כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מעמד האישה/6323



3
הוועדה לקידום מעמד האשה
17.3.2003


פרוטוקולים/מעמד האישה/6323
ירושלים, כ' ב אדר ב, תשס"ג
24 במרץ, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה
יום שני, י"ג אדר ב' התשס"ג (17 במרץ 2003) שעה 10:00

בקשת אמהות חד-הוריות למכור כליה מגופן כדי לקיים את עצמן ואת ילדיהן - דיון
מהיר על פי הצעתו של חה"כ רשף חן.

חברי הוועדה: גילה גמליאל - היו"ר
רשף חן
אתי לבני
אורית נוקד
מרינה סולודקין
גדעון סער
מלי פולישוק-בלוך
גילה פינקלשטיין

רחל אגמון - ראש ענף בקרה ומידע, משרד העבודה והרווחה
שרי כהן - ראש ענף בקרה ומידע, " " "
אנה גלוק - האגף להכשרה מקצועית " " "
אריה כהן - ראש אגף הוצאה לפועל ארצי, הנהלת בתי המשפט
ד"ר רפי דרכמן - סגן רופא ראשי, המוסד לביטוח לאומי
דבורה בדר - אגף הגמלאות, " " "
הניה ששון - ראש תחום פרט בקבוצת חריגים, משרד השיכון
ברכה ארג'ואני - יו"ר הארגון לזכויות הדיור
תמר מיארה-הרטוב - מנכ"לית עמידר
ויקטור כהנא - יו"ר "יחד" - עמותת משפחות חד-הוריות
ג'ודי דון - נציגת " " "
ורד רביבו - " " " " - עכו
עדה הרצברג - הדסה ישראל
עו"ד אדית בר-יוסף - יועצת משפטית, ההסתדרות הרפואית
עו"ד תגריד ג'השאן - שדולת הנשים בישראל
רחל אייל
רלי בן דוד
סיגלית בן-שמעון - יו"ר אגודת הסטודנטים בבית ברל
אביטל מיכאלוב-גנון
מרים שירקון

דנה גורדון

אסתר אלפיה


בקשת אמהות חד-הוריות למכור כליה מגופן כדי לקיים את עצמן ואת ילדיהן

בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה. התכנסנו פה היום לדיון בנושא של אמהות חד-הוריות המבקשות למכור איבר מגופן כדי לקיים את עצמן ואת ילדיהן. זו סוגייה מאוד כואבת, ואני אומרת, עצם המחשבה למכור חלק מגופך. לאור מה שאני קוראת, בזמן האחרון, זה כבר הופך להיות ממש מגיפה, עם כל ההיענות של נשים רבות שלא מוצאות פתרון למצוקות הכלכליות הקשות שלהן, הן פונות לכל מיני מאכערים ומציעות למכור חלקים מגופן, בלי להבין את המשמעות של הסיפור הזה ושמנצלים את החולשה שלהם בנקודות האלה, וחלילה וחס תמצאנה את עצמן עם פגעים ונכות לכל החיים. אז חוץ מזה שהן עוברות על החוק בנקודה הכואבת הזאת, גם המערכת לא תכיר בהן לאחר מקרה שכזה.

נמצאים אתנו כאן היום נציגות ארגוני האמהות החד-הוריות, משרד השיכון, משרד העבודה והרווחה, הנהלת בתי המשפט, המוסד לביטוח לאומי, ארגון לזכויות הדיור, חברות משכנות ונציגות ארגוני נשים. אני רוצה למחות על כך שלמרות שהוזמנו נציגים של הבנקים למשכנתאות, הם לא מצאו לנכון לשלוח את נציגיהם.

אני רוצה לברך את חברי, חבר-הכנסת רשף חן על שהעלה את ההצעה לסדר היום של הוועדה.

שמי ברכה ארג'ואני מהארגון לזכויות הדיור, יש פה נשים שהולכות לעשות את זה, ומתכוונות לעשות את זה, זהותן חייבת להישאר חסויה. יש פה מצלמות, ואני פונה לכל אנשי התקשורת, אם הן לא אומרות בפירוש שהן מרשות לחשוף את זהותן, אנחנו נתבע אתכם. גברתי היושבת ראש, אני מבקשת שהחומר שיוצא מהוועדה הזאת יישאר חסוי אלא אם כן הן אומרות בפירוש שהן מוכנות להיחשף.

היא אמרה שיש כאן נשים שרוצות להישאר חסויות בדבר רצונן למכור כליה.

בדיוק, ולכבד את רצונן.

אני מציעה שאותן נשים שרוצות לשמור על חסיון, תאמרנה את זה עכשיו, כדי שמלכתחילה לא יצלמו אותן. ובכן, שתי הנשים האלה מבקשות לשמור על חסיון, בבקשה לא לחשוף אותן. תודה. כל השאר אפשר לצלם.

נמשיך את הדיון, ואני מבקשת מכל אחד מהנוכחים להציג את עצמו, ובקצרה.


(המוזמנים מציגים את עצמם)


שמי ויקטור כהנא, יושב ראש "יחד", עמותה למשפחות חד-הוריות, בראשון-לציון, מהקואליציה הארצית.

שמי ברכה ארג'ואני, יושבת ראש הארגון לזכויות הדיור של משפחות חד-הוריות. לצערי מאתנו התחילה הקבוצה הראשונה של 15 הנשים שהכריזו שהן רוצות למכור את אברי גופן. הגברת רלי בן-דוד, היום חברת מועצת העיר ירושלים, מרכזת ומטפלת בקבוצה הזו. לצערי, ברגע שההכרזה יצאה הצטרפו אלינו עוד עשרות רבות של פניות, לא רק של משפחות חד-הוריות אלא של בעלי משפחה בכלל. מדובר בתופעה, וחבל שאף שר רלבנטי, ואני מתכוונת לשר השיכון ושר העבודה והרווחה שלא הגיע לישיבה הזו, כי אני חושבת שצריך לטפל בבעיה הזאת ברמה הגבוהה ביותר. חבל שהם לא כאן, ואני מוחה על זה בגדול.

שוב, אני מבקשת מאנשי התקשורת, לא לחשוף את זהותן של הנשים.

שמי רחל אייל, אם חד-הורית לשלושה ילדים, אני נפלתי בין הכיסאות מ-1989, בית הדין הרבני, כל הבלגנים, ויתרתי על כל הרכוש, ויתרתי על מזונות לילדים בשביל לקבל את הגט. היה סיוט לגדל את הילדים, כל הזמן התגלגלתי עם הלוואות והגעתי למצב שפשוט הגיעו מים עד נפש. אני עבדתי כל הזמן, אף פעם לא ביקשתי עזרה מאף אחד, ועד היום אני עובדת, ואני לא מצליחה לעמוד בכבוד בכל הדברים.

שמי אביטל מיכאלוב, אם חד-הורית לחמשה ילדים. מי שמטפלות בי הן רלי בן-דוד וברכה ארג'ואני. אני לפני תביעה משפטית לבנק למשכנתאות. לפני שנה וחצי פוטרתי ממקום עבודה ומאז אני לא עובדת. אני בשלב סיום של מכירת הכליה שלי, ממש בשלבי סיום, לאחר בדיקות, לאחר כל מה שהיה עלי לבצע. כיום אני מקבלת הבטחת הכנסה של 2,400 שקל, בגלל פסק דין ממש מחורבן. בביטוח לאומי אומרים לי, את לא יכולה לקבל מאתנו כסף במדור מזונות, ועוד מורידים לי 400 שקל כל חודש מקצבת הבטחת הכנסה. אני לא רוצה שום קצבה, אני לא רוצה כלום, אני רוצה לעבוד, ואני רוצה להתפרנס בכבוד. אני גם רוצה ללמוד, אני לומדת היום במכינה הקדם-אקדמאית, אני רוצה ללמוד ומי שמטפלת בי זו רחל פרץ, אשתו של חבר-הכנסת עמיר פרץ. פניתי לדיקן אוניברסיטת בן-גוריון והוא אישר לי, נתן לי כסף וקיבלתי את כל האמצעים, אבל ברגע שאני מתחילה ללמוד מבטלים את קצבת הבטחת ההכנסה שאני מקבלת.

שמי מרים שילקון יושבת ראש העמותה למשפחות חד-הוריות בנצרת עילית וחברת הפורום הארצי. גם חסרת כל, חסרת דיור.

תמר מיארה מנכ"לית עמידר.

אני ראלי בן דוד, חברת מועצת העיר ירושלים, אם חד-הורית לשני ילדים, מובטלת, נמצאת באותו מעגל של אותן נשים חד-הוריות שנמצאות במאבק יום יומי של הישרדות לקיים את עצמי ואת ילדיי ומטפלת היום במאות משפחות, זה כבר לא רק חד-הוריות, אלא משפחות שמגיעות אלי מכל הארץ, לבנין העירייה בירושלים, שאולי אוכל לעזור להם רגע לפני שהם מוכרים את הכליה. הכליה זה הקש האחרון, זו התקווה האחרונה שיש לאותן משפחות על מנת לסגור חובות או על מנת להגיע לארבע קירות וגג.

אנחנו מדברים על נשים חד-הוריות שסך החובות שלהן נע בין 300 אלף דולר לחצי מליון דולר שזה ריביות, שזה הצמדות וזה השוק האפור. מדובר באמהות לילדים קטנים שלקחו הלוואות בשוק האפור מתוך חוסר ידיעה למה הן נכנסות והיום הנושים רודפים אחריהן, הן ישנות במקלטים ואצל חברים. רבותי, אם מישהו פה לא יבין שאנחנו נמצאים רגע לפני שאנשים נופלים כמו זבובים בגלל שהם הולכים למכור אברים או בגלל שהם מתאבדים - כמו שני מכתבי התאבדות שנמצאים במשרדי - אם מישהו פה לא יתעורר ולא יעשה דבר, ויפה שעה אחת קודם, נשים, אמהות לילדים תמצאנה את עצמן תלויות, ירויות, אחרי כדורים, אחרי לא יודעת מה. אני חווה את זה ביום יום, אני רואה אותן ביום יום. אני לא מדברת סטטיסטית, אני לא מדברת ניירות ואני לא מדברת מספרים, אני מדברת על נשים, פרצופים, שמות וילדים. תודה.
שמי רחל אגמון, מפקחת ארצית במשרד העבודה והרווחה ואחראית על נושא אמהות חד-הוריות.

