כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6997




18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
24.03.2003


פרוטוקולים/ועדת חינוך/6997
ירושלים, ט"ז באב, תשס"ג
14 באוגוסט, 2003



הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 3, 8
מישיבה משותפת לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ולוועדת החינוך והתרבות
מיום שני, כ' באדר ב' התשס"ג ( 24 במרץ 2003 ), שעה: 9:00

עתיד מינהל הסטודנטים נוכח הקיצוצים בתקציב המשרד לקליטת העלייה,
דיון יזום על ידי חברי הכנסת: קולט אביטל, מרינה סולודקין ויולי אדלשטיין.

חברי הוועדה: קולט אביטל - היו"ר
יגאל יאסינוב
חמי דורון
יולי-יואל אדלשטיין
מרינה סולודקין
מיכאל נודלמן
רומן ברונפמן
אמנון כהן
מיכאל מלכיאור
יולי תמיר
אילן שלגי - יו"ר ועדת החינוך של הכנסת

ציפי לבני - השרה לקליטת העלייה
חנוך צמיר - משנכ"ל המשרד לקליטת עלייה
מיכל דה יונג- מינהל הסטודנטים, המשרד לקליטת העלייה
דוד יאסו - מנהל מחלקת אתיופים,המשרד לקליטת העלייה
סליי מרידור- יו"ר הסוכנות
אריה אזולאי- יו"ר הוועדה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית
שי חרמש - גזבר הסוכנות היהודית
מייק רוזנברג- מנכ"ל המחלקה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית
אפרת כהן - משרד האוצר
יעל אנדורן - משרד האוצר
דוד סודרי - ראש מינהל הסטודנטים
ד"ר חנוך ירושלמי- מנהל שירותי הייעוץ לסטודנט, האוניברסיטה העברית
נועה שוורץ - רכזת צוות פסיכולוגים של מינהל הסטודנטים
מיכאל טליאס- מינהל הסטודנטים
אנדריי אנדומדב- מינהל הסטודנטים
פרופ' יהודה חיות - נשיא אוניברסיטת חיפה ויו"ר ור"ה
סם קדוש - יו"ר המרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית
ירוחם ארנולד - רכז סטודנטים, המרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית
רובי הרץ - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית
חגית חדד - רכזת סטודנטים, המרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית
תמר דסטה - לוביסטית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
פרנק שטיין - מגבית בריטניה בישראל
שנינה נבל - מועצת ארגוני עולים
שפרה לויצקי- יו"ר מועצת ארגוני העולים
סורק מ. סבהט- נציג הסטודנטים האתיופיים
חיים קפיטולניק - האוניברסיטה העברית בירושלים
דוד מהרט

וילמה מאור

יהודית גידלי

אושרה עצידה

עתיד מינהל הסטודנטים נוכח הקיצוצים בתקציב המשרד לקליטת העלייה
דיון יזום על ידי חברי הכנסת: קולט אביטל, מרינה סולודקין ויולי אדלשטיין

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח בזה את הישיבה שזימנו בדחיפות בנושא גורל מינהל הסטודנטים. עצם העובדה שיש כאן נוכחות גדולה של משתתפים, גם של השרה וגם של יו"ר הסוכנות, גם של נציג ור"ה וכן נוכחות גדולה של חברי כנסת, מראה שהנושא הזה הוא נושא שצריך להטריד את כולנו. אנחנו יודעים שהתוכנית כולה בסכנה וזה אומר הורדה דרסטית של התקציבים בשנה הקרובה. אם התוכנית תאושר על ידי הממשלה, סופה של התוכנית יהיה בשנה הבאה. התוכנית נדונה למוות.

אנחנו רוצים לעודד עלייה ולא רק עלייה של קשישים, אלא גם עלייה של אנשים צעירים ואנחנו רוצים שיהיה להם קשר משמעותי עם הארץ. הרבה שנים אנחנו מדברים על הקשר שצריך להיות עם יהודי התפוצות, הרבה שנים מדברים על הצורך להביא ולעודד עלייה. הסוכנות הובילה הרבה מאוד תוכניות. זו תוכנית שבה יש שותפות בין הסוכנות לבין הממשלה ולכן החשיבות היא כפולה, זו חשיבות של מחויבות מדינת ישראל לטפל בעולים בצורה אחרת.

יש לנו שעה לדיון הזה ויש נוכחות גדולה ולכן אני אבקש מהנוכחים להציג את עצמם. יושבים כאן גם נציגי הסטודנטים. שרת הקליטה תדבר ראשונה ולאחר מכן ידברו יושב ראש הסוכנות, ויושב ראש ועדת החינוך והתרבות. הישיבה הזו היא ישיבה משותפת שלנו ושל ועדת החינוך. למעשה, הנושא חשוב לשתי הוועדות, לנו בנושא עלייה, להם בכל נושא האוניברסיטאות והסטודנטים.

אנחנו מבינים שמה שנעשה הוא לא בסדר, ואני חושב שנציגי שר האוצר צריכים להסביר לנו למה הם עשו זאת.

חבר הכנסת נודלמן, אתם אלה שנמצאים בקואליציה, זה לא עניין של האוצר.

אנחנו נעזור לסטודנטים ולא אתם.

תאמין לי שאם אתה תעזור לסטודנטים אני אוריד את הכובע ואני אהיה גם מוכן לאכול אותו. אבל, קודם תעזרו לסטודנטים. אנחנו רוצים לראות אתכם בפעולה.

רשות הדיבור לשרת הקליטה.

תודה רבה. אני קודם כל רוצה לברך את יושבת הראש החדשה של הוועדה. שתינו נכנסות לתחום הזה, כל אחת בכובע שלה. לצערי, הדיון הראשון שאנחנו מקיימים ביחד הוא בהגדרה של דיון חירום. אני רוצה לברך כמובן גם את יושב ראש הסוכנות היהודית שבא הנה במסגרת אותה התגייסות של ערב הצבעה על התקציב בנושא שהוא בוודאי חשוב לכל מי שנמצא בחדר.

כולם רואים את הצורך המשותף בעניין הזה ואני הייתי שמחה אם לא היינו מנסים להיות בעניין הזה דווקא קואליציה ואופוזיציה. אני גם מודעת לכך שכשרה אני אמורה לייצג את מדיניות הממשלה מול הכנסת וכך גם בכוונתי לעשות בעתיד. אבל, בעניין הזה אני פשוט מייצגת את עמדתי כפי שהיא תהיה גם בדיון מחר בממשלה. אני מוכרחה לומר שאני עשיתי את כל המאמצים, ואני גם אתן את הפירוט, כדי שהדיון לפני התקציב אולי יתייתר, ושאני אוכל להיות היום אשת בשורות. אבל זה לא קורה לצערי. סגנית הממונה על אגף התקציבים באוצר הגיעה עכשיו ואולי לה יהיו בשורות. אני אומר את הדברים כפי שהם משום שהנושא חשוב בעיניי מכדי שלא לומר את הדברים כהווייתם, למרות אולי אי הנוחות שיש בכך מבחינת הדיון שהולך להתקיים מחר בממשלה.

במסגרת התוכנית הכלכלית החדשה קיימים קיצוצים בכל משרדי הממשלה. יש קיצוץ רוחבי של 10% מתקציב הפעולות, קיצוץ שבעקבותיו אני אצטרך כמובן לקבוע את סדרי העדיפויות והיעדים של המשרד, וזה נושא שעוד יידון לאחר שתאושר התוכנית הכלכלית. זה דבר שהוא מחויב המציאות וכל אחד מאיתנו נותן את חלק משרדו בו.

