כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6410



15
ועדת החינוך והתרבות
5.5.2003

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6410
ירושלים, י"א באייר, תשס"ג
13 במאי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 16
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, ג' באייר התשס"ג (5 במאי 2003), שעה 8:30

הפרסומים בדבר אפליה עדתית בביה"ס צייטלין בת"א

חברי הוועדה: אילן שלגי-היו"ר
גלעד ארדן
אורי אריאל
מוחמד ברכה
משה גפני
מגלי והבה
איתן כבל
משולם נהרי
מרינה סולודקין
גילה פינקלשטיין
יוסי שריד

שמואל בורקש מפקח על ארצי על החינוך העל-יסודי
טובה בן-ארי ממונה על יישום חוק זכויות התלמידים, משרד החינוך
אורלי פרומן מנהלת מחוז תל-אביב, משרד החינוך
אסתר אורנבוך מחמ"ד מחוז ת"א
דלית שטאובר יו"ר הוועדה לבדיקת הנושא, משרד החינוך
יצחק שיוביץ מפקח ביה"ס
גילה בן-הר מנהלת מחלקת חינוך עיריית ת"א
גילה קלדרון מנהלת המחלקה לחינוך על יסודי
מוטי סמט סגן מזכ"ל ויו"ר סניף ירושלים, הסתדרות המורים
רחלי זאמן ארגון הורים ארצי
אתי מזמר ארגון הורים ארצי
נועם עזרא ארגון הורים ארצי
נורית הופמן מ"מ מנהלת בית הספר צייטלין
אורטל נגר תלמידת ביה"ס צייטלין
לבנה אברמוביץ מנהלת האגף בחינוך המוכר שאינו רשמי
הרב אברהם לייזרזון יו"ר החינוך העצמאי

יהודית גידלי

יפעת שפרכר











הפרסומים בדבר אפליה עדתית בביה"ס צייטלין בת"א

הנושא שעלה פה לדיון הוא נושא רגיש וחשוב מעין כמוהו. הוא עלה עכב פנייה של כמה מחברי הכנסת ועכב רצון שלי לבחון את הבעיה של הטענות לאפליה עדתית לכאורה במערכת החינוך. הנושא התעורר בעקבות איזו שהיא כתבה או תחקיר באחד העיתונים באשר לביה"ס צייטלין בת"א. אני יודע שעיריית ת"א ומשרד החינוך עשו בדיקות משלהם. אנחנו שומעים על טענות לאפליה קשה במסגרת החינוך החרדי האשכנזי. אחת הסיבות לכך שקמה רשת מעיין החינוך התורני היתה שהילדים החרדים שאינם אשכנזים נתקלו בבעיות במערכת החינוך האשכנזית.

אנחנו התבקשנו על ידי משרד החינוך להמתין מעט עם הדיון שלנו, כדי שהם יוכלו לבוא עם המסקנות שלהם. צריך לציין שהמסקנות של עיריית ת"א או של משרד החינוך הן לא בהכרח מחייבות את ועדת החינוך של הכנסת. אני אבקש התייחסות לאו דווקא לנושא שהתעורר לאחרונה בצייטלין, אלא בכלל לנושא של טענות לאפליה עדתית במערכת החינוך.

אני רוצה לפתוח במספר מילות רקע על ביה"ס צייטלין. ביה"ס צייטלין הוא אחד מבתי הספר המובילים של החינוך הממלכתי-דתי במחוז ת"א, אולי המוביל בסדר גודל ארצי. בביה"ס לומדים 1070 תלמידים. בביה"ס לומדים תלמידים מכיתה ז' עד כיתה י"ב. הבנים והבנות לומדים בכיתות נפרדות. לבית הספר באים תלמידים מכל רחבי העיר. כל מי שרוצה ללמוד בבית הספר מתקבל. צוות המורים כולל 110 מורים ו-14 אנשי מינהלה.

מיניתי ועדה שהורכבה מאנשי משרד החינוך ומאנשי מינהל החינוך בעיריית ת"א לבדוק את הטענות שהועלו. הוועדה שוחחה עם הורים, מורים, תלמידים, מפקחי בית הספר, ראשי מינהל החינוך וכל מי שפנה לוועדה. נקראו כל הפקסים, המכתבים והפניות שהגיעו לוועדה. מבדיקת הוועדה עולה שאין מדיניות של אפליה עדתית בבית הספר. בעקבות דוח הוועדה הוצאתי הנחיות יישומיות לצוות הפיקוח ואנשי מינהל החינוך לגבי נושאים שאני חושבת שדורשים התערבות וטיפול עמוק. אחת המשימות היא לבדוק את הרכב הכיתות בבית הספר. תלמידי כיתות ז' משובצים על פי הישגים לימודיים. בזיקה למדיניות המשרד ביקשתי לבחון מחדש את אופן שיבוץ התלמידים בכיתות ז', כאשר חשוב שיהיו קריטריונים ברורים וידועים לגבי האפשרויות.

