פרוטוקולים/כלכלה/6418



ועדת הכלכלה (9) -2-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/כלכלה/6418
ירושלים, י"א באייר, תשס"ג
13 במאי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שני, ג' באייר התשס"ג (‏5 במאי, 2003), שעה 09:30

1. תקנות שירותי הובלה (תיקון), התשס"ג-2003 (בדבר הובלת חומרים מסוכנים)

2. תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ג-2002 (בדבר הובלת חומרים מסוכנים בכלי-רכב)

3. תקנות מסילות הברזל (שינוע חומרים מסוכנים) (תיקון), התשס"ג-2002

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
דניאל בנלולו
יצחק וקנין
איתן כבל
איתן ליבוביץ'
מלי פולישוק-בלוך

עו"ד עדה וייס - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה
אבישי מיכאלי - מנהל אגף שינוע חומרים מסוכנים, משרד התחבורה
עו"ד בני רובין - משרד המשפטים
נצ"מ משה בן-זיקרי - ראש מחלקת תנועה, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ זאב ולדינגר - ראש מחלקת אבטחה, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ שולמית שמעון - ראש חוליית תעבורה, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק אבי פרנקל - עוזר יועמ"ש, משטרה, המשרד לביטחון פנים
רס"ן רוברט נויפלד - יועץ משפטי באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, הפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון
עו"ד חגית אייזנמן - לשכה משפטית, המשרד לתשתיות לאומיות
מיכל בר-טוב - ראש אגף חומרים מסוכנים, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד רחל אדם - ס/יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
לימור אוסטרבסקי - אגף הכימיה, התאחדות התעשיינים
עו"ד אריה נייגר - יועץ להתאחדות התעשיינים
גבי בן-הרוש - יו"ר מועצת המובילים
דוד כוכבא - מנכ"ל מועצת המובילים
פיני סבח - חבר הנהלת מועצת המובילים
רפאל אברג'יל - חבר הנהלת איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
מיכה גולד - חבר הנהלת איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
עו"ד ג'ורג' דבי - סמנכ"ל חברת אמישרגז
יוסי כרמלי - מנהל חטיבת המטענים, רכבת ישראל
יצחק שונמי - ממונה בטיחות ארצי, רכבת ישראל
עו"ד אסתר אורן - יועצת משפטית, רשות הנמלים והרכבות
שמעון ליאור - ראש היחידה לבטיחות, רשות הנמלים והרכבות

אתי בנדלר
ישראל בלושטיין (מתמחה)

לאה ורון
רשמה: אירית שלהבת

תקנות שירותי הובלה (תיקון), התשס"ג-2003 (בדבר הובלת חומרים מסוכנים)
תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ג-2002 (בדבר הובלת חומרים מסוכנים בכלי-רכב)

אנחנו רוצים לפתוח את הישיבה. על סדר היום תקנות שירותי הובלה (תיקון), התשס"ג-2003 (בדבר הובלת חומרים מסוכנים); תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ג-2002 (בדבר הובלת חומרים מסוכנים בכלי-רכב); ותקנות מסילות הברזל (שינוע חומרים מסוכנים) (תיקון), התשס"ג-2002. אבקש מגברת עדה וייס להציג את הנושאים.

בעקבות המצב הבטחוני הוחלט על תיקון תקנות שירותי הובלה בכמה עניינים: לחייב להתקין מכשיר קשר נוסף או מכשיר איכון נוסף ברכב מסחרי המוביל חומרים מסוכנים כדי שאפשר יהיה לבדוק בדיוק היכן נמצא כלי הרכב. כמו כן, לקבוע מקומות חנייה מוסדרים לחניית רכב מסחרי שמוביל חומרים מסוכנים. בהתאם, אנחנו מבקשים לתקן את תקנות שירותי הובלה.

אנחנו מבקשים להוסיף בתקנה 7(ב) אחרי "מכשיר קשר": "מכשיר איכון ואיתור או מכשיר אחר לתקשורת". אנחנו מחייבים את כל בעלי הרכב להתקין מכשיר כזה בכלי רכבם אם הוא מוביל חומרים מסוכנים.

התיקון השני הוא קביעת המקום שבו מותר לרכב המוביל חומרים מסוכנים לחנות. אנחנו מבקשים להוסיף על הכתוב בתיקון התקנה, בתיאום עם המשרד לאיכות הסביבה. אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 17(א) לתקנות שירותי הובלה כדלקמן: "לא יחנה נהג רכב המוביל חומר מסוכן ולא ירשה מוביל להחנות רכב המוביל חומר מסוכן, אלא במקום המיועד לחניית רכב כאמור, שאישר מפקח בכתב, לפי אמות מידה שיקבע בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה".

