כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הפנים/6386



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
26.3.03

פרוטוקולים/ועדת הפנים/6386
ירושלים, י"ג בניסן, תשס"ג
15 באפריל, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ"ב באדר ב' התשס"ג (26.3.2003), שעה 9:30

א.פגישת היכרות וסקירת השרה לאיכות הסביבה על פעילות משרדה
ב. הרמת כוסית לרגל יום המים הבין-לאומי

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
אלי אפללו
רומן ברונפמן
מיכאל גורולובסקי
אהוד יתום
לאה נס
ניסן סלומינסקי

יהודית נאות - השרה לאיכות הסביבה
שמואל הרשקוביץ - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה
יורם הורוביץ - סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה
מיקי הרן - סמנכ"לית בכירה לתעשיות, המשרד לאיכות
הסביבה
יוסי ענבר - סמנכ"ל תשתיות, המשרד לאיכות הסביבה
יצחק בן-דוד - סמנכ"ל אכיפה, המשרד לאיכות הסביבה
ולרי ברכיה - סמנכ"לית מדיניות ותכנון, המשרד לאיכות
הסביבה
בינה בר-און - משנה למנכ"ל, המשרד לאיכות הסביבה
אלי שטרן - מדען ראשי, המשרד לאיכות הסביבה
רותי רוטנברג - יועמ"ש, המשרד לאיכות הסביבה
אורי לבנה - ראש אגף יחסים בינלאומיים, המשרד לאיכות
הסביבה
שרון אחדות - דובר המשרד לאיכות הסביבה
שלמה שהם - נציב הדורות הבאים
אור קרסין - מנכ"ל "חיים וסביבה"
אלון טל - יו"ר "חיים וסביבה"
שמואל חן - "חיים וסביבה"
נאור ירושלמי - דובר "חיים וסביבה"
ישראל גודוביץ - יו"ר לשכת המהנדסים והאדריכלים
תמר קינן - דוברת אגודת "ידידי כדור הארץ"
גדעון ברומברג - מזכ"ל אגודת "ידידי כדור הארץ"
איילה לוי - מנהלת פרוייקטים, אגודת "ידידי כדור הארץ"
דן צחור - אגודת "ידידי כדור הארץ"
חנה עוואד - אגודת "ידידי כדור הארץ"
רובין טוויט - מנהל משרד IPCRI
דני מורגנשטרן - חבר המועצה הלאומית לאיכות הסביבה
אורי שור - דובר נציבות המים
דבורה סיילס - נציגת "אדם טבע ודין" בכנסת
יריב אברמוביץ - מנכ"ל "צלול"
ילדים, נציגי אגודת "ידידי כדור הארץ"

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

רויטל יפרח

א. פגישת היכרות וסקירת השרה לאיכות הסביבה על פעולות משרדה

ברוכים הבאים. יש לנו חגיגה כפולה היום, אנחנו מארחים בוועדה את השרה לאיכות הסביבה, פרופסור יהודית נאות, שהשכנות שלנו בכנסת הקודמת עזרה לי להכיר אותה כאדם מאוד יסודי, רציני ואולי האדם הירוק ביותר בתפקיד הזה של שר לאיכות הסביבה. כמו כן, התכנסנו לציון יום המים הבין-לאומי, שזה יום שצוין ביוזמת ועידת האו"ם לפיתוח מאז 1993. זהו צירוף מקרים מאוד מוצלח.

גברתי השרה, אני מאוד מקווה שתצליחי בתפקיד. ידידי ועמיתי לסיעה, חבר הכנסת מיכאל נודלמן, הוא היחיד שמתמצא בכנסת בנושא האקולוגי כי זה המקצוע שלו והוא מוביל כמה וכמה חקיקות חשובות בנושא. הוא טען בכל הדיונים הפנימיים שלנו בסיעה, שבעוד שאנחנו מתעסקים בכל מיני סיכונים ביטחוניים, אנחנו מתחסלים כאומה בכל מה שנוגע לתנאים הסביבתיים שלנו, המים, האוויר, המוכנות שלנו לכל מיני אירועי טבע, החומרים המסוכנים וכולי. השטח הזה, עם כל ההתפתחויות החיוביות שהיו בשנים האחרונות, עדין מוזנח מאוד ואנחנו עדין בפיגור ואפילו פיגור הולך וגדל מהמדינות המתקדמות. השיקול הסביבתי הוא מהאחרונים בשיקולי התכנון. הפרות נוהלי שמירת איכות הסביבה כמעט ולא מגיעות לכלל ענישה אלא במקרים בודדים בלבד. אצל אנשי הכלכלה שלנו, במיוחד אצל פקידי הכלכלה שלנו, נושא איכות הסביבה עומד כאנטיתזה מוחלטת לפיתוח כלכלי ותעשייתי. הדבר הטוב האמיתי שקרה בשנים האלה, בעשור האחרון, זו ההתפתחות בשטח הציבורי. עצמה כזאת של מעורבות ציבורית בענייני איכות הסביבה, מאבקים על שמירת השטחים הירוקים, ענייני קרינה, ענייני זיהום כאשר נחל קישון הוא אולי ההצלחה הגדולה של הפעולה החברתית-ציבורית. ערבה – המאבק נגד בניית שדה התעופה. אני הייתי במכון לחקר הערבה בעת הפעילות הזאת לשינוי המסלול, שלא יפגע בצמחיה הייחודית ובעוד כמה מקומות רגישים.

הזעקה הציבורית שקמה היא אולי התקווה הגדולה ביותר שלנו לשרוד בקטע המוזנח הזה. אנחנו מדינה קטנה מאוד, משאבי הטבע שלנו כולל אוויר, מים וקרקע מוגבלים ביותר ואנחנו מתייחסים אליהם כאילו אנו חיים לפחות ברוסיה וגם שם היום מבינים קצת יותר מה הן המגבלות. התיזה האורבנית, אפילו במדינה גדולה כמו רוסיה ובוודאי בארצות הברית, הרבה יותר מתחשבת במגבלות הקרקע, למשל, מאשר אצלנו. הבניה האמריקאית, הכפרית, צמודת קרקע, כל אכילת האדמות המאסיבית שיש לנו בתכנון האורבני ובתכנון התחבורתי היא בלתי נסבלת. אנחנו חוגגים עם כל הקמת מחלף חדש ובעיני זוהי קטסטרופה אחת גדולה. כל ישוב חדש שקם על הקרקעות בסגנון הטקססי, זה פשוט עוד שטח יקר שהלך, שלא יהיה אחר כך.

יושב כאן השופט בדימוס שלמה שהם, שהוא נציב הדורות הבאים. הוא אמור להיות כלב השמירה בצעדי הכנסת השונים ובחקיקות ובהחלטות שלנו מבחינת הדורות הבאים והאינטרסים שלהם ובראש וראשונה, האינטרס הסביבתי. לא ארחיב בדבריי, כי זו הצגת היחיד שלך, השרה לאיכות הסביבה. אני מקווה שאנחנו נגיע לעבודה משותפת טובה. יש בוועדה הזאת הרבה אנשים טובים שהם "מיינדד" לאיכות הסביבה. יצאנו לסיור בעניין בניה במצפה נפתוח וכל התכנית של הרחבת ירושלים מערבה. היו שלושה חברי כנסת. חברי הכנסת החדשים שאלו למה מגיעים כל כך מעט? אמרתי, שבסיור של ועדה זה כמעט המקסימום וזה דווקא מראה על עניין רב.

לסיום – אגיד מה הם התחומים שאני, כיושב ראש הוועדה, הייתי רוצה לקדם פה ביחד. הדברים אינם נאמרים על פי סדר חשיבותם. התחום הראשון, שכבר הזכרתי אותו, זה השטחים הירוקים. עצירת המגמה הנוראה הזאת של התפשטות עירונית ועד לגביית מחיר באתרי בניה על כל עץ כרות. זאת אומרת, אם יש הורדת צמחיה...

זה קיים בחוקי עזר עירוניים. אני יכולה להגיד לך שבחיפה מדובר ב-750 ₪ על כריתת עץ קטן.

גם בתל-אביב יש חוקי עזר כאלה.

