כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת מדע/6447



5
הוועדה לענייני מדע ופיתוח טכנולוגי
28/04/2003

פרוטוקולים/ועדת מדע/6447
ירושלים, י"ט באייר, תשס"ג
21 במאי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לענייני מדע ופיתוח טכנולוגי
יום שני, כ"ו בניסן התשס"ג (28 באפריל 2003), שעה 14:10

היי-טק ממיתון לצמיחה: הדרכים לחיזוק התעשייה ומציאת פתרונות תעסוקה – דיון בהשתתפות שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט ושר המדע והטכנולוגיה אליעזר זנדברג.

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך – היו"ר
עבד אלמאלכ דהאמשה
נסים זאב
ג'מאל זחאלקה
יגאל יאסינוב
לאה נס

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט
שר המדע והטכנולוגיה אליעזר זנדברג
עמרי אינגבר מנהל המרכז לקליטה, משרד המדע והטכנולוגיה
אברהם סברן משרד המדע והטכנולוגיה
אבי הראבן מנהל סוכנות החלל, משרד המדע והטכנולוגיה
אמיר חייק המנכ"ל היוצא, משרד התעשייה והמסחר
רענן דינור המנכ"ל הנכנס, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
יאיר אופק סמנכ"ל מכון היצוא, משרד התעשייה, המסחר
והתעסוקה
יוסי דנקונה מנהל מנהל תעשיות עתירות ידע, משרד התעשייה,
המסחר והתעסוקה
שמואל מרדכי מנהל מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר
והתעסוקה
נילי רונן-שלו מנהלת תכנית קרן היסוד וקרן הזנק, משרד התעשייה,
המסחר והתעסוקה
איציק כהן סגן בכיר לחשב הכללי אחראי על מיכון ומחשוב
הממשלה, משרד האוצר
שרה חורש מנהלת האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם, משרד
העבודה
רון בר יוסף סגן מנהל אגף הכשרות, משרד העבודה
אנה גליק ממונה על בקרה והכשרת מבוגרים, משרד העבודה
שוקי חן מנהל המרכז לתעסוקת אקדמאים, שירות התעסוקה,
משרד העבודה
אביבה מישאל אחראית תעשייה, המנהל למדע ולטכנולוגיה, משרד
החינוך, התרבות והספורט
זלינה בן גרשון מנהלת מדעים בכירה, משרד הבריאות
יאיר אמיתי מנכ"ל מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח
חיה מילר מנכ"ל מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח
יורם אורון מנכ"ל "ורטקס" הון סיכון ונציג IVA
פולט איתן מנהלת "שירותי תכנון עסקי בע"מ", חברת ייעוץ
רו"ח אברהם בר-אל יו"ר "מיטג'" ומנכ"ל פארק תעשיות גולן
אילן ברינפלד שותף אחראי תחום היי-טק, קבוצת "בריטימן
אלמגור"
רמי גוזמן סגן נשיא "מוטורולה" ומנהל הכספים, "מוטורולה
ישראל"
אריה שניידר מנהל המשרד לקשר עם גורמי ממשל, "מוטורולה"
יערה ינאי מנכ"ל "נסיקום"
גדעון סוסמן מנהל פיתוח עסקי, "פיליפס"
אילה סקופ תקשורת שיווקית, "כלנית היי-טק"
אריה סקופ מנכ"ל "מיקרוסופט ישראל"
ד"ר אהרון שוורץ סמנכ"ל תכנון עסקי ויזמות, "טבע"
ד"ר יואב שכטר מנכ"ל "פארמה ישראל"
שלמה גרדמן מנכ"ל "מונטריי דיזיין סיסטמס"; פורום מנהלי
ההיי-טק, המרכז הישראלי לניהול
אורית גולדברגר מנהלת פורום היי-טק, המרכז הישראלי לניהול
איתן הילמן מנכ"ל איגוד קרנות הון סיכון
אילנית מלכיאור יועצת אסטרטגית, IVA
צבי קאופמן הטכניון
רוני בס חבר הנהלה, איגוד האינטרנט הישראלי
אסתי סקורניק חברת הנהלה, איגוד האינטרנט הישראלי
אורי הר מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע
ד"ר נחמן אורון יו"ר לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל
דורית כהן מנכ"ל לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל
בני ראב נשיא כבוד, לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל
ניר ברקת מנהל לשעבר בקרן הון סיכון BRM
אסתי פפר יו"ר האיגוד הישראלי למחשבים וחינוך
פיני לזוביק יזם היי-טק, "פרודיג'נט"; יועץ בכיר (ניר ברקת)
מיכל שלם רכזת תכניות עבודה (ניר ברקת)
אהרון לוי מנכ"ל פורום תעשיות ייצור האלקטרוניקה בישראל
חנוך מליס מנהל ב.א.מ אלקטרוניקה; פורום תעשיות ייצור
האלקטרוניקה בישראל
עו"ד אריה דוידסון לשכת עורכי הדין
עודד חרמוני כתב "הארץ"
אורית טייכר לוביסטית
בהירה ברדוגו לוביסטית

ענת לוי

דקלה אברבנאל

הדרכים לחיזוק התעשייה ומציאת פתרונות תעסוקה –
דיון בהשתתפות שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט
ושר המדע והטכנולוגיה אליעזר זנדברג

אנחנו מתחילים את הישיבה. כמו שאמרתי בפתח הדברים נושא הישיבה הוא ההיי-טק –

הדרכים לחיזוק התעשייה ומציאת פתרונות תעסוקה. היזמה לקיום ישיבה משותפת של שני השרים הנכבדים שיושבים לצדי הייתה של שר המדע והטכנולוגיה אליעזר זנדברג ואני מודה לו על היזמה. אני גם מודה מאוד על ההיענות המידית של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה – שר התמ"ת. אני מודה לך השר על שנענית להזמנה.

הסיבה ששני השרים הגיעו לישיבה היא העובדה שנוכחים כאן הרבה מאוד אנשים מכובדים אחרים. כל מי שנמצא כאן בחדר יודע את חשיבות ההיי-טק והטכנולוגיה למשק הישראלי, שכן הם הקטר המרכזי שיוציא אותנו מהבוץ הטובעני שבו אנו שקועים די עמוק. אין צורך להרחיב על כך את היריעה.

גם אין צורך ללמד את מי שיושב באולם כאן שהיתרון היחסי של מדינת ישראל הוא לא בעפרות זהב ולא במרבצי יהלומים אלא במשאב האנושי של המדינה והפוטנציאל שגלום במשאב הזה. זהו גם חיסרון: אותו משאב, בניגוד לחומרי גלם, קל לו לקחת את המחשב הנייד שלו ולעזוב אותנו. המטרה שלנו היא לדאוג שזה לא יקרה.

אנחנו גם יודעים שמרכיבי האופי הישראלי המיוחדים – אנחנו אוהבים להשמיץ את עצמנו אבל יש גם דברים חיוביים באופי הישראלי: יצירתיות, חדשנות, מעוף, תושייה ואפילו חוצפה – כל אלה הם מחויבים בשביל להצליח בתחום ההיי-טק והטכנולוגיה. זה מה שמוביל אותנו להישגים גם ברמה הבין-לאומית, ואת זה אתם כבר הוכחתם.

אולם לדעתי כן יש צורך לשכנע, ולשם כך אנחנו כאן, שנדרשים כוחות משותפים של כל הגורמים שיושבים כאן בחדר וגם של גורמים רבים אחרים – ובוודאי של משרדי ממשלה שונים בסקטור הציבורי, של התעשייה ושל האקדמיה – כדי להגיע להישגים וליצור מודעות, מודעות חשובה מאוד לדעתי, שזה חייב להיות הענף הכלכלי המרכזי של מדינת ישראל במאה העשרים ואחת. לכן אנחנו יושבים כאן.

השבוע אנחנו אמורים לאשר כאן בכנסת תכנית כלכלית. הופתעתי מאוד לראות שבתכנית הכלכלית של הממשלה כפי שהיא הוצגה אין בכלל התייחסות לנושא שאנו עומדים לדבר עליו. אין התייחסות לנושא ההיי-טק והטכנולוגיה כתחום תשתיתי שצריך להשקיע בו למען צמיחת המשק. אני אמנם יודעת שהממשלה החליטה על צוות שישב ויגבש תכנית לצמיחה, אבל בתכנית הכלכלית כפי שהיא היום אין התייחסות לכך.

אני רוצה להזכיר שכבר לפני שלוש שנים עברנו למאה העשרים ואחת. אני חושבת שעלינו לעזור לכולם, כולל לעצמנו – כי אני הרי חלק מהמערכת הציבורית – להגיע למסקנה שתשתית היא טכנולוגיה וטכנולוגיה היא תשתית. תשתית היא מדע. בלי זה לא נגיע לשום מקום. נדרשים לא רק כבישים ומסילות ברזל – זה מה שיש היום בתכנית הכלכלית בהיקף של 5 מיליארד ש"ח מכספי התקציב ועוד 15 מיליארד ש"ח מגיוסים שונים. לדעתי השבוע עלינו לשים את כל כובד משקלנו ולדאוג לכך שחלק מהמיליארדים יגיעו לענף הזה. בלי זה לא נוכל לעשות דבר.

לפני כשבועיים שוחחתי בנושא הזה עם שר האוצר. טענתי לפניו את טענותיי נגד התכנית בכל הנוגע לכך שאין התייחסות לנושא ההיי-טק. הוא הסכים אתי – לא צריך לשכנע אותו בעניין זה, אתם הרי יודעים שהוא גם חסיד גדול של היי-טק. אבל הוא אמר לי: תביאו הצעה ביצועית, שאפשר לבצע אותה.

זאת המטרה שלנו. אני רוצה שמכאן נצא עם קריאה לגיבוש תכנית להתנעת הצמיחה באמצעת ענף ההיי-טק. כמובן באותה הזדמנות עלינו לנצל באופן החיובי את כל מובטלי ההיי-טק לפרויקטים לאומיים שונים.

כפי שאמרתי לפני שהשרים הגיעו לא באנו הנה כדי לקטר ולא כדי לדבר על אידאולוגיות או תאוריות. זהו דיון מעשי וענייני. מי שירצה להתייחס לנושא יעשה זאת בקיצור ולעניין. אני רוצה למקד את הדיון בכמה מישורי פעולה: השקעה מוגברת בפרויקטים של חברות קיימות – הבנתי שיש תכנית ליזמה ב; תמרוץ של קרנות הון סיכון; שדרוג מחשוב בסקטור הציבורי – במשרדי הממשלה, בבתי החולים, ברשויות המקומיות; פרויקטים לאומיים בתחום התקשוב – מר איציק כהן, סגן החשב הכללי ידבר על כך ויראה לנו מצגת בנושא; השקעה בתחום מערכות מידע, אבטחת מידע, ניהול מידע; נושא נוסף שעומד בפני עצמו ונקיים בו דיון משותף עם ועדת החינוך והתרבות הוא חינוך לטכנולוגיה ולמדעים – נתחיל לעסוק בכך גם היום. לדעתי צריך להתחיל כבר מגן הילדים, וכמובן בבתי הספר. נושאים נוספים: הפניית צעירים מובטלי היי-טק ללמד בבתי ספר כפרויקט מיוחד במינו; עידוד מובטלי היי-טק ללמוד לימודים אקדמאיים – שיקבלו מלגות במקום קצבאות של אבטלה; תכניות הסבת עובדים – ככל הידוע לי זהו התחום של כבוד השר אולמרט; משיכת משקיעי חוץ; השקעה בפיתוח טכנולוגיות עתידיות – אתם מכירים אותן.

אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לשרים המכובדים. שוב אני מודה לכולם על שבאו לדיון.

חברת-הכנסת פולישוק-בלוך, שכחת לציין את המדען הראשי, שהוא זרז הצמיחה הגדול ביותר.

לכן השר שלו נמצא כאן. מה שאמרתי הוא גם על-ידי המדען הראשי.

אולי יפתח השר זנדברג?

אפתח בדברי ברכה ליושבת-ראש הוועדה. נכחתי בדיונים כאן בקדנצייה הקודמת שלי במסגרת ועדת המשנה להיי-טק. אני חושב שיושבת-ראש הוועדה תמצתה כאן נושאים רבים שכל אחד ואחד מהם ראוי לדיון נפרד. אני מקווה שלוועדה יהיו הכוח והאנרגיות לעשות את זה, ובמהרה – כי הדברים חשובים. הם גם דחופים יחסית מבחינת הזמן.

