כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עבודה/6364



5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
25.3.2003


פרוטוקולים/עבודה/6364
ירושלים, ו' בניסן, תשס"ג
8 באפריל, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"א באדר ב' התשס"ג (25 במרץ 2003), שעה 8:30

הערכות לשעת חירום של אנשים עם מוגבלות

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
אריה אלדד
נסים דהן
אילנה כהן
משה כחלון

ד"ר אבי רמות איגוד עובדים סוציאליים
עיריית וגנר עו"ס, "אנוש"
נעמה לרנר "בזכות"
יורם יהה וקשלק יו"ר עמותת מה"ס
דוד כהאן אש"ל
רמי לוי פורום הורים לילדים נכים
אוגניה ישראל מנהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי
יואב קריים מטה המאבק של ארגוני הנכים
אריה כהן מטה המאבק של ארגוני הנכים
אהרון שכטר מטה המאבק של ארגוני הנכים
אתי פרץ מטה המאבק של ארגוני הנכים
יעקב ברקאי משרד האוצר
שרון גמבשו משרד האוצר
דויד גידרון ר' ענף התנהגות, משרד הביטחון
איציק רז ר' היחידה לשירותי מינהל, משרד הביטחון
בלה בן גרשון ממונה על התנהגות האוכלוסייה, משרד הבריאות
ניצה ננר סגנית מנהלת האגף לחינוך מיוחד
מרים בר-גיורא מנהלת השרות לזקן, משרד העבודה והרווחה
בני ברונר כ"א בשעת חירום, משרד העבודה והרווחה
אורנה יוגב מפקחת ארצית על המעונות, משרד העבודה והרווחה
אהובה לוי מנהלת האגף לטיפול במפגר, משרד העבודה והרווחה
ד"ר דינה פלדמן נציבת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
שרה כהן משרד הקליטה

שירלי אברמי

יפעת שפרכר













היערכות לשעת חירום של אנשים עם מוגבלות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו דנים בהיערכות לשעת חירום של אנשים שיש להם איזו שהיא מגבלה. אני מציע שד"ר פלדמן תהיה הראשונה לפתוח.

מי שצריך לפתוח זה דווקא פיקוד העורף, כי הנושא של היערכות לשעת חירום הוא לא באחריות הנציבות אלא באחריות פיקוד העורף. מאחר ודויד גידרון, אנחנו ועוד רבים עבדנו כמו צוות, אני מניחה שיהיה מוסכם על כולם שאני אתן איזו שהיא סקירה.

הנושא של ההיערכות לשעת חירום נכלל בהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעבר בקריאה ראשונה. שם מדובר על כך שאדם עם מוגבלות זכאי לכלל השירותים הניתנים לציבור בשעת חירום, לרבות נגישות למקלטים, קבלת מידע וקבלתם של אמצעי הגנה שניתנים לכלל הציבור.

הנושא של נגישות למקלטים הוא לא דבר שאפשר להיערך אליו במהירות. צריך להגיע למקלטים תוך 3 דקות. הדבר הוא כמעט בלתי ראלי, ולכן ההיערכות צריכה להיעשות בדרך אחרת. הנחנו לנושא הזה כרגע. זאת עבודת מטה שנצטרך לעשות בצורה הרבה יותר רצינית.

הנושא השני הוא אמצעי הגנה. לשמחתי הרבה, פיקוד העורף נמצא בתהליך הולך ומתקדם. תוך כדי תנועה הוא לקח על עצמו לעשות עבודה רצינית ביותר, כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים לקבל אמצעי הגנה מיוחדים, כדוגמה של ערכות מגן מיוחדות, כדוגמה של היערכות לחדרים כשאין אפשרות לערכות מגן. אולי דיויד ירצה לתאר מאוחר יותר את כל ההיערכות שלהם, שהיא מרשימה בצורה בלתי רגילה. הלוואי שהרבה מערכות בשעת רגיעה היו נערכות כמו שפיקוד העורף נערך. אין לי שום צל של ספק שגם בעזרת החוק שיעבור פיקוד העורף יקח את האחריות כך שהנציבות והגורמים האחרים לא יצטרכו להוביל את הנושא.

אלוף פיקוד העורף הקים פורום מיוחד לטיפול באנשים מאוכלוסיות מיוחדות. היתה עבודת מטה רצינית ביותר, שהתייחסה להיערכות לשעת חירום במוסדות ואצל אנשים בקהילה. הנציבות נכנסה לפעולה בהקשר של אנשים שחיים בקהילה, לא בהקשר של מוסדות. הרושם היה שההיערכות במוסדות היא רצינית ביותר ואין צורך להתערב. העיקרון שלנו אומר שלא נכנסים למקום שבו לוקחים אחריות אלה שצריכים.

הנושא שנראה לנו שיש לגביו בעיה רצינית זה הנושא של המידע. היו פניות אלינו לגבי מה עושים, איך עושים ואיך נערכים. אנחנו, יחד עם פיקוד העורף ויחד עם משרדי הממשלה השונים, הלכנו על 3 אלמנטים כדי שהמידע יהיה נגיש. נתנו הבטחה שיהיו מרכזי מידע יעודיים לאנשים עם מוגבלויות. אני מפנה את תשומת ליבכם לחוברת בעברית. בעמוד האחרון יש רשימה של כל מרכזי המידע. יש מרכזי מידע רגילים, שגם שם אפשר לקבל מידע בנושא של היערכות של אנשים עם מוגבלות, ויש מרכזי מידע יעודיים. יש עבודה בלתי רגילה בנושא של המתנדבים. יש גם חומרים באתרי האינטרנט.

הנציבות ניסתה לטלפן?

לא רק אנחנו, גם האירגונים. היתה תלונה בשלב מסויים על איזה שהוא מוקד מידע שעוסק בנושא מסויים. ביקשנו מפיקוד העורף להיכנס לתמונה ולעשות הכשרה. בסך הכל העסק הזה עובד. לשמחתי הרבה הוא עובד הרבה מעבר לציפיות. אריה יספר על ההתארגנות של המתנדבים, שהיא יותר חשובה מאשר המידע עצמו. היו מרכזים שהיה אפשר לקבל בהם הדרכה מיוחדת לאנשים בעלי מוגבלויות מכל הסוגים. הנושא של מרכזי המידע והסיוע עומד במבחן בצורה מאוד יפה. כל הפניות שהפניתי טופלו במהירות עצומה.

נושא נוסף ששיתפנו לגביו פעולה עם גורמים אחרים זה הנושא של ההכשרה של המוקדנים והמתנדבים. כאן עשינו 3 הכשרות מאוד גדולות. זאת בעצם היתה תוספת למה שפיקוד העורף עושה בצורה בלתי רגילה. כמעט אני יכולה לבוא ולומר שיותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק. פיקוד העורף היה מוכן ללכת לכל מקום שהסכימו לקבל אותו.

דבר נוסף שעשינו הוא הפקת איגרת בעברית, ברוסית, בספרדית, בצרפתית, בערבית, באנגלית ובאמהרית. האיגרת הזאת הופצה ב-250 אלף עותקים. האיגרת לא רק הופצה באלפים רבים במסגרות השיקום, במוקדים העירוניים ובמערכות שתומכות, אלא בדיוור ישיר לבתים של האנשים. אני מוכרחה לציין את המוסד לביטוח לאומי, ששיתף איתנו פעולה בצורה מהירה ביותר. הוא העביר לגורמים המדוורים שלו את הרשימות. החומר עבר לבתים תוך ימים ספורים. כ-120 אלף איש, בהם נכים כללים, נכי פעולות איבה, נכי פעולות עבודה קיבלו את האיגרת בדיוור ישיר.

