כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת קליטה/6663



2
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות - 19.5.2003

פרוטוקולים/ועדת קליטה/6663
ירושלים, כ"ד בסיון, תשס"ג
24 ביוני, 2003

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 14
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום ב', י"ז באייר התשס"ג, 19.5.03 בשעה 10:00



ס ד ר ה י ו ם
שארית יהודי אתיופיה

חברי הוועדה: היו"ר קולט אביטל
אורי אריאל
רומן ברונפמן
חמי דורון
אפרים סנה
יאיר פרץ

השר אברהם פורז
זאב שוורצברג – משרד הקליטה
יואב חרוב - משרד החוץ
עו"ד אודליה ארז – משרד הפנים
מרטין פלקס – משרד החוץ
עודד וינר – הרבנות הראשית
חנוץ צמיר – משרד הקליטה
הרב הדנה יוסף
מנחם ולדמן – "שבות עם"
ראובן סמואלס – לאו-בק
דוד אפרתי
ד"ר אבשלום אליצור
נגסט מנגושה
אברהם נגוסה
יוסף פייט
דוד איסו
תמר דסטה
אדיסו מסלה
אברהם ירדו

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב. אני מבקשת לפתוח בזה את הישיבה. אני מצטערת מאוד שהשר לא מכבד את לוחות הזמנים של הכנסת ושהוא הודיע קודם שהוא מאחר עשר דקות, ואחר כך רבע שעה ואחר כך עשרים דקות ובינתיים כבר עברה יותר מחצי שעה, וכל אחד כאן יש לו גם עיסוקים אחרים וועדות אחרות. אז אנחנו נתחיל ונפתח בלי השר, למרות שהנוכחות של השר ובעיקר הסקירה של השר על מדיניות משרדו חשובה לנו, ואנחנו התכנסנו בעקבות תאום איתו.

לפני שאני אפתח את ישיבת הוועדה אני רוצה להגיד שתי מילים. אתמול היה פיגוע בירושלים, ואחרי תקופה מאוד ארוכה שאנחנו חשבנו שהגענו לאיזו שהיא תקופה יחסית של שקט, בפיגוע הזה יותר ממחצית אלה שנהרגו הם עולים חדשים. ובתור ועדת עליה וקליטה אני חושבת שאנחנו לא רק רוצים להביע כאן הזדהות עם המשפחות השכולות אלא גם לציין את העובדה שמאז התחילה שוב פעם האינתיפדה הזאת גם ציבור העולים נפל קורבן לפיגועים, ובדרך הקשה הזאת הוא הופך לחלק בלתי נפרד, לא רק ממשפחת השכול אלא גם מהחברה הישראלית, ואנחנו בשם כל חברי הוועדה רוצים לשלוח את תנחומינו למשפחות ואיחולי החלמה לפצועים.

יש הצעה לסדר. שר הפנים הוא למעשה הציר
המרכזי בדיון הזה, ועליו נסב כל הדיון, אז לדעתי צריך לנעול את הישיבה ולהעביר מחאה לראש הממשלה וליו"ר הכנסת שזה זלזול בצורה מחפירה, לא היה דבר כזה בתולדות הכנסת ששר שמצהיר שהוא לא מוכן לקבל החלטת ממשלה לא מופיע לדיון פה, ומבטל החלטה קודמת של הממשלה ושל שר הפנים הקודם. לכן אני מבקש מגבירתי לנעול את הישיבה ולא לקיים את הדיון מאחר והשר הוא הדמות המרכזית בדיון הזה. תודה רבה.

מאחר ואנחנו שלושה חברי כנסת אני רוצה לתת
הזדמנות לעוד חבר כנסת להתבטא ואז נקבל את ההחלטה.

אני לא מסכים עם זה שהשר מאחר, אני חושב שזה
לא בסדר, אבל הגיעו פה הרבה מאוד אנשים, אני מבין שהשר בכל מקרה בדרך, הגיעו הרבה מאוד אנשים ואי אפשר לשלוח אנשים הביתה רק בגלל שהשר איחר, עם כל הכבוד לעשות צעדים ומשחקים פוליטיים, תהיה לך שורה בעיתון, זה לא רציני. אנשים הגיעו לפה וצריך לדעת לכבד את האנשים שהגיעו לפה, את האורחים שהגיעו לכאן. השר מאחר, נכון, לא בסדר, אבל אני מניח ומקווה שהוא יגיע מהר ונגמור את העניין הזה.

חבר הכנסת פרץ, כיוון שלפחות שני אנשים כאן
מתנגדים לסגור את הישיבה אני רוצה לקיים אותה. אנחנו מקוים שהשר יגיע בסופו של דבר. גם החמש דקות שהוא אמר שהוא יאחר הוא ממשיך לאחר. אני רוצה אולי לפתוח את הדיון בשני דברים. אנחנו יודעים שקיימת החלטה של הממשלה הקודמת להעלות ארצה עשרים אלף מבני הפלשמורה. אנחנו יודעים שההחלטה הזאת היא בסימן שאלה כרגע, ואנחנו רוצים קודם כל, רצינו להתכנס כדי לשמוע את עמדת שר הפנים. אבל לדיון הזה יש שני חלקים.

גבירתי, לא בסימן שאלה, בסימן קריאה. שר הפנים
לא עושה דבר כדי לקדם את זה. לפי ההתרשמות שלי לפחות זה עם סימן קריאה.

כן, אבל אני לא חושבת שהחלטת הממשלה
הקודמת בוטלה. ולכן אני רוצה לנסות לבדוק מה המדיניות, ופה אני מרשה לעצמי לתקן את חברי חבר הכנסת פרץ, החלטת ממשלה קיימת והיא מחייבת. השאלה היא מה מדיניות משרדו, כיצד הוא מתכוון למלא או לכבד את ההחלטה הזאת ואנחנו נרצה להעלות שני נושאים בישיבה הזאת. כדי להרוויח זמן וכדי להתקדם אני רוצה לבקש ממר דוד אפרתי, שהוא האיש שבזמנו ערך את הסקר, ויכול אולי לזרוק אור על התופעה, לתת לנו קצת מידע, לאלה מאתנו שאולי מתמצאים פחות בעובדות, במה מדובר, כמה אנשים, ולפי איזה החלטה הסקר הזה נערך.

ב - 1997 נתקבלה החלטת ממשלה להביא את כל אלה שנתקבצו ונשארו במחנה באדיס, וההחלטה בוצעה. הייתה הנחה, הערכה שאחרי מבצע כזה שמביאים את כל מי שהיה מקובץ במחנה וידעו את הזהות שלהם הייתה הנחה שלאחר מכן הממשלה תתעסק בעליה של יתר מי שיטען לזכאות, ההנחה הייתה שהטיפול יהיה פרטני ולא בקבוצת משפחות ואנשים שעזבו את הכפרים והתקבצו ובאו.

אלא שההנחה הזאת לא התקיימה ומייד אחרי שהמחנה התרוקן נתמלאו שני מחנות, גם באדיס וגם בגונדר באלפים של מי שנמצאים עד היום בתוך המחנות, אלה שעוד לא זכו ועוד לא נמצאים פה.

לפי הידוע לנו כמה אנשים נמצאים היום במחנות?