יושבת-ראש הוועדה הזכירה את התכנית הכלכלית. גם במסגרת התכנית הכלכלית יש ועדה ובה נציגים של שלושה משרדים: אוצר, תעשייה, מסחר ותעסוקה ומדע וטכנולוגיה, והוועדה בודקת סוגיות מסוימות – כמו סוגיית התיקונים שהאוצר מנסה להציע לחוק עידוד השקעות הון וסוגיות נוספות. אלה הדברים שנדונים בוועדות של הממשלה כרגע. זהו הפן האחר, או החלק המשלים, לתכנית הכלכלית שמוגשת לכנסת להצבעה. מכאן הרלוונטיות לנושאים שיושבת-ראש הוועדה העלתה גם מבחינת ציר הזמן.

אומר כמה מילים על התפקיד של משרד המדע והטכנולוגיה ב"שרשרת המזון הטכנולוגית". אבל לפני כן אני מבקש להעיר הערה לדבריה של חברת-הכנסת פולישוק-בלוך. אני שמעתי רק בימים האחרונים הערכות בנוגע לחשש מעזיבת אנשי היי-טק את ישראל. דיברו שם מהזווית של תחילת ההתאוששות בארצות הברית. החשש הוא שלפני שהגל יגיע לכאן יבואו גורמים משם וינסו לשאוב את האנשים אליהם. כאן עדיין לא תהיה מספיק התאוששות, שם היא כבר תהיה. אם אדם עומד במרכז ייצור, הכמויות של האנשים שקמים ועוזבים יכולות להיות גדולות יותר. ייתכן שהרעיון שלך, חברת-הכנסת פולישוק-בלוך, הפניית אנשים ללימודים תוך כדי ויתור על דמי אבטלה בתקופה הזאת, יכולה להיות יזמה שתיתן משהו שישאיר אנשים כאן. בעיניי זהו דבר חשוב בפני עצמו.

אני גם מסכים לדברי יושבת-ראש הוועדה בעניין אחר: עדיין אין הפנמה של העובדה שטכנולוגיה והיי-טק הם חלק מהתשתיות במדינת ישראל ושהתמורה מהם יכולה להיות מידית. גם במסגרת דיון בממשלה וגם בכנסת צריך שלדברים אלה יהיה תפקיד חשוב בהשפעה על הכיוון.

נשמח לשמוע על הפרויקטים המיוחדים כאן. בזמנו קיימנו בוועדה כמה דיונים – גם בנוגע לדברי מר איציק כהן וגם בנוגע לרעיונות נוספים שהיו. אני משוכנע ששר התעשייה, המסחר והתעסוקה יוכל להתייחס לדברים האלה.

אדבר על קטע קטן מאוד שמשרד המדע והטכנולוגיה עוסק בו בשרשרת הזאת. יש מחקר מדעי, מחקר שמתנהל – והוא נקרא המחקר החופשי לצורך העניין. הוא חופשי במובן הזה שהחוקר מקיים מחקר על מנת להגיע לתוצאה. השיקול הוא פחות ההשלכות של אותה תוצאה. בסופו של התהליך לוקחים משהו שכבר מבוסס מחקרית ובתוך פרק זמן קצר הופכים אותו למוצר. זה כבר בתחום הטיפול של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. באמצע יש מחקר תשתיתי, המחקר שמתבצע במטרה לכוון לתחומי מחקר חדשים, לכוון לתחומים שבהם נדרשת השקעה, או נדרשת יד מכוונת. אלה תחומים שבהם הסקטור הפרטי טרם מצא לנכון לעשות בו פעילויות כאלה. זה יכול להיעשות באמצעות עידוד המחקרים עצמם או באמצעות יצירת התשתית הנדרשת לביצוע המחקרים.

היתרונות הם לא רק איתורם של תחומים והשגת ארצות אחרות בעולם מבחינת ההתקדמות ומבחינת הגעה לחלוציות ברמה הבין-לאומית, אלא גם הכשרתו של כוח אדם שמאוחר יותר עובר לתעשייה והופך להיות כוח אדם מיומן וזמין באופן מידי בתעשייה המקומית.

בסך הכול כל עוד לא יגלו כאן נפט או משאבים דומים אחרים ההון האנושי הוא הדבר המרכזי בארץ. אחד הכלים לשכלל אותו, לייצר אותו ולהשתמש בו בצורה הטובה ביותר הוא הפיתוחים של המחקרים או המחקר התשתיתי – שבסופו של דבר מוביל לפיתוח של המוצרים לתעשייה וליצוא.

במשרד המדע והטכנולוגיה אנחנו משתמשים לצורך העניין הזה בוועדות שמאתרות נושאים ונותנות להם קריאת כיוון. קשה לפעמים להצביע על תוצאה מידית לדברים. מטבע הדברים מחקרים כאלה מתמשכים שנים. אבל דווקא אנשי התעשייה שיושבים כאן, וגם אנשי המדע כמובן, יכולים לומר בנושא זה דברים חשובים, ואני נאלץ לחזור ולשנן באזני מי שלא מכירים את הנושא: התרומה של המחקרים התשתיתיים לתעשייה הישראלית, למשק הישראלי, היא תרומה נכבדה. הציגו לי מחקר מסוים ובו בחלק מהתחומים – כמו אלקטרואופטיקה – קפיצת הדרך של מדינת ישראל נעשתה בגלל הקידום הזה. רק היום שמעתי נתונים על ננו-טכנולוגיה.

במדינת ישראל כמות המחקרים שמתבצעת היא גדולה יחסית, מתפרסמים כאן מאמרים בכמות גדולה יחסית. כשאומרים "יחסית" השאלה היא כמובן ביחס למה מודדים זאת. גם את זה למדתי: תלוי איך בודקים את הדברים. אם בודקים את התוצאות ביחס למספר האוכלוסייה, זה כנראה ההרכב שבו אנחנו מנצחים את כולם.

איתרנו את התחום והתחלנו לבצע בו פעולות מחקריות ראשוניות זמן רב לפני ארצות הברית אפילו – עשתה זאת קהילת המדע של ישראל ולא משרד המדע והטכנולוגיה. שנתיים לאחר שהוחלט לסמן את הכיוון הזה במסגרת האקדמיה החליטו גם בארצות הברית לסמן את התחום.

אם כן יש לנו מה לעשות, יש לנו דרכים להיערך לקראת השלב שבו הדברים יהפכו להיות מעשיים ותעשייתיים. הצרה היא שהתקציבים בתחום הזה הלכו ופחתו בשנים האחרונות. משרד המדע היה משרד המדע, התרבות והספורט; במסגרת הזאת אני חושב שאפשר לומר שהמדע הוגדר כבן חורג. המצב השתנה. היום זהו משרד המדע והטכנולוגיה. בשבילי הנושא נמצא כמובן בקדימות בסדר היום. אני מקווה שנוכל למצוא את הדרך לשכנע את הממשלה להגדיל את התקציבים למחקר התשתיתי הזה. אני חושב שגם הוועדה הזאת יכולה לסייע בכך. המחקר התשתיתי הוא העתיד, חלק מהיסודות שיוגשו לתעשייה המתוחכמת בעוד כמה שנים.

יש נושאים שנגיש כתכנית עבודה לממשלה לתקופה הקרובה. חלק מהם הם נושאים שהממשלה הקודמת זנחה, לצערי, בנסיבות מסוימות – כמו רשת לאומית רחבת-פס. אני רוצה לגעת בנושא הזה מזוויות שונות: הוא חשוב למחקר המדעי, בעיקר לאור העובדה שבתכנית השישית נדרש יותר שיתוף פעולה בין מדינות, ובלי רשת כזאת מוסדות המחקר שלנו לא יוכלו לבצע את תפקידם כהלכה. הוא נדרש גם לפעילות של התעשייה. כאשר במדינת ישראל המצב לא אופטימי ואחת הבעיות המרכזיות היא היעדר אנשים – כי האנשים לא מגיעים לכאן, אין חילופים של מדענים ואין כנסים כמו בעבר – זאת עוד דרך ליצור קשר עם העולם. היתרון שלנו בעניין הזה יהיה אם נדע להחליט את ההחלטה הנכונה.

יש כאן שורה ארוכה של נושאים, למשל שיתופי פעולה בין-לאומיים ונושא חקר החלל. יש נושא נוסף שמשרד המדע קיבל עליו להוביל כמתאם עובד בשנה שעברה כמתאם; חשוב לשים לב: את מרבית הפעולות אנחנו מבצעים כאינטגרטורים בין פעילויות של גופים שונים. הנושא הנוסף הוא תשתיות ההגנה מפני טרור. אין הכוונה לתחום הביצועי, כמובן, אלא לתחום המחקרי. זהו עוד נושא שבו טכנולוגיה ישראלית, מחקר תשתיתי וידע קיים יכולים להציב את ישראל בצמרת הפעילות העולמית. יש שוק עצום לעניין הזה. בארצות הברית הקימו משרד מיוחד לעניין. משרד המדע והטכנולוגיה הוא האינטגרטור והמוביל של הפעילויות שנעשו עד היום, ומן הסתם גם של הפעילויות שייעשו בעתיד בתחום זה.

אנחנו נמצאים בשלב אחד לפני הפעילות שמבצע משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – המשרד שנוגע להיי-טק באופן מידי. נדמה לי שזאת נקודה נכונה לעצור את הדברים בשלב הזה ולתת את רשות הדיבור לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה וממלא מקום ראש הממשלה.

ולדבר עם מי שיש לו כסף.

תודה. אני מתנצל מראש: לא הייתי מודע לפורמט של הדיון, להרכב המשתתפים, להיקף הדיון. אין לי די זמן בלוח הזמנים שלי היום, ובמשך הישיבה אאלץ לעזוב כדי לקיים התחייבות אחרת. אבל אני מודה לחברת-הכנסת פולישוק-בלוך על ההזדמנות לומר כמה דברים.

אני מקווה לפחות שתוכל לשמוע את המצגת החשובה.

גם אני. בשל כך אשתדל מאוד לקצר. כמובן לא מדויק לומר שלמשרד שלנו יש הכסף. יש לנו תקציב מסוים. התקציב נמצא תמיד אצל הגזברים. במדינת ישראל, לפחות במתכונת הנוכחית של הארגון האחריות היא אצל האוצר. אבל נכון הוא שהמנופים האמתיים לאפשרות של צמיחה במשק נמצאים במשרד שבאחריותי. זה גם מה שצריך להכתיב בסופו של דבר את סדרי העדיפויות בהקצאת המשאבים, משום שזהו לכאורה היעד המרכזי של התכנית הכלכלית.

אם לדבר בהכללה לא גסה, הייתי אומר שיש לתכנית הכלכלית שני נדבכים: יש שלב של בלימה ואמור להיות לה שלב של צמיחה. כל מה שאנחנו שומעים בשבועות האחרונים, כל הדברים שהם נושא לוויכוח ולעימותים סואנים ותוססים בין ההסתדרות לבין הממשלה – השר המעורב הוא שר האוצר בעיקר, אך לא הוא אישית כי הוא מייצג את כולנו – קשורים בשלב הבלימה, ולא יותר מזה. כל אלה קשורים באפשרות למנוע הידרדרות על-ידי קיצוץ מסיבי בהוצאות הממשלה, שהם נושא הוויכוח: קיצוצי שכר, פיטורי עובדים וכל מה שקשור בזה.

אם כל הפריטים האלה יבוצעו, תושג בלימה; אבל עוד לא תושג צמיחה. הצמיחה, לפחות בתכנית הזאת, מותנית בשני עניינים. הדבר הראשון הוא גורם ארוך טווח והוא חשוב מאוד – הוא מאוד רציני אם הוא מבוצע כהלכה, אך לא נראה לי שאנחנו ערוכים לו בטווח המידי. כוונתי להשקעות בתשתית. בתקציב מדובר על איגום משאבים של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה להשקעות בתשתית. אלה סכומים אדירים בהיקפים שאינני זוכר כמוהם בתולדות מדינת ישראל, לא רק באופן יחסי אלא גם באופן מוחלט. אני לא זוכר סכומים כאלה.

