פרוטוקולים/ועדת הפנים/6505



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
21/05/03

פרוטוקולים/ועדת הפנים/6505
ירושלים, ב' בסיון, תשס"ג
2 ביוני, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, י"ט באייר התשס"ג (21 במאי 2003), שעה 09:30

נתוני הפשיעה לשנת 2002 והתחזית לשנת 2003.

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
רומן ברונפמן
חמי דורון
יצחק הרצוג
אהוד יתום

חבר הכנסת יעקב אדרי – סגן השר לביטחון הפנים
חבר הכנסת דוד אזולאי

שלמה אהרונישקי - מפכ"ל המשטרה – המשרד לביטחון הפנים
ניצב אילן פרנקו - ראש אמ"ן – המשרד לביטחון הפנים
ניצב משה מזרחי - ראש אח"ק – המשרד לביטחון הפנים
סנ"צ אבי אביב - עוזר ראש אח"ק – המשרד לביטחון הפנים
רפ"ק יפעת שטיינברגר - ר' חוליית מחקר סמים–המשרד לביטחון הפנים
סנ"צ עופר סיון - עוזר דובר המשטרה – המשרד לביטחון הפנים
משה ברקת - ראש לשכת ראש אמ"ן-המשרד לביטחון הפנים
דני חדד - עוזר המפכ"ל – המשרד לביטחון הפנים
חיים בן דהן - המשרד לביטחון הפנים
חיים להב - מנהל תחום קידום נוער – משרד החינוך
בלהה נוי - מנהלת אגף שירות פסיכולוגי – משרד החינוך

יפה שפירא

מזל כהן






נתוני הפשיעה לשנת 2002 והתחזית לשנת 2003

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.

אני מברך את מפכ"ל המשטרה. זה המפגש הראשון שלנו בוועדה הנוכחית, לא בכנסת כמובן. אני חייב להגיד לך שהוועדה שלנו תקדיש הרבה מאוד זמן לנושאים שקשורים למשטרה. אנחנו גם הקמנו ועדת משנה לביטחון הפנים, שאני גם אעמוד בראש הוועדה.

אנחנו נתרכז בנושאים כמו התמודדות עם הפשיעה, במיוחד עבריינות הנוער, שלפי כל הדיווחים זה אחד הנושאים המדאיגים ביותר את המשטרה. אנחנו נתרכז בנושא טוהר המידות והתנהגות השוטרים מול האוכלוסייה, הבעיות שיש בקטע הזה והן לא מעטות, כולל תלונות רבות מאוכלוסיית העולים למשל. הכנסת כבר דנה בזה והיו שיפורים. אני רוצה שנמשיך להתייחס בכובד ראש לעניין הזה.

נתרכז במצב בתי הסוהר, שזה אמנם שירות אחר ורשות אחרת, אבל היא קשורה באופן אורגני, ואני מניח שחלק מהקשיים שלכם היום נובעים גם ממה שקורה בבתי הסוהר, הצפיפות הנוראית בבתי הסוהר, חוסר מתקני כליאה וכו'. יהיו לנו מספר הצעות חוק שקשורות לעניין זה.

נושא נפרד, שנתחיל לדון בו באופן דחוף מיום ראשון הקרוב, ויש לו כמובן קשר אורגני למשטרת ישראל זה נושא האבטחה. הכוונה שלנו היא לבדוק מחדש את כל מערך האבטחה במדינת ישראל, שהוא מאורגן בחלקו בלבד, בגופים מונחים. לא מזמן הרחבנו את הרשימה הזאת בתקנות. נדון גם במעמד קציני הביטחון במערכות הנוספות. הכוונה היא להגיע למצב שבו ישנם נוהלים, ישנן הנחיות של משטרת ישראל בנושא מערך האבטחה במדינה גם לגופים הפרטיים הקטנים יחסית, כאלה שמהווים מקור סכנה מבחינת הפיגועים; הנחיות בכל מה שנוגע למיגון העמדות של המאבטחים. לא יכול להיות שהם לגמרי חשופים לכל מפגע. פה אולי צריך להשקיע מחשבה שלא הושקעה עד כה; המעמד הסוציאלי שלהם, המעמד המקצועי שלהם. בכל זה אנחנו נצטרך הרבה מאוד עזרה ושיתוף פעולה שלכם. המאבטחים בארץ הפכו להיות חזית האירועים של חבלה, של טרור, של פגיעה בהמוני איש. רבים מהם נפלו בקרב, ולא יתכן שהמעמד שלהם בכל מה שנוגע להכשרתם, לזכויותיהם לא יקבל גיבוי, תגבור ובכלל התייחסות אחרת והסדרים אחרים ממה שהיו עד כה. היינו צריכים לעשות את זה כבר מזמן, אבל אנחנו נעשה את זה עכשיו בקצב מואץ.

הנושא שעל סדר היום הוא נתוני הפשיעה לשנת 2002 והתחזית לשנת 2003, הצעה לסדר היום של חבר הכנסת דוד אזולאי שהועברה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה ממליאת הכנסת. חבר-הכנסת דוד אזולאי, בבקשה.

אני רוצה, קודם כל, להודות ליושב-ראש הוועדה על כך שהעלה את הנושא הזה על סדר היום של הוועדה לאחר שזה ירד ביוזמתי מהדיון במליאה. אני רוצה להודות גם למפכ"ל המשטרה שמופיע בוועדה.

לצערי הרב, כפי שכולנו יודעים, נתוני הפשיעה הולכים ועולים. אחת השאלות שעולות היא בעצם האם התכנית הכלכלית המוגשת ונמצאת בעיצומם של דיונים בימים מביאה לכך שיש יותר פשיעה במדינת ישראל כתוצאה ממצוקה כלכלית. יחד עם זה, אנחנו שומעים על האירועים הביטחוניים הקשים. המשטרה ודאי עושה לילות כימים על מנת לסכל פיגועים ולתת את מירב הביטחון לאזרחים.

אני חייב לציין, אנחנו נמצאים רק יום אחד אחרי ההילולה של רבי שמעון בר-יוחאי במירון. בהזדמנות זו רוצה להגיד מילה טובה למשטרה. למרות ההיערכות הביטחונית ברחבי הארץ, המשטרה בכל זאת עשתה מאמצים וכל מה שהיא יכלה על מנת לתת את הביטחון הטוב ביותר לחוגגים במירון. מי שביקר שם, ואני ביקרתי שם, זו התחושה שהיתה לאותם אנשים שבאו למירון.

יחד עם זה, אדוני המפכ"ל, יש לי רושם שאולי בעקבות האירועים הגדולים של המצב הביטחוני, הדברים הקטנים נשחקים והאזרח סובל מכך. אתן רק כדוגמה, אם פעם היה לנו מוקד 100 וענו לך מתחנת המשטרה הקרובה אליך ביותר, הרי שהדבר הזה השתנה. לא פעם אנחנו מחייגים 100 ואז מגיעים למקום רחוק. המרכזנית או המוקדן שם ישאלו אותך: איפה הרחוב הזה? מאיזה מקום אתה מדבר? אני יכול להביא לך כדוגמה, אדוני המפכ"ל, לפחות שני מקרים אישיים שהייתי מעורב בהם, שכתוצאה מריכוז המוקדים האלה, ההיענות היתה פחות מהירה. אפילו היה מקרה שכתבתי עליו, ארך כמעט 45 דקות עד שהמשטרה הגיעה לבדוק מכונית חשודה בקרבת מגורים.

דבר נוסף. פעילות מיסיונרית. אנחנו יודעים שלפתות קטינים זו עבירה על החוק. משום מה המשטרה לא אוכפת את החוק בנחישות בעניין הזה.

לאחרונה אנחנו עדים לגניבת ספרי תורה רבים מהרבה בתי כנסת ברחבי הארץ. המשטרה מצאה רק בודדים. כנראה יש סחר גדול בעניין הזה. זיוף חותמות של כשרויות, חילול בתי עלמין ובתי קברות. בחיפה היו לאחרונה אירועים מאוד קשים. גם כאן לא נתפסו העבריינים.

אני מבקש לשאול את המפכ"ל, כמה תלונות הוגשו בעניין הזה? כמה נחקרו וכמה הגיעו לכדי כתב אישום? עד כמה שאני יודע, בבדיקה שעשיתי, אני יכול להגיד לך שכמעט לא היו כתבי אישום בעניין הזה.

נכון שהמשטרה עסוקה בעניינים ביטחוניים חשובים וכולנו חייבים להגיד על כך תודה, כפי שאמרתי. יחד עם זה, גם הדברים הקטנים האלה חשובים לאזרח. כשהאזרח מרגיש שלא מטפלים בדברים הקטנים האלה, תחושת הביטחון הולכת ומתערערת.