נתבקשתי על ידי גופים וולונטריים, מנסיוני כראש
מינהל אוכלוסין חמש וחצי שנים במשרד הפנים, ועסקתי כמובן בנושא של העליה מאתיופיה, כולל ההחלטות המיוחדות, יישום החלטת ממשלה ב - 1993 בנושא של פלשמורה, והתבקשתי לעזור לבוא ולבדוק זהות האנשים שנמצאים בתוך המחנות. פעולה שנעשתה קודם על ידי הגופים עצמם, של מיון ודילול המחנות מכל אלה שאין להם קשר וייחוס עם משפחות בית ישראל, ואחרי הבדיקה הזאת עשינו הערכות בישראל, יצאו סוקרים שלדעתנו מקצועיים, ויחד עם זקנים שמתמצאים במוצאם של המשפחות האלה מכפרים שמהם באו למחנות ,והצלחנו להגיע לרשימות של כעשרים ושלושה אלף נכון לאמצע 99', עשרים ושישה אלף נפש,

עשרים ושלושה או עשרים וארבעה וחצי,

המספרים רשומים. עשרים ושישה אלף, מהם מאז
99' עד היום עלו אלפים, היום אני חושב המספרים, אני לא מעודכן כמובן, הנתונים הם שיש כשישה עשר אלף בתוך המחנות בערך ובסקר שעשינו לא היו הסוקרים יכולים להגיע עד הכפרים איפה שידעו שיש שעוד שאריות דלות יותר. הייתה הערכה, רישום על סמך קרוביהם שהיו בתוך המחנות, הייתה הערכה של עוד לא יותר מאלף משפחות ,שמעבר לאנשים שנמצאים בתוך המחנות אין יותר מעוד אלף משפחות בפזורת אתיופיה כולה מאותם כפרים שידעו שבני הפלשמורה הגיעו גם לשם. זה מבחינת העדות שאני יכולתי לתת במשאבים שהיו, במגבלות שהיו. הרשימות נערכו לרשימות מחשב, עם נתונים מפורטים לכל אחד ועדות לקשר לייחוס לביתה ישראל. הרשימות האלה הוגשו באופן מסודר למשרד הפנים ולגורמים שמטפלים אחרים בעליה. לפי העדות של הרצל ואנשיו שכמה שבדקו ברשימות יש על מה להתבסס עליהם, שהם די אמינות, אני אומר די אמינות כי ודאי שאין פה מצב של אמינות של מאה אחוז, אין דבר כזה. והרשימות האלה נכון להיום כספרים מהצד משמשים את מי שחפץ בכך, לאמת או להשלים נתון ולהשוות והם כלי עזר, כמובן הם לא מחייבים. כל העבודה שלי בסקר, כמו רבים אחרים בקבוצה, נעשתה בהתנדבות, ללא שכר, היו, אם יצאתי לאתיופה, כיסוי של הטיסות, ימי החופשה על חשבוני, אני היום בשנים האלה ראש מועצה מקומית בהר-אדר, כשיצאתי לחופשה, אפילו שזה פעילות ציבורית עשיתי את זה כחופשה פרטית. מבחינת הנתונים אלה הדברים. מבחינת הערכה, אכן מדובר בכל הרשימות, מצאנו קשר לשושלת של הורים, או שני ההורים או לפחות אחד מההורים, קשר משפחתי, ויותר מזה אפילו שמונים וארבעה אחוז עם קשר של הורה של אמא בשרשרת, אמא, סבתא ואם של סבתא ביתה ישראל.

סליחה, אני מבקשת, שר הפנים הגיע, אמנם רק
בשלושת רבעי שעה איחור, וכשהיה יושב ראש ועדה בכנסת אני לא חושב שהיה מחכה ככה, אנחנו זימנו אותך לישיבה אדוני השר כדי לדעת מה מדיניות משרדך, ולכן אנחנו רוצים לבקש ממך, כיוון שגם זמננו קצר, יש החלטת ממשלה מה16.2.2003- והיא מדברת על כך שמשרד הפנים ונציג הרבנות הראשית יתחילו לאלתר להשלים את בדיקת מוצאם של כל הממתינים לאישור הבאתם לישראל באדיס-אבבה. אני רציתי פשוט לבקש את התייחסותך להחלטת הממשלה. אנחנו רוצים לדעת מה מדיניות משרדך בנושא הזה. אנחנו מבקשים בסקירה שתיתן לנו להתייחס גם למה הכוונות של המשרד מבחינת המדיניות, וגם מה הפעילות שנערכת היום בתוך המחנות באדיס אבבה עצמה.

רבותי, אני נכנסתי לתפקידי בתחילת מרץ, ואז
גיליתי שהממשלה הקודמת, זאת אומרת אחרי הבחירות אבל לפני שבאו השרים החדשים, אתם ודאי זוכרים שהבחירות היו בעשרים ושמונה בינואר, והממשלה החדשה קמה בתחילת מרץ, באמצע, בקו התפר, הביא שר הפנים הקודם אלי ישי לממשלה הצעה לגבי שארית יהודי אתיופיה. ההצעה ודאי מונחת פה והיא אושרה בממשלה. אם אתם שואלים אותי, אני חושב שהחלטה מרחיקת לכת כזאת, מבלי להיכנס לתכנה, היה צריך להמתין שתיכון ממשלה חדשה ושתוכל לשקול את כל ההיבטים ולא נציב את הממשלה החדשה, כולל מפלגה כמו המפלגה שלי שבכלל לא הייתה בעסק, ולא היינו שותפים בכלל בכל התהליך, לא להציב אותנו בפני עובדות מוגמרות. אבל ההחלטה היא החלטה.

העניין הוא לחלוטין לא פשוט, לפחות לפי האינפורמציה שנמסרה לי, כבר היו כמה וכמה נסיונות לפתור את הבעיה ולהביא את אלה ששהו במחנות באתיופה לארץ, ואכן כך קרה, אך ראה איזה פלא כל פעם המחנות האלה מתמלאים מחדש, ואף פעם הבעיה הזאת לא תיפתר. אגב להערכתי גם אם אנחנו נעלה את אלה שלפי החלטת הממשלה, אני לא יודע אם פה נאמר מספר, אבל לדעתי גם אם אנחנו נעלה את אלה שהיום ממתינים במחנות, תוך איזה שהוא זמן אנחנו נגלה שאנשים נוספים ממתינים במחנות ויהיה לנו את העניין הזה עוד פעם, והעניין הוא די פשוט ודי ברור. לכל האנשים האלה יש קרובים ממדרגה ראשונה, ואז כשאתה מעלה קבוצה אחת אז אוטומטית אתה מעלה גם כאלה שיש להם קרובים נוספים, והעניין הזה הוא בעצם בלתי פתיר במובן הזה שהוא לא סופי אף פעם. זה צריך להיות מובן לכולנו.

עכשיו יש חילוקי דעות, אני דיברתי עם שרי ממשלה שהיו שותפים ויש חילוקי דעות ביניהם לגבי הפתרונות לבעיה. אני לא חושב שאני יכול כרגע לספר לכם מה כל אחד אמר באופן פרטי וזה לא חשוב, כי כל עוד יש החלטת ממשלה היא מחייבת.

מצד שני אנחנו לא יכולים להתעלם גם למשל מקשיים כלכליים שבהם נתונה המדינה, מקיצוצים תקציביים, מהורדת גמלת סיעוד, מהפחתת שכר, הקטנת שר קליטה וכל מיני דברים אחרים לגבי עולים, בביטול משכנתאות, בהפסקת סיוע לסטודנטים,

יש איזה יהודי שאומרים לו אתה לא יכול לעלות כי
אין לנו כסף בעולם?