צריך לזכור שלתוכנית הכלכלית תהיה השפעה על חיי העולים כפי שתהיה לכך השפעה על כל האזרחים. אני מוכרחה לומר שחוץ מהקיצוץ הזה וחוץ מנושאים נוספים שיש להם השפעה על העולים, להפתעתי הסתבר לי שבמסגרת החיפוש למקורות תקציביים יש הצעה שהמשמעות שלה היא ביטול של מינהל הסטודנטים. אני אומרת את הדברים כפי שהם. המשמעות היא שבשנה הקרובה יהיה קיצוץ של 30 מיליון שקל ו- 90 מיליון שקל בשנת 2004, כשבפועל זה אומר השתתפות המדינה במינהל הסטודנטים. נמצא כאן יושב ראש הסוכנות היהודית והוא יתייחס להשתתפות מצד הסוכנות, אבל זו המשמעות מבחינת מדינת ישראל.

אני שרה חדשה בתפקיד הזה וככזו עברתי על התוכניות שיש במשרד. אני לא אגזים אם אומר שזה אחד הדברים החשובים שיש למדינת ישראל לעשות בנושא קליטת עלייה. כל עולה שמגיע לארץ הוא מבורך, והפעילות שלנו היא כמובן לעודד כל עולה שמגיע הנה. אנחנו יכולים להסתכל על סוגים של עלייה, אבל אין ספק שעידוד עליית צעירים לפה הוא אינטרס מובהק. מדובר בצעירים שמגיעים הנה הבונים את החיים שלהם מלכתחילה כאן. רוב הצעירים האלה מגיעים בלי המשפחות שלהם. אני נפגשתי אתמול עם חבר'ה מדהימים שהגיעו מארגנטינה, מצרפת וממדינות חבר העמים. לכולם יש אפשרות ללמוד ללא תשלום במקומות מוצאם. זאת אומרת, אין פה מצב שבו מגיע מישהו כדי לנצל את מה שמדינת ישראל נותנת כאוניברסיטה חופשית. כל אחד מהם יכול ללמוד בארץ מוצאו על חשבון אותה מדינה שממנה הוא בא, ולאחר מכן הוא יכול לעשות החלטה האם הוא עושה עלייה כן או לא, כאשר המשמעות מבחינתנו היא ברורה. אם מישהו נשאר והוא עושה אוניברסיטה בארץ מוצאו הוא מטבע הדברים מגיע לגיל שבו הוא כבר מקים את המשפחה שלו שם. הוא מתחיל לחפש עבודה תוך כדי הלימודים בארץ מוצאו. אין לי ספק שכל אחד מונע ממניעים ציוניים, אבל ככל שהמשקולות שיש על רגליך במדינה שבה אתה נמצא מתחילות להיות יותר הדוקות, כך הסיכוי שתעשה עלייה הוא נמוך יותר.

מדובר בכ-10,500 סטודנטים שכבר נמצאים במסגרת התוכנית הזו. אני עדיין לא מעלה בדעתי, ואולי זה סוג של תמימות, שייאמר למי שכבר נמצא בתוכנית שהוא לא יוכל להמשיך לשנה השנייה והשלישית. צריך לזכור שמדובר גם באנשים שהסתמכו על ההצעה הזו.

האם רוב הסטודנטים האלה נמצאים בשנה הראשונה ללימודיהם?

לא, יש חלוקה. אנחנו אולי אחר כך ניתן עוד נתונים מבחינת משרד הקליטה. נמצא כאן חנוך צמיר משנה למנכ"ל שמרכז את הנתונים, אני מכל מקום מדברת על הרמה העקרונית. חלק מהצעירים שותפים בפרוייקטים כמו נעל"ה וסל"ה שהם פרוייקטים המעודדים עלייה של בודדים. חלק מהם מגיעים לארץ בשנות העשרה שלהם. כולם או חלקם תורמים גם שעות לקהילה במהלך שנת הלימודים.

זהו פרוייקט שהוא לא רק יפהפה. כשהוקמה הממשלה הזו הוגדרו היעדים המרכזיים שלה, ונושא העלייה וקליטת העלייה הוגדר כאחד מהיעדים המרכזיים של הממשלה הזו. הפרוייקט הזה הוא דוגמא קלאסית במסגרת כל הקיצוצים ובמסגרת כל הצרכים, שיכול לעודד עלייה. הוא נכון מבחינת עידוד העלייה, הוא מביא עלייה שיכולה להיקלט ולהשתלב בעתיד במדינת ישראל. הוא יוצר תמריץ למשפחות להגיע לאחר מכן. לכן, גם אם אני מקבלת את הקיצוצים, וכשרה בממשלה הזו אני אקבל את הצורך בתהליכים כלכליים אחרים, את הצורך בקיצוצים, המשרד סופג קיצוצים, כל אחד מהעולים יספוג קיצוצים אם זה במשכנתאות או בביטול פטורים שונים, אני בחרתי בשני נושאים שאחד מהם לא נמצא כאן לדיון והוא נושא נוסף שמבחינתי הוא להיות או לחדול במונחים של הצבעה מבחינת התקציב, והנושא השני הוא מינהל הסטודנטים כנושא מרכזי. אם ההצעה תישאר כפי שהיא, אני לא אוכל לתמוך בתקציב מחר. אני עדיין מקווה שנוכל עד מחר, ואולי אפילו לפני כן, לאפשר לתוכנית הזו להמשיך ולהתקיים.

ציפי, מהו הנושא הנוסף?

ישנו נושא ביטול המענקים במסגרת המשכנתאות, דבר שמשליך על כל העולים, אבל הוא דרמטי באופן מיוחד מבחינת עולי אתיופיה.

הייתי רוצה לשאול אותך האם הגזרות האלו הונחתו עלייך, זאת אומרת האוצר כבר החליט מראש באלו סעיפים לקצץ? או האם יש לך חופש פעולה להחליט באיזה סעיפים את מקצצת?

זו שאלה מופלאה, כי כאשר מדובר באותם 10% כל שר יכול לבחור את הסעיפים שבהם הוא יקצץ, ואני אכן אצטרך לקבוע סדר עדיפויות ב-40 מיליון שקל נוספים מאיפה אני מקצצת. אני רוצה להעיר הערה בהערת אגב ואולי חשוב שיצא מסר מהוועדה הזו. נושא קליטת עלייה מצוי בעוד מסגרות במשרדים אחרים, וחשוב שבאמת לא יגיעו ישר לסעיפים האלה. אבל, בסעיף הזה לא ניתן שיקול דעת. זו החלטה שהתקציב יורד מהסעיף הספציפי הזה. מבחינת תקציב הפעולות של משרד הקליטה המשמעות היא שלא מדובר בקיצוץ של 10%, אלא בקיצוץ של 30%, כאשר אין לי גם אפשרות לבחור מאיפה אני מקצצת אותו.

יושב ראש הסוכנות בבקשה.

תודה רבה. קודם כל ברכות ליושבי ראש הוועדות ולחברי הוועדות החדשים והוותיקים. אני בטוח שיהיה שיתוף פעולה הדוק ביננו לבין הוועדות ובין חברי הוועדות בנושאים המשותפים.

כמו השרה לבני, גם אני מצטער שזוהי הישיבה הראשונה שבה אנחנו זוכים לשבת יחד. יש כאן צעד שבעיניי יותר מאשר הוא בסתירה בוטה למדיניות המוצהרת של הממשלה, הוא בניגוד חמור לאינטרסים היסודיים ביותר של מדינת ישראל. אני מתקשה קשה להבין איך הצעד הזה הוצע, ואני רוצה להאמין שהוא לא יאושר.

יש כאן היבט מוסרי עמוק. אנחנו מדברים על ילדים, נערים, נערות שכבר עלו לארץ מתוך הבטחה ברורה שהם יוכלו ללמוד באוניברסיטה. חלקם משרתים היום בצבא, באחוז ניכר ביחידות קרביות. עצם עתידם במדינה הזו מוטל בספק. יש כאן הפרת אמון חריפה כלפי הורי הילדים האלו שהפקידו אותם בידי מדינת ישראל.

