כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת קליטה/6348



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
24.03.2003

פרוטוקולים/ועדת קליטה/6348
ירושלים, כ"ח ב אדר ב, תשס"ג
1 באפריל, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
מיום שני, כ' באדר התשס"ג ( 24 במרץ 2003 ), שעה: 11:00

האיום על סגירת מינהלת צד"ל - ח"כ קולט אביטל

חברי הוועדה: קולט אביטל- היו"ר
יגאל יאסינוב
יולי-יואל אדלשטיין
מיכאל מלכיאור
מרינה סולודקין

איוב קרא
יצחק הרצוג

רונן פלוט - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה
זיו גלזר - ע. מנכ"ל משרד הקליטה

הראל בלינדה - רכז תחום ביטחון, משרד האוצר

אסתי דורון - מנהל תוכנית צד"ל מטעם הרווחה, משרד העבודה והרווחה

יוסי פלד - יושב ראש ועדת היגוי
שלמה חסון - ראש מינהלת צד"ל, משרד הקליטה
שאול גיבנבר - מנהל לשכת צד"ל
ד"ר חוי אשכנזי - יועצת למינהלת
יוסף חורי - יוצא צד"ל
פול זערור - נציג צד"ל
וסאם עבדאללה- נציג צד"ל
פואד שדיד - נציג צד"ל

רן מלמד - משנכ"ל עמותת "ידיד"

וילמה מאור

אושרה עצידה



האיום על סגירת מינהלת צד"ל - ח"כ קולט אביטל

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו זימנו את הישיבה הזו במהירות ובדחיפות משום שהתבשרנו שתמיכת הממשלה בצד"ל מסתיימת לפי החלטת הממשלה ב-30 למרץ השנה. אנחנו קודם כל צריכים לדון בנושאים הדחופים ובכלל זה בעתיד אנשי צד"ל לאחר ה-30 במרץ. ישנם גם נושאים עקרוניים. בזמנו, כשלא הייתי שייכת לוועדה הזו, העלאתי הצעה לסדר שנדונה במליאה וכתוצאה מכך הנושא הזה כן הגיע הנה. למען הגילוי הנאות אני רוצה לומר כי אז חשבתי שהטיפול באנשי צד"ל הוא אינו נכון והוא אינו צודק. חלוקת הטיפול בין משרד הקליטה למשרד הביטחון, היא איננה צודקת לדעתי. אבל מעבר לכך, אני היום מבינה שהמצב הוא כזה שלא כל מה שהובטח במסגרת הבטחות שניתנו לאנשי צד"ל, מומש. יש החלטות שהתקבלו במסגרת ועדות אלה ואחרות, כולל בנוכחות מנכ"ל משרד ראש הממשלות, וההבטחות האלה לא מומשו. אני הייתי רוצה קודם כל לנסות לבדוק את הדברים האלה. אני יודעת שהוקמה ועדה בראשותו של האלוף במילואים יוסי פלד. אני קראתי חלק מהחומר ואני מודה שלא הבנתי בדיוק את הכל. אני מבינה שלא כל ההמלצות שלך התקבלו על ידי אנשי צד"ל. כמו כן, לא כל ההחלטות שאתה המלצת עליהן מומשו. אני מצרה על כך, ואולי בגלל קוצר הזמן, שמנכ"ל משרד ראש הממשלה שהיה שחקן מאוד חשוב בעניין הזה לא הגיע לדיון. אנחנו גם הזמנו את נציגי האוצר והוא ישנו.

לרשותנו עומדת שעה, הזמן הוא קצר ויכול להיות שזה יהיה דיון ראשון מסוגו. אני יודעת שמחר יהיה דיון נוסף בוועדת הפנים בנושא מעמד הקבע שצריכים להעניק לאנשי צד"ל. אנחנו רצינו לקיים את הישיבה הזו במשותף, אבל מסיבות של לוח זמנים זה לא הסתייע. היבט מסוים של הנושא הזה, ההיבט שהוא יותר לטווח ארוך של מעמד הקבע של אנשי צד"ל, יידון מחר בוועדת הפנים. אני מבקשת מהנוכחים כאן להציג את עצמם.

אני אבקש ממנכ"ל משרד הקליטה לפתוח בכמה מילים. אנחנו רוצים לדון לא רק בצד העקרוני, אלא לנסות לראות איך אנחנו מסייעים בידך להמשיך לקיים את הנושא הזה בשלב הזה במסגרת משרד הקליטה גם לאחר ה-30 במרץ.

שלום לכולם. אני באמת רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה חברת הכנסת קולט אביטל על הדיון הזה שאני חושב שהוא יהיה מאוד חשוב. הוא חשוב משני טעמים. ראשית, ב-13 לחודש הוגש בג"ץ וכרגע אף אחד מאיתנו לא יודע מה תהיינה התוצאות. שנית, לפני כשבוע אנחנו התכנסנו אצל מנכ"ל ראש הממשלה במטרה לדון ולראות מה אפשר לעשות.

אני רוצה להודות לאלוף במילואים יוסי פלד. מאז שנושא צד"ל עבר למשרד הקליטה, אנחנו פעם בחודש יושבים במשרד הקליטה ודנים בנושא צד"ל. ניחא, אנחנו מקבלים משכורת, אבל, יוסי צריך לרוץ מישיבה לישיבה והוא עושה את זה בצורה הכי טובה. הוא גם משקיע ועד כמה שאני יודע הוא מבקר את אנשי צד"ל בבתיהם. הוא עושה עבודת קודש למען עם ישראל, ואני בשם משרד הקליטה רוצה להודות לו על כל מה שהוא עושה, כפי שאמרתי קודם הוא עושה עבודת קודש.