אני מציעה שכאשר נגיע לתקנות נקרא את הסעיף הרלוונטי ואז תוסיפי את התיקון. בשלב הזה את מציגה את שתי מערכות התקנות.

יש תיקון מקביל בתקנות התעבורה, תיקון תקנה 76 שקובע את מקום החנייה המותר לרכב המוביל חומרים מסוכנים. היום זה "400 מטר ממקום מגורים או מבנה ציבור" ואנחנו מבקשים להפנות את זה להוראות החדשות של תקנות שירותי הובלה. זה מה שציינתי קודם, תיקון לתקנה 17, שהחנייה תהיה במקום מוסדר שייקבע לפי קריטריונים שיאושרו בכתב בידי המפקח.

בהנחה שהתוספת שלך מתקבלת.

אנחנו במשרד לאיכות הסביבה מבקשים – בנוסף למה שהציגה גברת עדה וייס – להשאיר את נוסח הקיים של התקנות, שרכב המוביל חומר מסוכן לא יחנה במרחק קטן מ-400 מטר ממבנה מגורים או ממבנה ציבורי. אנחנו מבקשים להשאיר את זה.

אתם העברתם לנו נוסח לתיקון התקנות. עכשיו גברת עדה וייס מציעה תיקון נוסף, ואילו גברת רחל אדם מבקשת להשאיר את הנוסח הקיים.

אני עוד לא הצגתי את זה. אנחנו מבקשים לתקן את תקנה 17(א), בתיאום עם המשרד לאיכות הסביבה.

את מדלגת על סעיף 1 ועוברת לסעיף 2 בתקנות שלפנינו, שעניינו בהחלפת תקנה 17 בתקנות שירותי הובלה: "חניית רכב המוביל חומר מסוכן".

17(א) "לא יחנה נהג רכב המוביל חומר מסוכן ולא ירשה מוביל להחנות רכב המוביל חומר מסוכן, אלא במקום המיועד לחניית רכב כאמור, שאישר מפקח בכתב לפי אמות מידה שיקבע בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה".

עכשיו תבוא תקנת משנה (ב) חדשה: "מרחק החנייה ממקום מגורים או ממבנה ציבור לא יקטן מארבע-מאות מטר אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה".

לגבי מכשיר הקשר: אני לא יודע על איזה מכשיר קשר מדובר. במשאיות יש לנו מכשירי קשר ופלאפונים, וכן יש לנו מערכות איתורנים לגילוי וזיהוי של גניבות רכב שפועל און-ליין 24 שעות ביממה. לצערי, על אף כל המכשירים האלה משאיות נגנבות ולא מוצאים אותן. אני לא יודע על איזה מכשיר מדובר בתקנות הללו. על איתורן? חברות הביטוח מחייבות להתקין מכשיר איתור בכל המשאיות, ללא כל קשר להובלה של חומר מסוכן או אי-הובלתו. לפיכך האיתורנים האלה כבר קיימים במשאיות.

הייתי מבקש לתקן ולהוסיף דבר אחר. החוק מחייב שמשאיות המובילות חומרים מסוכנים ושקיבלו היתר לא יחנו 400 מטר מאזור מגורים, ומחייב גם שמירה על המשאיות. לחברות ההובלה הגדולות יש שומרים על כלל המטענים, ולא רק על החומרים המסוכנים. לצערי נתקלתי לא אחת – ובעניין זה אני רוצה שהמשרד לאיכות הסביבה יהיה מעורב – בכך ש-50% מכלל המשאיות המובילות חומרים מסוכנים חונות בפתחי רחובות, בשכונות מגורים. הנהגים מורידים את השלטים המודבקים על גבי המכולות שמעידים, על-ידי קוד בין-לאומי, שמובל חומר מסוכן.

אתה מדבר על שני דברים: על מכשיר האיתור והאיכון, ועל מקום החנייה.

לצערי נתקלתי במקרים שמשאיות המובילות חומרים מסוכנים לא יכולות לחנות במגרש החנייה האמיתי שהחוק מחייב. אין מגרש כזה בנמצא. יש בעיה כלל-ארצית למשאיות למצוא מקום חנייה בתוך הערים אבל אני מתייחס בפרט לחומרים המסוכנים. היה מקרה לפני כמה חודשים בקריית-גת שפרצו מכולה והגנב הדליק מצית כדי להסתכל ובנס נמנע אסון.

אנחנו ממשיכים את ישיבת הוועדה במקביל לדיון במליאה באישור יושב-ראש הכנסת.