אם אמרת יהודי אז דע לך שאלה אינם יהודים. הם
לא עולים לפי חוק השבות. חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, החלטת הממשלה אומרת כך, צאצאיהם של יהודי אתיופיה מצד אמותיהם המבקשים לשוב ליהדותם, זאת אומרת הם כרגע לא יהודים כי הם רק רוצים לשוב ליהדותם, יוכלו להיכנס לישראל על פי חוק הכניסה לישראל, דהיינו לא על פי חוק השבות. במילים אחרות האנשים האלה ברגע זה שאני מדבר איתך אינם יהודים,

תלוי מי, זה לא כולם.

מי שיהודי לא צריך טובות לא ממך ולא ממני ולא
מהחלטת ממשלה. יהודי יכול להתייצב בנמל התעופה בן גוריון, להביא הוכחה שהוא יהודי והוא יקבל אזרחות לפי חוק השבות. זה טייס אוטומטי, לאף אחד אין שיקול דעת. אנחנו מדברים על אנשים שאינם יהודים, שאם הם יעלו לכאן הם יצטרכו לעבור תהליך של גיור אם הם ירצו להתגייר, והכניסה שלהם לישראל תהיה לפי חוק הכניסה לישראל.

אני רוצה להזכיר שלא סתם מינו ועדת שרים, שאמנם שר הפנים הוא היושב ראש, שר האוצר, השר לענייני דתות, שר החוץ, שר המשפטים והשר לקליטת עליה ויושב ראש ועדת שרים לענייני תפוצות על מנת לבדוק את הפעולות הנדרשות ומקורות המימון לביצוע החלטה זו. במילים אחרות החלטת הממשלה גם היא תולה את העניין גם בשאלת מקורות המימון. ואני רוצה לומר, אני מבחינתי בתור שר פנים יכול להנפיק להם את האשרות, הם יגיעו לארץ והבעיה היא לא שלי יותר. הבעיה היא אז של משרד השיכון, של משרד לקליטת עליה, של משרד האוצר, אולי של המשרד לענייני דתות בעניין הגיור. אני חושב שזה יהיה חוסר אחריות. זאת אומרת אתה לא יכול לקבל החלטה שמבחינתך, אני הופך את עצמי לאיזה פקיד שמנפיק אשרות ולא נותן את הדעת לכל ההיבטים.

לכן אכן יהיה צורך לכנס את ועדת השרים בהרכב הזה ולשקול את העניין על כל היבטיו ולקבל החלטה איך מבצעים את ההחלטה. לפי האינפורמציה שיש בידי מ2000- עד 2003 עלו לארץ שבעת אלפים שבע מאות אנשים ועוד כאלף איש יש להם אישורים לעליה בשלב זה מאתיופיה, במחנות יש עשרים ושתיים אלף, משהו כזה, זה כל פעם מתמלא מחדש.

אני כבר רוצה לומר לכם, אני יודע שכל מי שבא בנושא זה הנושא הכי קרוב ללבו והכי חשוב אז אני מבין שפה חלק מהאנשים זה בראש מעייניהם, אולי הדבר הכי חשוב להם. אני יכול לומר לכם שאני במשרד הפנים בתוך התקופה שאני שר, בסך הכל קצת יותר מחודשיים, יש לי אלף ואחת צרות. אני בקיצוץ של מיליארד וחצי בתקציבי הרשויות המקומיות, יש לי משבר בכבאות כי אין כסף, את התכנון רוצים להוציא ממני, אני צריך לאחד עשרות רשויות בחוק הסדרים. אז לכן גם מי שאמר שאני לא בסדר במובן הזה שהוועדה ,כי אני יושב ראש, שהוועדה טרם כונסה, למה אני מתרשל, אני מקדים הסבר להתקפה, שבגלל צוק העיתים והלחץ אני מקווה שנגיע לזה. אין לי כוונה לא לקיים את החלטת הממשלה. אם אני אחליט שהחלטת הממשלה לא טובה אני אבוא לממשלה ואני אבקש לשנות אותה. אני לא רוצה להגיד כרגע אם היא טובה או לא טובה כי לא למדתי את העניין על כל היבטיו בצורה מספיק טובה. אני רק אומר, אני הבעתי תמיהה על זה שזה התקבל בין לבין, בתפר. אני חושב שנושא כזה יכולים היו לחכות עוד איזה חודש כדי שתהיה ממשלה חדשה שתקבל החלטה. אבל התקבלה, התקבלה. אבל כמובן גם ההחלטה עצמה, כפי שאתם רואים, השאלה איך מיישמים אותה. זה לא שמחליטים מחר בבוקר וכולם עולים מייד. כי יש פה גם את ההיבטים הכספיים, שבהחלט צריך לקחת אותם בחשבון. אני מתכוון ברגע שייגמר חוק ההסדרים וכל הסיפור של איחוד הרשויות וקצת ירווח לכנס את ועדת השרים ולקבל החלטה בוועדה איך אנחנו מיישמים את החלטת הממשלה. אם נגיע כל השרים למסקנה או רוב שהיה משגה בהחלטת הממשלה נצטרך אז לבוא לממשלה ולהגיד לה אנחנו מבקשים דיון חוזר. אבל זה עוד מוקדם מידי.

אני הייתי רוצה לשאול שאלה אינפורמטיבית את
נציג משרד הקליטה. שתי שאלות אינפורמטיביות. ראשונה, האם אלה שהגיעו, השבעת אלפים שהגיעו, הם בתהליכי קליטה מתקדמים, ושאלה שניה האם המשרד בהנחה שההחלטה הזאת תיושם, האם המשרד ערוך לקליטתם של שבע עשרה אלף עולים חדשים מאתיופיה.

אני יכול לענות בקצרה. לגבי השאלה הראשונה,
אכן כן. אנחנו עוסקים יום יום ושעה שעה בקליטת המגיעים. לפי דפוסי הקליטה המקובלים במרכז הקליטה, ברמה שאנחנו חושבים שהיא טובה ואפילו טובה מאוד.

לגבי השאלה השניה אנחנו מחכים וממתינים באמת להנחיות של ועדת השרים.

זאת אומרת שעד אז, עד שלא תקבלו הנחיות לא
עשיתם שום עבודת הכנה לא כאן ולא באדיס.

באדיס אנחנו לא עובדים, המשרד שלנו לא נמצא
באתיופיה ולא עובד שם. הגופים הפעילים שם זה משרד הפנים והסוכנות היהודית. כך שאני לא יכול לומר מילה על הנעשה באתיופיה עצמה. לגבי עבודת הקליטה כאן אין ספק שהנחיות ועדת השרים ישפיעו על טיב העבודה, על אופי העבודה ועל הקצב. ואחד קשור בשני. אני יכול לומר את הדבר הבא, שברגע שוועדת השרים תיתן את ההנחיות ויועמדו האמצעים המתאימים לרשותנו אנחנו נעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר, כפי שעשינו אותה עד היום, ויש פה אנשים שיכולים להעיד על זה.

אדוני השר, אמרת קודם שעולי אתיופיה לא באים
על פי חוק השבות. על פי איזה חוק מגיע יהודי, לא יהודי, אדם מרוסיה שהסבא שלו היה יהודי?