מעבר להיבט המוסרי, יש כאן פגיעה אסטרטגית בעתידה של המדינה. ההנחה שלי ואני מניח של רובנו אם לא כולנו, היא שהעלייה חיונית לעתיד המדינה. אני לא מדבר רק על ההיבט הכלכלי. מבחינה כלכלית פשוטה פגיעה דווקא בעליית הצעירים האלה היא פשוט דבר לא מובן. אלו אנשים שקיבלו את כל החינוך שלהם על חשבון מדינות אחרות והם באים הנה להשלים חינוך של השכלה גבוהה והם מייד נכנסים לתוך תרומה למשק ולצמיחה. אבל הרבה יותר חשוב מזה, מבחינה לאומית בסיסית, מבחינת קיומה של המדינה כמדינה עם רוב יהודי גדול, מדינה יהודית ודמוקרטית, אם לא תהייה עלייה של צעירים יהיה קשה מאוד להבטיח את עתידה של המדינה. אני לא אומר את הדברים בקלות אבל זוהי האמת.

נוער עולה מתמודד עם קשיים לאין ערוך יותר גדולים מהנוער שהוא אינו נוער עולה. אני מכיר את הקשיים של הסטודנטים, אני ברוך השם אבא לשתי סטודנטיות. אני יודע שגם לסטודנטים ישראלים לא קל. אין מי שיעזור לסטודנטים לעולים. אני חושב שלרובם, לכ-60% אין בכלל הורים בארץ. יש סטודנטים שיש להם הורים בארץ, אבל ההורים שלהם הגיעו לא לפני זמן רב ואין להם שום אפשרות לסייע ללמוד.

הילדים מסייעים להורים.

נכון. מדובר בסטודנטים שצריכים להשקיע הרבה יותר בלימודים משום שיש להם צורך להתגבר על מכשול השפה. המשמעות של ההחלטה הזו היא שהם לא יוכלו ללמוד. המשמעות לגבי החלק הגדול של אלו שלא הגיעו היא שהם לא יוכלו לממש את רצונם להגיע.

אני חייב להודות שיש כאן מכלול של החלטות. אנחנו עוסקים פה בהחלטה מרכזית אחת ואולי היא החשובה מכולם. אבל, כשמנתחים את ההחלטות מעבר ל-10% שהשרה לבני דיברה עליהם, ישנה גם הפגיעה בתוכניות צעירים כמו birthright ואחרות, הפגיעה במינהל הסטודנטים, הפגיעה במשכנתאות שפוגעות בזוגות צעירים. אנשים שמגיעים הנה כאשר הם קשישים, כבר לא קונים כאן דירות. זו מדיניות שכל המשמעות שלה זה לגרום לזה שעלייה של צעירים לא תימשך לארץ.

אם מסתכלים היום על ניתוחי העלייה רואים כי 60% העולים שבאים לישראל הם מתחת לגיל 32. רק 25% מהעולים שמגיעים לישראל הם מעל גיל 44. מה שיקרה אם הצעדים האלו יתממשו הוא שכמות העולים שתגיע לישראל תרד בצורה דרמטית והרכב האוכלוסייה יתהפך. רוב העולים יהיו קשישים בעוד שצעירים כמעט ולא יגיעו.

אני רוצה לשאול שתי שאלות. ראשית, מהו האחוז השתתפות של הסוכנות היהודית בתוכנית הזו? האם בשעת מצוקה ניתן גם לחשוב על הגדלת האחוז הזה כדי לאזן קצת את התקציב?

הסוכנות היהודית משתתפת בתוכנית הזו, תלוי בהסדרים שונים שיש לה עם הממשלה, בסכום של בין 15 מיליון שקל ל-45 מיליון שקל. התוכנית עולה 135 מיליון שקל.

זאת אומרת שעיקר הנטל הוא על המדינה.

עיקר הנטל הוא על המדינה. כפי שכולנו יודעים, עיקר נטל הקליטה בחלוקת האחריות בין הסוכנות למדינה, האחריות העיקרית על הבאת על הסוכנות, והאחריות העיקרית לקליטתם היא על מדינת ישראל. אנחנו בדיוק השלמנו עכשיו מגבית חירום למען ישראל בהיקף של 300 מיליון דולר שהלכה לצרכים שנובעים ממצב החירום. אנחנו עדים לירידה במגביות בתפוצות בכלל ובהעברות לישראל. אנחנו כמובן נעשה כל מאמץ כדי להגדיל את ההעברות של הכסף לישראל. אבל, זה יהיה לא אחראי לבסס את עתיד התוכנית הזו על הגדלת מקורות מיהדות התפוצות. אי אפשר להשאיר עכשיו נער או נערה יהודיים בגיל 16 שנים או 18 שנים בתפוצות עם סימן שאלה מעל הראש האם הם יוכלו ללמוד כאן באוניברסיטה או לא בעוד שנתיים או שלוש, על פי השאלה מה תהיה המגבית בפילדלפייה בעוד שלוש שנים.

רשות הדיבור ליושב ראש ועדת החינוך.

מאוד שמחתי שהוקמה בישראל ממשלה ציונית, אין בממשלה הזו גורמים לא ציוניים. אבל, אני רואה כי פה הממשלה מנסה לנקוט באיזשהו מהלך שהוא לטעמי איוולת, ובפעולה שהיא ממש אנטי ציונית. מאחר ואני משוכנע שגם ביבי נתניהו וגם מאיר שטרית הם ציוניים טובים, יש לי רושם שיש פה פשוט איזשהי מניפולציה צינית וניסיון לגייס את הכספים האלה ממקור אחר. אני שומע שלא רק הפרוייקטים של נעל"ה וסל"ה ייפגעו, אלא שגם תוכנית תגלית תפגע. הפרוייקטים האלו לא רק שמביאים לנו עולים ועולים בפוטנציה, אלא הם גם מביאים צעירים יהודיים לביקור במדינת ישראל.

הייתי שנים אחדות בארצות הברית ודיברתי הרבה מאוד עם יהודים במפגשים פורמליים ובמפגשים לא פורמליים. שאלתי אותם תמיד, כמה מכם היו במדינת ישראל? אני מדבר על יהודים שבאים למפגשים והם מעונינים לשמוע מישהו מישראל, התשובה לשאלה שלי היא בדרך כלל 5% או 10% ולא יותר.

פרוייקט תגלית מביא הנה אלפי צעירים כל שנה לביקור ואחר כך הוא גורם להם גם לביקורים נוספים ולכך שיהיה להם קשר עם ישראל. יהודים טובים כמו מייקל שטיינהר ורון לאודר תרמו לעניין הזה כספים תוך איזשהי התחיבות של הממשלה ל-matching או לשיתוף פעולה אלה אנשים שיש להם כאן השקעות עסקיות. אני רוצה לשאול, אם הממשלה שלנו לא תקיים התחייבות למה שהם ימשיכו להשקיע את הכספים שלהם בבנקים ובתעשייה פה? יש פה כמובן גם הפרת התחייבות כלפי הסטודנטים שכבר נמצאים פה וכלפי המשפחות שלהם. אם צעיר יחזור מפה לארגנטינה כי שם הוא יכול ללמוד חינם, כי שם נמצאת גם משפחתו ובכלל כי נוח לו שם, אז אנחנו לא מפסידים רק אותו, אלא אנחנו מפסידים לפחות עוד עשרה אנשים נוספים גם משכבת הגיל הצעירה יותר.

אמר נכון יושב ראש הסוכנות שעתיד המדינה הוא בכך שיבוא לכאן עולים ובעיקר עולים צעירים. אני הייתי מוסיף לכך ואומר שעתיד המדינה תלוי בזה שהילדים שלנו, ילדים ישראלים לא יעזבו אותה. אבל, על זה אולי נדון בעוד שעה בדיון בוועדת החינוך. אנחנו נדון שם על המזימה לנסות ולבטל את יישום דו"ח וינוגרד. תודה.

יו"ר ור"ה, בבקשה.

ראשית, אני מצטרף לדברים של קודמיי ואני מחזק אותם. אני רק אנסה להביא את נקודת המבט של האוניברסיטאות. לצערי, אני גם הייתי בסיבוב הראשון של המשבר שעמד לאיים על סגירת מינהל הסטודנטים לפני מספר שנים. אנחנו ראינו גם תגובת הסטודנטים לצעד הזה. חלק מהסטודנטים שהיו כאן עמדו ממש לעזוב את הארץ.