אחוז ההתמדה של בית הספר הוא 54%. זאת עליה משמעותית משנה קודמת, כאשר זה עדיין לא לשביעות רצוננו. ביקשתי לערוך מעקב אחר שיבוץ התלמידים שעוזבים את בית הספר. חשוב לציין שחלק עוברים לבתי ספר במגזרים אחרים, חלקם עוברים לישיבות תיכוניות. ביקשתי להוציא יעד ברור לשנה הקרובה או לשנתיים הקרובות לאיך מגדירים את ההתמדה בבית הספר או מונעים עזיבה של תלמידים מבית הספר. נמצאו, לצערי, מתוך 24 עובדי בית הספר 5 מורים ועובדים אשר לדעת הוועדה התבטאו באופן פוגע ולא הולם כלפי התלמידים, לאו דווקא על רקע עדתי. מפקח בית הספר התבקש להביא את המורים האלה לשימוע, כולל ועדת משמעת, עד סוף החודש הזה.

תני דוגמה של התבטאות.

אחד התלמידים אמר למורה לאזרחות שהוא רוצה להיות טבח בצבא והיא בתגובה הדגישה את החשיבות של שירות קרבי. הפרשנות של הדברים שלה היתה כאילו היא מזלזלת בילד. זה דבר שאפשר לבדוק.

מה היא אמרה?

שמענו את הגרסה של התלמידים שאמרו שיש תלמידים שהשירות בצה"ל לא עומד בראש מעייניהם והם יכולים אפילו למכור נשק לערבים.

איפה העניין העדתי?

הוועדה לא מצאה התבטאויות עדתיות. כל התבטאות שאינה הולמת איש חינוך הובאה לבדיקה . תלמידים מבית הספר פירשו התבטאויות שאינן הולמות כאמירות שנאמרו על רקע עדתי. אם נאמרה אמירה לילד מעדות המזרח, הוא הבין שהיא נאמרה לו משום שהוא בן עדות המזרח.

נושא נוסף שעורר סערה בקרב התלמידים זה נושא התלבושת. תלבושת אחידה הוכנסה לבית הספר. התלבושת נאכפה בשערי בית הספר על ידי בעלי תפקידים. בעלי התפקידים עצרו תלמידים שלא הגיעו בתלבושת הולמת לבית ספר ממלכתי-דתי. נדמה היה לתלמידים שערכו תצפית שתלמידים שהצליחו לעבור בשער בלי להיעצר הם תלמידים יוצאי עדות אשכנז ותלמידים שנעצרו הם תלמידים בני עדות המזרח. מבדיקה שערכנו בנושא נוכחנו לראות שגם תלמידים אשכנזים שגרים בצפון העיר נשלחו הביתה על אי הופעה בתלבושת הולמת. כל שיטת האכיפה הזאת גם צריכה להיבדק.

בעיתון גם כתוב היה על מורה או סגן מנהל בבית הספר שהיו לו טענות בהקשר הזה. האם דיברתם איתו?

דיברנו. הטענה המרכזית שלו מובאת בדוח. אנחנו פגשנו באדם הזה. הטענה שלו היתה שלתלמידים בכיתות המדעיות שגרים בצפון יש אוזן קשבת בצורה יותר בולטת מאשר לתלמידים אחרים. אנחנו שאלנו אם התלמידים האלה מקבלים משהו יותר מתלמידים אחרים, התשובה היתה שלילית. המדיניות החברתית היא מדיניות מאוזנת. עדיין היתה תחושה שיש יוזמות להורים האלה שנענות על ידי ההנהלה. גם הדבר הזה ייבדק על ידנו.

אני משער שדיברתם עם חברת הכנסת גילה פינקלשטיין.

עם גילה פינקלשטיין לא דיברנו בשל היותה חברת כנסת.

האם דיברתם עם מנהלים קודמים של בית הספר?

לא. המנדט של הוועדה היה לבדוק את טענות התלמידים שנמצאים כרגע בבית הספר. הגיעו אלינו המון פניות משבחות מבוגרי בית הספר. לאנשים האלה יש תפקידים בכירים בחברה הישראלית.