120 אלף בעברית?

כן.

האם הביטוח הלאומי העביר גם דיוור בשפות אחרות?

הביטוח הלאומי לא עסק בדיוור. מי שעסק בדיוור זה אנחנו. הביטוח הלאומי נתן לנו את הרשימות.

הרשימות הן לא לפי שפות?

הרשימות אין לא לפי שפות. העברנו לכולם את האיגרות בעברית. בנוסף לאיגרות בעברית, חולקו איגרות לכל הגורמים הרלוונטיים בשפות אחרות. חוץ מהאיגרות בעברית דוורו גם כ-30 אלף קלטות לעיוורים. הפקנו גם איגרת בכתב ברייל. קיבלתי תגובות בנושא הזה. אני מוכרחה להגיד שמרבית התגובות היו של תודה. היו כמה אנשים שאמרו לי "תשמעי, גברתי הנציבה, לא מפחידה אותנו מתקפת טילים עיראקית, מפחידה אותנו מתקפת הטילים של ממשלת ישראל".

יכול להיות שאחרי שתיגמר המערכה כדאי יהיה לפנות לכל ה-120 אלף האלה ולשאול אותם אם הם היו רוצים רק בשפה מסויימת, כי יכול להיות ש-10% מהם לא הבינו מה רצו מהם.

אין לי שום גישה למאגרי המידע האלה. אין לי שום אפשרות לעשות מעקב. אני צריכה לקבל אישור מחודש. אני מאוד אשמח אם תצא מכאן המלצה בנושא הזה, שתאפשר לי לטפל בעניין.

אנחנו מבקשים מהביטוח הלאומי לתת את הכלים, כדי שנוכל לעשות דיפרנציציה לפי שפות.

כמו שאמרה הנציבה, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כולל בתוכו חלק שמתייחס לחירום. הצעת החוק עוד לא נכנסה לתוקף, היא רק עברה קריאה ראשונה. אלוף פיקוד העורף שנכנס לתפקיד לפני שנה וחצי גרס שצריך לראות את החוק כאילו הוא כבר נכנס לתוקף. הנחת העבודה היא שחבילת המיגון שמגיעה לכל אזרח מגיעה גם לאדם בעל צרכים מיוחדים. זאת הנחת העבודה שמלווה אותנו במשך השנה הזאת. הגופים והמשרדים עבדו יחד כדי לנסות ולתת מענה מקיף ושלם לאוכלוסייה.

חבילת המיגון כוללת כמה מרכיבים. יש לגבי כל אחד מהמרכיבים האלה אוכלוסייה שיש לה קושי. נתחיל עם הצפירה. האוכלוסייה שיש לה קושי בנושא הזה היא אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה. במשך השנה האחרונה חולקו 3000 זימוניות לאנשים חרשים וכבדי שמיעה. בתוך פיקוד העורף יש מוקד שמוציא הודעות לכל האוכלוסייה הזאת בזמן אמת.

מה עושה זימונית?

היא רוטטת.

יותר קל שתהיה מנורה אדומה.

זה לא רק ההודעה עצמה, זה כל ההודעות שקיימות לגבי האוכלוסייה הרגילה שמנוסחות להודעה שנכנסת לזימונית. זה כולל גם את ההנחיות שיצאו במשך השבוע וחצי האחרונים, כמו להכין את החדרים האטומים או לפתוח את הערכות.

איך אדם כבד שמיעה יודע מהעניין?

הוא יודע דרך האירגונים עצמם. הפרוייקט הזה הוא בשיתוף הסוכנות, פיקוד העורף ואח"א. אח"א הוציאה את האיגרות לאוכלוסייה עצמה. היו גם מספר הודעות בכלי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. היו גם פניות של עובדים במשרדי הרווחה ברשות המקומית לאותה אוכלוסייה.

בזמנו עשינו כך שכל כבדי השמיעה יקבלו מכשיר פקס. משרד העבודה והרווחה השתתף במימון של זה. למה שלא תשלחו להם פקסים? בלחיצה אחת על כפתור אתה שולח עשרת אלפים פקסים.

הערוץ של הפקס הוא ערוץ טוב. כבדי השמיעה והחרשים משתמשים בכל מקום בביפרים. המגמה היא להעביר את המסרים דרך האמצעים הטבעיים, לא דרך האמצעים מיוחדים שבהם אנשים משתמשים.

והם משתמשים בביפרים?

הבעיה היחידה היא שההודעות היו רק בעברית וכבדי השמיעה דוברי השפה הרוסית לא התעניינו בזה. זה נושא שאני אשמח לשמוע עליו מפיקוד העורף.

ההודעות בביפרים מגיעות בשפה העברית בלבד. המשרד שלנו שותף בעניין הזה עם פיקוד העורף. חשבנו על וריאציות אחרות של מספרים, אבל זה עדיין לא קודם. יש כ-1000 עולים חרשים. אם הם קיבלו את הזימוניות, אז למעט הרטט אין לזה שום משמעות עבורם.

אנחנו מבקשים שתבדקו איך אפשר לגבי הזימוניות שזה יהיה יותר משפה אחת. אנחנו גם מבקשים שתבדקו את הצעתו של חבר הכנסת דהן לגבי השימוש בפקסים. שני הדברים האלה לא סותרים. יכולים להיות בתוך משפחה שני כבדי שמיעה, שרק אחד מהם מצוייד בביפר. ההודעות יכולות להיות מוכנות מראש בשפות שונות.

הרבה מהאנשים המבוגרים החרשים לא יודעים קרוא וכתוב. צריך לחשוב על איזו שהיא אפשרות של קודים או משהו אחר כדי לתת להם מענה. הרבה מהם לא יכולים להשתמש בביפרים האלה. מדובר באוכלוסייה גדולה.

הם לא יודעים קרוא וכתוב משום שהם לא למדו.

איך מתקשרים איתם?

בשפת הסימנים בלבד.

יש גם בעיה בשפת הסימנים, כי לכל שפה יש את שפת הסימנים שלה.

יכול להיות שבפקס זה יכול להיות מאוייר.

יש שפת סימנים כתובה.

אפשר גם להראות טיל נופל. עצם זה שהוא מקבל את הזמזם זה כבר אומר לו שיש בעיה.

ייבדק הנושא של הפקס. בתוך מרכז המידע של פיקוד העורף יש מספר פקסים שמיועדים לנושא של החרשים.

הנושא השני הוא הנושא של ערכות המגן האישיות. זה אולי הנושא הרגיש ביותר.ממה שלמדנו ממלחמת המפרץ, היו אוכלוסיות שונות שבזמן אזעקה לא יכלו לחבוש את המסכה בגלל בעיות פיזיות או שכליות. בשנה האחרונה פותחה מסיכת הקיסר, שזה ברדס למבוגר. הדבר הזה פותח ביחד עם אקי"ם ואלו"ט. אלה השותפים שליוו אותנו באפיון מסכה אישית לאוכלוסייה המוגבלת. המסכה הזאת נותנת מענה לאוכלוסייה שעד עכשיו לא יכלה לחבוש מסכות אחרות. אי אפשר להגיד שזה נותן פתרון של 100% לאוכלוסייה האוטיסטית או לאוכלוסייה עם הפיגור השכלי. ב-3 השבועות האחרונים אנחנו עושים הרבה מאוד תרגולים במוסדות עם המסכות. אנחנו רואים הרבה מאוד אנשים שאף אחד מהם לא חלם לחבוש מסכה ועכשיו הם כן חובשים. אנחנו גם נתקלים באנשים שאת המסכה הזאת הם לא מצליחים לחבוש.