הזכיר היושב ראש את נושא עבריינות נוער. אנחנו עדים לאחרונה לעלייה גדולה מאוד באלימות אצל בני נוער. אני לא בא להגיד כאן שהכל תלוי במשטרה, אני חושב שמשהו גם לקוי במערכת החינוך שלנו ואי-אפשר להגיד שרק המשטרה היא זו שצריכה לטפל בזה. אני חושב שגם מערכת החינוך אולי יחד עם המשטרה צריכה לנקוט בפעולה או דרך על מנת להביא ליותר מודעות בקרב בני הנוער ולצמצם את הפשיעה בקרב בני הנוער.

בנושא תאונות הדרכים, אדוני המפכ"ל, אנחנו נמצאים בעלייה מתמדת. הסטטיסטיקה מראה שמספר ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים כמעט זהה, אם לא יותר, למספר הנפגעים בפיגועים. לאחרונה אנחנו עדים לכך שיותר ויותר אוטובוסים מעורבים בתאונות הדרכים. האם המשטרה בודקת את העניין הזה? האם המשטרה נותנת על כך את הדעת, אולי יותר אכיפה. כשאני מדבר על אכיפה, זה לא רק לעמוד עם מכשיר מד מהירות, צריך לעשות יותר פעולות בעניין הזה. נראה לי שאנחנו לא נותנים מספיק את הדעת בנושא תאונות הדרכים, ויש יותר ויותר הרוגים בתאונות הדרכים. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת, סגן שר לשעבר, דוד אזולאי.

אני מברך את חבר הכנסת יעקב אדרי, סגן השר לביטחון הפנים.

מפכ"ל המשטרה מר אהרונישקי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לסגן השר לביטחון הפנים, ליושב ראש הוועדה וכמובן לחברי הכנסת ולאורחים.

אני רוצה לברך על המפגש הזה ועל היוזמה שקשורה למפגש הזה. נדמה לי שהמפגש הזה מבטא אולי לא פחות מדברים אחרים ויותר שזהו בעצם מבחנה של חברה, שיודעת גם בימים כאלו של טרור, של פיגועים, של הרוגים ושל נפגעים, לעסוק גם בנושאים אחרים, כמו הפשיעה, כמו תאונות דרכים, כמו נושאים אחרים, כי אין ספק שהם מכלול שלם שמשפיע בסופו של דבר על החברה ועל הביטחון האישי.

משטרת ישראל מזהה וזיהתה את הבעיה הזאת כבר בשנתיים האחרונות. לכן, גם מהמצגת שתיראו ומהנתונים העיקריים ניתן לראות שלמרות תקופת הטרור הזאת, משטרת ישראל יודעת למצוא את האיזונים הנכונים ולנסות להשפיע ולעסוק יום יום, שעה שעה, גם בתחומים האחרים, כי אנחנו מגדירים את המטרה המרכזית של המשטרה עם מתן ביטחון אישי, ביטחון אישי שמוביל בסופו של דבר לביטחון חברתי ולחוסן לאומי. ביטחון אישי מורכב מהרבה מאוד מכלולים, לא רק מנושא הטרור, הוא מורכב מהפשיעה, הוא מורכב מאלימות, הוא מורכב מתאונות דרכים והוא מורכב מתהליכים נוספים.

אין ספק שהפשיעה היא אחד הנדבכים שמשפיעים על החברה. אבל צריך לציין באומץ שהפשיעה בעצם היא תוצר של בעיות, של מציאות קיימת של חברה שבסופו של דבר מייצרת את אותה פשיעה. תפקידה של המשטרה לנסות להתמודד, להילחם, להשתתף במניעה, אבל את הפשיעה מייצרת החברה, שכתוצאה מבעיות כאלה ואחרות נוצר העניין הזה. המציאות הקיימת היום היא לא פשוטה, גם בתחום הביטחוני, גם בתחום הכלכלי, גם בתחום החברתי – וכל אלה, בסופו של דבר, משפיעים גם על נושא הפשיעה. הם פקטורים מרכזיים בעניין.

המשטרה פועלת במכלול שלם, ואתם תיראו את זה בנתונים, אבל צריך לציין שחלק גדול מהפעילות המשטרתית היא בסופו של דבר לטפל בנקודות קצה שבהן החברה באופן כללי נכשלה. כי אם בסוף יש עבריין ברחוב ויש נער שבוחר בדרך האלימות, צריך לבחון את בעיות היסוד של החברה, איך הגענו למציאות הזאת, איך יצרנו את המציאות שיש בשטח.

אני מסכים שיש בעיה ופער גדול בין תחושות לבין סטטיסטיקות. אנחנו יודעים להציג סטטיסטיקות, אנחנו יודעים להציג נתונים ובנתונים שאתם תיראו יש דברים ברורים לגמרי, שאגב חלקם נוגד את מה שאמר ידידי חבר הכנסת אזולאי. בשנתיים האחרונות יש ירידה במספר תאונות הדרכים, יש ירידה במספר ההרוגים, אין עלייה, אבל שוב זו דוגמה לתחושה ואנחנו צריכים להתמודד עם תחושות ולא עם סטטיסטיקות.

אנחנו נציג פה את עיקרי הנתונים. אני רוצה להגיד שאחד המבחנים שהמשטרה בוחנת את עצמה זה בדו-שיח ובקשר שלה עם הציבור. רק לידיעתכם, בשנת 2000 הגיעו למוקדי 100 למעלה מ-9 מיליון קריאות של אזרחים. ההיקף הזה מצביע על שני דברים. אחד, שהציבור מאמין במוקד 100 ורוצה את הסיוע ואת שיתוף הפעולה של מוקד 100. דבר שני, היקף עצום שבסופו של דבר מחייב סדר עדיפות בשטח כי ברור לגמרי שהמשטרה, גם במציאות אחרת, לא יכולה להיענות ל-9 מיליון קריאות בשנה בלוח זמנים מהיר.

יש גידול במספר הקריאות?

יש גידול. בשנת 2001 היו 6 מיליון קריאות. בשנת 2002 9 מיליון. נכון שחלק מזה הוא הבעיה הביטחונית, אבל זה לא משנה. בסוף יש מישהו שמחייג 100 ומישהו שצריך לקלוט את זה ולפעול. זה גידול עצום והוא מתבטא בתחומים נוספים. תגובת המשטרה היא כמובן פועל יוצא של המציאות בשטח, של עומס, של משאבים ושל דברים נוספים.

אני חושב שהנושא שהעלה יושב ראש הוועדה, שהוועדה תעסוק בעדיפות בתקופה הקרובה גם בנושא פשיעה הוא נכון, גם בנושא אבטחה הוא נכון שבעתיים. אין שום ספק שהמציאות הזאת מחייבת עיסוק, מחייבת תשומת לב, מחייבת מתן פתרונות כאלה ואחרים. משטרת ישראל רואה בשיטת האבטחה שלה ובשיטת הפעולה שלה כחלק בלתי נפרד את הפעילות במעגלים, שהמאבטחים הם חלק מכך, המאבטחים ומתנדבי המשמר האזרחי. אנחנו רואים את הציבור כשותף אסטרטגי למלחמה בטרור, למלחמה בפשיעה ולמלחמה בכל התחומים. היכולת לשתף פעולה היא בסוף תעשה את השינוי.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד, בסוף צריך לראות את התמונה בראייה רחבה. אסור שהמשטרה תימדד לבד במאבק הזה ובמלחמה הזאת בכל התחומים. מי שחושב ויחשוב שהכל צריך להיות מונח על כתפי המשטרה, מפספס את המהות, מפספס בסופו של דבר את היכולת של החברה להתגייסות כוללת לעשות שינוי, ואתם תיראו חלק מהדברים פה.

יושב פה ראש אמ"ן, אילן פרנקו. הוא יציג את עיקרי המגמות בפשיעה בקיצור כי אפשר לעשות את זה ביום לימודים ארוך. הוא יציג את עיקרי הדברים כפי שמשתקפים בנתונים שלנו, במציאות שלנו. לאחר מכן ראש אח"ק, ניצב משה מזרחי, ישלים כמה פרטים, ואני כמובן אסכם את העניין. אם יהיו שאלות אני אהיה מוכן להשיב. אני מציע להתמקד בכמה דברים ולא בכולם כי לא נוכל להתמקד בדיון אחד בכלל הנושאים וצריך לברור בסוף את הנושאים שבהם יש להתמקד, כפי שהמשטרה גם עושה.

אילן, בבקשה.

בוקר טוב. אנחנו נציג לכם את סיכום הפשיעה לשנת העבודה 2002, בדרך כלל בהשוואה לשנת העבודה 2001, נעמוד על מספר מגמות צפויות לשנת העבודה 2002 וכמה מההמלצות שמשטרת ישראל רואה לנכון להדגיש, שמונחות פעם אחת לפתחה של משטרת ישראל ופעם אחת לפעילות בין-מערכתית, כמו שאמר המפכ"ל, כי חלקים מהתופעות שנציג כאן לא מונחות רק לפתחה של משטרת ישראל אלא הן ברמה לאומית והן דורשות התייחסות בין-מערכתית.