יש מצוקת חנייה אמיתית לכל בעלי המשאיות. השלטון המקומי מתעלם מזה כבר כמה שנים. משרד התחבורה ניסה בכל מיני דרכים למצוא פתרון אך בינתיים מנכ"לים התחלפו, שרים התחלפו ולא נמצא פתרון. הבעיה היא אמיתית, אין למשאיות איפה לחנות. רבותי, יכולים להיות חוקים ותקנות אך נהגי המשאיות מחנים אותן בשכונה או ברחוב ליד ביתם ונוצר שם מין "פי-גלילות" קטן בלילה. איך הם עושים את זה? מורידים את השלטים של 'חומרים מסוכנים'.

אולי זה גזירה שאי אפשר לעמוד בה.

אני אומר גם למפקח, למי שנותן את הרשיונות, חייבים לוודא שאכן יש מגרש כפי שהחוק מחייב, עם שמירה אמיתית. יש דרכים לבדוק את זה. לא לתת היתר לנהג להוביל חומרים מסוכנים אם הוא לא נוהג על-פי החוק.

האם יש בארץ מגרשים כאלה?

לצערי אין.

האם יש היערכות להקמת מגרשים כאלה?

גוזרים על הציבור גזירה שהוא לא יכול לעמוד בה.

הנושא הזה טופל בשנת 1999 במשרד לתשתיות לאומיות. אני ביקשתי מחברי, מר אבישי מיכאלי ממשרד התחבורה לא לתת רשיונות באופן גורף כי הנהגים מחנים משאיות עם חומרים מסוכנים בשכונות מגורים בלילה, וזו הסכנה.

אדוני היושב-ראש, בעבר בעת היותי חבר במועצת עיריית אשדוד, שהיא עיר נמל, הייתי ממונה על התחבורה בעיר. אנחנו ביקשנו להקים חניון למשאיות, ואכן הוקם שם חניון כזה. לכן אני פונה כאן למשרד התחבורה ולמשרד לאיכות הסביבה. ראשית, הייתי מציע להגיש פנייה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה ולשלטון המקומי, שיכריחו את ראשי הערים למצוא מקום עם שמירה נאותה, כמו שאמר מר גבי בן-הרוש. ולא רק שמירה אלא כאשר מגיע לשם נהג משאית באמצע הלילה אין לו איך להגיע לביתו ולפיכך זה לא עובד, לפי נסיוני. אם רוצים להעביר פה הוראה לנהגי משאיות גם צריך למצוא להם פתרון איפה להחנות את המשאיות שלהם ואיך להגיע חזרה לביתם. זה דבר אחד.

לגבי נושא מכשירי הקשר – אין לי מה להתייחס.

חשוב מאוד להביא את הנושא הזה בפני ועדת הפנים ואיכות הסביבה כדי שזה יטופל גם בהיבט של השלטון המקומי.

מאחר ואנחנו מדברים כאן על חבילה של תקנות שמתייחסת להחניית רכב שמוביל חומר מסוכן, אבקש להתייחס למכלול התקנות האלה.

אין לנו בעיה עם הסעיף הראשון.

הניסוח של הסעיף השני הוא קצת בעייתי. אם אני קובעת בתקנות "לפי אמות מידה שיקבע בהתייעצות עם ..." השוטר בשטח לא יוכל להתמודד עם זה. אצל המפקח תהיה רשימה וכאשר יגיע השוטר לאכוף הוא לא יידע אם מותר או אסור. איך הוא ימצא את הרשימה הזאת?

מה את מציעה?

השוטר צריך להתמודד עם דברים ברורים וחד-משמעיים. לא מפריע לי שתהיה רשימה. השורה התחתונה, אנחנו צריכים איזה דבר ברור וחד-משמעי, כמו תמרור למשל, כמו אתר שייקבע כמקום חנייה לחומר מסוכן.

מדובר כאן על חנייה. ומה לגבי העמדת רכב? בתקנות התעבורה ניתן למצוא "לא יחנה ולא יעמיד". פה אין את העניין של העמדת הרכב, ואני מבקשת להוסיף אותו.

אין לנו התנגדות להוספת איסור על החניית רכב המוביל חומרים מסוכנים פחות מ-400 מטר ממבנה ציבור או ממבנה מגורים, פרט לפריקה וטעינה, אבל אנחנו צריכים שהדברים יהיו ברורים וחד-משמעיים.

אני עוברת לתיקון תקנות התעבורה, תיקון תקנה 76(ג). הרחיבו את התקנה מבחינת האיסור של החניית רכב. נכתב כאן: "לא יעמיד אדם רכב מסחרי" ואני מבקשת להוריד את המילה "מסחרי" משני טעמים. אחד, ההגדרות של משרד התחבורה ברשיון הרכב לא מגדירות "רכב מסחרי". הוא מגדיר "רכב משא" וזה יוצר לנו בעיה מבחינת האכיפה. "רכב משא" לא מופיע בהגדרות של תקנות התעבורה, לא מוכרת חיה כזאת בחוק. לכן קשה לנו לאכוף. כשאנחנו מגישים דוח, ומדובר ברכב משא, והוראת החוק מתייחסת לרכב מסחרי, הדוח הזה עלול ליפול בבית-המשפט.