יש אלטרנטיבות?

מרחב מוגן.

הסיבה העיקרית היא נפשית?

לאו דווקא. זה יכול להיות עיוות פיזי, נפשי או שכלי. זה גם יכול להיות שילוב של כל אלה. אדם עם פיגור שכלי קל או בינוני יקבל מסכה עם מפוח. אדם עם פיגור שכלי קשה יקבל את מערכת הקיסר.

איך אנשים זכאים לערכה המיוחדת הזאת? הם צריכים אישור רופא, או שזאת ועדה בצבא שצריכה לאשר?

יש ועדה של רופאים שנותנת מסכות מיוחדות.

זאת אומרת שזה לא מספיק שרופא המשפחה או הרופא המקצועי יאשר והצבא יבדוק את זה בדרכים שלו.

הוא יבדוק את זה בירוקרטית, לא רפואית.

לפי הסיפורים שאני שומע, לוקח שבועות עד שהאנשים מקבלים את הערכה המיוחדת, זאת למרות שיש את כל האישורים.

זה לוקח 4 ימים. אני לא מדבר על אדם שיש לו אסטמה, שאז הוא צריך בדיקה של הרופאים שלנו. אדם שהוא אוטיסט או עם פיגור שכלי שולח ביחד עם הבקשה שלו את האבחון של הוועדה, הוא לא נבדק על ידי רופא.

מה עם אנשים שנמצאים בתוך תהליך של אבחון?

הם צריכים בדיקה של רופא. בכל הנושא של הערכות המיוחדות אנחנו נוהגים כבית הלל.

כמה ערכות כאלה סיפקו עד עכשיו?

עד עכשיו חילקו משהו כמו 15 אלף. הסיפור יותר קל במוסדות. יש לנו קושי גדול יותר בקהילה. כאחד שמרכז את הנושא הזה, אני מתוסכל מזה שאנחנו לא מצליחים להביא את כל מי שהיינו רוצים להביא. הראייה היא שיש ערכות שנמצאות במחסנים ולא אצל האוכלוסייה. יוצאי דופן בנושא הזה אלה אנשים שמונשמים. יש את מונשמי הגרון, שחילקנו להם מסכה שהיא לא קיסר אלא סופר קיסר, כלומר מכסה חלק גדול יותר של הגוף. בשלושת החודשים האחרונים חילקנו כ-800 ערכות מהסוג הזה. למונשמים בקהילה חולק מן אוהל חמצן. במוסדות עצמם חילקנו מסננים שאפשר להלביש על המכשיר עצמו.

מי המציא את זה? מי עובד על הדברים האלה?

זה פותח על ידי מערך הרפואה בצה"ל.

זאת אומרת שיש במערך הרפואה של צה"ל אנשים מיוחדים..

במקרה הזה בבית החולים תל-השומר יש מכון שמפתח אמצעים מיוחדים לאנשים נזקקים.

לא מדובר באינטובציה, מדובר רק בנשימה דרך האף שאז אתה יכול לשים מסנן.

למה אין שולחן מרכזי בפיקוד העורף שתפקידו למצוא פתרונות לבעיות לא שגרתיות?

אין בפיקוד עורף, אלא אצל קצין רפואה ראשי. יש גוף קטן שמפתח את המוצרים.

מלבד הפיתוח העקרוני יש את ההתאמות האישיות. יש מאות מתנדבים שמתעסקים בהיבטים הטכניים האישיים של התאמת המסכות.

נושא נוסף זה עניין של מיגון קולקטיבי. המפגש עם הנציבה היה סביב נושא המקלטים. כל המקלטים שנבנים ב-5 השנים האחרונות הם מקלטים עיליים, אין דבר כזה מקלט תחתי. כל המקלטים העיליים שנבנים נבנים עם פתח רחב מספיק כדי שכל כיסא גלגלים יוכל להיכנס דרכו. יחד עם זה צריך לזכור שיש מאות מקלטים ישנים, שלא כולם מותאמים לאוכלוסיות מיוחדות. המקלט, כמו שהוא היום, הוא פתרון למעט מאוד אוכלוסיות.

בשעת חירום רגילה המקלט הוא אחד הדברים הכי חשובים בהתגוננות. האם יש לכם איזה שהוא פתרון לגבי מקלטים שצריך לרדת אליהם במדרגות?

זאת בעיה לאומית שנתקעת בתפר שבין הרשויות המקומיות לגורמי משרד הפנים ולגורמי פיקוד העורף. אני מציעה שנתחיל לטפל בנושא הזה.

תואילי, מנהלת הוועדה, לרשום שצריך לעסוק, ללא קשר לשעת חירום, בנושא המקלטים לאנשים עם מוגבלות.

פתרון לאוכלוסייה הזאת זה רק מערכת סינון. כרגע, בתקנות של משרד העבודה, אין חובה לאף מוסד לשים מערכת סינון. בחלק ממוסדות הבריאות יש חובה להכניס מערכות סינון. כרגע מתבצעת התקנת מערכות במוסדות פסיכאטריים, גריאטריים ופיגור שכלי. על סמך התשובות שהגיעו דרך הג'וינט, חלק מהם יצליחו לממש את ההתקנה לפני שיקרה משהו, וחלק יצליחו בטווח יותר ארוך. זה קורה בגלל שאין תקנה שמחייבת מוסד שיש בו אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים להתקין מערכות סינון.

מערכות הסינון יספיקו?

בטח. אדם שנכנס לחדר שמותקנת בו מערכת סינון לא צריך מסכה.

הבעיה באוכלוסייה הזאת היא שלא כולם נכנסים בבת-אחת ויוצאים בבת-אחת. אנשים מוגבלים הם לא כאלה ממושמעים שהם נכנסים בבת-אחת ויוצאים בבת-אחת.

למזלנו. לכל אחד יש את הרצון שלו.

זה יקח הרבה יותר מ-3 דקות להכניס את האנשים.

בבית חולים אחד, לדוגמה, הכניסו את כל מי שהגיע ב-3 דקות, כאשר את המאחרים הכניסו לחדר אחר שהכינו.

המסנן זה הסידור הגלובאלי שהלכו עליו. היו אנשים שפנו לנציבות ואמרו שהם רכשו מסננים באופן פרטי, בעלות של 1500 דולר לערכה. צריך גם לדעת שיש אנשים עם מוגבלות שמסודרים דרך רכישה אישית של הציוד.

העשירים תמיד מסתדרים.

ההמתנה להתקנה של המסננים מגיעה ל3,4 חודשים. זה בגלל הלחץ.