אנחנו גם נציג לכם בנתונים עובדה אחת שהיא מאוד ברורה. למרות שעיסוקה של משטרת ישראל במהלך השנתיים האחרונות היה מוטה לביטחון, לא זנחנו ולו לרגע את העיסוק בכל תחומי הפשיעה מכיוון שבהנחת העבודה המרכזית אנחנו רואים בפשיעה מרכיב מאוד מהותי בביטחון האישי של האזרח, מעבר לאיום שהוא כמובן איום הטרור.

מספר מילים על הפשיעה בשנת 2002 בכל מה שקשור לרקע התיאורטי שלה. אנחנו זיהינו ארבעה גורמים מרכזיים שהשפיעו על התהוות תופעות הפשיעה במהלך שנת העבודה 2002. הגורם המרכזי כמובן היה הגורם הביטחוני. מדינה שהיתה במתקפת טרור מאוד קשה גם ב-2001, גם ב-2002, הציבה בפני משטרת ישראל דילמה מאוד חזקה ומאוד מהותית, אנחנו מכנים אותה: דילמת השירות, לאיזה כיוון ובאיזה סל לשים את הביצים. דהיינו, האם לשים דגש על הצד הביטחוני או לשים דגש על צד השיטור הקלאסי. זו סוגייה שהתחבטנו בה מדי יום ביומו ולדעתי במבחן התוצאה ניתן לומר שנחלנו הצלחות נאות גם בצד זה וגם בצד הזה. ניתן היה לראות כמובן במהלך 2002 בולטות משטרתית נרחבת מאוד, שגם הצליחה לסכל כמות נרחבת מאוד של פיגועים. בחלק מהסיכולים האלה משטרת ישראל שילמה במחיר חייהם של חלק משוטריה.

הגורם הכלכלי שהלך והתהווה במהלך שנת העבודה הקודמת, יצר מציאות כלכלית חדשה, הרחיב את המצוקה הכלכלית וגרם לביקוש מוצרים זולים ומזוייפים. לאחר מכן נראה את הפעילות שהיתה כנגד התופעה הזאת שגרמה לכך שנרשמה עלייה בחלק מהעבירות שבאו לכסות על המצוקות היום-יומיות.

בגורם החברתי אנחנו שמים דגש בעיקר על שני פרמטרים מרכזיים. אחד, תחושות קיפוח וניכור שהתפתחו אצל חלק מהאוכלוסייה. דבר שני, שהטריד אותנו לא מעט והוא מטריד אותנו גם היום זה לגיטימציה חברתית שהולכת ומסתמנת בחלק מהעבירות שלא נתפסות על ידי הציבור כעבירות חמורות. אני מדבר על תופעת ההימורים למשל, ואנחנו נראה לכם איך התופעה הזאת הלכה והשתלטה בחלקים נרחבים מתמונת הפשיעה ב-2002. הציבור התייחס לתופעה זו בקלות דעת, או לתופעת הסמים הקלים, מושג שאנחנו לא מכירים אותו במשטרת ישראל. אגב, אנחנו לא יודעים לעשות הבחנה בין סמים קלים לסמים קשים. אנחנו יודעים לומר מילה אחת: סמים. קלים כקשים אחד הם מבחינתנו.

אנחנו מדברים על הגורם הבין-לאומי. העולם הוא כפר תקשורת קטן. הוא גם הפך להיות כפר פשיעה קטן. בתחום הזה נראה מספר נתונים על חבירות בין גורמי פשיעה במדינת ישראל לבין גורמי פשיעה בחו"ל, יבוא בעיקר של סמים לארץ וכו'.

אלה ארבעת הגורמים שניתן לאבחן ולאפיין אותם כאלה שבסך הכל בנו את תמונת הפשיעה לשנת העבודה 2002.

בכל מה שקשור למאפייני הפשיעה המאוד בולטים, אנחנו מצביעים על התחזקותו של אורגן בתחום הפשיעה שאנחנו מכנים אותו במשטרת ישראל: ארגוני פשיעה. אלה ארגוני פשיעה מבוססים, שבנויים ממבנה מאוד מסודר. אני אומר את זה מכיוון שזיהינו את התופעה. היא מונחת על סדר היום שלנו. לא זו בלבד, אלא היא גם מטופלת על ידינו ביד קשה מאוד, כולל מודל עבודה שאושר על ידי המפכ"ל ממש לאחרונה. אנחנו מאמינים שביסוסו והטמעתו יתנו מענה לתופעה.

ההימורים הבלתי חוקיים, תופעה שהתרחבה מאוד. מי שקרא היום בעיתונות, פעילות מאוד נחושה של משטרת מחוז תל-אביב באזור ההימורים בתל-אביב יצרה תגובת נגד של הדילרים ובעלי העסקים. התופעה הזאת הלכה והתרחבה עם השנים וקיבלה ביטוי מודגש ב-2002 היא קיבלה ביטוי מודגש מכמה טעמים. טעם אחד, מחזור כספים עצום שהתופעה הזאת מגלגלת. פעם שנייה, ונושא זה מונח לדעתנו לפתחו של בית המחוקקים, ענישה מאוד מקלה על אלה שמצויים בתחום וכמובן עוסקים בו.

אנחנו נציג לכם את נתוני האלימות. אנחנו גם נראה לכם שנתוני האלימות נמצאים בירידה סטטיסטית, אבל אנחנו עדיין מזהים תופעה של אלימות קשה בחברה הישראלית. יש גם אווירה של אלימות שמקבלת ביטוי בנקודות זמן כאלה ואחרות. הטיפול באלימות הוא אחד מהיעדים שמפכ"ל המשטרה הציב בפני משטרת ישראל לטיפול נחוש ואנחנו, כמובן, עושים את זה.

אנחנו נראה גם שלמרות שמשטרת ישראל היתה מוטת ביטחון בשנתיים החולפות, בסך הכל בפשיעה שדווחה על ידי האזרחים והגיעה לשולחנות משטרת ישראל נרשמה ירידה במרבית המקרים. ואם לא, אז לפחות נשמר האיזון וזה בהחלט מאפיין מרכזי.

אנחנו זיהינו התחזקות והעמקת הקשר בין ארגוני טרור לתשתיות פליליות, קשר שהוא מטריד, מדאיג, קשר שמטופל על ידי קהיליית הביטחון. ניהלנו מספר פרשיות חקירה משולבות עם גורמי ביטחון נוספים שבהם זיהינו קשר בין ארגוני טרור מחוץ לגבולות המדינה לבין פלטפורמות פליליות שפועלות בתוך תחומי מדינת ישראל. חלק מהם גם תוקשרו ואין צורך להרחיב את הדיבור עליהם.

זיהינו גם מעורבות של גורמים פליליים במוסדות ציבור בכל מה שקשור לנושא של שחיתות ציבורית. אנחנו נאמר על זה מספר משפטים לאחר מכן.

סך הכל הפשיעה המדווחת, זו שהגיעה לשולחנותינו, ניתן לראות שבין השנים 2001 ל-2002 חלה ירידה קלה, ירידה של 1% בכמות טיפולי החקירה שמשטרת ישראל טיפלה בהם. ניתן לראות את המספרים. מעל 460 אלף טיפולי חקירה טופלו על ידי משטרת ישראל במהלך שנת העבודה 2002. תוסיפו לכך את מספר הקריאות שמוקדי 100 קיבלו, מפה כמובן ניתן לראות שמשטרת ישראל היתה עמוסה מאוד בכל תחומי הפעילות שלה.

מה זה פ"א?

פ"א זה תיק פלילי, פרטי אירוע. א"ת זה אי-תביעה.

זו עבירה פלילית אבל היא לא ממשיכה לבית משפט.

העבירה מטופלת, נחקרת. הטיפול החקירתי ממוצה ואז מחליטים על פי קריטריונים מאוד ברורים ומאובחנים שלא להעביר את זה לבית משפט להגשת כתב אישום.

לגבי תיקי החקירה שפתחנו, ניתן לראות שאחוז התיקים הגלויים בשנת 2002 היה 34.5 מסך התיקים. קרוב ל-128 אלף תיקים פליליים נחשפו על ידינו. אחוז בהחלט לא רע. אגב, ניתן לראות שהוא נמצא בעלייה, אמנם קלה, עם השנים ואנחנו כמובן משקיעים רבות על מנת שפחות ופחות תיקי חקירה יישארו אנונימיים ויותר ויותר יהפכו להיות גלויים.

אנונימיים זה בדרך כלל מסיבות ביטחוניות?

לא. עבריין לא נודע.

עבריין שאנחנו לא מצליחים ללכוד אותו ולשים עליו את ידינו. לכן התיק הזה נחשב כתיק לא נודע, כפי שהוא נקרא במושגים שלנו.

