחי הממשלה לא מציעה להגביל את שיקול דעתה של מועצת הרשות השנייה באשר לסוג המכרז, סוג התחנה שתפורסם ודרישות הסף מאותה תחנת רדיו. אנו מקווים וצופים על-סמך ניתוח בשוק הטלוויזיה שתהיה התאוששות מסוימת, ושהשוק הזה יגדל. בהנחה כזאת, יכול להיות שנתח השוק שלה יקטן, אך מבחינת הקף ההכנסות, ייתכן שלא יהיה שינוי אם יהיה שינוי, זה לא חייב להיות שינוי גדול, ולא באופן מיידי.

יש לזכור – וראינו את זה בשווקים אחרים שנפתחו, בעיקר בתחום התקשורת – שלשנות הרגלי צפייה או שמיעה זה לא דבר פשוט. אנו עדים לקשיי החדירה של ערוץ 10, ולכן אנו לא חושבים שרשת ב', שהיא התחנה העיקרית שמביאה את מרב ההכנסות לקול ישראל עם רשת ג', יאבדו מנתח השוק שלהן בצורה מהירה. בעניין גל"צ, אנו לא יודעים מכוח מה הם משדרים ומכוח מה הם מוכרים פרסומות. הם לא פועלים במסגרת חוק רשות שנייה.

למה לא להפריט את גל"צ?

כשאושרה הקונספציה של הרדיו האזורי, דובר על נתח השוק של הפרסום האזורי וכו'. בדברי ההסבר אתם עושים שינוי קונספטואלי. בכל השנים האחרונות הוועדה הזאת לחמה נגד, ופתאום הכל מתהפך. הכיצד?

כשיצאנו לדרך עם השידור המסחרי, העולם היה די מסודר; רדיו אזורי – הרשות השנייה, רדיו ארצי – רשות השידור. אך רשות השידור לא עושה רק רדיו ארצי. היא המציאה את המותג שנקרא תחנות רדיו חינוכיות, שהן תחנות אזוריות שמתפרסות על-פני כל הארץ, וממומנות על-ידי פרסומת. כאשר נאמר להם פעם אחר פעם, שהשאלה האם זה חוקי היא שאלה גדולה מאוד, וספק מאוד אם זה חוקי, זה לא עניין.

למה את לא סוגרת את זה?

לי אין פקחים. אם העולם היה נקי ופשוט, היינו מתייחסים לזה בצורה של "מה נשתנה". אך העולם אינו נקי ופשוט. חל שינוי טכנולוגי, והשאלה היא מה עושים איתו; יש רדיו ספרתי ודיגיטלי, וכאשר התחומים האלה קיימים, מתעוררת השאלה מי ינצל אותם. אם תגידו לשים אותם בצד, אשאל מה תעשו עם ההמצאה הטכנולוגית. כאשר תחנות הרדיו האזוריות נתקלות בקשיים אמיתיים כדי לבסס את קיומן, הרי שאם אתה מסכים להנחה שיש מקום לתחנות רדיו נוספות על-פני רשות השידור ולכך שבעולם אין רק שחור ולבן – גם ברשות השידור וגם בתחנות הרדיו האזוריות – משרד האוצר שואל למה לא לתת לרשות השנייה לבצע גם רשת ארצית. אם קיים המשאב, הוא ניתן לניצול, ואם הוא לא ינוצל, חבל.

הצעת החוק לא מאפשרת את הבעלויות הצולבות במובן של עיתונות. היא מאפשרת לאדם מסוים לקבל תחנת רדיו נוספת אם הוא מוותר על הראשונה, אם איני טועה. לכן הנסיבות האלה הן נסיבות סבירות. אם אתה סבור שרדיו ממומן על-ידי פרסומת, הוא לא מונופול של רשות השידור. אם פתחנו תחומים לבעלות יזמית פרטית, אין לא לפתוח את הפעילות הזאת לגורמים פרטיים.

את אומרת שאין לכם פקחים, ולכן אתם לא אוכפים את החוק.

לא אמרתי את זה. אמרתי שרשות השידור עושה בנושא כבשלה. רשות השידור עושה תחנות רדיו אזוריות.

הדיון כאן לא מתמקד בהכרח ברשות שידור אלא בעובדה שהממשלה מבקשת להרחיב תחום פעילות מסוים, שהוא מסחרי פרטי ולהגדיל את הפעילות בו. בימים האחרונים קיימנו מספר שיחות עם תחנות הרדיו האזוריות ועם הרשות השנייה. אין כוונתנו להביא לפגיעה או לסגירה של תחנות רדיו אזוריות. אנו מכירים בחשיבותן. אנו מוכנים להכניס תיקונים מסויימים.

אתמול ובשבוע שעבר דנו בנושא אגרת רשות השידור. אם הכל יהיה בסדר והמשק יצחמ, גם רשת ב' תתמודד עם העניין. לא לקחנו בחשבון אפשרות שלא כך יהיה.

מעבר לזה, חבר הכנסת אפללו הסב את תשומת לבי לנקודה נוספת; מה קורה עם תחנות הרדיו האזוריות?

למה לפתוח? הפרסום הוא כל-כך קטן, התחנות האזוריות האלה בקושי מתקיימות, אז רוצים להוסיף להן עוד תחרות? זה להרוג אותן מראש. לא כל שוק חופשי הוא יתרון.

עברתי על החוק כמה פעמים, ולא מצאתי סימוכין לכך שאתם חושבים על תחנות רדיו אזוריות בשפות זרות. השוק הזה הוא ענק, ואני יודע את זה כדובר רוסית. בדרך כזאת, לא תהיה שום תקווה לתחנות רדיו ברוסית, באמהרית ובשפות אחרות. כלומר, יש שוק – פותחים, אין שוק – לא פותחים.

