כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת מדע/6336



5
הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי טכנולוגי והוועדה לקידום מעמד האשה
11/03/2003

פרוטוקולים/ועדת מדע/6336
ירושלים, כ"ז ב אדר ב, תשס"ג
31 במרץ, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 2

מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח ממדעי וטכנולוגי והוועדה לקידום מעמד האשה
יום שלישי, ז' באדר ב' התשס"ג (11 במרץ 2003), שעה 13:00

היום הלאומי למדע 2003 - קידום נשים במדע ובטכנולוגיה.

לדיון זה הוגש מסמך רקע שהוכן במרכז למחקר ומידע (ממ"מ) של הכנסת. ניתן לעיין במסמך בכתובת הבאה:
http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m00517&type=rtf

חברי הוועדות: מלי פולישוק-בלוך - היו"ר
גילה גמליאל - יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה
אריה אלדד
גילה גבריאלי
עבד אלמאלכ דהאמשה
אבשלום וילן
ג'אמל זחאלקה
יגאל יאסינוב
אילנה כהן
אתי לבני
אורית נוקד
לאה נס
מרינה סולודקין
יגאל רצאבי
יולי תמיר
אילן שלגי

שר המדע והטכנולוגיה אליעזר זנדברג
ענת מאור - לשעבר יו"ר הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי
וטכנולוגי
דוד לפלר - מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה
רונית לב-ארי - מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה
אדריאנה באומל - הרשות לקידום מעמד האשה
חנה מור-יוסף - הרשות לקידום מעמד האשה
עדנה גרוס - הוועדה המייעצת של הרשות לקידום מעמד האשה
רחל קרמרמן - הוועדה המייעצת של הרשות לקידום מעמד האשה
ד"ר רחל אדטו - יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האשה
תא"ל סוזי יוגב - יוהל"ן, משרד הביטחון
מלי תהילה - הממונה על מעמד האשה, משרד הביטחון
רותי בר - עו"ד, עוזרת שר הביטחון
חנה גנאור - ראש חטיבה באגף אמו"ן, משרד הביטחון
ד"ר אורנה ברגרזון - מרכזת כימיה בלשכת המדען הראשי, המשרד
לאיכות הסביבה
פרופ' ישראל ברק - מדען ראשי, המשרד לביטחון פנים
נורית זיו - ר' מדור אלימות במשפחה, המשרד לביטחון
פנים
פרופ' רמי רחמימוב - מדען ראשי, משרד הבריאות
ד"ר זלכה בן-גרשון - מנהלת מדעית בכירה, לשכת המדען, מש' הבריאות
מרים שכטר - הממונה על השויון בין המינים, משרד החינוך
והתרבות
יפה ויגודסקי - מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך
והתרבות

פרופ' חגית מסר-ירון - המדענית הראשית, משרד המדע והטכנולוגיה
רבקה אזולאי - רכזת לשכה בכירה, משרד המדע והטכנולוגיה
הלדה אליהו - לשכת מבקר הפנים, משרד המדע והטכנולוגיה
ד"ר גדעון אריאלי - ממונה על מדעי המחשב וטכנולוגיות מתקדמות,
משרד המדע והטכנולוגיה
מר יונה בן-חיים - המחלקה לספריות, משרד המדע והטכנולוגיה
רוני ברקת - סמנכ"ל בכיר לתקציבים וכלכלה, משרד המדע
והטכנולוגיה
סימה גיאלצ'ינסקי - מרכזת מו"פ אזורי, משרד המדע והטכנולוגיה
אירינה גרומקוב - חשבות, משרד המדע והטכנולוגיה
זהבה דוד-פור - עוזרת החשב, משרד המדע והטכנולוגיה
מרים דנינו - אגף כלכלה ותקציבים, מש' המדע והטכנולוגיה
עדנה הראל - יועצת משפטית, משרד המדע והטכנולוגיה
ד"ר מרים וולדמן - ראש תחום חקלאות, איכות סביבה ומו"פ אזורי
וחברת הוועדה הבינמשרדית לאמנת
האקלים, משרד המדע והטכנולוגיה
יוסף ון זוהרן - ראש תחום מדעים מדוייקים, משרד המדע
והטכנולוגיה
בקי זנגלביץ - ממונה על יחידת הכנסת, משרד המדע והטכנולוגיה
אורה חביב - מרכזת בכירה, מדעי החברה וכלכלת מו"פ, משרד
המדע והטכנולוגיה
נורית טופז - מרכזת קשרי מדע עם גרמניה, משרד המדע
והטכנולוגיה
אסתר טוקטלי - ראש ענף מדעיהחיים, מש' המדע והטכנולוגיה
שי ישראלי - אגף קרנות מחקר, משרד המדע והטכנולוגיה
ד"ר אברהם כהן - ראש תחום חומרים, משרד המדע והטכנולוגיה
שירלי כהנוביץ - מרכזת המועצה לקידום נשים במדע, משרד
המדע והטכנולוגיה
גילית כץ - ראש ענף עזבונות, משרד המדע והטכנולוגיה
ד"ר ציפי לוטן - רכזת מדעית, משרד המדע והטכנולוגיה
עמנואל מודריק - חשב המשרד וחבר מינהלת אינטרנט-2, משרד
המדע והטכנולוגיה
צבי מוצן - מרכז אוריינות מדעית, מש' המדע והטכנולוגיה
ניקול מורנו - רכז קשרי חוץ גרמניה, מש' המדע והטכנולוגיה
הסאם מסאלחה - ממונה ביוטכנולוגיה חקלאית, משרד המדע
והטכנולוגיה
חגי מרדכי - מבקר פנים, משרד המדע והטכנולוגיה
לאה מרקוביץ - ממונה על חוזי מחקר, מש' המדע והטכנולוגיה
פרידה סופר - סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש, משרד
המדע והטכנולוגיה
אבי ענתי - ראש אגף תכנון ובקרה, מש' המדע והטכנולוגיה
משה פוגל - סמנכ"ל הסברה וקשרים בינלאומיים, משרד המדע
והטכנולוגיה
יוסף פחימה - יחידת המחשבים, משרד המדע והטכנולוגיה
אדלינה קליין - המחלקה לספריות, משרד המדע והטכנולוגיה
אליעזר רוזנפלד - מרכז מדעים מדוייקים במינהל המדע, משרד המדע
והטכנולוגיה
שושנה שרייבר - ראש ענף הסברה וקשרים בינלאומיים, משרד המדע
והטכנולוגיה
פנינה תלדן - מרכזת פורום מדענים, מש' המדע והטכנולוגיה
אבי הר-אבן - מנהל סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע
והטכנולוגיה
שלום בן-משה - מנהל מה"ט (המכללה הטכנולוגית), משרד העבודה
והרווחה
שמעון דוד - מפקח מה"ט (המכללה הטכנולוגית), משרד העבודה
והרווחה
לידיה לזנס - סגנית המדען הראשי, משרד התעשיה והמסחר
חיה מילר - סמנכ"לית מת"י מו"פ, מרכז התעשיה הישראלית
למחקר ופיתוח
רפאל הוידה - סגן המדען הראשי, משרד התקשורת
מרדכי בשארי - המדען הראשי, משרד התקשורת
ד"ר כרמלה צור - ממונה על מעמד האשה, נציבות שירות המדינה
שלי ירמיהו - ממונה של מעמד האשה, נציבות שירות המדינה

איריס סעדון - ממונה על מעמד האשה, נציבות שירות המדינה
ורדה שקאף - ממונה על מעמד האשה, נציבות שירות המדינה
עמליה תהילה - ממונה על מעמד האשה, נציבות שירות המדינה
אבי רונן - מנכ"ל עמותת "בשער - קהילה אקדמית למען
החברה בישראל
פרופ' פיטר הלמן - מנהל מדעי, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד
בירושלים
נורית שניר - ראש תחום פיתוח תכנים חינוכיים, מוזיאון המדע
ע"ש בלומפילד בירושלים
זהר קרת - המועצה לאתרים הסטוריים
ד"ר ציפורה מטס - מנהלת מעבדה לכימיה, מרפאת וולפסון, משרד
הבריאות. ממונה על מעמד האשה, נציבות שירות
המדינה
פרופ' מרה בלר - פרו-רקטור ויועצת הנשיא לקידום נשים,
האוניברסיטה העברית
מריאנה בר - מרכזת ועדת הנשים באוניברסיטה העברית
פרופ' עמיאלה גלוברזון - ראש המרכז הרב-תחומי לחקר הזקנה,
אוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' הדסה דגני - יועצת הנשיא לקידום נשים, מכון ויצמן למדע
ד"ר ערן ורדי - מנהל הרשות למו"פ, האוניברסיטה העברית
פרופ' מינה טייכר - סגן נשיא למחקר ופיתוח, האוניברסיטה העברית
פרופ' אורה לימור - ראש רשות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה
ד"ר בברלי מזרחי - מרצה לסוציולוגיה, מכללת אשקלון, האוניברסיטה
העברית
ד"ר ישראל פאר - מנהל רשות המחקר באוניברסיטת בר-אילן
פרופ' אורה קדם - המעבדה להתפלה וטכנולוגיה של מים,
אוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' רות שלגי - סגן נשיא למחקר, אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר כרמלה צור - חוקרת, ממ"ג שורק
אביבה פולד - מ' נשים חוף אשקלון, השלטון המקומי
עדי אקוניס - יועצת יחס ציבור, דירן תקשורת
ברכה זיגלמן - יו"ר המחלקה לעובדת השכירה, ההסתדרות
ד"ר שמואל סטרשבסקי - ארגון איל"א (איגוד ישראלי לטכנולוגיית המידע),
ומרצה באוניברסיטת בר-אילן
לאה דקל - עו"ד, לשכת עורכי-הדין
עפרה פרידמן - עו"ד, לשכת עורכי-הדין
דניאלה במברגר-אנוש - לוביסטית, האגודה לזכויות האזרח
ציפורה בליצר - חברת "אמונה"
ד"ר אילה גליקסברג - רבנית, יו"ר מועצה מייעצת, "אמונה"
נילי ודיבסלבסקי - חברת ,"אמונה"
גילה אושרת - יו"ר האגף למעמד האשה, ויצ"ו
סימי מור - יו"ר ויצ"ו ירושלים
אביטל בלומנטל - יו"ר האגף לרווחת המשפחה בקהילה, ויצ"ו
אתי אשתר - יו"ר האגף לפיתוח, להדרכה ולתרבות, ויצ"ו
טליה לבני - עו"ד, יו"ר נעמ"ת
יהודית אלימלך - יו"ר אגף הארגון, נעמ"ת
מלי פינטו - יו"ר אגף הכשרה מקצועית, נעמ"ת
יהודית זוסמנוביץ' - נעמ"ת
נדיה חילו - נעמ"ת
שרי שילון - נעמ"ת
תמי קידר - מועצת ארגוני נשים
בת-שבע שטראוכלר - ממונה על קידום מעמד האשה ברשויות המקומיות,
הרשות לקידום מעמד האשה,משרד ראש הממשלה.
חברת שדולת הנשים
חנה שרודק - חברת הנהלת שדולת הנשים בישראל
אורית לביא-רשפי - שדולת הנשים בישראל
עדי מורנו - חברת ועד ק.ל.פ. - קהילה לסבית פמיניסטית
אורית פוטשניק - חברת ועד ק.ל.פ. - קהילה לסבית פמיניסטית
פרופ' רות ארנון - יועצת נשיא המדינה לענייני מדע, האקדמיה
הלאומית הישראלית למדעים
אביטל בר - דוברת ומנהלת קשרי ציבור, האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים

שוש ברלינסקי - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה
פרופ' שונית ריטר - זוכת פרס עיריית חיפה בחינוך מיוחד (במסגרת
"חיפה מצדיעה לנשים במדע ובטכנולוגיה)
דפנה גרינברגר - מנהלת משאבי אנוש, "מיקרוסופט" ישראל
יוסי שובל - מנהל קשרי חוץ (קשרי ממשלה וקהילה),
חברת "אינטל - ישראל"
ד"ר עדי מתן - הנספחת המדעית, שגרירות בריטניה
רותי אלרם - יו"ר "עמיתה", פורום השרון לקידום נשים
בפוליטיקה
רונית ארנפרוינד - יעוץ פסיכולוגי - ארגוני מכון "מעברים"
טיבי גולדמן - יו"ר עמותת "אחוה" - ארגון נכי חיפה והצפון
אראלה גולן - אדריכלית
ענת גרשון - מנהלת בית-הספר למחוננים "אופק"
יגאל דותן - מרצה בתחום הגנטיקה, אוניברסיטת חיפה
עדית דיאמנט - חברת מועצת עיריית רעננה, יו"ר מועצת הנשים
העירונית
ד"ר אריה טויל - רופא
אילנה כהן - מנכ"לית "נשר - נשים ברשת האינטרנט",
יועצת מט"י - מרכז טיפוח יזמות של משרד
התעשיה והמסחר
יוספה כהן - יו"ר סניף "שינוי" ברעננה
אילה סקופ - מנהלת תקשורת שיווקית, "כלנית כרמון"
מרי הלן פארי - חברת הנהלת ויצ"ו רעננה, וחברת מועצת נשים
עירונית רעננה
טובה פלדמן - פורום לקידום נשים בפוליטיקה
תמירה פרידמן - המרכז לבריאות האישה, רמת-אביב
רעיה שטיינברג - המרכז לבריאות האישה, רמת-אביב
מנחם פרנקל - מנכ"ל משרד עורכי-דין "פרנקל ושות'"
נגה קינן - מנכ"ל פורום מנהלי כספים CFO
דבי קאופמן - יועצת בטכניון + ועדת היי-טק, הטכניון
פרופ' נינה תורן - האוניברסיטה העברית
יעל רום - הטכניון
ענת מרדכי - לימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן
מיקי בן-יצחק - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת "אורנים"
סיגלית בן-שמעון - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת בית-ברל
רויטל דייויס - יו"ר אגודת הסטודנטים, המכללה הטכנולוגית
בחולון
שמחה סעידי - גננת
רוני אלוני
זהר קרתי
שושנה בכור
חנה בן-נעים
אליס ברדה
דורית גברא
שולי חדד
גלי משולם
חנה משיח
סימה נבון
אפרת פנחסי
שגית קדוש
פנינה שטיינבויים
סיוון שטיינבויים




מנהלת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי: ענת לוי

דנה גורדון

חפציבה צנעני


היום הלאומי למדע 2003 - קידום נשים במדע ובטכנולוגיה

אני פותחת את הישיבה. אני מבקשת להתנצל על העיכוב בעוד דקה או שתי דקות. שר המדע והטכנולוגיה צריך להגיע, ואיננו רוצים להתחיל בלעדיו.