נתח בתמונת הפשיעה הוא עבירות שמשטרת ישראל נדרשת לחשוף אותן, ואם משטרת ישראל לא תחשוף אותן, העבירות לא יובאו לידיעתה של המשטרה וגם לא לידיעת הציבור. גם בתחום הזה ניתן לראות עם השנים עלייה בסך כל התיקים שמשטרת ישראל חשפה. עבירות שטעונות חשיפה וניתן לראות אותן כאן הן: משחקים אסורים, עבירות שוחד, עבירות זנות, סמים, סחר בבני אדם. נראה לכם גם את הנתונים. אלה תחומים שככל שמשטרת ישראל תשקיע בהם יותר וככל שמשטרת ישראל תחשוף יותר, אגב, תהיה תמיד תחושה שיש עלייה באותן עבירות, אבל העלייה היא פועל יוצא של פעילותה היזומה של משטרת ישראל כי השוק הוא שוק נתון. ניתן לראות שבשנת העבודה 2002, אחוז תיקי החקירה שנחשפו היה מעל 6%, במספרים כמעט 29 אלף. סך הכל מספרים נעים.

אגב, ראוי בעניין הזה לחדד. לא פעם כשאנחנו מציגים את הנתונים האלה, הכותרת למחרת היא שיש יותר סמים ויותר הימורים במדינת ישראל, אבל זה בדיוק תרגום לא נכון. יש יותר חשיפה של המשטרה. מה עומק הקרחון אנחנו לא יודעים להגיד. אנחנו יודעים להגיד את החלק הגלוי שהוא פועל יוצא של חשיפה, ואפשר לראות פה את שתי המשמעויות: א. משנה לשנה אנחנו חושפים יותר. ב. גם בשנה של טרור מצאנו את הזמן ואת סדר העדיפות הנכון להמשיך להתעסק בתהליך הזה מתוך האיום והסיכון שיש בו לחברה שלנו.

מידת ההצלחה של משטרת ישראל בחשיפת הפשיעה, יש איזושהי אפשרות להשוות את זה למשטרות אחרות?

אפשרות כמובן יש. אין לי כאן את הנתונים, אבל אנחנו בהחלט יכולים להמציא לכם את הנתונים ולעשות השוואה בינינו לבין מספר משטרות בעולם במדינות באותו סדר גודל, פחות או יותר, כדי להראות לכם את האחוזים.

ומה המסקנה מבחינת התפקוד שלכם מול המשטרות האחרות?

קודם כל, הנחת העבודה צריכה להיות תמיד שהמשטרה מתפקדת מצוין. אנחנו מודעים לכך ואנחנו יודעים שאנחנו חייבים להמשיך ולהשקיע באותן עבירות שטעונות חשיפה, כי ככל שנשקיע יותר, נחשוף יותר. אנחנו נוכל לחשוף גם את עומקן של התופעות ונוכל גם כמובן לעצור את העבריינים שמבצעים אותן. זהו פן שאנחנו חייבים להמשיך להשקיע בו ואנחנו כמובן נעשה את זה.

בסדר גודל העולמי, אם יושב ראש הוועדה רוצה, אנחנו נציג נתונים. צריך לקחת בחשבון שני פרמטרים שמשליכים על האמינות של הנתונים האלה. א. הפרמטרים שונים ממדינה למדינה. לא בכל מקום כל העבירות הן אותן העבירות. ב. פעילות המשטרה במדינות השונות היא שונה לגמרי. אין שום משטרה בעולם שמטפלת למשל בנושא טרור. כך שבסוף לצבור את זה כהשלכה על יעילות או לא יעילות זה קצת מוגבל. אבל יש פרמטרים שאפשר להציג כמו כמה גילויים יש, כמה פשיעה לאלף תושב. אלה דברים שכן אפשר להציג ואנחנו נציג את זה.

באופן כללי אני יכול לומר שבתחום החשיפה מצבנו טוב גם בהשוואה ליתר מדינות העולם. אנחנו נציג לכם את הנתונים כדי שתוכלו גם לראות אותם.

בתחום האלימות, כפי שאמרתי, כל עבירות האלימות הן סל עבירות שמנינו כאן. כל סל העבירות הזה הוא אחד מהיעדים המודגשים שמפכ"ל המשטרה הציב בפני יחידות משטרת ישראל. הלחימה בתופעות האלימות. ניתן לראות שמשנת 1997 ועד שנת 2002 אנחנו נמצאים בגרף יורד במבחן התוצאה וזה בהחלט בסדר גמור.

זה באמת הפוך ממה שהציבור מרגיש.

אנחנו מדברים על תחושות.

התחושה היא סובייקטיבית. זאת הבעיה. אתמול היה אוטובוס שרצח זוג בתאונת דרכים, פתאום אומרים שהאוטובוסים מעורבים בתאונות דרכים יותר מאחרים. אגב, זה ממש לא נכון סטטיסטית. אבל הוויכוח שלנו תמיד הוא עם התחושות ולא עם הסטטיסטיקה. וכאן, אין ספק, שהמבחן הוא מבחן התחושה. אם יש תחושה כזאת, צריך לטפל בה.

הפעילות המודגשת, גם בהנחיית המפכ"ל, באה לתת מענה גם לתופעה וגם לתחושה. בסך הכל ניתן לראות שעם השנים אנחנו בהחלט נמצאים בקו ירידה בכמות הסטטיסטית של העבירות. אנחנו ערים לתחושות. אגב, זה מונח על שולחננו גם לשנת העבודה 2003.

בכל מה שקשור לאירועי רצח, ניתן לראות מ-2001 ל-2002 ירידה של 5% בסך עבירות הרצח. גם כאן ניתן לראות את הרקע. גם כאן אנחנו מושקעים מאוד ואנחנו מקווים, כמובן, שמגמת הירידה שנרשמה בין 2001 ל-2002 תירשם גם בשנת העבודה 2003.

בתחום הפשיעה החמורה, אם אנחנו לוקחים את עבירות האלימות הגופנית ואת הפשיעה החמורה ומחברים את שתיהן יחד, בסך הכל אנחנו יכולים להצביע על ירידה. בעבירות האלימות הגופנית - מ-39 ל-36. בעבירות הפשיעה החמורה מ-9,500 ל-9,100. גם כאן השקעה רבה מאוד בעבודת היום-יום.

עבירות סמים – אמרנו, ככל שנשקיע יותר נחשוף יותר. ככל שנחשוף יותר יירשמו לנו אחוזי עלייה. אחוזי העלייה הם בהחלט לשביעות רצוננו כי הם מראים על הצלחתה של משטרת ישראל לחשוף יותר מאשר בשנת 2001. ניתן לראות שחשפנו יותר עבירות בסך הכל ב-2002 לעומת 2001. אגב, ניתן לראות שמ-1995 עד 2002 אנחנו נמצאים בקו עלייה מתמיד בכל מה שקשור לחשיפת עבירות הסמים.

גם בתפיסות הסמים ניתן לראות עלייה גדולה בתפיסות החשיש, עלייה גדולה בתפיסות האקסטזי. אלה בעצם מרכיבי השוק בתחום הסמים: מריחואנה, חשיש, הרואין וכו'. ניתן לראות שבשנת 2002 תפסנו כמות משמעותית של סמים. אגב, שימו לב לעלייה הדרמטית בכמות תפיסות טבליות האקסטזי.

בנושא הסמים, אני מציע לקחת את הנושא הזה ולייחד אותו כי יש הרבה שותפים. אבל אם אתה שואל אותי מהו מבחן התוצאה, האם בעקבות הפעילות המשטרתית עשינו שינוי, אין שינוי ולא הצלחנו בסופו של דבר לצמצם את הנגישות, לצמצם את השימוש. אנחנו חושפים יותר, אבל זהו מבחן בעייתי מאוד וקשה מאוד.

לא מקטינים בפועל את הכמות שנכנסת כי צרכי השוק מכתיבים איזשהו קצב כניסה של סמים בסופו של דבר.

הממוצע המקובל אצלנו הוא להגיד שאנחנו מטפלים בנתח שבין 7% ל-10% מהשוק בקושי, וזה יחס גבוה מאוד, אגב, לעומת הרבה מדינות אחרות.

אפשר להסיק מהטבלה הזאת ירידה בחשיפה מפני שהפניתם פחות כוח אדם לנושא או שיש פחות חומר שמסתובב?

למה אתה אומר ירידה? יש עלייה. אם תסתכל בין 2001 ל-2002, במספר מרכיבים לא ירדנו, ובמספר מרכיבים עלינו.

בסוף אם אתה שואל את השאלה שהיא תמיד נכונה, אם היה עוד יותר כוח אדם ועוד יותר אמצעים, היינו יכולים לעשות יותר. זה ברור לגמרי.

זה שתפסתם יותר, גם יכול להצביע על כך שהביאו יותר סם, שמסתובב יותר סם.

יש שוק סמים נתון במדינת ישראל. לשוק הזה יש כמויות שאנחנו פחות או יותר אומדים אותן. אני אומר שוב, אנחנו תופסים יותר, אנחנו חושפים יותר. השוק הזה הוא מורכב, הוא די קבוע וככל שאנחנו מכניסים את היד יותר עמוק, אנחנו מצליחים להוציא יותר סמים, ואת זה אנחנו עושים באופן קבוע.

ואין לכם הערכה שהשוק גדל?