הקלות שבה הורסים לנו חורשות מראה שכלכלית זה לא עובד. דבר שני – מחזור. אנחנו בחצי הריון בקטע הזה. יש את חוקי המחזור שחוקקו כמו לגבי מחזור הבקבוקים ויש עוד כמה חוקים בדרך. פרופסור נודלמן מקדם חוק למחזור צמיגים. עצם העובדה שאנחנו מקדמים חקיקה, זה כבר מצביע על חולשת הראייה הכלכלית והקנסות שאינם מתאימים, כי אחרת זה היה הולך בעצמו. החישוב הכלכלי היה מאוד חלש. הנושא של המחזור בקושי עובד ואז הגיעו אלינו כמה חברי כנסת ואמרו: זה לא עובד, אז בואו נבטל את זה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל הונחה הצעת חוק לביטול חוק המחזור.

לפיקדון. אבל יחד עם זאת, תונח גם הצעת חוק להרחבתו.

אני אומר, שאם אנחנו לא נגיע לכך שהחוק הזה יעבוד טוב יותר ויהיה כלכלי יותר ויהיו מעורבים בו אינטרסים כלכליים של כל נקודות המכירה ויהיה להם חלק ברווחים, זה יעבוד נכון. אי אפשר להפיק שום רווח מרבע שקל על בקבוק. יש פה מערכת שלמה שלא עובדת נכון.

אני מניח, שלא נהיה כמו הגרמנים, עם משמעת עצמית כזאת, שכל פריט יכנס לפח אחר, אבל, יש אפשרות להתקדם יפה. אפרופו, זה גם ייצור מקומות תעסוקה נוספים וגם יגייס משאבים נוספים. לא רק לנקות את הטבע אלא גם להכניס למחזור הכלכלי לא מעט חומרים מבוזבזים.

אני מקווה, שאנחנו נתקדם גם בטיפול במפגעים הסביבתיים אם זה מים, ביוב, זיהום אוויר ונקבע תקנות לכל פרוייקט כלכלי ולכל תפקוד כלכלי או לאו דווקא כלכלי, שיש בו היבט סביבתי ונקבע תקנים נוקשים. אבל, הכי חשוב, וזו חולשה של כל המערכות שלנו, זו האכיפה. אלה המשימות שאני, כיושב ראש הוועדה, רואה לפניי ואני מוכן לקבל עוד. אני רוצה להתקדם ואני מניח שגם למשרד לאיכות הסביבה יש הרבה מאוד תכניות.

היות והיום הוא יום בינלאומי לנושא הספציפי של המים, אני חייב להגיד מילת תודה מיוחדת לידידי וראש המפלגה שלי שר התחבורה היום, חבר הכנסת אביגדור ליברמן. הוא העלה את נושא המים בפעם הראשונה לממדים של כמעט היסטריה ציבורית ושינה קצת את ההתייחסות לעניין. זה ירד מהפרק וחבל, כי חייבים לחזור לכל אותה מערכת שהוא התחיל לבנות, של טיפוח תודעה ציבורית אחרת. אנחנו חיים כמעט במדבר ומתנהגים כמו באלסקה, שיש שם שלג-עד שנמס ואין צורך לדאוג למים. יש לי רושם, שאנחנו לא משתמשים מספיק בקרנות ובמערכות הבין-לאומיות שמוכנות לעזור לפרוייקטים חינוכיים במימון שלהם. יש לנו דרך ייחודית להגיש לא מעט דברים למוסדות ולקרנות ולגופים הבין-לאומיים. אנחנו בקטע של שמירת ארץ הקודש ויש לנו סיסמאות וכותרות מאוד יפות, ללכת עם בקשות נאות למימון וזה יכול לפצות אולי על דלות המקורות שיש לנו בארץ. תודה. כבוד השרה, בבקשה.

תודה. בוקר טוב. אני מתרגשת, כי בקדנציה הקודמת זה היה מקומי, חבר הכנסת הרצוג. הקפדתי מאוד להיות חברה פעילה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה וזה נראה לי סגירת מעגל, לפחות לקדנציה הזאת.

הקול שלי לא השתפר מאז מערכת הבחירות וככל שאני שותקת יותר הוא יותר בסדר. לכן, במפגש הראשון עם חברי הוועדה חשבנו שראוי להציג מצגת קצרה ותכליתית של מה הן הפעילויות של המשרד. הרבה לפני שאציג לכם את כל היעדים שלי, רציתי להגיד שאין שום נושא מהנושאים שהיושב ראש הזכיר, שאנחנו לא מטפלים בו או לא רוצים להמשיך לטפל. אני מסכימה לחלוטין שנושא האכיפה הוא בעייתי. אני יכולה להגיד לכם, שבתכנית שאושרה אתמול בממשלה הולכים להגביר את נושא האכיפה הן בעניין תכנון ובניה והן בעניין השתלטות על קרקעות באופן בלתי חוקי. לכן, גם בתכנית שעוד נשמע עליה ועוד נבכה על חלקים ממנה, נושא האכיפה היה נושא שהוקצה לו דיון לא מועט אתמול, בישיבת הממשלה.
אני חושבת, שנושאים נוספים שלא הזכרת, יוצגו במצגת הקצרה. אבל, יש נושא נוסף שאני בטוחה שיעלה על שולחן הוועדה והוא הנושא של טיפול בחומרים מסוכנים, שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת. צריך להיות קשר בין הוועדה ובין המשרד לאיכות הסביבה, בין הארגונים הירוקים ובין כל אלה שאני רוצה לגייס לטובתנו, את עורכי הדין נאמני הסביבה. לא תמיד אנחנו יכולים לעשות הכל, לא תמיד אנחנו רואים את הכל ולא תמיד הפתרון שלנו הוא היחיד והבלעדי. אין לי ספק, שבכל מערכות האיזונים האלה צריך לקחת בחשבון גם דברים אחרים. אבל, אני היום לא בתפקיד של לדאוג לדברים האחרים, אלא התפקיד שלי הוא לדאוג להיבטים הסביבתיים. בשביל זה, יש קבוצה של אנשים שמעבר להיותם עובדי המשרד לאיכות הסביבה, הם אידיאליסטים לא פחות ממני ואני מניחה שלא פחות מדוקטור נס, שאני נורא שמחה שהיא לקחה על עצמה את הנושא הזה. אני מאוד מברכת אותך, אדוני יושב ראש הוועדה, על הקמתה של ועדת המשנה למפגעים סביבתיים.

אני רואה את הנושא של איכות הסביבה כנושא ערכי-חברתי. לא בכדי ביקשתי את המשרד הזה. אני מאמינה, שיגיע השלום ובסופו של יום גם מצבנו הכלכלי ישתפר ולכן חשוב לי לוודא, במיטב כוחותיי ובעזרתכם, שתהיה לנו ארץ שאפשר יהיה לחיות בה. יש לי מוטו, שבא מהרקע המדעי שלי. אני עסקתי בתורת החיסון. עדיף לחסן קודם ולמנוע מחלה, מאשר אחר כך לטפל בה. לכן, כל פגיעה בסביבה היום, יעלה לנו מיליונים ומיליארדים לשקם בעתיד. אני רוצה שזה יהיה הקו המוליך. זה לא קנטרני לדרוש שכאשר רוצים לסלול כביש או רוצים להקים מפעל או רוצים לעשות משהו, שההיבט הסביבתי יילקח בחשבון בתחילת הדרך ולא אחר כך בשיקום. אני חושבת שזו צריכה להיות הקדנציה הזו. סוף מעשה במחשבה תחילה. התמזל מזלי לחבור לאנשים במשרד שזו דרכם וזו הדרך בה הם רואים את הדברים. אין לי שום רצון להטיל קנסות או צווים אישיים. אני רוצה שאלה שמזהמים היום, תהיה להם המודעות שזה חלק מהמחויבות החברתית שלהם להפסיק לזהם. אנחנו נגיע להרמת הכוסית ואז אגיד שגם את המים אסור לזהם. אני רוצה להודות לידידי כדור הארץ. מישהו אמר לי, שאפילו בעת מצוקה, הישראלים בדקו לאן להימלט ורובם חיפשו מקום ליד מים. אז לישראלי יש משהו בראש ואתם תורמים לעניין.