שמי סיגל בן-שמעון, יושבת ראש אגודת הסטודנטים במכללת בית ברל, וכואב לי לשמוע את הדברים האלה.

ד"ר רפי דרכמן, המוסד לביטוח לאומי.

אריה כהן מהנהלת בתי המשפט, מנהל אגף בהוצאה לפועל ארצי.

עורכת-דין אדית בר יוסף, מההסתדרות הרפואית.

תודה.

יפתח את הדיון, חבר-הכנסת רשף חן שהעלה את הנושא לדיון מהיר. בבקשה.

הפרסום על כך שיש נשים חד-הוריות ששוקלות ברצינות למכור כליה צריך להיות נורה אדומה הכי חזקה והכי בוהקת שאומרת לנו שלמעשה עברנו את הקו האדום. לא ייתכן שבמדינה מתוקנת אנשים יצטרכו למכור חלקי גוף כדי לפרנס את הילדים שלהם, זה מצב שהוא פשוט מעבר לבלתי נסבל. במחלוקת שיש בפוליטיקה הישראלית, עד איפה אנחנו צריכים ללכת עם מדיניות סוציאלית, אני לא חושב שיש אחד שחושב שאנחנו צריכים ללכת כל כך רחוק בלא לתת תמיכה לאנשים נזקקים, ואם הגענו לשלב הזה, אנחנו צריכים לעצור, לנסות לפתור את הבעיה ויפה שעה אחת קודם, מפני שאנחנו מדברים על דיני נפשות, על הנפשות של ההורים שזה בעיקר נשים, ומדברים על נפשות של ילדים.

אני אב לשני ילדים קטנים והרעיון, לגדל לבד ילד אחד או שניים, נראה לי כמשימה בלתי אפשרית, אני חושב שזה מעל לכוחותיו של אדם נורמלי. ואם החיים יצרו מצב שיש אנשים ונשים שנאלצים לעשות את זה, אז אנחנו, כחברה, חייבים לתת להם את כל התמיכה ולעמוד לצדם במשימה זו שגם אם החברה תעמוד לצדן במאה אחוז עדיין זו תהיה משימה קשה מנשוא. המצב כרגע הוא שהחברה רחוקה מאוד מלעמוד לצדם של האנשים האלה, בין השאר בדברים שנראים, על פניהם, כשרירות לב, איזה מין ביורוקרטיה שהדעת אינה סובלת, ואם לנקוב בשניים ששמתי לב אליהן, יש את העניין הזה שלא לאפשר יציאה ללימודים, זה פשוט קונטרה-פרודוקטיבי, זה לא אנושי, אין בזה לא הגיון כלכלי ולא הגיון הומני.

לכן הגשתי הצעת חוק לתיקון העוול הזה, ובקרוב היא תועלה לשולחן הכנסת.

זה מתייחס ללימודים אקדמיים. אבל אם את רוצה קורס מקצועי, לא די בזה שלא נפתחים קורסים שהם רלבנטיים לשנות האלפיים ולקידמה, גם נסגרים מרכזים של לימודים תעסוקתיים. קח אותי ראלי בן דוד, ברזומה שלי, אני מנהלת שיווק, מנהלת אדמיניסטרטיבית, למדתי שנים, למדתי באוניברסיטה, לקחתי קורסים והשתלמויות בתחום שלי, מגיעה למסקנה, ואומרת, או. קי. אין לי עבודה כרגע, לא מוצאת עבודה בתחום שלי, תנו לי צ'אנס לעשות הסבת עבודה. אתה יודע מה? אני רוצה להיות צורפת, ספרית, קוסמטיקאית, תנו לי לעשות הסבה מקצועית. אני רוצה שתבינו פה דבר אחד בנושא של החד-הוריות, אנחנו לא מחפשות ליפול נטל על כתפי משלם המסים, אנחנו מחפשות את האלטרנטיבה המכובדת והריאלית על מנת להמשיך לקיים את עצמנו ואת ילדינו. לימודים זה כלי, לימודים מקצועיים זה כלי.

הנקודה היא שהמערכת כולה מוכנה לפתור את הבעיה או לעזור לנשים חד-הוריות בתנאי שהן עניות מאוד - והיא לא מוכנה - בשנייה שבה הן יוצאות מהקטגוריה של עניות מאוד, היא אומרת, אז אנחנו לא עומדים לצדכן. אני חושב שפה הבעיה. המערכת צריכה לזהות את הסיטואציה הזאת של נשים חד-הוריות כסיטואציה מיוחדת שנמצאת בקטגוריה נפרדת מהקטגוריות של עזרה סוציאלית לאנשים מעוטי יכולת ולעזור להן. צריך פשוט לשנות את המחשבה.

דוגמה ביורוקרטית נוספת שמטרידה אותי, הנושא הזה עם המכונית. אני לא יכול לדמיין איך זה לגדל ילד בלי שיש לך מכונית, כדי לקחת אותו ממקום למקום. עם שלושה ילדים באוטובוס? מכונית קטנה ומשומשת זה לא מותרות, ובכל זאת מתייחסים לזה, כי זה איזה מן קריטריון נוח לפקידים. המסר שצריך לצאת מפה זה שצריך להפסיק עם הביורוקרטיה ולמצוא קריטריונים שמתאימים לסיטואציה.

אני רוצה להעיר עוד דבר. גם אם הילד שלך נוסע לחו"ל במסגרת כלשהי, נשלח, את הרי לא יכולה לממן את הכרטיס שלו, ואת לא יכולה לממן את השהייה שלו. ואז, את מקבלת מכתב לגשת מיד לביטוח הלאומי. את מגיעה מפוחדת, מבוהלת, ואומרים לך, בתאריך זה וזה הבן שלך יצא לחו"ל וחזר ארצה בתאריך זה, מי שילם? מי מימן? ואז את אומרת, איקס מימן. תביאי מכתב מהאיקס שמימן את השהייה שלו בחו"ל. אנחנו תחת זכוכית מגדלת כל הזמן, לקבלת הבטחת הכנסה.

אחת הנציגות של האמהות החד-הוריות שמוכנה להבהיר את כל התמונה, ואז נפתח את בדיון. בבקשה.

לצערי, כמו שאומרת אביטל, מזה שנים אנחנו, המשפחות החד-הוריות, באמת נמצאות כל הזמן בפיקוח. מסתבר שהבעיה העיקרית שקיימת באמת היא שכל ההסתבכות הכלכלית של המשפחות החד-הוריות היא בגלל בנושא הדיור. כאשר הנושא של הדיור אינו ניתן לפתרון, 80% עד 90% מסך ההכנסה - ואני מדברת על סך הכנסה מהממוצע ומטה - הולך לכיוון לדיור, כך שלא נשאר שום דבר לכלום, לא ללימודים, לא לנסיעות, לא לבריאות, לא לכלכלה ולא למסים.

ואני באה ואומרת, אם אנחנו מדברים על צמיחה במשק, ואנחנו רוצים לעשות צמיחה במשק, צריך לדאוג לנושא הדיור, על כל ההשלכות שלו ועל כל הסעיפים שלו. כי ברגע שהאנשים האלה יפסיקו לשלם משכנתאות גבוהות, יפסיקו לשלם שכר דירה גבוה שצמוד למדד ולדולר, אז תהיה להם הכנסה פנויה לדברים אחרים, והם לא יצטרכו לקחת הלוואות בשביל לשלם את המכולת, את המסים או את המשכנתאות שמא ייזרקו החוצה. ואז, מסתבכים עוד יותר בשוק האפור, ובהלוואות אחרות נוספות, ובסופו של דבר הן מוצאות את עצמן במצב שיש להן יותר הוצאות מאשר הכנסות.

לכן, אני באה ואומרת, ברגע שיפסיקו להתייחס אלינו כאל אוכלוסייה שרוצה להתעלק על המדינה ולסחוט את המדינה אלא להסתכל באמת על המיוחד שבבעיות של המשפחה החד-הוריות, על המורכבות שלה ולהתייחס אליה ולהתמודד אתה בצורה מאוד מיוחדת וספציפית, לא מתוך רחמים.

מה הייתן רוצות שיקרה?

קודם כל, שיטפלו בנושא הדיור. נקודה. דיור, זאת אומרת, שכר דירה, פתרונות דיור, לשנות את כל הקריטריונים לאכלוס בדיור הציבורי; והנושא של החזרת משכנתאות. דבר שני, כל הנושא של המזונות, הבטחת הכנסה, ההתייחסות של בתי המשפט לנשים החד-הוריות בכל התהליך של בקשה למזונות או לתהליך של הגירושין. כל ההתייחסות המזלזלת הזאת, המאוד פוגעת ושלא דואגת לטובת האם ולא לטובת הילדים, צריך לטפל בזה.

דבר נוסף בנושא של ההכשרה והתעסוקה למשפחות החד-הוריות. ברגע שימצאו פתרונות נאותים בנושא של ההכשרה והתעסוקה וחינוך המעסיקים, אני מתכוונת במלוא הרצינות, לא תמיד המעסיקים מוכנים, נפשית ופיזית, לקבל למסגרת שלהם אם חד-הורית, הם לא בנויים לזה, צריך גם אותם להעביר איזה שהיא הכשרה וטיפול.

אני רוצה לשמוע, איך בכלל מגיעים למצב כזה שחושבים על מכירת איבר מהגוף?