מעבר לדברים שנאמרו על ההיבט הציוני ועל ההיבט הלאומי של התרומה הגדולה של העלייה, צריך לזכור כי זוהי אוכלוסייה מאוד ייחודית. האוניברסיטאות המטפלות בלמעלה מ-5000 מהסטודנטים הללו במסגרות שלהן, מקדישות מאמצים רבים לנושא כדי לעזור לסטודנטים למרות המשבר הכספי שלהן. הסיוע לסטודנטים הוא במלגות, בעזרה בלימודים, וגם בארוחה חמה ביום, ואני אומר זאת לא בנוחות. כפי שנאמר כאן, חלק גדול מהסטודנטים מגיע ללא הורים ומצבם הכספי קשה. אין ספק שקיצוץ בפעילות מינהל הסטודנטים יחסל למעשה מפעל שהוא אחד מהדברים הברוכים של קליטת העלייה.

חלק גדול מהתורמים שיש להם עניין בסטודנטים עולים שואל אותנו באופן כמעט קבוע מה עושה המדינה ומה עושות האוניברסיטאות. לחלק מהם זהו תנאי לתרומה בנושא הזה. אני חושב שהפגיעה במינהל הסטודנטים תביא לידי כך שחלק מהסטודנטים שיש להם אפשרויות פשוט יעזבו את הארץ לאלטרנטיבה אחרת שעומדת בפניהם. זה לא איום, זה דבר מאוד ממשי. הפגיעה במינהל הסטודנטים גם תפסיק לבטח את העלייה המאוד ברוכה של סטודנטים ייחודיים בעלי פוטנציאל קליטה גבוה ופוטנציאל תרומה משמעותי לחברה ולכלכלה, ובסך הכל נצא כולנו ניזוקים מהפגיעה.

תודה רבה. נציגת האוצר, יעל אנדורן.

אני לא חושבת שיש מחלוקת על טיב או איכות הפרוייקט שמבצע מינהל הסטודנטים. בפגישה שלי עם שרת הקליטה נאמר שהפרוייקט הזה הוא מאז שנת 1967 ומעולם לא פגעו בו. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה בשורה ארוכה של נושאים שבעבר הממשלה באמת השתתפה בהם בסכומים כאלו או אחרים, אין לממשלה ברירה אלא להפסיק את ההשתתפות שלה.

הפרויקט הזה היה פרויקט משותף לממשלה ולסוכנות היהודית. אנחנו מדברים על זה שהסוכנות משתתפת היום בין 10% לאולי 30% במקרה הטוב, מהיקף הפרוייקט. בעבר, הסוכנות היהודית השתתפה בסכומים גבוהים משמעותית. אני לא רוצה להשוות את מצבה הפיננסי של הסוכנות היהודית למצבה של המדינה. אבל, אני בטוחה שאנחנו לא נמצאים בטוואי טוב יותר.

מצב חירום זה גם מצב חירום כלכלי. לפני שמתחילים לראות איפה ואיך מפחיתים את הפרוייקט אנחנו פונים, אני פונה כאן ועכשיו, ואני מניחה ששר האוצר יעשה זאת בהזדמנויות נוספות, לסוכנות שכן תנסה לראות - - -

גברתי, אני מבקשת שתייחסי לשתי נקודות. ראשית, מדוע התקבלה ההחלטה לפגוע בפרוייקט הזה? שנית, מי ובאיזה רמה קיבל החלטה להתערב בעבודת משרד הקליטה לקבל החלטות ספציפיות שנוגעות למשרד הקליטה ללא כל התייעצות עם משרד הקליטה? לא רק שאתם קבעתם שיש קיצוץ, אלא אתם קבעתם גם ממה יקוצץ התקציב. זה דבר כמעט ללא תקדים, פרט למקרים דומים שהיו בזמנו במשרד החינוך.

כאן את לא צודקת, הפגיעה בתוכניות האלה הייתה בכל הממשלות.

לכל תוכנית או לכל קיצוץ שהממשלה מביאה יש בדרך כלל שני חלקים. חלק אחד הוא קיצוץ אחיד בתקציבי המשרדים שמסתכם ב-10% בקיצוץ האחרון, וחלק נוסף שהוא חלק ספציפי המתייחס לנושאים ספציפיים בתקציב המדינה. זה לא חדש לתקציב הזה, זה לא חדש לתקציב משרד הקליטה. למשל, כשמפחיתים הוצאות מהמוסד לביטוח לאומי לא אומרים למוסד לביטוח לאומי שיש עכשיו סכום מסוים ושהוא צריך להחליט, אלא אומרים: אנחנו מפחיתים כרגע בקצבת הבטחת הכנסה, בקצבת אבטלה ובקצבאות כאלו. בכל התוכניות שהממשלה מאשרת ישנו החלק הספציפי הזה שאומר כי אנחנו בפרוייקטים א, ב' וג', רוצים להפחית סכום מסוים. חוץ מזה, לכל משרד יש את ההפחתה שלו שבה הוא יכול לעשות מה שהוא חושב שהכי נכון לעשות.

אני רוצה להתייחס עכשיו לשאלתך למה ואיך התקבלה ההחלטה. ההחלטה התקבלה ברמה של שר אוצר והסיבה להחלטה הזו הייתה שבאמת במצב שבו הממשלה נדרשת כרגע להפחית למעלה מ-10 מיליארד בשנת 2003, היא חייבת למצוא כל פרוייקט כזה או אחר שבו היא יכולה להפחית את ההוצאות שלה. אין פה איזשהו עניין דווקא לפגוע בנושא קליטת עלייה או בנושא סטודנטים עולים.

הם שנים מנסים לחסל את הפרוייקט הזה והם מצאו את ההזדמנות.

יש פה מצב שבו צריך להפחית את ההוצאות. יש את הפרוייקט של מינהל הסטודנטים וההוצאה שבעצם תיחסך במידה והפרוייקט הזה יופחת.

התוכנית היא לא רק לשנה הזו, התוכנית היא גם לשנה הבאה ופירושה חיסולו של הפרוייקט הזה תוך שנה. זאת אומרת, תוך שנתיים אין יותר פרוייקט כזה.

שנת הלימודים הבאה לא תפתח. זאת אומרת, בקיץ 2003 סוגרים את העניין.

זאת אומרת שאתם לא מדברים על הפחתה, אלא אתם מדברים על סגירה.

אני ציינתי שבעבר השתתפות הסוכנות היהודית בפרוייקט הזה הייתה גבוהה משמעותית. אני חושבת שבהחלט יש מקום כן לבוא ולפנות לסוכנות היהודית בבקשה שהיא תגדיל את השתתפותה בפרוייקט הזה.

האם אתם תגדילו את זה במקביל? האם אתם תעשו את ה-matching?

אני רוצה לשאול שאלה מעשית. את דיברת על הצורך בהפחתה. יש היום סטודנטים שנמצאים כבר בתוך שנת הלימודים. האם קיצוץ הזה נוגע כבר השנה לתלמידים שלומדים? מה זה אומר לגבי שנת הלימודים הנוכחית?

אין משמעות לגבי מי שנמצא כרגע בשנת הלימודים הנוכחית בתוכנית.

לפי התחשיב שלכם, האם מי שלומד השנה יוכל להמשיך ללמוד בשנה הבאה? או שאלה שלומדים השנה שאתם לא תפגעו בהם בחודשים הקרובים יוכלו להמשיך ללמוד בשנה הבאה? תסבירי לנו.

ראשית, כפי שנאמר פה היקף הפרוייקט הוא 135 מיליון שקל וממנו יש הפחתה של 90 מיליון שקל. אני שמחה שאני מצליחה לשעשע את חברי הוועדה, אבל בכל זאת חשבתי שמדובר בנושא רציני. חברת הכנסת תמיר שאלה אותי האם הממשלה תהיה מוכנה לפעול אם הסוכנות היהודית תגדיל את השתתפותה בפרוייקט? אני חושבת שכן. אנחנו שוחחנו גם עם שרת הקליטה. אני חושבת שהנושאים האלה צריכים להיות מסוכמים בסופו של דבר על דעת שרת הקליטה, שר האוצר ויושב ראש הסוכנות היהודית.