לפי חוק השבות. חוק השבות קובע שמי שהיה לו
סבא יהודי זכאי לחוק השבות. אלה אין להם סבא יהודי.

אם ככה יש שתי אפשרויות. או שישנו את חוק
השבות,

אוי ואבוי. אסור לנגוע בחוק השבות.

זה מה שזה אומר. מעבר לזה אני מבין את כל
האילוצים שקיימים. החלטת הממשלה אני מניח נובעת מזה שאם היא הייתה, כמו שאתה אומר, לא היו מחליטים, אז אני מניח שממשלה חדשה היה לוקח לה בערך עוד חמש שנים או ארבע שנים או שלוש שנים, חבריה היו צריכים ללמוד מחדש כי חלק גדול מאוד מחברי הממשלה הם חברים חדשים.

אתה ממעיט בערכה של הממשלה. אפשר לקבל
החלטות מהירות מאוד. לא ראית את כל התכנית הכלכלית, כזאת חוברת העבירו תוך שעתיים,

אתה יודע בדיוק מה דעתי עליה. אני חושב לאור
העובדה שגם הרבנים פה מסכימים במדינת ישראל, הגיעו ימות המשיח כנראה, לפחות לגבי האנשים הנמצאים שם, שאפשר להביא אותם לארץ, בייחוד לאור העובדה שחלק גדול מאוד מהאנשים יש להם פה קרובי משפחה מדרגה ראשונה, זאת אומרת זה מאוד מגוחך שהילד נמצא פה, משרת בצבא והאמא לא יכולה להגיע לכאן. זה פשוט לא יעלה על הדעת דבר כזה גם מבחינה אנושית, בעיקר לאור העובדה שהשר מייצג מפלגה ברוח קצת שונה, אני חושב שמתפקידנו, בייחוד שאנחנו חברים לאותה מפלגה, אני חושב שמתפקידנו בהחלט לגרום לזה שהדברים יבוצעו הרבה יותר מהר ממה שהם מבוצעים היום לגבי אותם אנשים שנמצאים שם, מכיוון שכיום אנשים מתים שם. אנשים פשוט מתים שם. ואת זה צריך לקחת בחשבון. כל יום שעובר אנשים מתים.

אני רוצה לפנות לשר הפנים בשני מובנים. המובן
הראשון באמת המצב של המחנות באדיס-אבבה, ואני לא ארחיב על זה, כולנו יודעים מה סבלם של האנשים וכמה רצוי מכל הבחינות להעלות אותם לישראל כמה שיותר מהר.

אני דווקא אפנה את תשומת הלב של הנוכחים, כולל יושבת ראש הוועדה וחברי הכנסת החדשים לכך שזה לא עניין כספי. ולכאורה אני אוכיח את זה בצורה מאוד פשוטה. בשנת 2001 משרד השיכון והבינוי סיים בעודף תקציבי של מיליארד שקל. בשנת 2002 עודף תקציבי של משרד השיכון היה מיליארד מאתיים חמישים מיליון שקל. ומה הפלא, גם משרד הקליטה מסיים את שנת התקציב 2001 ו-2002 בעודף תקציבי בגלל העדר העליה המתוכננת למדינת ישראל בסעיף, אם אני לא טועה, של סל קליטה. אז זה לא העניין שאנחנו לא יכולים להעלות שבע עשרה אלף יהודי אתיופיה כי אין לנו כסף. יש לנו כסף שלא מנוצל על ידי משרדי הממשלה לקליטה מתוכננת של עולים בכלל בשנת 2001 ושנת 2002 ואני אומר לכם גם שנת 2003. כי אנחנו ערים לכך שקצב העליה לישראל מכל תפוצות העולם הולך ויורד בקצב מדהים. אם אנחנו דיברנו בשנת 2001 על שישים אלף עולים, 2001 הסתיים בארבעים, שלושים וחמישה אלף. 2002 תכננו חמישים אלף עולים, הגיעו עשרים וחמישה, שלושים. שישים אחוז. אז לכן יש עודף תקציבי והכסף חוזר לאוצר המדינה. לכן שר הפנים, עם כל הכבוד זה שנכנסת לתפקיד ויש לך אלף ואחד בעיות, ואני לא רוצה שתפרוס את כל האלף ואחד, מספיק את החמישה שפרשת, העניין של יהודי אתיופיה ועליית הפלשמורה איננו עניין תקציבי. כי הכסף שמיועד לקליטת העולים על פי חוק השבות, קיים ברזרבות הממשלה, ברזרבות המשרדים, בשני סעיפים שמקשרים אותנו לפלשמורה – השיכון במשרד השיכון וסל הקליטה במשרד הקליטה. אז לכן כל האיצטלה הזאת היא איצטלה שלא קיימת, היא לא מציאותית.

יש לי כמה שאלות אינפורמטיביות. מה העלות
הכוללת של העלאת הפלשמורה, שישה עשר, שבעה עשר אלף איש במספר למדינת ישראל? מה הדלתא לתקציב?

הרי זה סיפור מתמשך.

הוועדה צריכה לדעת את כל האינפורמציה שצריכה
לעמוד בפניה. קצב עליה יורד, כסף נשאר וחוזר לאוצר. לכן אין דלתא. יש כסף לא מנוצל אפילו אם אתה תעלה עשרים ושבעה אלף עולי אתיופיה.

הועלה פה הנושא התקציבי כגורם מעכב. אני רוצה
לדעת מה העלות הכוללת של סל ההבאה של שבע עשרה אלף יהודי אתיופיה לישראל. כמה זה עולה.

אני לא חושבת שאפשר לתת כזה מידע מסיבה אחת
פשוטה, משום שזה עניין התחלתי אבל תהליך הקליטה נמשך כמה שנים.

השאלה כמה זה יעמיס על תקציב 2003, 2004. כמה
כסף. אי אפשר לבוא עם הארגומנט הכספי ולא להיות מוכן ואין תשובה.

דבר נוסף, מה הצפי, על איזה מספר עולים מבוסס תקציב 2003 ועל איזה 2004.

אני רוצה לשאול את הסוכנות, או מי שיודע להשיב,
אם יש יותר מחלות, יותר תמותה בשני המחנות האלה מאשר במקומות אחרים. האם הם נמצאים בסכנה מסויימת שאפשר להגדיר אותה.

אני רוצה להקריא בפני השר את עמדתו של חבר
הכנסת הרב מלכיאור, שלצערנו לא יכול היה להמתין לבואו. חשוב לי להבהיר בפני השר ועמיתי בוועדה, כמי שעקב עשרים שנה אחרי העליה הברוכה מאתיופיה, שדעתי היא שבלתי מוסרי ובלתי יהודי להשאיר עשרים אלף יהודים באתיופיה. היה אפשר להתווכח אם מלכתחילה היה צריך ליצור את המצב שנוצר, אבל אחרי שנוצר כל יום שהם נשארים שם, בסכנות תמותה, זה ממש פשע. אני פונה בכל לשון של תחינה ודרישה שנעלה אותם לארץ במהירות האפשרית. אני פשוט לא מפענחת כל מילה בכתב היד. אני העברתי את עמדתו.

גבירתי יושבת הראש, שר הפנים הבהיר את עמדתו
בצורה הכי ברורה. רק חבל מאוד ששר הפנים הקדים הכרזה לפני שהוא למד את הנושא. הוא אמר שהוא לא מתכנן להביא את האתיופים.

אתה שמעת את זה ממני?