לפני המצגת, אני מציעה שאנשים יציגו את עצמם. כל אחד יקום ויאמר מה תפקידו. נתחיל במנהל הכללי של המשרד - שמואל הרשקוביץ. רותי רוטנברג - היועצת המשפטית של המשרד, יצחק בן-דוד - סגן המנהל הכללי לאכיפה, יורם הורוביץ - סגן המנהל הכללי למינהל ומשאבי אנוש, אורי לבנה - ראש אגף יחסים בינלאומיים, אלי שטרן - המדען הראשי, ולרי ברכייה - סגן מנהל כללי למדיניות ותכנון, בינה בר-און - משנה למנהל הכללי, יוסי ענבר - סגן מנהל כללי לתשתיות, מיקי הרן - סגן מנהל כללי לתעשיות. שרון אחדות - דובר המשרד.

יושב פה נציב הדורות הבאים, מר שלמה שהם ואנחנו נעזר בו בכל מיני הצעות חוק לא ידידותיות לסביבה. מר הרשקוביץ, נעבור למצגת. אני מבקשת לעשות זאת בקצרה.

(בליווי שקופיות)

אני יכול לנסות לקצר, למרות שהמשרד קטן אבל גדול. אנחנו ננסה לכסות מהר את תחומי העיסוק שלנו. כפי שתראו כאן, אלה עיקרי המדיניות של המשרד לאיכות הסביבה. אמרנו עיקריים ולא אמרנו הכל, אבל, ניתן לראות שאנחנו מדברים על שמירת משאבי הטבע לאורך זמן. מזעור נזקים סביבתיים בקרקע בשלושת הממדים: קרקע, אוויר וים. הטמעת השקלול הסביבתי בסמוך לצמרת סדר העדיפות הלאומי. אנחנו מדברים על הטמעת עקרונות התנהגות סביבתית נכונה בקרב מכלול הגורמים שעוסקים בנושאים שעוסקים בניהול המדינה. וכמובן, שותפות סביבתית עם הציבור, היא חשובה לנו ואנחנו עושים הכל כדי לחבור אל הציבור בכיוונים שונים.

תקציב המשרד, לפני הקיצוץ כמובן, הוא דבר שמדבר בפני עצמו. המספר הזה, פחות מפרומיל מתקציב המדינה. זה תקציב המשרד והוא רע לנו מאוד. אני מוכרח לומר לכם, שהדבר היותר גרוע הוא מה שתראו כרגע, שלאחר הקיצוצים יש לנו משהו כמו 62 מיליון ₪ לפעולות בלבד. זה רע מאוד מבחינתנו.

למה הקיצוץ כל כך עמוק?

לא נפרט כרגע.

לא חשוב. מצבת כוח אדם של המשרד, למעלה מ-500 עובדים. 60% אקדמאים, 31% עובדי חברות כוח אדם, 68% נשים ו-32% גברים. אין משרד כזה במדינת ישראל. לא תמצא משרד כזה ברמת האיכות שלו וכפי שאמרתי לך קודם, המשרד קטן אבל גדול באיכות וניתן לראות את זה כאן בנתונים.

מבנה המשרד קומפקטי ואמור לתת מענה יעיל אל מול הנושאים שאנחנו אמורים לעסוק בהם. יש דברים חופפים ועובדים בשיתוף פעולה כמובן. ניתן לראות את המערכות הקלאסיות, חש"ג, יועצת משפטית, מדען ראשי, ביקורת פנים, דובר וכולי. ניתן לראות כאן גם את אשכול המינהל, שעוסק בכל נושא משאבי האנוש והניהול והתפעול של המערכת. תכנון ומדיניות - אשכול תעשיות שמופקד על נושא החומרים המסוכנים כנושא מרכזי מאוד בראשותה של דוקטור מיקי הרן. אשכול אכיפה - מר בן-דוד עוסק באכיפה, תראו אחר כך את הפעילות ואת התוצאות. אשכול תשתיות - בראשותו של דוקטור יוסי ענבר שעוסק גם בעניין המחזור וגם בפסולת וכל מה שקשור בתחום הזה כולל מים, נחלים וביוב. והמשנה למנהל הכללי - שבתחומה יש כמה תחומים מעניינים כמו חינוך ואינטרנט ומיד תראו את הדברים גם כן.

אנחנו מפוזרים בכל הארץ במחוזות שהם כולם מכילים רפרנטים של מטה המשרד בירושלים, עם אנשים מצוינים שעושים עבודתם סביב השעון מתוך רצון אמיתי להשיג את היעדים שהצגנו בשקף הקודם.

זה פקחים?

לא, מדובר באנשי מקצוע בקשת שלמה של תחומים. אנשי תכנון מצד אחד וגם אנשי אכיפה מצד שני ויחד עם זאת אנשי תשתיות ואנשי תעשיה. כך שהעסק מכוסה בצורה מקצועית מאוד גם במחוז. המחוז הוא יחידת מקצוע או מרכז ידע שלנו בשטח וחשוב מאוד שהדבר הזה ימשך ורק יוכל להתרחב, כדי לתת מענה לצרכים בשטח.

איכות הסביבה הוא נושא חדש יחסית. עדין לא הוטמע במשך 10,12 שנים או לא נושא שהוטמע עמוק מספיק. לכן, אנחנו חייבים להביא אותו לידיעת הציבור. חשובה לנו המודעות וכמובן השותפות. הנושא הבא, שלא סתם שמנו אותו בראש, כי זה נושא שחשוב לנו מאוד: צרכי השעה מול סיכוני המחר. אנחנו מוכנים למכור היום את מה שנצטער עליו מחר. אנחנו, כשומרים בפתח בעניין הזה, וכמובן אידיאל השימור מול צרכי הפיתוח. הדוגמה שבתמונה ממחישה את הדברים.

אנחנו מראים לכם כאן את תחומי הפעולה העיקריים של המשרד. אני לא אעבור עליהם, כל אחד יכול מיד להתרשם מהעניין. כדאי לראות שאלה תחומי פעולה שמקיפים בעצם קשת שלמה של תחומים, כמעט בכל תחום פעולה יש לנו יד ורגל. מאידך, דרכי הפעולה שלנו גם הן מגוונות. נלך בסיבוב עם השעון: מים, רעש, איכות אוויר, חקלאות וסביבה, ים וחופים, קרינה, פסולת מוצקה, תכנון סביבתי.

חקלאות וסביבה לא שייכים למשרד החקלאות?

לא. למשל, מי שצריך להוליך את משרד החקלאות להשתמש בדשנים ידידותיים לסביבה זה המשרד שלנו. זה האינסנטיב שלנו. מבחינתם אפשר להשתמש ב-DDT ודברים אחרים שלא נזכיר אותם כרגע.

דרכי הפעולה שלנו גם הן, ניתן לראות בתכנון, חקיקה, תקינה, פיקוח, אכיפה, רישוי, הסברה, הדרכה, חינוך, מחקר וכמובן חיזוק כל מה שאנחנו יכולים לעשות באמצעות גופים חוץ-ממשלתיים, כדי לשתף פעולה ולראות בהם שותפים אמיתיים שלנו.

להשכלה כללית: בקטע של הרישוי, כל בניה חדשה חייבת אישור שלכם?

לא כל בניה חדשה. יש פה הירארכיה שלמה ונגיע לזה בסוף. אני לא רוצה לקטוע את הרצף. זיהום אוויר מבחינתנו, הוא בעיה הולכת וגדלה. זה חלק מכל התופעות במדינות המתפתחות. גידול האוכלוסייה בערים, עליה ברמת החיים, רמת המינוע הולכת וגדלה. תנאים מטאורולוגיים. תשתיות מזהמות ונכונות לשלם את המחיר. בוא נגיד לאנשים: סעו לעבודה בתחבורה ציבורית. השאלה אם מישהו מוכן לשלם את המחיר הזה, כן או לא. שאלה שאני משאיר פתוחה לצורך העניין. אלפי מקרים של מחלות בדרכי הנשימה בילדים וכמובן הדוח האחרון המשותף, שהתפרסם בנושא זיהום האוויר בארץ הגורם לעודף תמותה. תופעה קשה מאוד של זיהום האוויר והאבק הוא מאבק בלתי מתפשר. אחת הבעיות הגדולות היא שבזיהום אוויר, מי שיכול להשפיע באמת זה האזרח בחלק קטן מהמקרים והרוב המכריע זו המדינה. לכן, העסק הזה מוטל בחצר שלנו ואנחנו לדעתי, בעניין הזה, מחויבים לעשות הרבה הרבה כדי להביא להפחתה דרמטית של זיהום האוויר.