נקיים דיון בהמשך, אחרי שהדוברים ידברו ופרופסור חגית מסר-ירון תציג את הסקר והמחקר שנעשו. לא נוכל, כמובן, לשמוע את כולם, ואני מתנצלת על כך. אני מבקשת מכל דובר להציג את עצמו לפרוטוקול, וכן שיאמר את דבריו בקצרה, כדי שלא אצטרך לקטוע אנשים וכדי שנוכל לשמוע כמה שיותר אנשים. יש לנו כאן אנשים חשובים ומכובדים מאד, במיוחד הנשים שבהן, וסליחה מהגברים. אני מבקשת להשתדל לעשות זאת בתמציתיות.

זה הזמן להתנצל, בשם שרת החינוך, התרבות והספורט, חברת הכנסת לימור לבנת, שלא יכולה היתה לבוא לכאן היום בצהרים.

(שר המדע והטכנולוגיה, א' זנדברג, נכנס לאולם הישיבות.)

כל שנה בשנים האחרונות אנו מציינים בכנסת ובבית הנשיא את היום הלאומי למדע ב-14 במרץ, יום הולדתו של אלברט אינשטיין. יושבת-הראש היוצאת של הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת ה-15, חברת-הכנסת לשעבר, ענת מאור, יזמה או יותר נכון הכריזה על שנת 2003 כשנת קידום נשים במדע, באקדמיה, במחקר ובפיתוח התעשייתי. במסגרת זו, היא יזמה את המפגש המשותף של ועדת המדע עם הוועדה לקידום מעמד האשה. חברת-הכנסת גילה גמליאל, שהיום הוכתרה ונבחרה ליושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, ואני שעברתי תהליך זה אתמול, קיבלנו עלינו בשמחה רבה את הירושה המכובדת הזו ושמחנו לקיים את היום הזה בכנסת.

ברצוני לברך את שר המדע והטכנולוגיה, מודי זנדברג. כידוע לכם, שנינו מאותה מפלגה, וזה ודאי עושה לנו את החיים יותר קלים. נשתדל ביחד לקדם את הנושאים המשותפים. ברצוני לברך את חברת-הכנסת לשעבר ענת מאור, יושבת-הראש היוצאת של הוועדה, את עמיתתי, חברת-הכנסת גילה גמליאל, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, את דוד לפלר, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, ואת פרופסור חגית מסר-ירון שהיא המדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה וגם יושבת-ראש המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. ברצוני להודות למוזיאון למדע על שם בלומפילד בירושלים, ובמיוחד למנהלת המוזיאון, הגברת מאיה הלוי, שהכין לנו את התערוכה, שמי שלא הספיק לראותה בחוץ מוזמן לעשות זאת. בראש ובראשונה תודה לכם שהגעתם בהמוניכם. כנראה, שהנושא באמת חשוב לכם. הוא חשוב גם לנו.

למה הוא כל כך חשוב? המצב עדיין רחוק מלהשביע רצון. אתן כמה נתונים: הפערים מתחילים בגיל בית-ספר. שיעור הבנים שניגשים לבחינות בגרות בחמש יחידות במתמטיקה כמעט כפול משיעור הבנות שניגשות לחמש יחידות במתמטיקה. כאן מתחיל הפער, והוא הולך וגדל. הוא ממשיך במכללות הטכנולוגיות, והוא ממשיך באקדמיה.

מעניין לציין, וכולנו יודעים זאת, שבאוניברסיטה שיעור הנשים הסטודנטיות בתואר ראשון מגיע בממוצע ל-55% ו-60% במקצועות מסויימים, ובמקצועות אחרים הוא פחות. בתואר שני יש לנו 50% נשים, ובתואר שלישי - 47%, שזה מאד מכובד. יחד עם זאת, ויושבת פה פרופסור רות שלגי מאוניברסיטת תל-אביב שיכולה לאשר את הנתון, רק 10% נמצאות במעמד פרופסוריות מן המניין.

8%.

זה בין 8% ל-10%. אלה הנתונים שאני ראיתי. פרופסוריות מן המניין זה כמובן התפקיד הבכיר ביותר בסגל האקדמי, ומשום אותן דוקטוריות שהגיעו לכך, 47%, נעלמות לנו.

במדעים מדוייקים המצב חמור יותר. יש 30% נשים שמתחילות את הלימודים וגם מסיימות בתואר שלישי, אבל אם נבדוק מה קורה בהנדסה, נמצא רק 12%, ובמדעי הטבע, במתמטיקה ובמדעי המחשב - רק 8%, שזה ממש ממש מעט.

תעשיה - שיעור המנהלות בסך-הכל הוא כ-20%, אך זה כולל גם כוח-אדם וכל מיני תפקידים לא ב-LEVEL העליון. בראש יחידות מו"פ, למשל, שזה מה שמעניין אותנו כאן היום, יש לנו רק 6% נשים.

גם צה"ל מפתח את המדע והטכנולוגיה. בתפקידים הנדסיים בו אנו מוצאים סדרי-גודל של 5% עד 15% במתמטיקה, הנדסה ופיזיקה, אם כי במדעי המחשב - ואני מקווה שתאשרי נתונים אלה, תת-אלוף סוזי יוגב - יש לנו 42% לפי הנתונים שראיתי לשנת 2000.

נתון נוסף מעניין - כידוע לכם, מאז 1901 מחלקים את פרסי נובל למדעים בחמישה מקצועות, וחולקו כבר 700 פרסי נובל. האם מישהו במקרה יודע כמה חולקו לנשים? הנתון די מדהים: 30 נשים. אם ננתח גם את 30 הפרסים האלה, נמצא ש-11 בלבד ניתנו במדעים ו-19 בספרות ולשלום. הנתון הזה ממש מעליב. יש אדם אחד שזכה לקבל שני פרסי נובל בפיזיקה ובכימיה, והוא כמובן אשה - מארי קירי - וזה היה לפני מאה שנה.

מה אנו עושים כדי להתקדם? אנו, כמובן, לא יכולות להשלים עם המצב. כמו שאומרים אצלנו: צריך שינוי, וצריך שינוי ושינוי הוא הכרחי והוא אפשרי, וזה תלוי בנו. הבסיס לשינוי הוא בראש ובראשונה בחינוך, אךאנו צריכים לקצר את התהליכים ולעשות דברים נוספים: פעולות להגברת מודעות, חיזוק הביטחון העצמי של הנערות והנשים הצעירות. אנו צריכים להטמיע בהן, בנו, את תחושת השויון אצלנו פנימה. אנו צריכים לעזור או לסייע בבחירת מקצוע שיביא איתו את היוקרה, את המעמד, את הכוח, את השפעה וגם את הכסף. אנו צריכים לעזור בהקמת קרנות לסיוע ותיגמול נשים. כאן, בכנסת, אנו צריכים לפעול, ואנו נפעל באמצעות החקיקה ומתוקף תפקידנו כגוף המפקח על הרשות המבצעת - השר זנדברג, זה אתה - שתקיים את הבטחותיה ותיישם את החקיקה. יש לנו חקיקה, ואנו לא מיישמים אותה ולא אוכפים אותה.

אנו, חברות-הכנסת בפרט והנשים בכלל, ניצור את רשת הקשרים שלנו, את הקליקה - ואין לנו את זה מהצבא כל כך כמו אצל הגברים, אבל נעשה זאת כאן בינינו - כדי לשתף פעולה לעזרה הדדית.

אנו חייבות להעביר את המסר, ואני חושבת שזה מסר מאד חשוב ומרכזי. אי שיתופנו המלא במדע ובטכנולוגיה, הן באוניברסיטאות והן בתעשיות ההיי-טק והטכנולוגיה, זה בזבוז משווע של המשאב האנושי. זה מה שיש לנו פה במדינת ישראל. המשאב האנושי הוא היתרון היחסי היחידי שיש למדינת ישראל. אי מימוש פוטנציאל של כמעט 50% מהאוכלוסיה, פוטנציאל שגלום בכוח הנשי, זה הפסד לחברה כולה ולא רק לנו הנשים. אנו צריכים וצריכות לזכור זאת, ולעשות הכל כדי שזה ישונה.

אני מעבירה את השרביט לחברתי, חברת-הכנסת גילה גמליאל.

ברצוני לברך את החברים שנמצאים פה איתי: את חברי, שר המדע והטכנולוגיה מודי זנדברג, את חברתי, חברת-הכנסת מלי פולישוק-בלוך, יושבת-ראש הוועדה למדע וטכנולוגיה, ואת חברתנו לשעבר, יושבת-ראש הוועדה, ענת מאור.

היא חברתנו גם עכשיו.

תמיד.

כמו כן, ברצוני לברך את מנכ"ל משרד המדע, ואת פרופסור חגית מסר-ירון שתציג בפנינו את הסקר.

אני רוצה להציג לכם את הנתונים, כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, על מנת שנבין את חשיבות נושא קידום הנשים במדע וטכנולוגיה. כאן ממש צריך לברך אותך, ענת מאור, על כך שהקדשתם את השנה הקרובה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה.

אני רק רוצה לציין שהחלטנו על שיתוף פעולה בין שתי הוועדות להיום. צריך לציין את יום האשה הבינלאומי, ונציינו היום במליאה. הוא אמור היה להתקיים ב-8 במרץ שחל בשבת, כך שהיום נייחד חלק מהישיבה לנושא קידום נשים במדע וטכנולוגיה, ותתקיים ישיבה נוספת של הוועדה לקידום מעמד האשה ב-24 בחודש שתיוחד לציון שאר הנושאים שקשורים בנושא הזה.

אציין מספר תחומים שכולנו כנשים חוות ביום-יום לגבי נושא מעמד האשה והרצון שלנו לשויון אמיתי. אחת הבעיות הקשות שלנו היא, שהפליית נשים באה לביטוי בכל תחום שרק ניגע בו. אחת הבעיות, שאני רואה כמרכזית, היא נושא נשים ממוקדות בתחומי עבודתן: יותר בתחום הגננות, מורות, פקידות, מטפלות ומנקות. זה לא, חלילה, שתפקידים אלה אינם תפקידים טובים וראויים. יחד עם זאת, אלה חלק מהדברים שהם מגיל הילדות, וזה החינוך שהבנות והבנים סופגים לכיוונים ותיעול מאד מסויים וספציפי לגבי כיווני חשיבה ותעסוקה עתידית. אני רואה את החשיבות בקידום נשים במדע ובטכנולוגיה בדברים שאת אמרת, חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך, שצריך לעודד אותם הן בחקיקה והן בהעדפות מתקנות בצורות כאלה ואחרות שיצטרכו לקבל לידי ביטוי בדברים נקודתיים.

בעיה נוספת לא פחות חשובה, שבאה לביטוי גם בתחומים האלה ובכלל, היא נושא הפליית נשים בכל נושא השכר. מי שקרא את העיתונים בשבוע האחרון ראה את הפער הקיים בין נשים לגברים. השכר הממוצע של גברים היום עומד על 8,147 שקל ברוטו בחודש, בעוד נשים שמבצעות את אותן עבודות ואותן משרות עם אותן יכולות ועשיות ואפילו מעבר מרויחות בממוצע רק 5,015 שקל. מדובר על 74% הפליה לרעה לנשים.

לא רק זה שנשים משתכרות פחות, קיימת בעיה אף יותר חמורה. כשקיים גל פיטורים מסויים, הנשים הן הראשונות שמוצאות עצמן בתור של הפיטורים. כך שאת הבעיות האלה צריך לבוא ולמגר בתוך החברה שלנו.