את פשוט נכנסת למערבולת, ואת נכנסת לסחרחרה של חובות. אם אראה לך את כל החובות שיש לי כאן בתיק, 6 חודשים לא שילמתי חשמל, אני לפני ניתוק חשמל. 4 חודשים לא שילמתי משכנתא, אני לפני תביעה משפטית. ועד בית אני לא משלמת כי אין לי כסף. ברגע שאת מפוטרת מעבודה, הבן שלי מסיים י"ב, למסיבת הסיום הוא צריך 280 שקלים, אין לי לתת לו. 250 שקל תשלום של הבגרויות, אין לי לשלם לו. 240 שקל למסיבה של הילדה שעולה לחטיבה, אין לי לשלם. אין לי, רבותי, אין, אין כסף. אם יש לי כסף אני צריכה לקנות לחם, לקנות חלב. אז יש לי שני ילדים קטנים מהבעל השני והוא משלם את הגנים שלהם, את הביגוד שלהם, וכביכול, ויתרת על סכום נכבד של המזונות כדי שהוא יתחזק את הילדים. יש לי שני ילדים חולי אסטמה, זה תרופות, זה ביגוד, זה הנעלה, זה גנים עד שעה ארבע, ברווחה לא עוזרים לך בגן עד ארבע כשהוא אחרי גיל שלוש, זהו, גיל שלוש הוא מגיע - - -

את יודעת שזה לא חוקי במדינה שלנו לעשות את כל הדברים האלה.

ומה שעושים לנו זה חוקי?

חלילה, אני שואלת כדי לדעת איך מגיעים לזה בכלל?

היום אני בהיקף חובות של 60 אלף דולר, חוב. משכנתא, בנקים, הכל.

לא חוב של כל הדירה, לא של כל המשכנתא, זה לא כולל.

אחר כך זה של כל המשכנתא, לקחתי משכנתא ורכשתי בית. באותה תקופה לא עבדתי ובבנק למשכנתאות מבקשים ממך להביא לווה סולידרי שזה קירבת דם ראשונה, והבאתי את אבא של הילדים הקטנים שלי שזה לא קירבת דם ראשונה - הוא קירבת דם ראשונה שלהם - אז אישרו לי 90% במקום 95% משכנתא. נכנסתי למערבולת עם משרד השיכון, הם טענו שכביכול לקחתי משכנתא במרמה שאני לא אם חד-הורית ואני חיה עם גבר. שנה שלימה משרד השיכון רדף אותי עם חוקרים, לא נורמלי מה שאני עברתי.

אם לא משרד השיכון, ביטוח לאומי ירדוף אחריך, כולם ירדפו אחריך, אין לך שום זכות פה במדינה.

ואז מצאתי מודעה של מאכערים, יש הרבה מודעות של מתווכים בעיתונים: דרוש תורם כליה, לא צריך להגיד מוכר, דרוש תורם כליה, ומספר טלפון, ואני פניתי. הוא שואל אותך, בת כמה את? אם יש לך סוג דם O, כי אז סוג הדם שלך יכול לתרום לכל אדם, הוא הרבה יותר קרוב, הוא הרבה יותר תואם גנטי לכל אדם. אם עברת את גיל 40, הוא מציע לך 7,000 דולר. את לא יודעת מה הוא לוקח לכיסו, את יודעת מה את מקבלת. אבל אם את פחות מגיל 40, אז הוא מציע לך 15,000 דולר, זה הסכום. ואז החלטתי שאני לא מוכנה ללכת למכור את הכליה שלי בעד 15,000 דולר, זה טיפה בים עם היקף החובות העצום שיש לי.

הלכתי ופרסמתי מודעה שלי בעיתון "תל אביב והשפלה", ובאינטרנט, ועשיתי את כל הבדיקות הנחוצות. פנו אלי, אבל את לא יכולה לעשות את הניתוח הזה בארץ, כי בארץ את צריכה להיות עם קירבת דם ראשונה לאותו אחד שמקבל ממך את הכליה, ואם את לא קירבת דם ראשונה, אז אין מצב שתבצעי את הניתוח בארץ, הניתוח יכול להתבצע אך ורק בדרום אפריקה או בארצות הברית. ואז את זקוקה לאחד שצריך את הכליה ויש לו מספיק כסף בכדי לשלם לך את הכסף שאת צריכה ולממן את השהייה בבית החולים וכמובן, הטיסה הלוך חזור.

מבחינתך, איפה עומד עכשיו הנושא הזה?

אני לא מרשה לה, לא נותנת לה, אני מחזיקה אותה בשיניים.

היא לא מרשה לי, אבל אני או.טו.טו. לפני הנסיעה לחו"ל לעשות את זה.

אנחנו מנסים לעזור לה ולמצוא איזה שהם פתרונות אחרים. אני וראלי יושבות אתה ועם כל הנשים שפונות אלינו בנושא הזה, קודם כל, למנוע אותם מלעשות את הצעד הראשוני הזה, ואז לנסות ולמצוא איזה שהם פתרונות אחרים מול כל הבעיות האחרות.

האם הבדיקות האלה מתבצעות בארץ?

את כל הבדיקות ניתן לבצע בארץ. הכריתה עצמה וההשתלה מתבצעת בחו"ל.

חברת-הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

אני מאוד מסכימה עם אלה שאומרים שעברנו קו אדום, וזה דיני נפשות ואנחנו צריכים לעמוד לצדן. בכנסת ה-15, יחד עם נעמי חזן, רצינו לפתור קודם כל את עניין הדיור הציבורי של משפחות חד הוריות. דבר שני, רצינו לפתור את הבעיה של הלימודים. הגשנו חוק שעבר בקריאה טרומית בלי הסכמת הממשלה, אחר כך עם הסכמת הממשלה. הכנו חוק לקריאה ראשונה, ואחר כך היתה נפילה. למה? בגלל שהחליטו שלחוק יש מחיר. אם אמהות חד-הוריות יושבות בבית, זה בסדר, אם הן הולכות ללמוד, אז יש מחיר לחוק, וזה 200 מליון שקל. תשמעו על איזה סכום מדובר. אחר כך, בגלל הסירוב המוחלט של הממשלה הקודמת לפתור את הבעיה, הלכנו למר אורי יוגב ואמרנו לו שצריכים לתת פתרון ללימודים של אמהות חד-הוריות, כי אחרי שהלימודים הן יוצאות ממעגל העוני. אז היה איזה הסדר בין, שירנסקי, אורי יוגב וראש הממשלה, שאמהות יכולות ללכת ללמוד, ובאוניברסיטאות ישלמו להם מלגת קיום. הבחירות עברו, עכשיו עוד פעם תכנית הקיצוצים החדשה, הייתי אצל ראש הממשלה התחננתי ואמרתי, זה דבר שצריכים ורוצים לתת פתרון, גם הסברתי את הנושא הציני הזה 200 מיליון שקל שזה מחיר החוק. נראה מה יהיה.

תודה לחברת-הכנסת מרינה סולודקין.

חבר-הכנסת גדעון סער, בבקשה.

גברתי יושבת-ראש הוועדה, אני רוצה, קודם כל, לשבח אותך ואת חבר-הכנסת רשף חן על היוזמה בדיון המהיר הזה, ולהתייחס לשתי נקודות שעלו. הנקודה של המצוקה של האמהות החד-הוריות באמת קורעת את הלב. אנחנו צריכים להקדיש לה דיון נפרד כדי לראות מה ניתן לעשות בעניין הזה, תוך קביעת סדרי עדיפויות, מה הדבר החשוב ביותר מבחינת הציבור הזה. כדי שדיון כזה יהיה אפקטיבי, אני חושב שצריך לזמן גם את נציגי האוצר. קיבלתי את הנייר הזה שהוא מעניין אבל לא הספקנו לקרוא אותו, צריך לקיים דיון נפרד ורחב.

הנושא של סחר באיברים הוא נושא שיכול להתעורר גם אצל אוכלוסיות קשות יום אחרות, באותה מידה, והוא נושא קשה ביותר מבחינת כבוד האדם. כאשר אנחנו באים לאסור בחקיקה, אנחנו שמים את מלוא כובד המשקל, לא על אותן אמהות חד-הוריות או לא על אותן אוכלוסיות קשות יום כאלה ואחרות, אלא על אותם נציגים של המערכת הרפואית והפרה-רפואית שבביצוע הבדיקות, גם אם הפעולה עצמה מתבצעת בחוץ לארץ, בעצם מכשירות את הקרקע לדבר שחברה מתוקנת לא יכולה להרשות.

אני יודע שהיתה הצעת חוק בכנסת הקודמת שלא עברה. באותה מידה יכולנו ללכת בדיון כזה שהוא דיון רחב, בנושא סחר באיברים לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אבל, אני מציע, שאת, כיושבת ראש הוועדה, על דעת כל חברי הוועדה, תפני לשר הבריאות. המשימה של הסדרת הנושא הזה או איסור הנושא הזה בחקיקה או מניעת הנושא הזה בחקיקה, היא משימה שצריכה להיות מוטלת על כתפי שר הבריאות ומשרד הבריאות, כמי שיש לו גם את הבקיאות המקצועית וגם הליכי החקיקה באמצעותו יותר מהירים. בכך אנחנו נתקן מצב שמדרדר את מדינת ישראל מבחינת הנורמות למקומות שלא היינו רוצים להגיע אליהם.

זה בסדר, כי זה באמת מזעזע. אבל אני רוצה לדבר אתך על טרום כליות, על דברים שמתבצעים היום. היום, יש נשים שבבוקר הן עובדות במשרד עורכי דין וכנערות ליווי בערב. יש אמהות שרוצות להיות אמהות פונדקאיות והן יכולות להיות רק חד-הוריות. יש אשה אחת שיצרה קשר עם העולם התחתון בירושלים והיא בלדרית סמים.