בשעה וחצי אתם רוצים לדון בנושא שיש לו השלכות מרחיקות לכת. ישבנו על הנושאים האלה עשרות שעות בשנים האחרונות. לצערי, התחזיות השחורות שלי על ערוץ 10 התממשו אחד לאחד. כל ההנחות שלכם הופרכו. נסו לשכנע אותי. במחטף הזה אתה מביא נושא כל-כך כבד. זהו ערוץ ציבורי, ושינוי כזה דרסטי צריך להיות נדון בדיון שקט ועמוק. זה רציני, שאתם לא משתלטים על 106?

חבר הכנסת וילן, כשאנו מביאים הצעת חוק שמטרתם להגן על שירותי תקשורת בפריפריה, שתהיה פריסה ארצית, אתה מעלה הסתייגות, שמטרתה היא שהשירותים יהיו בתל-אביב.

אמיר, נשאלת, האם המהלך הזה לוקח בחשבון את רשות השידור, והאם יש רשת ביטחון למצב שבו נגלה ששוק הפרסום לא יגדל.

מעבר לזה, מה קורה עם תחנות הרדיו בפריפריה? איך זה משפיע על העניין הזה?

בנוסף, נשאלת מה קורה לתחנות הרדיו הייחודיות, שכתוצאה מהתחרות רשות השידור יכולה להחליט החל ממחר בבוקר – והיא מפרסמת שהיא כבר החליטה – לסגור תחנות רדיו ייחודיות.

וילן שואל, אם המהלך הוא כל-כך חשוב, למה יש לעשותו במסגרת התוכנית הכלכלית ולא בניחותא בוועדה המשותפת.

אתחיל מהסוף; התוכנית הכלכלית – ניתן לומר על כל נושא שם שיש לדון עליו חצי שנה. מטרת התוכנית היתה לייצב את המשק. הפרטת בזק, למשל, עוד עניין שנדון פה, מטרתה היתה ליצור פעילות גדולה יותר בשוק ההון. הממשלה רוצה ליצור פעילות גדולה ועסקית יותר בשוק הרדיו המסחרי. לשאול את השאלה הזאת דווקא פה, כשהדיונים פה הם הכי רציניים, זה לא רלוונטי.

אתה רוצה לגמור תוך שעה וחצי, מה זה אומר? מבחינה דמוקרטית, אתם עושים פה דבר בל ייעשה. אין פה דיון ציבורי. עושים פה מחטפים, מנצלים פה פאניקה, ולא תהיה מזה צמיחה, כי אין לכם ניתוח נכון של המשק. מה זה קשור לצמיחה?

בעניין שאלת רשות שידור; עניתי בהתחלה, שהדיון הוא לא רק על רשות שידור אלא גם גל"צ וגלגל"צ, וגם פעילותם יכולה להיפגע.

אנו מקווים וצופים שתהיה הגדלה בתוצר. אם התוצר יגדל, גם שוק הפרסום יגדל. זה עובד כך, והמכפיל של שוק הפרסום הוא גדול משוק התוצר, לפחות בהתבסס על 10 השנים אחרונות.

משיחות שקיימנו עם גורמים בענף, הרגלי השמיעה של רשת ב', שהיא הרשת הכי משמעותית מתחנות קול ישראל, הם מאוד חזקים. תחנות הרדיו האזוריות לא הצליחו לתפוס יותר משליש משוק הפרסום אחרי שמונה שנים, ומדובר על 12-13 תחנות. אז תחנת רדיו ארצית אחת תמוטט את קול ישראל? הערכתנו היא שזה לא יקרה, ודאי לא בשנים הקרובות.

אין פה מקום לעבודה כלכלית, זה עניין של הערכות. אנו רואים מהו שיעור הרייטינג של ערוץ 10 לעומת ערוץ 2.

מנצלים פה עריצות של הרוב. זה בלתי-דמוקרטי בעליל.

לגבי תחנות רדיו אזוריות; למרות הפתיחה לתחרות, וזו אינה פתיחה רגילה כי יש מגבלת תדרים, חלק מהיתרונות של הרדיו האזורי יישמרו. חלקם זה ערוצי נישה, שמיועדים לקהל מסויים בעיר מסויימת, וזה גוזר גם שוק פרסום או נישת פרסום אחרת. לכן היתרון היחסי הזה נשמר.

איזה יתרון?

בעל המכולת השכונתית לא יפרסם לעולם בתחנת רדיו ארצית, אך יש לו יתרון בתחנת רדיו אזורית. גם במחירי הפרסום בין רדיו אזורי לארצי יש פערים. לכן היתרון נשמר ברמה הכלכלית.

זה לא נכון, לא שכנעת אותי. התפישה שלך בדיוק הפוכה.

הסבר נוסף; בהצעת החוק יש אפשרות לשתי תחנות רדיו על בסיס אזורי – ונהיה מוכנים לתקן את זה – להתאחד כדי להגדיל את כוחם.

מעבר לזה, מי שזכה במכרז לתחנות רדיו אזוריות זכה במכרז לשמונה שנים. לא הובטחה בלעדיות לתקופה הזאת, ולמרות שהם זכו בארבע שנים, הכנסת החליטה להאריך בעוד ארבע שנים, למרות שזה לא נאמר במכרז. לא ניתנה שום הבטחה, ובוודאי לא לגבי התקופה הנוספת של הארבע שנים, שלא היתה במכרז.

לגני תחנות רדיו יהודיות ברוסית או בשפות אחרות; אני מציע להפנות את השאלה הזאת לרשות השנייה.

הרדיו שיזכה, היכן יהיה מוקד השידור שלו?