הוא לא אמר את זה. בשביל זה השר נמצא כאן,
העמדה שהוא מבטא כאן היא העמדה שמחייבת.

בכל אופן מהיכרותי את השר ואני יודע שהוא אדם
יסודי, אדם שרוצה ללמוד נושא, חבל באמת להמשיך ולקיים, אני מציע,

אני לא אמרתי את זה מעולם, באמת שלא.

אז אני חוזר בי.

רק אומר לי העוזר שלי שחבר הכנסת אזולאי
התבטא שאני אמרתי. אבל אני לא אמרתי.

אני לוקח את הדברים בחזרה. אדוני השר,
מהיכרותי איתך אני יודע שאתה אדם באמת יסודי ולומד כל נושא לגופו. מה שאני מציע, מאחר ואתה יושב ראש ועדת השרים, תכנס את ועדת השרים, תשבו בצורה אינטנסיבית ,תקבלו החלטה, תתירו את הספקות. אנשים שם יושבים, ממתינים בכיליון עיניים. כל החלטה שתתקבל זאת החלטה, ואז נביא באמת לכך שאותם אנשים שממתינים במחנות בכיליון עיניים להגיע למדינת ישראל וסובלים שם סבל רב לפי מה שאני מתרשם שומע, שיתקיימו דיונים, בתקופה קצרה מאוד, תוך שבוע שבועיים, תקבלו החלטה, נביא את זה כאן לוועדה ובא לציון גואל.

אני רוצה לשאול, יש כאן נציג של משרד החוץ, מה
עמדתו של משרד החוץ בנושא הזה?

תפקידי מנהל מחלקת אפריקה שמטפל בין היתר גם באתיופיה. אחרי קבלת ההחלטה בפברואר הייתה פנייה של השגריר האתיופי בארץ אלינו, שהוא התבקש על ידי שר החוץ שלו לומר כך, שהם הופתעו מהחלטת הממשלה, הניחו שאנחנו מודעים לרגישותם לנושא, לציפייתם לכך שפעילותנו בעניין תיעשה בפרופיל נמוך. על פי הבנתם נאמר בתקשורת פה, מדובר למעשה במכסה. הם הביעו התנגדות נחרצת ביותר לנושא, כלומר למכסה. הם רואים בזה פגיעה בריבונות האתיופית, מאחר ומדובר בתושבים אתיופים. התחושה היא כי אנו מתייחסים לאתיופיה כאל מדינת בננות. בד בבד הייתה פנייה לשגריר שלנו באדיס גם כן בדרג הבכיר ביותר וגם הוגשה איגרת לשגריר באותה סוגיה. כלומר הם טוענים כך, שהיום אין כל הגבלה ליציאה מהמדינה, ועל כן אינם מבינים מדוע יש קריאה למבצע. הם גם שאלו,

אם אני מבינה אותך נכון הבעיה היא איננה בעצם
יציאתם אלא בסגנון ובקריאה להביא את זה כמבצע.

אף אחד לא דיבר על מבצע.

אנחנו כמובן הבהרנו שלא הוזכר עניין של מבצע
והיינו צריכים כמובן להבהיר את הנקודה. הם טענו שהעליה מתבצעת בצורה סדירה וללא התראה, בפרופיל נמוך מזה שנים, ובצורה נוחה לכל הצדדים. הם גם הבהירו שיש כל מיני,

לכל הצדדים חוץ מהאנשים עצמם. זאת הנקודה
הכואבת.

הם הבהירו שיש גם גורמים באתיופיה, גורמים
אופוזיציונים שעשויים גם כן לנגח את הממשלה שם בסוגיה וביקשו את הבנתנו בנושא.

אז אם כך אני מבינה שלפחות בצד המדיני יש
רגישות לא לתוכן אלא לצורה.

בהחלט. בדיוק. אם יותר לי עוד נקודה אחת לומר,
ב-91', שגם כן הוזכר הנושא הזה, אפילו הוכרז כמבצע, מה שנקרא מבצע שלמה, גם כן נקרא שגרירנו באדיס וגם כן הגישו מחאה.

תודה רבה. אני מבקשת עכשיו שני דברים. אני
מבקשת התייחסות של משרד הקליטה לשאלה שנשאלה כאן אם יש הערכה תקציבית, מה עלות עלייתם, אני לא רוצה לקרוא לזה מבצע כי לא מדובר פה במבצע, מה העלות המשוערת לפחות בשנה התקציבית הנוכחית, היפותטית, אם היו עולים שבע עשרה אלף יהודים מאתיופיה, מה צריכה להיות העלות.

מאחר ואני לא רוצה לזרוק סתם מספרים
לחלל האויר, אני חוזר ואומר, גם לקצב ולדרך העליה יש משמעות תקציבית מיידית.

כן אבל משרד הקליטה חי באיזה שהם מונחים של
תכנון תקציבי לשנה. אם הייתה החלטה כזו אדוני אני מניחה שלקחתם בחשבון איזה שהוא, אפילו מבחינה תכנונית, אז תן לנו מונחים ומושגים.

בתקציב 2003 שאושר בינואר 2003 אין סימן
להחלטה שהתקבלה,

זאת אומרת שבעצם התקציב שלכם לא משקף את
החלטת הממשלה.

התקציב אכן בינואר 2003 ההחלטה עדיין לא
התקבלה והוא התבסס על קצב עליה של כשלושת אלפים עולים מאתיופיה כמו בשנים האחרונות. אתה צודק באופן עקרוני, אני יכול להעביר את הנתונים במועד מאוחר יותר, יש פער בין התכנון של משרד הקליטה לבין ההגעה בפועל, ואכן לא מוצה כל תקנת סל הקליטה.

בכארבעים עד חמישים אחוז.

זה אתה אמרת, אני לא אמרתי.

אני מבקשת מנציג הסוכנות היהודית להשיב על
השאלה מה המצב בתוך המחנות, האם יש סכנות, כיצד הדבר הזה משפיע על האנשים, האם יש תמותה, האם יש מחלות.

אגב החלטת הממשלה אומרת: יש לדאוג להגברת
הסיוע ההומניטרי לתושבי המיתחמים באדיס אבבה, בגונדר וכו'. אני לא יודע אם זה מתבצע, זה כבר לא שייך לי.

קודם כל מי שצריך לתת נתונים זה הג'וינט, שיש
להם קליניקה. ד"ר ריק הולץ נתן את הנתונים. אין כל כך סכנה כמו שאומרים כאן בוועדה. הם עוברים בדיקות רפואיות, על פי משרד הבריאות הייתה החלטה לעשות צילומי חזה ,הצילומים האלה עוברים מייד לארץ ונותנים תשובה בתוך יומיים.

אני רוצה, כיוון שהחלטת הממשלה מדברת על זה
שההחלטה התקבלה במשותף עם הרבנות הראשית, אני מבקשת מנציג הרבנות הראשית להציג כאן את עמדת הרבנות. ואני רוצה גם להשלים דבר אחד, על פי בקשתו של חבר הכנסת לשעבר אנחנו מתכוונים לקיים כאן דיון נפרד על תהליכי הגיור, על מה שקורה בתהליכי הגיור בארץ. זה לא במקום אותו הדיון, רק אנחנו פה, למען הסדר הטוב, רוצים לקבל את עמדת הרבנות.