עתה, אציין את הנושא של חלקן של הנשים שמקבלות תארים אקדמאיים, שהן כל הזמן בעליה מתמדת, וזאת בשורה טובה. כפי שאמרו, הנשים יותר משכילות, ורק בעבודה באה לידי ביטוי הבעייתיות המסויימת. שיעור נשים מקבלות תואר ראשון הוא 59%, כך שכאן המצב טוב. העליה בולטת במיוחד בקרב תואר שני ותואר שלישי, אך בכל הנוגע לייצוג במוסדות להשכלה גבוהה בתוך ההיררכיה המוסדית של עבודות של נשים שם המצב ממש בכי רע. אתן כדוגמה את אוניברסיטת בן-גוריון בה סיימתי את שני התארים שלי, שבה רבע ממנהלי המחלקות באוניברסיטה הם נשים, למרות הנתונים שהצגנו כאן כיום.

היום, שמוקדש לציון יום המדע הלאומי, קידום נשים במדע ובטכנולוגיה, שמענו את הסקירה שלך, חברת-הכנסת מלי פולישוק-בלוך, ועוד נשמע את הסקירה הרחבה של פרופסור חגית מסר-ירון על הסקר שנמצא לפני כל אחד מכם. הנתונים שם אותי אישית כלל לא הפתיעו, אבל את זה נשאיר לסקירה בהמשך.

לי, באופן אישי, אין ספק שחשיפה של נערות בחטיבות הביניים ובכלל והטמעה של החינוך של אותן נערות כן ללכת וללמוד הנדסה ,לפתח את עצמן במוסדות להשכלה גבוהה ולפתח את עצמן בכלל לשויון גם בתחום הזה ייצרו מצב של שויון אמיתי בכל התחומים וגם בתחום החשוב הזה.

ברצוני גם לברך על הקמת המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, שהוקמה בשנת 2000, ואני מאחלת הצלחה בכל הנושא הזה. מבחינתנו, נקבל את כל התמיכה והעשיה.

אני פונה לכולם, גם לכל אחת ואחת כאן בבית: כל דבר ניתן לפתרון לפעמים ממש מהעשיה הקטנה. הכל צריך לבוא לידי ביטוי, כמובן, גם בחקיקה ובדברים מעבר לכך, אבל בל נשכח שכל אחד ואחד מאיתנו גם מחנך את הדור הבא. צריך לראות את זה כיעד, ולהציב אותו כאתגר. אני מאמינה שבסופו של דבר זה אפשרי. זה ייעשה, וכולנו נירתם עבור נושא זה.

ברצוני להודות למוזיאון המדע שדאג לתערוכה בחוץ בנושא המדע. ברצוני להודות לכולכם על כך שבאתם לכאן היום. לשמוע אתכם זה הכי חשוב - לשמוע את מה שיש לכם ולכן לומר לנו, לקחת את זה לתשומת לבנו ולקדם את זה.

אני מעבירה את זכות הדיבור לשר אליעזר זנדברג, שכבר הציג ביומי הראשון במליאה את כל הנושא של פיתוח הנאנו-טכנולוגיה.

ברצוני לברך גם על הכינוס עצמו וגם את יושבות-הראש הטריות של הוועדות החשובות - חברתי לסיעה, יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך, ואת חברתי לקואליציה, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חברת הכנסת גילה גמליאל. אתן בצומת חשוב, שבו אתן יכולות להפגין עשיה - אני יכול להסתכל על זה קצת גם מהנסיון - לא רק במסגרת של יום אחד ואירוע חשוב מאד אלא לאורך כל השנה. מן הסתם, רעיונות יעלו במהלך הדיון הזה ובהמשך.

ברכה מיוחדת ליושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה בקדנציה הקודמת, חברת-הכנסת לשעבר ענת מאור. עבדנו יחד, ואני יכול לומר לכם שגם כשדיברנו על היי-טק ועל כל מה שלא יהיה לא היה דיון שחברת-הכנסת מאור לא פתחה אותו בשאלה: כיצד הדיון רלוונטי לסוגיית או לשאלת הנשים, המיעוטים והפריפריה? שלוש המלים הפכו למוטו ולקו מנחה. זה כולל הצעות כיצד לנהל את הדיון מבחינת המשתתפים, כאשר אנו עוסקים בסוגיות הללו.

נמצא עמנו כאן נציב הדורות הבאים, השופט בדימוס שלמה שהם. אולי החיבור שלו לדורות הבאים מאפשר לי להתחיל בכמה מלים, ולא אאריך כי באתי לפה על תקן מברך, על סיפור שקראתי בספר "המשפט האחרון של פרמה". בספר דיברו על אשה בשם סופי ז'רמן שחיה ופעלה לפני פחות ממאתיים שנה. היא היתה מתמטיקאית מעולה. חלק מהפעולות ההנדסיות, שבסופו של דבר הקימו בעזרתן, למשל, את מגדל אייפל, היו תגליות שלה. אבל, כשהיא נשבתה בקסמי המתמטיקה, לא היה מי שילמד אותה וההורים התנגדו שהיא בכלל תלמד. הם החביאו את הנרות כדי שהיא לא תוכל לקרוא במחשכים לימודי מדע. אביה סגר את מערכת ההסקה בבית, כדי שהיא לא תוכל לשבת וללמוד בלילות. היא התפתחה, ובאיזה שהוא שלב המשפחה הבינה שאי אפשר להלחם נגד זה ועזרה. היא לא יכלה להמשיך ולהתפתח, כי לא היה מצב בו אשה תלמד מדעים ולבטח לא מתמטיקה שזה אולי הבסיס. בשלב מסויים, בתחילת המאה, נפתחה האקדמיה הלאומית למדעים בצרפת, מוסד הפוליטכניקום למדעים, וזה היה המוסד היוקרתי ביותר, והיא לא יכלה להירשם כי קיבלו רק גברים. היא מצאה זהות בדויה של איזה סטודנט שהיה כנראה בליין יותר מאשר סטודנט שפרש, שקראו לו לה-בלן. תחת הזהות הזו היא למדה בהתכתבות, עד שאחד המרצים, גילה שאותו לה-בלן עשה זינוק משמעותי בלימודים: מתלמיד כושל לחלוטין הוא נותן את התשובות הכי טובות ומציע פתרונות מדהימים מבחינת החשיבה. באיזה שהוא שלב הוא הזמין את לה-בלן לראיון, זהותה נחשפה והיא זכתה לשם בצרפת והיתה מקובלת. גם אז כדי לשאול שאלות ולנסות ולקדם את המחקר שלה מול עולם המחקר הגברי של אירופה, היא עדיין נאלצה להשתמש בזהות הבדויה בהתכתבויות עם מדענים גרמניים ואחרים. סוף הסיפור היה שהיא זכתה ליוקרה, ואפילו הצילה את חיי מתמטיקאי חשוב שהיא התכתבה איתו תחת הזהות הבדויה. אם נלך אחורה, תראו איפה היינו. נציב הדורות הבאים שיושב כאן באיזה שהוא מקום מסתכל על הקדימה. תפקידנו להוביל את כולנו לשם. המרחק הגדול שחלף ושעברנו מאז לא אומר שאנו נמצאים בנקודה שאפשר לעצור ולומר: "הגענו להישגים. נקודה". חסר הרבה מאד, על מנת שנגיע לאותו שויון מיוחל בתחומים הללו.

ברצוני לומר עוד משפט אחד לגבי דברים ופעילויות שנעשו במשרד המדע. בעניין הזה אני יודע שפרופסור חגית מסר-ירון תרחיב.

אדוני השר, האם תחליפו למדענית אשה?

אנו בודקים את העניין הזה. את יודעת שהתחייבות שלטונית לא נותנים כאן, אבל תאמיני לי שנתתי את ההנחיות המתאימות לבדוק את הדברים.

בשנה הזו - וזו גם יוזמה של המדענית הראשית שעומדת לעזוב בקרוב, לצערנו - בשנה הזו אנו עתידים לחלק שלושים מלגות על סך 10,000 שקלים חדשים, שתחולקנה לסטודנטיות שבחרו בתחומי המדע והטכנולוגיה. הרעיון הוא, שהמלגות האלה תינתנה למי שתעשה פעילות בתמורה על מנת לקרב למדע נערות וסטודנטיות, וזאת, כמובן, במסגרת המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. מדובר כאן על פעילות שכל אחת מהזוכות תצטרך לעשות בתחום של הרצאות, קורסים טכניים ומדעיים ועזרה וסיוע גם לתלמידות בתי-ספר וגם לסטודנטיות, והכל על מנת לעודד ולחזק את הקשר הזה בין נשים למדע.

אנו נמצאים בשנה שעומדת להיות שנת קיצוצים. אני בא עכשיו מדיון הקשור לזה. הולך להיות מאד קשה השנה. מבחינתי, המשרד ממשיך את הדבר הזה הלאה ולא מקצץ ולא מוריד מהפרק. פה אני זורק את הכפפה לכן. כולנו יושבים באותה קואליציה. בואו ונראה כיצד אנו יכולים לעשות ולבדוק, שבמשרדי הממשלה השונים הקיצוץ לא יהיה קיצוץ שיפגע בקידומה של האשה. אני רואה כאן הרבה מאד חברי-כנסת, וזה גם הישג כשלעצמו, שבאו לדיון זה. אני חושב שצריך לברך גם אותם, אבל לקרוא להם גם להרים את הכפפה ולהיות שותפים לאתגר שאתן תובילו ותנווטו, כי המאבק התקציבי כאן הוא בידיים שלכם. בממשלה זה סיפור אחר ודיון אחר. אני מקווה שיחד עם נציגים נוספים וכמובן עם השרה לבנת, שעומדת בראש ועדת השרים לקידום מעמד האשה בממשלה, נדע לעשות את הפעולות. אבל, נצטרך גם את הגיבוי שלכן. אתן כאן תרימו את הכפפה הזאת. לדעתי, אם תצליחו למנוע קיצוצים ופגיעה במעמד האשה במסגרות השונות של המשרדים השונים, עשיתן את חלקכן לשנה הזאת. ואז, בשנה הבאה נסכם ונראה כיצד הולכים הלאה.

תודה רבה. ברכות לכולם.

תודה רבה לשר המדע והטכנולוגיה אליעזר זנדברג.

אין ספק שהמהפכה הגדולה ביותר של המאה הקודמת היתה המהפכה הנשית, מבחינת זכויות ומבחינת חינוך, ולא אחזור על דבריך. אולי דוגמה מאלפת לזה באה לידי ביטוי בדוברת הבאה שלנו, פרופסור חגית מסר-ירון, פרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב, שגם יודעת לעסוק בהנדסת חשמל וגם מוצאת את הזמן לעסוק בקידום נשים במדע. זה מחבר אותי לענת מאור, שעכשיו שמה את הדגש על האקדמיה. את אמרת לנו בפגישה, שעד עכשיו את היית פה בכנסת ובתקופה הקרובה את רוצה לשלב את החיים האקדמאיים. אני חושבת שאין הרבה נשים כמוני לדעת כמה קשה לשלב קריירה עם משפחה ועם לימודים ואקדמיה. כבר היה בעיתונות כמה תארים וכמה זמן אני לומדת - לא באותה כיתה, וכל הזמן אני משתדלת להתקדם - תוך גידול ארבעה ילדים ללא מטפלת בנוסף לפעילות ציבורית. אני יודעת שזה מאד קשה. צריכים המון כוח, המון רצון והמון תמיכה מהסביבה. ענת מאור, אני מאחלת לך הצלחה באקדמיה, ונשמח לשמוע את דברייך.

אני, בהחלט, מתרגשת מהאירוע שמסכם שנה של פעילות, שמתברר שלמרות הבחירות היא היתה רבת עוצמה. לפני שבוע היה כנס במכללת "אורט" בנתניה, מחר מתקיים כנס גדול באוניברסיטת בן-גוריון לקידום נשים באקדמיה, התקיים כנס נשות תעשיה אתמול ויהיה מפגש בבית הנשיא היום בשעה 17:30. יש, בהחלט, תמורה להשקעה. נושא קידום נשים משלב שני מסרים: דבר אחד - נושא המדע, כשממש התאהבתי בנושא וברעיון. המדע זה לא רק מקור הסקרנות, אלא מקור הקידמה והצמיחה הכלכלית והתרבותית. דבר שני - הנשים, לא כעשיית טובה אליהן וכביטול אפליה בלבד, אלא כבאמת משאב מאד מרכזי. על כך הרבה ברכות. זה השילוב המנצח.

אני חושבת שייחודו של המפגש הזה הוא הרישות בין כל הגורמים. אדוני השר - זה 'כייף' לומר "אדוני השר" למי שהיה איתנו בוועדה - העובדה שמשרד המדע נשאר וזכה לשר שאוהב את הנושא היא אות לברכות ולמחוייבות. אני מאחלת לך באמת הרבה מאד הצלחה עם כל המסרים וכל הדגשים, שאתה בעצמך חזרת עליהם.

ברצוני לאחל הרבה הצלחה למחליפתי, חברת-הכנסת מלי פולישוק-בלוך, וליושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חברת-הכנסת גילה גמליאל. אלה שתי ועדות חשובות ביותר.

אני רוצה בכלל לברך את כל חברי-הכנסת הותיקים והחדשים. לדעתי, זה אות כבוד שכל כך הרבה חברות וחברי-כנסת נוכחים בדיון על נושא שאיננו בעל RATING ולא עם גימיקים. זה מעיד על המעמד, החשיבות וגם על החיוניות של עבודת חברי-הכנסת.