יש רשות שצריכה לקבוע את זה.

ניתן היה לקבוע בחוק שמועצת הרשות השנייה תידרש לתת מענה לאוכלוסיות שאין להן מענה ברמת השידורים. כאילו לקבוע להן סדרי עדיפויות. כך, אם המועצה פותחת תחנות רדיו כאלו ואחרות, היא קודם צריכה לקבוע לה סדרי עדיפויות בשים לב לאוכלוסיות שאין להן מענה.

בדוח מבקר המדינה האחרון קיבלנו – הממשלה והרשות השנייה - ביקורת על כך שנוצר בחוק הסדר שלא מתאים לעידן של תחרות; יש חברת חדשות בערוץ 2 וחברת חדשות בערוץ 10. חברת החדשות היא ייצור משולב של האינטרס הציבורי והפרטי. כך בעלי הזיכיונות מחזיקים באחוזים מסויימים מהמניות וכך גם הרשות. מכאן, שרגולטור הרשות השנייה הוא בעל מניות בחברת החדשות. זה מבנה יפה, כי הוא מנסה לאזן בין המבנה הציבורי לפרטי. השאלה היא, מי יהיו הדירקטורים בחברת החדשות ומי יהיה היושב ראש.

כששיגרנו את ערוץ 2 לאוויר ב-90', חשבנו שנכון יהיה לקבוע שמנכ"ל הרשות השנייה יהיה יושב ראש חברת החדשות, כדי שישמור שלא רק האינטרס הכלכלי יפעל פה אלא גם זה הציבורי. אך מאז חלף זמן, התווסף ערוץ שאנו מקווים שבעזרתכם יחזיק מעמד, ונוצר מצב שמנכ"ל הרשות השנייה הוא יושב ראש דירקטוריון חברת החדשות, וחבר מועצה אחר הוא יושב ראש דירקטוריון חברת החדשות האחרת. כולם נפגשים במועצה, וגם חברים אחרים במועצה יושבים כדירקטורים בשתי החברות. כלומר, יש ניגודי אינטרסים.

אני קוראת לנתק את חבל הטבור בין האיוש. אנו מבקשים שאת אותה זכות שיש למועצת הרשות השנייה למנות שתי חמישיות ממספר הדירקטורים בכל אחת מהחברות, היא תמנה אנשים שאינם חברי מועצת הרשות אלא מי שנבחר על-ידה. הוא הדין לגבי מנכ"ל מועצת הרשות – הוא לא יכהן יותר כיושב ראש חברת החדשות, הם יבחרו יושב ראש אחר מקרב הציבור. לפי החוק היום, יו"ר חברת החדשות הוא לפי אישור הממשלה. לא כתבנו את זה בנוסח בטעות, ואפשר להותיר את המצב, שיושב ראש חברת החדשות של ערוץ 10 ו-2 יהיה באישור הממשלה.

הנושא של יושב ראש חברת החדשות הוא לא חדש, ועלה בתקשורת הרבה בתקופה האחרונה. גם מנכ"ל הרשות השנייה ביקש מהיועץ המשפטי לשחרר אותו מהתפקיד. אני מעלה את זה כאן, ואני מקווה שלא תטענו שזה נושא חדש, כדי שהפרוצדורה לא תהיה ארוכה, וכך נשלב את העניין הזה בסעיף הנוכחי שאנו עוסקים בו. יש לחברים פה התנגדות?

אני בעד זה, אך מכיוון שזאת חברה מסחרית, האישור של הממשלה נראה לי בעייתי. אם מרצ בשלטון, למשל, הפיתוי הפוליטי הוא מאוד בעייתי.

אנו לא מנסים לשנות את הקונספציה אלא לתקן את מה שהצביעו עליו כמקולקל ובעייתי.

אך ראשית אני מבקש את הסכמתכם לשלב את הנושא הזה בסעיף שבו אנו עוסקים. אין התנגדות? טוב.

בעניין התדרים; עד היום בשלוש ממשלות ישראל האחרונות היו הסכמים קואליציוניים, שדיברו על כך שיש להוסיף שלוש תחנות רדיו ייעודיות. היו ניסיונות כושלים של הממשלה להביא בהצעת חוק ולמצוא פתרון למגזרים שלא יוצגו בתחנות הרדיו. לא סתם דיברו באותם הסכמים על שלוש תחנות. בעיית הרדיו הפירטית היא מאוד כבדה, והממשלה מתמודדת איתה בקשיים קשים מאוד.

באשר למספר התחנות שאנו יכולים להציע מבחינת הספקטרום, מדובר על בין שתיים לשלוש.

אם נפרסם, שפרסום בתחנת רדיו פירטית יהיה הוצאה מוכרת, נגמר העניין.

הצעת חוק כזאת עברה בוועדת שרים לענייני חקיקה. יש שר שערער עליה בפני הממשלה, והיא עומדת לדיון בפני הממשלה.

שלוש הצעות חוק הונחו בנושא הזה, והממשלה נותנת לעבור על החוק. כולם מכירים את המצב. הממשלה החליטה שהיא רוצה שיעברו על החוק מסיבות פוליטיות.

מבחינת כמות רשתות שניתן יהיה להוסיף – הרי שזה תלוי ברשות השידור; אם תהיה שם החלטה לרדת משש או שבע תחנות שהם מפעילים היום ולהחזיר חלק מהתדרים שמצויים בידם, נוכל להגדיל את מספר התחנות שיעמדו למועצת הרשות השנייה. בכל מקרה, החוק לא הכתיב למועצת הרשות השנייה איזה על אילו סוגי ערוצים לעשות מכרזים. אם מועצת הרשות השנייה תחשוב שמה שהכי חשוב למדינת ישראל זה לעשות ערוץ ברוסית או באנגלית, הרי שהחוק השאיר את שיקול הדעת למועצת הרשות השנייה.