אני מנכ"ל הרבנות הראשית. הראשון לציון הנבחר עשה מחקר ארוך ומקיף לפני כניסתו לתפקיד ולבקשתי הוא תמצת את זה בעמוד אחד לקראת ישיבת הוועדה. היות וזה חומר מאלף אני אקרא אותו.

זה לי יותר מעשרים שנה שכתבתי מחקר הלכתי מקיף בעניין יהודי אתיופיה ובו העליתי שהם יהודים גמורים וסמכתי יסודותי על תשובותיו של הגאון הידוע הרדב"ז ז"ל ועוד רבים מגדולי הפוסקים, עד גדול דורנו הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א. וקדמו לזה שיחות רבות עם אישים שונים מבני אתיופיה, ובפרט עם תלמידי הותיק שהינו כיום הרב של יהדות אתיופיה בארץ ישראל, הרב יוסף הדנה שליט"א.
מאוחר יותר עלתה על הפרק שאלת שארית הפליטה שם, שרובם "בני פלשמורה" ולפני איזה שנים החילותי במחקר מעמיק ומקיף שנמשך שנה וחצי ונטלו בו חלק אישים שונים ובפרט הרב דוד אזולאי שהיה סגן שר הפנים ומר דוד אפרתי שהיה ראש מנהל האוכלוסין בזמנו, וחקרתי אישים שונים, מהם חייבים ומהם שוללים ,וכן נערכו ישיבות עבודה ממושכות עם בני העדה, קייסים, רבנים ועסקני ציבור.
בחודש שבט התשס"ב בקרתי באדיס-אבבה במחנה בו נמצאים היהודים העתידים לעלות ארצה, והיתה עמי משלחת שביקרו גם בגונדר, וערכנו גם שם בדיקות מקיפות. וא"א להתעלם מהמצב החמור והמסוכן בו נתונים כעשרים אלף נפש מבני עמנו.
מסקנתי ברורה, שגם בני הפלשמורה הם מזרע ישראל, והגם שבדור האחרון יש מעט נישואי תערובת, מ"מ רוב הגדול הם מזרע ישראל.
חקרתי אחר בירורים שכבר נעשו ע"י הגופים שמטפלים בבני עדה זו ונמצאו אמינים בדרך כלל אך נמצאו גם טעויות בבירורים שנעשו, אך הם מעטים.
וע"כ המלצתי שתעשה בדיקה חוזרת ע"י המומחים ויהיו כלולים בה גם רבנים מבני העדה, ויעלו את אלה שנולדו מאם יהודיה.
וכן העליתי להלכה שצריך לגיירם לחומרא, כדי לצאת מן הספק, וזאת לאחר שילמדו ענייני היהדות ועיקריה באולפנים המיוחדים, ולצורך כך יש לתחזק ולתגבר את למודי היהדות באותם האולפנים.

אנו רואים בחיוב את ההחלטה של ממשלת ישראל מיום י"ד אדר א' התשס"ג (16.2.2003) ויש לשתף את הרבנות הראשית לישראל בכל התהליך, ובפרט בענין הלימודים בארץ, שיוכלו לקבל כראוי את הנדרש בענייני יהדות, ע"מ להבטיח שגיורם יהיה כדת וכהלכה.
אנו רואים בביצועה המהיר של החלטת הממשלה משום מצוה גדולה של הצלת נפשות רבות, כולל אלפי ילדים וילדות הנתונים בסכנת רעב ומחלות, ויפה שעה אחת קודם. ויש להכין תשתית מתאימה לקבלתם בעין טובה ובמאור פנים.
המצפה לישועת ה' על עמו ועל נחלתו
ע"ה ש.מ. עמאר"

מותר לי לבקש ממך פרשנות? אני שואל האם הם
זכאי חוק השבות או לא.

אני לא חושבת שפה המקום להתחיל להתפלפל
בהחלטות הרב הראשי. הרב הדנה יוסף הוא רב יהודי אתיופיה, אני מבקשת אדוני, רצית לדבר, בקצרה.

קודם כל אני שמח על הכנס, על הדיון, אבל לצערי
הרב אדוני השר כשאני שומע שבגלל התקציב או בגלל או שאינם יהודים או בגלל אם נתחיל להעלות אז אין סוף לעליה, כל השמועות האלו, אדוני השר, אני חושב, אין כמו לראות. אולי כדאי ללכת ולראות מה קורה בדיוק שמה. עם כבוד הראשון לציון הרב הראשי הרב שלמה עמאר שליט"א, הייתה לי הזכות להיות שם, ביקרתי. אני רק אומר בתמצית, אחת מהשאלות הרבות, וממה שראיתי. שאלתי את האחות שנמצאת שם, שאלתי אותה מהם הדברים המיוחדים שקורים פה יום יום. מהם הדברים המיוחדים. אז אמרה לי הילדים מתעלפים. כל יום. יש בשעות צהריים, יש ארוחה חמה שנותנים להם, עד הארוחה הזאת הילדים פשוט לא מסוגלים. כנראה בלילה הם נשארים בלי לאכול, באים לבית ספר ממש מתעלפים. והמחלות וכל מיני בעיות, והתמותה, אני במו עיני ראיתי את זה.

אני חושב, גם החלטת הממשלה שנעשתה היא לא נעשתה בבת אחת. היו דיונים מקדימים. השר שאל ולמד את הנושא עד שהבין את העניין, וזה לקח שנה ומשהו אדוני השר. אני חושב, לעניות דעתי, אני מדבר כאדם שמטפל יום יום בעניין, גם בבירור כאן בארץ, אני מדבר על זה כאדם שמכיר טוב את העניין והם מאבות אבות אבות הם זרע ישראל ואנחנו פשוט לפי ראות עינינו, הם יהודים אדוני השר. אז לכן אני המום לשמוע, בגלל תקציב יהודים מתים שם. זה לא יכול להיות. לא בגלל תקציב. אני חושב מדינת ישראל אף פעם לא הגבילה בגלל תקציב שום יהודי באף מקום, לא משנה באיזה מצב. וגם לבוא ולומר אינם יהודים ,על סמך מה. חס ושלום אין לי טענה לשר, פשוט זה מה שהשר שמע. זה מה שקיבל. אני אומר כאיש הלכה, אני אומר את זה באחריות שלמה, ואסור לומר אינם יהודים. זה אסור לגמרי. ואם הם יהודים, למה הם לא עולים, אז מה. שאינם יהודים גם אנחנו לא תומכים ולא רוצים להביא. אז לכן אדוני השר אני מבקש לקבל החלטה להציל כל נפש בישראל, אפילו נפש אחת. לכן אני מאוד מבקש לאמץ את ההחלטה ולהוציא לפועל.

תודה רבה. יש לנו בדיוק עוד עשר דקות. אני
מבקשת, יש ארבעה דוברים. אדיסו מסלה, חבר הכנסת סנה, חבר הכנסת אריאל ומר נגוסה. אני מבקשת להצטמצם כי אנחנו פשוט חייבים לסיים ואנחנו גם נקבל פה החלטה.