נושא התלבושת האחידה הוא אחד הנושאים שצריך לטפל בהם בצורה מסודרת. תקנון מסודר או רענון הנהלים היה אולי חוסך אי הבנות. נושא אחרון זה תוכנית הבנייה של הצוות החינוכי ומתן מערך רגשי לתלמידים, להורים. אלה היו המשימות העיקריות שהוטלו על צוות הפיקוח ומינהל החינוך. יש נושאים שבסוף חודש מאי אמורים להציג בפנינו את ההתקדמות בהם. שאר הנושאים יידונו בעוד חודשיים.

כל תלמיד יכול לבחור ללמוד בבית ספר צייטלין בלי בדיקה מה רמת הדתיות שלו, מה מוצאו, מהיכן הוא מגיע ומה רמת ההישגים שלו. זה דבר שהוא מאוד ייחודי לבית ספר צייטלין. בית ספר צייטלין קולט גם בנים וגם בנות. בבית ספר צייטלין ניתן לראות אחוז בגרות גבוה מאוד על אף שכל תלמיד יכול להתקבל לבית הספר, לאו דווקא תלמיד בעל כישורים גבוהים. אם נבדוק את הפרופיל של תלמידי בית ספר צייטלין לעומת שנים בעבר, נוכל לראות שהפרופיל של התלמידים השתנה מבחינת תמהיל התלמידים. טענות שהיו לתלמידים לגבי הפרדה בין יוצאי עדות מזרח ליוצאי עדות אשכנז נמצאו בוועדה כלא נכונות. ניתן היה לראות הבדלים ברמות ההישגים בין התלמידים. אחוז הזכאות לבגרות מוכיח שבית הספר נותן פתרונות טובים ביותר לשוני בין התלמידים.

מה אחוז ההצלחה?

ניגשים לבגרות כ-95% מהתלמידים, כאשר 81% זכאים לתעודה.

81% מכלל ילדי המחזור בשנה האחרונה היו זכאים לתעודת בגרות.

כמה תלמידים בני עדות המזרח לומדים בבית הספר?

כ-70%.

ברגע ש70% הם בני עדות מזרח, הנחת העבודה..

איך אתם מבחינים, הרי רבות מהמשפחות הן ממוצאים שונים? אתם הולכים לפי האם, לפי האב, לפי בית הכנסת שהאב הולך אליו?

בכיתות המדעיות ראינו שיש ריכוז גבוה יותר של ילדים אשכנזים מאשר בכיתות הרגילות. כאשר חקרנו את העניין הזה הסתבר שיש הרבה מאוד תלמידים ממוצא אשכנזי שבדרך כלל היו הולכים לישיבות תיכוניות, אבל מכיוון שהם לא רוצים חינוך תורני כזה חזק הם באים לכיתות המוגברות של צייטלין.

כמה תלמידים בני עדות המזרח היו לפני 10 שנים בבית הספר?

זה היה כמעט הפוך.

שיעור בני עדות המזרח עולה בהדרגה כי החזקים הולכים לישיבות תיכוניות ולאולפנות. הבעיה היא לא של צייטלין. החינוך הממלכתי-דתי בהרבה מאוד מקומות הגיע לשפל המדרגה. זאת בעיה. זו הסיבה שיש עכשיו בצייטלין 70% בני עדות המזרח.

לפני כמה שנים האוכלוסייה המבוססת מצפון תל-אביב הגיעה לצייטלין. מה שקרה בשנים האחרונות זה שאנשים דתיים עזבו את העיר.

מה, העיר התרוקנה?

דתיים ציוניים עזבו לפריפרייה.

אני מרשה לעצמי לקבוע שמצפון תל-אביב לא היה מעבר להתנחלויות.

זוגות צעירים שלא יכלו לעמוד במחירים עברו לפריפרייה – גבעת שמואל, רעננה, כפר-סבא.

כמה ילדים הולכים לישיבות התיכוניות ולאולפנות?

מספר בודד של תלמידים מתל-אביב הלך לישיבות תיכוניות ולאולפנות. אותם 30% שכן נשארו, צייטלין הסכימה לקבל. היחסים החברתיים בתוך בית הספר בין התלמידים מכל האזורים הם יחסים יוצאים מהכלל. אין בבית הספר אלימות פיזית. האלימות המילולית שואפת ל-0. לו האפליה העדתית היתה המדיניות של בית הספר זה היה מקרין על היחסים בין הצפון לדרום.