אם מדי שנה בשנה נשקיע רק חצי מזה בפיתוח תשתיות, נחולל תמורה די משמעותית בכלכלה הישראלית. אבל הדלתא של ההשקעה הזאת – כלומר כל מה שמעבר למה שממילא מושקע בתקציבים קיימים בפרויקטים "צבועים", שכבר תוקצבו בתקציב שאושר – הדלתא הזאת לא תתחיל להיות מורגשת לפני עוד שנה לפחות, אם לא שנה וחצי, לדעתי. אינני מכיר שום פרויקט בקנה מידה לאומי, מסדר גודל כלשהו, שנכון לרגע אישור התכנית נמצא על סף מכרוז לאחר שעבר את כל השלבים הקודמים. אם הוא נמצא על סף מכרוז, הרי שבסוף השנה הזאת יתחילו לעבוד בו. אך הואיל ואין פרויקטים כאלה מסדרי גודל גדולים, מדובר על עוד שנה או שנה וחצי. אם כן זהו בהחלט מרכיב שיכול לחולל תמורה; הוא מחולל פיתוח אדיר, אבל למרכיבים שבנוגע להם תימדד השפעת התכנית ההשקעות הללו אינן עשויות להיות מורגשות, לפי דעתי.

לעומת זאת אפשר לעשות לא מעט בהיקפי השקעה נמוכים בהרבה מהתקציבים שדובר בהם לעיל בנושאים שהמשרד שלי אחראי להם, שנכנסים בין היתר לכותרת "תעשיות ההיי-טק". מיותר להוסיף על כך עכשיו, אחרי שהדברים נאמרו גם על-ידי יושבת-ראש הוועדה וגם על-ידי עמיתי שר המדע והטכנולוגיה. כל אחד מבין שאלה התעשיות שבהן היתרון היחסי של מדינת ישראל הוא הגדול ביותר.

אני ממליץ גם לא להיכנס למכשלה הזאת ולטעון שהיות שתעשיות ההיי-טק במשבר העניין הזה פחות חשוב. בתוך כל המשבר הזה של תעשיות ההיי-טק צריכים לבדוק את יצוא ההיי-טק מתוך היצוא הישראלי גם היום – ואז מבינים עד כמה התעשיות האלה עדיין דומיננטיות במדינת ישראל. נכון שאנחנו לא חיים עכשיו במהומה של שנת 2000, כשכל מיני חברות אמריקניות קונות כאן חברות הזנק שעוד לא סיימו לפתח את המוצר שלהן בכמה מיליארדי דולרים – נדמה לי שהחגיגה הזאת קצת התמתנה בשלב הזה; אבל מכאן להסיק מסקנה שתעשיות ההיי-טק כרגע לא כל כך חשובות – לפי דעתי זאת טעות. זה לא עומד בשום מבחן מספרי של מרכיב מוצרי ההיי-טק ביצוא הישראלי בהשוואה לכל מוצר אחר. הן עדיין הגורם החשוב ביותר, הגורם שיש לו הפוטנציאל המבטיח ביותר, הגורם שבו היתרון היחסי שיש לישראל גדול באופן מובהק מכל תחום אחר – חוץ מתעשיית היהלומים, שכבודה במקומה מונח.

קרו לנו כמה דברים טובים בתחומים האלה ואני חושב שהם צריכים להימשך, שצריך להיות להם ביטוי בסדרי עדיפויות תקציביים – ואני לא מדבר כרגע דווקא על המשרד שלי, אף שחלק ניכר מהמנגנונים האלה נמצאים בראש וראשונה במשרד התעשייה על כל יתר המרכיבים שלו. למשל יש להשקיע בתחום ההשכלה – בהכשרה של המקצועות הטכנולוגיים. בעניין הזה עשינו מהלך די דרמטי במדינת ישראל בשנים האחרונות. הכפלנו כמעט את מספר המהנדסים בתחומים הרלוונטיים של תעשיות האלקטרוניקה, הנדסת המחשבים ועוד בהשוואה לעבר. מהבחינה הזאת המצב במדינת ישראל טוב בהרבה ממרבית מדינות העולם המערבי, יחסית לגודל האוכלוסייה כמובן. המצב טוב יותר מאשר בארצות הברית, ביפן ובמקומות אחרים. לדעתי כך זה צריך להימשך.

זה קרה כתוצאה ממאמץ מרוכז של כמה גורמים שהשפיעו על כך. בתפקידי הקודם תרמנו תרומה חשובה להקמת מכללה בירושלים שתכשיר אנשים בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה. היא מעניקה תארים אקדמיים מוכרים. העיר השקיעה בכך השקעה בהיקפים ניכרים. גם האוניברסיטה העברית עשתה כך, וגם גורמים אחרים. לדעתי יש הרבה מאוד מה לעשות בעניין זה.

אך אין ספק שהמכשיר המרכזי והחשוב ביותר הוא המדען הראשי. אמרתי קודם שלא ידעתי על אופי הדיון כשקיבלתי את ההזמנה להופיע כאן. אני חושב שבנסיבות אחרות זה היה די טבעי שהמדען הראשי של משרדנו יהיה כאן.

הוא הוזמן והוא אמר שהוא גם מגיע.

אני למשל לא ידעתי שהוא הוזמן. אני לא יודע, ייתכן שהייתי בודק את האפשרות שהוא יהיה בכל זאת.

הודיעו שהוא יבוא.

יושבת-ראש הוועדה אומרת שהודיעו ההפך.

לא, הודיעו שהוא יבוא.

אני מלשכת המדען הראשי. אני מתנצלת בשמו. היום הוא מקיים דיון בכל חברות התקשורת. הדיון נקבע לפני חצי שנה. הוא מתנצל, לכן הוא לא יכול להגיע. אני לא יודעת מה ההתחייבות בשמו מהלשכה, אבל זה המצב.

מכל מקום, המנגנון של המדען הראשי הוא אולי המכשיר היעיל ביותר להשקעות שבסופו של דבר מייצרות תמורה כלכלית בעלת משמעות למשק הישראלי. לאורך זמן אנחנו יכולים להראות שכל דולר שמשקיע המדען הראשי במחקר ופיתוח מייצר לפחות 15 דולר של יצוא. קל לנו לעקוב אחרי הדברים. אני אומר "לפחות 15 דולר" כי כמעט 45% מתקציב המדען הראשי הם תמלוגים שאנחנו מקבלים מהשקעות שלו בחברות ביחס כלשהו ליצוא שלהן. לכן יש לנו מדד מדויק שמאפשר לנו לדעת מה כמות היצוא שמולידות ההשקעות הללו ועד כמה הן יעילות.

זה בחוק הישן, לא בחוק שעומד להיות.

קודם כול זה קיים.

זה עניין אחד. מיד אומר משהו כללי על ההיבטים התקציביים של הנושאים האלה. אבל קודם כול זהו מכשיר רציני ביותר, שהוכיח את יעילותו.

דבר נוסף הוא מרכז ההשקעות. התכנית שיושבת-ראש הוועדה דיברה עליה, או הדיון שאנחנו כביכול מקיימים, נוגע לחוק עידוד השקעות הון. הוא מתנהל בוועדה שהקמנו עם האוצר. אנחנו בודקים שם את המכשירים, את המרכיבים הספציפיים של החוק, כדי לבדוק אם צריך לעשות שינויים – ואם כן אילו שינויים.

האוצר רוצה לבטל את ההטבות במס שניתנות למפעלים במרכז הארץ. הוא שוקל אפשרות לבטל את מרכיב המענקים ולהתרכז במסלול של הטבות במס באזורים פריפריאליים. אנחנו סבורים שזאת תהיה החמצה, וזאת משתי סיבות: קודם כול התחרות האמתית היא לא בין הפריפריה שלנו למרכז הארץ שלנו; התחרות האמתית היא בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות, שמציעות הטבות כאלה ואחרות להשקעות בהיי-טק, ואלה עומדות מול סל ההטבות שאנחנו מעניקים. לכן המבחן האמתי הוא השאלה מה אנחנו נותנים בהשוואה למה שאפשר לקבל במקומות אחרים. במסגרת מה שאנחנו נותנים בארץ ייתכן שיש צורך במדרוג כלשהו בין מרכז הארץ לבין אזורים בעלי עדיפות לאומית גבוהה; אבל ביטול לחלוטין של ההטבות במרכז הארץ יפגע לפי דעתי פגיעה די קשה בהרבה מאוד מפעלי היי-טק שנמצאים שם. אם כי אני בהחלט בעד יצירת מדרוג שייתן העדפות נוספות לאזורים בעלי עדיפות לאומית.

אני גם חושב שזאת טעות לצאת מנקודת ההנחה שמסלול המענקים הוא מסלול לא רלוונטי, כמו שאנשי האוצר חושבים. ייתכן שבתנאי משק אחרים יש בזה היגיון. בשנת 1999 או בשנת 2000 הבנקים פשוט עמדו עם שקי אשראי מוכנים והתחננו לפני הלווים והציעו להם הטבות כאלה ואחרות. עכשיו כל הבנקים צריכים לעשות הפרשות משום שהם לא דאגו לקחת ערבויות לפעמים, מתוך להיטות יתר לתת אשראי לכל מיני גופים. היום לא נכון להניח שאם יש גורם כלשהו שיש לו רעיון מצוין לחברת הזנק הוא ימצא אוטומטית מימון בשוק הכספים או בשוק קרנות הון סיכון או בבנקים. לפי דעתי הנחה כזאת מתעלמת מהמציאות הקשה מאוד שקיימת היום בשוק האשראי. לפיכך נושא המענקים הוא בהחלט נושא שהייתי ממליץ להמשיך בו.

קודם נזרקה הערה בנוגע לניסוח חוק המו"פ החדש. אני חושב שאחדים מכם בוודאי שמו לב להודעה שמסרתי, שבמסגרת השלמת תהליך החקיקה של חוק המו"פ לא אתנגד להוצאת ידע כתמריץ.

ידע כן, אבל לא ייצור.

בשביל מה מוציאים את הידע, כדי לכתוב ספר?

כל אחד יביע את דעתו. כוונתי הוצאת ידע שבוודאי תביא בחשבון גם אפשרות של ייצור בחוץ, עם מחירים נקובים בעניין זה. נצטרך להגדיר אותם ולהסכים עליהם. אני לא רוצה לנהל עכשיו משא ומתן בעניין הזה אבל אם מישהו חושב ברצינות שנצליח לגייס את ההשקעות הדרושות לתחום הזה בלי אפשרות של הוצאת ידע – לדעתי הוא טועה. אני משוכנע בכך, וכמובן צריך לקבוע מחיר למהלך כזה.

יש כמה נושאים נוספים שעומדים על סדר היום, לרבות "יזמה 2"; "יזמה 1" הייתה לפי דעתי רעיון יוצא מן הכלל, שהטביע את חותמו על פיתוח תעשיות ההיי-טק בישראל. מי שזכאי לקרדיט גדול בעניין הזה הוא אדם די צנוע בדרך כלל, שלא קיבל את הקרדיט הראוי לו בהיסטוריה של התפתחות התעשייה בישראל – מי שהיה פעם סגן ראש הממשלה ושר התעשייה והמסחר משה נסים. הוא היה היוזם של "יזמה 1". אנחנו מאוד בעד "יזמה 2": לא ברור לי לחלוטין מהי עמדת האוצר אך יש כאן נציג של האוצר ואולי נשמע ממנו אם הוא בעד. בהתחלה שמעתי מילים חיוביות מאוד מהאוצר ואחר כך שמעתי ספקות.

בעיתון לפחות פורסם שהאוצר בעד, ובלבד שהיקף ההשקעה לא יעלה על 30 מיליון דולר.

הוא בעד, ובלבד שלא תהיה "יזמה 2".

אני לא בטוח, אני מציע שנתייחס בזהירות לדברים הללו. לא תמיד כל מה שמתפרסם מחייב את השר, נאמר בידיעת השר ומקובל עליו. מכל מקום אני חושב שזוהי יזמה טובה. אנחנו נתמוך בה. אנחנו גם איננו בטוחים שהיזמה חייבת להיות דווקא תחת כנפי האוצר, היא יכולה להיות תחת הכנפיים שלנו.

שלכם.

אל תעשי עכשיו כאן משא ומתן, חברת-הכנסת פולישוק-בלוך. בדרך כלל את המשא ומתן עם שינוי אני עושה. זה בדרך כלל יוצא טוב לכל הצדדים.

אין טעם שאציג עכשיו את נושא - - - אבל הוא בהחלט נושא שטעון תשומת לב והשקעה לדעתי. בסך הכול, לסיכום העניין, אם מסתכלים היום על התכנית הכלכלית כל מה שאמרתי עד עכשיו, למעט ההיבטים התקציביים, יהיה מקובל על כל המומחים, על כל מי שיושב כאן. אני בטוח שהוא מקובל גם על אנשי האוצר, גם על אנשי אגף התקציבים. אלא שבתכנית הכלכלית הם שכחו לתת לזה ביטוי תקציבי. לכן אני חושש שהבעיה של התכנית בכל מה שקשור לצמיחה היא שגם בתחום של ההשקעות התשתיתיות, שלפי דעתי הן לא ראליות בסדרי זמן רלוונטיים, וגם בתחום של צמיחה בתעשיות שבהן הצמיחה בהחלט אפשרית – ובזמן קצר יותר יחסית – בשני תחומים אלה אין השקעה מספקת של האוצר. אנחנו נאבקים על זה, גם על קרנות שיווק היצוא שהאוצר רצה לבטל. אני מאמין שנשיג יותר ממה שמופיע בתכנית המקורית. אני מקווה שיהיה בכך די כדי לשמש מחולל צמיחה שיורגש כבר בזמן הקרוב.