למשרד הקליטה יש רצון טוב לעשות את המקסימום על מנת שאנשי צד"ל ירגישו עצמם בבית. יש דבר אחד שהוא בסיסי ואת זה צריך להבין. בזמנו, משום מה, התקבלה החלטה לחלק את אנשי צד"ל לאלה ששייכים למשרד הביטחון ולכאלה ששייכים למשרד הקליטה. אני לא יודע מה הסיבה לכך שאנשים נשארו בינתיים במשרד הביטחון. אני יודע מהי הסיבה לכך שהם עברו למשרד הקליטה. הסיבה שכולם דיברו עליה היא שאכן יש בארץ משרד יחידי היודע מה זה לקלוט אנשים. זה נכון שאנחנו ידענו איך לקלוט עולים חדשים, וזה נכון גם שלא ידענו איך לקלוט אנשים אחרים שבאים, כמו אנשי צד"ל. יחד עם זאת, לאף אחד מאנשי צד"ל אין טענה כלפי משרד הקליטה. אנחנו אלה שמשרתים אותם ועובדים איתם יום יום, ואין להם טענות כלפניו. יש להם טענות כלפי הזכויות שלהם, יש להם בעיות עם שכר דירה, עם שכר קיום, אלף ואחד דברים. אבל, אלינו כמשרד הקליטה אין טענות, וכאן אני באמת רוצה לברך את מר שלמה חסון שהוא איש צבא לשעבר. הוא היה איתם יחד, הם מכירים אותו. מינהלת צד"ל עושה עבודה טובה מאוד ואני רוצה לברך אותם על כל מה שהם עושים.

מטרת הדיון הזה והדיון שהיה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה היא לקבל החלטות. אנחנו התכנסנו אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה כדי להחליט מה עושים. יוסי פלד הכין מסמך לאנשים ורצינו להתחיל לעבוד על המסמך, אבל היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה קמה והודיעה שמכיוון שיש בג"ץ היא מבקשת כרגע לדחות את ההחלטות שלנו עד להכרעת בג"ץ. בנקודה הזו אנחנו נעצרנו.

אני מבקשת מהאלוף במילואים יוסי פלד להתייחס בכמה מילים להמלצות שלו. שנית, אני רציתי לשאול האם ההמלצות האלה נכתבו בתיאום או תוך הבאתן לידיעת אנשי צד"ל? זאת אומרת, עד כמה המסמך שלו משקף גם את הצרכים והרצונות של אנשי צד"ל. אנחנו רוצים לצאת מכאן עם רעיונות לפתרונות.

אני מלווה את אנשי צד"ל מאז שהם הגיעו לארץ, חודש לפני היציאה מלבנון התבקשתי על ידי ראש הממשלה דאז מר ברק. האמת היא שלא שיערתי לעצמי שלאחר שלוש שנים אני אהיה עדיין קשור לעניין הזה. מכל מקום, אני קשור לעניין.

מי שלא מצוי בעניין חושב שאנשי צד"ל הם מקשה אחת, אבל זה לא כך, זה לא מקשה אחת. יש ועד א', ועד ב', ועד ג', וועד ד'. כל אחד הוא ועד. אני פעמיים בשבוע מבקר אותם, ואני בקשר כמעט יום יומי עם אנשי צד"ל. אם שואלים אותי האם המסמך משקף את 600 המשפחות אז התשובה היא לא? 170 משפחות הגישו את הבג"ץ, לא הגישו אותו 600 המשפחות. יש עוד 440 משפחות שלא הגישו בג"ץ. העסק איננו פשוט. יש להם מצוקות מאוד מאוד קשות ומתוך היכרותי את המצב שלהם, אני נתבקשתי על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה להגיש איזשהו נייר שיכול לפתור את העסק הזה.

כדאי לדעת על מה מדברים כשמדברים על משרד הביטחון. זה לא משרד הביטחון, זה מינהלת השיקום שקיימת בשירות והיא מטפלת בהם. לזה נתנו כותרת של משרד הביטחון, אבל זה איננו משרד הביטחון, כדאי לדעת את זה. זה השירות שיש לו את מינהלת השיקום והוא מטפל בחלק מהאנשים. כשהם אומרים משרד הביטחון הם מתכוונים למינהלת השיקום שכפופה לשירות, לשירות הביטחון, לא למשרד הביטחון. זה המצב כרגע.

הייתה החלטה ואני לא רוצה לומר מה דעתי לגבי ההחלטה הזו כי היא איננה חשובה לצורך העניין. הוחלט לחלק את אנשי צד"ל, כך שחלק יישארו במינהלת השיקום, מה שהם קוראים משרד הביטחון, וחלק הועברו למשרד הקליטה. אני לא הייתי שותף להחלטה הזו, יורי שטרן הוא זה שהוביל את ההחלטה הזו בזמנו. הייתה החלטה ממשלה לעשות את ההפרדה. לא רק שעשו את ההפרדה, אלא גם שינו את התנאים. זאת אומרת, התנאים של גוף א' אינם התנאים שניתנים בגוף ב'.

האם אתה שלם עם ההפרדה הזו?

גברתי היושבת ראש, אם יקבלו את ההצעה שלי אין כבר משמעות להפרדה.

אני מבקשת שבכמה מילים תציג את הצעתך.

כפי שאמרתי התקבלה החלטה ועשו את ההפרדה בין משרד הקליטה למינהלת השיקום. אני חשבתי שההחלטה היא לא טובה משום שהם לא עולים חדשים. אבל, ההחלטה התקבלה. לא רק שהתקבלה החלטה, אלא שהרעו את התנאים של אלו שהלכו למשרד הקליטה. זה לא היה בהתחלה. בהתחלה המצב היה מאוד טוב כי קיבלו מענקים גדולים, אבל בתהליך לא ארוך אנשי צד"ל שנמצאים במשרד הקליטה מצאו את עצמם מקבלים פחות מאותה קבוצה שנמצאת במינהלת השיקום. עשינו מלחמה גדולה להעביר את נכי צד"ל למשרד הביטחון, לא השירות הביטחון, צריך לעשות את ההפרדות. אני פה רוצה לומר לזכותו של שר הביטחון הקודם שהוא קיבל אותם בזרועות פתוחות. זה היה מאבק לא פשוט, אבל כשזה הגיע לפואד הוא אמר: לא יקום ולא יהיה, משרד הביטחון יטפל בהם. האם כתוצאה מזה הם מקבלים את התנאים שיש לנכי צה"ל ב-100%? התשובה היא לא. יש איזשהם דברים שצריך עדיין לתקן אותם. אבל בגדול, בתחום הנכים עשינו צעד מאוד גדול קדימה. התחילו רטינות בתוך צד"ל.

מדובר באנשים שלחמו כתף אל כתף איתנו במשך עשרים שנה.

נכון.

מדוע אנחנו לא מעניקים להם זכויות של לוחמים שכאילו יצאו לשירות מילואים?