זאת אומרת שיש פה איזה מניפולציה.

אין פה שום מניפולציה.

שוחחו איתי על השאלה האם הסוכנות היהודית תוכל להגדיל את הסכום. אבל, במסגרת כל כישוריי אני לא יכולה לענות על השאלה.

לכן אמרתי שזה נושא שצריך להיות באמת מסוכם.

תודה רבה. הרב מלכיאור, בבקשה.

הכתובת לנושא הזה היא לא יעל, לא היא אחראית אלא משרד האוצר.

זה לא אישי, לכן שאלתי מי קיבל את ההחלטה.

אנחנו יודעים ששר האוצר וממשלת ישראל הם אלה שמקבלים את ההחלטה.

זה מה שיביא לצמיחה במשק.

יולי אדלשטיין, אני יודע שכבר ב-96 כאשר נכנסת לתפקיד היה ניסיון ראשון לחיסול התוכנית. עם כל הכבוד, יש מקבלי החלטות והם אחראים. פקידי האוצר צריכים למצוא קיצוצים, הם לא צריכים לראות מהי מדיניות הממשלה. הממשלה צריכה לקבוע מדיניות. זו לא רק ההחלטה הזו. יש פה מגמה עקבית פוסט ציונית לא אנטי ציונית. רוצים פה בצורה עקבית לחסל את העלייה ולחסל את הקשר עם העולם היהודי. אין פה שום היגיון. אני יושב ראש תוכנית תגלית מהיום הראשון עד לפני שבועיים, אני מכיר את התוכנית ואני מוכרח לומר שדווקא היה שיתוף פעולה יפה גם עם האוצר, והייתה גם הבנה שהתוכנית הזו מכניסה הרבה יותר כסף ממה שהיא מוציאה. ההצעה הזו היא איוולת, אבל יש אנשים שמחליטים מהם סדרי העדיפויות. מדברים פה על קיצוץ של 10%. אבל, צריך לדעת שכל הקיצוצים האלו הם מעבר ל-flat. זה לא שזה בתוך ה-10%.

זה מעלה את זה ל-30% מתקציב הפעולות.

אני הגעתי לארץ בגיל 18 ללא הורים והייתי אותם מאחד סטודנטים. באתי ממדינה שבה החינוך באוניברסיטה הוא חינם וממדינה שבה כל סטודנט מקבל 3,000 שקל בחודש דמי קיום. אני לא מצפה שיהיו לנו בארץ תנאים כמו בסקנדינביה. המגמה הכללית בתקציב הולכת בדרך הפוכה מהדרך הסקנדינבית.

זה לא נכון לומר שאם הסוכנות תיתן כסף אז יהיה כך וכך. למה אי אפשר לקיים דיונים לפני שמגישים את התוכנית? למה אי אפשר לפני שמחליטים על משהו לדבר עם השרה ועם יושב ראש הסוכנות? אחרת זה באמת עניין של מניפולציה. זה לא נכון לחסל את הכל ואולי אחר כך לתת משהו, לא זו הדרך צריך לעשות את הבירורים לפני שמציגים תוכנית כזו. לא ייתכן לסמן כל דבר שקשור לעולם היהודי, כל הישג אדיר בנושא עלייה וקליטה, ולומר שאת זה סוגרים וכי אין פה מגמתיות. יש פה מגמה, יש פה סדרי עדיפות של ממשלה. אלו סדרי עדיפויות ממש פוסט ציוניים.

ציפי, את אומרת שבשבילך הנושאים האלה הם קזוס בלי ואני שמח לשמוע את זה.

דרך אגב, נושא המשכנתאות הוא לא במסגרת משרדי, אבל הוא נוגע לעולים.

אני הייתי מבקש שתרחיבי קצת את היריעה ותכללי גם את נושא birthright כי זה יהיה מאוד קשור גם למשרד שלך בעתיד. צריך להפוך את ההחלטות האומללות הללו שהתקבלו ללא אף דיון. אין לקבל את המגמה הפוסט ציונית הזו.

תודה. חבר הכנסת רומן ברונפמן, בבקשה.

בראשית דבריי אני רוצה לברך את השרה על המינוי, וגם על העמדה. ציפי, אם באמת תפגיני את הנחישות כפי שאת יודעת להפגין בעניינים שהם ציפור הנפש אז אנחנו קואליציה ואופוזיציה נהיה כולנו מאוחדים כדי להציל את הפרוייקט הזה שהוא אחד מהפרוייקטים המפוארים בקליטת עלייה בכלל.

התוכנית הכלכלית מתייחסת לקהילת העולים החל מהקליטה הראשונית כאשר מדובר בפטורים ובהטבות ממסים, דרך הטיפול בצעירים במינהל הסטודנטים, דרך המשכנתאות למשפחות צעירות, ועד פגיעה בקצבאות האבטלה, הזקנה והשארים. אני לא הייתי קורא לגישה הזו אנטי ציונית כי זה נשמע לי קצת יותר מידיי חריף לומר זאת. אבל, זו תוכנית אנטי כלכלית קודם כל. פגיעה בעולים צעירים היא פגיעה בבסיס הכלכלי של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית בעתיד. אנחנו מקבלים פה הון אנושי והון מקצועי, ובסופו של דבר גם הון כלכלי.

לכן, אני בוודאי קורא לכל מי שנמצא פה בשם הקואליציה, ואני קודם כל מתכוון לנציגי ליכוד ושינוי, להצביע נגד, ולא להסתתר מאחורי המילים, לא להסתפק בהכרזה בוועדה סגורה, אלא להרים יד נגד במליאה. אני קורא להם לא להתקפל בפני יושבי הראש שמכהנים כשרים אלא פשוט לומר שהנושא הזה והפרוייקט הזה הוא קזוס בלי מבחינתנו. אנחנו לא נצביע בעד התוכנית אם הפרוייקט הזה יקוצץ. אני רוצה לפנות פה לחבר הכנסת יגאל יאסינוב המייצג את העולים וגם את הסטודנטים, וגם לנציג הליכוד-ישראל עלייה שגם היו סטודנטים, ולדרוש מהם להצביע נגד התוכנית הכלכלית אם מינהל הסטודנטים יעמוד להצבעה.

רומן, מחמת הזהירות אני רוצה לומר כי ההתייחסות שלי היא עד למועד שבו הממשלה קובעת עמדה, וזה ההצבעה שלי מחר בישיבת הממשלה. לאחר שהממשלה קובעת עמדה כולנו נהיה מחויבים, לפחות מבחינת הקואליציה. אני אומרת את הדברים כפי שהם. אני מתכוונת ללכת בעניין הזה כפי שאמרתי קודם כי יש לי מחר זכות הצבעה בישיבת הממשלה ולממש את הזכות הזו.

השרה לבני, אני לא רוצה להיות יועץ פוליטי שלך. אבל, אם תחזרי לתקדים שבו שר עומד על הרגליים האחוריות לטובת המשרד ולטובת הפרוייקטים, אז השר ירוויח ולא רק הסטודנטים.

אני לא הצבעתי בעד התקציב עד שלא קיבלנו את המשכנתאות לאתיופיים. קיבלנו את זה בשנייה האחרונה כי רצו את הקול שלנו.

אני אמרתי את הדברים כהווייתם באופן הברור ביותר. לי יש מחר אצבע בישיבת הממשלה ואני מתכוונת להשתמש בה. אני הערתי את ההערה הזו אחרי שקראת לכל חברי הקואליציה, תהיה מה שתהיה מה החלטת הממשלה.

אני בהחלט מתכוון ואת שמעת וקראת נכון בין השורות מה שאמרתי, ותחליטי לבד מה את עושה אחרי מחר.