לכן אמרתי שהוועדה הזאת חייבת לדון במכלול המצוקה של האמהות החד-הוריות בגישה מעשית, ללמוד את הנושא ולראות מה אותם דברים שניתן לעשות באופן מעשי, על פי סדר עדיפויות, עם הגורמים ומתוך הכרת, גם המגבלות, אבל גם מתוך רצון להושיט יד. לכן, אני לא מבטל את זה, אני רק אומר שנושא סחר באיברים, באופן ספציפי, בין אם עושה את זה אם חד-הורית, בין אם עושה את זה מובטל, בין אם עושה את זה כל אדם שהוא קשה יום ונקלע למצב הזה, ומבלי למעט מתופעות אחרות, הוא דבר שהמדינה, כמדינה מתוקנת, אינה יכולה להמשיך ולחיות עם זה.

תודה.

רחל אגמון, בבקשה.

שמי רחל אגמון, אני מפקחת במשרד העבודה והרווחה ואחראית על תחום פיתוח תכניות למשפחות חד-הוריות. דבר ראשון ליושבת ראש הוועדה, אני מגישה את החוברת שכולם מכירים אותה, חוברת שהופקה במהדורה שלישית ועומדת לצאת בימים אלה ברוסית וגם בערבית, של זכויות המשפחה החד-הורית.

רחל, החוברת הזאת לא רלבנטית.

אין שום זכויות לאמהות חד-הוריות, אין לנו שום זכויות, מטלטלים וזורקים אותנו, בגלל שאני גרושה אף מוסד לא מכיר בי, אבל אם הייתי אלמנה, הממסד היה פורס לי שטיח אדום, על מה את מדברת אתי בכלל. תתקנו את החוק נגד סחר באיברים, אף אחד לא יקום כאן לשלם לי חוב בסך 60 או 70 אלף דולר, והראשון שיבוא אמכור לו את הכליה שלי. אני אדם בריא ואם אני מוכרת את הכליה שלי אני יודעת שהמוסד לביטוח לאומי לא יכיר בי כנכה, ובכל זאת אני מוכרת את הכליה שלי, גם אם אהיה חולה עם הכליה השניה. אבל, אצטרך להשאיר סכום נכבד מהכסף כדי לכלכל את הילדים שלי בכבוד.

את המצוקה היא עוברת יום-יום. את המצוקה היא חווה.

ערב, ערב, אני מקבלת הביתה אוכל חם מאיזה גברת שעושה את זה בהתנדבות. על מה אתם מדברים פה.

קודם כל, אני אתך, ומי שמכיר אותי, כמו ברכה וויקטור שיושבים כאן, יודע את הרגישות שלי למשפחות חד-הוריות ואת המאמצים שאני משקיעה במשרדי שעד היום אין לו תקציב ייחודי למשפחות חד-הוריות. אני חוזרת ואומרת למנהלים שלי ולכל מי שצריך שהגיע הזמן לעשות משהו לאוכלוסייה המיוחדת הזו שמהווה כמעט 25% מהפונים ללשכות הרווחה.

כשבאתי לכאן חשבתי בשביל מה אני באה? המצוקה מוכרת ואתן זועקות מן הבטן, מן הכליות, ואני אתכן. לכן, הפתרון ראלי, צריך להיות במשאבים מכל משרדי הממשלה. חברי הוועדה, חברי הכנסת הנכבדים, בית המחוקקים מחוקק את החוקים, אנחנו לא משני צדי המתרס, אנחנו לא יכולים לדבר בשני קולות. לכן, המחשבה היא, ואני מתחברת למה שהצעת, לקיים דיון עמוק בבעיה ולבדוק מה כל אחד ממשרדי הממשלה תורם או עושה למען המשפחות החד-הוריות? מה יכולים עוד לעשות כאשר מדינת ישראל נמצאת באחת מהתקופות הקשות ביותר בתולדותיה.

אני נציגת משרד העבודה והרווחה, נמצאים פה נציגי משרד השיכון, המוסד לביטוח לאומי ואחרים. אני כל הזמן עסוקה בלחשוב מה אנחנו, במשרד הרווחה יכולים לעזור? המחשבות שלנו נעות בהנחה שמשרדי הממשלה האחרים המטפלים גם כן בחד-הוריות, עוזרים בתשלומי העברה וסיועים חומריים שונים. אנחנו מתמקדים יותר בסיוע חברתי ותמיכתי. אתמול הייתי במסיבת פורים – תיאטרון קהילתי - של המרכז למשפחות חד-הוריות בבת-ים, העלו הצגה מהיום יום שלהם. היו כ-250 נשים וקצת גברים. ישבתי עם המכובדים קדימה והקשבתי ומאחורי שמעתי אותם מגיבים על כל דבר. חברים שמכירים אותי יודעים שחלק גדול מהעזרה למשפחות החד-הוריות, זה הרגשת היחד, הרגשת התמיכה בין המשפחות לבין לעצמן.

פעם בשנה חוגגים להם את זה במתנ"סים, גם את המתנ"סים רוצים לסגור.

חוק משפחות חד-הוריות נחקק בשנת 1991 ובשנת 1994 היה תיקון לחוק. שרת העבודה והרווחה בזמנו, אורה נמיר, הקימה ועדה להתקנת תקנות, ואחת התקנות לחוק היתה, להחיל על אמהות חד-הוריות, את הזכויות שקיימות לפי חוק הביטוח לאומי לגבי אלמנים ואלמנות שזכאים לשיקום מקצועי, והשיקום המקצועי כולל גם רכישת מקצוע, מספרות ועד לימודים באוניברסיטה, ובמקביל לקבל דמי מחיה.

את מדברת על עכשיו או מה שיהיה בעתיד?

החוק הקיים עכשיו.

ההצעה של הוועדה, בראשות עורכת הדין בתיה ארטמן ממשרד הרווחה, היתה ,להחיל את הזכויות של האלמנות לכלל המשפחות החד-הוריות. הוקמה ועדה לענין הזה, והיו אלף דיונים בהשתתפות כל הנוגעים בענין, כדי לנסות לתרגם את ההחלטה הזאת. יש לי פה נתונים המצביעים שכלל המשפחות החד-הוריות מונות היום כ-120 אלף, כ-70% הן גרושות; 16% רווקות, ואלמנות הן הקבוצה היותר קטנה.

ואז קרו שני דברים. דבר ראשון. מצאנו – סליחה שאני נותנת דוגמה - שאשה גרושה אמא ל-5 ילדים בגילים שמתחת לגיל 18, שגרה בבית שמש, כדי שתשתתף בקורס שמתקיים בירושלים משעה 8:00 עד 4:00, צריכה לצאת מהבית בשעה 7:00 ולחזור בשעה 5:00. ואז, מי יקח את הילדים ומי יטפל בהם כשהם חוזרים מבית הספר ומהגן? אבל זה חלק מהענין, וכל זה עולה כסף. אנחנו יודעים שמכלל המשפחות החד-הוריות שיוצע להן המסלול הזה, כמו האלמנות, חלק לא צריכים את זה כי הם מסתדרים, וחלק, תמיד יחיו מקצבאות המוסד לביטוח לאומי. אבל יש עוד קבוצה של כ-40 אלף משפחות שאולי יוכלו לצאת מסיכון לסיכוי - נכון, זה שם המשחק, סיכון וסיכוי - ולכן, החוק הזה נתקע. הוא כבר עבר את מינהלת הביטוח הלאומי, וכבר היה לו תמחור שהגיע למליונים - - -

על איזה חוק את מדברת?

החלת הזכויות לאלמנים ואלמנות לפי חוק היטוח הלאומי, לכלל המשפחות החד-הוריות: שיקום מקצועי, במקביל לקבלת דמי מחיה. לדעתו של היועץ המשפטי שלנו, אי-אפשר להתקין תקנות אלא צריכים לשנות את החוק. המלצת הוועדה הועברה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, ונכנסה למגירה.

תודה.

חברת-הכנסת אורית נוקד, בבקשה.

הדיון הזה מאוד קשה, מאוד כואב ומאוד טעון, אבל אולי זה סימפטום לסיטואציה החברתית כלכלית שבה אנחנו נמצאים. יש אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, נכים, גמלאים ועוד רבים אחרים. מה שאני רוצה בכל זאת לחדד, וכאן באמת להודות לך חן, ולך גילה על הדיון הזה שנעשה בעתו. התמזל מזלכם שהיום תוגש התכנית של שר האוצר לאישור הממשלה - - -

למזלנו? איזה מזל? על הקיצוצים.

רגע, יושבים כאן נציגי התקשורת, חזקה עליהם שהם יעשו את עבודתם. הדברים שנאמרים פה בוועדה יצאו לתקשורת. אני חושבת שזה יכול לסייע לכן, לפחות, אם היה מי שחשב לקצץ ידע- - -

גם מנהל מחלקה בסורוקה שמרוויח 108 אלף שקל אמר, מה אתם רוצים ממני, אני גונב? אני משתכר בכבוד.

היום הנושא עולה לדיון בממשלה, אל תזלזלו בזה. זה דבר אחד.

דבר שני, אני רוצה להסב את תשומת לבכם שבמקרה, אני היחידה כאן מהאופוזיציה, חברי הוועדה הנוכחים, כולם חברי קואליציה, ואני מאוד מקווה שגילה, יחד עם חבר-הכנסת סער ושאר החברים משינוי יעשו את מלאכתם נאמנה וידאגו לכם. אני אעזור לכן גם בוועדת הכספים, ואני כבר מצהירה פה שאני אתנגד לכל פגיעה.

תתחילי לדבר לעניין במקום לדבר על פוליטיקה, כבר חמש דקות את מדברת רק על פוליטיקה, אולי תתחילי לדבר על הנושא.

למדתי משהו ממך גדעון.