אני יוסי פלד בעד שיתנו להם תנאים כמו של צה"ל, שהממשלה תחליט. אבל, אני פרקטי ואני מציאותי, והלוואי שאני טועה, ולדעתי החלטה כזו לא תעבור. אני מעדיף להשקיע אנרגיה במה שאני יכול להביא תוצרת, מלהשקיע במשהו שהוא אוטופי שאני יודע שהוא לא יעבור.

השאלה, האם ההשקעה שלך לא מביאה המשך של עוול?

השאלה היא מהו עוול. מדובר היום ב-600 משפחות, זה לא רק האנשים שיושבים פה. דרך אגב, אני לא יודעת אם את יודעת שבמאי שנת 2000 הגיעו אלינו למעלה מ-6,000 איש.

נכון, אני יודעת.

היום יש לנו קצת יותר מ-2,000. האנשים שיושבים פה מייצגים את החברים שלהם, וגם את הלא נכים. כלומר, הם מייצגים אנשים שבמשך הרבה מאוד שנים לחמו איתנו ביחד והיה לנו אינטרס משותף להילחם ביחד. הם לחמו על הבתים שלהם, אנחנו נלחמנו על הבית שלנו והאינטרס המשותף הזה הביא אותנו לשיתוף פעולה. אנחנו אימנו אותם, אנחנו מימנו אותם, אנחנו ציידנו אותם ויש לנו עכשיו אחריות מוסרית לטפל בהם.

מי שטיפל בהם בדרום לבנון במשך עשרים שנות שותפות זה צה"ל, נכון?

כן, רק צה"ל.

ועכשיו אנחנו שולחים אותם מגוף לגוף, מארגון לארגון, מלשכה ללשכה בתהליך שהוא לא תמיד מכבד אנשים, נכון?

גברתי, תראי יש לי בעיה קשה. מעבר לכל הדיונים פה, באמת בלי לזלזל באף אחד, אני מכבד את הוועדה ואת יושבת ראש, אני מכבד את הבית, אותי יש משהו שמטריד הרבה יותר מכל הדיונים פה והוא מה יקרה ביום ראשון. ביום ראשון לאנשים האלה אין אוכל, אין בית, אין כלום. הסידור של הממשלה או החלטת הממשלה נגמרת ביום ראשון, והשאלה האם זה קשור למשרד הביטחון או למשרד הקליטה היא דבר משני לגמרי עכשיו.

אתה צודק, ולכן אמרתי קודם כי יש לנו בעיה מיידית ושיש לנו גם בעיה עקרונית לטווח יותר ארוך. אנחנו נתכנסנו היום קודם כל כדי לפתור את הבעיה המיידית, או לנסות לעזור למשרד הקליטה, כי זו הכתובת בשלב זה, לפתור את הבעיה המיידית.

נכון. אני רוצה לומר מילים על ההצעה שלי. אני לא התנדבתי לנושא הזה, אני נתבקשתי. פנו אליי ויכולתי לומר שאני לא מעוניין לעסוק בזה כי אין לי זמן וכו'. אבל כשפנה אליי מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמרתי: בסדר, אני אעשה זאת. לקחתי את האילוצים שמדינת ישראל חיה בהם, את הצרכים שמגיעים לחברים האלה, ומגיע להם, וניסיתי להגיש ההצעה.

ההצעה שלי קודם כל אומרת שלא יהיו שום הבדלים בין הקבוצה שמטופלת במשרד הביטחון כמו שאנחנו אומרים, ובין הקבוצה שמטופלת במשרד הקליטה ואני מתכוון כלפי מעלה. זאת אומרת, ההצעה שלי אומרת לעשות קודם כל השוואה בין שני הגופים כלפי מעלה. כלומר, לקחת את משרד הקליטה ולהחזיר אותו לתנאים של מינהלת השיקום/משרד הביטחון. שנית, יש עוד קבוצת אנשים שהם תחת הכותרת של חריגים, זה הדרגות הבכירות, וזה סדר גודל של עוד 6-8 איש. את כל נושא הדיור צריך להחזיר לשתי הקבוצות למצב הקודם שהיה יותר כסף ממה שיש היום. כנ"ל, להמשיך את נושא קצבת מחייה, ושוב אני אומר, תמיד ברף הגבוה ולא ברף הנמוך. בנושא עבודה צריכה להיות החלטת ממשלה שכפי שחברת החשמל קיבלה 25 עובדים, כל החברות הממשלתיות תקבלנה הנחייה לקבל לעבודה 10-20 איש. אם תהיינה עשר חברות ממשלתיות שכאלה אז נפתור את מרבית בעיות העבודה.

בכל המקומות משלמים להם שכר מינימום. פגשתי בחור שנוסע לעבודה כל יום מטבריה לאלון תבור. הוא מקבל תוספת עידוד עבודה בסך אלף שקלים. אבל, את אלף השקלים האלו הוא צריך להוציא על נסיעות. אותו בחור אומר לי: בשביל מה לי לעבוד? אני הצעתי שבמשך שלוש שנים כל אנשי צד"ל, בלי יוצא מהכלל, שיצאו לעבודה יקבלו עידוד עבודה בסך אלפיים שקל לחודש.

יש לנפק להם מייד רשיונות נשק. יש בעיה עם זה כי מצריך אישור ממשרד הפנים וכדי לקבל נשק אתה צריך תעודת זהות ישראלית. בדיוק כפי שפתרנו להם את בעיית לוחיות הרכב הלבנוניות, נמצא דרך לעשות את זה. אפשר להתקין איזה תקנה שתאפשר זאת. דרך אגב, מר יצחקי אמר לי בנוכחות אנשי צד"ל שבעיית רשיונות הנשק פתורה.

הבעיה היא שמר יצחקי לא נמצא כאן, ועד כמה שלי ידוע מהפרוטוקול של הישיבה הקודמת שהתקיימה פה ב-16 לאוקטובר, שום דבר לא קרה וגם הרשיונות לא הונפקו.

זה נכון. אני רוצה לחזור להצעה שלי. לגבי הנכים, יש להשוות את התנאים שלהם במאת האחוזים לתנאים של נכי צה"ל. יש פה בעיה אחת עליה דיבר איתי משרד הביטחון. לנכי צה"ל עד היום ניפקו רכב עם מנוע 2,000 סמ"ק, ואמרו שיספקו רכב עם מנוע 1,600 סמ"ק. אני אמרתי: אל תתעסקו עם זה אפילו, זה בסדר. לא שווה בכלל להתעסק עם העניין הזה.