אני רוצה להודות לפיקוד העורף ולכל הגורמים על כך שהם עושים מאמצים אדירים. זה באמת מחמם את הלב. בימים האחרונים התקשרו אלי מהנהלת בית הספר ואמרו לי שהילדה שלי, שיש לה נכות קוגניטיבית ופיזית, מסרבת בתוקף לחבוש מסכה והם יאלצו לשלוח אותה הביתה. אם ישלחו את הילדה שלי הביתה, אני לא אוכל להמשיך לעבוד, אני אצטרך להיות איתה בבית. הייתי מבקש מפיקוד העורף לתת איזו שהיא הקלה כך שאפשר יהיה להסתפק במרחב מוגן.

הגברת ננר, כמה מקרים כאלה יש?

אנחנו, בעקבות התרגיל הארצי, הפקנו את הלקחים. היו כמה בעיות. אחת הבעיות היא של בתי ספר ללא מקלטים וללא מרחבים מוגנים. יש בתי ספר שלא ניתן לאטום אותם בגלל מבנים ישנים. בעיה אחרת היא של ילדים שלא מוכנים לחבוש את המסכות.

האם יש לך את המספרים?

לא.

האם מדובר במאות מקרים או בעשרות?

בעשרות. אנחנו, יחד עם פיקוד העורף, חילקנו מסכות לבתי הספר כדי לתרגל את הילדים.

10 מסכות תקינות?

רק לצורך תרגול.

תרגול אפשר גם בלא טובות.

טובות לתרגול בלבד.

אי אפשר להגיד שיש הצלחה של 100%, כי יש תלמידים שמסרבים בתוקף לחבוש את המסכה. אם יש את המרחב המוגן הם נכנסים לתוכו, אבל אם אין את המרחב המוגן והילדים לא מוכנים לחבוש את המסכה, אנחנו מבקשים אישור מההורים על כך שלא ניתן לחבוש לילד את המסכה.

האם יש תגבור של כוח האדם בבתי הספר של החינוך המיוחד? רוב הילדים צריכים עזרה בחבישת המסכות.

אני מבין שפיקוד העורף לא מוכן שיהיו ילדים בלי מסכות בבתי הספר, ואז הוא דורש לשלוח אותם הביתה. משרד החינוך אומר שאם זה ידוע להורים והם לוקחים על עצמם אחריות אין שום בעיה. אתם מסכימים לזה?

מקובל עלינו מה שמשרד החינוך קובע.

מר לוי, תודיע למנהל בית הספר שבוועדת עבודה דווח על ידי סגן ראש האגף לחינוך מיוחד, הגברת ניצה ננר, שבמקרים כאלה אם ההורים כותבים מכתב שזה על אחריותם הילדים לא יישלחו לבתיהם. אני חושב שאם קורה מקרה חירום צריך לחבוש לילדים את המסכות אפילו בניגוד לרצונם.

במחוזות תל-אביב, המרכז וחיפה התחילו בהתקנת מערכות סינון. הועברו כ-8 מיליון ₪ לרשויות המקומיות.

לבתי ספר של החינוך המיוחד?

שיש בהם מקלט אטום.

מה הסיבה שהתקציב לא ניתן בכל המחוזות?

זה ניתן קודם למחוזות המאויימים.

אין בנושא הזה את ההתיישבות?

הם נכללים במחוזות.

פעם גילו שאנשים מסרבים לחגור חגורת בטיחות מכל מיני סיבות פסיכולוגיות, ואז מצאו פטנט שעשו אותה צבעונית ולא שחורה. זה עזר. יכול להיות שאם פסיכולוג היה מוצא כמה דברים כדי שהאוטיסט יהיה מוכן לחבוש את המסכה, הוא בסופו של דבר היה מסכים.

בסך הכל הקיסר עונה על הצרכים של האוכלוסיה הזאת, שאף פעם לא חלמנו שתסכים לחבוש מסכה.

לגבי העיוורים יש את הבעיה של החומר הכתוב.

מה לגבי כלבי הנחייה של העיוורים?

העברנו הנחיות לגבי כלבי נחייה. פנה אלי אירגון בעלי כלבי נחייה. העברתי לו את כל החומרים. הוא הביע שביעות רצון מההנחיות שהוא קיבל.

מה ההנחיות?

לעומת בעלי חיים אחרים, שאי אפשר לחייב אנשים במקלט ציבורי להסכים שהם ייכנסו, נקבע חד-משמעית שכלב נחייה יכול להיכנס לכל מקלט. כלבי נחייה גם קיבלו מזרקי אטרופין מיוחדים.

ומה לגבי מסכה?

אין אפשרות.

מדובר בכ-500, 600 כלבי נחייה. האיגוד שלהם היה שבע רצון מהסיפור. זה עדין לא עמד, לשמחתנו, במבחן.

האם ההודעה לציבור העיוורים היא באותה שיטה כמו לשאר האוכלוסייה?

שלחנו לעיוורים קלטות. לכל אלה שקוראים כתב ברייל נשלחה חוברת.

ומה בנוגע לבני המשפחה שמלווים את אותו עיוור?

בהשתלמות שעשינו היו אנשים עם מוגבלות ראיה ואנשים עיוורים. הסתבר לנו שדי בקלות הם יכולים להסתדר עם המסכה בעצמם.

האם יש שיתוף פעולה עם מועדונים לעיוורים, עם מועדונים לחרשים?

לפני שבועיים הם עברו הדרכות מיוחדות. הדבר היחיד שמיוחד זה מזרק האטרופין, שנבנה כך שהוא יהיה מצד אחד מחוספס ומצד אחר חלק.

בזמן האירוע עצמו יש הודעה בביפר. כרגע אנחנו ביחד עם משרד התחבורה בודקים את הנושא של הכתוביות בערוץ 9, כדי שגם החרשים הרוסים יוכלו לקבל את ההנחיות בזמן אמת.

באיזה שפות הכתוביות?

בעברית.

בערבית אתם לא חושבים שצריך?

לא. הטלוויזיה החינוכית וערוץ 33 נותנים מענה גם לאוכלוסייה הערבית.

הנושא האחרון זה הנושא של ההדרכה. דינה כאן סיפרה על חוברות ההסברה. לאורך ארבעת החודשים האחרונים עברנו מוסד מוסד כדי לעשות הדרכה חוזרת לאוכלוסייה עצמה. עברנו במשך 4 החודשים האחרונים ביותר מ-700 מוסדות. העברנו גם 400 הדרכות בקהילה. מה שמתסכל הוא שאנחנו לא מצליחים להביא את כל האוכלוסייה עם המוגבלויות כדי שתתנסה. מה שמדאיג אותי זה מצב שלאדם יש קיסר בבית ואף אחד לא לימד אותו איך לחבוש אותו.

אני מציעה שיופק סרט..

יש בערוץ 33.

לא צריך להתנפל על אנשים עם מוגבלות. צריך לתת להם לבחור מתי הם רוצים עזרה ומתי הם לא רוצים עזרה.

אולי גם לחלק את הקלטות לכל המוסדות.

לא רק שעשינו הדרכה אלא גם תרגיל. בשבוע האחרון עשינו תרגיל ב21 בתי חולים פסיכיאטריים. כולם שם התנסו בחבישת מסכות ובכניסה למרחבים מוגנים. הם עמדו בזה יפה מאוד.

גם במחלקות הסגורות?

כן.

אני מציעה להשתמש בחומרים האלה כדי להראות שגם אנשים במצב הכי קשה מוכנים להתארגן. לא צריך לחשוב שאין להם את האפשרות לטפל בעצמם. זה לקח שצריך להפיק.