ניתן לראות כאן דוגמה של מערך הניתור שהמשרד מפעיל. תוצאה של מה שקרה לנו באופן אקראי בשלושת הערים שאתם רואים כאן, וניתן לראות את הפעילויות שלנו. מדברים על זיהום אוויר. המשרד עוסק גם בתחום התחבורה וגם בתחום התעשייה. יש סדרה שלמה של פעילויות. כדאי לזכור למשל, שמצד אחד אנחנו סומכים על דיווח העצמי של המפעלים ויחד עם זאת עושים בדיקות פתע בארובה, כדי לוודא שהדיווחים שאנחנו מקבלים הם דיווחים אמיתיים. יחד עם זאת, אנחנו הולכים לאמנת איכות אוויר עם התעשיינים. 140 מפעלים חתמו על העניין הזה מתוך רצון לשתף פעולה. אנחנו מעודדים זאת.

מתוך כמה מפעלים בארץ?

יש מאות ואלפי מפעלים. לא כל האלפים האלה מייצרים זיהומים.

בחברות ההיי-טק אין יותר מדי ארובות. אנחנו הולכים על המפעלים עם הארובות הגדולות.

יש הקלות והבנות שונות באכיפה ובמדיניות האכיפה שאנחנו מפעילים כלפיהם. כלומר, הדיווח העצמי חשוב לנו יותר מכל דבר אחר. למה? כי הוא גם מתקן אחר כך את הליקוי.

אבל איזה תמריץ יש לו כתעשיין, חוץ מהמצפון?

אם הוא ידווח שיש לו בעיה, לא יפתחו לו תיק חקירה.

אם הוא מודיע לנו והוא גם מודיע לנו מתי העסק מטופל, אנחנו לא נבוא אליו עם הקנסות שלנו. יש עניין של רצון טוב. זו המטרה.

המזהמים הגדולים שותפים בעניין הזה, להראות את שיתוף הפעולה שקורם עור וגידים. ניתן לראות פה תופעה של זיהום אוויר בתחנת ניתור שלנו, מה קורה לנו כשאין תחבורה. הוכחה בלי דוחות מדעיים. מדובר ביום כיפור.

זה לא רק תחבורה, אין גם שום פעילות תעשייתית.

רצינו להציג פה רק דבר אחד: המסר שעולה על השקף מסביר את העניין. זה מה שרצינו להראות. 20% מהאנרגיה נצרכים על ידי כלי הרכב ו-92% מזה הוא מעביר. זה ההסבר.

קידום השימוש בדלקים נקיים, אנרגיות נקיות. בעיה גדולה. אנחנו מתקדמים אבל לאט.

היינו מן המובילים ונשארנו מאחור.

זה כיוון שאנחנו רוצים להוביל אותו, רוצים להתקדם. יש פה דילמות לא פשוטות אבל ננסה להתקדם אתו. חומרים מסוכנים – האיום מחומרים מסוכנים, מבחינתנו, הוא בעייתי בשלושת הממדים, כפי שאתה מכיר ודאי: קרקע, מי תהום, חופים וכולי. אנחנו מפעילים פה תקינה, נושא של רישוי עסקים, נושא של פיקוח ואכיפה וכמובן מובילים אחר כך תופעות נדירות של שיקום. העניין הזה לא פשוט. אנחנו מנסים להגיע למצב שמדינת ישראל תכיר בעובדה שזה המשרד היחיד שמחזיק כ-60 כוננים, שנמצאים בכוננות סביב השעון למתן מענה במקרה של תאונה, תקלה, תקרית בנושא חומרים מסוכנים בפרישה ארצית, עם ניידות בכמות לא מספיקה עם ציוד לא מספיק. וכרגע, בעקבות המלחמה שפרצה בעיראק, קיבלנו על עצמנו מטלה של לתת מענה למדינת ישראל במקרה של אירוע פתע פתע. נופל טיל, ואני לא רוצה לספר לכם איזה מהלכים קשים אנחנו עוברים בעניין הזה כדי לבטח את האנשים וכדי לקבל כסף לציוד מיוחד וכולי. אבל, נעזוב את זה.

המשרד מפעיל, לצורך העניין, גם מרכז שליטה ובקרה עצמית ומרכז מידע על חומרים מסוכנים זמין 24 שעות ביממה. מוביל את הטיפול באתר הפסולת הרעילה ברמת-חובב, למרות שיש לנו קטע קטן בו. אנחנו רואים בו כדבר חשוב מאוד מבחינתנו, לטיפול, בקרה ופיקוח.

אנחנו עוברים לקדחת הנילוס המערבי, מפגע חדש בשלוש השנים האחרונות במחוזותינו. מאז יש יתוש חדש, יתוש הנמר האסייתי, שלהבדיל מהיתוש הזה שהוא צבעוני, הוא שחור לבן. המשרד מטפל בראייה כוללת עם כל הרשויות המקומיות. דוחף לכיוון ההדברה, מקצה מעט כסף שיש לו לרשויות המקומיות, כדי לעודד את העניין הזה. עושה את המיפוי הלאומי בקטע הזה ובסופו של דבר...

למה אתם מטפלים בעניין הזה? זה נשמע כמו עניין של משרד הבריאות.

אנחנו מטפלים ביתושים. אנחנו לא מטפלים במחלה. התוצאות: חולים בקדחת. בשנת 2000 היו 450 חולים מהם נפטרו כ-30. ניתן לראות שבשנת 2001 היו 45 חולים ומהם נפטרו 3. זה התהליך שאנחנו עוברים מדי שנה. אנחנו לא יודעים מה יהיה ב-2003. יש גשם ברכה במחוזותינו ויש הרבה מאוד מקווי מים שיכולים לעמוד עד הקיץ ללא ניקוז מתאים והם מהווים בתי גידול יוצאים מהכלל ליתושים. התוצאה יכולה להיות התפרצות גדולה של יתושים ולכן אנחנו כבר התחלנו בתהליך הזה. כבר היום יצאו הנחיות ראשונות לפעולה ברשויות המקומיות.

סוגיה מאוד עדינה ורגישה. אנחנו רוצים להשאיר את הים לציבור, להחזיר אותו לציבור ולאפשר לו ליהנות ממנו ובכל פעם יש לנו צרה חדשה. בכל מקרה, לקחנו המחשה של סנטימטרים ממוצעים שיש לתושב בחוף הים. שימו לב לפער: 31 סנטימטרים בשנת 1948 וב-2003 יש לכל תושב 2.5 סנטימטרים. זה ממחיש את הדברים. ברור שיש גידול באוכלוסייה וזה משנה.

סוגיות סביבתיות לא צריך להזכיר כאן. יש בעיות שלמות של קו החוף העירוני, בניה בתחום של מאה מטר, נגישות הציבור לחוף, המצוק החופי. ניתן לראות כאן דוגמאות מאוד ברורות, מה קורה בחוף ומה קורה עם המצוק שלאורכו. פעולות המשרד לשמירה על הסביבה הימית: אשכול האכיפה שהקודקוד שלה כאן הוא מר בן-דוד. הוא אחראי על האכיפה ובתוכו גם יושב אגף ים וחופים והוא מטפל בנושא של מניעת זיהום ים, חקיקה ותקינה. הוא דוחף לתוך המשרד את העניין הזה. גיבוש ואכיפה של הנחיות מקצועיות...

כולל הנושא של ביוב שזורם עכשיו לים?