אני מבקש להתייחס רק לנושאים העקרוניים.

אני ממש מתפלא שנושא כזה בא במסגרת הצעת התקציב. לו משרד האוצר היה מחליט שרשות השידור היא דומיננטית מדי, והיו רוצים להקים עוד ערוץ, הייתי מבין הקמה של עוד ערוץ אחד, ואז היינו בודקים את ההשפעות של המהלך הזה ומתכוננים אליו מכל ההיבטים.

לא ייתכן שאתמול בערב החליטו לקצץ את רשות השידור בצורה משמעותית. משרד האוצר התווכח: "160 מיליון שקל לפרסום", ולא ניתן מצד שני לפתוח שוק חופשי. כך ניתן גם לאחד שני אזורים. זה לא רציני לוועדה כזאת. אמרו שרשות השידור היא דומיננטית מדי, הפנמנו את זה, ואמרנו שנקצץ בכוח אדם. אמרנו גם למשרד התקשורת שנחזיר לו רשתות. לא נחזיק עוד תשע רשתות.

מתי תעשו את זה?

תוך שלושה חודשים. צריך להתארגן לצורך כך.

עוד דבר; יוצא כאילו אנו משדרים פרסומת ברשתות אזוריות. ערוץ 106 הוא מבחינתו חינוכי, שמוסדר עם משרדי החינוך והתקשורת. אם התחנה עשתה פרסום של מסיבה או דבר כזה, הרי שסגרנו אותה לחודש ימים. אנו לא מרוויחים מהפרוייקט הזה, זו רק תרומתנו לקהילה. ערוץ 106 לא תורם שקל לרשות השידור, ואין בו פרסומות.

עניין נוסף; הנושא הזה לא מוסדר. נניח שהיום ערוץ מקומי משדר חדשות מרשות השידור. לנו יש תקציב של מעל 100 מיליון ₪ כדי להכין את החדשות של רשות השידור. עכשיו אתם דורשים שלא רק הערוץ הזה יתחרה ברשות השידור, אלא הוא ישתמש בחדשות שלנו כדי להתחרות בנו. על מה אתם מדברים? איך יעלה על הדעת דבר כזה?

אני אניח את דעתך; לא רק השם לא ישתמשו בזה, הם גם לא רוצים להשתמש.

הצורה של קבלת החלטה כזאת היא צורה שחורגת מכל סדר ציבורי.

העמדה שלנו היא שכל יוזמה לפתיחת השמיים היא ברוכה. מזה שלוש שנים הכנו מסמך מקיף, שעבר במועצת הרשות השנייה ואושר על-ידיה ורפורמה בשידורים המסחריים והציבוריים, כדי שכולם יוכלו לחיות יחד בשוק תחרותי, בריא ופתוח.

בעניין הצעת החוק הזאת; אנו רואים בה מעין מחטף, משום שיש בה דברים רבים חסרים ויש בה דברים עודפים. אין לנו ספק שצריך תחנות רדיו ארציות מסחריות ושיש לעשות סדר ברשות השידור בחלק מהדברים שנאמרו כאן, כולל הנושא של 106.

גם הם אומרים שיש לעשות סדר אצלכם.

מצוין. נשמח לשבת איתם ועם גל"צ. אני לא מבינה למה יש שתי תחנות צבאיות, כשאחת היא של מוזיקה ודיווחי תנועה.

בהקשר לרשות השידור; ברגע שהרשות השניה הוציאה מכרז לתחנה לשידורי דת במרכז הארץ, עלה הנושא של רדיו מורשת. היום, כששוק התקשורת לא נמצא בלעדית בידי קול ישראל, חייבים להחליט מהן הרשתות הממלכתיות, מהן הרשתות המסחריות הארציות והאזוריות, ומי מתפרנס ממה. לצערנו, נגררנו לשני בג"צים עכשיו, ויש להסדיר את הנושא.

רק לפני שנה הוועדה הנכבדה הזאת הציעה שינויים מרחיקי לכת לרדיו האזורי – הארבע שנים הנוספות, היכולת לשיתוף פעולה, שחבל לגעת בו ונושא החדשות; את נושא העברת שידורי החדשות לתחנות ארציות בעת חקיקת חוק הרשות השנייה ב-1990 ביקשו דווקא ברשות השידור כדי להחזיק את המונופול על שידורים ארציים. רק לפני שנה הוועדה הזאת הסדירה את יכולת קיום חדשות בלתי-תלויות ברשות השידור, כי לא יעלה על הדעת שתחנה אזורית תשדר חדשות שבתוכן היא תגיד "קול ישראל". לכן חייבים לעשות תיקונים, ואולי יש לעשותם בתשומת לב ברורה יותר.

הנושא של תחנת רדיו ברוסית; לפני שנה וחצי מועצת הרשות השנייה קיבלה החלטה – להקים תחנה ארצית מסחרית ברוסית. עם הקף האוכלוסייה הזה חשבנו שזה נכון. לצערנו, פנינו למשרד התקשורת, ולא קיבלנו הקצאת תדרים. במקרה כזה, לא ניתן לעשות כלום. נשמח מאוד אם נוכל לממש את ההחלטה בתדרים שהתפנו. הוצאנו גם תחנת רדיו שמכסה את כל הארץ בשידורים בערבית.

חבר הכנסת אפללו שאל איפה ישדרו, כשייצא מכרז?

אנו לא יכולים להתחייב, כפי שאנו לא מחייבים באזור הזיכיון.