אם כבר מדברים על נפגעי נפש, אז יש לנו מקומות שחסרים בהם מרחבים מוגנים. זה משהו שצריך לטפל בו. יש לנו את הרשימה של המקומות.

לקראת מצב החירום תגברנו את מערך המוקד בצורה מאוד מאסיבית בטלפונים ניידים נוספים ועוד. בבדיקה של אתמול, אחרי הגל הראשון, הופתענו לגלות שלא היתה עליה גדולה במפלס החרדה. ציפינו למפלס חרדה מאוד גדול. מספר הפניות פר יום למוקד עלה ב-3,4 אחוז, שזה יכול להיות סטייה נורמאלית לחלוטין. אני חושב שגם ההודעות שהיו בכלי התקשורת איך שהוא עשו את שלהן.

לגבי אנשים עם בעיות קוגניטיביות, בעיות פיזיות קשות או שילוב של שתי הבעיות , הפתרון הוא אותו אוהל שהופך למרחב מוגן. הבנתי מדויד שאין לזה מקור מימון. ביטוח לאומי עזר להרבה מאוד אירגונים לעשות את זה. אני רואה את זה כפתרון מאוד טוב.

אני מספיק מבוגר לזכור את מלחמת המפרץ, שאז הייתי מנכ"ל "אלווין" והיו לי 80 אנשים סיעודיים בפנימייה של הכפר השוודי שלא היה לגביהם פתרון. אין להשוות את הפתרונות הקיימים היום לפתרונות שהיו אז. אני חושב שהנושא של המרחבים המוגנים האלה, שכל מיני גופים עשו טובה ומימנו את זה, צריך להיכנס לתקן.

משרד הרווחה הקים חמ"ל יחד עם פיקוד העורף, שמתייחס לכל האוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. אנחנו כאגף נערכים לפחות 3,4 חודשים לקראת מתקפה אפשרית. האוכלוסייה של האגף לטיפול באדם המפגר מתחלקת לשניים: האוכלוסייה שנמצאת בדיור החוץ ביתי, שזה מעונות, פנימיות, הוסטלים, דירות, משפחות אומנה, שזה קרוב ל-8000 נפש, וכל השאר שגרים עם משפחותיהם. במקום שיש לנו ציבור יותר גדול יכולנו להיכנס בצורה קצת יותר מסודרת.

ואתם יכולים להגיד שהגעתם לכל ה-8000?

הגענו לכולם מבחינת היערכות, הדרכה, נוכחות במקום. כל מי שהיה זקוק לערכת קיסר קיבל. במסגרות החוץ ביתיות שלנו שנדרשו ערכות קיסר קיבלנו 2 ערכות לתרגול. למסגרות שהיה אפשר להכניס מסננים קיבלנו 2 מיליון ₪ תרומה. מזה מיגנו מספר מסגרות ממשלתיות, ציבוריות ופרטיות. הקרן לפיתוח שירותים לנכים בביטוח לאומי הקציב לנושא 5 מיליון ₪. זה קיצר תהליכים. אם בצורה רגילה הקרן איננה מממנת הוצאה שהוצאה בדיעבד אלא לאחר קבלת האישור, במקרה הזה סוכם שגם מי שביצע יכול להיכנס לתור הארוך של זיכרון ולקבל את המסננים. זה ניתן למסגרות הממשלתיות והציבוריות. לא הצלחנו לקבל אישור מהקרן לפיתוח שירותים לנכים בביטוח הלאומי לתת את זה למסגרות פרטיות.

למה?

כי הקרן הזאת מיועדת למסגרות ציבוריות.

גם אם באותה מסגרת ציבורית היה יותר מפרט אחד?

הכוונה בפרטית זה לא בית, אלא מסגרת של מעון או פנימייה.

למה לא?

כי מועצת הביטוח הלאומי צריכה לשנות את תקנותיה.

מה יש לביטוח לאומי לומר?

אנחנו כפופים לתקנות.

אז משנים.

זה לוקח זמן.

התחלתם?

אני אעביר את זה למועצה..

מדובר על 4500 אנשים עם פיגור שכלי, שנמצאים במסגרות פרטיות במדינת ישראל.

ואין להם מענה במסגרת..?

לא מענה שמדברת עליו הגברת אהובה לוי.

האם בהתחשבנות של המדינה עם אותם מוסדות לא לקחו בחשבון עוד כמה פרוטות שיתנו כתוספת לתקציב?

לא.

הביטוח הלאומי בכל מה שנוגע לשירותי שיקום או מפעלי שיקום הוא נגד הפרטת השירותים. לא חשוב להם כל כך השירות, אלא מי נותן אותו.

אני הייתי מציעה לפתוח בעבודת מטה לשינוי כל הקונספציה הזאת, כי היא אינה עומדת במבחן המציאות.

לקחנו את הדברים לתשומת ליבנו.

מתי נתחיל לקבל תשובות?

אני אעביר את זה לגורמים המטפלים.

עדיף לפנות בצורה מסודרת למנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' יוחנן שטסמן, ולא לנציגים שנמצאים כאן שאינם חברים בוועדה.

אנחנו נוציא פנייה מסודרת למנכ"ל הביטוח הלאומי ולגורמים המקצועיים שנמצאים שם. אם יהיה צורך גם נזמין אותם לכאן.

הקרן לפיתוח שירותים מאשרת הצטיידות ושיפוצים לבתי ספר שנמצאים בתוך מוסדות פרטיים, כלומר בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים. אנחנו מנסים ללחוץ כך שאותו כלל שיישמנו לאחרונה ייושם גם לגבי המסגרות של המפעילים הפרטיים. יש 4500 חניכים במסגרות פרטיות. לא כולם צריכים מסננים. מהתקציב שהתקבל מהג'וינט הקצנו לאותן מסגרות פרטיות ערכות קיסר.

לגבי המסגרות החוץ ביתיות אנחנו נערכים חודשים. היה וקורה משהו באזור המרכז, אפשר יהיה לפנות את אותה אוכלוסייה של אותו מעון ספציפי למעון באזור הדרום. כל אחד מהמסגרות יודע אל מי הוא מתפנה בשעת חירום. ברכבים תהיה בעיה. אולי נקבל איזו שהיא עזרה. קשה לנו מאוד לגייס מתנדבים שיהיו מוכנים לבוא למעון למפגרים להלביש מסכות או לפנות חניכים. בתיאום עם פיקוד העורף הובטח לנו שנקבל חיילות לסיוע במצב חירום. תהיה בעיה גדולה אם יקרה משהו. אנחנו עובדים עם כוח אדם קטן מאוד. לא יכולנו לממן תגבור.

פניתם לתנועות הנוער?

פנינו יחד עם היחידה להתנדבות של המשרד לכל מיני גורמים. יש המון מתנדבים שמוכנים..

ולבעיה הספציפית במעונות?

קשה מאוד יהיה להבטיח שיהיו מתנדבים בלילה או ביום כדי לעזור לאוכלוסיות קשות. אנחנו משתמשים בהרבה מאוד מתנדבים. בדבר הזה יהיה צורך בתגבור של כוח אדם.

את רוצה שנעזור לך? את רוצה שנפנה לתנועות הנוער?

ברצון. פנינו למסגרות של אולפנות, לקורסים של מטפלות של משרד העבודה והרווחה. אנחנו חושבים שהדבר הזה צריך להיות קצת יותר ממוסד. אנחנו מקווים שנקבל קבוצות של חיילות לסיוע.