תודה. אומר עכשיו את הסיכום שרציתי לומר, אך אני מקווה שהשר אולמרט ישמע את דברי האוצר. אני חושבת שעלינו לצאת מכאן בקריאה שבתכנית הכלכלית הנוכחית לפחות חמישית מהכסף שמיוחד לתשתיות יגיע לתחום הזה. אני חושבת שאם נצא בקריאה משותפת של שני המשרדים,

זה תשתית לכל דבר.

ולא לשכוח את התשתית המדעית.

בהחלט. מדע וטכנולוגיה אצלי זה הולך ביחד, כמו אצלך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מנה גם את התחומים העתידיים שהם חלק של המדע. אני חושבת שזאת קריאה נכונה וזהו העיתוי הנכון ללחוץ בכיוון הזה. הבעיה היא שיש "צביעה" של כבישים – 4 מיליארד ש"ח בערך; יש "צביעה" חלשה יותר למסילות ברזל. כמעט כל הסכום, 5 מיליארד ש"ח, כבר תפוס.

זה מה שאמרתי. לכן אין לכך שום משמעות של צמיחה בהקשר של התכנית הכלכלית. הכספים האלה מביאים אותנו לנקודת ההתחלה אך הם לא מרימים אותנו מהמצב שאנחנו נמצאים בו היום.

מאחר שהלחץ צריך להיות גם בממשלה ולא רק בכנסת אני חושבת שהדרישה שלנו בוועדה, בעזרת שני השרים, שלפחות חמישית מהתקציב ה"צבוע" יהיה לתשתיות ההיי-טק והמדע היא דרישה לגיטימית ונכונה גם לפי גישתם של אנשי האוצר, ואולי בעיקר לפי גישתם.

דבר נוסף שלא הוזכר הוא הערבויות לקרנות הון סיכון. לא מוכרחים לתת כסף ביד, אפשר לתת ערבות.

זה יכול להיות המבנה של "יזמה 2".

אם הבנקים היום במצב שהם לא נותנים אשראי כי הם לא סידרו ערבויות כמו שאמר השר אולמרט, על המדינה לשים את הערבות ולהשתתף בסיכון.

כדאי שלא נצא יותר מדי בהצהרות.

אלה לא הצהרות, רק הצעות.

מניסיוני הדל קריאות של ועדות בכנסת הן אמנם חשובות, אבל בדרך כלל השפעתן מינימלית.

לכן אני צריכה אתכם.

אני יודע. היות שכך, אני ממליץ שלא ניכנס לנושא הערבויות של הממשלה. די בכך שנתמקד בדבר אחד: רבע מההקצאה לתשתיות צריכה להגיע לתעשיות ההיי-טק, ההיי-טק והמדע, כדי שיישמר האיזון בין הליכוד לשינוי.

את החלוקה נעשה אחר כך, זה פחות חשוב.

בקדנצייה הקודמת ישבנו כאן ודנו בנושא של חוק המו"פ והוצאת הידע – ההצעה של האוצר – בנחישות מסוימת. דנו גם בהטבות המס במסלול החלופי במרכז הארץ. זה היה במסגרת ועדת המשנה, אך יושבת ראש הוועדה הראשית, חברת-הכנסת מאור, הייתה כאן. היא הנחתה את חברי-הכנסת שיושבים גם בוועדת הכספים להתנגד ליזמת האוצר. כמדומני שני החוקים לא עברו בקדנצייה הקודמת.

לכן היא לא פה.

בואו נשמע את מר כהן.

ממלא מקום ראש הממשלה אמר שבעיה תקציבית לא תהיה,

לא אמרתי שהיא לא תהיה, דרשתי לעסוק בזה.

בואו נצא מנקודת מוצא אחרת: אנחנו רוצים את העזרה שלכם להגדיר כמה פרויקטים לאומיים שיהיו בגדר השירות לאזרח. יש החלטת ממשלה מיום 22.5.02 על שיפור השירות לאזרח באמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום; הכוונה לתהליך שיימשך פחות מעשר שנים כמו שצפוי. כמו שכבוד השר אמר אנחנו מדברים על כך שהצמיחה תהיה אולי בעוד שנה וחצי או שנתיים, אך אני מבקש לתקן תיקון קטן: יש פרויקטים שנמצאים במערכת אחרי מכרוז ומוגדרים כפרויקטים חצי לאומיים ואולי לאומיים. למרות זאת גם הם ספגו קצת מכות מהקיצוצים ומהתכנית הכלכלית.

אם רוצים לעשות את הפרויקטים שרשומים כאן ואם מדברים על שלושת הרבדים הנמוכים – הכוונה לרובדי הפלטפורמה בתוך הממשלה; כבוד השר אמר שאנחנו הגזברים. אנחנו מוציאים קרוב למיליארד ש"ח ביום בכל הוצאות הממשלה. הפיקוח קצת ירוד בנושא זה. אנחנו רוצים ליצור שפה אחת משותפת בכל משרדי הממשלה, בפרויקט שנקרא פרויקט מרכב"ה.

בפרויקט הזה לוקחים מוצר מדף קיים של חברה מסוימת, שעד היום עבד בתעשייה, ומשדרגים אותו לסקטור הציבורי. זהו מוצר ייחודי. בתוך שנה וחצי אפשר לייצא את המוצר הזה לכל העולם. הוא יכול להיות סכמה לכל מדינות העולם. מדובר על תשתיות של כרטיס חכם, אינטרנט ותשתיות נוספות. זה יכול להיות פלטפורמה חשובה כלפי העולם כולו.

יש היום בעיה תקציבית ולכן אפשר לנקוט שיטה נוספת: ללכת לחברות ענק כמו HP או IBM או "מיקרוסופט" ולדבר על BOT. כשתהיה צמיחה, בעוד שנתיים או שלוש, יהיה החזר השקעה. אפשר להגדיר את הפרויקטים האלה כפרויקטים שירוצו במקביל.

מה מקבלים מזה? ראשית אפשר ליצור תעסוקה: במקום שהפרויקטים יימשכו 10 שנים נוכל באמצעות מקורות חוץ תקציביים כמו חברות ענק להשקיע במדינה ולהעסיק קרוב ל-1,000 מובטלי היי-טק. במקום שהרכבת תרד מהמסילה וברגע מסוים, כשהשוק האמריקני יתעורר, כולם יגיעו לשם – כמו שאמר השר זנדברג – אפשר להעסיק אותם כאן היום. מדובר גם בהעסקת אברכים.

להביא אותם לאן? לפרויקטי מחשוב של הממשלה?

כן, BOT בפרויקטי מחשוב של הממשלה, כמו שניסו לעשות בפרויקט של בתי המשפט. זה קיים ועוד איך. גם הפרויקט של מרשם האוכלוסין הוא BOT, גם הפרויקט של לשכות התעסוקה הוא BOT. מכיוון שיש מצוקה תקציבית אפשר להביא חברות ענק שישקיעו בכך למשך תקופה מסוימת, עד שתהיה צמיחה כמו שאמר ממלא מקום ראש הממשלה.

אני מבקשת שתגדיר את הפרויקטים, מר כהן.

אני מציע להגדיר אותם כפרויקטים לאומיים. מדובר במערכת אחת של כל משרדי הממשלה ומערכת אחרת של שיפור השירות לאזרח. מדובר בהשקעה לטווח ארוך שיש לה החזר השקעה. ברמה הגבוהה ביותר חייבים לדאוג לבלום את הפער הדיגיטלי שקיים היום בין אזרחי מדינת ישראל בפריפריה ובמרכז. כמו שאמרו כאן אפשר לקחת אנשים מהיי-טק, אפשר לקחת מורים מובטלים או עשרות אנשים אחרים ולגרום לכך שהפער הדיגיטלי ייעלם בפריפריה. יש כוונה להקים מאה מרכזים כאלה בשכונות שבשיקום, וצריך במפורש לעצור את הנושא הזה, שלא יקצצו בו, כדי לגרום לכך שבאמת הפער הדיגיטלי ייעלם.

אני מדבר על כך שכל אזרח יקבל את כל השירות ושלא יהיה אזרח א ואזרח ב. הכוונה היא להגדיר את הפרויקטים האלה כפרויקטים לאומיים.

יש חוק שירות, זה לא סוגר שום פער דיגיטלי.

זה כן סוגר. אתה לא צריך שאני אתן לך הרצאה כאן על סגירת פער דיגיטלי, יש פרויקטים שיושבים כאן אנשים שמטפלים בהם. יש להב"ה ויש מיליון ואחד פרויקטים אחרים.

הדבר הנוסף שקיים, יש כאן אנשים מתחום זה שהקימו כבר שלושה קורסים של הכשרת מובטלים בתחום של היי-טק לצורך הפרויקטים האלה. אך מכיוון שצפוי קיצוץ מסוים עצרנו את הנושא. המטרה היא להגדיר אותם כפרויקטים לאומיים.

אנחנו מתכוונים להשתמש באגף להכשרה מקצועית. בהנחה שאחרי שכל הסכסוכים ייגמרו ונגיע להבנה כלשהי עם ההסתדרות היא גם תתיר לעובדי המשרד לדבר עם השר שלהם, אנחנו באמת מתכוונים להשתמש באגף להכשרה מקצועית בצורה מושכלת.

זה דבר שאפשר גם להפריט.

מנהלת האגף יושבת כאן. עד היום קיימנו הכשרה של 80 מובטלי היי-טק. זה נעצר בגלל הקיצוצים. אבל הם הקימו את כל התשתית.

המבנה הזה מנוצל במלוא הפוטנציאל שלו?

מנוצל, ---

אם הראייה העתידית היא שתהיה צמיחה בעוד שנתיים אפשר לנצל היום את מה שקיים בשוק, כולל חברות. אגב, יש שלושה מנכ"לים של חברות ענק בהיי-טק אמרו שהם מוכנים לצאת לחוץ לארץ, להכיר את הפרויקטים האלה כהחזר השקעה עתידי בנושאים האלה. ייתכן שהשקעה היום, בשנתיים הקרובות תגרום לכך שהצמיחה תהיה בעוד שנתיים ולא נפספס את הרכבת. זאת העמדה שלנו בנוגע למחשוב הממשלתי.

אני רוצה להציג שתי דוגמאות שקרובות לשר אולמרט. בתור ראש העיר ירושלים לשעבר, אני רוצה להציג פרויקט אחד שיכול לחסוך מיליארדים: כוונתי למיפוי הגאוגרפי של כל מדינת ישראל. כל גוף השקיע קרוב למיליארד ש"ח במשך כל התקופות של הפרויקט הזה. הקמת מערכת גאוגרפית משותפת אחת לכל משרדי הממשלה ולכל הגופים במדינת ישראל יכולה לתת תועלת אדירה.

הקמנו דבר כזה בירושלים.

אז למה לא לקחת את המוצר שלך ולתת אותו לכל הרשויות?

אני בהחלט בעד זה. אני ממליץ לך לעשות את זה. אני מקווה שעיריית ירושלים תגבה את המחיר שראוי לגבות על כך. באמת הקדמנו את הממשלה בהרבה תחומים.

תודה מר כהן. השר אולמרט, עכשיו, אחרי שעשית את הניסוי המוצלח, תעשה את זה בכל הארץ. אבל אתם צריכים ללחוץ על האוצר. נשמע את מר יורם אורון.

אני מתנצל אבל אאלץ לעזוב בקרוב.

אני זקוק לשלוש דקות מזמנך, השר אולמרט. אחרי שהשרים הסכימו שהטכנולוגיה העילית היא קטר הצמיחה היחיד אולי שיש למדינת ישראל אני רוצה להזכיר לכם כמה מספרים. אני מנהל קרן הון סיכון בשם "ורטקס". אני יושב כאן כנציג איגוד קרנות הון הסיכון. אומר כמה מילים על הקרן: היא מנהלת 650 מיליון דולר. מקורות ההון שלה הם 12 חברות יפניות, והידועות שבהן הן "היטאקי", - - -, ממשלת סינגפור – שאני מבין שאתה רוצה לבקר שם.