אמיר לוי אמר ששני שליש משוק הפרסום מוחזק בידי המדינה, והוא צודק, רק שנתח המאזינים של הרדיו האזורי הוא שליש מסך כל המאזינים לרדיו – שזה בכמה אזורים יותר גדול מקול ישראל ומגל"צ. כלומר, יש להם מאזינים, אך אין להם הכנסות. מ-1997 היו ההכנסות של הרדיו האזורי 70 מיליון שקל אחרי ניכוי עמלות פרסום. ב-1998 – 66, ב-99' החלה עלייה של 75 מיליון, ב-2000 של 100 מיליון, ב-2001 – 107 מיליון, וב-2002 - 91. כלומר, היתה ירידה של 15%.

מתחזית המזומנים לתום תקופת זיכיון שנייה עולה, שרק שבע תחנות מתוך 13 שקיימות היום החזירו את ההשקעה. מתוך שבע התחנות האלה רק שלוש או ארבע תחנות יתחילו לראות רווח. כלומר, חמש תחנות לא תחזרנה את ההשקעה, ולתחנה אחת אין לנו דוחות כספיים. הכנסת תחנה ארצית חדשה לשוק הזה, מבלי להתחשב בתחנות הקיימות – אגב, בפריפריה התחנות האזוריות תופסות נתחי האזנה גבוהים מאוד, ושם חייבים לשמרן - ומבלי לשאול מה יקרה לתחנות שלא יזכו במכרז, זו רעה חולה לרדיו. זה יוצר בעיות כלכליות קשות.

דוד, ברשותך, אתנצל על שבמהלך דבריך אצא לכמה דקות. יחליף אותי חבר הכנסת כבל.

לפני כמה שנים, כשדנו כאן על נושא ערוצים חדשים, וההערכה היתה שתקציבי הפרסום לשנת 2002 הם כמיליארד דולר עם אפשרות שהשוק הזה יפרח, זה היה נכון לשנת 2000. ב-2002 המיתון התעמק, ועל-פי ההערכות היום, ההוצאות על פרסום ירדו ב-2002 ב-20% - כלומר, ההוצאה הפרסומית מהחברות שמוציאות את הכסף. לעומת זאת, ב-2002 גדל בצורה משמעותית למעלה מ-25% שטחי הפרסום שעומדים למכירה; תחנות טלוויזיה נוספות, תחנות אלקטרוניות נוספות, אינטרנט, שילוט וכו'. כלומר, מצד אחד יש היצע גדול, ומצד שני – ירידה בגלל המצב הכלכלי.

אנו מחלקים את תקציב הפרסום לארבעה חלקים; האלקטרוני – רדיו וטלוויזיה, פרסום החוצות, העיתונות הכתובה, וכל היתר – פרוספקטים, מדבקות וכו'. כל זה השתנה בשנים האחרונות בגלל השינויים המשמעותיים של המודרניזציה שהשתלטה עלינו - גם בתחום האינטרנט וגם בתחום השילוט האלקטרוני – בארץ ובחו"ל. המשמעות היא שהרבה מאוד עסקים בישראל נפגעו בצורה משמעותית, ושוק הפרסום הפך באחרונה להיות ג'ונגל אמיתי. אין מחיר ותמחיר. כל אותם זכיינים – בעיקר עסקים פרטיים אך גם ערוצי טלוויזיה – מנסים להשיג את שלהם בכל דרך; על-ידי מתן הנחות גבוהות, הוצאת הפרסומאים מהשטח וכו'. כפרסומאים, אנו תמיד בעד ערוצי פרסום נוספים, אך לעיתוי יש משמעות. אנו מציעים לכל חברי הוועדה לקבל נתונים אמיתיים על מה שקורה בשוק הפרסום בארץ היום כדי לא לעשות טעויות.

מהו צפי הירידה שאתם מעריכים לשנת 2003, בנוסף למה שהיה ב-2002?

בארבעת החודשים הראשונים של השנה המיתון היה חריף, לא רק בתחום הפרסום. בענף הפרסום – לא רק בארץ, גם בעולם – בתקופת מיתון תקציב הפרסום הוא אחד הראשונים לקיצוץ. לכן בארבעת החודשים הראשונים של השנה, כתוצאה מהאירועים הביטחוניים והכלכליים, רוב החברות קיצצו בין 20% ל-40% מהפרסום, שהם לעומת 2002. כולנו מקווים שהמחצית השנייה של 2003 תחזיר לנו את תקציבי הפרסום שנפלו במחצית הראשונה, אך הערכותינו הן שב-2003 תהיה ירידה של לפחות 10% לעומת 2002. להערכתנו, יהיו חסרים מיליארד שקלים בתקציבי הפרסום לעומת שנת 2000.

הסקירה ששמענו מדברת בעד עצמה. כל התחנות האזוריות קיבלו זיכיון עד 2007, וכשנוספות עליהן תחנות חדשות, זה הפרת הזיכיון והחוזה. יש לראות כיצד אנו מסייעים לתחנות האלה, ולא להביא אסון עליהן. רובן עושות עבודה נהדרת, וצריך ללכת לפשרה בעניין הזה. הרי היה חוזה בלשונו, ויש להכתיב אותו עד תום הזיכיון. אחרי שיסתיים הזיכיון, אפשר יהיה ללכת למכרזים חדשים. לפני כן, זאת הפרת החוזה.

אני קורא לוועדה להתאחד סביב העניין הזה. אנו מוכנים להתאחד סביב החלטת האוצר, אך מ-2007. אם לא, אנו חוטאים למטרה, ומביאים למצב שבו כולן יקרסו.