לנושא עצמו, אני חושבת שצריך למצוא פתרון בענין ההכשרה המקצועית. אני חושבת שצריך לקיים שני דיונים, דיון אחד בממשלה, דיון רחב בהשתתפות האוצר, משרד הבריאות, משרד השיכון ומשרד העבודה והרווחה. לאחר מכן - - -

סליחה, נקודה. ולמקום הזה, לדיון הזה, להביא את המשפחות החד-הוריות והילדים, שהילדים יספרו מאיפה כואב להם יום יום.

זה דבר אחד. במקביל, אני חושבת שצריך לקיים דיון משותף לוועדת הכספים וועדת העבודה והרווחה על מנת שהכנסת תוכל להתייחס עניינית לנושא ולחוקק או לסייע לקדם אותם חוקים שהוזכרו קודם.

והדבר האחרון, אני מאוד מסכימה שצריך למגר את התופעה הזאת של סחר באיברים.

זה דיון בנפרד, אנחנו באים ושואלים את עצמנו למה הנשים האלה בכלל מגיעות למצב, סליחה, ואני לא מתביישת להגיד, שגם אני וגם ראלי חשבנו לעשות את זה, והתחלנו עם זה, כי אנחנו חשבנו על המצוקה האישית שלנו - - -

אבל אני רוצה לעזור לך.

אתם רוצים לעזור לנו, זה הבית, זה המקום לשנות חוקים, לחוקק חוקים, לא בדיבורים. אני מאוד מכבדת את מה שהגברת אגמון אמרה שצריך תקציבים ושהמשרדים, שום דבר, חוק זה הבית הזה, מפה זה יוצא.

ויקטור כהנא, יושב ראש "יחד", עמותה למשפחות חד-הוריות בארץ. בבקשה.

כשמדברים על משפחות במצוקה, מראים בטלוויזיה מקרר ריק. אנחנו הנציגים בשטח שמבקרים בבתים יודעים שמקרר ריק זו בעיה קטנה - כמו המצב של אביטל עם 5 ילדים - אני מבקר בבתים, אנשים אוכלים קירות, זה המצב, ואין לנו מענה. אני מתעסק בנושא הזה שנים רבות ואני מתבייש, אין לי תשובה, אין לי מה להגיד להם. זהו.

אני רוצה להזכיר לתקשורת, למי שהגיע יותר מאוחר, יש כאן שלוש נשים שלא מעונינות שיצלמו אותן, אני מבקשת לזכור זאת.

הרושם שלי הוא שהנושא הזה מפוזר בין הרבה משרדים ורשויות ואין לעסק הזה לא אבא ולא אמא, והאם החד-הורית, מטורטרת וצריכה ללכת ממשרד למשרד כי אין אף אחד שזה הבייבי שלו והוא מטפל בזה. אני רוצה לשאול את נציגי הגופים השונים שמדברים כאן אם יוכלו להתייחס לאפשרות לרכז את הזכויות האלה במסגרת, ואיזו מסגרת הכי רצויה?

אני רוצה לשאול את נציג ההוצאה לפועל, אריה. לאור המצב היום, זה לא סוד שאנחנו המשפחות החד-הוריות מסובכות בחובות, בשיקים חוזרים, בהוראות קבע, אם זה לעירייה, חובות שאנשים השאירו, חובות לבנקים, כל יום דופקים לנו בדלת. נכון להיום, אני יודעת שאסור להוציא צו מאסר נגד אם חד-הורית. אבל, כן אפשר להוציא מטלטלין, כמו טלוויזיה, מערכת, מקרר, מיטות או הריהוט בסלון - - -

לא מוציאים מהבית, ביטוח לאומי מוציא מהבית.

סליחה, אני קרבן, לי באו להוציא מהבית, אל תגידי לי לא מוציאים מהבית. מוציאים לנו מהבית. אני דורשת, אם אפשר, לא יודעת איך, כמו שלא אוסרים נשים חד-הוריות, לא להוציא מטלטלין מהבית, אתה מוציא לנו מיטה, אין לנו איפה לשים את הראש. לא מזמן היו מהוצאה לפועל אצלי, אצל ראלי בן דוד, חברת מועצת העיר ירושלים, באו להוציא לי דברים מהבית, אל תגידו לי לא. אל תגידו לי לא.

הם רק מאיימים עליכן.

שלילי, עברתי את שלבי האיום. לא להוציא מטלטלין מהבית של נשים חד-הוריות.

אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת. עצם ההוצאה לפועל לא פותרת את הבעיה של החובות. מוציאים מיקרוגל שעולה 300 שקלים, מוכרים אותו ב-80 שקלים, עלות ההוצאה לפועל היא הרבה יותר גדולה, ואיך זה בדיוק פותר את הבעיה?

ההוצאה לפועל פועלת מכוח סמכות החוק והתקנות. את החוק אפשר לשנות, ואם יש דברים שיש צורך לתקן אותם, אפשר לבוא ולתקן.

לגבי הוצאת מטלטלין - לא משנה אם מדובר באם חד-הורית או מישהו אחר - החוק קובע כמה דברים. דבר ראשון, לא ניתן ואסור להוציא מטלטלין שהם לצרכי מחיה וצרכי עבודה של האדם. איש הוצאה לפועל שביצע הליך כזה, למעשה, עבר על החוק ועשה עבודה לא תקינה. אפשר לבוא להוצאה לפועל, לבקש להופיע בפני שופט בבית משפט השלום היושב, כוועדה, לצורך הנושא הזה, ותפקידו לדון באותם בעלי תפקיד שעשו את העבודה לא על פי החוק.

סליחה שאני קוטעת אותך, למה אני לא יודעת שדבר כזה קיים? למה אין לי פתק מול עיני שאומר: גברת כשמגיעים אליך מהוצאה לפועל, לא יבוא שוטר אתו, ולא יבוא אתו נציג של בית משפט, ולא יבוא איש שייקח את החוק לידיים וייקח כסא של ילד בן שנתיים שיושב על הכסא הזה ואוכל.

אז אני אומר, בחוק כתוב חד-משמעית שיש ועדת אישורים בראשותו של שופט בית משפט שלום. נכון, יש עוד הרבה דברים שאולי את לא יודעת, אפשר לבוא ולספר. אבל, הזכות להגיש תלונה נגד בעל תפקיד שלקח ציוד כזה, עומדת לך.

אתה בוודאי מבין שהפתרון הוא שזה לא יקרה מלכתחילה.

ורד רביבו

אולי נבקש ממנו רשימה של הפריטים שאסור להם להוציא.

סלון הוא לא צורך קיומי, פינת אוכל היא לא צורך קיומי אבל היא חלק מהבית.

דבר נוסף לגבי ציוד. החוק קובע שציוד מסכום מסוים - והיום מדובר על סכום של 500 שקל – לא מעקלים ציוד בערך הזה. לגופו של עניין, אין שום בעיה להגדיר את זה בחוק ובתקנות. אם החוק יתוקן וייאמר בו שלגבי אם חד-הורית לא ניתן לעקל - כל ציוד שיגדירו בחוק, כל דבר שיופיע בתקנות - אנחנו הראשונים שנקיים את החוק ונעבוד לפיו.

לגבי נושא החובות. בנושא של מזונות, המערכת המשפטית הלכה הרבה מאוד, בהרבה תחומים. אם יש מקום לשפר, נבוא ונשפר, אבל בנושא הזה של מזונות ואם חד-הורית, יש דברים שלא קיימים לגבי שום אשה אחרת ולאף אחד אחר בבית משפט. זה מתחיל באגרה, גם אגרה למאסר, גם לפתיחת תיק, אין אגרה של פתיחת תיק, אין אגרה של מאסר - - -

אין אגרה לאם חד-הורית בפתיחת תיק?

מי שמביאה דו"ח סוציאלי לא משלמת.

זאת אומרת, אני צריכה להיות בתחתית, כי אני שילמתי אגרה.

מה קורה עם אחת כמוני שהגרוש שלי ברח לחו"ל, ואני מגדלת שני ילדים על פת לחם. שהבאתי אותם מקנדה, על מנת שיגדלו פה, כחול לבן, והוא ברח. והיום, אומרים לי, גברת, את לא נכה, לא מכירים בי. למה? אני יכולה לקבל תשובה? למה ילדי לא ילכו גאים לבית הספר עם כל הילדים כשהם מחופשים, ועם משלוח מנות? למה אני צריכה להגיע לדברים האלה? את הולכת לרווחה, את לא מוכרת נכה בגלל שאת לא חולת דיאליזה. אני חולת - - - אני אחרי ניתוחים קשים שעברתי ואני שורדת. ואני לא אחזור לקנדה, לא אוותר, אני הבאתי אותם הנה שיגדלו כחול לבן, שיקבלו את החינוך שלנו, שישרתו כמו שההורים שלהם שירתו. למה לא נטפלים אליהם? למה אתה, כאיש הוצאה לפועל לא נותן את הדין? יש לי כתובת, יש לי לאן, יש לי הכל, כמו שהוא אזרח קנדה, אני אזרחית קנדית, כמו שהוא ישראלי, גם אני ישראלית. למה היום אתם מורידים ממכם את העול ודופקים לי בדלת?

צריך להבדיל, יש פה דברים שמדברים על הוצאה לפועל של ביטוח לאומי, זה לא שייך להוצאה לפועל של בתי המשפט. יש בארץ כמה גופים של הוצאה לפועל, כמו: ביטוח לאומי, מע"מ, מס הכנסה, הפועלים לפי חוקים שונים. הם עובדים על פי חוק מסים (גבייה), ואנחנו עובדים על פי חוק ההוצאה לפועל. אם רוצים לשנות, צריך לבדוק איזה חוק רוצים לשנות, כל בעיה לגופה.