לפיקוד העורף יש יחידת התנדבות?

יש לנו קציני מתנדבים.

האם פיקוד העורף יכול לגייס מתנדבים מתנועות הנוער למקומות האלה?

תנועות הנוער משולבים. 50 אלף בתים אוטמו על ידי תנועות בני עקיבא, הצופים, הנוער העובד.

הם עשו עבודה נפלאה.

מי היה הגוף שאסף את רשימות הבתים?

אנחנו.

אנחנו חושבים שמי שאחראי לספק את השירות הזה אלה הרשויות המקומיות והמשרדים עצמם. זה לא תפקיד יעודי של הצבא. אנחנו מגייסים מתנדבים למשימות צבאיות.

פיקוד העורף זה גוף שמכין את עצמו לחירום גם בשעות שהן לא חירום. כל גוף אחר שיעשה את זה זה יהיה טוב לשעה. מאחר ויש צורך במתנדבים, האם לא תקחו על עצמכם לעשות יחידת חירום מתנדבת שתתרגלו אותה?

אני מציעה שהגורם שירכז את כל הנושאים האלה זה השילטון המקומי, כי שם יש מתנדבים. הם, בשיתוף עם פיקוד העורף שיתן להם את כל הגיבוי המקצועי, יפעלו להכשיר את המתנדבים הקיימים. השילטון המקומי חייב לתת את השירות הזה בתוך הרשויות המקומיות. הם נכנסו לעניין בנושא של המרותקים לבתיהם.

החוברת שהופקה בשיתוף כל הגורמים נשלחה על ידנו לרשויות המקומיות, למסגרות יומיות עם אנשים עם פיגור שכלי, לכל בית שמוכר לנו.

אני מייצג 4500 אנשים עם פיגור שכלי שנמצאים במסגרות שונות במדינת ישראל. אגב, אני לא יודע אם אתם יודעים, הועברו רק 80% מדמי האחזקה החודשיים שאנחנו מקבלים ממדינת ישראל. לא ברור מה יהיה בחודש הבא. אנחנו רואים את זה בצורה חמורה מאוד, במיוחד בשעת חירום זו.

פיקוד העורף, האגף לטיפול באדם המפגר וגורמים אחרים עשו עבודה קדושה. נגיד שיש מלחמה ואנשים עם פיגור שכלי צריכים להיכנס למרחבים מוגנים. איך הם יעשו את זה? אין לנו מספיק כוח אדם. למה אין לנו כוח אדם? לא בגלל המתנדבים, אלא כי פנינו למשרד העבודה וביקשנו שעובדים שעובדים בצורה קבועה עם החניכים יעבדו שעות נוספות. זה אומר עוד 2000 ₪ ביום. משרד העבודה דחה את הבקשה. הוא אמר שבמידה ויהיה אירוע הוא ישלח חיילות. שאלתי אותם מאיפה, לאן.

אנחנו מטפלים באנשים שזקוקים לעזרה. זה לא דומה לאדם עם מוגבלות אינטלגנטית, שלוקח את המסכה ושם עליו. מדובר על אנשים עם פיגור שכלי קשה, אנשים סיעודיים, שזקוקים לעזרה רצינית ומשמעותית. יש עובד אחד ל-20 אנשים מפגרים סיעודיים. מישהו מעלה על דעתו שבשעת חירום יהיה ניתן לטפל בהם? ואז, אחרי המלחמה, נשב פה ונגיד איך לא ראינו, זה היה על הקיר. אני מודיע כבר עכשיו שזה על הקיר.

באים כאן אנשי הרווחה במוסדות סגורים ומבקשים תגבור כוח אדם בימי חירום כדבר מוכר. הם אומרים שכשמדינת ישראל קובעת שיש חירום הם צריכים תגבור. כמו שיש סל מוכר לכל דבר, כך צריך להיות סל מוכר לשעת חירום.

ברגע ששר הבריאות מכריז על מצב חירום, בתי החולים יודעים מה הם צריכים לעשות.

מתנדבים לא יעזרו במקרה הזה, כי הם לא יוציאו חולה שצמוד לאינפוזיה, לקטטר. החולה גם לא יסכים לעשות את זה אלא עם העובד המוכר לו.

אנחנו נדאג להעביר את השאלות שנשאלו כאן לגורמים המטפלים במשרד האוצר.

אפשר עוד היום לקבל תשובות?

אנחנו נעביר את זה בהקדם האפשרי. לענייני פיקוד העורף שהוצגו כאן, אני רוצה לספר לכם ששיתוף הפעולה בינינו לפיקוד העורף פורה. אנחנו עושים את המרב האפשרי, למרות המצב הכלכלי שאנחנו מכירים, על-מנת להקצות את התקציבים הנדרשים כדי למגן את האוכלוסייה האזרחית. מי שמסתכל על היקפי התקציב שניתנו לפיקוד העורף בשנים האחרונות, יכול לראות שבשנתיים האחרונות היתה קפיצת מדרגה גדולה ומשמעותית של מאות מיליוני ₪.

אני יכול לספר שבשנים רגילות היקף התקציב של פיקוד העורף הוא 200, 250 מיליון ש"ח. השנה התקציב הוא למעלה מחצי מיליארד ₪. בחלק מהנושאים שהוצגו כאן היינו מעורבים באופן אישי, למרות שבמרבית הדברים פיקוד העורף עושה את עבודתו ואנחנו רק נוהגים להתעדכן ולא להיות מעורבים. דוגמה למשהו שכן היינו מעורבים זה נושא החרשים. מעבר לתקציבים השגרתיים של פיקוד העורף, מתווספים גם הכספים מהסוכנות שבאים מתרומות.

אני אישית פניתי לישיבות ההסדר ולמדרשות לבנות וקיבלתי את הסכמתם לשלוח כ-5000 מתנדבים ומתנדבות לנושא שאהובה דיברה עליו. אהובה קיבלה את הרשימה של ישיבות ההסדר והמדרשות לבנות, שמהן אפשר לקבל את התגבור של מתנדבים.

ועדיין יש בעיה.

אנחנו אחראים על זקנים בקהילה ועל זקנים במוסדות. לגבי זקנים בקהילה, רוב האוכלוסייה היא עצמאית, אבל חלקה תשושה וסיעודית. האחריות לטיפול באוכלוסייה הזאת היא על המחלקה לשירותים חברתיים. אנחנו עזרנו להם. הם נערכו למתן טיפול לזקנים בודדים שיזדקקו לזה. אנחנו שלחנו חוברות הסברה בשפות שונות.

אנחנו עזרנו גם בנושא של מיגון של מרכזי יום. מרכזי יום מיועדים לזקנים תשושים שמוגבלים בתפקוד שלהם. אנחנו מסייעים בתקציבי הג'וינט למגן אותם, כדי שהאוכלוסייה הזאת תוכל גם בימים האלה להגיע.

אנחנו מפקחים על 200 בתי אבות פרטיים וציבוריים. יחד עם פיקוד העורף עשינו תדרוכים, שלחנו חומר כתוב. העברנו תקציבים למיגון גם לפרטיים וגם לציבוריים. אנחנו גם ריתקנו עובדים לשעת חירום.

האם את יכולה לבוא ולומר של-99% מהקשישים בישראל יש מסכות? האם מישהו בדק?

בדקנו. הגענו אליהם דרך החוברות, דרך העובדים הסוציאליים, דרך העמותות למען הזקן, דרך חוק ביטוח סיעוד.