מיד נגיע גם לזה. שמירת המגוון הביולוגי של מפרץ אילת. כל התחומים האלה נמצאים באשכול שלא בכדי הוא אשכול אכיפה, שיושב חזק על העניין הזה ללא פשרות. ניתן לראות כאן דוגמאות של מה שקורה בים במקרה של תקלה של דליפה של דלק או משהו דומה. יחד עם זאת, האשכול עצמו באגף ים וחופים, יש לנו 14 פקחי זיהום ים ושוטר כחול אחד. אבל, כדאי לזכור, שהפקחים האלה הם אנשים שהם מרביתם אנשי מקצוע, אקדמאים בתחומם, בתחום הביולוגיה הימית וכל מה שקשור בתחום הזה. חשוב מאוד לזכור את הנקודה. מדובר לא רק באנשים אידיאליסטים, אלא אנשי מקצוע שמבינים על מה הם מדברים.

יש 24 תיקי חקירה. היתרי הזרמה לים שמבוקרים, שנתנו על ידי ועדה בין-משרדית והיתרי הטלה לים שהם 18 היתרים כאלה, הכל מבוקר ומפוקח.

כמה זמן זה תיקי חקירה?

זה היה בשנת 2002.

24 זיהומי אוויר בכל מדינת ישראל?

זה רק זיהומי ים.

עכשיו אפשרתם לשפד"ן לשפוך...

אני לא רוצה לדבר על השפד"ן, זה תהליך שנמצא בחקירה. כשנסיים את החקירה, אשמח מאוד לספר לכם ולשים את הדברים על השולחן. כדאי לזכור, שלא מדובר פה ב-100% הגלשה לים אלא מדובר ב-30%, כי בצינור שזורם בו הביוב זה 70% מהביוב ו-30% ניתן לטהר ולהגליש לים.

אין שום פתרונות אחרים? אין חורי ניקוז...

יש פתרונות והם כרגע פתרונות שאני לא רוצה לדבר עליהם בגלל החקירה. הבעיות של כמויות נפחי המים נובעים מהעובדה שאין הפרדה בין מי הגשמים ובין מערכת הביוב. ברגע שאין הפרדה כזאת, כי ראשי הרשויות לא עשו את מה שהם נתבקשו לעשות ומה שהם מחויבים לעשות על פי החוק, התוצאה היא שהביוב גדל באופן בלתי פרופורציונאלי לכמות מקרי הציבור שהולכים לשירותים.

בנושא של הסביבה הימית אנחנו מתעסקים בקטע של זיהומים גם ממקורות ימיים כמו אוניות, דליפות מאוניות וכמובן ממקורות יבשתיים. כאן כמובן כדאי להזכיר את כלובי הדגים ואת שוניות האלמוגים וכל הסוגיה הזאת. המשרד הוא חד-משמעי ונחרץ שצריך להוציא אותם.

אבל עדין לא הוציאו אותם.

לא הוציאו אותם. ברשותכם, נעבור לפסולת ומחזור. הנתונים, כמו שהזכרנו קודם לגבי מספרים וסנטימטרים של חוף שנשארו, כאן תראו מה קורה לנו בתחום הפסולת. 2.2 קילוגרם פסולת ביום אנחנו מייצרים ומעל ל-5 מיליון טון של פסולת בשנה. הפסולת הזו צריכה ללכת לאיזה שהוא מקום. ניתן לראות כאן מה קורה מבחינת נפחי ההטמנה ומה יהיה חסר לנו לפחות בשנת 2009. ברור לנו לגמרי, שלא נוכל לחכות למערומי פסולת כזו בשום מקום ציבורי. חייבים למצוא פתרונות של מחזור, וכל מיני פתרונות יצירתיים, על מנת לצמצם את כמות הפסולת שמושלכת לאזורים שונים ומשונים ונדבר על זה מיד.

כאן ניתן לראות אתר שכל אחד מכיר בוודאי, אתר חירייה הידוע. אחת הבעיות הגדולות היא שבאתרי פסולת בלתי מוסדרים, התשטיפים שלהם או בלשון פשוטה, אותו מיץ שיוצא מהאתר, זורם למקומות אסורים. בעיקרון, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהדבר הזה יחלחל למי התהום ויזהם את כל מה שיש לנו מסביב ולכן החשיבות הרבה היא בהסדרה של אתרי פסולת כאלה, תוך פיקוח מתמיד שלנו ושל הרשויות המקומיות. הישג של האכיפה המשרדית לאורך השנים, הישג אדיר של המערכת היה בעובדה שהמשרד סגר את כל המדמנות הפיראטיות ונשארנו עם מדמנה אחת, שאמורה להיסגר ב-30 ליוני 2003 בהסכמה. הבאנו את כל ראשי הרשויות שנוגעים בעניין להסכמה. הם סוגרים ויש לנו ניירות חתומים על ידם. זה הולך להיסגר, מדמנת רתמים באזור יבנה-אשדוד, יותר קרוב לאשדוד. המדמנה הזאת היא האחרונה הבלתי מוסדרת, הבלתי חוקית שנסגרת.

מה קורה קרוב לקו התפר, אתם גם משגיחים? רק לאורך קו ההפרדה יש כמויות אדירות של זבל ומאגר המים התת-קרקעי זה המאגר שאנחנו שותים ממנו.

עשינו סיור עם הממשלה ולא ראינו אתרים כאלה.

אתם נסעתם על הגבול האמיתי בגבול ירדן ומזרחה. תיכנסו קצת פנימה, למרכז ארץ ישראל...

אם תתעניין בתיאום עם הפעולה בשטחים ותטפל במינהל האזרחי, אתה תשמע שידינו מגעת גם לשם והאתר שהיה צריך להיפתח באזור קדומים שלא כדין, טופל מידית על ידינו וניתנו כל ההנחיות איך להקים את המדמנה בצורה מסודרת. אנחנו מגיעים גם לשם והחברה שלנו עובדים שם. יש יחידות סביבתיות באזורים האלה, שנמצאות ביהודה ושומרון ועושות את העבודה שלהן לתפארת ומגיע להן בעניין הזה יישר כוח חזק. החבר'ה עושים שם עבודה לא פשוטה. העסק לא פשוט בכלל.

איך הם מתמודדים עם המצב הפרוע בשטחי הרשות עצמה?

זו מצגת נפרדת, כי זה באמת מעניין בפני עצמו איך החבר'ה עובדים, עם משאים ומתנים עם הרשויות הפלשתיניות.

דווקא ועדת התיאום העליונה בנושא איכות סביבה מתפקדת, למרות כל האש והעשן והיא מצליחה.

יש דוגמה אחת שעובדת יפה: הפסולת של שכם מגיעה בהסכמה לאתר שנקרא "טובלן" בבקעת הירדן. אבל זה אחד המקרים הבודדים. פסולת של אזור רמאללה וכדומה כנראה תגיע בקרוב לאתר של ירושלים ואבו-דיס בהסכמה. הדברים מתקדמים לאט. יש גם הרבה אתרים פראיים בשטחי A, שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם ואין מה לעשות.

אבל זה נושא נפרד, כי יש פה הרבה מאוד מרכיבים כמו: נחלים, פסולת וכולי.

פסולת, מחזור אשפה, טיפול בפסולת בנין, אנחנו לוקחים את כל הסיפור הזה כחבילה...

עכשיו אין בניה אז אין לך בעיה.

יש פסולת בניה, כי משפצים. המדינה מוצפת בפסולת בניה. בכל מקרה, המשרד מתעסק בעניין הזה ברמה כוללת, רמה ארצית. אנחנו כרגע מגלגלים פרוייקט מחזור פסולת בנין שהממשלה אישרה בשלהי הממשלה הקודמת. תכנית גדולה מאוד ואני מקווה מאוד שנצליח להביא את המדינה למצב שהעסק אכן משתנה.

דיברנו על פסולת מחזור ואנחנו ממחישים מחזור. סוללות מכלי משקה למיניהן. אנחנו מראים בשקף הזה, את ראש הממשלה שמטפל בקומפוסט, מריח קומפוסט במפעלי נייר חדרה. זה חלק מהפתרונות, כדי לא להשליך לאתרי הטמנה פסולת. זה יתרון, שאם נצליח לעשות אותו, הרבה מאוד מהגזם ומהפסולת אנחנו נוכל להביא למדמנות.