בהוצאה לפועל יש מערכת שיפוטית, יש ראש הוצאה לפועל, כל בעיה כזו, כל בקשה לחקירת יכולת מובאת לפני ראש ההוצאה לפועל שהוא הסמכות השיפוטית, והוא הקובע והמחליט, ויש אפשרות לכל אחת ואחד להגיע להוצאה לפועל, לבקש חקירת יכולת, ובמסגרת חקירת היכולת אפשר להגיע - - -

בוא ואגיד לך משהו, עכשיו זכיתי במשפט שיהיה תקדים, והוא יופיע השבוע בעיתון. תבעתי את חמתי וחמי שנפטר, זכרונו לברכה. זכיתי במשפט. התיק אצלכם בהוצאה לפועל. 3 חודשים לחמתי, עד היום שקל לא ראיתי, וטלפונים הולכים לי, ואין לי כסף לטלפונים, ואין מענה. ב-31 לחודש אני נפגשת עם השופטת, מה עלי להגיד לה? הוצאה לפועל מזלזלים בי? הוצאה לפועל לא מסתכלים עלי? יש לי את הדו"ח של הטלפונים אליה. תתנו לי תשובה על זה.

אריה תודה רבה.

חברת-הכנסת אתי לבני, בבקשה.

האמת היא שאני לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל, החשיפה הפרטית היא מאוד קשה, ואם אנחנו רוצים לפתור משהו ברמה הציבורית, אנחנו צריכים לחשוב ברמה יותר כללית. אני מציעה שהוועדה לקידום מעמד האשה תיקח על עצמה את הנושא של האמהות החד-הוריות, כמו שאמר חן רשף, זה מפוזר. כל אחד מאתנו יקח תחום אחד שהוא יהיה אחראי עליו, שיתמחה בו וידע מה קורה שם. שמעתי כל מיני דברים ואני לא עד הסוף מבינה, ואני מציעה שנתחיל להיות הכתובות לוועדות האחרות ולמשרדים השונים בנושאים המסוימים האלה.

יש בציבור הרבה עמותות שיכולות לשמש עזרה גם למקרים הפרטיים. את דיברת על הסתבכות בשוק האפור. אז אני יכולה לומר לך שלשכת עורכי הדין הקימה מערכת של עזרה ללא שכר למעוטי יכולת, זה נקרא "פרובונו" - זו מלה לטינית, היינו, שכר מצווה – אני מכירה את זה, אני מקושרת לגופים האלה. אתן מקבלות את עורכי הדין הכי טובים שיש, בחינם, והם נותנים את זה כתרומה לקהילה. צריך לדעת ולהעביר את האינפורמציה הזאת, ובמקרים של הסתבכויות, אנחנו יכולים להפנות ולתת פתרונות למצוקות הפרטיות במקרים כאלה.

לאחר שנרכז אותם, נוכל להעביר את זה לגופים שאמרת.

בדיוק.

עכשיו, יש את בתי התמחוי שדיברת עליהם. גם הגופים האלה קיימים, אפשר לראות את מקומות המצוקה שדורשים פתרון מיידי, אפשר לחבר את זה, אפשר לגרום לכך שיהיו פתרונות מקומיים ברמה של בתי התמחוי - - -

לא צריך בתי תמחוי, יש לנו בעיה עם הילדים שלא מוכנים לגשת לשם מעלבונות של החברים בבית הספר ובגנים.

אז בואו נמצא פתרון אחר שהאוכל החם יהיה במקום אחר, אתם לא מוכנים. גמרנו.

אנשים מתביישים לגשת לשם, לא כולם מוכנים ללכת.

בסדר, אז לא יקראו לזה בית תמחוי, יקראו לזה שירות האכלה.

לא יקראו לזה כלום, צריך להגדיל את התקציבים למשפחות החד-הוריות, לתת קצבאות הרבה יותר גבוהות.

קצבאות יותר גבוהות, הלא רק עכשיו קיצצו את הקצבאות, האם מצבן היה יותר טוב? גם כן המצב היה על הפנים. המצב הוא קשה, אין לזה פתרונות. ננסה למצוא פתרונות מערכתיים. אנחנו כוועדה ננסה ונהיה כתובת. חוץ ממלים, אני מצטערת, אין לי פתרון.

זו לא תשובה, אין פתרונות. זו לא תשובה.

אני מבקשת את השם של האיש מההוצאה לפועל, ואתה תפטר אותו, היא לא צריכה לדעת מה כתוב בחוק, הוא צריך לדעת מה כתוב בחוק, ואם אתם לא מלמדים אותם ומחנכים אותם, ואתם מקבלים משכורת מהמדינה, זה פשוט לא בא בחשבון. את תתני לי את השם, ואם האיש הזה לא ישלם את הדין על הדברים האלה, זה לא בא בחשבון. אני אקבל ממנה את השם, אעביר אותו אליך ואעקוב לראות מה עשית.

חברת-הכנסת מלי פולישוק-בלוך, בבקשה.

אני רוצה למקד מספר דברים. לא אחזור על כל המצוקות, אני חושבת שזה מאוד ברור וכואב. אגב, אני לא חושבת שמכירת חלקים מהגוף זה פחות קשה ממכירת הגוף עצמו, כשאת מוכרת את הנשמה שלך והופכת להיות זונה בשביל להביא כסף לילדים, מבחינתי זה היינו הך. שני הדברים חמורים.

אני חושבת שאנחנו צריכים להתמקד בשני נושאים. קודם כל, הדיור, זו הבעיה העיקרית. כבר בשנת 2002, באחת התכניות הכלכליות שהיו, הורידו כמעט בחצי את הסיוע בשכר דירה, ואני לא יודעת כמה עוזרים 100 דולר למי שאין לו בית. לא שאני מזלזלת ב-100 דולר אבל בוודאי זה לא מספיק. אז צריכים להתמקד בנושא הזה, איך פותרים את בעיית הדיור. זה נושא אחד. אנחנו צריכים להיכנס לזה יותר לעומק.

דבר שני, אני לא חושבת שהגדלת קצבאות זה הפתרון. זה אולי נותן עוד כמה גרושים לכיס, בטווח הקצר, אבל זה בטח לא יהיה פתרון. זה לא מוציא את האנשים מהמצוקה. אנחנו רואים, בשנים האחרונות, וזה לא רק בהקשר של אמהות חד-הוריות, זה בכל הציבור שזקוק לעזרה, ככל שיש יותר קצבאות, יש יותר עניים במדינת ישראל. זאת לא הדרך.

מה כן הפתרון? דברים שאמרה אביטל בהתחלת הישיבה שאין לה עבודה והיא לא מסוגלת למצוא עבודה. אנחנו צריכים לשים את הדגש על איך אנחנו מאפשרים שלנשים האלה תהיה תעסוקה שתוכלנה להתפרנס, גם הכבוד יחזור אליהן, וגם הכסף. זאת הדרך היחידה להוציא אותן מהמצוקה, ועל זה צריכים לשים את הדגש, ולמצוא את הדרכים, בהכשרה מקצועית רלבנטית, בהשכלה, ופשוט לעזור להן למצוא עבודה. זאת הדרך היחידה שאני מכירה. על שני המוקדים האלה אנחנו צריכים לשים את הדגש.

יש עכשיו תכנית כלכלית חדשה. אנחנו צריכים להיכנס לנישה הזאת, ולצאת בדרישה להקים מיידית – כאן לא יפתרו את הבעיות הכלכליות, אנחנו יודעים את זה – ועדה משותפת של ועדת הכספים והוועדה למעמד האשה שתתמקד בהקשר של התכנית הכלכלית החדשה בשני הנושאים האלה שדיברתי עליהם.

אני אמרתי ועדת העבודה והרווחה, אני חושבת שצריך להוסיף גם את ועדת הכספים.

וצריכים לשים את הדגש, ההתמקדות היא ועדת כספים והוועדה שלנו כדי לתקן את העוול הזה. נקודה. בהקשר, כמו שאמרתי, עבודה והכשרה מקצועית.

ומשפט אחרון מתקשר למה שאמרה קודם אתי. נכון שצריך למצוא את אלה שלא יודעים לעשות את העבודה שלהם ולהעניש אותם. אבל, אני חושבת שהוועדה הזאת צריכה להכין חוברת או איזה שהוא נייר שיגיד לאנשים שלא אמונים על החוק, מה הזכויות שלהם. פשוט לא יודעים מה הזכויות שלהם.

שלא אקבל תשובה מראש לשכת רווחה בעכו, סליחה, אני לא חייב להגיד לך את החובות, ולהגיד לך מה מותר לך ומה אסור לך, עד שתגיעי למנהל והוא בעצמו - - -

אנחנו נדאג להוציא חוברת שתעגן את כל הזכויות של האמהות החד-הוריות, ונעביר אותה דרך המוסדות.

סיגל בן-שמעון, יושבת ראש אגודת הסטודנטים במכללת בית ברל, בבקשה.

אני מורה לחינוך מיוחד ואני רוצה להגיד לכם שמצבן של האוכלוסיות שאני עובדת איתן, ומצבם של הילדים בפרט, קשה יותר ויותר משנה לשנה, וזה כואב לי מאוד. אתם לא יודעים כמה שהמצב בחינוך, ובחינוך המיוחד בפרט, קשה. ועכשיו, עם כל הקיצוצים שיבואו בחינוך, הילדים פשוט מתדרדרים לפשע. אני יכולה להגיד לכם שתוך שנה המצב הנפשי של הילדים, בעקבות מה שקורה במשפחות שלהם הוא קשה ביותר.

חברי הכנסת, אתם צריכים לחשוב איפה אתם רואים את החברה שלנו בעוד כמה שנים? תראו את המצב. הכנסת מלאה ועדות, ולדעתי, כל אחד צריך להתחיל לעשות ולשנות. להצביע נגד קיצוץ בתקציבים ולהעלות את נושא החברה על סדר היום. בטחון, נכון, אני מסכימה, אבל אני מפחדת לצאת החוצה, אני רואה את הפשע ואת הילדים. בתוך כמה שנים אנחנו נפחד לצאת החוצה. אז אני מציעה שנתחיל לעשות. מספיק עם ועדות, ועדות ודיבורים. צריך להתחיל במעשים, וזה גם תקציבים, זה גם הכשרה, זה גם הרבה דברים שדיברו כאן ביחד, אבל להתחיל לעבוד ולעשות. ואתם יודעים מה? את מבחן התוצאה, נראה גם בקיצוצים שהולכים להיות עכשיו.