את מבקשת שבמקום המילה "מסחרי" יבוא "משא"?

לא. אני מבקשת שיהיה רשום "רכב". למה? משום שלעתים לא מדובר ברכב מסחרי. בתחנות הדלק הפירטיות שמנו לב שמדובר בנגרר שפרק חומר מסוכן.

אם יהיה כתוב "רכב" – זה כל רכב.

נכון. גם היום בתקנה 76 הקיימת כתוב במפורש "מכלית". גם המושג "מכלית" לא מוגדר כ"רכב מסחרי". ההגדרה של "רכב" היא הרבה יותר רחבה והיא עונה טוב יותר לדרישות.

יש לי שאלה של הדיוט. אם אני מובילה ג'ריקן של נפט במכונית שלי האם זה לא עלול להפוך אותי לעבריינית אם אני אשאיר את הג'ריקן במכונית על-יד הבית?

אבל אם תישאר המילה "מסחרי" תהיה לנו בעיה אמיתית באכיפה.

יתכן שצריך לחשוב שוב ולקבוע על אילו כלי רכב זה יחול, כלי-רכב מסוג כלי הרכב המוגדרים בתקנות התעבורה, אבל לא לעשות את זה הגדרה כל-כך גורפת.

גם היום בהגדרה בתקנה 76 מדובר על "רכב".

החוק מתייחס להובלה מ-10 טון ומעלה.

אבל לא לגבי חומרים מסוכנים.

בתקנה 76 הנוכחית כתוב: "לא יחנה רכב" – ולא "רכב מסחרי" – "או מכלית המיועדים או משמשים להובלת דלק נוזל קורוסיבי, חומר רדיואקטיבי ...". כלומר, גם במצב הנוכחי מדובר על "רכב" ולא על "רכב מסחרי".

זה לא הנוסח.

אני מבקשת להשאיר רק את המילה "רכב" ולהוריד את המילה "מסחרי". ברור לחלוטין ששוטר לא יאכוף את זה על הובלת ג'ריקן עם דלק. תשאירו למשטרה להבין מה הגיוני ומה לא.

לא מקובל עלי שאנחנו מקבלים בקשה לתיקון תקנות ואילו כאן כבר מתבקשים תיקונים נוספים ואין תיאום בין הגורמים השונים. אם זה הכיוון, אני פשוט לא אדוּן בתקנות. אני אומר את זה למשרד התחבורה ולמשרד לאיכות הסביבה ובוודאי גם למשרד המשפטים. הטכניקה הזאת מאוד-מאוד לא נראית לי, שאנחנו עכשיו עושים ישיבת עבודה ומכינים את התקנות. אני חוכך בדעתי האם להחזיר לכם את התקנות האלה.

שיישבו ביניהם וילבנו את מה שצריך ללבן.

למרות ששר התחבורה נמצא כעת בחוץ-לארץ וביקש לא לעכב את הנושאים של משרד התחבורה, הטכניקה הזאת מאוד לא נראית לי. מכיוון שהגיעו לכאן אנשים אנחנו נשמע אותם, זה הדבר היחיד שאני יכול לעשות.

כדאי שאלה שצריכים אחר-כך להכין את הנוסח ישמעו את ההסתייגויות.

יש לי כמה שאלות. אם אני מבין נכון, עדיין לא הוגדרו מגרשי חנייה למכוניות האלה ועוד לא אותרו אותם מגרשים. לא כתוב פה מתי התקנה נכנסת לתוקף.

ממועד פרסומה, אם לא כתוב אחרת.

אם כך, מה העונש למי שלא מקיים את התקנה?

העונש גם מוגדר. הבעיה היא איך אפשר לעמוד בהוראות התקנה.

לזה אני חותר. אם אין מגרשי חנייה מוכנים, או אם שטחים לא הוכרזו כמיועדים לחניית משאיות כאלה, או אם אין רשימה כזאת ואתם רוצים כבר להכניס את התקנה לתוקף אז בעצם כל נהגי המשאיות יהיו עבריינים כי הם לא יכולים לחנות. אנחנו מדברים על מצב שאני לפחות שומע עליו יותר מחצי שנה, מאז האסון שנמנע ב"גלילות", שמחפשים כל העת סידור כלשו לאותם רכבים. תחליטו מה אתם רוצים. העיקר שתהיה תקנה כתובה בקובץ התקנות ואף אחד לא יישם אותה?