אני לא רוצה להוסיף למה שאמר חבר הכנסת איוב קרא. בעניין התוכנית שמציעים היום; אין חוזה להמשיך עד 2007. יש הסכמה להמשיך עוד ארבע שנים בלי מכרז. הרדיו האזורי השקיעו מיליונים מתקציבם בגלל ההסכמה הזאת כדי להתייעל ולהילחם בתחנות הפרטיות, כשמי שצריך להילחם זה הממשלה. יש פה אבסורד; מצד אחד אנו רוצים שוק חופשי והתייעלות, ומצד שני אנו הורגים את התחנות האזוריות. איפה ההתייעלות? הרי יגרמו לאבטלה באזורי הפריפריות.

יש לתת להם להמשיך במתכונתם עד 2007, כמו שהובטח להם, ולהגיד להם שב-2007 יהיה מכרז, ושוק חופשי ייפתח. כך לא ייעשה להם מחטף. יש לתת להם להתארגן עד אז, ואז ייפתח הכל. יש לעזור להם ולא להקשות עליהם.

זה גם משליך על רשות השידור, שגם היא נמצאת במצב קשה.

בתוכנית העסקית שהוגשה לרשות השנייה כחלק מהמכרז דובר על כך שתחנות הרדיו יחזירו את ההשקעה שלהן אחרי ארבע שנים, וחלקן אחרי שלוש שנים. עברו למעלה משבע שנים, ורוב תחנות הרדיו לא החזירו את ההשקעה שלהן, ולא יחזירו גם בעוד כמה שנים. רדיו "לב המדינה" נמצא בגירעון של 6 מיליון שקל, והוא במרכז הארץ. אנחנו הצלחנו לייצב את התחנה ולהוריד חלק גדול מההפסדים, אך אנו נושאים את עול הגדול. היא משדרת רק מוזיקה ישראלית.

"רדיוס" היא תחנה במרכז הארץ, שנמצאת בסיום תקופת הזיכיון השנייה שלה. התחנה הזאת היא בין שאר 13 תחנות רדיו, אם איני טועה. כלומר, כל הפקטורים הכלכליים שבהם התחשבנו בהכנת התוכנית הכלכלית היו שגויים. מדינת ישראל נתנה לנו זיכיון אך לא כלים לשמור עליהם וגם לא כלים להרוויח כסף. מדינת ישראל נתנה לנו תדרים, שהם מלוכלכים, שכל תחנת רדיו אזורית מתמודדת איתה. ביציאה מירושלים ישנה תחנה חרדית, שעולה על התדר שלנו. היא מכסה אותנו באזור הזיכיון. איך אני יכול להרוויח כסף, כשעוד שתי תחנות משדרות עלי? איך ייתכן, שמשרד התקשורת עושה את כל המאמצים לסגור את התחנות האלה, אך בית המשפט פוטר אותן בחודשיים מאסר על תנאי במקרה הגרוע ובלי הרשעה פלילית, אם כי זה סעיף בחוק שאומר 'עד שלוש שנות מאסר ושני מיליון שקל קנס'?

הפרסום בתחנות הרדיו האזוריות מתחלק בין שליש לחצי ארצי – בחלק מהתחנות זה יותר ובחלק פחות. אם תקחו את החלק הארצי, הרי שמוטטתם את התחנות לגמרי. על איזו מתכונת אתם מדברים? המכרז יהיה פנימי בין תחנות הרדיו הקיימות, או יהיה קיצוני? לא חשבו על כך.

כיום ישנן 150 תחנות פירטיות, וכשקיבלנו את הזיכיון היו 20. זה קורה, כי כל אחד עושה מנה שהוא רוצה. שר במדינת ישראל אמר לי: "תהיה גם אתה פירט". אני לא אהיה פירט, אך איני יכול לקבל את זה, שישראל היא המדינה היחידה בעולם שלא אשררה את האמנה למלחמה בתחנות פירטיות . כאשר בהולנד ובאנגליה צצו תחנות פירטיות, עשו חוק נגד העניין הזה. משה שחל ניסה להעביר הצעת חוק, שלפיה ההוצאות בתחנות הפירטיות לא יוכרו לצורכי מס. זה נפל פוליטית.

106 הן בהחלט מסחריות, ומשדרות בניגוד לחוק בבאר שבע ובתל-אביב. יש לי מכתב רשמי שכתבו מקול ישראל למנהל התחנות הפירטיות: "אתה פועל בניגוד לחוק". קול ישראל עושה מה שהוא רוצה. אם יעבור החוק הזה, נדרוש סגירה מוחלטת של כל תחנות הרדיו האלה. אם לא, יהיה בג"ץ, שהוא כבר מוכן נגד קול ישראל על סגירת התחנות האלה. בג"ץ קבע שהפרסום בגלגל"צ הוא פרסום לכל דבר. הם גוזלים את לחמן של תחנות הרדיו האזוריות, ואתם רוצים לשים עוד תחנות רדיו בלי לחשוב מי יתמודד. איך אפשר להוציא מכרז כזה, בלי שתחנות הרדיו האלה יצליחו אפילו להחזיר את ההשקעה שלהן?

יש לי שאלה לנציג האוצר; אתמול ישב פה אמיר לוי, והוא אמר, לשאלתי, שאין לממשלה כוונה לסגור את השידור הציבורי. בנוסף, אמרתם שמשום שלרדיו יש עודף הכנסות על הוצאות של 100 או 1150 מיליון ₪, יש לקצץ את אגרת הרדיו, כדי שהם לא ירוויחו. אם כך, כמה הזיכיונות שתתנו לתחנות רדיו ארציות חדשות יורידו מנתח הפרסום של כקול ישראל, והאם זה באמת יאפשר להם להמשיך להתקיים? הרי אין לכם כוונה לסגור את השידור הציבורי.