אני מציע פה שלא נטרטר אנשי צד"ל שהם מעל גיל 50 לחתום בלשכה העבודה. הם צריכים לחתום פעמיים בשבוע.

ואתה מציע שכל זה עדיין יתרכז במשרד הקליטה?

אני אומר לך בסוף כיצד זה יתרכז, למרות שחשבתי שהסברתי זאת.

יש פה בעיה של דרכונים. תעודות התושב שיש להם נותנות להם הכל, חוץ משני דברים. אין להם דרכון והם לא יכולים להצביע לכנסת. הכנסת לא כל כך מעניינת אותם, הדרכון מעניין אותם מאוד. שוב, אם אתה לא אזרח ישראלי אתה לא יכול לקבל דרכון. תואיל נא הכנסת המכובדת או תואיל נא הממשלה המכובדת להתקין תקנה שאומרת שיש להנפיק להם דרכונים למרות שהם לא עולים חדשים, הם גוף מיוחד. צריך למצוא דרך להנפיק דרכונים כדי שהם יוכלו לנסוע לבקר קרובי משפחה.

אולי אפשר לתת להם תעודות מסע.

תעודות מסע זה דבר רע מאוד, זה פסה-פסה. מתייחסים אליהם כמו אל סמרטוטים. זה לא פתרון. חלק מהמשפחות שלהם נמצאות בלבנון ויש להם אפשרות להיפגש איתם בשבדיה, בנורבגיה ובקפריסין. הם נוסעים לקפריסין ומוציאים להם את הנשמה.

אני בטוחה שעם הרוח החדשה שנושבת היום במשרד הפנים אולי אפשר להגיע להסדר. אני מבינה שמחר הנושא הזה יידון בוועדת הפנים, ואולי אנחנו נעביר לוועדת הפנים כמה מההמלצות האלה.

אני המלצתי להגדיל את מענק היציאה ללבנון. יש פה בעיה מאוד מאוד רגישה. קודם כל, הדרישה באה מצד"ל. משפחה שמחליטה לחזור ללבנון יש לה קודם כל בעיה כי לא מדברים איתה שם, היא לא מתקבלת שם בזרועות פתוחות. החיזבאללה נמצא שם בשטח, וכן המודיעין של צבא לבנון. אבל, הם מסתדרים עם הכספים. הם ביקשו להגדיל את המענק הזה ואני המלצתי להגדיל את המענק הזה. הם קיבלו בין 30 ל-50 ואני מציע שהם יקבלו בין 50 ל- 60. אני רוצה שיהיה ברור שאנחנו לא לוחצים אותם לחזור לשם. מי שלא רוצה לא יחזור. הם כותבים לי מכתבים ואומרים לי: תביא עוד עשרת אלפים דולר ואני הולך ללבנון. ובכן, אנחנו לא לוחצים אותם ואני המלצתי להגדיל את המענק.

לטעמי, אני לא יודע אם אני צודק, עשינו שגיאה בחלוקה בין השיקום לבין משרד הקליטה.

אתה צודק.

לפעמים אפשר לתקן שגיאות.

אני חושב שאם יעשו עכשיו פריש-מיש זה יצור בלגאן מחדש. ההצעה שלי אומרת שיהיו שני גופים שמטפלים בהם באותם תנאים. יש להשוות אותם באותם תנאים. חברים, במאמר מוסגר אני רוצה לשאול האם אתם חושבים שלשירות הכללי יש היום ראש להתעסק עם כל כך הרבה משפחות? תחליטו אתם אם יש לו זמן או לא. אני חושב שאם יחזירו היום את המשפחות האלה לשיקום זה יעשה בלגאן מאוד מאוד גדול. אני חושב שההצעה שלי האומרת שיש להשוות את התנאים של כולם, היא ההצעה הנכונה היום, על בסיס השגיאה שעשינו כאשר עשינו את החלוקה. אני סיימתי את דבריי.

אני אתן תכף את רשות הדיבור לאנשי צד"ל ואני אבקש התייחסות לשאלה, מה יותר כואב? התנאים? המעמד? אבל קודם לכן אני צריכה לתת את רשות הדיבור לחבר הכנסת יגאל יאסינוב.

קודם כל אני רוצה לומר לכם תודה רבה על כך שהייתם איתנו במשך כל השנים הקשות ועל כך שעזרתם לנו. אתם הייתם חברנו לנשק.

אנחנו מאוד אוהבים אתכם. כל אחד מאיתנו היה פצוע שלוש וארבע פעמים, לא רק פעם אחת, ולמרות זאת המשכנו את העבודה שלנו בצבא. שלמה וכולם מכירים את זה.

אני בהחלט חושב שקודם כל צריך לתמוך בהצעה של יוסי, להתחיל לטפל בהם בשני המשרדים אבל באותם תנאים. בכל מקרה צריכים להוסיף לזה שתוך זמן ראוי יש לאחד את הטיפול שבין שני המשרדים לגוף בינמשרדי אחד, כך גם יהיה חסכון כספי וכך גם יהיה פחות בלגאן. זה גם יותר מכובד.

לגבי הדרכונים, אני חושב שחובתנו לפנות לוועדת הפנים ולשר הפנים בבקשה ספציפית. אולי אפשר לחוקק את זה כהוראת שעה. צריך לעשות זאת בזמן הקרוב.

באחד מביקורי בצפון הארץ ראיתי שהתנאים שבהם הם חיים הם מתחת לכל ביקורת. צריך לעשות משהו כדי לשנות את המצב. אם אנחנו לא נעזור להם אנחנו נהיה כבוגדים בחברים, וכל מי שבוגד בחברים פעם אחת לא ניתן יהיה לסמוך עליו ולהאמין לו בעתיד. האנשים האלו הם חברים שלנו, הם אנשים שתרמו למדינת ישראל יותר מאנשים אחרים. תודה.

תודה. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה.

גברתי, אני ליוויתי את הקבוצה הזו עוד לפני הגעתה לארץ ומאוד חורה לי שהדברים היום הגיעו למצבם הנוכחי. אני זוכר את יומם הראשון בארץ כאשר חיים רמון היה שר הפנים. נפגשנו איתו כשהייתי יושב ראש השדולה והוא אמר שתוך שנה הם יקבלו מעמד בישראל. אני זוכר את הדברים האלו מצוין. לצערי הרב, חיים רמון התחלף ומישהו דאג שהם לא יקבלו מעמד. המעמד שלהם הוא הדבר הכי מרכזי כרגע. אין להם מעמד, אין במשרד הפנים תקנות.