גברתי, כל אדם שבא מהממלכתי- דתי שואל מה קרה לחינוך הממלכתי-דתי כתוצאה מהנדידה המאוד מאסיבית למוסדות אלטיסטיים. את לא מכירה את התופעה הזאת?

התופעה קיימת, ובכל זאת משפחות אלטיסטיות הלכו לצייטלין.

איך את מסבירה שלפני 10 שנים המצב היה הפוך?

היה יותר גרוע. היה שיפור בשנים האחרונות.

איפה הילדים שלך לומדים?

בישיבות תיכוניות.

אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לחברת הכנסת פינקלשטיין, שהיתה מנהלת בית הספר הזה עד לאחרונה.

אני לא מעוניינת לדבר, רק לומר שמ-3 החודשים האחרונים שאני נמצאת כאן אני יודעת שתמיד שפטו את הדברים נכון. אם שאלת על ילדים, אז ילדי סיימו את צייטלין. אני התחלתי לעבוד לפני 30 שנה בצייטלין. אני בעצמי בוגרת צייטלין. הייתי מורה לאנגלית רוב השנים, אחרי זה סגנית מנהלת ומנהלת בית הספר רק בשנתיים האחרונות. נמצאים פה איתנו מראשי החינוך הדתי. כדאי לשמוע את כל בעלי הנסיון. אני אקשיב למומחים השונים שהגיעו.

אנחנו לא דנים היום רק בתופעה שנתגלתה לכאורה בבית ספר צייטלין, אלא בכלל על טענות לאפליה עדתית לכאורה במערכת החינוך. ביקשתי גם מנציגי החינוך העצמאי וגם מנציגי מעיין החינוך התורני להגיע. היתה כתבה לפני כחודש בעיתון "כל העיר" שבה הועלו טענות, כולל של חברי כנסת מתנועת ש"ס, לאפליה במערכת החינוך הזאת.

הכתבה מתייחסת לסמינרים, לא לחינוך היסודי. המערכת שלנו היא מערכת חינוך יסודית.

אז אנא דבר על המערכת שלך.

אני לא יודע מה הטענות.

האם במסגרת שלכם מקבלים כל תלמיד שבא להירשם?

כשפנתה אלי הכתבת הסברתי לה שהמערכת שלנו היא מערכת חינוך יסודית.

האם במערכת החינוך היסודית שלכם יש איזה שהוא קושי להורה בן עדות המזרח לרשום את הילד שלו?

במערכת שלנו מתחנכים אלפים שהם בני עדות המזרח. זאת מערכת חינוך כלל ארצית. יש בתי ספר ש90% מהתלמידים הם בני עדות המזרח. אין מדיניות אצלנו של אי קבלת תלמידים בגלל מוצא. העיקרון שמנחה קבלה של תלמידים לבית הספר זה הרמה הלימודית והרקע של התלמיד.

מה זה הרקע?

הרקע החינוכי והמשפחתי, לא העדתי.

איך אתה יודע מה רמתו של הילד אם אתה לא מכיר אותו?

אני מדבר על העיקרון. בעוד חודש החינוך העצמאי יחגוג 50 שנה להיווסדו. הוא נוסד במטרה להעניק חינוך לילדי עדות המזרח. יש לנו בתי ספר בערים גדולות ובערי פיתוח. יש בעיות שמתעוררות פה ושם של תלמידים ותלמידות שהמרכז הפדגוגי או ועדת החינוך של בית הספר מחליטים לא לקבל בגלל שהם לא מתאימים לכיתה, לסביבה. אין לזה כל קשר לאפליה על רקע עדתי.

האם לא מקבלים אצלכם תלמידים בגלל שההורים לא מספיק דתיים או אין להם רקע תורני ראוי?

מה שאתה אומר זאת הנקודה. לנו לא משנה מאיזה ארץ מוצא הגיעו ההורים, חשוב לנו שהתלמיד יהיה מתאים מבחינה חינוכית ורוחנית.

אתה בודק את ההורים, לא את הילד.

אבל הוא מגיע בבוקר מהבית.

האם אתם מקבלים ילדים אתיופים?

לגבי ילדים אתיופים יש איזה שהוא תהליך..

האם בכל הקיבוצים שלכם מכניסים אותם לבריכות שאתה שואל שאלה כזאת?

אולי כדאי שחבר הכנסת יוסי שריד יגיד באיזה מערכת לומדים הילדים האתיופים.