הממשלה לא מסתיימת במשרד המדע בלבד. אני חושבת שלמשרד החינוך תרומה חשובה ביותר. למשרד ראש הממשלה עם המחלקה לקידום מעמד האשה ברשות למעמד האשה בראשותה של רונית לב-ארי תרומה חשובה מאד לכל הנושא. כמובן, שיש את המדענית הראשית. תרשו לי גם אישית להוקיר ולהעריך את פרופסור חגית מסר-ירון, שזו היתה חויה נהדרת לעבוד ביחד. בנוסף, כל השנה הזו לא היתה אפשרית בלי שיתוף הפעולה המאד הדוק והמשולב ביחד. מאחר וגם חגית מסר-ירון מסיימת את פעילותה, ברכות בהמשך הדרך והרבה תודה.

מר לפלר, אני מתייחסת עכשיו לנושא המדענית, כי אני רואה בנושא קידום הנשים את תרומתה המאד מרכזית.

ברצוני לציין שארגוני הנשים - תרומתם גם מאד חשובה.

לפני שאדבר על האוגדן, שנראה לי כאחת התרומות המאד חשובות שאנו מפיקים, ולצערי לא משיקים היום, בנושא קידום נשים במדע, ברצוני להיזכר באירוע שהיה לפני שנה. עצם ציון יום המדע מדי שנה בכנסת זה כבר חלק מהעלאת נושא המדע לאג'נדה הציבורית של הכנסת, של הממשלה ושל הציבור. המדע לא מובן מאליו יותר. אי אפשר רק להצהיר לו אמונים, אלא צריך לקדמו. לפני שנה היינו באולם הגדול, ובהתרגשות אני נזכרת שהיום הוקדש לנושא החלל ודיברנו בטלפון עם אילן רמון ז"ל. כמו כל עם ישראל יש את הבעת התנחומים על האסון הנורא שקרה. זה, בהחלט, אירוע שיש להזכיר, כולל מחוייבות להמשיך, להשקיע, לטפח וליזום, למרות המכשולים והתקלות שבדרך.

נושא האוגדן שאנו עורכים ויושק בעוד כשבועיים - הרעיון היה שנשים פרופסוריות תהיינה בקדמת החשיפה התקשורתית בדיונים ובקרב מקבלי ההחלטות. יש לנו משאב אנושי אדיר שבעצם מחמיצים אותו, וזה נוכחוֹת נפקדוֹת ביותר מדי פאנלים וביותר מדי אייטמים בתקשורת. אנו רואים בעובדה, שמתוך כ-600 פרופסוריות כ-570 העבירו את כל הפרטים, וכל אחת ציינה את התחומים, ההשכלה ויכולת התרומה, כלי עזר אדיר שצריך לעשות תפנית ושינוי, לא בלי השקעה ולא בלי מאמץ ועבודה, לקראת שינוי ממש מהותי, תקשורתי, תודעתי וחשיפתי. בהקשר הזה, אני רוצה להודות מאד למשרד המדע על התרומה לנושא, לרשות לקידום מעמד האשה ולמועצה הלאומית למדעים, שיחד עם ועדת המדע של הכנסת יזמנו והוצאנו את זה לפועל.

פרט לאיחולי הצלחה, הרשו לי לסיים דוקא בהקשר לאוגדן במלים לזכרה של פרופסור דפנה יזרעאלי, אשה מנהיגה מובילה שהיתה לי הזכות להיות סטודנטית שלה. אם היה עוד אפשרי להקדיש את האוגדן לזכרה על תרומתה האדירה לקידום נשים, לקידומן באקדמיה, למעמדן, להשכלתן ולידענותן, היא האשה שעשתה זאת. זה חלק מהמחוייבות שלנו להמשיך ולקדם את המדע, את האקדמיה וגם את הנשים.

אני מאחלת הצלחה לכולם.

ענת מאור, תודה.

ברצוני להודות לענת לוי, מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה, ולדנה גורדון, מנהלת הוועדה לקידום מעמד האשה, שעבדו קשה כדי שהיום הזה ייצא לפועל.

פרופסור חגית מסר-ירון, בבקשה.

בשלב הזה, אדלג על התודות ועל החלק הפורמלי. אציג הצגה מקצועית, ובסוף, אם יהיה זמן, נגיד כמה דברים על הרקע.

עמדות הציבור בנושא נשים במדע וטכנולוגיה. - ראה נספח לפרוטוקול.)

אתחיל בהתנצלות שאין לנו מספיק עותקים לכולם של אותו סקר דעת קהל לגבי נשים במדע בישראל. הסקר נערך בערך לפני שבועיים, והתוצאות טריות מאד. העובדות הן עובדות, וחלקן נחשפו בדף הרקע שהכינו במ.מ.מ. - במרכז המחקר - וחלקן בדו"חות אחרים ובדברי הפתיחה של חברת-הכנסת פולישוק-בלוך ושל אחרים. השאלה היא מה הציבור חושב על זה. אומנם אין עותקים של הסקר הזה לכולם, אך שמנו אותו באתר המשרד שלנו באינטרנט, ומי שירצה יוכל להגיע לזה או להעביר אלי בקשות ונשלח עותק ממנו באי-מייל.

THE "SCISSORS" DIAGRAM ISRAEL AND EU-13. - ראה נספח לפרוטוקול.)

לפני שאציג את הסקר כמו שהוא, אחזור לדיאגרמת המספריים שהזכירו בהתחלה. דיאגרמה זו מתארת את אחוז הנשים והגברים בתחומי האקדמיה בשלב זה בדרגות שונות החל מבוגרי/בוגרות תואר ראשון או תואר שני במקרה הזה, דרך בוגרי/בוגרות דוקטורט ובאקדמיה בשיטה האמריקאית בדרגת פרופסור-עוזר, ASSISTANT PROFESOR, ופרופסור-חבר או פרופסור מן המניין. ככל הדרגה יותר גבוהה אחוז הגברים עולה ואחוז הנשים יורד, והצורה המתקבלת היא צורת מספריים. הקו הרציף מתאר את מה שקורה בישראל, והקו המקוקו הוא ממוצע של שלושים מדינות באירופה ומה שקורה בהן. הצגתי זאת כאן, כדי שנראה שהבעיה שלנו לא ייחודית למדינת ישראל. היא קיימת בכל מקום, ואותן שלושים מדינות באירופה מייצגות תרבויות שונות, רקע שונה וכו'. מטרתנו בכל הפעילות היא לסגור את המספריים. אם נצליח, עשינו את מה שאנו יכולים. אבל, אני חושבת שזה דבר שאפשר לבחון אותו מפעם לפעם.

שיטת הסקר. - ראה נספח לפרוטוקול.)

הסקר היה סקר טלפוני. השאלות העיקריות ביקשו התייחסות ל: מסכים, מסכים חלקית, לא מסכים או מסכימה, מסכימה חלקית ולא מסכימה. כאמור, הסקר בוצע בערך לפני שבועיים ע"י גוף מקצועי שזכה במכרז שמשרדנו, משרד המדע, הוציא. ענו למעלה מ-600 עונים, ובערך 60% נשים ו-40% גברים. זה לא בגלל שהסקר היה על ענייני נשים, אלא שלסקרים טלפוניים בדרך-כלל עונות יותר נשים שהן יותר אלה שעונות לטלפון.

זה היה מידגם מייצג. הסקר הקיף מיגוון גילאים, מגורים: צפון, דרום, מרכז ופריפריה, חילוניים ודתיים, ערבים ויהודים, עולים וותיקים. בסקר המלא יש חתכים לפי כל האוכלוסיות האלה, ולא אראה הכל. באופן עקרוני, שאלנו על שלושה תחומים עיקריים בענייני נשים במדע וטכנולוגיה: עמדות יסוד - מה אתם חושבים ברמה התיאורטית? ואחר כך פרטנו זאת לחינוך ולתעסוקה, לקריירה.

מימצאים עיקריים - עמדות יסוד. - ראה נספח לפרוטוקול.)

אני יודעת שהזמן מוגבל, ואסכם מעט מאד מימצאים, אבל כל האינפורמציה פתוחה. לגבי עמדות יסוד, המימצאים העיקריים הם אלה: קודם שאלנו האם עיסוק במדע וטכנולוגיה מתאים לגברים ונשים במידה שווה. בנושא זה התשובה הגורפת היא שאכן זה מתאים במידה שווה לגברים ונשים. רק 2.9% לא הסכימו עם האמירה הזאת. 97% מכל שכבות הציבור - העמדה היסודית שלהם אומרת שאין שום סיבה שזה יהיה שונה.

נשים משיגות הישגים מדעיים וטכנולוגיים שמביאים יוקרה למדינת ישראל - רוב הנשאלים, 60%, אמרו: מסכימים. האופציה השניה היתה "מסכים חלקית" והאופציה השלישית היתה "לא מסכים". גם כאן כולם מסכימים שזה טוב.

עידוד נשים לעיסוק במדע וטכנולוגיה הוא אינטרס ישראלי לאומי - חצי מהנשים, מהנשאלים, ואני אומרת שוב שיש את כל השכבות, בעלי השכלה יסודית וגבוהה, הסכימו עם ההיגד הזה.

עמדות יסוד - סיכום. - ראה נספח לפרוטוקול.)

הסיכום אומר, שלרוב הגדול של הציבור יש עמדות יסוד חיוביות לגבי נשים במדע וטכנולוגיה. עמדות אלה שכיחות בעיקר בציבור החילוני, דובר עברית, משכיל ומבוגר. אבל, ככלל, אם הפוליטיקאים מחפשים משהו שמקובל על כולם, אז כולם חושבים שגם נשים יכולות לעסוק במדע וטכנולוגיה.

מימצאים עיקריים - חינוך. - ראה נספח לפרוטוקול.)

נושא החינוך. יש כאן גורמים בכירים ממשרד החינוך, ולצערי, שרת החינוך איננה כאן. עתה, נראה מה חושבים בציבור על כך.

מערכת החינוך חושפת את המדע והטכנולוגיה במידה שווה לתלמידים ולתלמידות - רוב הציבור מסכים עם היגד זה. מידת ההסכמה קצת גבוהה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים, אבל כללית אין טענות למערכת החינוך לגבי אפליה מבחינת החשיפה.

לעומת זאת, כאשר שאלנו האם תלמידים ותלמידות מגיעים להישגים דומים בלימודי מדע וטכנולוגיה, רק 40% מהנשאלים מסכימים עם ההיגד הזה והשאר חושבים שבנים משיגים הישגים יותר טובים בתחומים האלה.

שאלנו האם תלמידים ותלמידות בוחרים להתמחות במקצועות מדעיים וטכנולוגיים במידה שווה, וכאן מדובר על הבחירה של התלמידים או התלמידות, ומעט מהנשאלים, רק 20% בערך, הסכימו עם היגד זה. הרוב חושבים שתלמידים ותלמידות לא בוחרים להתמחות במידה שווה.

האם חינוך מגיל צעיר, שעיסוק במדע וטכנולוגיה מתאים לנשים, יעלה את מספר הנשים שבוחרות בעיסוקים האלה? הרוב מאמינים שחינוך הוא הדרך לשנות זאת.

חינוך - סיכום. - ראה נספח לפרוטוקול.)

סיכום המימצאים בנושא החינוך - רווחת הדעה שמערכת החינוך אכן שויונית וחושפת את המדע והטכנולוגיה במידה שווה לתלמידים ולתלמידות, ולמרות זאת ההישגים והבחירות להתמחות של תלמידים ותלמידות אינם דומים. מקובלת הגישה כי למסרים שויוניים בחינוך תהיה השפעה על מספר הנשים הבוחרות בעיסוק זה. שוב, יש הבדלים לא מאד משמעותיים בקרב נשאלים דתיים ובקרב נשאלים ששפת שלהם ערבית, שכשאצלם החינוך נתפס פחות כגורם שישפיע על בחירות התלמיד.

מימצאים עיקריים - תעסוקה. - ראה נספח לפרוטוקול.)

נושא התעסוקה - ככל שאנו מתרחקים מהאלמנט התיאורטי ומתקרבים לתכל'ס, התמונה משתנה. שאלנו האם יש מקום להעדפה מתקנת לנשים במדע וטכנולוגיה, והשאלה הזאת היא שאלה רלוונטית, בעיקר אליכם שעוסקים בחקיקה, ויש על זה הרבה ויכוחים בסקטורים שונים. אני מוכרחה להגיד לכם שהופתעתי מהנתון הזה: 40% מהנבדקים חשבו שיש מקום להעדפה מתקנת, כלומר לפעולה אקטיבית של המחוקק, נניח, בנושאים האלה. מופיעים כאן הניתוחים לגבי גברים ונשים. למשל, הסכמה גבוהה יחסית נמצאה אצל בעלי השכלה יסודית שהם חשבו שנכון לעשות העדפה מתקנת.

יש איזה איזו שהיא דעה שאומרת שהשתלבות מוגברת של נשים בתחומי המדע תוריד את המעמד של מקצועות אלו. רוב הציבור, בערך 80%, לא מסכים עם היגד זה. גם אם נשים תעסוקנה במדע, עדיין הנושא הזה יהיה בעל מעמד.