שדרוג אתרי פסולת. כך נראה אתר פסולת משוקם בנח'ף. חוק הפיקדון, אין לנו ספק שצריך להרחיב אותו, אין לנו ספק שצריכים למצוא פתרונות קצה למוצרים הממוחזרים. להניע מדינה שתעבור ותעדיף שולחנות ממוחזרים, כסאות ממוחזרים, ריהוט גן ממוחזר ברשויות המקומיות.

זאת התמונה. כרגע אנחנו בחודשי חורף ויש ירידה מסוימת בשתיית משקאות ולכן יש ירידה באיסוף המכלים.

איך אתם מעריכים את תוצאות החוקים האלה של מחזור ושל פיקדון?

החוק עצמו הוא לדעתנו הצלחה אדירה. כבר היום, 2003, חודש מרץ, יש 20% איסוף וזה הישג אדיר. אני מדבר על פלסטיק, מתכת וזכוכית. צריך להרחיב לדעתי את העניין.

אתה מדבר על 70% שנאספו כתוצאה מחוק הפיקדון. זה מעל לחקיקה. החוק מדבר על 60% השנה ועכשיו אנחנו כבר עומדים על 70%.

דווקא הרושם בציבור ממש לא כך.

צריך לזכור, שמרבית הבקבוקים האלה לא נצרכים בבית אלא במסעדות. לכן, כשמדברים על האחוזים הגבוהים, זה בא בעיקר משם.

לא רק זה, אני לא יודעת אם שמתם לב, אני בעצמי גם לא החזרתי, אבל, זה מתן בסתר של כולנו. אנחנו מהווים מקור פרנסה לאנשים שזה עיסוקם. כולנו תורמים את הכסף הזה כמתן בסתר.

לכן הכפלה של דמי הפיקדון היתה יוצרת תמריץ אמיתי להרבה מאוד יזמים פרטיים קטנים.

התשובה היא ש-25 אגורות זה לא כסף, אבל אם נעלה את זה אנשים ייצרו מכלים רק כדי להחזיר בגלל הכסף. יש פה איזה איזון שצריך לחשוב עליו.

מניעת זיהום מים ושיקום נחלים, זה תחום שאנחנו עוסקים בו. זהו עסק מאוד מורכב, הנושא של שיקום הנחלים. ראשית, אנחנו חייבים לשפר את איכות מי הקולחין, אחרת לא נוכל להשתמש במים האלה שהולכים לאיבוד. אנחנו צריכים להביא אותם לרמה כזו, שאפשר יהיה לגדל בהם חקלאות מכל סוג ומין ובכך לשנות את משק החקלאות שלנו ולייצר חקלאות רווחית במדינת ישראל, שנוכל גם לייצא אותה. כמו כן, צריך להבין שהטבע הוא צרכן מים. אי אפשר שכל נחלי מדינת ישראל יהיו רק עם מי ביוב. צריך לתת להם מים משופרים. בכוח רב הצלחנו לשכנע את נציב המים לתת לנו קצת מים שגנבו לנו מהירקון ולהחזיר לירקון. אבל, זה לא רציני. בסך הכל, יש כאן פעילות שצריך להתמודד אתה עם פריצת ביוב מצד אחד ועם זיהום בקישון מצד שני, ולגרום לכך שאתרים יפהפיים שגדלנו עליהם במדינת ישראל, בנחלים השונים, יראו אחרת. הנה שבע טחנות בירקון. הסכר מנחל תנינים, יכולים לראות פה את נחל אלכסנדר, קטע משוקם ממנו. זה הפרצוף שצריך להראות נחל במדינת ישראל. להחזיר את הנחלים לציבור בדיוק כמו את החופים. לא נוכל לעשות את זה אם נמשיך להשתמש במי ביוב ברמה גסה, להשליך אותם לכל מקום ולא לנצל את העובדה שהמים האלה שווים הרבה, גם לציבור וגם לחקלאים.

מפת זיהומים במדינת ישראל. ניתן לראות פה את סיפור תחנות הדלק. תחנות הדלק הן סיפור מאוד בעייתי. מצד אחד, זה שירות לציבור שאי אפשר לוותר עליו. 800 תחנות דלק ציבוריות, שחלקן הגדול מזהמות מי תהום מבלי שאתה בכלל יודע על כך. אני מדבר גם על התחנות המסודרות, שיש להן רשיון. זה קרב בלתי פוסק.

נושא של בטיחות קרינה, יש לנו מפה אינטראקטיבית באתר האינטרנט שלנו וניתן לראות את כל האתרים, מה יש לכל אנטנה. זה שירות לציבור שפתוח 24 שעות ביממה וניתן לראות את הדבר.

חקיקה כללית וספציפית, אכיפה מינהלית-פלילית. אני מניח, שהדברים האלה ידועים וברורים. בסך הכל, מבחינתנו העסק הזה עובד חזק מאוד. מערכת אכיפה חזקה מאוד, צמודה, מערך אכיפה עם לשכה משפטית שעובדת יחד עם...

איך היא חזקה, כשאנחנו כל יום רואים כמעט בכל פינה...

מיד תראה. יש יחידות אכיפה עם פקחים, אזרחים ושוטרים. יש לנו משטרה כחולה, ויש מערך שלם של משטרה ירוקה שרץ בכל הארץ בכל השטח. אנחנו הולכים ומטפלים בנושאים של תחנות דלק פיראטיות וגנבות חול. לא בדיוק מהחצר שלנו, אבל, אלה מפגעים סביבתיים קשים. אנחנו מטפלים בתיקי חקירה. ניתן לראות פה 277 תיקי חקירה. יש כ-4000 ברירות משפט עם סכומים אדירים.

כמה תיקים מסתיימים?

מיד אענה לך, הכנתי לך את זה. יש הכבדה משמעותית בענישה. ניתן לראות את הקנסות ואת העונשים. עונשי מקסימום בחקיקה סביבתית בישראל. רבותי, אין לזה תקדים בשום מקום. יש גידול של 25% בהיקף התיקים. ניתן לראות גידול ב-80% בהיקף הכנסות, 97% הרשעות בתוך שנה.

שמוליק, הילדים מחכים בחוץ, המליאה מתחילה בשעה 11:00, אני מציעה לסיים בנקודה זו.

תודה. עתה ניתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת, לכבוד השופט שהם, נציב הדורות הבאים ואחרונים בקצרה נציגי הארגונים.

אני מוותר על זכות הדיבור, בואו נכניס את הילדים.

בואו נכניס את הילדים.

תכניסו את הילדים, רק שיהיו בשקט. חבר הכנסת הרצוג, בבקשה.

ראשית, גברתי השרה, אני מברך אותך ומאחל לך הצלחה. את עומדת בראש משרד נהדר עם אנשים יוצאים מגדר הרגיל, שהנושא הזה הוא בלבם. אני מכיר אותם מכל מיני זוויות במשך הרבה שנים.

תודה רבה.

ב. הרמת כוסית לרגל יום המים הבין-לאומי

ברוכים הבאים.

הילדים האלה שייכים לארגון שנקרא "ידידי כדור הארץ".

הילדים שנכנסו לכאן הם נאמני המים של ארגון של פרוייקט שנקרא: שכנות טובה במים. הילדים מבקעה אל-גרביה ומעמק חפר. הם עובדים יחד עם נאמני מים מטול-כרם ומבקעה אל שרקיה, מהרשות הפלשתינאית. הם באו במיוחד לרגל יום המים הבין-לאומי.

אז אולי נרים כולם כוס מים?

אני דוברת ארגון "ידידי כדור הארץ" במזרח התיכון וכל החברים פה הגיעו מהארגון שלנו. אנחנו ארגון ישראלי-ירדני-פלשתיני, שעוסק בנושאי סביבה משותפים, מתוך מחשבה שהסביבה לא יכולה לחכות עד שיהיה פה שלום ושהכל יהיה מצוין מבחינה פוליטית ואז נתחיל לעסוק בסביבה. הסביבה לא יכולה לחכות. כמו כן, הסביבה ובמיוחד הנושא של המים, יכול להיות גשר לשלום בינינו לבין השכנים שלנו ואנחנו פועלים בנושא הזה ממש יום יום. לגבי יום המים הבין-לאומי, כמו שכבר צוין, היום הזה הוחלט על ידי האו"ם ומצוין בכל העולם. אנחנו עושים פה אירוע חגיגי וגם מברכים את השרה לאיכות הסביבה, שיצא לנו לעקוב אחריה עוד לפני שהיא היתה השרה לאיכות הסביבה.