הם לומדים בעיקר בחינוך הממלכתי-דתי. היומרה של החינוך הממלכתי-דתי לקבל על עצמו את כל המעמסה הזאת היתה יומרה שהכשילה את התלמידים האתיופים.

כל שנה מגיעות אלינו מספר פניות לגבי אי קבלה של תלמידים לבתי הספר במגזר החרדי, כאשר ההורים טוענים שזה על רקע אפליה עדתית. כל תלונה כזאת נבדקת. בדרך כלל זה קורה יותר בחינוך העל-יסודי. מי שבדרך כלל בוחר את בית הספר זה ההורה ולא התלמיד, לכן כשאמר הרב לייזרזון שנבדקים ההורים זה דבר נכון. לא מקבלים למערכת תלמידים שהוריהם אינם מתאימים מבחינת הרוחניות של אותו בית ספר. ילדים שמגיעים ממשפחה שרואה טלוויזיה בבית או שומעת רדיו לא מתקבלים כי הם לא מתאימים לרוחניות של בית הספר. בסך הכל במערכת יש תלמידים בני עדות המזרח.

בדיון שערכנו עם מנהלי בתי הספר מסתבר שבסך הכל מי שמתאים לרוח בית הספר מתקבל. ישנם הורים שטוענים לאפליה עדתית. על פי החוק אפשר להגיש תלונה נגד אפליה עדתית כי זאת עבירה פלילית.

לפי מה שקראתי, לפי מה ששמעתי ולפי הדיווחים שהיו אין אפליה עדתית בבית ספר צייטלין. אני רואה את כל ההתקפות על בית הספר צייטלין כהתקפות פוליטיות, כהתקפות על מפלגת המפד"ל שהצטרפה לממשלה וכהתקפה על מפלגת ש"ס. צר לי מאוד שעיתון כל כך מכובד כמו עיתון "ידיעות אחרונות" עשה מזבוב פיל.

שאלה שצריכה להישאל היא אם יש אפליה עדתית בבתי ספר בישראל. התשובה לכך היא חיובית, אבל לא בממלכתי-דתי. אני מקבלת הרבה תלונות דווקא מבתי ספר חילוניים על אפליה על רקע עדתי, שמורים לא מתערבים בצורה ראויה כלפי יוצאי ברית המועצות וכלפי אתיופים. אני חושבת שאנחנו דנים היום בדברים שהיו בעבר, כלומר בשנות ה-50,60,70. עכשיו לא רוצים להודות שיש אפליה אחרת. לזה אנחנו צריכים לתת פתרון. אני חושבת שההתקפה על צייטלין היא התקפה בלתי מוצדקת שצריכים לטפל בה.

אני חושב שהובהר פה בצורה ברורה שהטענות שהועלו נגד בית ספר צייטלין אינן נכונות. הוועדה תצטרך לומר את דברה בעניין. אסור לנו לשכוח שיש פה בית ספר, שיש פה ילדים ששוקלים להירשם לשנת הלימודים הבאה. לא יהיה נכון לקלקל את שמו של בית הספר בגלל איזו גחמה של כתב. אני לא מחפש אשמים, אבל צריך לעשות גם בעניין הזה קצת סדר.

המדינה היא מדינה קולטת עליה. בעשור האחרון עלו כמיליון עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. בסך הכל, בשורה התחתונה הקליטה היא טובה. אני מתייחס בעיקר למערכת החינוך, כי זה המקום היותר מסובך. יחד עם זאת, אסור להתעלם מתופעות לא בריאות שצריך להרוג אותן כשהן קטנות. בסך הכל אפשר להוריד את הבעיה הזאת מסדר יומנו, אלא אם עולות בעיות ספציפיות שראויות לטיפול. אני לא מציע לטייח אותן.

חבר הכנסת שריד, אני לא חושב שנכון יהיה להתעסק רק עם מגזר מסויים, כי יש בעיה בכל המגזרים. אני למדתי בבית ספר המשותף של קיבוץ שדה אליהו. ילדי לומדים בבית ספר בכפר אדומים, שזה בית ספר מעורב לדתיים וחילוניים. זאת תופעה שכדאי להכיר אותה.

הדיון הוא על בית ספר צייטלין. עם כל הכבוד לחבר הכנסת לשעבר לייזרזון, החינוך התורני זה לא הנושא. אנחנו ביקשנו דיון על בית ספר צייטלין. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו בדיון שבכלל לא ביקשנו אותו.