כבר היום לפי תקנות שירותי הובלה הקיימות אחד התנאים לקבלת רשיון מוביל לחומרים מסוכנים ורשיון מוביל בכלל זה שיש לו מקום חנייה.

אבל אתם לא הגדרתם. האם יש הגדרה של מגרשים שבהם מותר להחנות חומרים מסוכנים?

כבר ברור שאתם לא הגעתם מוכנים. כדאי שתקשיבו למה שנאמר פה כדי שבפעם הבאה יהיה אפשר לעשות עבודה מסודרת.

אני מהפרקליטות הצבאית. אני מבקש להתייחס לתיקון בתקנות התעבורה. אני מבין שהרקע לתיקון נובע ממטרה בטחונית ונראה לי אבסורד שדווקא בנו זה יפגע, דווקא בביטחון. כרגע חוק שירותי הובלה לא חל על צה"ל ואילו תקנות התעבורה – כן. נראה לי שלא הגיוני שאנחנו נצטרך, בוודאי לצורך פעילות בטחונית או מבצעית, כמו טנק שמוצב בשכונת גילה, לבקש אישור מהמפקח למקום החנייה של הטנק שמוביל תחמושת. מעבר לזה, בתוך שטחים צבאיים, במקרקעין שתפוסים על-ידינו או בשטח אימונים אנחנו לא נפנה למפקח על-פי חוק שירותי הובלה, שכזכור זה חוק שלא חל עלינו, כדי לקבל היתר.

יש כאן הרחבה מאוד רצינית לתקנות שמדברת גם על סוגי כלי הרכב וגם על סוג החומרים שהתקנה תחול עליהם.

אנחנו מבקשים להכניס סייג לתחולה על הצבא, או לכל הפחות כברירת מחדל, כמו שנאמר בחוק החומרים המסוכנים, שהתקנה לא תחול על פעילות בטחונית או מבצעית של הצבא וכן בשטח צבאי. אנחנו מוכנים להציע לכם הצעת נוסח אבל אני מבין שאדוני מתכוון להחזיר את כל הדיון לממשלה. זה דבר קריטי מבחינתנו.

בסוף הדיון אני אציע סיכום ואבקש שאתם תיקחו חלק בדיון שנוגע אליכם.

לא אגע בדברים לגופם. מכיוון שאני רואה לאן אדוני היושב-ראש מוביל, אני רוצה לחזק עניין אחד. אי-הסדר וחוסר הבשלות של התקנות האלה הם מעבר למה שאדוני מתאר לעצמו. יש לנו הגדרות שונות של "רכב מסחרי" בפקודת התעבורה ובחוק שירותי הובלה שלפיו הותקנו התקנות האלה ולא עשו בזה סדר. יש לנו לפחות 3 חוקים שמתייחסים לתחום הזה והם מגדירים "חומר מסוכן" בצורה שונה.

יחליטו מתקיני התקנות מה שרוצים. אנחנו רוצים דבר אחד – אנחנו רוצים ודאות, אנחנו רוצים לדעת מה רוצים מאיתנו. אני אומר לאדוני שחבורת האנשים הנכבדים שהכינו תקנה, שהיא תקנה ראויה, לא עשו ביניהם סדר. אם התקנה הזאת תעבור כמו שמוצע כעת אנחנו לא נדע מה חל עלינו. רצוי שהרשויות יישבו ויגדירו, ראשית, מה זה "רכב מסחרי". הרעיון היה שזה יחול רק על הובלה מסחרית ולא על הובלה פרטית אבל עכשיו אני רואה שמרחיבים את זה גם להובלה פרטית. שנית, יגדירו אילו חומרים מסוכנים כלולים בזה.

אני רוצה להדגיש מה המצב הקיים היום. אני סמנכ"ל "אמישרגז" ואני מתייחס לנושא הגז. היום מחלקים גז לצרכנים ובערב חונים במקומות מוסדרים. כרגע הולכים לשנות את זה ולהכליל את זה על כל מדינת ישראל, לא רק לאנשים שעוסקים בגז. מי שעוסק בגז יש לו תקנות, יש לו רישוי עסקים.

אפנה את תשומת לבו של כבוד היושב-ראש לתקנות הקיימות. תקנה 76 מדברת על כך ש"לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או משמשים להובלה ...", אז אנחנו יודעים שזה עסקו כי הוא מוביל חומרים מסוכנים. בזמן החלוקה מותר לו להיות על-יד בתים ובערב הוא יחנה במקום מאושר. קבעו כללים שזה חל על רכב עד 4,000 קילוגרם במרחק 400 מטר. מי שרוצה לחנות במרחק מעל 400 מטר ממקום מגורים שיחנה במדבר או איפה שהוא רוצה.