אין לנו הערכה כזאת בשלב זה, אבל השוק הוא שוק שיש לו כמויות סמים קבועות.

אני רוצה להתרכז במספר תחומי פשיעה שמטופלים על ידינו והם מאפיינים את כנופיות הפשיעה. התופעה הראשונה היא הסחר בנשים. יש שלושה תחומים שמשטרת ישראל מפוקחת על ידי ארגוני פיקוח בין-לאומיים. 1. סחר בבני אדם למטרות זנות; 2. עבירות קניין רוחני, קרי זיוף של מוצרים; 3. הלבנת הון.

ניתן לראות שבתחום הסחר בנשים, בין השנים 2001 ל-2002 יש לנו עלייה בכל הפרמטרים, ובמהלך שנת העבודה 2002 הוציאו אותנו מהרשימה השחורה של מדינות שלא מטפלות בתופעה והכניסו אותנו למשפחת הארצות שמטפלות בתופעה. כמובן זהו תחום שאנחנו מפוקחים בו בין-לאומית.

תחום ההימורים – גם כאן ניתן לראות שאנחנו משקיעים הרבה מאוד. שנת 2002 היתה שנת שיא. יש לנו עלייה של כמעט 50% בסך הטיפולים שלנו בתופעה שהיא תופעה מאוד נרחבת.

גניבות רכב – גם כאן ניתן לראות שמ-1999 עד 2002 יש לנו ירידה. ב-2002 הכמות הקטנה ביותר, 25 אלף, וקרוב ל-10,000 כלי רכב נמצאו שהם כ-38.5%.

בעצם הרוב בגלל הסגרים שלנו.

בגלל הסגרים, בגלל הפעילות הביטחונית גם של צה"ל וגם של המשטרה, בנייתה של גדר ההפרדה. כל אלה בוודאי יש בהם כדי להקשות. בנוסף לזה, הפעילות היזומה של משטרת ישראל שלחמה בתופעה הזאת גם ב-2002. תזכרו שיש לנו את היחידה המיוחדת שלוחמת בתופעה הזאת.

אתה כולל גניבות כלי עבודה חקלאיים?

אני מדבר בעיקר על כלי רכב פרטיים וציבוריים, לא כלי עבודה.

איפה זה מופיע בסטטיסטיקה?

בגניבות חקלאיות. הכמות שלהם היא יחסית שולית. מתוך 25 אלף כלי רכב, החלק של הטרקטורים הוא קטן.

תחום נוסף שאנחנו נתונים בו לפיקוח בין-לאומי הוא תחום הקניין הרוחני. הוא מטופל באופן שוטף על ידי אגף החקירות. ניתן לראות עם השנים פעילות הולכת ומעמיקה.

מה זה הרוב, מיחשוב, מוסיקה, דברים כאלה?

זיוף של מותגים, דיסקים, תוכנות מחשב, מוצרי הלבשה וכו'. אתם יכולים לראות שמ-1999 עד 2002 קו עלייה וזה יימשך.

עבירות רכוש - ניתן לראות שעבירות הרכוש הם כ-65% מסך הפשיעה במדינת ישראל בשנה. אנחנו מגלים קרוב ל-13%. גם כאן בסך הכל אחוז גילויים נאה.

שחיתות ציבורית – אנחנו נמצאים במקום ה-18 בעולם מתוך 101. אנחנו לא במקום הראשון, עדיין רחוקים מאוד מהמקום ה-101. זה מותנה בנו. זה ארגון בין-לאומי שאנחנו לא יודעים עד כמה ניתן לסמוך על הנתונים שלו. אנחנו משתמשים בהם לצרכים שלנו.

דבר שמשכללים הוא העמדה לדין או פתיחת חקירה?

יש כל מיני קריטריונים, אני מוכן להעביר לך אותם. זה לא משמש אותנו לשום צורך מבצעי.

אנחנו יכולים לראות שעם השנים 2000, 2001, 2002, משטרת ישראל עצרה לחקירה מספר גדול יותר של עבריינים. בשנת 2002 הגענו ל-122 אלף. ניתן לראות גם את הפילוח: ערביי ישראל, יהודים ותיקים וכו'.

גם בתחום עברייני הנוער ניתן לראות שב-2002 הבאנו לחקירה קרוב ל-10,500. גם כאן זה נמצא בקו עלייה. גם כאן חלק נכבד מהעלייה היא כתוצאה מהעמקת הפעילות של משטרת ישראל.

יש שינויים בחלוקה?

ניתן לראות שהשינויים הם באחוזים בודדים לפה ולפה בין השנים. יש עלייה במספר המובאים לחקירה. זה נתון שהוא משמעותי.

אפילו מעורבות ערביי השטחים לא קטנה?

לא. יש עדיין עליה במספר השוהים הבלתי חוקיים.

תיקי עבירות בין בני זוג – גם כאן יש מערך שלם במשטרת ישראל שמטפל אך ורק בנושא הזה. ניתן לראות את הנתונים בין השנים. בין 2001 ל-2002 נרשמה ירידה של קרוב ל-7%.

בתחום המעצרים – בסך הכל בין השנים 2001 ל-2002, גם כאן נתון שמצביע על יציבות במספר הנעצרים על ידי יחידות משטרת ישראל. שימו לב למספר הבגירים ולמספר הקטינים. בערך 90% בגירים, 10% קטינים.


מעצרים על פי סוגים – ניתן לראות שמרבית העצורים הם עצורים שנעצרים או על ידי קציני משטרה או על ידי בית המשפט. יש כאן נתון אחד מהותי, עלייה משמעותית במספר הנעצרים עד תום ההליכים. קרי, עצורים שנעצרו, החקירה גיבשה תשתית של ראיות שהשאירה אותם במעצר עד להשלמת התהליך השיפוטי ולאחר מכן כניסתם לבית הסוהר. זה נתון מאוד משמעותי. אנחנו משתבחים בו ויש לנו גם כל הסיבות.

זה נובע מהטרור?

אני מדבר על עצורים פליליים. סך הכל עלייה גדולה במספר הנעצרים עד תום ההליכים.

אתם רואים את זה כנתון חיובי?

בוודאי. זה מראה על איכותם של המעצרים וזה מראה גם על עבודת חקירה מאוד מעמיקה שגיבשה תשתית חקירה בזמן קצר שאיפשרה את הבאתם לדין תוך כדי מעצר. נתון משמעותי מאוד.

זה בעיקר בעבירות חמורות.

בין היתר.

שימו לב גם לכמות תיקי החקירה. בשנת 2002 העברנו קרוב ל-95 אלף תיקים לתביעה. החלק המרכזי הובא לתביעה על ידי יחידות התביעה של משטרת ישראל. חלק קטן יותר על ידי הפרקליטות. סך הכל יש לנו עלייה גדולה מ-2001 ל-2002 בכמעט 9,000 תיקים.

בעצם מבחינתנו יש את הרגל המסיימת, שגם התיק מגיע לבית משפט.

זה כולל תביעות על עבירות תנועה?

לא, תיקים פליליים בלבד.

יש לנו הפרדה ברורה בין תביעות על עבירות תנועה לבין תביעות על עבירות פליליות. גם הנתונים הם שונים.

תחום שלישי שאנחנו מפוקחים בו בין-לאומית זה תחום התקיפה הכלכלית, תחום הלבנת ההון. במאי 2002 הוסר שמה של ישראל מהרשימה השחורה של המדינות שאינן פועלות בתחום הלבנת ההון. הכניסו אותנו גם כאן למשפחת העמים שמטפלת בתופעה. משטרת ישראל עם הרשות שהוקמה במשרד המשפטים לאיסור הלבנת הון משתפות פעולה. שימו לב גם לתוצאות. יש לנו עלייה יפה מאוד בכמות הפרשיות שאנחנו מטפלים בהן.

ממי חילטתם 15 מיליון דולר?

חלק חולט, חלק נמצא בהליכי חילוט. אגב, הליך החילוט הוא ארוך למדי. חילטנו ממספר אנשים שהצלחנו לשים את היד על הרכוש שלהם. החילוט הוא בעיקר פועל יוצא של תפיסות ומעצרים של עברייני סמים. זה רכוש שהשתמשו בו כדי לבצע עבירה או שהושג בעקבות צבירת הכספים.

אם אדם נתפס על עבירות סמים, האם החילוט נעשה גם במסגרת החוקים הקודמים או החוק החדש נגד הלבנת הון הוא הכרחי פה?

יש לנו חוקים בתחום החילוט שאיפשרו לנו לבצע חילוטים גם בשנים קודמות לפני החוק החדש. אנחנו נמצאים בקו עלייה כל שנה. ככל שאנחנו תופסים יותר עברייני סמים כבדים אנחנו גם מצליחים לשים יד על הרכוש ומעבירים אותו לרשות המדינה.

יש מכוח החוק של הלבנת הון ויש מכוח פקודת הסמים יכולת לחלט רכוש שהושג מרווחי סמים. אלה שני מישורים.