אני גם שמעתי על זה היום.

אם אתה מתעטש בכניסה סוגרים אותך לשבועיים. עוד ממקורות הקרן: חברות אמריקניות וכל הבנקים הישראליים.

התעשייה הזאת מעסיקה היום 60,000 עובדים, אבל זאת טעות אופטית. מחקר אמריקני מראה שמכפיל התעסוקה בתעשיות ההיי-טק הישירות הוא 2.2 בתעסוקה כללית. אני מניח שבישראל היחס דומה. לכן מדובר כאן בהשפעה של 150,000 איש לפחות על התעסוקה.

המספרים של התעשייה הזאת בעשר השנים האחרונות הם 10 מיליארד דולר גיוס בחוץ לארץ, 9 מיליון דולר של הנפקות,

מיליארד.

כ-17 מיליארד דולר של מיזוגים ורכישות. אנחנו מניחים שכמה עשרות אחוזים מזה נשארו במערכת בארץ. צריך לזכור ש-80% ממבנה העלויות של 1,000 חברות ההיי-טק הנתמכות הוא אחוז ניכר של שכר, ובשל מדיניות המיסוי בארץ ביום שהסכומים משולמים לעובדים 50% מהם נשארים כאן.

אני מגייס כסף לחברות ישראליות כבר עשרים שנה, לחברות שלי ולחברות אחרות. פעם הייתי מציג מצגת "למה ישראל?" והשקף החמישי שלי היה תמיכה ממשלתית. היום אני לא מציג אותו. אנחנו בהחלט במקום בינוני ומטה בתמיכות ממשלתיות לתעשיית ההיי-טק. זה מאוד בינוני. אם תבדקו מה עושה ממשלת ארצות הברית דרך ה-SBA, מה עושה אירלנד – וזה מחוץ לפרופורצייה לגמרי, ומה עושות ממשלות אירופה בנושאים של רשתות ביטחון וערבויות – תבינו שלא נוכל להביא את עצמנו לאותו מצב.

צריך לזכור שמלאי הכסף שבידי הקרנות, שהן מקור ההשקעה העיקרי, יאזל בשנת 2004. אחר כך נעמוד בפני שוקת שבורה. יש 1,000 חברות שמקור הגיוס העיקרי שלהן היום הוא הון סיכון. אין בנקים, אין הלוואות.

כלומר אתה תומך בהקמת "יזמה 2".

זה רק אחד הצעדים שצריך לנקוט, ולא בסכום של 30 מיליון אלא בסכום של 300 מיליון.

הנתון הזה מיוחס למשרד אחר, לא אלינו.

סליחה, בשלב זה אני נאלץ לעזוב את הדיון.

אנחנו נשארים כאן עם שני מנכ"לים של משרדו של השר וגם מנהל מרכז ההשקעות יושב אתנו, כך שהדברים יגיעו גם לאזני השר, כך אני מקווה.

אני פותחת את הדיון לכל מי שרוצה להתבטא בנושא. המטרה היא להגיע לסיכום אופרטיבי ולהחליט על הדברים שנביא לפני ראש הממשלה, באמצעות השרים או בדרכים אחרות ותוך שיתוף שרי האוצר, הצעות כדי לקדם את הדברים.

אני מבקשת להעיר הערת אגב: שר המדע והטכנולוגיה נתן את הדוגמה של ננו-טכנולוגיה, דבר שהגענו אליו ראשונים אפילו לפני אמריקה. אבל אני חוששת מאוד מה יהיה בעשור הבא. אמנם סימנו את זה ראשונים ואנחנו עושים כאן מחקרים, אך השאלה היא איפה יהיה העולם בתחום זה בעוד עשור ואיפה נהיה אנחנו. נתנו כאן דוגמאות לעזרה למפעלי ההיי-טק. אבל אם לא יצא מכאן שינוי בתחום של ננו-טכנולוגיה לא יהיה אפשר לדבר על תשתיות ברמות של תשתית לאומית. אם לא נגיע לרמה הזאת תמיד נחזור לפגישות ולישיבות האלה, לשאלה איך אנחנו מתגברים על משבר זה או אחר.

בתחילת המושב הראשון של הכנסת דיברנו על הנושא הזה, גם השר דיבר על הנושא הזה. זהו השינוי שצריך לחול: צריך להיות כאן שינוי מהותי בראיית העתיד, כדי שלא נצטרך לחזור לישיבות.

זה תלוי בנו, אנחנו מי שמצביעים בעוד יומיים.

השינוי לא יהיה בעוד יומיים, לא בזה נעשה את הצעד.

עוד יומיים תהיה הקריאה הראשונה, אחר כך אפשר יהיה להשפיע.

אני מ"מוטורולה", אני שייך לתעשיית התקשורת והאלקטרוניקה. נמצא כאן מר אורי הר מאיגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע. בסך הכול יש בישראל תעשייה מאוד חזקה. נכון שמאז 2000-2001 היו ירידות גדולות מאוד, אבל המגמה ארוכת הטווח משנות התשעים ועד היום מראה שבסך הכול התעשייה הזאת מציגה יציבות וגידול עקיב. בשנת 2002 הייתה נפילה גדולה לעומת 2001 ו-2000 אבל לעומת שנת 1999 יש פחות או יותר גידול עקיב. לכן אנחנו מייצגים בעצם תעשייה חזקה מאוד.

התעשייה הזאת צריכה עכשיו זרזים כדי לחזור ולצמוח, אולי לא באותו סדר גודל כמו בשנים 2000-2001 אבל ברמה של עוד 10,000 מושגים, עוד 15,000 מושגים – משהו מהסוג הזה. הסכומים שנדרשים לכך אינם דרמטיים: 100 מיליון דולר שיגיעו למדען הראשי, למשל, יכולים לממן תעסוקה של 7,500-10,000 איש. הרוב הגדול של הסכום יחזור כתמלוגים. הרוב הגדול יותר יחזור כמס הכנסה – כי המס על העובדים בנושא הזה הוא 40%-50% אפקטיבי, עם ביטוח לאומי ומס בריאות. אנחנו נמצאים באמת במצב שלא צריך לדבר בסכומים הגדולים שהושמעו כאן: 2 מיליארד ש"ח או 3 מיליארד ש"ח, או דולר. סכום מסדר גודל של 100 מיליון דולר יכול למנף תעסוקה של 7,500-10,000 איש.

אבל יש עשרות אלפי מובטלים של היי-טק, ולא 7,000 איש. אין 20,000 מובטלים לפחות, שעזבו גם את הארץ?

לא.

התעשייה שמוגדרת כתעשיית האלקטרוניקה והתקשורת, התעשייה שמאוגדת באיגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע, הגיעה ל-13-14 מיליארד דולר בשנים 2000-2001. הועסקו בה באופן ישיר 67,000 איש. אני לא מדבר על נותני שירותים וכולי. אם נשתמש במונחים של מר יורם אורון נגיע ל-120,000 איש או משהו כזה. אבל באופן ישיר התעשייה הזאת שילמה משכורות ל-67,000 עובדים. היום היא משלמת משכורות בערך ל-55,000 איש.

נכון שמה שקרה, והשר התייחס לכך, הוא שהמוסדות להשכלה גבוהה מפיקים עכשיו הרבה יותר בוגרי היי-טק מאשר לפני חמש שנים. אם כך יש מקום לקלוט יותר עובדים. אנחנו לא מדברים כאן על גדלים דרמטיים, ואני מדגיש זאת בכוונה כדי שלא נחשוב שיש לנו בעיה שאי-אפשר לפתור. זאת בעיה שניתנת לפתרון, הגדלים הם ממש ניתנים לניהול. צריך רק רצון טוב ונחישות.

בשביל זה אנחנו כאן.

בשעתו הוגשה תכנית, ואפשר להגישה שוב. המפעלים הגדולים בתוספת החברות שמייצג מר אורון יכולים אפילו להתחייב על זה. צריך לזכור שעל כל דולר שהמדען הראשי נותן החברה צריכה לגייס דולר וחצי. הבעיה ניתנת לפתרון, צריך רק למצוא איך לעשות את זה, צריך רצון טוב, נחישות.

נקבעה פגישה אצל שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בעניין זה.

למתי? בימים הקרובים? תודה. אני מבקשת לסיים כי יש עוד דוברים.

נקודה נוספת חשובה מאוד היא שהתמיכה באמצעות המדען הראשי היא מחולל הצמיחה המהיר ביותר שיש. אין כאן בעיות של מכרזים – בחברות יש בדרך כלל פרויקטים שערוכים לכך.

נמצאים כאן מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר ביומיים הקרובים וגם מר שמואל מרדכי, מנהל מרכז ההשקעות לטווח ארוך. אמרנו שאנחנו מוכנים להוות דוגמה כזאת והבאנו לכאן מוצר שלא היה בישראל. יש 100 עובדי ייצור בערד שהיו הולכים הביתה אילולא המוצר הזה. יש 30 מיליון דולר ליצוא שלא היו בשנה הקודמת.

אנחנו רוצים להכפיל יזמות מסוג זה.

בעיה נוספת שצריך להחליט בה היא בעיית החקיקה – חוק עידוד השקעות הון, שהוזכר כאן. אם מסתכלים ממעוף הציפור על העניין מה שחשוב באמת הוא העסקת העובדים ומס ההכנסה שהם משלמים. חברה מהסוג שלנו משלמת מס הכנסה ומסים אחרים בסכום של כ-90 מיליון דולר. כמות ההטבות שהיא מקבלת היא אולי 10% או 15% מזה. זה בטל בשישים. אם מרכיב ההטבות יבוטל, ייעלם חלק גדול מ-90 המיליון. לכן מהבחינה הלאומית העסק הזה הוא מנוף רציני מאוד, ויהיה מאוד לא נבון אם מישהו יחליט לבטל את ההטבות האלה, גם במרכז – ושם אני לא קליינט – וגם באזורים אחרים.

תודה רבה. נשמע את מר ניר ברקת, גם הוא ירושלמי, כמו השר אולמרט.

אחר צהריים טובים לכולם. אני מנכ"ל לשעבר בקרן הון סיכון BRM קפיטל. ברשותכם אני רוצה לומר כמה דברים במקרו, ואחר כך אתן זווית ראייה אחרת לכל התהליך שמתואר כאן.

לדעתי מה שאמר ממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט בנוגע ליתרונות יחסיים ולצורך בבחינת עצמנו מול מקומות אחרים בעולם – זה המפתח. אנחנו יכולים לפתח תשתית נכונה, אבל אם לא נפתח עליה את האפליקציות הרלוונטיות, את תת-התחומים שבהם אנחנו רוצים לנצח – להצליח טוב יותר מכל אחד אחר בעולם – נבזבז הרבה אנרגייה. לפתח תשתית בלי להגדיר בדיוק מה עומד לשבת עליה זה בזבוז אנרגייה ומשאבים.

כשמדובר בהיי-טק או בביוטכנולוגיה – וענפי ההיי-טק הם ענפים משמעותיים מאוד – בחלק מהמקרים אנחנו נמצאים בשוק משוקלל, ואין מחסומים ובעיות. במקומות כאלה תעזור קצת תוספת של דלק, כמו שתיאר ידידי מ"מוטורולה" – תוספת של 100 מיליון דולר למדען הראשי. אפשר לראות שתוספת כזאת היא בעצם הלוואה, אפשר לקבל אותה בחזרה בריבית דריבית. זאת השקעה נכונה של מדינת ישראל ויצירת צמיחה במערכת שבה השוק משוקלל.

אבל יש כמה תחומים שבהם השוק אינו משוקלל, כמו ביוטכנולוגיה למשל. זה מזכיר את ענף היי-טק לפני 15 שנה. כאן מדינת ישראל צריכה לבדוק איך היא מתמקדת בתת-תחומים שאם נשקיע בהם היום נוכל להיות בהם מהמובילים בעולם בעוד 10 שנים.

אני רוצה לגעת בפן אחר, וגם אותו הזכיר השר אולמרט, כוונתי למקומות בעלי עדיפות לאומית או הפריפריה או ערים כמו ירושלים וכיוצא באלה. אנחנו צריכים להסתכל על המבחן הרלטיבי, מה מצבה של הפריפריה אל מול המרכז, כמו שיש לבחון מה מצבה של ישראל מול מקומות אחרים בעולם. עלינו לדאוג לכך שבמקום שאנחנו רוצים שתתפתח תעשייה לפחות נסיר מכשולים ולחלופין נשקיע ונייצר תמריצים שמספקים את הסחורה.