לפי דעתך, מי דאג שהם לא יקבלו מעמד?

אני אומר את הדברים בגלוי, אלי ישי לא רצה שהם יקבלו מעמד. אם יחפשו בפרוטוקולים של ועדת הפנים יראו שחיים רמון הודיע שתוך שנה הם יקבלו מעמד בישראל, והם יחליטו האם להיות תושבי קבע או שהם רוצים לקבל תעודות זיהוי ישראליות. אני זוכר את זה מצוין. עברו שנים מאז ושום דבר לא הסתדר. לדעתי, הסוגיה הזו היא מאוד כואבת. אנחנו התבקשנו שלא להגיש חוק שיעגן את מעמדם בחקיקה, הם אמרו: אנחנו נדאג לכל.

זה נראה שאנחנו צריכים להגיש את החוק.

אני חושב שאת היית חתומה על החוק.

נכון. חבר הכנסת יצחק הרצוג מגיש עכשיו חוק. אבל, אנחנו ניסינו להגיש חוק והממשלה מנעה מאיתנו.

הממשלה מנעה מאיתנו להגיש את החוק והיא הבטיחה לנו שהיא כביכול תדאג לכל. לצערי, לא חוקקו חוק וגם לא תקנות.

אני הייתי נוכח בפגישה האחרונה שנערכה כאן עם אביגדור יצחקי שבה הוחלט לאחד את שתי הקבוצות של אנשי צד"ל. זו הייתה המלצה חד משמעית של כל הוועדה, משום שהם מרגישים רע מאוד עם הפיצול הזה. הם חשים שיש איפה ואיפה בטיפול בין שתי הקבוצות וכי יש בקרבם אנשים שהם מטופחים ואנשים שהם פחות מטופחים. לדעתי, שום דבר לא נעשה בעניין איחוד שתי הקבוצות למרות שהוחלט כן לאחד.

השאלה היא, האם גם אביגדור יצחקי הסכים להחלטה?

כן, זה היה על דעתו, אני ישבתי לידו. מאוד חשוב לאחד אותם לקבוצה אחת וזה לא רק עניין התנאים.

לא בדיוק כך הייתה ההחלטה, אלא הוחלט שעניין איחוד הקבוצות ייבדק.

זה ייבדק באופן חיובי.

ברגע שאומרים שזה ייבדק קוברים למעשה את העניין.

רוח הדברים אז דיברה על כך שמקבלים את ההצעה שלי לאחד את שתי הקבוצות.

יכול להיות שהיום נצטרך לקבל החלטות מחודשות.

לדעתי הסוגיה המרכזית כרגע היא שביום ראשון לא יהיה תקציב לאנשים האלה. זה הדבר הכי חשוב כרגע וזה מה שצריך לעניין אותנו. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו נותנים להם אפשרות להמשיך להתפרנס ולחיות.

אני מבין שיש פה סוגיה משפטית, יש בג"ץ, ולמשרד ראש הממשלה קשה כרגע לפתור את הבעיה. לכן המלצתי לכל הגורמים היא שימשיכו את התנאים שהם מקבלים היום עד לבירור בבג"ץ. בבג"ץ אפשר להעלות גם את הסוגיה הזו ושגם בג"ץ יתייחס לזה. עד לדיון בבג"ץ תמשיך המדינה לפעול ברוח הדברים שהיא פעלה בהם היום. זו ההמלצה הכי חשובה. לדעתי, המדינה תדרוש מבג"ץ לפסוק בסוגיה הזו. מדינת ישראל לא תגיע לפשיטת רגל אם היא תמשיך לסייע להם בתקופה הקרובה עד אשר בג"ץ יפסוק.

מחר יתקיים דיון בוועדת הפנים ולדעתי כולנו צריכים להתאחד מול הסוגיות שיוסי פלד העלה בעניין מעמדם של אנשי צד"ל. זה מאוד חשוב. לדעתי, הנכים צריכים לקבל מעמד של נכי צה"ל. מעמדם האישי צריך להיות מוגדר. מעמדו של נכה צד"ל צריך להיות מושווה למעמדו של נכה צה"ל. ניתן לשלב את אנשי צד"ל שהם עד גיל 50 בעבודה בכוחות הביטחון. אני חושב שיש לתת תמריץ יותר גבוה לאותם אלה שיצאו לעבודה. מה שחשוב הוא שהצעירים שבניהם לא ישבו בבית. המבוגרים שבאנשי צד"ל צריכים לקבל פנסיה עבור שירות ארוך במסגרת צד"ל. כך אנחנו נפתור את הבעיה. עלות הטיפול באנשי צד"ל היא כמו עלות הטיפול בעולים חדשים בחודש אחד, זה הכל.

תודה רבה. רן מלמד, בבקשה.

שלום לכולם, אני מייצג את עמותת "ידיד". אנחנו עובדים עם אנשי צד"ל כבר שנתיים.

בתחילת דבריי אני רוצה לומר שאני נדהם ומתבייש מהדיון שיש פה ואני אומר מדוע. אנשים יושבים באוהל מול משרד ראש הממשלה כבר שלושה חודשים ואף אחד מחברי הכנסת, ואף אחד מהשרים לא היה שם, למעט יוסי פלד ועוד כמה. יוסי עושה עבודה נפלאה. הדבר היחידי שהיה הוא ניסיונות שלא יהיו פעולות מחאה לפני הבחירות, וזה חבל.

יוסי אומר שיש לאנשי צד"ל הרבה ועדים. מכל מקום, הוועד של צד"ל לא נמצא פה. הוועד שיושב באוהל המחאה, הוועד שמייצג קצת יותר מ-170 משפחות לא נמצא כאן היום.

אתה צריך לומר שהוועד הזה מייצג 170 משפחות מתוך 600 משפחות.

הוועד הזה לא נמצא כאן די מתוך מחאה על כך שאמרו להם כמה אנשים להביא לישיבה וכמה לא להביא. לכן, הוועד בחר לא להיות פה.

סליחה, מי שמזמין לכנסת זה אנחנו ואנחנו לא אמרנו להם כמה להביא.

הם לא קיבלו הזמנה.

קיבלנו מהם מכתב עבור חברת הכנסת קולט אביטל האומר שהם מחרימים את הישיבה. איך הם יכולים להחרים ישיבה אם הם לא מוזמנים לישיבה?