האם הגעתם לכל האנשים בסיכון?

כן.

האם מוסד כזה יכול להתארגן לבד אם נניח יש אזעקה?

תלוי באיזה מוסדות. לגבי האוכלוסייה שמרותקת הבעיה קשה. לגבי האוכלוסייה הסיעודית שמרותקת אין פתרון, ולגבי אוכלוסייה אחרת שנמצאת במוסדות, שזה מחצית מהאוכלוסייה, יש מעבר למקלטים גם חדרים אטומים בקומות עצמן. רוב האוכלוסייה מסוגלת להגיע. מבחינת כוח אדם, ביקשנו לגייס בני משפחה בשעת חירום, מתנדבים דרך הרשויות המקומיות וזקנים עצמאיים שיכולים לעזור לחברים שלהם בלבישת מסכות. ישנם אנשים שמבינים ומסוגלים אבל אינם רוצים לחבוש מסכות. זכותם.

אני לא יודע אם זה זכותם, אבל בסדר. האם את מבחינת המפה שלך רגועה?

אני רגועה מבחינת המסגרות, ובגדול גם לגבי האוכלוסיות בבית.

יש מגמה להתקין מסננים בחלק מהמוסדות. אנחנו נמצאים בתור. עד היום התקינו ב-15 מתוך 55 מקומות שפנו. זה מאפשר לזקנים להיות באותם חדרים ללא ערכות האב"כ.

מה הסיבה ש-40 לא קיבלו?

הם מחכים בתור. זה דבר שלוקח זמן. יש לנו תרומות מהג'וינט, מהביטוח הלאומי וממסגרות נוספות, שמאפשרות לנו להתקין את אותם מסננים במוסדות.

משרד הקליטה מפעיל מרכז מידע טלפוני במשך 24 שעות ביממה, שפועל כרגע בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם פיקוד העורף, ונותן תמיכה והרגעה ומידע לעולים בכל השפות. הצוות של המוקדנים עבר את אותה השתלמות לגבי חידוד הרגישויות לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים.

אותן חוברות שד"ר דינה פלדמן דיברה עליהן, הן חוברות שתורגמו, הופקו ומופצות ברובן על ידי משרד הקליטה בכל ערוצי ההפצה של המשרד. החלק הארי מופץ דרכנו לכל משרדי הקליטה ברחבי הארץ, ובכל השפות. אנחנו מבקשים שפניות תגענה אלינו כדי שנוכל להפיץ חוברות נוספות.

סגן אלוף גידרון התייחס למענה שניתן לגבי אוכלוסייה שהיא חירשת, מעבר לאותן זימוניות. תהיינה כתוביות בשפה הרוסית בערוץ 9, שהוא ערוץ ישראל פלוס שמגיע למרבית העולים. המענה הזה הוא לא מענה שמספיק, כי עיקר הכתוביות מתייחסות לחומרים שהופקו לפני כן. בזמן אמת, פיקוד העורף לגבי אוכלוסייה כבדת שמיעה מתכוון להעמיד קצינה דוברת שפת הסימנים בעברית. אם יקרה משהו לאוכלוסייה עולה כבדת שמיעה וחירשת לא יהיה פתרון על ידי המענה שהוצג.

דויד, נא לטפל בעניין.

אני רוצה להתייחס לחולים הסיעודיים. יש 115 אלף זכאי חוק סיעוד, ויש עוד 100 אלף שכמעט זכאים.

מה את רוצה לומר לנו? אתם מטפלים גם בהם.

אני חושבת שנעשית עבודה איכותית לא רק על ידי העובדים הסוציאליים אלא גם על ידי מערכת המתנדבים, האירגונים והגופים שהוקמו במיוחד לנושא הזה. יש שתי סוגיות שלא ניתנה עליהן הדעת. יש לך, אדוני היושב-ראש, משקל מכריע לגבי השינויים שתחליט עליהם הממשלה בחוק הסיעוד שהולכים להשפיע על 40, 50 אלף איש.

צריכה להיות רשת אנושית, לא רק רשת טלפונית או רשת טלוויזיונית. יכולה להיות נפילה קווית, הפסקת חשמל. יש מעל ל-400 בנות שירות לאומי שמוכנות ולא ניתן להן לעשות את השירות הלאומי כי אין מעסיק או אין מי שיקבל אותן ויממן אותן. כדאי שתרד לעומקו של עניין בנושא הזה, כי לוועדה הזאת יש מה להגיד. חשוב שתהיה רשת גם בימי שיגרה, שתיצור היכרות של פנים מול פנים בין בנות השירות הלאומי או בני השירות הלאומי לאוכלוסיות האלה.

בנושא של החירום אין שום תקצוב, ועל אחת כמה וכמה אין גילום לתקציב ייחודי להיערכות של הגורמים לדבר שלא התחיל היום. אם האוצר יגיד לי שיש תקצוב, אני אתבע ממנו לעשות שיעורי בית, כי אני את שיעורי הבית עשיתי לפני שהגעתי לפה.

אני רוצה לברך אותך על התפקיד החדש כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. אני בטוח שתעשה את זה על הצד הטוב ביותר. אני רוצה לספר בקצרה על ההיערכות שלנו. ביום הראשון שהנציבה נכנסה לתפקיד העלינו את הנושא של היערכות של מוגבלים לשעת חירום. הנציבה, בשיתוף איתנו, אספה את הגורמים והכינה את הפעילויות. באחת מהפעילויות השתתפתי. אנחנו הקמנו מרכז מידע. יושבים אצלנו מתנדבים מהבוקר עד הערב ונותנים מענה לאנשים שמתקשרים. אנחנו מופיעים גם בחוברת הזאת. אנחנו קיבלנו מאות פניות. אני יכול להגיד לכם שרוב הפניות הן מנכים בודדים שרוצים לדבר ורוצים שמישהו יעודד אותם. טיפלנו במאה ומשהו מקרים של אנשים שביקשו עזרה באטימת החדר. אנשים ביקשו עזרה בפתיחת המסכה ובחבישתה.

היו לך מספיק מתנדבים לצרכים האלה?

אנחנו השתמשנו בצופים, בנוער העובד. בכל נקודה בארץ לקח למתנדבים להגיע חצי שעה עד שעה מקסימום.

איך הגעתם למאגר המתנדבים?

הם הגיעו אלינו. החברה למתנ"סים סיפקה לנו רשימה.

אני לא בטוח שהמערכות הממשלתיות צריכות להישען על מתנדבים, אבל אם אין ברירה אז עם ישראל רוצה לתת וצריך להשתמש בזה.

קיבלנו הרבה שיחות בנוגע לעובדים זרים שלא בטוחים בערכות המגן שהם קיבלו. אנחנו רואים את זה בחומרה רבה.

יש גם מקרים של עובדים שברחו והשאירו את הנכים ללא טיפול.

יש גם ישראלים שברחו.

ביטחון מעורער של עובדים זרים יוצר מצב שאפילו אם הנכה מאוד מוגן לא יהיה מי שיעזור לו לחבוש את המסכה.

אותם טילים שמאיימים עלינו מעיראק הם כאין וכאפס לעומת הטילים הלא קונבנציונאליים שנשלחים אלינו ממשרד האוצר. זה הפחד הגדול ביותר של האוכלוסייה שלנו. אני מקווה שבנושא הזה, שיש לנו שליטה עליו, נעשה משהו, כי אחרת נגיע למצבים שאנשים ימותו בבתיהם.