חבר הכנסת כבל, זכותו של היושב-ראש להרחיב. בית ספר צייטלין כלול בדיון, אבל הוא לא כל הדיון. חברת הכנסת סולודקין העלתה נושא חשוב שלא נוגע לחינוך העצמאי ולא נוגע לצייטלין והוא במסגרת הקונטקסט הזה.

הטענה היא לא אם יש בבית ספר צייטלין בני עדות מזרח או אין, כי הנתון מראה שיש רוב לבני עדות מזרח. עם זה אי אפשר להתווכח. מה שחבר הכנסת יוסי שריד העלה זאת שאלה שמערכת החינוך הממלכתית-דתית צריכה להתמודד איתה. כבוגר ישיבה תיכונית אני אומר לכם שיש התרוקנות של בתי הספר הממלכתיים-דתיים לטובת ישיבות תיכוניות ואולפנות. הטענה הבסיסית היתה סביב הכיתות המדעיות. למרות שבבית הספר יש 75% בני עדות המזרח, היחס בכיתות המדעיות לא רק שאיננו זהה אלא הוא אחר. זאת הנקודה. השאלה היא לגבי אותן כיתות שזוכות ליחס טוב יותר. האם מישהו יכול לומר מה קורה בכיתות למדעים?

יש הודעה לעיתונות של שכבת י"ב, ואני מצטט: "לעיתים כאשר אדם מקבל במה להביע את דיעותיו ואת רגשותיו הוא נסחף לתיאורים ובאופן טבעי הוא עושה פיל מכל עכבר. לא נאמר שאין אפליות, לא נאמר שאין רגשי נחיתות לפעמים, אבל בטח לא בסדר גודל שהוצג בתקשורת. בשכבה שלנו אין חלוקה לכיתות שחורות ולבנות". מה זה בכיתה שלנו? מה, הם יודעים דברים שהם לא מספרים?

הדבר הזה לא כביל בבית משפט.

אני ממשיך לצטט. "אנו כולנו לומדים יחד, אוהבים אחד את השני ולא מרגישים מפולגים (נשוב ונאמר שזה בשכבה שלנו). אנו אוהבים את בית-ספרנו וסמוכים ובטוחים שההנהלה תטפל בבעיה". על איזו בעיה הם מדברים אם אין בעיה? אני רוצה לדעת מה קורה בכיתות למדעים. אני לא חושב שיש מדיניות של אפליה, אני גם לא חושב שיש מישהו שמגיע ואומרים לו שהוא ככה או ככה.

האם יש לכם ממצאים לגבי הכיתות למדעים?

בכיתות למדעים לומדים 76% מבני עדות המזרח. כולם ניגשים לבחינות בגרות ומקבלים תעודות בגרות איכותיות.

אני בוגרת בית ספר צייטלין, מורה בבית הספר מעל 20 שנה וחברת הנהלה כבר 8 שנים. אין אפליה בבית ספר צייטלין, אנחנו רואים את זה על סמך כל הנתונים. להיפך, לבית ספר יש גישה פלורליסטית והומניסטית של שיוויון ערך האדם. את זה אנחנו שמים במרכז. כל תלמיד שרוצה מתקבל לבית הספר. הרישום נעשה בעיריית תל-אביב. אנחנו מקבלים גם תלמידים שהם יותר דתיים וגם תלמידים שהם פחות דתיים. בנושא של הצלחה בבגרויות אין מה להוסיף, כי אחוזי הבגרות שלנו הם בין הגבוהים שיש. בשנת תשס"א הבית ספר עמד על 86.51% הצלחה. אם דרישות המינימום של קבלה לאוניברסיטה הן 21 יחידות, אצלנו רוב התלמידים עושים מעל 26 יחידות. 26% מהתלמידים עושים מעל 31 יחידות.

הוזכר פה הנושא של כיתות מב"ר. קיבלתי בשנה שעברה תעודת הערכה והוקרה, כי אחוז ההצלחה בכיתות המב"ר בשנת תשס"א היה 79%. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בתלמידים. אנחנו נותנים לתלמידים את הנשמה. גם מבחינה חינוכית וגם מבחינה חברתית אנחנו נותנים את מה שאפשר. כמורה בבית הספר וגם כחברת הנהלה מעולם לא שמעתי תלונה כלשהי מתלמידים או מהורים לגבי אפליה עדתית.

כמה זמן את מנהלת את בית הספר?

אני כמנהלת אך ורק מחליפה את גילה.

נורית ממלאת מקום מאז שנכנסתי לתפקיד.

מי היה לפנייך?

ד"ר אבי עזר-וייס היה מנהל 14 שנה.

מתי יוצא מכרז?