שאלנו האם נשים מופלות לרעה בהזדמנויות להגיע לעמדות בכירות במדע וטכנולוגיה. 43% מהנשאלים הסכימו עם היגד זה. הנסיון שלנו הוא שלנשים יותר קשה. אנו לא משתמשות במלה "מופלות" כי לא תמיד זה לגמרי מכוּון, אבל העובדה קיימת והציבור ער לזה.

כדי לזכות בתפקיד זהה במחקר ופיתוח, נשים נדרשות להוכיח יכולת מקצועית גבוהה מגברים - בערך חצי מהנשאלים מסכימים עם היגד זה. מישהו אמר השבוע בכנס, שענת מאור הזכירה: "אשה - 12 וגבר - 8", כלומר אשה נתונים של 120% כדי להתחרות בגבר שהוא 80% מהכישורים.

שאלנו האם נשים בוחרות במקצוע מדעי טכנולוגי בגלל העניין, ובערך חצי הסכימו להיגד הזה.

שאלנו האם תפקידיה הנוספים של האשה העוסקת במחקר ופיתוח, ומדובר על תפקידים נוספים בבית, גידול ילדים וכו', משפיעים על יכולת הקידום המקצועי שלה, ושוב, בערך חצי מהנשאלים הסכימו עם היגד זה.

מדעניות הבנויות לעסוק במחקר, בתעשיה ובהיי-טק - ראה נספח לפרוטוקול.)

בטבלה הזאת הצגתי את הנתונים הגולמיים. שאלנו על שלושה תחומים שקשורים למדע וטכנולוגיה: מחקר, תעשיה והיי-טק. לגבי שלושת התחומים האלה, שאלנו האם מדעניות בנויות לעסוק בתחום הזה יותר מגברים, פחות מגברים או אותו הדבר. בעוד שלגבי מחקר, שלפחות התדמית היא שיושבים בבית או מול ספרים ועושים מחקר או שיושבים במעבדה, רק 9.4% מהנשאלים חשבו שזה פחות מתאים לנשים, ולעומת זאת 27.3% חשבו שזה יותר מתאים לנשים.

לגבי היי-טק, לו יש תדמית אולי קצת יותר נקיה, רק 15% מהנשאלים חשבו שזה פחות מתאים לנשים, ו-21% חשבו שיותר.

לעומת זאת, לגבי תעשיה, 32% מהנשאלים חשבו שזה לא מתאים לנשים או פחות מתאים לנשים, ורק 36% חשבו שזה שווה וכמעט 10% שזה יותר מתאים לנשים.

אנו יודעים שבפועל בתעשיה, בהיי-טק ובמחקר עושים את אותה העבודה, וזה מראה את אלמנט התדמית בעניין הזה.

תעסוקה - סיכום. - ראה נספח לפרוטוקול.)

הסיכום בענייני תעסוקה - המסקנה מממצאים אלה היא, כי קיימת מודעות בקרב הציבור לגבי חוסר השויון בעולם התעסוקה המדעי: הנשים אינן מהוות מחצית מהעוסקים בתחום. הן מופלות לרעה ונדרשות להוכיח יכולת מקצועית גבוהה מגברים, והתפקידים הנוספים שלהן משפיעים על יכולת הקידום שלהן. תפיסה זו מאפיינת בעיקר נשים, עונים מבוגרים, חילוניים ודוברי עברית. שוב, ההבדלים היו בשוליים. הניתוח המלא מופיע בסקר.

ציינ/י שמות של שלוש מדעניות. - ראה נספח לפרוטוקול.)

אחרי השאלות האלה של "מסכים" ו"לא מסכים", שאלנו כמה שאלות פתוחות. אחת השאלות ששאלנו היא: ציינו שמות של שלוש מדעניות. כולם מכירים וערים לנקודה הזאת, והתשובה היתה מפתיעה. מתוך 600 נשאלים רק 120, בערך 20%, ידעו לציין שם אחד, והיתר לא ידעו. אם נדבר על השמות, 70 מהנשאלים ציינו את מדאם קירי, וכבר אמרו שהיא קיבלה פעמיים פרס נובל, 15 נשאלים ציינו את פרופסור יולי תמיר, תשעה מהנשאלים ציינו את פרופסור יהודית נאות - הפוליטיקה עוזרת - וארבעה נשאלים ציינו את המדענית הראשית. אני תמיד אומרת, שעד שלא הייתי מדענית ראשית בני הקטן לא האמין לי שאני מדענית. כלומר, זה לא קשור למה את עושה. זה קשור ל-TITLE.

ציינתי ששניים מהנשאלים ציינו את פרופסור עדה יונת. היא לא כאן, אבל היא קיבלה פרס ישראל במדע בשנה שעברה. למשל, ע"י העיתון "מעריב", היא נבחרה מבין המדענים הישראלים כמדענית מספר אחת בארץ. היא מועמדת לפרס נובל. היא כימאית, והיא עשתה תגלית גדולה בתחום מבנה החלבונים. רק שניים מתוך 600 נשאלים ידעו לציין את שמה.

מבחינתי, המסקנה היא שרוב הציבור, למרות העמדות החיוביות, איננו מסוגל לנקוב אפילו בשמות מדעניות. הכרת המדעניות שכיחה בקרב משכילים, חילוניים, מבוגרים ודוברי עברית או רוסית כשפת אם.

NOBEL PRIZE WOMEN IN SCIENCE. - ראה נספח לפרוטוקול. )

בלי לדעת מה הכינה חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך בדברי הפתיחה, צילמתי את הספר שמדבר על NOBEL PRIZE WOMEN IN SCIENCE, ומכאן הנתון שמתוך 500 זוכי פרס נובל במדע, ולא בכלל, בערך 10 היו נשים. ספר זה מציין את קורות חייהן של 15. יש כאן 15 שמות, ורק 10 מתוכם הם שמות זוכות פרס נובל. למה? חמש מהנשים שלפי קורות חייהן והביבליוגרפיה שלהן, חמש מהנשים הן אלה שעמדו מאחורי ההמצאות שהובילו לפרס נובל, אבל את הפרס קיבלו גברים. מי שמתעניין - כל האינפורמציה בספר, ואפשר לקבלו בצורה חופשית באינטרנט.

נשים מדעניות - עובדות. - ראה נספח לפרוטוקול.)

כמה מלים על עובדות לגבי נשים מדעניות - יש מחקר שפורסם בעיתון "NATURE" ב-1997 שמודד את ה-IMPACT. מודדים IMPACT של עבודה מדעית ע"י מאמרים, ציטוטים וכו' מול SCORE סובייקטיבי של COMPETENCE. אינני יודעת בדיוק את התרגום לעברית, אבל זו ההתרשמות הסובייקטיבית- - -

מיומנות.

אני חושבת שזה יותר ממיומנות.

הגרף האדום מתאר מה חושבים גם נשים וגם גברים על קומפיטנטיות של גברים, ואחר כך בדקו זאת יחסית ל-IMPACT האובייקטיבי שלהן. רואים את השיפוע ואת הגרף. הגרף הצהוב הוא לגבי נשים. כאמור, זה מחקר מדעי שהתפרסם ב-"SCIENCE", שאומר שאשה שדרגת ה-IMPACT שלה היא מעל 99, מה שחושבים עליה הקולגות שלה - תראו את הפער הזה.

נשים מדעניות - עובדות - דו"ח MIT. - ראה נספח לפרוטוקול.)

דו"ח שנעשה ב-MIT בקרב הנשים המדעניות של MIT הראה, שלנשים, חברות הסגל, המדעניות ב-MIT, יש פחות שטח משרדים, פחות שטח מעבדות, פחות תקציבי מחקר ופחות משכורות.

קל לנו להתחבא, והשר זנדברג נתן את הדוגמה שלו, מאחורי מה שקורה בעולם. רבותי וגבירותי או גבירותי ורבותי, בארץ המצב לא יותר טוב.

למה לטרוח? - ראה נספח לפרוטוקול.)

אם כך, למה לטרוח? מדובר כאן על כך שצריך לעשות, ואני שמחה שהשר מתחייב בפומבי להמשיך לעשות. צריך לטרוח. צריך לתקן, למען צדק והגינות, למען המצויינות, להגברת האמון והביטחון במדע. המדע צריך להיות GENDER BLIND, כלומר אין שום סיבה שתהיה איזו שהיא הטיה ג'נדרית בתחום כזה שאמון על האמת האובייקטיבית.

מה לעשות? - ראה נספח לפרוטוקול.)

מה לעשות? זה סיפור גדול. כולנו פועלים, וציינו זאת כאן. קודם כל, צריך לעשות. העשיה מאד מורכבת, כי זה לא צואר בקבוק אחד שנִפתח אותו והכל יהיה בסדר. בפעולות שלנו במועצה לקידום נשים במדע מדובר על איסוף וחשיפת נתונים, העלאת מודעות, רישות, NET WORKING, וכל מי שיעשה מבורך.

ברצוני לומר כמה דברים אישיים. ראשית, התנצלתי על החוברת.

שנית, אני חושבת שאני מכירה כאן 90% מהקהל. לא אודה אישית, אבל ברצוני להודות לשירלי, מרכזת הפעולות של המועצה לקידום נשים במדע, שעובדת לצידי בעניין הזה.

ברצוני להודות לרונית לב-ארי מהרשות למעמד האשה, שמשתפת איתנו פעולה לאורך כל הדרך. הצטערתי שלא תמשיכי בזה.

ברצוני להודות לשר לשעבר מתן וילנאי שנתן לנו את הבמה במסגרת משרד המדע, לפעילות של המועצה ולפעילות במשרד. אני מאד שמחה, שהשר הנוכחי התחייב להמשיך בפעילות הזאת.

ענת, תודה גם לך על שיתוף הפעולה.

אני אישית אומנם חוזרת לאקדמיה ופורשת מהתפקיד, אבל במועצה אמשיך לפעול. אני מחוייבת לנושא. אני מודה לכולם.

אני פותחת את הנושא לדיון. אבקש מחברת הכנסת מפרופסור יולי תמיר להיות ראשונת הדוברים, גם משום שחשוב לי לציין, כמי שלמדה במדעי החברה, שמדע ואקדמיה זה לא רק פיזיקה ומתמטיקה אלא יש גם תחומים אחרים.

ברצוני לברך על היום הזה. אני חושבת שהוא חשוב מאד. עבודה שנעשתה גם ע"י ענת מאור וגם ע"י חגית מסר-ירון מאד חשובה, כי יש פער גדול מאד בין מה שאנשים אומרים שצריך להיות לבין הקורה בשטח. אנו מכירים זאת יפה מאד. בסקרים אנשים יודעים שזה כבר לא יפה להגיד שנשים לא יכולות לעשות את זה, אבל כשזה מגיע לשטח באוניברסיטה תראו בחומר שחולק ע"י האוניברסיטה את הפערים בעיקר ברמות הגבוהות, בעיקר ברמות של הפרופסורים המלאים. הפער גדול מאד.

נדמה לי, שאחד היעדים, שעומדים לפני הוועדה, זה לחשוב על מסלולי תמיכה בנשים מוצלחות. כשאומרים "העדפה מתקנת", זה נראה כאילו לוקחים נשים פחות טובות ונותנים להן סיכוי. התשובה האמיתית היא, שלוקחים נשים מצויינות שיש להן עוד כל מיני חובות אחרות במהלך חייהן, ונותנים להן את האפשרות להתמודד עם גברים. דוגמה אחת שתמיד הציקה לי באוניברסיטה היא, שגבר שיוצא למילואים מקבל הנחות ויש לו מועד ג' וסיוע, אבל אם אשתו נשארה בבית עם הילדים וגם לה קשה לגשת לבחינות אף אחד לא מכיר בזה. מטלות של הורות ואמהות ומטלות אחרות - האוניברסיטה מתכחשת להן. אני חושבת, שאנו צריכים ביחד להכין איזה שהוא תפריט של סיוע לנשים.

הדבר הנוסף הוא מה שכבר נאמר כאן שמדע זה לא רק מדעי הטבע. מבחינתנו, נשים נמצאות בעיקר בתחום מדעי הרוח והחברה, וגם זה מדע. דרך אגב, בגרפים האלה של ציטוטים ושל REFFERENCES גם מדעי הרוח במדינת ישראל נמצאים במקום מאד גבוה, וכדאי לתת גם להם תמיכה. יעל רום עשתה הרבה עבודה מבורכת בענייני מדעי הטבע. צריך מישהו שיעשה עבודה מקבילה בקידום נושא מדעי הרוח.

מדעים מדוייקים והנדסה.

הערה אחרונה - נדמה לי, שהנתון הכי מעניין שצריכים לתת עליו כאן את הדעת הוא זה: ממחקר שעשתה פרופסור אורית איכילוב באוניברסיטת תל-אביב, שבדק הישגים במדעי הטבע, מסתבר שלנשים במגזר הערבי הישגים יותר גבוהים לעומת הגברים במגזר הערבי שלהם הישגים יותר נמוכים. עלתה השאלה: למה? מסתבר שאחד הדברים המאד משפיעים על הישגי בנות במערכת זה עודף הבחירה במערכת החינוך. כשיש להן הרבה בחירה, בנות לא בוחרות לעשות מדעים. כשיש להן מעט בחירה, כמו במגזר הערבי, בלית ברירה הן עושות מדעים, ואז הן מצטיינות בזה. זו נקודה למחשבה על בחירה בחינוך ואיך מקדמים נשים.