אנו מדברים על תחנות ארציות, ואני רוצה להזכיר שבהצעת התיקון יש נקודות נוספות שמתייחסות לרדיו האזורי. יש שם אפשרות לאחד אזורי זיכיון או להרחיב את שיתוף הפעולה. יש שם הקלות נוספות, שבאות לקראת התחנות האזוריות. היום יש תחנה שמשדרת מגוש דן ותחנה שמשדרת מהרצליה. גלי רדיו לא נפסקים בסוף גוש דן. אלה אזורים שונים לפי החוק, ובפועל זהו אזור זיכיון אחד. המהלך שבא להתיר את הרסן ולאפשר יותר שיתוף פעולה בין התחנות יקל על התחנות האזוריות הנוכחיות. מצד שני, מכרז לתחנה ארצית בין התחנות הנוכחיות גם יחזק את התחנות שלא יזכו במכרז הארצי וגם יאפשר תחנה ארצית, תחרות בשוק הפרסום וכו'. זהו מהלך שיתרום לכולם.

אני מבין שהיתה פגישה, שבה הועלו בפניכם הצעות נוספות.

היתה פגישה עם אמיר לוי, שבה הגענו להסכמות חלקיות. הוצע לנו שבעל תחנת רדיו אזורית יקבל זיכיון לתחנה ארצית, ויחזיר את הזיכיון האזורי שיש לו. זה לא מוסכם בכל התחנות, יש תחנות שמעונינות ברדיו ארצי.

אם רוצים לעשות תחרות עם קול ישראל, תנו לתחנות הרדיו האזוריות את ההקלות שמגיעות להן; תאריכו להן את הזיכיון לעוד ארבע שנים, תנו הקלות בדמי זיכיון, הפחיתו את דמי התדר, הפחיתו את דמי התמלוגים, ואז באמת נהווה תחרות לקול ישראל. כל האנשים שיושבים פה יודעים לעשות רדיו מצוין, ויש לנו היכולת לתת את התחרות הזאת.

ביקשת הקלות לרדיו האזורי, אך מבחינת השידור הארצי, את לא מבקשת דבר.

אנו מתנגדים לשידור ארצי. יש תחנה אחת או שתיים שמעונינת בזיכיון, אך לא בדרך שבה זה קורה היום.

יש פה כמה דברים מאוד מוזרים; מצד אחד, הרשות השנייה מסבירה למה היא מתנגדת להצעת החוק במתכונת הנוכחית שלה. מצד שני, מוטל עליה אחר-כך להוציא את המכרז. ומצד שלישי, נשמעה פה עמדה מאוד ברורה של הרדיו האזורי והתנגדות של רשות השידור. האם בלוח הזמנים, לאחר שהודעתם לפני כמה דקות על הכוונה להצביע מחר על פרק התקשורת, נצליח לסיים את סעיפי החוק, כדי שתוכל להיות הצבעה ב-10:00. השאלה היא האם יש לי היכולת לסיים את זה עד מחר או שנאפשר לוועדה לדון בעניין עוד אי אילו ימים, כדי שיהיה לנו יותר זמן לדון. אולי יתפתח גם משהו בערוץ 10. אלה יותר מדי דברים שלדעתי, לא ניתן לסיימם עד מחר.

אני רוצה להזכיר, שבפסול חוק ההבראה בין הוועדות השונות והעברת פרק התקשורת לוועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים נעשה כדי לאפשר דיון רציני בכל הסעיפים. ממה ששמעתי פה אני מתרשמת, שסעיף 52 מעורר הרבה מאוד קשיים ובעיות, בעיקר חוסר תיאום עם הרשות השנייה. האם ראוי באמת בהליך כל-כך חפוז להמשיך לדון בנושא? הרי עד מחר אנו אמורים לסיים את כל פרק התקשורת, שכולל תיקון של שלושה חוקים. אני חושבת שעל הוועדה להחליט האם לא ראוי לפצל את הסעיף הזה מהחוק ולהמשיך את הדיון בו בצורה נינוחה יותר.

נציג האוצר הציג פה כאילו תחנה צבאית מקבלת 20 מיליון שקל מפרסומות. זה לא נכון. אנו הצהרנו על 14.7, שזה כולל תשלומים מיחידות של משרד הביטחון. אני מוכן להציג את הטבלאות.

כרגע יש בג"ץ נגד גל"צ, בטענה שעושים שם פרסומות וכך פוגעים בקניינן של תחנות הרדיו האזוריות. הדיון לא הסתיים. בדיון מסוים השופטת אמרה שהודעות חסות ותשדירי שירות ימשיכו להיות משודרים בגל"צ. לא ראוי להתייחס לתהליך שעדיין מתקיים. הדבר הזה כרגע בתהליכי הסדרה.

14.6 הוא תקציב פרסום?

תקציב חיצוני.

היום יש בעיה עם התחנות האזוריות שקיבלו הסכמה לעוד ארבע שנים. אני לא מסכים עם זה, אך קיימת התחייבות. יש שוק אזורי, שלא קשור בתחרות עם תחנות הרדיו האלה. למה לא לעשות את זה כסעיף נפרד? בכל מקרה התחנות האלה לא יתחרו בתחנות הקיימות.

אני רוצה לשוב ולומר לאנשי האוצר, שאם נגיע להסכמה בעניין פיצול החוק, נתחייב לישיבה שבועית אחת לפחות.

יש פה בעיה של עצמאות הוועדה; הוועדה הזאת היא לא פוליטית, הופעלו לחצים שהתעלמנו מהם, והיה רצון להגיע לפתרונות שיקדמו את שוק התקשורת. אני מכיר את דוידה לחמן-מסר שנים רבות, ותמיד היא מאוד נחרצת. היום היא לא היתה כזאת. כך גם עם אמיר. אין פה אפשרות להחליט, וזה לא יהיה רציני אם נעשה את זה עד מחר.