אנחנו מברכים את הוועדה וגם את השרה לאיכות הסביבה ורוצים לציין ולהתייחס לנקודה מאוד כואבת שאנחנו מתעסקים בה וזה אקוויפר ההר, מקור המים החשוב ביותר למדינת ישראל. נכון להיום, זורמים אליו 30 מיליון קוב של שפכים בלתי מטוהרים, שפכים גולמיים, שזורמים בנחלים ביהודה ושומרון. גם בישובים הפלשתינים גם מהערים הפלשתיניות וגם מהישובים היהודיים. חלק מהמים האלה מחלחלים לתוך מי התהום והמטרה שלנו כארגון הוא לקדם את הטיפול בשפכים. יש כסף בינלאומי, שמיועד לעניין הזה והמאמצים שנעשים לא מספקים אם אין תוצאות. אנחנו קוראים לוועדה לקיים דיון דחוף, דיון מיוחד, בנושא זה של הצלת אקוויפר ההר. אנחנו בטוחים שתענו לבקשתנו. יום מים בינלאומי שמח לכולם.

אנחנו נרים כוסית לחיים עם השרה. לחיים. שיהיו לנו הרבה מים טהורים.

אני חושבת שתמר צודקת לחלוטין, משום שאסור לנו לטעות ולחשוב שהכינרת המתמלאת פותרת לנו בעיה. זה מצג רגעי שאסור לנו להיתפס לו. יש לנו קצת אוויר לנשימה, אולי מזוהם ואולי לא, אבל, אנחנו חייבים לטפל בנושא המים, אחרת נגיע למצב שלא יהיו לנו מים. לא תהיה לנו כוס נקיה כזו של מים. המים יהיו מזוהמים. לכן, אני מברכת אתכם על מה שאתם עושים, כי אתם צריכים לדאוג גם לחברים, גם להורים וגם לילדים שלכם. אני מאוד מודה לכם על שבאתם לכאן ועל שאתם עוזרים לנו. לחיים.

אני רוצה לברך אתכם בשם הכנסת. הגעתם לפה לאמצע הישיבה. הכנסת יכולה לקדם את הנושאים האלה. פעם היינו אחת המדינות המתקדמות בעולם בניצול משאבי המים ועכשיו אנחנו בפיגור מאוד רציני שצריכים לצמצם אותו. וידוי אישי: הבן שלי היה במסגרת הנח"ל מזכיר במכון לחקר הערבה. ביקשתי מאנשי המכון להכין טיוטה של פרוייקט של הכרזת שטחי ארץ ישראל כשמורת טבע בינלאומית. חשבתי שאולי נמצא איזו שהיא מטריה בינלאומית שתחייב גם אותנו וגם את השכנים שלנו להתנהג כמו שצריך וגם תממן את הפרוייקטים הרלוונטיים. אני באמת חושב שהפרוייקט שלכם, של ידידי כדור הארץ, יכול להיות התחלה של פעולה בכיוון הזה, במקום המיוחד הזה, שכל האנושות רואה בו דבר שחייבים לשמור לדורות העתידיים. לחיים.

מילה אחת בשם נציבות הדורות הבאים לאנשים הצעירים שהגיעו לפה: אני מקווה, שיבוא יום ואתם והילדים שלכם תגידו שאתם מתגאים במה שאנחנו עושים פה היום. אני רוצה לברך את השרה על התפקיד החדש, אני חושב שיש לנו הזדמנות גדולה שהגיעה למשרד הזה אישה שמאוד מחויבת לנושא הזה. אני יכול לומר באופן אישי, שאנחנו קצת נפסיד אותה פה בכנסת החל מהתשתיות הלאומיות וכולי, אבל אני בטוח, שבנושא הזה יש יתרונות גדולים מאוד שהיא נמצאת שם.

אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה. התקווה שלי היא באמת שיבוא יום ויתגאו במה שאנחנו עושים היום ויאמרו שהשארנו עולם שיש לו סיכוי ושיהיה אפשר לחיות בו. לחיים לכולם.

ברשותכם, יש ילד אחד שמעוניין לומר כמה מילים.

בבקשה.

(נושא דברים בערבית).

אני חוזר על דבריו של תמם: הבעיה העיקרית שלנו בבקעה אל–גרביה זו בעיית הביוב והשימוש בבורות הספיגה ואי ניצול המים של אחד הוואדיות, אחד היובלים של נחל חדרה וצריך לטפל בו. אם תרצו לראות תמונות, יש בוואדי זרימה עצומה וחבל שאנחנו לא מנצלים את המים לחקלאים ולא מקימים מכון טיהור מערבית לבקעה אל-גרביה, כדי שנוכל להעביר את כל מי הביוב. זה במשותף עם שכנינו מבקעה אל-שרקיה.

חברי הכנסת, בבקשה.

מספר נושאים: הנושא שהועלה עכשיו, נושא נחלי ארץ ישראל שמשותפים גם לצד הפלשתיני הוא נושא שהשרה יכולה להוביל. אני הייתי מעורב אישית בכמה פרוייקטים וולונטריים שקשורים לכמה נחלים. יש גם אמון גרמני ואמון אמריקאי וגם של גופים בינלאומיים ובחלק מהמקומות זה מצליח, אפילו שיש בעיות. למשל, הביוב של קלקליה עם קיבוץ ניר אליהו וכולי ולכל אורך הקו הירוק. זה נושא אחד שמחייב התייחסות.

דבר נוסף, כל נושא המו"פ. בעצם יש מספר תחומי מו"פ. מו"פ של חומרים למגורים, שבעצם בהרבה מקומות בעולם הפכו גם לחומרים שמשתלבים בסביבה ואז הרבה מאוד ויכוחים שקשורים לתכנון ובניה נפתרים על ידי הכנסתם של חומרים כאלה שמשתלבים, כמו בניית בתים עם תקנים מיוחדים וכן נושא פינוי הפסולת. יש לי דיאלוג עם המשרד שלך גם מכיוון המגזר הפרטי ובכל נושא שריפת הפסולת, הבערת הפסולת או היום טכנולוגיות של פסולת במדינה בעלת שטחים מאוד קטנים. זה נושא שמחייב החלטה אחת ולתמיד. אי אפשר להגיד שאין מקום למדמנות ולא להציע שום פתרון אמיתי, חוץ ממחזור. מחזור כשלעצמו לא יפתור את הבעיה. צריך פתרון של התמודדות עם הפסולת הרטובה או הפסולת הרגילה במדינת ישראל.

עוד דבר, נקודת המפגש עם תעשיה ועם מימון פרטי. כלומר, אמצעי המימון הפרטיים שנכנסו לשוק בתחום איכות הסביבה, גם BOT וגם PFI ומכוני טיהור כולל טכנולוגיות מו"פ תעשייתיות שנכנסות היום לשוק, זה נושא שהמשרד שלך יכול להוביל והוא לא עולה לך כסף, אבל בהכוונה ובדחיפה עם ממשק חזק עם התעשייה, זה יכול להביא למהפכה גדולה בתחום.

הנושא הבא הוא מערכת החינוך כנושא בסדר העדיפויות, עם חלק מהארגונים הנהדרים שאנחנו רואים פה.

הנושא האחרון הוא הנושא של מנהלת הביוב. מה שראינו בדיון שהיה לנו על נושא הזרמת מי השופכין מהשפד"ן לחוף הים של תל-אביב, זה חוסר תיאום מוחלט בין המשרד לאיכות הסביבה, משרד התשתיות הלאומיות שאצלו מינהלת הביוב, שטוענת שהיא בכלל לא אמונה על קביעת נהלים לתחזוקת מערכת הביוב, ומשרד הפנים. היה נכון להקים צוות שרים משותף או צוות בין-משרדי שיטפל בדברים.