זה מעניין.

זה בעיקר בגלל המורים התומכים בהן. גם על זה יש מחקר.

אינני מכירה כמו חגית מסר-ירון את כולם, ואשמח להכיר. רות ארנון, יועצת נשיא המדינה לענייני מדע מטעם האקדמיה הישראלית, בבקשה.

אמרתי מראש, שאינני רוצה לקחת זמן מדיון זה ולכן אומר מספר קטן של מלים. האקדמיה הלאומית למדעים, כשאר המגזרים במדינה, מכירה בצורך בקידום נשים, ואני מאד מקווה שבעתיד הקרוב ביותר אחוז הנשים וגם מספר הנשים שתהיינה חברות אקדמיה יגדלו. אבל, בעיקר האקדמיה רואה את הצורך הדחוף בעידוד נשים לעסוק במקצועות מדעיים. אני עצמי מתעסקת יותר במדעים מדוייקים או במדעי הטבע, אבל אני חושבת שזה נכון גם לכלל המדעים כולל מדעי החברה ומדעי הרוח. המשאב האנושי שטמון בנשים שעוסקות בכל התחומים האלה הוא אדיר, וחייבים לתמוך בהן על מנת לקדמן כדי שהן יגיעו לדרגים הגבוהים ולדרגות הגבוהות בהתאם ליכולתן ולתרומתן.

אני חושבת שכאן גם צריך לפעול פעולת חקיקה, וגם צריך לתרום מבחינת הירתמות אנשים נושאי תפקיד ובעלי מעמד על מנת לקדם את הנושא. רק הירתמות טוטאלית כזאת תוכל לעזור. אני מקווה שזה אכן יקרה בשנים הקרובות. בכנסת, בבית הנשיא וגם באקדמיה הלאומית למדעים ה-1 במאי יהיה יום עיון מיוחד במשך כל היום שיעסוק בנושא נשים במדע וקידומן. אני מקווה שכל זה יחד יעזור, וצעד צעד אנו נתקדם לקראת המטרה הזאת.

נמצא כאן בעלה של פרופסור רות שלגי, חבר-הכנסת שלגי, חבר-כנסת מטעם "שינוי" ויושב-ראש ועדת החינוך, ואני בטוחה שכמו הנסיון הקודם שלנו נשתף פעולה גם בתחום המדע והחינוך של נערות ונשים. היום, לא אתה תדבר, אלא פרופסור רות שלגי, סגנית הנשיא באוניברסיטת תל-אביב ודיקאן מו"פ באוניברסיטה.

ברצוני לברך על היום הזה, על היוזמה ועל כל הפעילויות שנעשות לקידום של נשים בכלל ונשים במדע, וברצוני להוסיף: נשים באקדמיה.

יעל, לפני מספר שנים נפגשנו בישיבה שהיתה בוועדה לקידום האשה בנושא: קידומן של נשים באקדמיה, ואני מצטרפת לדברי חברת-הכנסת יולי תמיר שלא במובן של נשים פחות טובות שצריך לקדמן אלא לקחת את הנשים הטובות ולהקל עליהן קצת בתנאי הסביבה כדי לאפשר להן להתקדם ולהגיע להישגים. אני זורקת את הכפפה, כי מאז אינני זוכרת שנעשה דבר.

נעשה הרבה מאד, ואין זמן לפרט.

באוניברסיטה לא שמעו שום דבר.

למשל: פרופסור חנה נוה מונתה אצלכם, וזאת בזכות הלחץ. כללית, יש שמונה שמונו והתחילו קבוצת עבודה, אבל אין ספק שצריך לעשות זאת באופן מאד אינטנסיבי.

כאחת שגרה באוניברסיטה ורואה את ה-IMPACT, אין ספק שקידומה של חנה נוה כיועצת לנשיא בנושא נשים באקדמיה הוא תרומה חשובה מאד, אבל הדברים שצריכים לעשות בשטח הם לאו דוקא לגבי מיקומן של האקדמאיות אלא באמת מהמרכז - ות"ת בזמנו ניסה לתת ולהושיט יד בנושא. פעולות מהסוג הזה תקלנה קצת.

כפי שראינו כולם מהנתונים, עם ההשכלה אין בעיה. למעלה מ-50% תואר ראשון, למעלה מ-50% תואר שני ולמעלה מ-50% תואר שלישי. לי יש מעבדה מלאה בדוקטורנטיות. כמה מהן תגענה לשמש באקדמיה? - מעט מאד יחסית לגברים. לכן, בשטח הזה אני מצפה ומקווה, ואשמח לתת יד.

זו באמת הזדמנות. ענת מאור, תמיד עושים וצריך לעשות עוד. אמרתי כרגע לחברת הכנסת גילה גמליאל, שיש כאן נשים שבאמת כל אחת בתחומה היא משהו-משהו והיא עושה והיא יודעת ומכירה את השטח. אני מבקשת שכל אחת תכתוב לנו ותיתן הצעות אופרטיביות, ואנו נחבר את הכל ביחד וננסה לבצע. לשם כך אנו פה.

להשיג את הכסף.

הכל. גם להשיג כסף. לפעמים, זה כסף. לפעמים, זה גם דברים אחרים.

זה לא רק כסף.

זה תנאים סביבתיים - מה שאת אמרת בדיוק.

אני מבקשת לכתוב לנו, להרים טלפון, להטריד אותנו ולנדנד לנו. לשם כך אנו כאן.

תת-אלוף סוזי יוגב, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, בבקשה.

אני מבקשת להצטרף לברכות. ללא ספק, צה"ל, כגוף ייחודי במדינת ישראל, שמהווה למעשה הצבא היחידי בעולם שמגייס נשים בתוקף חוק, פותח הזדמנויות בפני נשים דוקא במקום בו או ההבניות התרבותיות החברתיות מעצבות במידה רבה מאד את הבחירות של נשים צעירות כשהן מגיעות לצה"ל. לצערי, שיעורן הנמוך של נשים במדעים, בטכנולוגיה ובמקצועות הטכניים בצה"ל בהחלט ניכר.

אנו מקיימים שיתופי פעולה אסטרטגיים כמעט עם כל הגופים במדינת ישראל - גם הממלכתיים וגם האחרים - על מנת להשפיע עוד הרבה קודם לגיוסן לצה"ל. אנו עושים זאת עם המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה, ועם משרד החינוך ויושבת כאן מנהלת המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך, המינהל הטכנולוגי. יש כאן את דור העתיד להיי-טק. יושבים כאן אנשים מהתעשיה. זה נעשה בשיתוף עם משרד החינוך. יש גם את "אורט" למאה ה-21. יש פעולות רבות ומגוונות, ובאמצעות הפעולות המאד חשובות האלה אנו מצליחים להשפיע וגם ליצור הזדמנויות נוספות לחיילות הצעירות בערוצים האלה שבהם אנו מדברים.

לשמחתי, בשנה שעברה והשנה קודמו שתי נשים לדרגת אלוף-משנה בערוצים הטכנולוגיים: אחת ביחידת המחשב למודיעין, והשניה קצינה שתיכנס לתפקידה בקיץ 2003 והיא מהנדסת מחיל החימוש. ללא ספק, הפעולות הברוכות החשובות, שמשפיעות בעיקר בהיבט החינוכי, בונות את כוחו של צה"ל כשנשים מגיעות אליו.

עם זאת, אני חייבת לציין שכיון שהשירות בצבא הוא בתוקף חוק, חלק מהנשים בוגרות 12 שנות לימוד במגמות עיוניות מנותבות למקצועות ולערוצים טכנולוגיים, הגם שאינן רוצות בכך. לשמחתי, חלקן בוחרות במקצוע הזה לחיים לאחר שחרורן מהצבא. לכן, מבחינתנו, כפי שאמרתי, זו צומת מאד חשובה ומאד משמעותית.

כפי שאמרתי, אנו נשמח בשיתופי הפעולה עם הגורמים שיש להם כמובן יכולת לעזור לנו גם בהיבטים האלה.

ברצוני להודות למנהלת הרשות לקידום מעמד האשה, שבשנתיים האחרונות היתה איתה עבודה מאד צמודה וחשובה.

המערכת הפרלמנטרית - יושבת כאן חברת-הכנסת לשעבר ענת מאור, והיתה בוועדה חברת-הכנסת יעל דיין, וגם להן אני רוצה לאחל הרבה מאד הצלחה וכמובן לומר תודה על העשיה המשמעותית.

לא הבאתי, כמובן, נתונים. הם מופיעים בפניכם.

אני כבר זורקת לך את הכפפה: אנו נקיים דיון משותף ספציפי בנושא הנשים בצבא וטכנולוגיה.

זה הזמן לעבור לרונית לב-ארי, המנהלת או המנהלת היוצאת של הרשות למעמד האשה.

ברצוני לברך על המפגש. ברצוני לברך את חברת-הכנסת גילה גמליאל בתפקידה החשוב כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, שאני בטוחה שתעשה את העבודה נפלא, ואת חברת-הכנסת עורכת-הדין מלי פולישוק-בלוך, כנ"ל. ברצוני לברך את השר מודי זנדברג, שיש לי הרגשה ש-BUILT IN הוא מאמין בשויון בין המינים. הוא מהמשוכנעים, כך שיש פה בהחלט שר שימשיך.

ברצוני להודות על שיתוף הפעולה לפרופסור חגית מסר-ירון ולחברת-הכנסת לשעבר ענת מאור, שיחד פעלנו בכמה נקודות: הפקת האוגדן שהוא דבר חשוב מאד, פורום יועצות לקידום מעמד האשה באקדמיה שזה פרי הדחיפה של ענת מאור וחגית מסר-ירון שהרשות שותפה, והכל תחת הסיסמא ש"היחס הכי לא שויוני הוא היחס השווה ללא שווים". - את זה אמר ג'פרסון בעניין של שחורים ולבנים, וזה נכון גם לגבי נשים. המשפט הזה נמצא בספר החשוב: "אפשר גם אחרת" של רחל זורמן וחנה דוד על נערות מחוננות שאני מאד ממליצה לקוראו.

אניח על שולחן חברת-הכנסת גילה גמליאל את הדוח השנתי של הרשות בישיבה ב-24 בחודש - סיכום שנה של שנת 2000. על-פי חוק הרשות, אמורה להגיש לוועדה את הדוח.

הייתי רוצה להביא את בקשת גולן אזולאי, חבר טוב שלי, שנולדה לו לפני שלושה ימים תינוקת, והוא שיחק ב"טירונות" וב"בנות בראון". הוא מבקש מהאנשים שאמונים על טכנולוגיה, על הנדסת אנוש, לארגן עגלות גבוהות, כי גובהו 1.87 מטר והוא רוצה לקחת את התינוקת לטיפת-חלב והגב נשבר לו. האבות רוצים לטפל בילדים, וכואב להם הגב. הנה, אתגר: עגלות גבוהות לגברים. זה חומר למחשבה. בואו ונעזור לגברים לשתף פעולה ולקחת חלק בעבודות הבית ובטיפול בילדים למען קידום נשים.

חברת-הכנסת קולט אביטל אומנם יצאה, אבל היא ביקשה להזכיר שהמועצה לקידום נשים במדע אומנם הוקמה אבל היא עדיין לא מעוגנת בחוק. חברת-הכנסת קולט אביטל הציעה הצעת חוק לעגן זאת, ואני מקווה שזה גם יעבור. אני מודה לה על עצם ההצעה.

מי שרוצה להתבטא, ימסור את שמו. נתחיל עם הגברת יפה ויגוצקי ממשרד החינוך.

אני יפה ויגוצקי, ואני משמשת כראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, התרבות והספורט. אני שוב מתנצלת בשם השרה, ואני מתנצלת בפעם נוספת על כך שאין לי את כל הנתונים שהכינותי לה כי היא היתה אמורה להציג כאן את נתוני המשרד לגבי מה שחל בחמש השנים האחרונות בנושא: לימודי מדע וטכנולוגיה - בנים בנות. הצלחתי לשלוף ממש בדקות האחרונות מספר נתונים מאד משמעותיים. ברשותכם, אני רוצה לחזק כמה הנחות שהונחו באותו סקר טלפוני, אבל גם לנתץ כמה תיאוריות או סטיגמות חברתיות שאנו דבקים בהן ולא כל כך מכירים את העובדות.

אני, בהחלט, חושבת שמערכת חינוך באשר היא זה הגורם והמקום שדרכו אפשר לשנות עמדות, נתונים והישגים. אני אכן חושבת, שצריך להתחיל, כנאמר בסקר, בגיל מאד מוקדם. אם נתחיל בגיל מוקדם להקנות חינוך מדעי טכנולוגי, הכוונה מגן-הילדים, וזה מה שאנו עושים כעת, אנו נשנה את אותן סטיגמות חברתיות, עמדות שישנן בחברה לגבי השויוניות והיכולת בין בנים לבנות.