תודה רבה.

גברת הניה ששון ממשרד השיכון, בבקשה.

לצערי, הדף שהעברתם פה בהחלט משקף את מה שקרה במשרד השיכון בקיצוץ המאוד משמעותי בסיוע בשכר דירה. עלתה פה דרישה, ושמעתי את זה מכמה אנשים, לגבי ההבחנה בין אלמנות לבין חד-הוריות, גרושות או רווקות. אני רוצה להבהיר שבמשרד השיכון אין הבחנה כזאת בחוק, ולא משנה מה מעמדה האישי. כמובן שראינו את הקיצוצים ולצערי הקיצוצים הולכים וממשיכים, ואת זה כולם חייבים לדעת, משום ששכר דירה, כפי שאמרה פה חברת-הכנסת פולישוק, 576 שקלים לאם חד-הורית נתמכת הוא ממש סמלי.

מצד שני, אני רוצה גם לציין שעל פי החלטת הממשלה, כל אם חד-הורית, חסרת דירה, זכאית לסיוע בשכר דירה. כלומר, לא רק הנתמכות אלא כל האמהות החד-הוריות.

מה קורה אם היא מתחילה לחיות עם מישהו?

יש פה חוק אמהות חד-הוריות שחל לטוב ולרע. לכן, כאשר היא מתחילה לחיות עם מישהו, והוא ידוע בציבור שלה, היא כבר משפחה, היא לא חד-הורית.

גם אם הוא לא אבא של הילדים.

גם אם הוא לא אבא של הילדים.

ומה ההגיון בזה?

משום שאם היא מקיימת משק בית משותף, אדם נוסף, אז היא כבר משפחה, היא כבר לא חד-הורית.

אבל אין עליו שום נטל חוקי לפרנס את הילדים האלה, את לא חושבת שזו בעיה? אנחנו גם מאלצים אותן לחיות בשקר ולהתחבא.

· - -

זה לא נוח, אבל זה החוק.

אנה גלוק, ממונה על הכשרת מבוגרים באגף להכשרה מקצועית של משרד העבודה, בבקשה, תתמקדי באמהות החד-הוריות.

בוועדות קבלה להסבה מקצועית אנחנו נותנים עדיפות לנשים חד-הוריות. יש הנחיות, ועדת קבלה יודעת, אם באה אם חד-הורית, יש לה עדיפות על פני אחרים להתקבל לקורסים להכשרה מקצועית. אין לנו נתונים כי בקורסים שלנו אנחנו לא סופרים את האמהות החד-הוריות. עכשיו, אנחנו חושבים לעשות זאת כדי שנוכל לעמוד יותר לקראת האוכלוסייה שפונה אלינו. השנה, עם חוק ההסדרים החדש, אנחנו חושבים שיהיו אלינו יותר פניות בגלל שכבר עברו שנתיים, ואמהות חד-הוריות רבות חייבות לעבור את מבחן התעסוקה, כך שאנחנו מתארגנים לתת פתרונות לקבוצות האלה.

מדוע אין נציגה אחת שלנו בוועדה?

מה הערך המוסף?

את יודעת כמה נשים פנו אלי שהוועדה הזאת עושה ניפוי משפיל.

בהמשך עבודת הוועדה, כשנדון יותר לעומק על הנושאים השונים, עם נציגי האוצר, משרד הבריאות, ועדת הכספים, וועדת העבודה, ונציגים של מוסדות אחרים.

ברשותכם, אנה גלוק לא סיימה את דבריה. אז בבקשה.

שמעתי תלונות על יחס לא יפה בוועדות קבלה. אתן לכן את שמי ומספר הטלפון שלי, ותפנו אלי בכל תלונה, אסור שיהיה דבר כזה. כל תלונה שתגיע אלי אטפל בה אישית.

בתום הישיבה תפנו אליה והיא תיתן לכן את מספר הטלפון שלה.

שרי כהן, מנהלת המחלקה לקידום נשים וכישורי עבודה במשרד העבודה, בבקשה.

בתשובה לדברים שנאמרו כאן, אני רוצה לציין שבאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה יש יחידה שממונה על נושא קידום נשים ופיתוח כישורי עבודה. כידוע, יש בעיות קשות בלהיות אשה בגיל 40, עם כל המשמעויות ופערי שכר, אבל גם כדגש על נשים, ולגבי נשים חד-הוריות, משתדלים לתת תשומות נוספות של הכוונה לחזרה לעבודה וזה המכסימום שאנחנו יכולים לתת. כחלק מהכשרה מקצועית, זה לא רק ללמד מקצוע, גמרתי ללמוד מקצוע, מה היא עושה עם זה אחר כך? וזאת התשומה הנוספת שאנחנו נותנים באמצעות היחידה הזאת, לנשים בעיקר, איך להיערך ולצאת לשוק העבודה, לבוא מול מעסיק, להתמודד עם כל הקשיים שיש ולעשות את זה בצורה הטובה ביותר לנשים שנמצאות אצלנו בקורסים. אנחנו עושים גם הרבה מאוד לציבור גדול של אמהות חד-הוריות שמשתתפות בסדנאות בקהילה , נשים שמכל מיני סיבות, בעיקר חד-הוריות, כי הן לא רשומות בלשכה וקשה להן לצאת לעבודה, לתת להן את המשאבים עוד לפני השלב הזה. וכמו שאמרה אנה, עם חוק ההסדרים החדש, הרבה יותר נשים חד-הוריות תחויבנה להיכנס למעגל העבודה בגלל מבחן תעסוקה, אנחנו נערכים להגדיל את המשאבים האלה.

תודה.

תמר מיארה-הרטוב, מנכ"לית עמידר, בבקשה.

אני חושבת שחסר פה נציג עיקרי לכל הדיון, וזה נציג האוצר. הכל מתחיל ונגמר במסגרות של היכולות התקציביות שאנחנו מקבלים מהאוצר. במסגרת שלי, אני, כמנהלת חברה שמנהלת 80 אלף יחידות דיור, לפעמים אני חורגת מהחוק, לאור המצוקה הנוראית שאני חווה ביום יום. רק לאחרונה עמדנו לפני פינוי של משפחה חד-הורית עם 4 ילדים קטנים, זה נעשה כשהאמא הלכה לעבודה, קבלן הפינויים פינה את החפצים והילדים הגיעו מבית הספר. זה היה מראה קורע לב. ברגע שנחשפתי לזה, נתתי הוראה להחזיר מיד את החפצים לבית. פעלתי מול משרד השיכון באופן אישי, על מנת לבדוק את הזכאות שלה, למרות שהיתה פולשת טרייה ומכוח החוק הייתי חייבת לפנות אותה. עוד הוריתי לאנשים שלי, בדרגה האחרונה, בעת גביית חובות שכר דירה, לטפל בחד-הוריות ממש בסדר האחרון ולא להעמיד אותן כשווה בין שווים לזוגות בעלי הכנסה וכן הלאה. כיוון שאנחנו, החברות הממשלתיות, נתונות לביקורת, גם ביקורת המדינה, ואם החוק לא ישונה, יימצאו שאנחנו פועלים בניגוד לחוק ונחשפים לאחר מכן לביקורות ולכל ההשלכות.

לכן, אם רוצים לשנות, צריך לשנות את החוק.

יש לך הצעות קונקרטיות בנקודות מסויימות.

יש לכם מספיק דירות במאגר?

יש היום דירות בקרית שמונה, בדימונה, בירוחם, במצפה רמון.

וזה תוצאה של חוק הדיור הציבורי.

התשובה היא לא. לעניות דעתי ולפי תפיסתי, חוק הדיור הציבורי היה די אומלל. יש היום אלפי דיירים שזכאים להנחה מירבית של 90% והם לא מממשים את זכות הרכישה שלהם כיוון שהם רואים מה קורה לשכן שרכש את הבית. כיוון שזו ירושה לילדים, הוא סמך עליהם, אבל מסתבר לו שאין מי שיתחזק לו את הדירה, אין מי שיטפל בו, וזה אסון נוראי. בקרוב מאוד יתנו על כך את הדעת.

שמי ג'ודי דון, אני מהפורום הארצי של משפחות חד-הוריות. אני רוצה לדבר על כמה דברים מאוד חשובים. במשך שנים אנחנו שומעים שיש המון זכויות לחד-הוריות, אבל בשורה התחתונה אין לנו זכויות, וכל בחירות מורידים לנו, יותר ויותר, את הזכויות. מה זאת אומרת? פעם הסיוע בשכר דירה היה 1,200 שקל למשפחה עם שני ילדים, היום זה 600 שקל, וגם את זה עומדים להוריד, כי היום יש קריטריונים, וילד מגיל 16 האם כבר לא זכאית לקבל סיוע בשכר דירה, זה עומד להיכנס.

זה לא נכון.

ג'ודי, אם אפשר באופן כללי, כי קיבלנו את הפירוט של כל התנאים.

עידוד יציאה לעבודה. אין עידוד יציאה לעבודה. חד-הורית מאוד רוצה לצאת לעבודה, לא מפרגנים, לא מוציאים, אם זה לעזור לה למועדוניות, צהרונים, גנים.

מה המצב עם מעונות יום, יש אפשרות לשים את הילדים במעונות יום?

אם אם חד-הורית יוצאת לעבודה, כל הכסף יוצא למעונות - - -

ג'ודי, לקחנו את זה לתשומת הלב, ואמרנו שנקים ועדה משותפת. אז ברשותכן, אנחנו צריכים להתקדם.