אנחנו הזמנו אותם, הזמנו חלק מהנכים. פנינו לוועד העליון של צד"ל והזמנו משם שני נציגים, אחרת היו מגיעים לפה 17 איש. אני קיימתי פגישה עם הוועד העליון בנהרייה ואמרנו ששני נציגים יגיעו מכל קבוצה והם אמרו: לא, אנחנו לא באים. אתם לא אשמים, אנחנו אשמים.

זו לא האשמה נגד הוועדה. הם לא קיבלו הזמנה מהוועדה, הם קיבלו הזמנה באמצעות יוסי.

רן, אתה אמרת בתחילת דבריך אתה אמרת שהם לא הגיעו די מתוך מחאה. הם לא הגיעו בגלל המלצת עורכי הדין שלהם.

זה לא נכון. אני דיברתי אתמול עם אביגדור פלדמן והוא אמר במפורש להפך. הוא אמר: תבואו ותשמיעו את מה שיש לכם לומר.

חלק מהמלצותיו של יוסי פלד הוא ממש מצוין. אפשר לממש את ההמלצות ובכלל לא צריך את הסכמת אנשי צד"ל בשביל לממש אותן. לא צריך לקבל את הסכמת אנשי צד"ל כדי לתת להם רשיונות לנשק, לא צריך את הסכמת אנשי צד"ל בשביל לסדר להם דרכונים, לא צריך לקבל את הסכמת אנשי צד"ל כדי להציע להם עבודות בחברות ממשלתיות בנושאים ביטחוניים או בנושאים אחרים. גם לא צריך לקבל את הסכמת אנשי צד"ל כדי שהם יקבלו הכשרה מקצועית. אנשי צד"ל, ולדעתי לפחות בצדק, דורשים להעביר אותם למשרד הביטחון, לא למינהלת השיקום בשירות הביטחון, אלא למשרד הביטחון. הם אומרים: אנחנו היינו חיילים הרבה שנים, ולכן תנו פנסיה צבאית למי שמגיע לו, כל אחד לפי הקריטריונים שלו. הם מבקשים להעביר אותם למשרד הביטחון ועל זה בעצם עומד היום העניין. הממשלה יכולה באופן חד צדדי לומר שהיא מאריכה את הסכומים שמגיעים לאנשי צד"ל כפי שיוסי פלד הציע לשלוש שנים. עד ששאר הבעיות תיפתרנה אפשר פשוט להאריך את הנושא לשלוש שנים, לא צריכה להיות שום בעיה עם זה. אפשר לעשות את ההארכה.

הבעיה הנוספת שיש עם אנשי צד"ל היא חוסר האמון הטוטלי במערכת השלטון הישראלית. יוסי הקריא חלק מההצעות שלו ואני עברתי על חלק מההצעות. חלק מהצעותיו כמו למשל בנושא עבודה ודיור מופיעות בהחלטות הממשלה הקודמות. ההחלטות האלה לא מומשו.

חלקם אפילו לא הולכים לביטוח הלאומי.

אבל, ההחלטה נגמרה. אל תסבירו את ההצעה שלי. אני כתבתי את ההצעה לא אתם, תנו לי להסביר אותה.

אתה כתבת את ההמלצות בלי להיפגש איתם.

אתה לא צודק. יש פה אנשים שהיו איתי בפגישות איתם, על מה אתם מדבר?

יוסי, אנחנו לא מדברים כרגע בצורה פרסונלית, ודאי לא על ההמלצות שלך. אבל, חלק מההמלצות כבר היו מעוגנות בהחלטת ממשלה. למשל, להעניק להם רשיונות נשק. אם קראתי נכון את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אומר שההחלטות שהתקבלו על ידי הממשלה לא מומשו. אנחנו מנסים עכשיו לראות איך אנחנו, למרות שיש לכולנו הרגשות של תסכול, יכולים לצאת מכאן לנסות לקדם את הנושא.
*

להערכתי, צריכים לצאת מכאן עם שני דברים. קודם כל, שהאנשים האלה ידעו שביום ראשון לא מבטלים שום דבר. זה הדבר הכי חשוב שהם צריכים לדעת. שנית, האם אתם חושבים שהנייר הזה נכתב כי ישבתי והשתעממתי? לא. לקחתי את מה שהוחלט בממשלה, גם מה שלא קוים, וניסיתי לעגן את זה בצורה מסודרת. מבחינתי, המכשול העיקרי שיהיה פה הוא משרד האוצר. משרד האוצר שונא את ההצעה הזו, אני יודע את זה.

הוא שנא את אנשי צד"ל מהיום הראשון.

משרד האוצר שונא את כל מי שצריך לתת לו כסף, זה לא אישי.

הוא שונא לתת כסף, אבל אל תגזימו.

אנחנו לא שונאים את אנשי צד"ל.

גברתי היושבת ראש, בהצעה שלי יש גם טבלה כספית. ההבדל בין מה ששילמו להם עד היום לבין מה שאני הוא מציע הוא בסך הכל הבדל 7-8 מיליון שקל לשנה. תחשבו על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על כלום, כלום.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לאחד מאנשי צד"ל.

פואד שירת בצד"ל הרבה שנים שבמהלכן הוא נפצע כמה פעמים ויש לו כמעט 100% נכות.

אנחנו עבדנו איתכם במשך שנים רבות. אנחנו עברנו קורסים שונים כאן בארץ. באזור שלנו היו כ-80 אלף איש, וכ- 10 אלף איש מתוכם עבדו עם ישראל והם קיבלו מכה. אלה שלא עבדו עם ישראל נשארו בבית שלהם ולא קרה להם שום דבר.

אני רוצה להעלות עכשיו את בעיית הנכים שהיא "על הפנים". אנחנו נכים ומגיע לנו משהו אחר. אומרים לנו שאת המשכורת שלנו נקבל ממשרד הקליטה ואת התגמול נקבל ממשרד הביטחון. המשכורת שלנו ממשרד הקליטה תופסק עוד 15 יום.

איך אדם שיש לו 100% נכות והוא בעל משפחה עם שלושה ילדים, יכול לחיות עם תגמול של 4,000 שקלים, ועם סכום של 700 ₪ עבור צרכים מיוחדים? אדם שיש לו 50% נכות מקבל 2,000 שקל ומטה.