אני אכן חושבת, שהתשובות בסקר נכונות ומערכת החינוך היא שויונית. אבל, בניגוד למה שנאמר בסקר ובניגוד לנאמר כאן ע"י חלק מהאנשים, הישגי הבנות במקצועות מדעיים וטכנולוגיים גבוהים יותר במערכת החינוך, ואני מדברת על רמת ההתמחות של חמש יחידות - הרמה הגבוהה ביותר - ובמתמטיקה יש לנו גם ארבע יחידות. ההישגים גבוהים יותר מאשר אצל בנים, וזה מוחלט. אין כאן בכלל מקום לעוררין בכל המקצועות, ואני מדברת על ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, והכנסתי גם את נושא מדעי המחשב. במקצועות האלה הישגי הבנות גבוהים יותר מהישגי הבנים.

כפי שאמרתי, משרד החינוך - על-פי המלצות דו"ח הוועדה העליונה לחינוך מדעי טכנולוגיה, מה שנקרא לימים: דו"ח מחר 98' או דו"ח הררי - החל ביישום המלצות הדו"ח ב-1994-1995. בעצם, התחלנו ב-1995 להקנות חינוך מדעי טכנולוגי לָכּל עם תכניות לימודים מובנות מגן-הילדים ועד החטיבה העליונה, כאשר החטיבה העליונה היא חטיבה בה התלמידים בוחרים את ההתמחויות, ואכן הם מתמחים במה שבחרו.

בדקתי נתונים שבין 1997 ל-2001, חמש השנים האחרונות. מספר הבנות שמתמחות במקצועות מדעיים, והכנסתי כאן ברשותכם את המתמטיקה ואת מדעי המחשב, עלה ב-21.6% לעומת 12.1% אצל הבנים, כלומר יותר בנות בוחרות להתמחות במקצועות מדעיים ובמתמטיקה. יש יותר בנות שמתמחות בביולוגיה, ויותר בנות מתמחות בכימיה מאשר בנים. בפיזיקה עדיין מספר הבנות נמוך יותר מאשר מספר הבנים. במדעי המחשב המספר הולך ומשתווה.

חייבים לקצר, כי כמות האנשים שרוצים לדבר הולכת וגדלה.

מה שמוכח לפחות בנתוני המשרד הוא, שחינוך מגיל צעיר בתחומי מדע וטכנולוגיה ופעולות התערבות בצמתים מרכזיים מאד, בהם תלמידים ותלמידות צריכים להחליט מה הם לומדים, וחלק מהפעולות הוזכרו כאן ע"י סוזי, בהחלט משפיעים על בחירתן של הבנות. ברור לנו היום מעל לכל ספק שיכולתן והישגיהן בהחלט גבוהים. אין למערכת שלנו שליטה על הקורה מאוחר יותר בהשכלה הגבוהה, אבל אנו כמובן לוקחים חלק גם במועצה שהזכרנו אותה.

בהזדמנות זו, אני רוצה לאחל לשתי יושבות-הראש ולשר החדש הרבה מאד הצלחה, וליושבת-הראש שעבדה איתנו ועזרה לנו, היושבת-ראש היוצאת - הצלחה בפעילויות האחרות שלה.

תודה.

אני מבקשת להשתדל לתמצת. עתה, הגברת ענת גרשון, מנהלת בית-הספר למחוננים בירושלים.

אני מאד שמחה להשתתף בדיון הזה עם שני כובעים: מצד אחד - מחוננים, ומצד שני - התחום המדעי. אני מאד מצטערת שכבוד השרה לא נמצאת כאן, אבל אני מאד שמחה שיושב-ראש ועדת החינוך נמצא.

ברצוני להאיר איזה שהוא פן. יפה ויגוצקי - אנו מכירים את פועלה - הזכירה את הנעשה בתחומי התיכון. אעשה איזו שהיא קפיצה לגיל הרך, בו יש מימצא מדהים. אני מדברת כרגע על טיפוח כשרונות צעירים מכיתות ב', ג' ו-ד' - טיפוח ילדים בעלי יכולות מצויינים, כשאנו בעד טיפוח כל הילדים בהתאם לכישוריהם, ובכל זאת אחד הממצאים המדהימים והמרשימים ביותר במוסדות לילדים מחוננים הוא האיבחון הבא: 75% בנים ו-25% בנות. האומנם? זה 75%, ובמקרה הטוב ביותר שני שליש בנים ושליש בנות, וזה הולך ונמשך. השאלה הגדולה שנשאלת היא מה הסיבה לכך. את התוצאה הזאת אפשר לראות אחר כך גם במדעים בבחירתם. אומנם אחר כך בוחרים ביולוגיה, ושנים רבות לימדתי ביולוגיה בכל מיני מוסדות תיכון ובאוניברסיטה, ויחד עם זאת הסיפור הזה נמשך. אין ספק, שכבר מודעים לזה היום, ורחל זורמן, שהוזכרה לפני כמה רגעים, גם כותבת על כך. אני שומעת שיש איזו שהיא אפליה מתקנת במבחנים לאיבחון מחוננים.

העדפה מתקנת.

דוקטור ענת זהר עשתה עבודה מעניינת מאד. אני מאד מקווה, שמי שיושב עכשיו בכל המוסדות ששייכים לחינוך ומדע, ואי אפשר לא לחבר את שניהם ביחד, יהיה ער לכך. אנו מאחלים לכולם הצלחה, ונשמח לשמוע מהם ולקבל את עזרתם בטיפוח ילדים מחוננים ולא-מחוננים בכל התחומים.

הנתון שאמרת מדהים, וזה אולי מחייב אותנו לעשות חשיבה נוספת ולא להתחיל בבדיקת חמש היחידות אלא אלא להתחיל בגן-הילדים.

יש בגן-הילדים.

לי, אישית, יש ילד בן חמש בגן-הילדים, ואני מחוברת לגן-הילדים מצויין. אכן צריך להתחיל למצוא שם את נקודת הפער.

יעל רום, בבקשה.

בשבילי זה יום חג. לא תמיד אני הולכת בתלם. אומרים שאני הולכת נגד כיוון התנועה.

זה מה שעושה אותך מיוחדת.

כמעט ארבעים שנה, מ-1966, אני עובדת בקידום אוכלוסיות תת-מיוצגות בטכניון. פיתחנו מיוחדות, ומשרד החינוך היה מאחורי זה: קידום יוצאי אסיה אפריקה. לקחנו ילדים מהפריפריה שלא גמרו בגרות או שהיו בפנימיות וגמרו שלוש יחידות. עשינו בשבילם קורס הכנה, ו-85% גמרו את המכינות, נבחנו בבחינות תחרותיות וסיימו את הטכניון. המודל הזה מוכר היום כמו "עתידים", ועשינו עבודה גדולה.

מ-1973 אני עוסקת בקידום נשים. השאלה, ששאלתי בטכניון ושאלתי אחר כך, היא: איפה הן? התיאוריות ישנן. חשבו שהראש לא בדיוק אותו דבר. מבחן התוצאה הוא מה שמעניין. מבחן התוצאה אומר, שאם ב-1985 15% מהבנות ו-30% מהבנים למדו ונבחנו בחמש יחידות, התוצאות היום או לפני שנתיים, ואינני יודעת בדיוק את הבחינה של השנה האחרונה, הן שירדנו ל-13.5% מהבנות ול-19% מהבנים. כל יתר הדברים שאמרה יפה נכונים: בכל רמת מתמטיקה לבנות כקבוצה יש הישגים יותר גבוהים מהבנים כקבוצה.

מבחן התוצאה החשוב ביותר הוא, שכאשר סופרים כמה ראשים יש, ה-13.5% בנות נותנים לנו לפני שנתיים 3,000 בנות שסיימו חמש יחידות מתמטיקה, ואז 20% מהבנים נתנו לנו רק 4,000, מפני שיש 5,000 בנות יותר מבנים זכאיות לבגרות. כלומר, המספרים כבר ישנם.

זה שהן מסוגלות - לי אין עם זה שום בעיה. ראיתי אותן בעבודה. זה שהן כבר נמצאות והן מצויינות - נשיא הטכניון בכל חלוקת פרסים עומד על כך מפני שאני מראה לו את הנתונים, ששיעור המצטיינות מעל 85 בגמר שנת לימודים יותר גבוה משיעור הנשים בטכניון. דיברתי עם דיקאן פקולטה להנדסה בתל-אביב, והוא בדק זאת ואמר: "אצלנו זה אותו דבר". כלומר, יש לנו פחות נשים, ראשים של נשים, שבחרו כמקצוע את מקצועות ההנדסה והמדעים המדוייקים, הן מצויינות והן עושות עבודה נהדרת, והטכניון אומר: "רק שיבואו יותר". אני בטוחה שגם בתל-אביב וגם בבאר-שבע כולם אומרים אותו דבר.

העבודה צריכה להיעשות, ובזה אני עוסקת הרבה מאד שנים. מי שחושב שאפשר לעשות זאת אם לא לומדים מתמטיקה היטב לפחות בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה לא יודע על מה הוא מדבר. מי שרוצָה להגיע לאיזו שהיא קריירה, אם זה בתעשיה ואם זה במחקרים או במדעים מדוייקים, הכל מתחיל בהתייחסותה, בעידוד שהיא מקבלת בבתי-הספר ובעבודה הנכונה בלימוד מתמטיקה וגם פיזיקה. בכל המקומות, בהם היו תכניות התערבות ממוקדות, אנו ראינו הישגים יוצאים מן הכלל.

פרשה בפני עצמה היא איך לגרום לנשים לבחור בקריירה במדעים ובהנדסה. מדוע המדינה צריכה לעזור? מפני שהיא צריכה אותנו. מפני שהחסר שהיה לנו עד למשבר האחרון במהנדסים ובמדענים בתעשיות ההיי-טק נבע מכך שקיבלנו אנשים ממגזרי אוכלוסיה מאד מצומצמים. בכל העולם ידוע שאם רוצים להגדיל את כוח המוח הזה, מוכרחים לטפח את הקבוצות, נשים בראש ובראשונה, מפני שאצלן הבעיה היא לא יכולת אלא דפוס חברתי, ואוכלוסיות הפריפריה. יש על זה מדיניות. יש על זה המלצה של פרופסור הררי. יש החלטה של ועדת החינוך והוועדה למעמד האשה. כולם יודעים מה צריך לעשות.

מה שאת אומרת הוא: רק צריך לעשות. יעל רום, עכשיו, נעשה. לשם כך אנו פה.

הגשתי הצעה ליום העיון הבא. אני מוכרחה לומר, שזה כן כסף. צריך שמי שחותם על הכסף יבין שהוא מטפל בהון האישי, בכוח המוח העתידי, של מדינת ישראל, והכלכלה שלנו תלויה בזה.

נכון.

טוב שיש נשים שהן מצויינות ויכולות לעשות את העבודה.

אנו פשוט צריכים להתייחס לזה כאל השקעה כדאית. זו הכוונה.

בודאי.

סיגל בן-שמעון, יושבת-ראש אגודת הסטודנטים ממכללת בית ברל.

ברצוני להצטרף לברכות ולהודות לחברת-הכנסת גילה גמליאל על כך שהזמינה אותנו ליום הזה.

אם נוותר על הברכות, יהיה לנו יותר זמן.

אני סטודנטית לחינוך מיוחד שנה רביעית, ואני באה מהשטח. דיברו כאן הרבה על חשיבות החינוך. אני מאד מאמינה, ולכן אני שם, בחשיבות החינוך. אני עכשיו עושה סמינריון על המודעות של המתקשרות בהוראה בנושא המיגדרי. אנו מדברים פה על עשיה, ובאמת המורות בשטח הן אלה שיכולות לעשות את השינוי. לדוגמה: עדיין כשהמחשב לא בסדר, קוראים לבנים ולא לבנות. אני חושבת, ששם צריכה להיות העשיה.

בהכשרה שלנו אנו צריכים לקבל קורסים גם בנושא המיגדרי, וזה יפתח את המודעות של המורה בשטח להשפעה הרבה שלה.

בהקשר זה, הערה קטנה - כשכותבים כאן "חבר כנסת" ואין קו נטוי "חברת כנסת", בתור מורה ששמה לב לדברים הקטנים האלה, לי זה הפריע. זו הערה לדברים הבאים שיהיו כאן.

זו הערה מצויינת, ואנו נתקן זאת.

חבר-הכנסת זחאלקה, שהוא גם חבר ועדת המדע והטכנולוגיה, בבקשה.

אני חושב שצריך לקחת את הנושא בקונטקסט שלו. המסקנה הכללית מהדברים ששמעתי היא לראות את הדברים מנקודת מבט מעמד האשה ולא המדע, ולראות במדע דוקא את אחד המנופים לקידום מעמד האשה בכלל. כלומר, יש הרבה אפשרויות או לא הרבה אפשרויות, אבל זה נראה כמישור מבטיח שאפשר להגיע בו להישגים; הפוטנציאל קיים, ובהרבה דברים לא צריך להתחיל מנקודת ההתחלה: לא מגן-הילדים. צריך להתחיל מגן-הילדים, אבל אפשר לעשות דברים גם כשיש כל כך הרבה נשים שגמרו דוקטורט. עשיתי דוקטורט באוניברסיטה, והיו הרבה נשים שעבדו איתי, ואחר כך הן נעלמו ולא המשיכו. אני נוטה לחשוב שהבעיה היא לא באוניברסיטה עצמה, כלומר האוניברסיטה זה חלק מהסיפור. זה לא רק האוניברסיטה. יש דברים אחרים שהם מחוץ למערכת.

בהחלט.