אני מקווה שמחר אנחנו נימצא את עצמנו במצב אחר ממצבנו היום.

אני מאוד אשמח.

נציג הסטודנטים האתיופיים, בבקשה.

סורק מ. סבהט

שלום לכל הנכבדים פה. הגעתי לפה במטרה להבהיר לכם בקצרה מה עומד על הפרק ומה ההשלכות של התוכנית הזו במידה והיא תתקבל. אנחנו יודעים שהבעיה בעדה האתיופית מתחילה קודם כל בחינוך. אנחנו יודעים שרוב רובם של התלמידים האלה הולכים לחינוך מיוחד ומשם אין להם אפשרויות ללכת למסגרות חינוך פורמלי ולהתבסס בצורה טובה כשאר הישראלים. שנית, אני רוצה להבהיר את ההשלכות של ביטול המימון לסטודנטים האתיופים. זה פשוט כיבוי האור לכל העדה כולה, כי לא לנו ולא להורים שלנו יש אפשרות לממן את הלימודים. אנחנו הסטודנטים מהווים גשר בין החברה הישראלית להורים שלנו. ההורים שלנו אינם יודעים קרוא וכתוב. הם באו מתרבות יפה כמובן אבל היא מאוד שונה ממה שמקובל כאן, ולכן הפער התרבותי שנוצר בין שתי התרבויות הוא מאוד גדול. אם אנחנו הסטודנטים לא נמשיך ללמוד אז תהיינה לכך השלכות חמורות ביותר על החברה הישראלית. זה יבוא לידי ביטוי בתופעות כגון: סמים, זנות, עבריינות.

אני רוצה לומר לכל האנשים המחליטים שיושבים פה , ברגע שאתם מחליטים החלטה שהיא כל כך חשובה, אל תחשבו רק על אותם 2,000 סטודנטים אתיופים שלומדים, אלא תחשבו גם על אותם 80 אלף אתיופים שעושים הכל על מנת להשתלב בחברה הישראלית. למעשה, אנחנו הגשר, אנחנו אלה שמשלבים בין שתי התרבויות, אנחנו אלו שעושים את הסינתזה. אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה לשקול את כל הצעדים שלכם היטב היטב, כי אם לא תעשו כך אתם פשוט תקברו היום את כל העדה.

תודה רבה. חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה.

כבוד השרה, אני קודם כל רוצה לברך אותם על התפקיד החדש ואני מאחל לך הצלחה.

תודה.

כבוד יושבת ראש הוועדה, ברשות כל החברים כאן, אני חושב שהתוכנית הזו היא השילוב האמיתי של העולם בחברה הישראלית, רק דרך השכלה ניתן לשלב אותם. פגיעה היום בתוכנית תביא לכך שבעוד כמה זמן אנחנו נצטרך להוציא יותר מיליונים על טיפול בתופעות שליליות כמו עבריינות ותופעות אחרות. בעזרת התוכנית אנחנו יכולים לדחוף את העולים קדימה להשתלבות בחברה בצורה פרודוקטיבית. אותם עולים יוכלו גם לקלוט את אחיהם שמגיעים לאחר מכן. השרה ליבני אמרה שהנושא חשוב לה ואני רוצה להוסיף ולומר שהוא חשוב גם לנו.

בהזדמנות זו אני רוצה לברך את שר העלייה והקליטה הקודם חבר הכנסת יולי אדלשטיין, וגם את הצוות המקצועי, ובין היתר את חנוך צמיר ודוד סודרי. הם טיפלו באוכלוסיות ייחודיות כגון: יוצאי אתיופיה, קווקז ויוצאי בוכרה. מדובר במשפחות עם צרכים ייחודיים, מדובר במשפחות ברוכות ילדים שלא היו מסוגלות במשאבים שלהן לתת לילדים שלהם אפשרות להגיע למוסדות להשכלה גבוהה. הסיוע הזה הוא זה שעזר להם סוף סוף להגיע להשכלה הגבוהה. כפי שאמר נציג הסטודנטים האתיופים, הילדים האלה הם הגשר בין החברה שממנה הם באו לחברה הישראלית, הם הגשר בין הדור החדש לדור הוותיק.

ידידי סליי, אני חושב שיש לשבת היום עם האוצר, עם השרה ועם המנגנון המקצועי עוד לפני הדיון ולראות מה אתם יכולים לתת כאן ואיך אתם יכולים לעזור, כדי שהשרה לבני תוכל לומר מחר שאתם ישבתם ודיברתם ושגייסתם סכום מסוים. אני בטוח שהשרה לבני תעשה כל מה שהיא יכולה בעניין. אם היא תבוא ותגיד כי ישנה הבנה מצידכם ומצד ארגונים נוספים שיצליחו לגייס תקציבים, אז גם לאוצר תהיה נכונות לעזור. העיקר הוא לפגוע בתוכנית החשובה הזו. הפגיעה הזו יכולה להיות סימן ראשון שיאותת ליהודים בחוץ לארץ שאין טעם להגיע לכאן. אם אין אפשרות לשלב עכשיו את הדור הצעירים כאן, אז כל הדיבורים על הבאת הדור הותיק יותר הם דיבורים בעלמא.

השרה לבני, אנחנו כוועדה נעזור לך. אני אפעיל גם את כל חברי הוועדות האחרים אם יהיה בכך צורך. כולנו צריכים להירתם לנושא. אין פה אופוזיציה קואליציה. מפלגת הליכוד מחשיבה את עצמה כמפלגה שמטפלת בכל השכבות, אבל כאן אנחנו רואים פגיעה וצר לי על כך. זה חבל. אם נטפל ביחד בנושא הזה נגיע למנוחה ולנחלה. כפי שאמרתי, אם לא נטפל בהם היום, הם יהפכו לנטל בחברה הישראלית בעתיד.

תודה רבה. חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

אני מאוד רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה חברת הכנסת קולט אביטל על שהגיבה בצורה חיובית לבקשה שלי ושל חבר הכנסת יולי אדלשטיין לקיים את הישיבה הזו. נאמר כאן שהפגיעה מהווה מסר ליהדות התפוצות לא לבוא לכאן, אבל יחד עם זאת יש גם מסר לחברה שכבר נמצאת כאן כפי שאמרו נציגי העדה האתיופית. זה גם מסר ליוצאי בוכרה וקווקז.

ציפי, אני מאוד שמחה לשמוע שאת בוחרת עכשיו את סדר העדיפויות. זה דבר מאוד חשוב. כוונת האוצר להוריד בנוסף ל-10% היא החלטה שערורייתית. לא רק שר האוצר ביבי נתניהו מסמן את התוכניות, אני בטוחה שהפקידות הבכירה של משרד האוצר עושה את זה. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. אולי את לא יודעת, אבל השר לשעבר יולי אדלשטיין יכול לספר לך איך מסמנים את תוכנית קמ"ע, ואיך מסמנים את תוכנית מינהל הסטודנטים. זה מאבק שנמשך כבר שבע שנים שאנחנו נמצאים כאן.

אנחנו נפנה לשר האוצר מחר ומחרתיים. בישיבת הליכוד אנחנו צריכים לדבר על כל התפיסה של הקיצוצים. בתוכנית של נתניהו יש דברים מאוד נכונים שצריכים לבצע מיד כמו קיצוץ בשכר הבכירים, ויש דברים שאי אפשר לעשות כמו הקפאת משכנתאות לעולים ודברים אחרים. ביחד נוכל להגיע להישגים. ציפי, יש לך תמיכה גם מצד ראש הממשלה ולנו מאוד חשוב שאת תקבלי את התמיכה הזו גם מראש הממשלה. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת יגאל יאסינוב, בבקשה.

כמובן שקודם כל ברכותיי ליושבת ראש הוועדה ולשרה החדשה. אני גם רוצה לברך את נציגי הסטודנטים מהקהילות השונות שבאו לכאן.