יצא.

רציתי לציין שנגרם נזק כבד מאוד לבית הספר, לתלמידים, להורים ולמורים. רוב המורים נפגעו באופן אישי מכל מה שהתפרסם על בית הספר. יש מורים שמשקיעים את הנשמה בבית הספר, נותנים מעל ומעבר. הפגיעה היתה פגיעה מאוד קשה.

מה מניע אנשים לבוא ולטעון את הטענות האלה?

אני רוצה לדבר בשם ציבור המורים. אנחנו אנשים שנותנים הרבה מעבר לשעות שאנחנו צריכים לתת. המנהלת שלנו הביאה את בית הספר לשיא ולשגשוג שלא ידענו. כואב לי הלב שזאת מתנת הפרידה שהיא קיבלה. קיבלתי הרבה מאוד טלפונים מבוגרים שאמרו שהם מצטערים. הייתי לאחרונה בלוס-אנג'לס. באחת הכותרות היה כתוב שהקבוצה שיצאה ללוס אנג'לס היא על טהרת האשכנזים. אמרתי לקולגה שלי שנבדוק את זה, כי עד אז לא בדקנו את זה. הסתבר לנו שמתוך 23 ילדים 13 ילדים הם בני עדות המזרח. אנחנו לא בודקים כשעוברים בשער מי הוא בן עדות המזרח ומי הוא לא. אנחנו לא מרגישים בהבדלים. מבחינתנו כל הילדים הם ילדים שלנו. לפתוח את העיתון ולקרוא שאנחנו גזענים זה הלם. אנחנו פשוט אוהבים את הילדים ואת העבודה שלנו.

בית ספר צייטלין זאת שמורת טבע. אין צייטלין באף מקום בארץ. צייטלין זה בית ספר פלורליסטי, מגן על כבוד האדם באשר הוא אדם, מחנך לערכים ציוניים דתיים לאומיים. זאת גאוות יחידה. לסיים צייטלין זה לצאת עם דרגות על הכתף. תראו מה עשו לנו. הרגו אותנו. הרגו את ההורים ששלחו בשמחה את הילדים, הרגו את הבוגרים, הרגו את התלמידים.

הכאב שלך מובן.

אני מוחה על כך שמצאו דרכים לגבי תלמידים מבית ג'אן שרצו ללמוד בבויאר בירושלים..

הם התקבלו והוצאו?

לקבל הם מקבלים. נתנו להם תחושה שהם לא חלק מהעם. לא היה שילוב שלהם במערכת. במקום שמשרד החינוך יטפל בבעיה, הוא שלח את התלמידים לבית ספר אחר.

יש תלמידות ברעננה שמשרד החינוך לא מאפשר להן לגשת לבגרות. מה פתאום הולכים לסיור בתפן?

היינו במעלות תרשיחא רוב היום. גם לשדרות וגם לחיפה שנסענו לנחם את האבלים מהפיגוע לא הגעת. לאף סיור עוד לא הגעת. אתמול לא מצאת לנכון לבוא. אם יש איזו שהיא בעיה ברעננה, תביא אותה לשולחן הוועדה.

גם אני הייתי יושב-ראש ועדה בקדנציה הקודמת. מעולם לא העזתי להתנהג בצורה כזאת פוליטית. הנושא שנמשך כבר הרבה מאוד זמן לגבי בית ספר צייטלין הגיע רק היום לשולחן הוועדה.

אתה לא היית פה בהתחלת הדיון, לכן גם לא שמעת מדוע הוא מתקיים רק היום.

יכול להיות שכל הטענות שהיו בעיתונות נגד בית ספר צייטלין אינן נכונות. לא הופכים פירסום בעיתונות למהות. פירסום בעיתונות הוא לא תחקיר. לא יכול להיות, אדוני היושב-ראש, שלא הוזמנו לכאן האנשים שאמרו בקולם שיש אפליה עדתית בבית ספר צייטלין. יכול להיות שזה נעשה מתוך נקמנות, אין לי גם עמדה בעניין הזה, אבל התפקיד שלך כיושב-ראש הוועדה הוא לא להרחיב את היריעה ולעשות פוליטיקה מהעניין, כי אם מדברים על אפליה עדתית אפשר לדבר על כל המערכות. הדיון הוא נקודתי. אם אתה רוצה לעשות את הדיון מקצועי, אתה חייב לדבר על בית צייטלין ולהגיד אחת מהשתיים: או שמדובר בעלילת דם, שאין מאחוריה כלום..