תודה. כתבנו מכתב למליאת הוועדה בעקבות הישיבה שהיתה לנו.

אני מצטער לומר, שלא היה חוסר תיאום. כל אחד יודע את תפקידו במערכת.

זה לא חוסר תיאום אלא כפי שראינו, אין מערכת אחידה. כל גורם עוסק במשהו משלו. חברת הכנסת נס, בבקשה.

אני לא אקלקל את היום החגיגי הזה. אני רוצה לברך את השרה ואני חייבת לומר, שאני גאה להיות קולגה שלה מהעבר, עוד לפני העבודה בכנסת, בפעילות שלה בוועדה בקדנציה הקודמת. אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה, שרואים כמה שהנושא קרוב ללבו וכמה הוא חשוב לו, כך שאני באמת מרשה לעצמי לשמוח על כך שיהיה פה שיתוף פעולה פורה בכל הנושאים. דיברו פה על כל כך הרבה גורמים ודברים חשובים ולכן לא אתייחס לנקודות ספציפיות. האמת היא, שכמעט ואין נושא שלא הצגתם ואפילו הראתם כמה מאמצים נעשו. אנחנו רואים שהיריעה כל כך רחבה ויש הרבה מה לעשות.

האמת היא, שהמודעות הציבורית לאיכות הסביבה זה דבר שהתקדם מאוד וזה שהילדים נמצאים פה, זו הדוגמה הטובה ביותר לכך. הטבע בנוי מאיזון של הרבה גורמים רגישים ומדויקים. הפרה של האיזון בטבע גורמת להתמוטטות של המערכת. הדוגמה הטובה היא בעניין המים. ברגע שהופר האיזון של מחזור המים, היתה צריכה להתכנס בריו הוועדה הזו בשנת 92, ולצרף את כל הממשלות כדי להגן על משאבי המים והזיהום וביקוש היתר של המים. אני בהחלט אסכם את הדברים לשיתוף פעולה פורה ובאמת יש לנו הרבה מה לעשות ולהגיב לגבי הנושאים שהועלו פה.

אני מצטרף לכל הברכות והאיחולים. היריעה רחבה מאוד וודאי יתקיימו עוד הרבה מאוד דיונים. שתי נקודות: מעברי, כראש רשות, כשבית כבר בנוי עם חריגה, כמעט בלתי אפשרי לטפל בחריגה. כמעט ולא הרסו בית בישראל בגלל הסיבה הזו. אבל, כשמתכננים את הבית ואז מקפידים שהוא יבנה בלי חריגה, וכל אחד יקפיד על זה, כי הוא רוצה לקבל את רשיון הבניה. כ-80% מהדברים שנאמרו פה אפשר למנוע בעשייה. אני יודע כראש רשות, מה ההבדל בין מים לביוב. אצלי זה מופרד ברשות ולא יעלה על הדעת שלא יעשה כך. לגבי תחנות דלק, רצינו תחנת דלק וזה מקור הכנסה גדול של המועצה, אז הפכנו את העולם לקבל רשיון. דרשו מאתנו את כל הדרישות והקפדנו על כל דבר, שלא תהיה אפילו אפשרות תיאורטית, שתהיה נזילה בין דבר לדבר. בזמן שאדם רוצה את הרשיון, הוא מקפיד על הכל. כך צריך לעשות בכל נושא ונושא, כי זה הזמן המתאים. מאוחר יותר, זה סיפור. תתחילו ביצירה - לתקן אותה אחר כך, זה כמעט בלתי אפשרי.

לגבי החינוך, נכון שאנחנו רוצים תוצאות. אם השרים הקודמים היו חושבים קצת, היום היינו נמצאים במקום אחר. אין חינוך אמיתי של הילדים. אם בילדות זה מוטבע, הסיפור יהיה הרבה יותר פשוט. לחנך אדם מבוגר, זה כמעט בלתי אפשרי.

חבר הכנסת יתום, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. גברתי השרה, בהצלחה. אדוני היושב ראש, הצוות המקצועי שאני מכיר את חלקו כמנהל הכללי של עיריית חדרה, מיד אומר מילה על העניין הזה וחבריי הילדים מעמק חפר, אני תושב עמק חפר. יש לי הצעה אליכם, אם אתם רוצים להיות ידידי כדור הארץ, אל תתחילו לעשן. בכך גם תגבירו את הבריאות האישית וגם תמנעו איכות סביבה גרועה.

רבותי, אודה ולא אבוש, נאבקתי על מקומי בוועדה הזו, בעיקר בשל הנושא של איכות הסביבה. היה מאבק בליכוד בין חברי הכנסת, חוץ מהוועדות היוקרתיות, על ועדת החינוך וועדת הפנים ואנחנו ברוטציה, כי לא הסכמנו לוותר. אני חושב, שהנושא של איכות הסביבה הוא באמת דבר שצריך לחנך אותו כפי שחינכנו לגבי פרחי הבר בארץ ישראל. אני שמח לראות את הכלניות והנרקיסים הפורחים בעמק חפר ובארץ בכלל. אני חושב שזה באמת עניין של תודעה. אם נתחיל את זה בעזרתך האדיבה, אדוני היושב ראש, עם דור ההמשך וכן הלאה וכן הלאה, ככל שנהיה יותר דבקים בעניין, כך נגיע לאיכות חיים יותר טובה. אני הייתי שותף לנושא של המחזור בעיריית חדרה והייתי גם שותף לדברים אחרים של זיהומים מקומיים, שקשה היה לנו כרשות מקומית, ובטח ניסן גם לך היה קשה לאכוף ולבצע את הדברים הנדרשים. חשוב שאנחנו נירתם לעניין הזה. אני פונה אליכם, הדרגים המקצועיים וכל הארגונים, אצלי תמצאו דלת פתוחה, טלפון פתוח ואוזן קשבת לנושא הזה, כי הוא באמת אחד מהדברים החשובים ביותר לעתידנו. תודה.

כבוד השרה, כמה דברים קצרים: הייתי רוצה שכמו שיש לחשב הכללי שלוחה, נציג שלו בכל משרד ומשרד, יהיה גם קומיסר סביבתי...

זה לא יהיה בדיוק קומיסר אלא נציג.

ממש עם סמכויות.

אם ידרשו חתימה של איכות הסביבה בכל רשיון לכל מיני דברים, זה יראה אחרת.

זה צריך להיות לאורך כל הדרך ובכל משרד. כמו כן, הזכיר חבר הכנסת הרצוג את הנושא של מו"פ. בקדנציה הגודמת החלטנו להקים ליד אחד המשרדים מועצה של מדענים עולים, כי יש להם ניסיון ייחודי שהם מגיעים אתו מחוץ לארץ וזה נותן גישה אחרת, אסכולות אחרות. אני מציע שתעשי את זה וזה יוסיף מאוד.

לא לחוד.

דבר נוסף, ישובים סביבתיים: יש הרבה רצון בארץ להקים כאלה ישובים או להפוך ישובים קיימים שחלק מהם בהתדרדרות ולהפוך אותם לכפרים סביבתיים. אני חושב שזה ניסיון שכדאי מאוד לעודד אותו.

אני, כאזרח ותושב העיר הגדולה, סובל מאוד ממה שקורה ברחובות שלנו עם הלכלוך ואני חושב שאין משרד אחר שיכול לקחת את המשימה הזאת. אנחנו נצא למבצע כאשר נחליט על כך לניקוי הרחובות והכבישים.

דבר אחרון, יש לנו לפחות שני חוקים מאוד מרכזיים: חוק שיקום הסביבה וחוק החופים, שאנחנו מבקשים מהממשלה אישור להחיל דין רציפות ואנחנו באמת רואים משימה מרכזית בקידום החוקים האלה. אחר כך, יתווספו עוד חוקים חדשים.

תודה רבה. אני מתנצל בפני כל הנציגים של הגופים הוולונטריים שהגיעו ולא קיבלו רשות דיבור. נעשה זאת בישיבות הבאות. הישיבה נעולה.



(הישיבה ננעלה בשעה 10:50)