קצת קשה לי בדיון הזה משום שאני צריך לייצג את כל הצדדים, גם את זה שמקצץ וגם את זה שהולך להיפגע מזה. אני מסכים עם כל הדוברים לפניי. אבל, אני לא מסכים עם דבריה של נציגת האוצר. משרד האוצר, ולא חשוב מי העומד בראשו, הולך באופן שיטתי לחסל את כל מערכת העלייה והקליטה במדינת ישראל. יש פקידים שמביאים את ההצעות.

כן, אבל ההחלטה והאחריות היא של השר.

כמובן, אבל יש פה פקידי אוצר. אני מציע לכם לקרוא טוב את התוכנית הכלכלית. אתם תראו שם ניסיונות לקצץ בדברים שכבר לא קיימים. פקידי האוצר הביאו לשר האוצר את כל מה שהעלה אבק בארונות שלהם. אתם כבר פעם אחת קיצצתם שנה חמישית לסטודנטים. אני רוצה להודיע שאתמול הגשתי הצעת חוק להחזיר את זה, גם את השנה הרביעית.

סליחה, כמה יעלה החוק הזה?

אנחנו נגיע להצבעות ונראה. בינתיים, הגשנו את הצעת החוק.

אני הולך היום להודיע בישיבת סיעת שינוי שאני לא יכול לתמוך בתוכנית הכלכלית אם הסעיף הזה על סטודנטים עולים לא יוחזר כסעיף מלא. 10% שהם רוצים בכל התוכניות הוא מקובל. אני אישית הולך לבקש מהסיעה לעשות את זה ואני הולך להודיע שאני לא יכול לתמוך בתוכנית הכלכלית אם הסעיף הזה יקוצץ.

לקראת סוף הישיבה אני אקריא לכם הצעת החלטה ואנחנו נצביע עליה, כשעניין ההצבעה הוא גם כן חלק ממנה.

אני הייתי רוצה שוועדת העלייה והקליטה תפנה, ולא רק תצביע, למפלגות הקואליציה. אתם האופוזיציה יכולים לוותר במשהו אחר כדי שנוכל לתת לסטודנטים עולים, ואנחנו נוותר במשהו אחר.

אין לנו על מה לוותר כי אנחנו לא מקבלים תקציבים. פרופ' נודלמן, בבקשה.

אני אומר מייד שאני מצביע נגד כל הדברים האלה בוועדת הכספים.

חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה.

גברתי היושבת ראש, השרה ציפי לבני, אני הייתי מעדיף שהדיון הראשון יהיה הרבה יותר אקדמי במסגרת הצגת התוכניות כפי שנהוג בוועדה הזו. אבל מה לעשות שהמציאות כופה עלינו את הדיונים בבעיות הקשות.

אני רוצה להעיר שלוש הערות קצרות. ראשית, כל ניסיון לקשור את סגירת מינהל הסטודנטים במצב הכלכלי הקשה ובתוכנית הכלכלית שיציג אותה שר האוצר עוד מעט, הוא ניסיון לכלול כל מיני דברים שבכלל לא שייכים. אני מוכן לתת תיארוך מדויק של כל התהליכים לכל מי שמעונין. אני מוכן להביא את ידידי יושב ראש הכנסת לשעבר אברהם בורג שקדם בתפקיד ליושב ראש הסוכנות הנוכחית מר סליי מרידור, ולהראות איך איתו ניסו לסגור את כל הדברים האלו. אחר כך עברנו את זה גם עם יושב ראש הנהלת הסוכנות הנוכחי מר סליי מרידור. לקחו את העניין הזה והכניסו אותם לדברים שבכלל לא שייכים. בעיניי, נפנוף במצב הכלכלי הקשה פוגע בתוכנית הכלכלית שצריכה לבוא ולהוריד מאיתנו ומכל מיני תחומים. אבל, הנושא הזה לא שייך לשם.

שנית, אני לא רוצה לחזור על כל הדברים הנכונים שנאמרו כאן בהתייחס לציונות ועתיד העלייה ותוכניות אחרות. אני רוצה רק לומר כי מינהל הסטודנטים בנוסף לאלפי סטודנטים מן המניין, מטפל במה שמכונה "אוכלוסיות מיוחדות". אני לא רוצה להגזים, אבל אני רוצה לומר שהמסלול היחידי התקין פחות או יותר של כניסת עולי אתיופיה לחברה הישראלית הוא דרך השכלה גבוהה ומינהל סטודנטים. משנת 87-88 המספר הזה גדל כל שנה וכרגע הוא עומד על 2,000 סטודנטים, 1,400 במינהל ישיר ועוד כ-700 באגודה לקידום החינוך ואחר כך המינהל. מספרם של הסטודנטים האלו אף פעם לא אכזב. כנ"ל עולי קווקז. ברגע שניתנו להם התנאים המתאימים מספרם קפץ והוא כרגע עומד על 700. כנ"ל עולי בוכרה. החל משנה שעברה גם סטודנטים שלומדים בגליל ובנגב על מנת למשוך לשם אוכלוסייה, זוכים לאיזשהי הטבה מינימלית של מלגה נוספת בשנת הלימודים הראשונה. כל הדברים האלה מאפשרים לאוכלוסיות מיוחדות להיכנס לחברה הישראלית.

לבסוף, אני רוצה לחזק את ידי יושב ראש הסוכנות היהודית. סליי, אתה מכיר את עמדתי. התגובה שלך להערה שנאמרה כאן שאולי הסוכנות תיתן יד, היא תגובה נכונה בעיניי. הסוכנות היא לא איזשהו דוד עשיר שברגע שעושים קיצוץ פונים אליו בבקשה לעוד כסף. לסוכנות יש תוכניות משלה, יש לה תקציב משלה. היא עושה דברים מעל ומעבר, מי כמוני יודע. אני לא חושב שזוהי מדיניות נכונה, ודאי שאנחנו כוועדה לא צריכים לתת יד לבקשת כסף מהסוכנות, כי אין לאחרים. אני חושב שהסוכנות עושה בכל מיני תחומים ואם היא תרצה להרחיב את הפעילות הזו, זה לא צריך לבוא במצב כמו המצב הנוכחי. תודה רבה.

תודה. שי חרמש, בבקשה.

אני רוצה פה אולי להוריד קצת כפפות. יעל, אנחנו מכירים אחד את השני לא מעט זמן ולזרוק את הקופה אלינו זה תרגיל שאין כדוגמתו, זה לא יעבוד. אני רוצה לומר את הדברים בצורה הכי בוטה שיכולה להיות. הסוכנות היהודית והעם היהודי אינם כספומט של ממשלת ישראל. מתייחסים אלינו כאל עוד department אצלכם. אנחנו לא department של ממשלת ישראל. אנחנו גוף שיש לו מנהיגות ויש לו הנהלה. יש היום בארצות הברית כעס עצום על מה שהתחולל פה. מצאנו תוכנית שמונחתת על ראשנו ומכתיבה לנו תנאי עבודה. יעל, לא רק שהתוכנית מכתיבה לנו מה לעשות, אלא גם שלא טורחים אפילו לדבר איתנו. יושב ראש הסוכנות היהודית מתדפק על דלתות שר האוצר כבר ארבעה ימים והוא לא מדבר איתו. אתמול שלחתי מכתב לשר האוצר בבקשה שתהיה פגישה בין שר האוצר של העם היהודי לבין שר האוצר של ממשלת ישראל. אבל, אין תשובה. אף אחד לא מגיב. התקשרנו ארבע-חמש פעמים לאביב בושינסקי אבל לא מחזירים לנו טלפונים.