כרגע מחקו את שלושת הדברים. אל"ף, לא רכב המיועד להובלת חומרים מסוכנים אלא כל רכב מסחרי. בי"ת, נמחקו הכמויות וזה מתייחס גם לכל בעלי הטנדרים שעוסקים בריתוך, בזיפות, בהלחמה, בכבלים ב"בזק" וכדומה שלא יוכלו לעבוד או להחנות את הרכב כי הכמות נמחקה. אני לא רוצה להגזים ולהגיד שיכול לבוא שוטר ולתת רפורטים גם לכל אלה שעושים מנגלים בכינרת, חונים ומשתמשים בבלון גז בטנדר, זה הגזמה. גימ"ל, נמחקו גם המרחקים.

ההצעה הזאת סותרת גם תקנות אחרות. כבוד השר ליברמן חתם לא מזמן על צו הפעלת רכב בגפ"מ, אישור להפעיל מכוניות בגפ"מ מבחינה אקולוגית. כל האנשים שיש להם רכב שמופעל על גז – לא רק משאיות, אלא כול רכב – היכן יוכלו לחנות? אז כל אחד יפנה למפקח?

יש הוראות של המשטרה, תיקון מתשמ"א האומר: "מותר להעמיס שני גלילים ברכב פרטי לשימוש עצמי בלבד" – ועכשיו זה ייאסר. "מותר להעמיס עד 200 קילוגרם ברכב שירות סגור שיש בו שני פתחים" – ועכשיו זה ייאסר. אז צריך לבטל את כל התקנות.

אני מחזיקה בידי רשיון מוביל שנתן לי האדון ושם כבר כתוב, לא מה שיהיה אלא מה שכבר נעשה בשנה שעברה: "בעל רשיון ידאג כי חניית הרכב המיועד להוביל חומר מסוכן תיעשה במגרש סגור הנמצא במרחק 400 מטר ...". זאת אומרת, זה כבר דרישה קיימת ממי שיש לו רשיון מוביל. אני לא מבינה, אם זה כבר דרישה קיימת וזה מדצמבר, אנחנו כבר במאי, אז מגרשים כאלה היו צריכים כבר להיות מוכנים, אחרת לא היו צריכים לקבל את הרשיון הזה. זאת אומרת, כל מי שיש לו היום רשיון למעשה עובד שלא כחוק.

אלא אם כן יש לו מגרש.

עכשיו שמענו שאין מגרשים.

אין מספיק מגרשים.

בהמשך למה שנאמר קודם, אני חושבת שהתקנות המוצעות גורפות מדי. אני לא חושבת שנכון להטיל על השוטרים את שיקול הדעת במקום, אם זה ככה או ככה, רכב כזה או רכב אחר, כמות כזאת או כמות אחרת. הדברים צריכים להיות הרבה יותר מוגדרים. אין לי פתרון, אתם המומחים, אבל צריך לבוא עם הגדרות.

אני מבינה שאתם מתכוונים למשהו שמהווה אִיום ממשי, משאית עם הרבה חומר מסוכן, שיש סכנה שתתפוצץ ותסכן ציבור רחב אבל לא משהו מקומי שאולי יפגע רק במכונית עצמה. הרי כל טנק יכול להיות סיכון אם מישהו מבעיר לידו מכונית. צריכים להיות מעשיים, צריכים להגדיר את הדברים. אם זה משאיות אז צריך לכתוב "משאיות", ואם זה לא מופיע במקום אחר אז צריך לכתוב במקום האחר שזה משאיות. כלומר, להגדיר את הדברים, לעשות סדר בכל התקנות למיניהן.

תוך התנצלות בפני כל אלה שהגיעו לישיבת הוועדה בנושא הזה, אני רוצה להביע את מורת רוחה של הוועדה מהעובדה שהגיעו לכאן תקנות שאינן בשלות להגשה.

אני רוצה לפנות לנציגי הממשלה ולבקש, מאחר שקרוב לוודאי אנחנו ניפגש פה עוד הרבה לדיון בהרבה מאוד תקנות אחרות, לא להשתמש בוועדה כ'טרנד' להוביל נושא אלא להגיע איתו כמה שיותר סגור וגמור. לי באופן האישי הנושא נראה חשוב ולקחתי את החומר איתי בנסיעתי לחוץ-לארץ ולמדתי אותו שם. אם אתם מגיעים לכאן להשתמש בזה כ'טרנד' לישיבה נוספת, זה לא יהיה בפעמים הבאות. אני מבקש מאוד להבא להשתדל להגיע כמה שיותר מתואמים עם כל הגורמים הנוגעים בדבר. נראה לי שכאן לא היתה חשיבה לעומק הדברים. אני מקווה שהדברים יגיעו לאוזניו של שר התחבורה, שהתחייבתי בפניו לא לעכב נושאי תחבורה בוועדה ככל האפשר. אני מאוד מבקש שזה יגיע אליו כדי שהוא לא ימהר לחתום בפעמים הבאות על נושאים שהם לא גמורים לחלוטין.