אני גם מצטרף לברכה על הדיון בוועדת עליה
וקליטה. בגלל המצב הכלכלי הקשה במדינת ישראל להפקיר יהודים שהיו יכולים לעלות לפני מספר שנים ,גם כשמדינת ישראל לא הייתה במצב כלכלי קשה ,היהודים הללו שעזבו את הבתים, את הרכוש, את הכפרים שלהם, באו לבירה, לאדיס, לפני עשר שנים. לגונדר לפני שתים עשרה שנה. מדינת ישראל המצב הכלכלי הקשה זה מאז האינתיפדה, בשנתיים האחרונות. וכפי שיהודי ארגנטינה היו חשופים למצב הכלכלי הקשה שם מדינת ישראל פתחה את דלתותיה בצדק רב, והייתי רוצה לראות איזו שהיא קבוצה בגולה שחיה בסכנת נפשות ומדינת ישראל תבוא ותגיש יש לנו מצב כלכלי קשה, אנחנו לא מסוגלים לקלוט את אותם יהודים. הבעיה הזאת זה כיסוי. פה זה עניין אידיאולוגי אדוני השר. כך אני מבין אותך. זה עניין אידיאולוגי.

רק בדרכי הבוקר כשבאתי לכנסת בחורה צעירה שקוראים לה היימנו פעם ראשונה התקשה אלי מפה מירושלים, נשואה, עם שני ילדים, בבכי ממש, והייתי מת להביא אותה שתבכה פה ותראו אותה. והיא אומרת לי אמא שלי גוססת עשר שנים באדיס אבבה, הבוקר קיבלתי טלפון היא הולכת למות. אדוני השר, מה אתה תגיד לנכדים של אותה גברת שממתינה עשר שנים והיא על סף מוות ,מה אתה תגיד לילדים שלה שנמצאים פה בארץ, אזרחי מדינת ישראל. סבתא שלהם תמות.

אני קורא עיתונות, ואתה אדוני השר ממש בסיטונאות אתה מוכן להנפיק אזרחות לכל מיני זרים, שחקנים, כדורסלנים, ג'ובני רוסו, ואני באמת עיני לא צרה ואני מברך אותך שאתה נותן גם אזרחות, אתה קורא להם אנשים פרודוקטיביים. העליה שלנו היא לא פרודוקטיבית? החיילים האתיופים שמשרתים ומוכנים לתת את נפשם לבטחון המדינה, לבטחון אזרחי מדינת ישראל, זה לא יכול להיות. כאשר הרבנות הראשית שהיתה צריכה להקשות עלינו דווקא היא מקלה במקרה זה ואתה מחפש בציציות של יהודי אתיופיה אם אנחנו יהודים או לא, זו בושה וחרפה. הבעיה פה היא עניין אידיאולוגי, אתה רואה בנו נטל כלכלי חברתי למדינה.

הוועדה הזו איננה הגוף לדון בעניין ההלכתי. זה לא
סמכותנו וזה לא עסקנו. אבל ברור דבר אחד, האנשים האלה הם זכאי עליה. אני לא חושב שבמקומות אחרים עשו את הבדיקות המדוקדקות. אבל יש דבר אחד שאין עליו ויכוח, וזה העניין ההומניטרי. כל אדם שמצוי קצת בעולם יודע שבאחד מחבלי העולם היותר עניים זה מה שנקרא קרן אפריקה, כבר יש שם כמה שנים בצורת ,יש מאמץ גדול של ארגונים בינלאומיים להגיש למדינות הללו סיוע הומניטרי, כי יש שם רעב נוראי. אז אם אנחנו כמדינה, בואו נגיד ולא צדק רומן ברונפמן ויש מאה אחוז הצפי המתוכנן אמור להגיע, אנחנו כמדינה צריכים לעשות סדרי עדיפויות, מאיפה להתחיל. לא מניו-ג'רסי ולא מלוס-אנג'לס אלא מאיפה שהאנשים הכי מסכנים והכי נמצאים בסכנה. ואם כפי שהוא אומר וגם אתם מסכימים, יש עודף תקציב יחסית לצפי העולים, על אחת כמה וכמה שלא צריך לחכות. אז אני אמרתי לחומרא, גם אם הוא לא צודק,

הרי כל התכנית הכלכלית הזאת מטרתה להקטין
את הוצאות המדינה.

זה מריח רע מאוד, גם מבחינה יהודית ציונית וגם
מבחינה חברתית. כאילו יש איזה אנשים יהודים שהם פחות ראוי להביא אותם. אני מאוד מציע להיזהר מהדבר הזה.

ופה אני רוצה להצביע על עוד דבר. אני יודע, ואני יודע שהדואר האלקטרוני שלי מופצץ פניות ביומיים האחרונים כי ידוע שהישיבה הזאת אמורה להתקיים, ביהדות צפון אמריקה יש התעניינות עצומה ונכונות לעזור. אתם יודעים מה, אין כסף, הנה נציב מטרה ציונית ראויה להקצות לעניין הזה סכום של עשרה, עשרים מיליון דולר. אני לא חושב שזה מכשול גדול. וכמו שבעבר גוייס כסף למבצעים דומים ולקליטת יהודי חבר העמים נציב את המטרה הזאת, נבוא בדברים עם אירגונים ופדרציות של יהדות צפון אמריקה ונבקש שיעזרו. וזה מטרה ציונית ראויה. ואז גם היעד התקציבי לא יעמוד. אני אומר את זה על בסיס הידיעה שיש נכונות רבה.

השר, אני פונה אליך, אני אומר לך, אתה לא מתכוון
לזה, מראית העין שנוצרת מהמציאות שלא מצאת זמן לעסוק בנושא הזה היא רעה מאוד. עכשיו אני יכול להעלות בדעתי מה יקרה כדי שיהיה לך זמן. נניח אני הייתי פונה לבג"צ, בג"צ אני מעריך היה מקבל את הבקשה ואומר לך תוך שלושים יום להשיב, אני מניח שהיית מוצא את הזמן.

הרי אני אמרתי שאני אקיים דיון.

אמרת שתקיים דיון, התחלת ופתחת ואמרת שיש
לך בעיות אחרות, רבות, גדולות, וזה לא בעדיפות. אני הייתי מאוד מבקש ממך להודיע לוועדה תוך איזה שהוא פרק זמן, לא במובן של יום, אני לא מבקש ממך תאריך, אם תגיד שזה שבוע שבועיים זה יהיה חבל כי המצב שם הוא לא קל, אני משתמש במילים מאוד זהירות, הוא לא קל. אם תגיד חודשיים, זה סיפור אחר. אם תגיד חצי שנה, ואני הבנתי שאתה לא מתכוון לזה, זה עוד פעם דבר אחר. לכן בקשתי, אני חושב זה בקשתנו, שתאמר שאתה תמצא את הזמן עם כל העומסים, ויש תקציב וכן הלאה, בימים הקרובים. קיימו את הדיון. עכשיו אם ההחלטה שלכם תהיה שלילית, כמו שאמרת, יכול להיות, אז יהיה ויכוח. כרגע במצב שאין תשובה זה מצב לא טוב.

דבר שני, אני אומר לך בשיחה עם יו"ר הסוכנות מר מרידור אמר לי מרידור אנחנו לא נגביר את הטיפול שם מעבר למה שאנחנו עושים, ואני לא יודע בדיוק מה נעשה, אני לא רוצה להרחיב עכשיו, עד שלא נבין משר הפנים מה דעתו בעניין. יש פה בכל אופן שילוב של דברים, ואתה יכול להבין את זה. אני אמרתי שאני לא מקבל את זה, כי הוא כן צריך לטפל, יש החלטת ממשלה. זאת הייתה תשובתו, אני מצטט, אולי הוא לא היה רוצה שנצטט ואני מבקש סליחה אם פגעתי בו מראש.