בואו נדון בזה ברצינות. הפריפריה תיפגע, יש תחנות רדיו אזוריות שממלאות מקום מאוד משמעותי בפריפריה. אני יודע את זה באופן אישי ממקום מגוריי. בנוסף, אני לא יודע אם אחד או שניים שישתלטו על המערכת האזורית יעיפו את כולם. אתמול במקרה התראיינתי ב-106, היה שם מראיין צעיר, והכל שם כל-כך חובבני ועממי. לא נראה לי שבגלל 106 יש לעשות שינוי כל-כך דרמטי.

כל הדברים שמשותפים לכם נגד הבעלויות הצולבות ונגד השתלטות מספר קטן מאוד של אנשים על שוק התקשורת – נראה שאתם פותחים פה פתח, שיקרה בדיוק מה שחשבנו, בלי שבדקנו את זה לעומק.

ישנן שלוש דרכים להרוג את הרדיו האזורי, בעיקר את הפריפריאלי. שלושתן מפורטות בחוק שמוצע. האחת היא הקמת תחנות ארציות בצפון. העניין הוסבר, וזה נובע משוק הפרסום, ושוק הפרסום של מדינת ישראל – גם הוא מוגבל.

שני הנושאים האחרים; מעבר להקמת תחנות ארציות, ישנו נושא של איחוד אזורי. למעשה מדובר על הקמת תחנה ארצית במסווה. זה אומר שיקומו שתי תחנות אזוריות שחולשות על אזור נרחב מאוד, תמיד יכלול מישהי שקיימת בגוש דן, ותקום תחנה ארצית, שתהווה תחרות מאוד משמעותית לתחנות האלה.

הדבר השלישי הוא ביטול כל האיסורים לגבי בעלויות צולבות. מה שעלול לקרות הוא שיקום מישהו שירכוש 70% מהתחנות בפריפריה, ואותן שתים או שלוש תחנות שיישארו בפריפריה לא יקבלו נתח מהפרסום הארצי. כלומר, יש היום איזון מסחרי, שתחנות הרדיו האזוריות מתקיימות בו. לאפשר למישהו להשתלט – על-ידי איחוד או קנייה – זה דבר לא-נכון.

אם מדברים על העובדה שלקול ישראל יש נתח גדול כל-כך משוק הפרסום, וזה דבר לא-בריא, מה יותר קל מלקחת תחנות כמו רשת ג', שאין לה משמעות תוכנית קריטית, או גלגל"צ, שמשדרת בעיקר מוזיקה - ואני משוכנע שיימצא הגורם המסחרי שישמח לקחת את רשת ג' - ולהוות תחרות בלי להגדיל את סך התחנות, כי שוק הפרסום לא מאפשר גידול. זה הכיוון שיש ללכת אליו. תעשו הפרטה, ותהיה לכם נכונה.

ההצעה הזאת היתה על שולחן הממשלה, והממשלה החליטה שהיא רוצה לפתוח את התחרות רק באמצעות תחנות חדשות בלבד.

אני רוצה להתייחס למה שאמר אבשלום וילן. יש פה מחטף, גניבה. אני לא חושב שזה נכון. בוא לא נעשה פוליטיקה ממה שאנו דנים עליו. פגיעה בתחנות רדיו אזוריות ותוספת שידורים יהרגו את הנושא הזה, וזה יהפוך להיות תחנות אזוריות ארציות, שיגרמו להן להיסגר.

אני מציע לך לתת אפשרות לדיון רציני – חודש - וננסה למצוא את הדרך הנכונה. אמנם ניתן למצוא אמצעי הגנה, כדי שטייקונים לא ישתלטו, אך יש בעיות אחרות. לא צריך להוסיף עוד במצב הכלכלי הקשה הזה, שבו אין שוק פרסום, להוסיף להם משקולת על הרגלים.

לדעתי, הצעת החוק אינה במקומה בשלב הזה. אני טוען שנדרשים שינויים, אך לפי איך שהחוק הונח, ברור שלא הוקדשה מחשבה רצינית לנושא. יש כאן שאלות מאוד מורכבות ומסובכות, ונראה שנציגי האוצר ונציגי משרד המשפטים מגבשים את עמדתם תוך כדי תנועה.

אני מבקשת שהצעתו של יושב ראש הוועדה תידון בוועדה המיוחדת בראשות שר המשפטים. יש דברים לחיוב בהצעה הזאת, וזאת לא החלטה עצמאית של שר האוצר.

בהתחלה אמרתי שההצעה חשובה לנו, ושאנו רוצים שהיא תהיה חלק מהתוכנית הכלכלית.

גם אם תמשוך, זה יחזור אלי. לכן כל המהלך הזה הוא מיותר.

ההחלטה אם למשוך או לא היא לא שלי אלא של שר האוצר והקואליציה. הם החליטו שזה יהיה חלק מהחוק הזה, והרצון הוא לא למשוך את זה. יחד עם זאת, כדי לא לדחוק בוועדה וכדי לא להחליט בלחץ עד מחר, אפשר שלמחר זה לא יהיה חלק מההצבעה. נתחיל לדון בסעיפי החוק, ואפשר על זה להצביע בסוף היום ביום חמישי. בואו נתחיל להתקדם.

אני רוצה להציע הצעה ברוח דבריה של היועצת המשפטית של הוועדה; מחר נשים על סדר היום את הנושא הזה, אך לא נגיע להצבעה בנושא הזה, כדי לא לאפשר לממשלה למשוך את החוק. נחליט עליו בעת ההצבעה.

מחר נמשיך בדיון. נכון להיום, הנושא הזה נמצא על סדר היום.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



--------------


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.