אתה לא שמעת את מנהלת המחוז שסיפרה על תוצאות הממצאים של משרד החינוך.

מן הראוי היה להביא מישהו שיתבטא כפי שהוא התבטא כדי שנצלוב אותו.

נכון מאוד. למה הוא מתחיל דיון עם הרב לייזרזון לגבי החינוך העצמאי, או עם לבנה אברמוביץ על מעיין החינוך התורני?

אנחנו נבקש ממשרד החינוך, התרבות והספורט לתת לנו לא רק את הדוח שנכתב בעקבות הבדיקה שהוא עשה, אלא גם את כל המסמכים שהיו בפניו, ואז במידת הצורך הוועדה תקיים דיון נוסף ותזמין אנשים נוספים.

נושא הדיון הוא האפלייה העדתית בבית ספר צייטלין. אי אפשר להתעלם מזה שהיו פירסומים ואנשים אמרו את הדברים. תפקיד הוועדה זה לא להסתמך על מה שמשרד החינוך עשה. משרד החינוך צריך לומר את דברו, להביא את המסמכים.

אני מסכים איתך.

ולא לדון על החינוך העצמאי ועל מעיין החינוך התורני. הנושא הוא בית ספר צייטלין. אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, להמשיך את הדיון הזה. אני מבקש לקיים דיון על כך שבנות ברעננה לא יכולות לגשת לבגרות.

תביא לנו נתונים.

אני חושב שלא צריך לעבור לסדר היום על שום גילוי של אפליה. הדברים האלה חוזרים על עצמם בכל המסגרות של מערכת החינוך. עצם העיסוק בעניין הזה בוועדת החינוך הוא דבר חשוב. אני מקווה שגם באפלייה נגד ערבים הדברים ימשכו את תשומת הלב.

חברת הכנסת פינקלשטיין, אני לא חושב שראוי להביא מכתב מוכתב לתלמידים. הניסוח שהקריא חבר הכנסת כבל הוא לא הניסוח של התלמידים. יש דברים מוכתבים. תלמידים בגילאים האלה לא יכולים להעיד על התרומה שלך, חברת הכנסת פינקלשטיין.

אני מציעה להזמין את אלה שכתבו.

אני מציע שהוועדה תבחן את הסוגייה של ביטול כל השיעורים שמדברים על בירוקרטיה. זה לא קיים במערכת החינוך בישראל מזה שנתיים.

אנחנו נקיים על זה דיון מיוחד.

אדוני היושב-ראש, יש לך את הזכות להעיר כל הערה, אבל אני מציע לך להתעזר בסבלנות כשחברי כנסת אחרים מדברים.

כשאתה מדבר קצת לא לעניין ואני רוצה לקצר, אז אני..

אתה מעיר על תכנים. חבר הכנסת קובע מה זה לעניין ומה זה לא לעניין.

אני מבקש לסכם את הדיון. הוועדה מתייחסת בחומרה לכל תופעה של אפליה עדתית במערכת החינוך, ככל ועד כמה שהיא קיימת, ומגנה כל תופעה כזאת. הוועדה קוראת למשרד החינוך, התרבות והספורט לעמוד בתוקף על המשמר למניעת תופעות כאלה. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר אליה את דוח הוועדה שבדק את הטענות שהתייחסו לבית ספר צייטלין בת"א, לרבות הפרוטוקולים של הוועדה והמסמכים שהיו בפניה. הוועדה מוצאת כי היתה הגזמה במתקפה התקשורתית והציבורית על בית ספר צייטלין, ומצרה על כך שדברים הוצאו מכל פרופורציה ותלמידים ומורים בבית הספר נפגעו מכך. במידת הצורך תחזור הוועדה ותידרש לנושא.

אתה אמרת דבר והיפוכו. אם אתה מבקש מסמכים, איך אתה קובע שהיתה הגזמה? יכול להיות שאתה צודק, אבל בוא קודם נשמע.

כשאני אומר שהיתה הגזמה אינני אומר שלא היה כלום. אתה רוצה שאני לא אבקש את המסמכים?

אני רוצה שתבקש מסמכים, לא שתכתוב בשלב הזה שהיתה הגזמה.

אם הוועדה קובעת עמדה עקרונית בנושא של אפליה, אני לא חושב שצריך להגביל את זה לנושא העדתי.

בעיה עדתית או אפליה כלשהי, בסדר?

בסדר גמור.

מי בעד לאשר את הנוסח הזה, שירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 4

הנוסח לא אושר


הישיבה ננעלה בשעה 10:00