1) אני רוצה לבקש, דווקא בגלל העובדה שהנושא חשוב, שתבצעו את זה בדחיפות. הוועדה כמובן תקיים דיון סמוך להגשת התקנות אליה. אני מבקש שתתקיים ישיבה בין כל הגורמים הנוגעים בדבר, כולל אגף התנועה במשטרה, הצבא וכול יתר הגורמים הרלוונטיים,

2) אני מבקש שתכינו את רשימת המגרשים שמיועדים לחניית כלי רכב בכלל וכאלה המובילים חומרים מסוכנים בפרט בכל הרשויות המקומיות. אני אומר את זה גם בהתאם להערה של חבר הכנסת בנלולו וגם בהתאם לדברים האחרים שנאמרו פה.

3) אני מבקש שתכינו הצעה לנוסח חדש לתקנות.

כפי שאמרתי, הוועדה תקיים בנושא הזה דיון סמוך להגשת התקנות לוועדה, למרות שהוועדה תהיה עמוסה מאוד בתקופה הקרובה בגלל התכנית הכלכלית והיישום שלה בנושאים שקיבלנו על עצמנו לאשר בתקופה הקרובה בכנסת. אני מבטיח שנמצא את הזמן לדון בנושא שלפנינו. רק תעשו לנו את החיים קלים ושזה יהיה 'סגור' ככל האפשר.

האם אתה לא קובע מועד להגשת התקנות לוועדה?

אם הבנתי נכון הבוקר, אם השר אביגדור ליברמן התקשר בנושא זה מחוץ-לארץ כנראה זה היה לו מספיק חשוב. אני מניח שזה יגיע בטווח השבועות הקרובים.

דרך אגב, הנושא של מגרשים לרכב כבד עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. לפיכך זה תלוי הרבה בכם, חברי הכנסת.


תקנות מסילות הברזל (שינוע חומרים מסוכנים) (תיקון), התשס"ג-2002

אנחנו עוברים לנושא הבא: תקנות מסילות הברזל (שינוע חומרים מסוכנים) (תיקון), התשס"ג-2002.

הנייר שהוגש לוועדה ערוך על-פי סדר כרונולוגי של התקנות אבל אני דווקא רוצה ללכת על-פי סדר הגיוני. אתחיל מסעיף 2, תיקון תקנה 5.

לפני זה אומר שכל הובלת חומרים מסוכנים ברכבת מוסדרת באמצעות תקנות מסילות הברזל (הובלת חומרים מסוכנים). בשנת 1999 פורסמו התקנות האלה לראשונה.

בתקנה 5 בתקנות הקיימות כתוב כעת: "חומר מסוכן במכולה יארז וישונע בהתאם להנחיות אימ"ו (IMO – ארגון הספנות הבין-לאומי) ואיל"ו (ILO – משרד העבודה הבין-לאומי)." אנחנו מצאנו שיש כאן לקונה ושלא התייחסו בהגדרות לנושא של ההמכלה.

"המכלה" זה הכנסת המטען – וכאן מדובר על חומרים מסוכנים – לתוך המכולה. מכולה זה כמו אוטו, היא עוברת טסט כל שנתיים וחצי. יש מכולה תקינה ויש מכולה לא תקינה. לפני שממכילים צריך לבדוק את המכולה בדיקות חיצוניות ובדיקות פנימיות. כאשר ממכילים את החומר, מכניסים את החומר פנימה, צריך לדעת אילו חומרים הולכים עם מה, ומה לא הולך עם מה בתוך אותה מכולה. צריך לדעת איפה לשים את זה. צריך לדעת איך לקשור את זה, איך לארוז את זה, ויש קורסים מיוחדים לנושא הזה. ראינו שהמכלה זה התמחות בפני עצמה. להמכלה יש כללים בין-לאומיים שנוסחו על-ידי משרד העבודה הבין-לאומי, ארגון הספנות הבין-לאומי והאו"ם, הקהילה האירופאית הכלכלית. לכן מצאנו לנכון לתת לזה ביטוי בתקנה 5 ולהכניס גם את המילה "יומכל".

אני עובר לתיקון תקנה 5 בנייר המונח לפניכם, לסעיף 2(2): "בתקנת משנה (ב) במקום "ייארז וישונע" יבוא "ייארז, יומכל וישונע"." זה התיקון הראשון שאנחנו מבקשים.