נושא המעונות, איפה זה תקוע. אתן לך דוגמה מבאר שבע. זה נקרא הועדה. ברגע שילד הולך למעון יום בסיוע הרווחה, צריך להביא הועדה למעון, כלומר דרגה אחת או שתיים, דרגה שקובעים לך. יש הרבה מאוד ילדים שההועדה הזאת תקועה אצל גזבר העיר כי אין כסף.

זה חוזר על מה שאמרתי קודם, יש 17 אלף גופים שאף אחד לא יודע מה עושה השני. אני צודק שאני מניח שכדאי שמשרד העבודה והרווחה יטפל בכל?

בוודאי.

סל בריאות. יש סל בריאות. נניח שמשלמים לקופת חולים, ברור מאליו, כל אדם צריך לשלם קופת חולים, ויש קופת חולים, אם את לא יכולה, ביטוח לאומי משלם. מה קורה עם בעיות שיניים של ילדים שהכל רקוב ונפוח להם והם לא יכולים לטפל בדבר כזה.

לפני שבועיים הגשתי שאילתה לשר הבריאות בנושא הזה.

ג'ודי אמרתי בתחילת דברי שנחזור ונקיים דיון של ארבע שעות עם נציגים ממשרד הבריאות, משרד האוצר, העבודה והרווחה, ביחד עם ההקמה של ועדה משותפת עם ועדת הכספים והוועדה לקידום מעמד האשה. מההיענות שאני רואה בקרב החברים בוועדה, אני מאמינה שהוועדה שלנו תיקח כפרוייקט את כל הנושא של הנשים החד-הוריות ונאמץ אותו כאחד מהיעדים המרכזיים שלנו כאן בוועדה, ואז נשב בצורה יותר רצינית בנושאים האלה.

את יכולה לכלול גם את משרד השיכון לאותו פרוייקט, בשביל ילדים זה קורת גג.

נכלול את כל מי שצריך, כל המשרדים שצריך, ונקיים דיון מקיף עם שאלות יותר ממוקדות, עם עבודה מקדימה שנעשה ונעלה את זה בדיון שתוזמנו אליו, ונראה איך נתקדם הלאה.

עורכת הדין אדית בר-יוסף מההסתדרות הרפואית, בבקשה.

אני מנהלת הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית. ניהלנו דיון בלשכה על הנושא הזה של סחר באיברים. עם כל הסימפתיה וההבנה למצבן של האמהות החד-הוריות, העמדה היתה שאין להתיר סחר באיברים מכל סיבה שהיא. במצב המשפטי הקיים היום אין הגיון. כיום, מותרת תרומה של כליה רק בין קירבה ראשונה. דרך אגב, עשינו עבודה מאוד מקיפה ובדקנו, כמעט בכל העולם, את המצב הנוהג לגבי תרומות איברים. מצאנו שתרומת איברים מותרת, בכל העולם, מקירבה ראשונה בלבד. רק במספר מצומצם של מדינות בעולם מותרת תרומת איברים שאין קירבה ראשונה.

אתם מאפשרים חילופי תורמים?

יש הצעה שעומדת כרגע, זה עדיין נמצא בדיון.

בכל אופן, כרגע, מבחינת המצב המשפטי, לפי הנחייה של מנכ"ל משרד הבריאות, אסור לרופא ליטול איבר או להשתיל איבר אם הוא יודע שזה היה מעורב בסחר. אני רוצה לציין שגם אם עוברים ויוצאים החוצה במדינות אחרות בעולם, יש עוד משוכות שצריכים לעבור בשביל לאפשר זאת, כמו, התאמה מבחינה גנטית וגם שלא ייגרם סיכון לחיים של התורם. כל מדינה, גם אם היא התירה את התרומה שלא בין קרובים, מאוד הגבילה, החמירה ודרשה קיומם של מספר תנאים שמאוד מקשים על העניין הזה של תרומה.

תודה רבה.

גברת עדה הרצברג מהדסה ישראל, בבקשה.

אנחנו הולכים תמיד לקראת חוקים חדשים ודווקא את החוקים הוותיקים לפעמים שוכחים לרענן. אני אמנם לא עורכת דין, אבל אני חושבת שחוק אחד נרמס כאן מבלי שבכלל שמו לב אליו, ואני מדברת על אחד מהחוקים הכי ותיקים שהבית הזה חוקק, וזה חוק לימוד חובה חינם, תש"ט-1949, החוק הזה מבוזה כיום בראש חוצות. הבית הזה צריך לעשות רגע חושבים. איך יכול להיות שבמשך יותר מ-50 שנה קיימת מדינת ישראל ובתוכה חוק שנקרא חוק לימוד חובה חינם והוא נרמס בראש חוצות? איך יכול להיות שמורים יכולים להטיל כל מיני אנגריות על הורים.

אמרה אנה שנשים בנות 40 שרוצות לעבוד זאת בעיה ידועה. מה זה בעיה ידועה? אני חושבת שאלה נושאים שצריך לדון בהם.

תודה.

עורכת הדין תגריד ג'השאן, משדולת הנשים בישראל, בבקשה.

אני מרגישה שחסר פה קולה של האשה הערבייה. כמי שבאה מיפו, אני יודעת שיש לנו הרבה נשים חד-הוריות ומצבן יותר קשה ממה שתואר פה, הן בגלל מצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, הן בגלל עניינים של השכלה, ודברים נוספים שלפעמים צריך לאבחן אותם. לענין הכשרה מקצועית לאשה הערבייה אנחנו צריכים לשאול, איזה סוג של הכשרה מקצועית מתאים לנשים ערביות ואיזה לא מתאים.

גברתי היושבת ראש, אני מבקשת לקחת בחשבון את כל הדברים האלה, ואולי לקיים פעם דיון על הצרכים של נשים חד-הוריות ערביות.

נקיים פעם דיון ספציפי לגבי האשה הערבייה.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ראשית אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן היום. הדיון היה מאוד טעון, והנושא מאוד כאוב. אני רוצה להודות לחבר-הכנסת רשף חן שהעלה את הנושא לדיון מהיר. אני חושבת שגם חברי הוועדה וגם חברים שנמצאים פה, חשים תחושות מאוד קשות והבינו את המצוקה שקיימת בקרב הנשים החד-הוריות, ופשוט מזעזע לחשוב לאיזה רמות ניתן להגיע, עד כדי מחשבה של כריתת איברים על מנת למכור אותם.

אז על מנת לקדם את הנושאים שדיברנו עליהם היום, כדי שזה לא יהיה רק דיבורים, אני רוצה לקדם את הדברים האלה, ולשם כך נעשה מספר דברים. כמו שאמרתי קודם, הוועדה שלנו תאמץ את כל הנושא של הנשים החד-הוריות ונציב מבחינתנו אתגר. אני מסכימה עם חברתי אתי לבני שנעשה פריסה של מספר הצעות חוק לכל אחד מחברי הוועדה ונעלה אותן. אני העליתי כבר את הנושא של ההשכלה, שלא תימנע מנשים השכלה. אפשר שחבר-הכנסת רשף יעלה את כל הנושא של מעונות היום שמאוד נוגע לו. אשב עם כל חברי הוועדה ונראה איך נעשה את הפריסה של החוקים כדי שכל הנושא הזה יקבל את הביטוי הראוי בסוגיות האלה, וכל אחד יראה את חלוקת העבודה, מבחינתנו. זה אחד.
דבר נוסף, אנחנו נקיים דיון של יום שלם - שהוא לא יום כנסת – לפחות 4 שעות מוגדרות, בו נדון בו בכל הנושאים שהועלו כאן היום. נזמן כמובן את הנציגים של המשפחות החד-הוריות וגם את כל המשרדים הכלכליים שזה האוצר, משרד הבריאות, העבודה והרווחה, משרד השיכון, וכל מי שצריך. הנציגים יגיעו לכאן, וכל אחד מהם יתייחס נקודתית לנושאים שהועלו ונדון בהם לעומק. אשמח אם תרכזו את כל הבעיות שיש לכן ותעבירו אלי, בצורה מסודרת, את כל הדברים, את כל המצוקות, את כל הדרישות ואת כל הבקשות. אני חוזרת אומרת, כמובן שלא ניתן יהיה לפתור את כל הבעיות, אבל מה שכן, ניתן יהיה ללכת צעד אחד קדימה ולפתור את המצוקות שחס וחלילה לא יגיעו לדברים הטראומטיים שנשמעו כאן היום.

בנוסף אפנה לשר הבריאות שיעלה מטעמו את הנושא הזה של סחר באיברים. אני רואה בזה דבר חמור ביותר. אני לא חושבת שאנשים צריכים להגיע למצב כזה של מכירת איברים, הדברים האלה צריכים להיות משוללים בחוק. לי זה היה דבר ברור וטריוויאלי שקיים חוק כזה, ממש לא האמנתי כששמעתי שאין חוק בסוגייה הזאת. העברתי פנייה מטעמי לשר הבריאות בנושא הזה.

דבר נוסף שנתייחס אליו נקודתית, זה כל הנושא של התכנית הכלכלית החדשה. אני וחברת-הכנסת אורית נוקד ננסה להקים ועדה משותפת בין ועדת הכספים והוועדה לקידום מעמד האשה, ברצון לראות איך אנחנו יכולים לתת איזה ערך מוסף ומינימום פגיעה בחד-הוריות. מדובר בקיצוצים, לא מדובר בתוספות, אז צריך לקחת גם כאן את הדברים בפרופורציה הנכונה, וזה ממש בכלליות. אתן יודעות שכל נושא שעולה לסדר היום ומקבל את הפן התקשורתי, זה מסייע לעתים לפתור חלקית את המצוקות, כי אז זה מעורר יותר עניין ואנשים נחשפים יותר למצוקות הקיימות.

אנחנו נשב על הסוגייה הזאת, ונזמין אתכם לישיבה יותר מאורגנת בהמשך. דנה, אני רוצה להודות לך ולכל החברות על ארגון הנושאים האלה. אני נועלת את הישיבה, ורוצה להודות לכולכן.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:35)