אני רוצה לפתח בדבריי את הממשק בין המערכת הממשלתית למערכת ברשות המקומית – בעיר גדולה. בחשיבה במדינת ישראל, שהיא חשיבה יצירתית ונכונה, עולים הרבה מאוד פתרונות טובים ומעניינים ליזמים. אבל אני מבקש מכם להיכנס רגע לנעליים של היזם שרוצה לפתוח עסקים: אציג תרשים זרימה של אדם שרוצה לפתוח עסק; מה הוא צריך לעשות, המסכן, כדי להקים עסק – עם כל התמריצים במדינת ישראל.

יזמים שרוצים לפתוח את עסקיהם צריכים להגיע ל-40 עד 60 כתובות. בממשלת ישראל יש הכול: סיוע של המדען, סיוע אחר – בלי עין הרע יש הרבה מאוד גורמים וגופים. שלא לדבר על הרשות המקומית, שבה צריך לפתוח את העסק, ולקבל רישיון עסק, להגיע למשטרה, למכבי האש – כלומר 40-60 גורמים. איך פותרים את הקומפלקס הזה, שיש בו הכול אבל מרוב עצים לא רואים בו את היער? איך מפשטים את התהליך בתפיסת לקוח עניינית מאוד?

"תפיסת לקוח" משמעה לנסות לפשט ליזם את הדרך ובמקום 20-40 כתובות ליצור לו כתובת אחת ברשות המקומית או בעיר. שם מחזיקים אותו ביד, ממפים לו את התהליכים, עושים לו אינטגרציה של כל מערכות השלטון – הכול בנקודה לוקלית קרובה לביתו.

באתר משרד התעשייה והמסחר מופיעות כל האופציות שאתה מדבר עליהן.

יש לי חדשות בשבילך: זה באתר, אבל לא בשטח. מי שמדבר עם יזמים ועם אנשי עסקים מבין שתאוריה לחוד ופרקטיקה לחוד.

יש במדינת ישראל כל כך הרבה תמריצים, כל כך הרבה דברים נחמדים, אבל בפועל זה לא בתפיסת לקוח. אני מציע לחשוב איך אפשר לפשט את החיים ללקוחות. אני מסתכל על תהליכים בירושלים, למשל – משוגע מי שמנסה לפתוח עסק בירושלים, הגיהינום שהוא צריך לעבור. לרוב העסקים אין בכלל רישוי בגלל המורכבות הזאת.

מי שרוצה להקים עסק בעיר כמו ירושלים או בפריפריה – ובעצם ליצור צמיחה – מגיע ל-3-4 יזמים בירושלים ושואל אותם איך זה לפתוח עסקים בירושלים. חשבו מה צריך לעשות יזם היי-טק שיש לו אפשרות לפתוח עסק בישראל או בניו יורק, או בעמק הסיליקון. קודם כול הוא הולך לתחקר את החבר'ה ולשאול אותם איך זה לפתוח עסקים בישראל לעומת עמק הסיליקון. זאת נקודת תורפה קשה מאוד שלנו.

הבנו שלפחות בירושלים כל נושא הביוטכנולוגיה תקוע; החממות תקועות. בירושלים נמצאים "טבע", וגם בית ספר לרפואה מהמובילים בארץ ואוניברסיטאות עם השקעות בביוטכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר – אך לא מתפתחת בעיר תעשייה. למה? היזם המסכן שרוצה לפתוח עסקים לא יודע איפה להתחיל.

הוא הולך להרצליה.

צריך להעביר את "צ'ק פוינט" מחיפה לירושלים.

זה לא הפתרון. בצפון קרוליינה הרשות המקומית היא הכתובת שעושה אינטגרציה בין כל מערכות השלטון. היא מכירה כל יזם ויזם, פורשת לו שטיח אדום, עוסקת בשיווק. היא המייצגת את הממשלה מבחינתו, כדי להקל עליו את החיים.

לסיכום, יש הרבה מאוד דברים טובים כבר היום; יש הרבה מה לשפר. היזם המסכן שרוצה לפתוח את עסקיו – לא נתנו עליו את הדעת, לא חשבנו איך לפשט בשבילו את התהליכים ולגרום לו להצליח.

אני מבקש להגיב. יש ועדה לאומית לטכנולוגיות המידע. אנחנו מצרפים אותך לוועדה, מר ברקת.

שמעת, מר ברקת? היה שווה לבוא. זאת ועדה חשובה מאוד.

לפני שאני ממשיכה הלאה, נתנו לי כאן נושא נוסף לדיון ולקבלת החלטות: טכנולוגיות בשירות האזרח בהקשר של משרד הפנים והרשויות המקומיות. יש לנו עוד שר, נביא את השר פורז לעניין הזה. זה בהחלט נושא חשוב. הנושא הזה חשוב במיוחד השנה, כשיש בחירות מוניציפליות. כך אפשר להכניס את הנושא למודעות בצורה טובה יותר.

ננו-טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה. כמו שאמרתי קודם נקיים דיון מעמיק יותר בכל אחד מהתחומים האלה. השר זנדברג הזכיר קודם שהוא עמד בראש ועדת המשנה להיי-טק בקדנצייה הקודמת. הסיבה שלא רציתי להקים ועדת משנה היא שאני חושבת שהנושאים חשובים מאוד, ואני רוצה שכל הוועדה כולה תעסוק בהם ותקדם אותם. נמשיך הלאה עם מר אבי הראבן, מנהל סוכנות החלל.

שלום. אני רוצה לדבר על צמיחה, אבל יש צמיחה ישירה – ואנחנו מדברים רק על צמיחה ישירה וגלויה – ויש צמיחה עקיפה. כאן מדובר בטווח הארוך, כדי שבעוד עשר שנים לא תתכנס ועדה כלשהי ותשאל מה עושים הלאה. מישהו יסתכל אז בפרוטוקול ויראה שאנחנו תקועים עם מה שהיה לפני עשר שנים. יגידו שם שאין אנשים, שכולם ברחו לחוץ לארץ.

אנחנו יכולים להסתכל על מדינות מפותחות – לא כמונו כמובן, כי אנחנו אוהבים לטפוח לעצמנו על השכם – אבל נסתכל על ארצות הברית, צרפת, גרמניה, יפן, קוראה ואפילו תורכיה בתחומים מסוימים. צריך להסתכל על נושא החלל שם. אני לא מדבר על נושא החלל בכל הנוגע לסיפוק הסקרנות האנושית – לדעת איך נוצרנו ומה מקומנו ביקום; אלא מבחינת הטכנולוגיות שהחלל מביא, מהטכנולוגיות היום-יומיות, מדחום שמחפשים אתו סארס בשדות התעופה, ועד לתכנות ולצ'יפים מתוחכמים מאוד שפותחו. המדינות שהזכרתי משקיעות הון בנושא החלל. ארצות הברית משקיעה בנושא זה למעלה מ-15 מיליארד דולר בשנה – זאת רק ההשקעה הממשלתית.

כדי שנדבר על הצמיחה צריך לדבר על התשתית. היום היה יום עיון באוניברסיטת תל-אביב בנוגע לטכנולוגיות עתידיות. פרופ' הררי דיבר מאוד בהתלהבות וציין את חינוך הנוער. הנוער הזה בעוד 15 או 20 שנה יהיו מי שיקבעו את מקומנו במפת העולם בנושא ההיי-טק. את הנוער הזה צריך לחנך. כל גופי החלל שציינתי קודם משקיעים מיליארדים בנושא החינוך – באמצעות החלל, כי הוא נושא שמושך את הנוער.

לצערנו ראינו את מה שקרה לאילן רמון באסון קולומביה, אבל מה זה עשה לנוער, להתעניינות בטכנולוגיה, במדע המולטי-דיסציפלינרי כמו החלל? מה זה עשה לנוער בארץ ובעולם? לדעתי עלינו למצוא אמצעים לעניין הזה; הממשלה צריכה לתת דגש לנושא הזה, ולא כמו בעבר – שנתנו כספים אך הם הלכו לתחומים אחרים, כפי שציינו שר התעשייה, המסחר והתעסוקה והשר המדע והטכנולוגיה.

אלה תחומים חשובים אחרים.

הם חשובים, אני לא מזלזל בשום דבר אחר. אבל אנחנו שוכחים את הדבר שלא נותן את הדיבידנד היום-יומי אלא תהיה ממנו תועלת רק בעוד כמה שנים. אני חושב שמהוועדה צריכה לצאת קריאה לממשלה גם בנושא הזה. אני פונה גם לתעשיות: באמצעות הנושא הזה יוכלו הילדים שלהם והנכדים שלהם להמשיך את הקו שהם נקטו.

נכון מאוד. ראיתי אתמול נתון שלפיו במהנדסים אנחנו מקום ראשון בעולם. זה נכון?

באופן יחסי.

ברור, במספר המהנדסים ל-10,000 איש.

אך גם באופן מוחלט אנחנו מעצמה.

המהנדסים האלה הם באמת פרי החינוך הקודם; חלק גדול מהם לא מישראל, כמובן, אבל הם פרי החינוך בעבר.

תראי מה קורה לרמות הלימוד במתמטיקה, חברת-הכנסת פולישוק-בלוך.

זה בדיוק מה שרציתי לומר. נוכח מה שקורה לחינוך המדעי במדינה – והמקום שלנו בעולם במתמטיקה הוא תוצר של החינוך הזה – המדענים והמהנדסים והאחרים בדור הבא כבר לא יביאו אותנו למקום הראשון.

המחסור בהם יהיה התוצאה של היום.

בדיוק. לכן אנחנו חייבים לשים את הדגש על כך. כשדיברתי על חלק מהסכום הכולל – אני דיברתי על חמישית והשר העלה את הסכום לרבע – התכוונתי לכל המרכיבים, כולל חינוך. אם מאות ואולי אלפי המובטלים בהיי-טק היום ייכנסו לבתי הספר, ייכנס לשם "דם טרי". אין לי שום דבר נגד מורות, אבל מורה לתנ"ך שעברה קורס במחשבים לא מלמדת מחשבים, בכל הכבוד.

פרויקט לאומי מסוג זה יכול לחולל מהפכה. יש גם פניות מאנשים צעירים שעושים היום דוקטורט ורוצים להשתלב במערכת בתי הספר, כדי להזרים דם חדש לעניין. ויש פניות גם מהתעשייה.

התעשייה יזמה פרויקט ששמו "3-5 יחידות". אשתו של אחד היזמים הגדולים של הפרויקט נמצאת כאן, גברת יערה ינאי.

היא יושבת כאן מתוקף תפקידה היא.

הכוונה למר ינאי? הוא הבטיח שיבוא. אני מכירה את העניין ואני רוצה לתגבר אותו. יש המון אנשים שרוצים לדבר. אני מבקשת מכולם לומר את הדברים ב-2-3 דקות ולא יותר.

אני יושבת ראש האיגוד הישראלי למחשבים וחינוך. אני מעורבת שנים רבות בחינוך לטכנולוגיה, דווקא שני האנשים שדיברו – מר רמי גוזמן מ"מוטורולה" ומר ניר ברקת – עשו פרויקטים מאוד יפים בחינוך אבל הם לא מדברים על זה. מר גוזמן התחיל להזכיר זאת, אבל אני מכירה את מה שעשה גם מר ניר ברקת בירושלים. לי היה ברור שחינוך הוא חלק מהתשתיות. לא חשבתי שצריך בכלל להזכיר זאת, לכן ישבתי בשקט עד עכשיו – בדרך כלל אני לא שותקת. זאת תשתית.

בחינוך אין די פועלים סינים ורומנים שיוציאו את הכסף לחוץ לארץ.

אז לא צריך רבע.

אם לא נגדיר את החינוך כחלק מתשתית, כמו שמדברים על פס רחב ועל כל דבר אחר, כל שאר התשתיות הטכניות והטכנולוגיות לא שוות כלום. לא יהיה מי שישתמש בהן. דווקא היום, ערב יום השואה, אני רוצה לומר: העם היהודי היה תמיד ידוע בחשיבות שייחס לחינוך. איפה היינו במתמטיקה פעם ואיפה אנחנו היום? וזה לא עניין של תחרות, אלא זה נוגע לשאלה מה יהיה. מישהו שאל איפה נהיה בעוד עשרים שנה, ואני שואלת איפה נהיה בעוד חמש שנים. בואו נגדיר זאת בוועדה: החינוך הוא חלק מהתשתיות.

את צודקת בוודאי בנוגע לתשתיות החינוך, אבל החינוך מקבל את התקציב הגדול ביותר מכל המערכות שיש במדינת ישראל.

לא בכיוון הזה.