כל הכבוד לאדון יוסי פלד. אנחנו רוצים שהבעיה שלנו תיפתר מהר, אנחנו לא יכולים לחכות עוד. כבר שלוש שנים עברו ועדיין לא ביקרנו את המשפחות שלנו שנמצאות בלבנון, ולא יצאנו לטיול עם המשפחות שלנו. אנחנו מבקשים רק דבר אחד, אנחנו לא רוצים להישאר במשרד הקליטה, זה לא הבית שלנו. הם לא יודעים איך לטפל בנו . יש לנו בעיות בריאות, בעיות דיור. אנחנו גרים עכשיו בבתים שלא מתאימים לצרכים של נכים. למשל, השירותים לא מספיק רחבים. אנחנו רוצים להיות בבית שלנו, במשרד הביטחון, ואנחנו רוצים שלא יהיה הבדל בין נכה צה"ל לביננו. אין הבדל בין דם לדם, אנחנו חיינו ביחד. עניין הנכים הוא לא עניין גדול. לא מדובר בקבוצה גדולה של נכים. מדובר בכ-63 איש בסך הכל, כאשר 8 איש מהם הם נכים קשים. כעשרה אנשים הם בדרגת נכות של 50%. לכ-20 איש יש דרגת נכות של 20%. האם זה מה שיגרום למדינת ישראל בעיה גדולה? אנחנו לא רוצים שיהיה הבדל גם בנושא הרכב. מדובר בארבע רכבים וזהו.

לא שווה להתעסק עם זה.

אנחנו נמצאים פה לבד, המשפחות שלנו נמצאות בלבנון. לא ראינו את האחים שלנו, אם ההורים שלנו. אנחנו נמצאים במצב של לחץ. אני למשל כל הזמן מתעצבן ואני מכה את אשתי ואת ילדיי וזה מצב לא טוב. הילדים שלנו בני ה-15 וה-16 שנים שואלים איתנו מה יהיה איתם בעתיד? האם הם ילכו לצבא או לא? מה עושים?

אני הזמנתי את חבר הכנסת הרצוג לדיון משום שהוא מקדם הצעת חוק.

גברתי היושבת ראש, אני מודה לך שהזמנת אותי לישיבה. אני יזמתי הצעת חוק להסדרת מעמדם של אנשי צד"ל, מכיוון שברור לכולם שמדובר על כך שמשבוע הבא תהיינה משפחות בחרפת רעב. רוב המשפחות האלה לא יכולות לחזור ללבנון. מי שחזר לשם בתקופה האחרונה נעלם ולא נודע כי בא אל קרבו, יש חרדה גדולה מאוד למצבם של אלה שחוזרים. אני גם הגשתי היום שאילתא בעל פה כי אני רוצה שראש הממשלה יבוא ויתייצב ויסביר כאן מה הוא מתכנן לעשות ב-31 לחודש, ואיך הוא מתכנן להתייחס לעובדה שפשוט יפסיקו לשלם להם. לדעתי, ההסדר היחידי שיהיה בסופו של דבר יהיה רק בחקיקה. ההצעה שאני מניתי בחקיקה היא הסדרתם כאזרחים והפנייתם לרשויות הטיפול כמו חיילי צה"ל. הוועדות יבחנו וימיינו את הפניות, הן תבדוקנה כל אחד לפי מצבו. העובדה שהם נמצאים היום במשרד הקליטה היא אנדרוגינוס. זה אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי, זה מצב שהוא בלתי אפשרי. הם נופלים פה בין הכיסאות. לכן, ההסדר היחידי הוא בחקיקה. אבל, עד אז הממשלה חייבת להאריך את ההסדר ואני מקווה שראש הממשלה יופיע תוך יומיים במליאת הכנסת ויסביר איך הוא מוכן להאריך את ההסדר.

לא יעזור לנו שום דבר, יום ראשון יגיע.

אני הגשתי שאילתא בעל-פה וזה אומר שהוא צריך להתייצב תוך יומיים ולהסביר מה קורה.

חבר הכנסת אדלשטיין, בבקשה.

מפאת קוצר הזמן אני לא אחזור על הדברים שבהם פתח חבר הכנסת יאסינוב. אני חושב שהדברים לגבי היחס לאנשי צד"ל כאחים לנשק הם ידועים. אני רוצה להעלות שתי סוגיות. הסוגיה האחת היא ברוח הצעותיו של האלוף במילואים יוסי פלד. אני חושב שצריך לדאוג פה להשוואת תנאים של כלל אנשי צד"ל, כולל ודאי תשומת לב לקבוצות מיוחדים כגון נכים. אני לא מבין את החלוקה כרגע שיש בקרב אנשי צד"ל. אני חושב שאנחנו צריכים לדאוג להסדרת מעמדם והשוואת התנאים של כלל אנשי צד"ל וצריך לעשות את זה באמת בצורה מיידית. אם אנחנו נראה שזה לא הולך בצעדים מינהליים אז כנראה שנצטרך לתמוך בחקיקה להסדרת המעמד.

השאלה הכספית עולה תמיד. אני כיהנתי הרבה שנים בראש משרד הקליטה ואני רוצה לומר שהשאלה המכשילה היא תמיד השאלה מה יקרה אם יבואו עוד מאה אלף עולים או עוד מאתיים אלף עולים? האם כולם יהיו עם הזכויות האלה? כאן מדובר בקבוצה שהיא מוגדרת והיא אפילו קטנה משום שיש משפחות שיוצאות גם לחו"ל, ולכן את הסכנה הזו.

הדבר השני שאני רוצה לומר נראה משני אבל הוא לא משני. לפני שנתיים אני אמרתי את דעתי לגבי החלוקה מבלי להבין הרבה בסוגיה, והיחידים מבין המבינים בסוגיה שהיה מוכן להקשיב ולומר שיש בזה מן האמת היה האלוף במילואים פלד שנוכח כאן. משום מה כל השאר חשבו שהעברת אנשי צד"ל למשרד הקליטה היא הפתרון, וכמו שבונים ארמונות מזהב לכל העולים אז יבנו גם ארמונות לאנשי מצד"ל.

היה בעניין הזה ויכוח קשה, היו עוד כמה מתנגדים.