דבר שלישי ואחרון ,מה שנמסר לי שיש עודף תקציב. למשל הממשל האמריקאי שמוכן לסייע עד שמונים מיליון דולר ,הסוכנות השנה לא מממשת את זה בגלל שיש פחות עולים, אז היא לא מממשת. אם זה נכון, בהיקף של כעשרים מיליון דולר אדוני השר, ולא מאה אלף דולר, אזי ודאי שיש פה עודף. ולא מכספי מדינת ישראל. זה כסף שאפילו שר האוצר לא יודע איך להעביר אותו מסעיף לסעיף. עוד לא נמצא פטנט.

אני רק רוצה להסביר לך שאני עוסק היום באיסוף
תרומות לקניית מכוניות כיבוי, כי אין כסף לקניית כבאיות.

ההשוואה שכבוד השר עושה כל הזמן על שיקולים
כלכליים מאוד מקוממת, כי כל דבר מה שיש בעיות פה בחברה צריך לעשות השוואה לעלייה מאתיופיה, זה מאוד מקומם. האנשים האלה שנמצאים היום באדיס אבבה וגונדר נמצאים במצב קשה. כולם יודעים שאתיופיה נמצאת בבצורת. אתיופיה פונה לכל העולם בגלל שיש רעב, והמשפחות שלנו שעזבו את ביתם ונמצאים שם נמצאים במצב קשה ביותר. אני מחזיק את רשימת המתים. ילדים שמתים שם מאז החלטת הממשלה. אדוני השר, אחינו שנמצאים באדיס אבבה וגונדר לכולם יש קרובי משפחה פה. לחמשת אלפים יש להם הורים. לאלפיים יש להם סבים. לשלושת אלפים מאה יש להם ילדים פה. לחמשת אלפים אחים. ולכן אני אומר לך, איך אתה מצד אחד העניין הליברליות שאתה מדבר עליה שאתה נותן את כל הדברים האלה, אני לא נגד זה, אבל למה לא מגיע ליהודי אתיופיה. ברגע שמדובר ביהודי אתיופיה יש לך אידיאולוגיה אחרת. אני מבקש שתשנה את האידיאולוגיה הזאת.

שמי נגסט מנגשה, אני מנכ"לית עמותת פידל, אני
עובדת סוציאלית במקצועי. הייתי באתיופיה, ראיתי את המצב. אני רוצה לתת עדות אישית. כולם דיברו על הקושי והמצוקה. אני רוצה לתת לכם דוגמא מה זה ארוחה לילד. גזר אחד, תפוח אדמה אחד וביצה אחת ליום. עד כדי כך המצב חמור. לא לדבר על הבריאות ועל דברים אחרים. אנשים לא דיברו, צריך להגיד את האמת. מקוממת אותי העליה הסלקטיבית. מדינת ישראל, אם כן זו המדיניות שלה, אני חושבת שזה לא בסדר. אנחנו מחפשים כעם יהודי במדינה יהודית אנשים בעלי זיקה יהודית ומביאים אותם מכל מקום ,כולל ארגנטינה, ואני שמחה שיגיעו לכאן כולנו נהיה ביחד ונחבק אותם. אבל היום שר הפנים בעל אידיאולוגיה דוגל לזכויות האזרח היום בא ואומר נגדי, בגזענות הזאת מדינת ישראל לא תהיה מדינה יהודית ושחורה, כאן, יגיעו אנשים לבנים עם עיניים כחולות, זה מקומם אותי. אני פונה אליך ומבקשת, זה בדיוק מה שאתה אומר.

מאיפה את מביאה את זה?

אם אתה מתנגד להחלטה הזאת זה בדיוק מה
שאתה אומר.

שמי ראובן סמואלס, אני ניהלתי את מרכז חינוך
לאובק שלושים ושלוש שנים והיתה לי הזכות לקלוט הרבה מיהודי אתיופיה. יהודים, כמעט יהודים ויהיו יהודים. ואנחנו מצאנו שהאנשים האלה הם פשוט נהדרים. אנשים שהגיעו עם תת תזונה והגיעו ללא השכלה פורמלית מאתיופיה, הגיעו לבגרות והם עכשיו מנהלים הרבה דברים במדינה. אתמול אני דיברתי עם שלמה מולה שהוא בוגר התכניות שלנו והוא מנהל בסוכנות את הקליטה כאן, הוא אמר לי שיש שלושת אלפים שש מאות מקומות פנויים עכשיו לקליטתם מטעם הסוכנות. יש אפשרות להביא אותם. אני לא רוצה עכשיו לדבר על הכספים, כולם דיברו על הכספים. אנחנו גייסנו מאתיים חמישים אלף דולר לשנה בליאו-בק עבור הקליטה הזאת מאנשים שמאוד רצו שהמדינה שלנו תהיה פלורליסטית ושאנחנו יכולים להרים את הראש ולומר לעולם שאנחנו קולטים אנשים שחורים,להיות שווים לנו. הדבר ניתן לעשות. אני מבקש ממך.

אני רוצה לסיים את הישיבה הזאת ולהציע לנוכחים הצעת החלטה. אני חושבת שאנחנו לא מיצינו את הנושא, קשה בשעה, שעה ורבע לתת לכולם לדבר ואני מתנצלת בפני אלה שלא יכלו לדבר. אני חושבת שהגישה של כולנו כאן ,לפחות חברי הוועדה ואני מרשה לעצמי גם לכלול בזה את השר עצמו, היא שעולי אתיופיה הביאו ברכה לישראל, ושרובם ככולם נקלטו טוב. ואני רוצה לדחות כל רמז וכל אפשרות שמישהו יבוא ויגיד שאנחנו כאן או שהממשלה היא ממשלה גזענית. לא בכך ולא לשם כך התאספנו.

ולכן מה שאני רוצה להציע כהצעת החלטה זה שאדוני השר לכנס בדחיפות את ועדת השרים, לגבש עמדה סופית בנושא הזה, כל חוסר הבהירות הזו היא לא לטובת אף אחד, לא לטובת העמדה הציבורית שלנו, לא לטובת אלה שיושבים ומחכים ונמקים במחנות. בגלל המצב הבלתי נסבל של בני הפלשמורה במחנות באדיס אבבה אנחנו מבקשים שתוך חודש אדוני השר תתנו לזה זמן, תקבלו את ההחלטה שמתחייבת.

שנית, עד לגיבושה של עמדת הממשלה אנחנו קוראים לג'וינט להגביר את הסיוע ההומניטרי לתושבי המחנות. אני מצטערת שהג'וינט לא נמצא פה היום. הג'וינט והסוכנות היהודית אני מבקשת שיגבירו את הסיוע ההומניטרי. אם נכון מה שדיברה הגברת שכל הילדים האלה מקבלים גזר וביצה ליום זה מצב בלתי נסבל לכל אחד, ודאי לילדים יהודים.

ושלישית אני מציעה כהצעת החלטה לזרז את עלייתם של תושבי המחנות שכבר נמצאו זכאים לעליה על פי חוק השבות. את זה בהחלט אפשר לעשות. בלי לחכות, בלי להמתין. יש כאלה שמחכים, זאת הייתה המדיניות תמיד, אלה שכבר נמצאו זכאים יכלו לעלות. אז בואו נתחיל עם אלה שיכולים לעלות. אנחנו רוצים אדוני השר להזמין אותך להמשך הישיבה הזאת בעוד חודש ימים. תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:30