מכיוון שאני לא רוצה להסיט את הנושא הזה לכיוון הזה, אני אומרת שהתשתית היא של ההיי-טק, של הטכנולוגיה. זה המיקוד שלנו כאן. מכאן אנחנו מוציאים זרוע לחינוך כדי לפעול שם. אין לחכות לכך שהחינוך ידאג להיי-טק. אני רוצה ללכת בכיוון ההפוך, וָלא לא נקבל שום דבר.

אני מנכ"ל "פארמה ישראל", שמאגדת תחתיה 16 חברות תרופות, חברות בת של חברות תרופות בין-לאומיות גדולות בעולם. חברות התרופות משקיעות 40 מיליארד דולר בשנה בעולם כולו. אחת המטרות של "פארמה" היא שחלק גדול יותר של העוגה הזאת יגיע לישראל. היום מגיעים רק כ-150 מיליון דולר, לצערנו.

לאיפה הם מגיעים? לשוק הפרטי, לאוניברסיטאות, למחקר?

הם מגיעים לקהילה הרפואית, לאוניברסיטאות, למחקר, להשקעות בחברות ישראליות – הם מתפזרים.

כשהקברניטים של חברות הענק האלה יושבים בחוץ לארץ ומסתכלים איפה להשקיע הם בודקים מכלול של תחומים: הזכירו כאן את העובדה שמדינת ישראל מצטיינת בהון אנושי; יש לנו המוח, היכולת, חלק מהתשתיות. כל זה נזקף לזכותנו. יש דברים שנזקפים לחובתנו: המצב הביטחוני ידוע לכולנו, כמובן, ואת זה קשה לשנות. אך יש דברים שאנחנו כן יכולים לשנות. אחד הדברים החשובים ביותר הוא עניין הקניין הרוחני. זוהי אבן היסוד של התעשייה הזאת.

אנחנו יודעים את זה. אני מציעה לדבר על דברים שאיננו יודעים.

אסיים את המשפט: התעשייה הזאת נשענת על זכויות הקניין הרוחני והתעשייה נוטה שלא להשקיע ולא לממש את פוטנציאל ההשקעות במדינות שהיא תופסת כמדינות שאינן מכבדות זכויות קניין רוחני.

מה צריך לעשות? העברתי ליושבת-ראש הוועדה ולשרים הנוגעים בדבר נייר עמדה עם המלצות קונקרטיות מאוד. אפרט כאן רק דבר אחד, דוגמה שזועקת לשמיים – מדיניות שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם: חברות תרופות רב-לאומיות משקיעות כמיליארד דולר בפיתוח תרופה. כשהן רוצות לשווק תרופה בארץ הן מוסרות תיקי רישום שמכילים סודות מסחריים ונתונים חשובים מאוד. משרד הבריאות משתמש בנתונים האלה כדי לאשר שיווק של תרופות מתחרות – בניגוד לכל המדינות המערביות האחרות. חקיקה בנושא הזה תגדיל מאוד את האטרקטיביות של ישראל.

לא הבנתי את הנקודה.

אין מה להבין את הנקודה, היא פשוט לא מבוססת על מציאות.

לא, אנחנו לא פותחים את הנושא הזה. נקיים דיון מפורט בתחום שלכם ואז נשאל את כל השאלות. חבר-הכנסת זחאלקה מבקש להתייחס לדברים ואחר כך נשמע את חבר-הכנסת יאסינוב.

רציתי לדבר על דברים אחרים. אני רוקח במקצועי, עסקתי גם בדברים האלה ואני ממש מופתע מהם, אבל זה לא העניין.

קודם כול יש לי הערה פוליטית בנושא הזה: דווקא נושא ההיי-טק בעולם מחפש יציבות ושלום, להבדיל אולי מתעשיות אחרות. לכן צמיחת ההיי-טק בישראל תלויה גם במצב הביטחוני ובמצב השלום. אי-אפשר להימלט מזה. אני לא מעריך שתהיה צמיחה רצינית אם לא יהיה מצב של שקט ושל שלום. לכן צריך לפעול גם בנושא הפוליטי, מי שחשוב לו פיתוח תעשיית ההיי-טק. לפיכך נוסף על כל הדברים האחרים אני תומך בפיתוח ההיי-טק. במקום נשק וכלי משחית שיפתחו היי-טק, ולא היי-טק של השחתה ושל פצצות חכמות.

זה כבר כתוב בתנ"ך.

הערה שנייה: דיברו כאן על צמיחה של היי-טק. אם אנחנו לא רוצים ליפול בפח הפטישיזם של הטכנולוגיה צריכים לראות את האדם. בסופו של דבר צריך לראות איך הדברים ישרתו את החברה. כי יכולים להיות מצבים שהפיתוח לא ישרת את החברה אלא ישרת קבוצה די קטנה בצפון תל-אביב או במקומות מסוימים בארץ. יכולים להתפתח מצבים שבהם דווקא תעשיית ההיי-טק תגביר את הפערים בחברה הישראלית בצורה בלתי רגילה. לכן אם החברות דורשות כסף ממשלם המסים הישראלי ומההון הציבורי צריך לכוון אותן גם להשקעה בפריפריה.

בפריפריית האוכלוסייה הערבית בישראל ההשקעות היזומות והעזרה הממשלתית בנושא פיתוח הטכנולוגיה והיי-טק מזעריות ומבישות ממש. יש 27 חממות טכנולוגיות בארץ. רק החממה בנצרת היא חברה פרטית שנותנת הלוואות ומקבלת הלוואות. שאר החממות הן NGO, שמקבלות מענקים. היא החממה היחידה שמנוהלת כחברה פרטית. יש שני מו"פים בחברה הערבית ולאחד מהם ממש בושה לקרוא מו"פ – שלושה חוקרים שבקושי מקבלים תקצוב. טוב שהשר ישמע זאת וטוב שיסייר. יש עוד אנשים שיכולים לתרום לפיתוח הטכנולוגיות ואני חושב שצריך לתמוך באוכלוסיות חלשות בחברה הישראלית, לא רק באוכלוסייה הערבית. צריך להתייחס לאוכלוסיות אלה, להגדיל את הפוטנציאל שלהן ולהגדיל את ההשקעות בחינוך הטכנולוגי שלהן. לדעתי צריך לפעול כך גם ברחוב החרדי. אני אומר זאת לחבר-הכנסת מש"ס: זה חשוב מאוד. אם הייתי במקומו הייתי נלחם כדי להגדיל את החינוך הטכנולוגי בציבור שהוא מייצג. כדי להיות בממשלה, כדי לתפוס אוטוריטה של שלטון, צריך עוד אנשים.

בפתח דבריי אמרתי שצריך להשקיע גם בדברים האלה. אגב, ביום ראשון הוועדה יוצאת לסיור בחממות טכנולוגיות בפריפריה הרחוקה ביותר – רמת הגולן, צפון הארץ, קריית שמונה, שפערם – שזה לא יישוב על טהרת האוכלוסייה היהודית. אנחנו בהחלט מודעים לדברים ואנחנו חושבים שצריך להשקיע בכך.

לא התכוונתי לדבר בשלב הזה אבל אני חייב להגיב. אני אמיר חייק, ומי שלא מכיר אותי – חבל, כי אני עוזב בעוד יומיים. אני מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר. תאמינו לי שמכירים אותי די אנשים. לצדי יושב רענן דינור, מחליפי בתפקיד בעוד יומיים.

ראשית נכון שיש פער דיגיטלי אדיר בין המגזר היהודי למגזר הלא יהודי. זה נכון. חלק ממפעלי ההיי-טק שמוקמים בארץ, רובם, אינם מוקמים במגזר הלא יהודי משום שחסרה להם תשתית. יש לטפל במגזר הזה בתחום התשתיות – תשתית חינוכית ותשתית אחרת, פיזית. נכון שיש צורך לעשות זאת, הממשלה.

משרד התעשייה והמסחר ניסה בשנים האחרונות כל מיני פרויקטים שהוא יזם. בשנתיים האחרונות פעל פרויקט עידוד, עד שהוא הופסק השנה. היו בפרויקט שלושה יישובים לא יהודיים ובשנתיים האחרונות היו בו מעל 12 יישובים.

לסיכום, יש צורך באפליה מתקנת, באופן חד-משמעי, במגזר הלא יהודי.

לכך אני רוצה להוסיף את מה שאמרתי בתחילת דבריי: אנחנו צריכים לעודד אוכלוסיות חדשות להיכנס לתחום – נשים, ערבים וחרדים. אני חושבת שזאת הדרך גם ליצור אינטגרציה בין האוכלוסיות השונות במדינת ישראל.

למען האמת קצת הופתעתי. נכחתי בישיבה כזאת לפני כשנה, ישיבה שיזם השר זנדברג כיושב ראש ועדת ההיי-טק. בצרפתית יש מילה שמתאימה לזה: "דז'ה וו". כאילו לא השתנה כלום; כאילו לא יצאנו מכאן – אולי הפנים קצת השתנו. אני כבר הפכתי לחבר-כנסת, אולי זה השינוי היחיד.

זה שינוי משמעותי.

אני לא מאמין בדיבורים. אני חושש, לצערי הרב, שבעוד שנה נגיע ותהיה ישיבה כזאת עם אותם טיעונים. אני לא מאמין – לא בגללך, חברת-הכנסת פולישוק, ולא בגללךָ. לצערי הרב, כשמדברים על דברים גדולים לא יוצא כלום. בואו נדבר על פרויקטים, בואו נחשוב במה אפשר להתנגד היום.

הפרויקטים כאן הם פרויקטים גדולים. לפני חודש הגשתי הצעת חוק לחייב את כל הרשויות המקומיות להקים אתר אינטרנט. לחייב. ואז נגיע לפרויקט שצריך להשקיע בו. אני מקווה שהממשלה לא תתנגד. האתרים צריכים להיות אינטראקטיביים. צריכים לפעול בדברים הקטנים. אני מבקש ממך, חבר-הכנסת זחאלקה, אל תהפוך את זה לפוליטיקה. חייבים להשקיע במגזר הערבי. חייבים. נקודה.

אני באתי הנה פחות כדי לדבר ויותר כדי ללמוד. יש לי שאלה, ולצערי הרב המדען הראשי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה איננו כאן. אפנה את השאלה לנציגים. יש קרן של 50 מיליון דולר לעידוד חברות הסטארט-אפ.

הקרן נקראת קרן ה-seed ויש בה 50 מיליון ש"ח.

השאלה היא כמה מהם השקעתם בשנה שעברה, לכמה אחוזים הגעתם? האם אתם מתכוונים להוריד קצת את הקריטריונים כדי לתת לחברות החדשות אפשרות לקבל את הכסף?

אני חושב שיש כאן חוסר הבנה בנוגע למטרה של קרן ה-seed. המטרה היא להוריד את הסיכון לגופי השקעה בבואם להשקיע בחברות שבהן ב-early stage. למעשה בממשלה משקיעים דולר מול דולר עד מיליון דולר בשנתיים ונותנים אפשרות לגורם המשקיע לקנות אותנו במחיר שבו נכנסנו. בינתיים היו השקעות בשתי חברות. הקרן התחילה לפעול ממש לפני שלושה חודשים, אחרי שהיא גמרה את כל הסיבוב האופרטיבי. היו כבר שתי השקעות והשבוע באות לדיון עוד חמש חברות.

מהם סדרי הגודל של ההשקעות?

ההשקעות הן עד מיליון דולר בשנתיים. זה מגיע לתקרה הזאת. יושבת כאן נילי רונן-שלו, מנהלת הקרן. היא יכולה לתת יותר פרטים בעניין זה. יש כלים אחרים – המדען הראשי – שעיסוקם בחברות סטארט-אפ ובסיוע במו"פ ולאו דווקא בעידוד השקעה בחברת seed. אפשר לתת את כל הנתונים האלה לוועדה. אני מניח שהמדען הראשי ישמח מאוד להציג לפניכם את חלוקת התקציב שלו.

טוב, זה לדיון ספציפי יותר.

אני משנה למנכ"ל מכון היצוא. אני רוצה להעלות עוד פן אחד: נבנה כאן תשתיות, נכין כאן את הכול, אבל עיקר התפוקה של תעשיית ההיי-טק הוא ליצוא. עלינו להכניס את תשתיות היצוא לתחום התשתיות. הכוונה לכל הסיוע שאנחנו יכולים לתת ליצואנים. דיברו על המדען הראשי. המדען הראשי מקבל את מה שהוא מקבל. ידוע בעולם שעל כל דולר שנותנים למחקר ופיתוח צריך לתת 5 עד 12 דולר לשיווק.