רבותיי, האמריקאים וקרן היסוד לא יקבלו את הסידור הזה האומר: אנחנו נזרוק את החבילה למגרש, אין ברירה אתם תרימו את זה. אני רוצה לומר לכם שלא ירימו את החבילה. אני רוצה לומר דברים עוד יותר חמורים. העם היהודי מזרים למדינת ישראל כל שנה 300 מיליון דולר על פי צרכי מדינת ישראל. יעל, לפני שנה יצאה משלחת הסוכנות היהודית למגבית החירום וגייסו 330 מיליון דולר על פי רשימה של אוהד מראני, לא אף אחד אחר, את יודעת את זה. אספו אמבולנסים, אספו חדרי טראומה, אספו כסף לטיפול בכל מיני אוכלוסיות ערב מלחמה והכל על פי רשימה של אוהד מראני. אנחנו טובים בשביל לצאת ולגייס 300 מיליון דולר, אבל זה כנראה לא עוזר לנו כי זה לא מביא לידי כך שמספרים לנו מה הולכים לעשות. זה מזכיר את הסיפור המעניין על ילד שלא יכול ללכת לסרט כי הוא עוד קטן, אבל כשההורים רוצים ללכת לסרט הוא כבר גדול. לא בבית ספרנו. אם לא יאמרו פה דברים ברורים על כך שממשלת ישראל תתחיל לדבר איתנו, העם היהודי לא ידבר עם הממשלה בנושאים האלה, והתוצאות תהיינה יותר גרועות.

יעל, אם מישהו רוצה היום לגלגל את מינהל הסטודנטים למגרשנו אז אני לוקח את זה. אני לוקח את מינהל הסטודנטים, את נעל"ה ואת סל"ה, את עתיד ואת כל התוכניות כי את זה אנחנו חפצים לקחת. אבל, התמורה לעניין הזה תהיה ירידת תמיכה שלנו בדברים אחרים. משחקים כאן על משחק סכום כסף. מדברים על תקציב שיש לו התחלה וסוף ואתם מכירים את המספרים עד הפרטים האחרונים.

האם אתה לוקח גם את תוכנית תגלית?

חבר הכנסת מלכיאור, אנחנו לוקחים את כל מה שקשור בחינוך יהודי, בחינוך ציוני, בנוער עולה. אין לנו בעיה עם העניין.

יעל אני אומר שוב, דלתות משרד האוצר סגורות בפנינו. זה דבר שלא קרה לי במשך 15 שנה כראש רשות. כראש רשות בנגב הייתי יכול להגיע לאוצר מתי שאני רוצה, היום הדלת סגורה. אנא קחו בחשבון שאנחנו לא כספומט. יש כעס גדול בניו יורק והייתה כבר שיחת ועידה קשה. השרה הייתה ערה לעניין הזה.

חברת הכנסת קולט, אני מבקש ממך להגיע להחלטה שממשלת ישראל תקרא היום לזימון מפגש ותיאום עם הסוכנות היהודית, עם המגביות, עם ה-UJC, ועם קרן היסוד. בלי הידברות כזו לא רק שכסף נוסף לא יגיע, אלא שפחות כסף יגיע.

שי, זה לא בדיוק המנדט שלנו כרגע, לא לשם כך כונסה הישיבה. אני יכולה להבין את התסכול. יחד עם זאת, אנחנו מסכימים בדבר אחד והוא שממשלת ישראל לא פטורה מאחריות בעניין הזה.

אפשר גם לדבר.

אני רוצה להעביר לתת לנציגת האוצר לומר מילה אחרונה ואחר כך אני אקריא לכם את הצעת ההחלטה.

אני מתנצלת מראש שאין לי את הכשרון של שי להציג את הדברים בכזה להט.

יכול להיות שהלהט הוא פונקציה של מי שמרגיש שהוא צודק.

עובדתית מה שקרה בפרוייקט מינהל הסטודנטים, זה לא שהממשלה לסוכנות היהודית ואמרה: את כספומט, אלא שהסוכנות היהודית חלקה הלך וירד. עובדתית, הסוכנות היא זו שהשתתפה בעבר בפרוייקטים האלה בסכומים יותר גבוהים. אני לא חושבת שראוי שהממשלה והסוכנות ייכנסו לעימות הזה. אף אחד פה לא בא מתוך נקודה שהסוכנות היהודית היא איזשהי כספומט. בעבר היא השתתפה בפרוייקטים האלה בסכומים גבוהים משמעותית ובסך הכל הכולל ההשתתפות בפרוייקטים האלה ירדה. אפשר להראות את זה, אפשר לייחד דיון על זה, זה היה בשנת 96, אבל לא נעשה את זה.

אני מסכימה שיש פה מקום להידברות. אם יש דלתות סגורות, אלו הן לא הדלתות שלי. אפשר בהחלט כן להגיע להידברות. נאמר פה שיש כל מיני המצאות שכל הזמן הן ממוחזרות. אני לא בורחת מזה שההצעות מובאות לממשלה על ידי פקידים. אבל, בסוף הממשלה היא זו שמקבלת את ההחלטות והיא זו שצריכה לעמוד מאחוריהן.

תמר דסטה, בבקשה.

אני נציגת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. אני רוצה להזכיר לכולם פה שאם היו שני מפעלים חשובים שהמדינה הזו יזמה למען העולים, אז שני המפעלים האלה הם משכנתאות ומינהל הסטודנטים. למעשה, ממשלת ישראל גוזרת היום גזרות על ציבור הסטודנטים ובמיוחד על הקהילה האתיופית. כפי שנאמר פה על ידי סורק מ. סבהט, הסטודנטים הם הגשר להשתלבות בני העדה בחברה הישראלית. הממשלה גוזרת עלינו גזרה מאוד קשה שתקשה על ההשתלבות שלנו בחברה הישראלית. לאורך ארבע שנים התרענו בפני גורמים שונים על הירידה הטוטלית במספר הסטודנטים באוניברסיטאות בגלל הקשיים הכלכליים ולא בגלל שום דבר אחר. סגירת הנושא הזה לגמרי היא סטירת לחי שממנה אנחנו לא נוכל להתעורר. אני קוראת לכל אחד ואחד שיכול להשפיע בתחום הזה, להצביע נגד התקציב.

תודה רבה. מילה אחרונה לסליי מרידור.

ברשותכם, אני רוצה להעלות שני נושאים. קודם כל, זה עניין של הממשלה ולא עניין של הפקידות. בסופו של דבר, האחריות היא אחריות על ממשלת ישראל.

נכון.

לכולנו נוח לתפוס את הפקידות, אבל בסוף האחריות היא על ממשלת ישראל. שנית, הדבר שצריך להיות ברור זה מי אחראי. האחריות כלפי הצעיר או הצעירה שמשרתים היום בצבא, או כלפי הילד בן ה-15 שאמור בעוד שלושה חודשים לעבור לתוכנית נעל"ה, או כלפי ההורים שלו כך שהוא יוכל ללמוד פה באוניברסיטה, יכולה להיות רק אחריות של מדינת ישראל. כל המשאים ומתנים שיש לה אחר כך עם העם היהודי היא סוגיה נפרדת. האחריות שהילדים האלה יוכלו ללמוד באוניברסיטה חייבת להיות אחריות מוחלטת של מדינת ישראל באמצעות ממשלת ישראל. אם היא חס וחלילה לא תהיה, הם לא יבואו.

אני רוצה להקריא לכם טיוטא של הצעת החלטה. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החינוך והתרבות התכנסו הבוקר לישיבת חירום משותפת בנושא קיצוץ תקציב מינהל הסטודנטים שפירושו חיסול התוכנית. כל המשתתפים הסכימו כי ביטול תוכנית חיונית זו הוא אקט אנטי ציוני הפוגע באינטרסים הבסיסיים של מדינת ישראל לטווח קצר ולטווח ארוך.

הוועדה מחזקת את ידי שרת הקליטה בהתנגדותה לביטול התוכנית וקוראת לשר האוצר ולממשלה כולה לחזור בה מהחלטה שרירותית זו.

הוועדה קוראת לחברי הכנסת של הקואליציה להצביע נגד סעיף זה אם ייכלל בהצעת התקציב. אני מבקשת להביא את זה להצבעה. האם יש נגד? האם יש נמנעים?

אני מבקש להימנע בגלל הסיפא. משום שאם ההחלטה תעבור בממשלה אני לא מתחייב בגלל הנושא הזה להפר משמעת קואליציונית.

אבל, ההחלטה התקבלה פה ברוב. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:10.