בגלל שתיקנו את השורה הזאת אנחנו מתקנים גם את הכותרת של התקנה. במקום "אריזת חומר מסוכן" יבוא "אריזה והמכלה של חומר מסוכן"".

בסעיף 1, תיקון תקנה 1, אנחנו מגדירים את המושג הזה. אחרי ההגדרה "גז" תבוא ההגדרה: ""המכלה" – מילוין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה;". גם הריקון של החומרים המסוכנים צריך להיות לפי סדר מסוים. אי אפשר לרוקן מה שרוצים ומתי שמתחשק כי יש שם חומרים מסוכנים ויכולה להיות ריאקציה, לכן יש חשיבות גם לריקון.

כל הדברים האלה מוגדרים בפרסום בין-לאומי רשמי שנוסח על-ידי האו"ם, על-ידי ארגון הספנות הבין-לאומי ומשרד העבודה הבין-לאומי. לכן בתקנה 1, בהגדרה "הנחיות אימ"ו/איל"ו" הוספנו את המילה "המכלה". קודם היה כתוב "הנחיות המתייחסות לאריזת המטען במכולות" ואנחנו אומרים "לאריזה ולהמכלה של מטען במכולות". זה התיקון שאנחנו מבקשים בהגדרה.

התיקון האחרון שאנחנו מבקשים הוא בטופס 3 בתוספת הראשונה לתקנות. טופס 3 מתייחס ל"הצהרת בעל המטען על חומר מסוכן ארוז". בעל מטען שמצהיר דבר כזה הוא בעל מטען שמוסר להובלה ברכבת חומר מסוכן. זה יכול להיות לקראת ייצוא או אחרי ייבוא. יש בעיה ליבואנים, קיבלנו מכתבים ממפעלים גדולים ומכובדים על כך שהם לא מרגישים עצמם מספיק בטוחים כדי להצהיר בפנינו את מה שאנחנו דרשנו מהם להצהיר.

מדובר על המכלה בחוץ-לארץ, של מישהו ששולח מכולה לפה. בסעיף 3 בטופס הזה דרשנו מהם להצהיר "טרם השימוש באריזה או במכולה היא רוקנה ונוקתה משיירי חומר מסוכן שנארז בה קודם לכן והוסרו ממנה כל התוויות הנוגעות לאותו חומר מסוכן ששומר או שאוכסן בה". שאלו אותנו היבואנים: איך אנחנו יכולים להצהיר על דבר כזה, ששם בחוץ-לארץ הם באמת ניקו את הכול והסירו את הכול?


(הישיבה הופסקה בין 10:15-10:35)

אמרתי שמפעלי תעשייה גדולים פנו אלינו ואמרו לנו שהם לא יכולים להיות אחראים על הצהרה כזאת כי הם לו יודעים איך המטען הומכל בחוץ-לארץ. מצד שני, הם חייבים לתת לנו איזה נייר שהם כבעלי המטען מייצגים את כל שרשרת ההובלה ושהם נותנים לנו משהו שהוא בטוח להובלה. לכן הגענו להסכמה עם אותם גופים שפנו אלינו, המשתמשים למיניהם, כמו חברת "מכתשים". אם קודם בסוף הטופס היה כתוב "הצהרה זו ניתנה על-פי תקנה ... לתקנות השינוע" אז עכשיו יהיה כתוב "הצהרתי זו, כשמדובר בחומר מסוכן ארוז מיובא, ניתנת על יסוד התעודות ששלח הספק בחוץ לארץ של החומר המסוכן הארוז." עם זה הם יכולים לחיות.

תיקון נוסף טכני, בסעיף 1 של הטופס הזה, במקום "התשנ"ח-1998" – מאחר והתקנות פורסמו בתשנ"ט-1999 אז גם את זה ביקשנו לתקן.

אנחנו חושבים שכול התיקונים האלה לא רק עושים טוב למשתמשים ולרכבת אלא גם לכל שרשרת ההובלה כי גם משאיות שמובילות את המכולות, אם בסופו של דבר החומר הומכל כמו שצריך ויושב באופן יציב, לא מתנדנד בתוך המכולה, וזה רק חומרים מסוכנים מסוימים שמותר להם להיות בתוך המכולה על-פי ההגדרות הבין-לאומיות – זה עושה טוב גם לשרשרת ההובלה בכבישים וכן הלאה.

מישהו רוצה להעיר, להוסיף, לגרוע?

אני חושב שזה בריא.

נדמה לי שמר שמעון ליאור קרא את כל התקנות.

אני נותן הזדמנות למי שרוצה להעיר עוד משהו. אם אין הערות, אנחנו מאשרים את תקנות מסילות הברזל (שינוע חומרים מסוכנים) (תיקון), התשס"ג-2002.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40