אני מתנצל אם שכחתי עוד קולות. אני זוכר שהאלוף במילואים יוסי פלד היה היחידי שהיה מוכן לתמוך, כל השאר אמרו שאני כנראה דואג רק לעולים ושונא את אנשי צד"ל ולכן אני לא רוצה אותם במשרד הקליטה. מה ששמענו כאן הוא נכון. אנשי צד"ל הם לא עולים חדשים, הם לא מבינים למה אנשים שנלחמו לצידם נמצאים במעמד א' בעוד הם נמצאים במעמד ה' או ו'. אני חושב שלסוגיה הזו צריך לשים קץ. הייתה נכונות מסוימת סוף סוף בדיונים, לא בהחלטות ממשלה, שבאמת נעשתה פה איזשהי טעות. קשה הרי להודות בטעויות, אבל סוף סוף מבינים. צריך קודם כל להשוות את התנאים כדי שלאנשים יהיה מה לאכול, אחר כך בתהליך יש להקים מינהלת. יש כל כך הרבה שרים וסגני שרים שהם עם תיק ובלי תיק, ואנחנו בהחלט נמצא מי שיכול להיות אחראי בעניין הזה. תודה גברתי היושבת ראש.

לפני שאנחנו מסיימים, אני רוצה לקבל הסבר מאיש האוצר. אני גם רוצה להבין האם הוא מביא איזשהי בשורה לגבי מה יקרה לאחר ה-30 לחודש.

החלטת הממשלה האחרונה קבעה של הטבות מיוחדות לאנשי צד"ל והיא קצבה אותן בזמן. להבנתי, הכוונה הייתה שבסופו של דבר לאחר הזמן שהוקצב, אנשי צד"ל ישתלבו כמו כל אזרח רגיל. הם לא מפסיקים את כל ההטבות שלהם, אלא הם יקבלו את ההטבות שניתנות להבנתי לכל עולה חדש במדינת ישראל.

הם לא עולים.

הוא ישכנע אותך שהם עולים. הם לא עולים.

נציג האוצר, אני לא מבקשת התייחסות למה שעשיתם עד עכשיו, כי אנחנו יודעים את זה. אני מבקשת לדעת מה עשוי לקרות לאחר השבוע הבא.

המשפט האחרון שלי נאמר לא בשביל לטעון שהם עולים, אלא הוא בהתייחס למה שנאמר פה כאילו בשבוע הבא הולכת להיות כאן איזשהי חרפת רע והם יזרקו לרחוב. הם הולכים לקבל את הקצבאות שניתנות לאנשים אחרים שהגיעו למדינת ישראל.

לא נכון.

כך הבנתי את הדברים.

הבנתך לא נכונה.

יש גם אנשים שמאז חודש אוגוסט לא קיבלו קיצבאות.

החלטת הממשלה היא לא מאתמול, החלטת הממשלה היא מאוגוסט שנה שעברה.

מי שהחליט יכול לשנות.

אין שום ספק, מי שהחליט יכול לשנות. אנחנו נאמר את דעתנו בפורומים המתאימים, אבל אנחנו לא יכולים לשנות את זה. מנכ"ל משרד הקליטה אמר כי היה דיון לפני מספר ימים אצל אביגדור יצחקי. להבנתי התקבלה שם החלטה לא לשנות בשלב הזה. אני חושב שהחלטה כזו אפשר לשנות.

עולה חדש מרוסיה מחליט בעצמו לבוא ולחיות במדינה שלו, אני לעומת זאת באתי מלבנון כאשר עשרים שנה נלחמנו איתכם, וממשלת ישראל היא זו שמחליטה עבורנו לחיות פה ולכן היא צריכה לטפל בנו כמו שצריך. הבקשה שלנו היא לקבל את הזכויות שמקבלים נכי צה"ל.

אני מבקשת לסכם סיכום ביניים האומר כך: ראשית, עד לבירור בג"ץ אנחנו פונים לממשלה בקריאה לא לתת לאנשים האלה לחיות בתנאי חרפת רעב ולהמשיך להזרים את הכספים כפי שהיה. שנית, אנחנו לא מתכוונים בזה לגמור את הטיפול שלנו בנושא. אנחנו רק בתחילת הדרך והוועדה הזו תיאבק למען שלושה דברים: אחד, השוואת התנאים של כולם. שניים, השוואת התנאים של נכי צד"ל לנכי צה"ל. שלוש, הענקת מעמד קבע לאנשי צד"ל עם כל מה שמשתמע בזה. אלו שלושת הדברים שהוועדה הזו תעשה. אנחנו בתחילת הדרך ולא בסופה.

אני רוצה להודות לכל מי שהיה פה. בשמי ובשם החברים שלי אני רוצה להודות שוב לאנשי צד"ל. אנחנו יודעים ואולי אנחנו לא תמיד יודעים כל מה שאתם עשיתם. אנחנו חשים בושה די גדולה שהגענו לדיון הזה פה היום. אנחנו רוצים להיות בטוחים שנוכל אולי בכל זאת לתקן כמה מהדברים שנעשו אולי בשגגה, אולי לא בכוונה תחילה, אולי לא בטיפול נכון. אבל, זה לא מצדיק את הטיפול שניתן עד עכשיו. אנחנו אלה שהזמנו אתכם להיות שותפים שלנו, לגורלנו, ולחיות איתנו כאן. אנחנו צריכים לדאוג לגורלכם בצורה סבירה, בצורה מכובדת.

אני רוצה להודות גם לאלוף פלד. אני חושבת שחלק מהמלצותיו ודאי מקובלות על כולנו. אנחנו ניאבק שהן תתקבלנה.

תעזרו לי לקדם את ההחלטה הזו.

אנחנו נעזור לך לקדם, אנחנו נעזור בחקיקה.

אני רוצה להפנות שאלה למנכ"ל משרד הקליטה, היכן 1,670 שקל שהיינו צריכים לקבל בחודש אוגוסט עד חודש מרץ שעדיין לא קיבלנו? בשבוע הבא עומדים לזרוק אותי מהדירה, מה אני אמור לעשות? אתם הבטחתם לי, לא אני.

הם נופלים בין משרד הביטחון למשרד הקליטה. אם הם היו שייכים למשרד הביטחון במאת האחוזים הם היו מקבלים גמלת נכות פלוס דמי קיום. אנחנו במשרד הקליטה לא יכולים לתת להם דמי קיום האלה. זה חלק מהבעיה.

על כמה אנשים מדובר?

מדובר מקסימום על עשרים אנשים.

תוציא לי מכתב.

אני רוצה להודות גם למנכ"ל משרד הקליטה. אנשי צד"ל הם באמת לא במעמד של עולים. הממשלה או המדינה הזו צריכה להעניק לכם מעמד מיוחד. תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:05.