12 שנה היה למדינת ישראל זמן כדי להיערך בנושא של אנשים עם מוגבלות, ובכל זאת היא נערכה רק בחודשים האחרונים. זה גורם לבעיות של כוח אדם, לבעיות של מימון של ערכות מיוחדות, לבעיות בנושא של פינוי. עושים היום כמה שאפשר. זה נראה מאוד מרשים יחסית לתקופת הזמן שבה נערכו, אבל אולי צריך ללמוד שצריך לחשוב על אנשים עם מוגבלות הרבה לפני שחושבים על האוכלוסייה הרגילה.

ההיערכות בתוך מסגרות, כולל מעונות ומערכות דיור מוגנות נעשתה כמעט כמו בבתים רגילים. יש לנו את היכולת לאבחן, לבדוק ולתרגל. נערכנו עד כמה שאפשר בסיוע אדיר של פיקוד העורף. אני מאוד מודאגת מהעניין של הזמן שבו צריך להלביש את המסכה. אין לנו אפשרות ב-3 דקות להלביש ל-60 איש במעון נכים זה או אחר את הערכות. אנחנו לא יכולנו לאתר מספיק כוח אדם שיהיה מוכן לשהות בלילות במעון של נכים. תשלום של 80% למסגרות חוץ ביתיות, ציבוריות ופרטיות הוא לא לעניין כאשר אנחנו דורשים מהם להוציא הוצאות נוספות.

זה השלומיאליות של המדינה.

יש לנו את ער"ן שנותן שירותים בתמיכה של משרד הבריאות, ויש לנו היערכות מאוד יפה עם פיקוד העורף. אנחנו פותחים את כל המרפאות לבריאות הנפש כמרכזי טראומה בשעת חירום. עכשיו הם עברו לכוננות של 12 שעות. הבעיה היא שאין תקצוב לאנשי מקצוע שמועסקים במשמרות. זה בניגוד לבתי חולים ששם מקבלים תשלום. זה דבר שצריך לפתור בצורה דחופה, כי עובדים מקצועיים עובדים כמתנדבים. אנחנו מחכים שהנושא של המרחבים המוגנים ייסגר במקומות שהעברנו לגביהם רשימה.

המדינה שלנו היא לא מדינה מושלמת. אם נעזוב לרגע את האנשים עם מוגבלות ונדבר על כלל המדינה, אז יש בלי סוף בעיות. לא כל האנשים מצויידים במסכות, לא כולם באו לעדכן את הערכות שלהם. אפשר מכאן עד להודעה חדשה לקטר. אני חושב שצריך לראות את שלושת רבעי הכוס המלאה, לא את רבע הכוס הריקה.

בישיבה הזאת מצאנו היערכות אמת. זה סיפוק גדול. ראינו שמחלקת התנהגות בפיקוד העורף לא מונעת טיפול משום אוכלוסייה. זה כבר טוב. יש לנו גם את נציבות השוויון שחייבת לעסוק בכל – להתריע, ליזום, לעורר. איך שאני התרשמתי ,הדברים נעשים. יש הרבה בעיות. אנחנו מוחים בכל תוקף על כך שבשעת חירום מורידים 20%. אנחנו נקבל עוד היום תשובה. לזה אין סיבה. באופן עקרוני ההיערכות של כל הגורמים נעשית.

אני מבקש מפיקוד העורף לטפל בכל נקודות התורפה שמצאנו כאן. נקודת תורפה שמצאנו וצריך למצוא לה פתרון זה נגישות המקלטים. בעיה שניה שמצאנו היא שבקהילה יש אוכלוסיות שונות שאין להן פתרון. יכול להיות שהכל מוכן חוץ מרגע האמת, כי אז הקשישים לא יוכלו לחבוש את המסכות. צריך למצוא לזה פתרון, אם לא על ידי אנשי מקצוע אז לפחות על ידי מתנדבים. אותו דבר לגבי התנדבות במקומות סגורים. עדיין הנושא הזה של ההתנדבות עוד לא מוסדר. צריכה להיות הנחיה ברורה שאוכלוסיות מיוחדות צריכות תיגבור בכוח אדם.. דובר כאן על הנושא של השפות. דיברנו על כך שאולי במעגל הנציבות או במעגל הביטוח הלאומי תהיה חלוקה לפי שפות לצורך הדיוור הישיר. דיברנו על כך שאין מספיק תשובות לשפות יותר נגישות, כמו שפת סימנים או אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב. אני פונה למשרד החינוך לתת הנחיה ברורה לגבי ילדים שמסרבים לחבוש מסכה. צריכה להיות הנחיה ברורה, כדי שלא יקום מר לוי ויגיד שיש בעיה. אתמול היתה הצהרה מפורשת של אלוף פיקוד העורף על כך שכל העובדים הזרים קיבלו ערכות מעודכנות, תקפות וטובות. לחלקם ניתנו ערכות מגן לא ל-5 שנים אלא לשנה.

אם הייתי צריך להתנדב, הייתי מעדיף להתנדב במסגרת פיקוד העורף ולא במסגרת העירייה. אם את רוצה, ד"ר פלדמן, להכפיל את המתנדבים, תני להם יוקרה. אני חושב שזה צריך להיות מטעם פיקוד העורף , לא מטעם הרשויות המקומיות. פיקוד העורף גם יותר עשיר מהרשויות המקומיות. יכול להיות שיסוכם שבשעת חירום צריך להביא 20 מתנדבים למוסד מסויים. הרשות המקומית לא תסיע אותם, היא תגיד שאין לה כסף. אם לפיקוד העורף יהיו 20 מתנדבים, אני מניח שהוא ימצא איך להביא אותם. אני הייתי יוצר יחידות התנדבות לקהילה ולמוסדות הסגורים, ואומר לפיקוד העורף לעשות את זה. צריך לקחת בחשבון שגם השילטון המקומי לא מגיע לכל המקומות. הרבה מוסדות למפגרים נמצאים במקומות מבודדים. מי יגיע לכפר נחמן? אם אני מטיל את זה על העיריות, אז זה רק חלקית.

אין לך התנגדות עקרונית אלא לוגיסטית.

לוגיסטית ויוקרתית.

האם אפשר לחבר למהלך הזה את השלטון המקומי?

בוודאי. אני לא מכתיב לכם. אני רק אומר שלשלטון המקומי יש מספיק בעיות. אם ברמת-גן נופלים טילים, אז לעירייה יש אלף בעיות יותר חשובות. פיקוד העורף פרוס בצורה הרבה יותר רחבה. הוא יכול לגייס 100 חיילות לכל המוסדות.

אני הייתי אומרת שהמוסדות יהיו במימון האוצר, והקהילה על ידי מתנדבים.

ד"ר פלדמן, אני לא מכתיב לך, אני רק מבקש לעסוק בעניין. תמצאו יחד את הפתרון הנכון, היעיל, היוקרתי והקבוע, שיביא אנשים לכל מקום, ושאנחנו נדע כשאנחנו יושבים בחדר האטום שיש מי שמטפל בכאלה שקשה להם להסתדר בחדר האטום. מה שאני יכול להגיד זה שהלוואי ואת כל זה לא נצטרך, והכל יהיה רק במסגרת תרגיל. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35