כל סעיף בדיווח הוא בעצם נושא לישיבה נפרדת ולא אחת אולי. עכשיו אנחנו מקבלים רק תמונה כללית.

נכון. המטרה היא רק תמונה כללית.

נושא נוסף הוא שיתוף פעולה בין-לאומי. משטרת ישראל מחזיקה נציגים בחו"ל. היא משתפת פעולה עם משטרות העולם וניתן לראות שבשנת 2002 ניהלנו פרשיות בין-לאומיות בתחום הסמים, הסחר בנשים למטרות זנות, הלבנת הון ופשיעה מאורגנת. סך הכל 19 פרשיות, שזה נתון יפה מאוד, וזה נמשך כמובן גם בשנת 2003.

מספר משפטים לגבי שנת 2003. אנחנו מזהים ב-2003 מספר מגמות בתחום הלחימה בפשיעה. פה יש לנו מודל עבודה מסודר כדי למנוע התחזקות ארגוני הפשיעה וצבירת הון. אנחנו מניחים שתהיה עלייה בהיקף ההיצע והשימוש בסמים בחברה הישראלית. בני נוער זה בכפוף לחשיפה, וגם כאן זה תחום שנמשיך ונשקיע בו. אנחנו צופים שתהיה עלייה משמעותית של מעורבות נוער בפשיעה. אגב, אנחנו רואים את זה בנתונים, דבר שמחייב אותנו לפעילות מערכתית ובין-מערכתית. גם כאן, אגב, זהו אחד מיעדי העבודה המרכזיים, שמפכ"ל המשטרה הניח לפתחן של יחידות המשטרה.

אנחנו צופים פגיעה בכלכלת המדינה אם לא נמשיך ללחום בשלושת התחומים שבהם אנחנו בפיקוח בין-לאומי: הלבנת הון, סחר בבני אדם למטרות זנות וקניין רוחני. נמשיך לשים דגש בנושא עבירות ההונאה והזיוף. נמשיך לשתף פעולה עם יתר הרשויות בתחום ההשתלטות הבלתי חוקית על קרקעות הלאום, ונמשיך להשקיע מאמצים גדולים בתחום השהייה הבלתי חוקית, כולל טיפול בשלושה מרכיבים: מסיעים, מלינים ומעסיקים.

שתי מילים על ההמלצות. אנחנו נמשיך לשים דגש בתחום האלימות, וזה מונח על שולחננו, כפי שאמרתי. כך גם בתחום הסמים. פה אנחנו נשתף פעולה עם רשויות המניעה, הרשות למלחמה בסמים. גם בתחום בני הנוער אנחנו מגבירים ונגביר את הפעילות.

בתחום הלחימה והחזקת הנשק הבלתי חוקי, פיתחנו מודל עבודה מסודר ואנחנו עובדים על פיו.

הקשר בין תשתיות פליליות לבין פח"ע, גם כאן אנחנו ממשיכים לעבוד ואני מניח שנגלה פרשיות נוספות.

תחום ההונאה, תחום שאנחנו מחזקים אותו. תחום הרכוש, אנחנו מניחים שעבירת רכוש תמשיך להיות העבירה הדומיננטית גם בשנת העבודה 2003. בכל מה שקשור לשיתוף הפעולה הבין-לאומי, בעיקר בשלושת התחומים שעליהם דיברנו, הלבנת הון, סחר בנשים ותחום הקניין, אנחנו נמשיך לשתף פעולה גם עם משטרות חו"ל.

יש מספר יוזמות חקיקה שמונחות על שולחן הכנסת. היוזמה המרכזית היא קידום הצעת החוק למאבק בארגוני הפשיעה. הכנסת הקודמת הצליחה להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, היא הושלמה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, צריך להביא את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית ולאשר אותה. זה יתן לנו כלי עבודה יוצא מן הכלל כדי ללחום בארגוני הפשיעה ובתופעות פשיעה, בעיקר הפשיעה החמורה.

הצעה חוק ממשלתית?

הצעת חוק ממשלתית שחברו אליה כל המשרדים שאוכפים את החוק. רבותי, יש כאן בקשה של משטרת ישראל, להשלים את הטיפול בנושא.

עד כאן, תודה.

תודה רבה.

חבר הכנסת רומן ברונפמן, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך את יושב-ראש על הוועדה על פתיחה מאוד מוצלחת של שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל. היושב-ראש, דוד אזולאי ואנוכי כבר שבע שנים בכנסת. אם זכרוני אינו מטעה, זו הופעה שנייה של משטרת ישראל על כל מפקדיה בפני ועדת הפנים. רצוי מאוד שהמפגשים האלה יהיו יותר תכופים. זה גם לטובת הכנסת וגם לטובת המשטרה.

אני רוצה להעיר שתי הערות ושתי שאלות. ההערות הן, קודם כל הערכה רבה לפעילות המשטרה בתקופה האחרונה. אני חושב שכל נבחר וכל אזרח חייבים לומר את התודה.

עוד הערה חיובית למפכ"ל המשטרה על עמידתו הנחרצת בתנאי ההעסקה של השוטרים. הוא פשוט מנע העלאת הנושא הזה לדיון ציבורי, וטוב שעשה כך.

שתי שאלות אליך, אדוני המפכ"ל, שמטרידות את מנוחתי לפחות. שאלה אחת בתחום החקירה של הדרגים הפוליטיים. אנחנו ערים לשתי חקירות שהן חשובות מבחינת איתנות הדמוקרטיה במדינת ישראל, ואני מתכוון לחקירה שנוגעת ישירות או בעקיפין לראש הממשלה בפרשת סיריל קרן. אנחנו יודעים שנשלחו צוותים לדרום אפריקה ולאוסטריה. אנחנו רוצים לדעת האם המשטרה תקדם את הפרשייה הזאת כמו כל פרשייה שמונחת על שולחנה?

באותה הזדמנות אני מבקש לדעת מה בנוגע לחקירה בנושא האי היווני, שגם סגן ראש הממשלה ושר התעשייה והמסחר אהוד אולמרט מעורב בה לכאורה בעקיפין או במישרין.

שאלה שנייה, שלדעתי מצריכה את תשובתך הכנה, עד כמה שניתן, מעצרם ההמוני של ראשי התנועה האיסלאמית.

על כך יש לברך את משטרת ישראל.

אתה מברך בשמך. אני רוצה לדעת, האם המשטרה ערוכה להגשת תביעות? מה מצב העצורים? האם היקף המעצרים שהמשטרה ביצעה היה מוצדק?

בעצם אלה שתי השאלות שאסתפק בהן.

הכוונה היא אם לא היקף קטן מדי.

אתה תשאל את השאלות מנקודת ראות שלך. אני אשאל את השאלות בתורי מנקודת ראות שלי. תודה רבה.

האמת היא שהתרשמתי מהמצגת הזאת שאנחנו נמצאים במצב לא רע, כאילו אין הרבה בעיות במדינת ישראל, המצב בסדר באופן כללי. בהשוואה למדינות אחרות אנחנו נמצאים במקום סביר.

אני בא מעולם הביטוח, בגלל זה שאלתי את השאלה ששאלתי. צריך להבין שמה שמשפיע בעיקר על הביטחון האישי של האזרח זה אולי פחות התרעה על התקפת טרור, שעלול להיות פיגוע פה או שם, אבל מה שפוגע בצורה חזקה ביותר בביטחון האישי זה עצם העובדה שמישהו נכנס אלי הביתה, לוקח את המפתחות של האוטו ונוסע עם האוטו שלי, או שמישהו נכנס אלי הביתה ולוקח כל מה שיש לי בבית, עושה בבית שלי כבתוך שלו, ולמעשה לי אין שום אמצעי להתגונן בפניו מכיוון שהרי אסור לי לירות במישהו שחודר לדל"ת אמותיי.

הבעיה היא, כמו שאני רואה אותה, ואני רואה את זה גם בעבירות רכוש, מה שנקרא הרכוש הפרטי, אבל גם בעבירות רכוש עסקי, ששם יש עלייה כי כל שנה אני משלם יותר כסף. כשאני מדבר על עבירות למשל בשטח החקלאי, אנחנו מדברים על עבירות של גניבת טרקטורים, גניבת ציוד עבודה, פריצות באתרי עבודה. אלה נזקים של מיליארדי שקלים.

אני אתן לכם סיפור מהחיים, רק מלפני חצי שנה. גונבים טרקטור, מודיעים למשטרה, המשטרה באה, יש כמובן הודעה לאיתורן, האיתורן אומר מה שאומר, ואז באיזשהו שלב נוסעים על העקבות של הטרקטור, פתאום השוטר עוצר את הניידת ואומר לבעל הטרקטור: פה תזמין את המשטרה ממקום אחר כי פה נגמר גבול השיפוט שלי. אני רואה את זה כדבר הכי מטומטם שיכול להיות, סליחה על הביטוי אם זה חריף מדי, אבל שילמתי פה 100 אלף דולר וזה הרגיז אותי.