סליחה, באיזה גוף אתה?

אמיר חייק היה מנכ"ל מכון היצוא עד לפני שנתיים, לכן הוא מרשה לעצמו.

לכן הוא מוריד לכם?

לא, הוא לא הוריד לנו. אנחנו נכין את התשתיות ונכין את המהנדסים ונכין את התלמידים – ונכין אותם לחוץ לארץ, כי ייקחו אותם.

מה אתם צריכים?

לא אגיד כרגע כמה כסף צריך, אך תחום היצוא חייב להיות חלק אינטגרלי מכל הדיון כאן. וָלא אין תקומה לענף היי-טק.

השיווק הוא החוליה החלשה של כל שרשרת המו"פ–השקעות. זאת חוליה חלשה מאוד מאוד.

אני נמצא כאן כיושב-ראש פורום מנהלי ההיי-טק של המרכז הישראלי לניהול. אני רוצה לחזור לאחד הדברים שאמר השר אולמרט. הוא אמר שכל דולר של המדען הראשי מביא 15 דולר ליצוא. אני חושב שאין עוד השקעה של הממשלה שיש לה החזר מצוין כזה. יש בהחלט צורך להגדיל את הקרן של המדען הראשי לפחות פי שניים או פי שלושה בשנים הקרובות.

כלומר להכפיל את הסכום של 1.8?

אבל אפשר להגדיל רק עד הכמות שהתעשייה יכולה לתת בהשתתפותה. לכן אמר נכון רמי גוזמן כשהוא דיבר על 100 מיליון. הממשלה יכולה לשים מיליארד, אבל התעשייה משתתפת.

שמעתי שהמדען הראשי, שהוא חדש יחסית, מדבר על 300 מיליון ש"ח.

זה סכום סביר.

המדען הראשי דיבר על ה-capacity של המשק.

בשנים האחרונות הקרן הצטמצמה ואני מדבר כעת על הרחבה שלה. אני חושב שכדאי גם לקחת 2-3 תחומים או ענפים שיש לנו יתרון יחסי בהם – תכנה, תכנון שבבים, ננו-טכנולוגיה. כדאי להתמקד בתחומים האלה, שיש לנו בהם יתרון יחסי, ולא להשקיע את הכסף בכל התחומים אלא בתחומים שנוכל לתפוס בהם יתרון יחסי בעולם.

חשוב להשקיע את הכסף בחברות באופן ישיר ולא באמצעות הקרנות. קרנות ההון סיכון חושבות לטווח הקצר יותר. היום יש צורך להשקיע לטווח הארוך. הממשלה יכולה להשקיע לטווח הארוך, ולכן חשוב להשקיע ישירות בחברות.

אני מפורום תעשיית האלקטרוניקה. יש לי שלושה מפעלים בארץ, שהעסיקו בעבר 300 איש. היום הם מעסיקים פחות ממאה איש. אני לא יודע כמה תעשיינים עצמאיים ופרטיים יש כאן, אני אחד מהם.

את הפורום הזה יזם השר זנדברג לפני שנה ויותר. אני חושב שהוא חשוב מאוד. באמת צריך לתרום לתשתית. לכן גם אני וגם מר אהרון לוי, המנכ"ל של הפורום, מפנים תמיד את הזמן כשאנחנו מוזמנים לכאן. הפחד שלי הוא שאנחנו הולכים לשפוך את התינוק עם המים. מישהו אמר שהוא משלם 90 מיליון דולר מס הכנסה על 10 מיליון דולר מענקים שהוא מקבל מהמדינה.

לא מענקים, הטבות מס.

לזה התכוונתי. אמרו שאנחנו משקיעים דולר ומקבלים 15 דולר ביצוא. מדברים שרוצים כסף לקרן היצוא. רבותיי, אם אנחנו לא נשמור על היצוא בארץ ונאפשר להוציא 10% החוצה – השמיים הם הגבול. אי-אפשר לאפשר לחברה לייצא 10%. איש לא יודע למדוד את זה.

כלומר לפתוח את זה?

לא, לסגור את זה. כמו שהיה עד היום. כל קרנות הון סיכון יזיעו קצת יותר ויביאו כסף. אם נפתח את ה-10% האלה תהיה פריצה.

הכוונה היא לאלץ ייצור בארץ?

נכון, רק דרך אילוץ ייצור בארץ. בואו ניתן הטבות לייצור בארץ.

מפסידים שווקים.

רק על-ידי כך שנייצר בארץ את הפקטורים האלה שנותנים לנו, המכפלות הגדולות הן שנותנות את זה. אם ישבו 1,000 מהנדסי פיתוח ב"מוטורולה" והם יעלו 10 מיליון דולר, הם יחזירו למדינה 5 מיליון דולר לכל היותר. איפה המנופים שמהם ניקח את מס ההכנסה? זה יהיה נזק שנבכה עליו.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

אני מנהלת האגף להכשרה במה שהיה משרד העבודה והרווחה והיום הוא חלק ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. דיברו כאן על תשתיות של כוח אדם. אני לא מדברת על כך שבשנה האחרונה שמרו על תקציב ההכשרה של כוח האדם לתעשייה ולחברות ולכל הטכנולוגיות; השנה קיצצו בהרבה מאוד ממנו. יושבת-ראש הוועדה אמרה שעכשיו היא רוצה לבקש אבל אנחנו כבר נמצאים בפיגור.

אז לא לבקש?

אני מסכימה אתך. בשנה האחרונה לקחנו אנשים שפוטרו מהיי-טק ופתחנו כיתות לימוד למורים במקצועות הטכנולוגיים, רובם עובדים. עשינו את זה. רצינו להכשיר עוד אך כפי שהסבירו זה לא יכול היה להמשיך. הקריאה צריכה לצאת מכאן. בזמן שיש ירידה כזאת במשק צריך להגביר את ההכשרה המקצועית, את ההסבה המקצועית, ולתת הרבה יותר משאבים לכוח אדם מאשר לכבישים.

אני מסכימה אתך לחלוטין, תודה רבה.

אני מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע. בהתחלה אני רוצה אך ורק להודות לשר זנדברג. אני חושב שהייתה לנו תקופה נהדרת בשנה הקודמת, אני חושב שזה יימשך גם עכשיו. אני חושב, בשם כולנו, שתרמת המון.

אנחנו מקווים שהוא ימשיך.

נכון, בתפקיד של שר.

הרוב מכירים אותי כאן. אני די בא בתלונות ובטרוניות, ואני חושב שאנחנו קצת יותר מדי מקטרים כאן. אני חושב שגם הכנסת וגם הממשלה עשו דברים גדולים במדינה. השר אולמרט אמר שהכפילו את מספר המסיימים בתחומים האלה. הכפילו, נכון – פי ארבעה: מ-1,300 בשנת 1994 איש ל-5,000 איש השנה, מהנדסים באלקטרוניקה ובמדעי המחשב. הגשנו תכנית לות"ת כדי להגדיל את זה, למרות המצב. למה? כי יש הרבה יותר בוגרים היום ב-4-5 יחידות מתמטיקה בציון 80 ומעלה. נכון שזה לא 100, נכון שאנחנו לא בטופ של העולם, אבל כמות המסיימים גדלה.

היו כמה תכניות להכשרת מהנדסים מפוטרים להוראה, שמשרד החינוך ארגן. גם את זה עושים. צריך להגיד גם כמה מילים טובות על הדברים שכן עושים.

תמיד טוב לגמור ברוח חיובית.

אני גם רוצה לאמץ את מה שאמר חבר-הכנסת יאסינוב: אי-אפשר לטפל בכול. ההצלחות הגדולות שלנו בתקופתו של השר זנדברג היו גם למנוע סגירות, יותר מלהשיג הצלחות. למנוע זה יותר קל מליזום משהו חדש, וצריך גם ליזום – אבל דברים מאוד ממוקדים וקטנים.

אני מאיגוד האינטרנט. דיברו כל הזמן על יותר הדרכות, אז אנחנו חוזרים לשאלה: יפטרו 1,000 מורים וייקחו אנשי היי-טק אחרים – זאת בעיה. מה שאנחנו עושים הוא בעצם לשלם כסף לדמי אבטלה, ליציאה לפנסיה. בואו נשלם אותו בתעשייה.

זה בדיוק הרעיון. זאת נקודת המוצא שלנו. הכסף קיים, צריך לשנות את הכיוון שלו כדי לייצר צמיחה.

קודם כול תודה, אורי – תודה מכל הלב. אני מקווה שתרמנו במשהו לפחות. אני רוצה להעיר כמה הערות נקודתיות כדי להגיב. היום אני במשרד המדע והטכנולוגיה והנושא כאן היה בעיקר היי-טק ודברים שקשורים לתחום הזה.

לחבר-הכנסת זחאלקה אני רוצה לומר כמה דברים: ראשית אני לא חושב שמישהו חולק על כך שההון האנושי קיים וחוצה את המגזרים בישראל. מתוך עשרה מרכזים שאמורים להיות מרכזים של מחקר מדעי באזורים שונים בארץ יש שני מרכזים במגזר הערבי. הדברים יכולים להשתפר, כמובן, כמו תמיד, ולא אתחיל לבדוק מי תורם בעניין.

פרויקט להב"ה הראשון היה בשפרעם.

אבל המחשבה הבסיסית היא כמובן שהעניינים האלה צריכים לחצות את הסקטורים, כולל גם המגזר החרדי וכל מגזר אחר.

בלי להיכנס לתעמולות למערכות בחירות כלשהן, באופן עקרוני בזמנו ניסינו לקדם את הרעיון של הזה כשיטה. קראנו לזה רשות טכנולוגית, יכול להיות לזה שם אחר, אבל הרעיון הוא שהיזם ידבר עם אדם אחד, עם גורם אחד, ממשלתי. כל היתר ייכנס פנימה.

הציגו כאן שאלות כבדות ובעיות מסוגים שונים. אני מעביר את הכדור אלייך, חברת-הכנסת פולישוק-בלוך, את יושבת-ראש הוועדה. תצטרכו, כך אני מניח, לקיים כמה דיונים במקביל: דיונים שנוגעים לצרכים המידיים – כיבויי שרפה, ודיונים שהם חשיבה לטווח הארוך יותר. בגלל קוצר הזמן זה צריך להיעשות בצורה כלשהי במקביל. יש לכם כלי מאוד גדול, בחדר אחר בבניין הזה מקיימים דיונים אינטנסיביים על התכנית הכלכלית, ואתם כאן חברי ועדה שרוצים לקדם סדר יום שהוא חוצה מפלגות וחוצה סדרי יום פוליטיים רגילים. עליכם לחשוב כיצד האינטגרציה בין הדברים האלה היא לטובת הטכנולוגיה, המדע והתעשייה בישראל. זה בעצם המכנה המשותף של כל האנשים שטרחו ובאו לכאן היום.

נכון. באותה רוח אני רוצה לסיים ולהציע לחבריי לוועדה כמה הצעות: נגבש כאן צוות מצומצם של אנשים – ואני מזמינה גם אנשים מחוץ לכנסת, מהעשייה בתחום עצמו להיכלל בו – כדי לגבש תכנית עבודה. היא לא תהיה חובקת עולם, היא תהיה מצומצמת וממוקדת. נלך על שלושה-ארבעה נושאים מרכזיים: חינוך – הכשרת עובדים וכל מה שדיברנו בהקשר לזה, השקעה בפרויקטים – ועוד שניים-שלושה נושאים לפי מה שנאמר כאן.

נמקד את הדברים. במקביל לכך – זה הכרחי, אי-אפשר בלי זה – נדרוש את רבע התקציב שהשר אולמרט כבר הציע. נוסף על כך נעסוק בשינויים הדרושים בחוק לעידוד השקעות הון, לפי מה שנאמר כאן. אני בהחלט בעד רשות טכנולוגית, אני חושבת שזה יכול להיות חלק מהתכנית, כדי להקל על האזרח ברשות המקומית ובפנייה לשלטון המרכזי.

אם יש מתנדבים, הם לא צריכים להצביע עכשיו כולם, אני מבקשת לפנות אליי דרך ענת לוי, מנהלת הוועדה, או באופן ישיר. נעבוד על כך בימים הקרובים. אין לנו הרבה זמן: זה חייב להיות בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה של הצעת החוק לקיצוץ, וָלא לא עשינו כלום.

אני באמת רוצה להודות לכולכם על שהגעתם וטרחתם והשקעתם מזמנכם. זה לטובת כולנו. אני מקווה מאוד, חבר-הכנסת יאסינוב, שאתה תתבדה ובשנה הבאה זה לא יהיה אותו הדבר.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:10.