מעבר לזה, אתם הצגתם פה מספר של 25 אלף כלי רכב שנגנבו בשנת 2002 ו-9,000 כלי רכב הוחזרו כתוצאה מפעילות יזומה שלכם. זאת אומרת, שבעצם לא נגנב שום דבר כי חברות האיתור הפרטיות, שאני לא רוצה לנקוב בשמן, טוענות שהן החזירו בערך 12,000 כלי רכב. 12,000 ועוד 9,000, אין כמעט כלי רכב גנובים בישראל. אשרנו וטוב לנו.

קודם כל נגנבים. אתה אומר שאולי בסוף כאילו את כולם מחזירים.

אני רוצה לדעת, האם 9,000 כלי רכב הם כלי רכב שמודיעים לכם, שמדווחים כנמצאו כללית או שאלה כלי רכב שהמשטרה החזירה בפועל? אלה שני נתונים שונים לחלוטין.

אני לא יודע ולא מתמצה בנתונים שמדווחים על-ידי חברות האיתור הפרטיות. חלק לא קטן מהמכוניות מובאות פיזית על-ידי משטרת ישראל. בשנה האחרונה עשו פעילות בלתי רגילה במחוז ש"י, ואתה מודע לזה, ביחד עם הצבא וניצלו את הכניסות פנימה לתוך הערים והחזירו מאות רבות של כלי רכב, שחלקם, דרך אגב, לא מופיעים פה כי אנחנו מדברים פה רק על כלי רכב של שנת 2002. אנחנו מדברים גם על כלי רכב שהוחזרו משנים קודמות. חלק מהנתון שאתה רואה הוא הודעות של חברות האיתור.

מעבר לנושא עבירות רכוש שפוגעות בביטחון, יש נושא במרכזי הערים, בעיקר בערים הגדולות. אנחנו מוצאים יותר ויותר מצבים של עישון סמים או שימוש בסמים או סחר בסמים בצורה מאוד מאוד גלויה. אתה יכול לקחת עיר כמו ראשון לציון, ששם יש פעילות עצומה, ענפה מאוד בנושא זה. לפי הנתונים של המשטרה לעומת מה שאני רואה בשטח, הפער הוא עצום. אני כבר לא מדבר על נושא הזנות, שהיום אין כמעט עיר בישראל שאין בה כמה מאות בתי בושת.

קודם כל אני מקבל בברכה את סגן השר. אני חושב שהניסיון בצד המוניציפאלי-חברתי של חבר הכנסת אדרי הוא עצום. אני בטוח שהמערכת תפיק ממנו הרבה רווח.

לך, אדוני המפכ"ל, ולצוותך, ברכות על העובדה שאתם נמצאים בימים מאוד מאוד קשים וכולנו מודעים למעמסה העצומה שמוטלת עליכם. אני חושב שלבות כל האזרחים אתכם בימים כאלה קשים.

אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות. ראשית, על הקורלציה בין מצב כלכלי-חברתי לנתוני פשיעה. האם אתם רואים את זה בתור אקסיומה ברורה, או שאתם אומרים: עדיין הנושא הזה ניתן לשליטה גם במצב של תהום חברתית כל כך קשה שאנחנו נמצאים בה היום?

הדבר השני, לגבי הקיצוץ בתקציבים שלכם. במה אתם מקצצים במצב של אילוצים תקציביים? באיזה נושאים נוגעים בבשר החי מבחינת סדר העדיפויות שלך?

דבר שלישי, האם יש כלי חקיקה שאתם מעוניינים שנדון בהם תוך כדי שמירה ראויה על כבוד האדם, זכויות נחקרים וכל מה שקשור בזה? אולי יש נושאים שעוד לא מוצו ואתם רוצים לקדם.

לבסוף, נושא שאתה יודע שהוא קרוב ללבי, נושא המאבק בנגע הסמים. ראיתי פה את רפ"ק יפעת שטיינברגר, שגם איתה עבדנו צמוד. בנושא נגע הסמים, לאילו תופעות אתם נותנים השנה עדיפויות, האם לנוער, אקסטזי וכו'? תודה רבה.

תודה רבה.

יעקב אדרי, סגן השר לביטחון הפנים, בבקשה.

קודם כל שלום לכולם. קשה שלא להצטרף לכל הברכות למשטרה. אני חושב שצריך לתת הרבה הערכה למשטרה בתקופה כל כך קשה. כמובן, לולא המצב הביטחוני הקשה שכולנו מכירים, בהחלט המשטרה היתה יכולה להפיק תפוקות יותר ברורות בנושא הביטחוני-חברתי שלשמו היא נועדה. אבל כמובן שנושא הביטחון לוקח הרבה מהזמן של המשטרה והיא משתדלת לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.

אין ספק שהמצב הכלכלי משפיע על הפשיעה בכלל ועל הפשיעה של הנוער. אני ראיתי את הנתונים מכובע אחר, רואים את זה בכל הנושאים וכמובן שיש השפעה ישירה. גם ב-2003 אנחנו צפויים להחמרה בנושא הפשיעה על כל היבטיה.

בנושא החקיקה, אני מבטיח באופן אישי שאטפל בזה, יחד עם ידידי יורי שטרן. אם גמרו את הכול, חייבים להביא את החוק לקריאה שנייה ושלישית.

היו בעיות בסעיפים מסוימים של החוק הזה. היו שם סמכויות יתר למשטרה בעיניי וגם בעיני האנשים שדנו בחוק בכנסת הקודמת. אני לא יודע באיזה מצב זה נמצא כיום, כי רק בשבוע שעבר הממשלה העבירה בכנסת את דין הרציפות.

הדיון בחוק התקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אבל אני רוצה להיות שותף בדיון, ואני אומר פה מה שאמרתי גם בישיבת המליאה.

כשמדובר בהגדלת סמכויות המשטרה, לי כאזרח חשוב גם לראות כמה המשטרה משתמשת בכלים שיש לה בצורה נכונה, שקופה ומאוזנת. לכן, יש מספר דברים, כמו האזנות הסתר, שאני רוצה לבדוק אותם לעומק לפני שאני לפחות, כחבר הכנסת, אתן את התמיכה המלאה שלי לחקיקה שמגדילה את הסמכויות בתחום די מעורפל. אני זוכר את כל הדיונים. הדברים האלה, מצד אחד חשובים יותר ויותר גם מהנתונים שאתם הצגתם; מצד שני, אנחנו צריכים לעשות פה כמה צעדים לפני שנרחיב את הסמכויות. זאת דעתי.

בכל מקרה אני אקדם את הנושא.

נושא התנועה האיסלאמית – כאחד שהיה קרוב לעניין, לפחות בשלבים הסופיים שלו, אני חושב שהמשטרה עשתה עבודה מאוד מאוד יסודית. אנחנו כמובן ניווכח בהמשך כאשר בתי המשפט ימצו את הדין בעניין הזה. אני מאמין שהנושא הוא ברור. אני מאוד מקווה שבית המשפט יגיד את דברו בקול רם.

הדבר האחרון שאני מבקש מהמשטרה הוא לשים דגש על נושא הנוער. אנחנו רואים עקומה של התדרדרות חמורה מאוד. חשוב מאוד שבנושא הזה תהיה הקפדה יתרה וגם תשומת לב רבה.

אדוני היושב-ראש, יש נושא אחד שלא שמעתי עליו התייחסות, נושא הבנייה הבלתי חוקית. בתפקידי הקודם כסגן שר הפנים, בנושא הזה היה נתק בין המשטרה לבין ועדות הפיקוח של משרד הפנים. לשמחתי הרבה במחוז הדרום היה שיתוף פעולה יוצא מן הכלל ואכן יצאו לכמה פעילויות ובצעו את צווי ההריסה. אבל במחוזות אחרים יש לי הרושם שזה לא בדיוק ככה, במיוחד מה שנקרא אזור המשולש. שם יש בעיות קשות.

השאלה היא אם גם השנה ישימו דגש על נושא הבנייה הבלתי חוקית?

אני אוסיף שאלה קצרה. הזכרתם את הקשר בין שהייה בלתי חוקית לטרור. האם בקטע של סמים אתם מזהים סימנים של פעולה מכוונת מצד גורמי החבלה להכנסת סמים בישראל, או שזה שיתוף פעולה על בסיס כספי, על אינטרס כלכלי?

לגבי השאלה האחרונה, הקשרים שזיהינו בעיקרם הם קשרים כספיים וכלכליים. לא עלתה בינתיים מגמה של החדרת סמים לתוך תחומי מדינת ישראל באופן מואץ כדי לפגוע באוכלוסייה. הקשרים הם בעיקר קשרים של תן וקח, בעיקר קשרים על רקע כספי וכלכלי.

הועלתה פה סוגיית המסיונרים. הנושא הזה מטופל. כאשר יש לנו מידע ויש תלונה שזה נעשה בכפייה, בפיתוי, באיום, בתשלום, יש טיפול.

במסגרת של החזרה בתשובה?

זה לא נחשב למסיונריות. כשאתה בא לילד ממשפחה נוצרית ואתה מחזיר אותו לנצרות, זה לא נחשב למסיונריות, וגם לא כאן.

אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, ככלל, תפקידה של משטרת ישראל לחקור ולגלות עבירות. כאשר יש ראיות לעניין, אנחנו מגישים את זה הלאה. זה התפקיד שלנו ואנחנו צריכים לעסוק בכל מקום שלכאורה יש שם עבירה. כמובן צריך להבין שבמציאות הקיימת, גם לפני שנתיים של טרור, אבל בטח בתקופת שנתיים של טרור, כולנו עובדים על-פי סדר עדיפות.

דיברתי קודם תוך כדי הסקירה שבסוף גם צריך לראות איך שאר החוליות בשרשרת פועלות. אם המשטרה תעשה עבודה גדולה ובסוף תביא לבית המשפט ובית המשפט, מכל מיני טעמים, לא ימשיך את השרשרת, אז בשביל מה אנחנו עושים את העניין? אגב, אנחנו נחשבים בעולם למשטרה שיחסית פועלת במגוון רחב מאוד של עבירות. יש לא מעט משטרות, שבחלק מהעבירות שרשומות פה הן בכלל לא מטפלות. למשל בארצות-הברית, במרבית עבירות הרכוש המשטרה לא מטפלת, בכלל לא מגיעים למשטרה.

מי כן?

חברות הביטוח. לא הולכים למשטרה, לא מגישים אפילו תלונה במשטרה על העניין.

אתם לא לוקחים דוגמה מהם.

לא, לא. אנחנו פועלים מול המציאות הנדרשת, ואנחנו נחשבים בעולם כמשטרה שיחסית מטפלת בהיקף גדול מאוד של סוגי עבריינות, שבמקום אחר לא מטפלים בהם.

הדבר השני שאני רוצה להגיד, פשיעה היא תוצאה. אם שואלים מה הסיבה, בעיות כלכליות הן סיבה, בעיות חברתיות הן סיבה, בעיות טרור הן סיבה, מצוקות – הכל הן סיבות שבסופו של דבר מייצרות את העניין.

עד כמה אפשר לדבר על המצב - לכאורה היה אפשר להציג פה את התמונה כאילו שהיא טובה. אנחנו משקפים מציאות. אם היא טובה או לא טובה, זו התייחסות סובייקטיבית. בעיניי אם יש 150 מקרי רצח במדינת ישראל, צריך להיות אפס מקרים. אם יש 60% עבירות רכוש, צריך להיות אפס. אבל אנחנו מבינים שבמציאות הזאת זה מושג אוטופי. לכן עד כמה זה חמור או לא חמור, כל אחד יתייחס. אנחנו משקפים מציאות. לא אמרנו אם זה טוב או לא טוב. הצגנו את הנתונים.

הדבר השלישי שאני רוצה להגיד הוא שנדמה לי שאחד התפקידים החשובים של הוועדה הזאת כחלק מבית המחוקקים, הוא בראייה הכוללת של הגנה על האזרח וחקיקה היא חלק מההגנה על האזרח. נכון שצריך לשמור על האיזונים, אני מסכים, צריך לעשות את הדברים בשיקול דעת, אבל צריך לקדם את נושא החקיקה. אנחנו העלינו חלק מהדברים, יש תהליכים שמקדמים מקומות אחרים. אין ספק שיש לנו עדיין במספר תחומים פערים לא קטנים, שכתוצאה מזה היכולת לממש את הטיפול בפשיעה ויכולת ההרתעה נפגמות במידה מסוימת. זה ברור לגמרי. אנחנו כמובן נשתמש גם בשירותים של הוועדה הזאת כדי לנסות דרככם לקדם נושאים.

אני רוצה להגיד שלפני שבוע קיימנו דיון מקיף מאוד עם השר לביטחון הפנים בנושא פשיעה. יחד אתו אנחנו מנסים לקדם לא מעט דברים, לראות את סדר העדיפות.




משטרת ישראל הגדירה מספר תחומים כיעדים מרכזיים. דבר ראשון, נושא התגברות הפשיעה החמורה, כנופיות הפשע. דבר שני, נושא הסמים. דבר שלישי, נושא הנוער. אנחנו רואים בו בשנים האחרונות כנושא מרכזי. אנחנו מקדמים הרבה מאוד נושאים גם בתוכנו וגם מסביב, עם משרד החינוך ועם מערכות אחרות. יש שם שדה שצריך לחרוש אותו הרבה יותר ולא רק בהיבט המשפטי אלא גם בהיבטים כוללים. דבר רביעי, אלה כמובן שלוש העבירות שדיבר עליהן ראש אמ"ן, שהן בעצם בראייה בין-לאומית, וזה נושא הלבנת הון, נושא סחר בנשים והנושא של קניין רוחני. אלה הם פחות או יותר סדרי העדיפויות שלנו.

על נושא החקירות אני מנוע כמובן מלדבר, בטח בפורום הזה, על החקירות שקשורות לראש הממשלה ולתנועה האיסלאמית. התפקיד שלנו זה לחקור עבירות לכאורה ולנסות למצות אותן. איך זה יהיה, מה זה יהיה במבחן התוצאה, אם עבדנו נכון או לא נכון, זה כבר תהליך אחר ואני מנוע מלהתייחס לעניין הזה.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, אין שום ספק שהאיום המרכזי על עבודת המשטרה, מעבר לכל מה שראיתם, זה כמובן הקיצוץ שאנחנו בתוכו. אנחנו מבינים שאנחנו חלק ממנו. אם אתם שואלים אותי, זה יפגע בעבודת המשטרה. זה יתן פחות שירותים ולוח זמנים פחות מהיר ממה שיש היום עם יכולת הרבה יותר מצומצמת להרחיב תחומים וליזום דברים. אסור למשטרה לטפל בשוטף, המשטרה צריכה להתעסק בין היתר ביעדים אסטרטגיים שאם לא נתחיל להשקיע בהם היום, לא נהיה רלוונטיים מחר. למשל הנושא הטכנולוגי לא עלה כאן. אם לא נהיה בחזית הטכנולוגיה, לא נהיה. לכן בעניין הזה, אין ספק שאם יממשו את הקיצוץ על משטרת ישראל שהוא בסדר גודל גדול של כוח-אדם, של אמצעים, היכולת של המשטרה להתקדם, לטפל ולהקנות ביטחון אישי לאזרח תהיה מוגבלת. תודה.

תודה רבה.

כמה דברי סיום. אנחנו מודים על ההופעה שלכם. לכל חברי הכנסת יש הוקרה מלאה על העומס שאתם עומדים בו. אני אישית מעלה על נס את עצם העובדה שגם החברה הישראלית התחשלה, כי במצב שאנחנו חיים בו אפשר היה לצפות לגידול הרבה יותר דרמטי בהתפרעויות, הרס מערכות וכו'. זה שהפשיעה נשמרה ברמה פחות או יותר זהה כמה שנים, זה ציון לשבח לחברה הישראלית וגם למשטרת ישראל. למרות שהיתה הסבה מסיבית מאוד של כל המשאבים שלכם, כוח-אדם, הראש והלב לנושא הטרור, אתם עדיין עומדים במשימות בתחום הפשיעה.

אני חבר בוועדת חקירה בנושא הסחר בנשים ואני יכול לאשר שהשינוי שחל בתחום הזה הוא משמעותי, הוא קיבל הכרה בין-לאומית, אבל גם אנחנו כאזרחים וכחברי כנסת רואים את התזוזה האמיתית.

יש עוד כמה תחומים, כמו השימוש בסמים בקרב בני נוער, שהמשטרה מתקשה להכנס לזה. אני מקווה שיהיו שינויים גם בתחומים האלה.

בנושא התנועה האיסלאמית, מעבר לשבחים על החקירה, הרי כמה שנים התחזקה התחושה שהמשטרה לא נכנסת למקומות האלה, שהמקומות האלה כבר הפכו לעולם סגור. כל מה שמתרחש שם, המשטרה מפחדת, לא נוגעת בהם. אני מקווה מאוד שהתחלתם בפעולה הזאת כדי לשבור את התחושה המסוכנת הזאת, שיש במדינת ישראל ערים שלמות או אזורים שלמים שאין למשטרה כניסה אליהם.

בדיוני הוועדה שלנו אנחנו נתרכז בכמה מהנושאים האלה, כולל נושא הבנייה הבלתי חוקית. אני מודה לחבר הכנסת דוד אזולאי שהזכיר את הנושא הזה. אני גם סימנתי את הנושא הזה בעדיפות גבוהה. אנחנו נדון גם באזורים פרובלמטיים כמו העיר לוד, שהיא פשוט לא יורדת מסדר יומה של הכנסת ושל רבים מאתנו כחברי כנסת. אנחנו נצא לסיור משותף, אני מקווה, וגם נקיים פה בקרוב דיון על מה שקורה בעיר כי אסור לנו לאבד את מרכז הארץ, כמו כל מקום אחר, אבל פה זה במיוחד כואב.

תודה רבה. יישר כוח. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 11:15.