המבנה לא מעודד נשים להמשיך בעבודה. אבל, זה נושא מבטיח - לראות זאת מנקודת מבט של מעמד האשה ולראות את המדע כמכשיר עיקרי לקידום מעמד האשה.

אם אנו רוצים שוב לקחת זאת בקונטקסט הכללי, ולא לקחת את קבוצת הנשים שהלכו לאוניברסיטה והגיעו לדוקטורט ואז לטפל בשויון שלהן, צריך להשקיע מאמצים גדולים אם אנו רוצים להימנע מפערים עצומים בחברה ולטפל בפריפריה. יכולה להיות קידמה טכנולוגית שתגרום לנזק גדול, כלומר שחלק מהחברה - העשירון העליון, רמת אביב ג' והאנשים העשירים - ידו משגת, הוא יתקדם, החברה מתקדמת, והאנשים שנשארים מאחור מצבם יורע ולא יוטב. לכן, צריך לקחת את נושא קידום המדע וקידום הנשים במדע באופן ארצי, כלומר במבט ארצי ובמיוחד עם תמיכה והפליה מתקנת או העדפה מתקנת לאיזורים בפריפריה במיוחד בסקטור הערבי שסובל מבעיות קשות מאד. יש הישגים, אבל אלה שהגיעו לכך יכולות להתחרות. אבל, צריך לחשוב על כל אלה שלא הגיעו לשם ולא רק על אלה שהגיעו.

אנו, בהחלט, נתייחס גם לפריפריות ולכל מגזרי האוכלוסיה. זו התחייבות אישית: אנו נעשה סיורים בכל הארץ, ונגיע לכל מקום שירצו לשמוע אותנו ולדבר איתנו.

האם פרופסור נינה תורן פה?

דוקטור שמואל סטרשבסקי מאוניברסיטת בר-אילן, בבקשה.

אני כאן על תקן של נציג איל"ה, ארגון המחשבים הארצי. אני מתנצל שאינני אשה; במסגרת ההפליה המתקנת קיבלתי את זכות הדיבור.

אביא קצת נתונים של שימוש בכלים טכנולוגיים בארץ ובעולם, כאשר ללא ספק האינטרנט הוא כלי טכנולוגי מרכזי מאד. המצב היום בארצות-הברית זה שאין הבדל בשימוש באינטרנט בין גברים לנשים, כאשר אם אנו מסתכלים על מה שקרה לפני מספר שנים בהחלט היה פער גדול בשימוש בין גברים לנשים.

לפני חודשיים אני עשיתי סקר לגבי שימוש באינטרנט בארץ בקרב למעלה מאלף נדגמים מבני +18, והסקר מראה בבירור שיש פער גדול בשימוש באינטרנט בין גברים לנשים - דרך אגב, פער שבהחלט מזכיר את הפער שהיה בארצות-הברית לפני מספר שנים. אם אנו אומרים שאנו מפגרים מספר שנים אחרי ארצות-הברית, סביר מאד להניח שמה שיקרה בארץ עוד מספר שנים זה שהפער הזה ייעלם.

מה הוא הפער? כמה נשים וכמה גברים?

הפער היום הוא, שגברים משתמשים הרבה הרבה יותר גם מבחינת אחוזים וגם מבחינת שעות שימוש.

האם אין לך מספרים?

יש לי.

הנה, יש לנו עוד פרוייקט לדאוג לו. יש לנו תת-ועדה לענייני אינטרנט, ונעביר לה את הנושא הזה באופן ספציפי.

גברים קונים הרבה יותר באינטרנט. אבל, דבר אחד לנשים יש יותר מגברים - שביעות-רצון מהאינטרנט. מסתבר שנשים בממוצע שבעות-רצון בצורה משמעותית יותר מגברים מהשימוש באינטרנט. יש לפחות יש נקודת אור אחת.

עתה, גברת מרים שכטר, הממונה על השויון בין המינים במשרד החינוך. אני מבקשת מהדוברים לומר את הדברים בקצרה.

אם כך, אוותר על הברכות.

אני רק אוסיף כמה מלים על חברותיי ממשרד החינוך. אכן החינוך הוא המקום החשוב ביותר שאנו רואים כחברה לשינוי של ההבניה החברתית על מקומן של נשים ושל בנות בכלל בחברה בארץ. לכן, אנו עובדים על שני מישורים: שינוי התפיסה של המחנכות, של המורות והמורים, את התלמידות והתלמידים, והשינוי של התפיסה את עצמן הן כלומר איך הן רואות את עצמן והמסוגלות שלהן ליצור את השינוי.

שינוי התפיסה של בנות ובנים - כמו שכאן נאמר, בנות שמגיעות מצטיינות, אלא שבדרך-כלל יש המון בנות למשל שבארבע יחידות מצטיינות, שלו הן היו בנים הן כבר היו יושבות בחמש יחידות, אבל משום שהן בנות עם אמון פחות גדול ביכולתן הן נשארות בארבע יחידות. אותו דבר גם בשלוש יחידות; הן מצטיינות בשלוש יחידות, כי בנים עם היכולות האלה היו כבר בארבע יחידות וכן הלאה.

לגבי המחוננים, ולו השרה היתה היא היתה מציינת את הדברים, אם עד עכשיו היו בכיתות הילדים המחוננים 25% עד 30% בנות והשאר בנים, היום אנו עובדים על כך שיהיו כ-40% בנות ו-60% בנים, ועוד ידינו נטויה. כדי שהבנות תהיינה, תישארנה, תצלחנה שם ותוכלנה לממש את הפוטנציאל, אנו מקיימים פעולות ייחודיות.

אנו מקווים שתצליחו.

אציין עוד פעולה אחת שאני חושבת שהיתה מאד חשובה וברוכה עם הרשות למעמד האשה ומשרד החינוך ובשיתופה של יעל רום כיועצת - ימי עיון לקידום בנות למדעים ולמתמטיקה. עשינו יום כזה בנצרת במגזר הערבי, והיו מעל 300 מחנכות ומחנכים. זה היה יום מוצלח ביותר. היו ימים כאלה בבאר-שבע ובאשדוד. אנו עושים בטכניון ובמכון ויצמן. אנו באמת מתפרשים על פני כל הארץ, כדי להעלות את המודעות לחשיבות קידום הבנות.

יופי.

עתה, רויטל דייויס, יושבת-ראש אגודת סטודנטים במכללה הטכנולוגית בחולון.

אני רויטל דייויס, סטודנטית שנה ד' בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. הרבה פעמים שואלים אותי: "למה בחרת בזה?". להפתעתם, אני נהנית מאד מהמקצוע.

לעניינו של דבר, ראשית, לגבי נושא המלגות שהעליתם, כמי שהתמודדה בעבר על המלגה ולא קיבלה, על אף שממוצע ציוניי הוא 90 ועל אף שאני עוסקת בפעילות חברתית ואני עכשיו גם יושבת-ראש אגודת הסטודנטים ברצוני להציע - אני מודעת לעובדה שאין משאבים אינסופיים - שבמקום 10,000 שקל שזה סכום מאד יפה, אפשר לחלק זאת לסכום אחר, במפתח אחר, כדי שיותר בנות תוכלנה להנות מזה.

שנית, את דיברת על כך שצריך לתת תמורה לקהילה. זה יפה על הנייר. בשטח זה לא קורה. אין היום שום מנגנון בקרה. צריך ליצר אותו.

יוצא מן הכלל. אני מודה לךְ על כך שאמרת זאת.

זה מחבר אותנו מבחינת גם קהילה וגם איך עוזרים ליותר נשים לנגה קינן מפורום מנהלי כספים ראשיים, שרוצה לעזור לנו להקים קרן לטובת הענין.

יש גם את פר"ח. אפשר לעשות זאת במסגרת פר"ח.

לא, פר"ח זה משהו אחר.

מאחר והאקדמיה כנראה חסומה ומשרות הניהול הבכירות בחברות הגדולות גם חסומות בפני נשים, ניתן היה לתאר שהפתרון יהיה הקמת עסקים בבעלות נשים. פתרון זה קיים כדרך עוקפת את תקרת הזכוכית או את צוארי הבקבוק. ברוב הענפים, בהיי-טק, בטכנולוגיה ובביו-טכנולוגיה, זה כמעט ולא נמצא, והסיבה היא מחסור במימון. אין שום קושי לכל אשה שרוצה להתקדם ונתקלה באיזה שהוא מחסום להקים עסק בבעלותה ולהגיע למימוש כל יכולותיה. כאשר הדבר קשור במימון חיצוני מאד רב, הדבר בעייתי. אולי אתן רק נתון אחד: מתוך מחקרים שנעשו בארצות-הברית, עולה שהשקעות בחברות בבעלות נשים נעשית בדרך כלל ע"י משקיעים פרטיים, מה שאנו קוראים: ANGELS, FAMILIY AND FRIENS, שאלה השקעות הטובות לשלבים המאד ראשוניים. רק 15% קיבלו השקעות מקרנות הון סיכון. נתונים אחרים מציעים מידע דומה, והתוצאה היא שלנשים, שרוצות לפרוץ את המחסומים ע"י הקמת חברות היי-טק, המחסום סגור.

עם כל הערכתי למערכת החינוך, אני חושבת שאחת המוטיבציות הגדולות ביותר לבנים ללכת ללמוד חמש יחידות מתמטיקה היתה "כשאהיה גדול, אני רוצה להיות ביל גייטס". אין לנו ביל גייטס.

יש את אורנה ברי.

יש את אורנה ברי ויש עוד שלוש שאני מכירה, ולדעתי יש עוד שלוש שאינני מכירה. אבל, המוטיבציה חסרה.

פגשתי השבוע גברת מדהימה - ובשמות אני חלשה מאד - שמנהלת את "אינטל" בקרית-גת.

זו מקסים פסבר.

היא מנהלת רק 1,600 איש.

היא מנהלת 2,200 עובדים.

לא דיברתי על נשים מנהלות - גם את זה יש מעט ולא מספיק.

אני לא חולקת עלייך, אבל יש לנו גם דוגמאות אישיות בארץ.

אני מדברת על בעלות נשים על חברות, ולא על ניהול.

לכן, אני חושבת שהפתרון צריך להיות הקמת קרן סיוע לחברות טכנולוגיות שמוכוונת לנשים, שתוכל לקדם עסקים מהסוג הזה.

אני מסכימה איתך במפורש. נשב ונחשוב ביחד איך עושים זאת.

יש משהו כזה במשרד המסחר והתעשיה.

זה, בדיוק, החיבור, שלא דיברנו עליו מספיק פה, בין תעשיה, בין התעשיה של הטכנולוגיה והאקדמיה או המחקר המדעי. אנו, בהחלט, צריכים לתת על זה את הדעת. במסגרת מה שביקשתי, הצעות אופרטיביות, זו בדיוק הכוונה שלי.

תקבלי.

יש לנו עוד מעט דוברות. עתה, חנה מילר ממרכז התעשיה.

אני חנה מילר, סמנכ"ל מת"י מו"פ - מרכז התעשיה הישראלית למחקר ופיתוח ליד המדען הראשי במשרד התמ"ס. אקצר בדבריי. אני מרגישה נוח ביותר עם העדפה מתקנת. אני מציעה לכולם ללכת ולבדוק אלו גברים יושבים בדירקטוריונים, ואחר כך שיספרו לי על העדפה מתקנת. דיברו כאן על אקדמיה, וזה חשוב ביותר. לא דיברו על קידום נשים בתעשיה ובסקטורים ציבוריים. באופן פרטני, אני חושבת מזה כעשרים שנה שהפתרון הוא בחקיקה ובאכיפה שלה. זה לא מספיק שיחליטו על 50% נשים בדירקטוריון. לא אוכפים את החוק. צריך לעבוד דרך העדפה מתקנת, דרך החקיקה ודרך האכיפה שלה. מדינות נאורות בעולם עשו זאת כך בכל המגזרים, והיום לא מדברים על זה. זו הדרך היחידה לשנות דברים שהם כל כך בעייתיים גם במגזרים שלא הוזכרו: בממשלה, בסקטורים ציבוריים ובסמי-ממשלתיים וגם בתעשיה. לגבי התעשיה, זה לא הוזכר כאן.

אילנה כהן, בבקשה.

אני אילנה כהן, מנהלת "נשר - נשים ברשת", ואני גם יועצת מט"י לעסקים קטנים. רציתי לומר שלוש הצעות אופרטיביות. ראשית, היום יש גם כנס של עסקים למען הקהילה, ובו נִפנה לכל חברות ההיי-טק שיקימו גם מלגות לבנות וגם מסלולי קידום לגיוס נשים לחונכוּת בתוך החברות. זה מקובל בארצות-הברית, וזו לא ההמצאה שלי.

שנית - נושא יועצות באוניברסיטה בבחירת מקצוע - זה מאד חשוב. כשהתגייסתי לצבא בחרתי סטטיסטיקה וסוציולוגיה, אחרי שגמרתי ריאלית. היועצת שם אמרה לי דוקא להיפך: "השתגעת? לקחת את המקצועות הכי קשים". המון בנות לומדות מקצועות, ואפשר לכוון אותן. הן יכולות להיות מבקרות איכות בתוכנה וכו'.

שלישית - האכיפה בחברות ממשלתיות ודירקטוריוניות, למשל: אני רואה את אבי הר-אבן שאנו מכירים מהתעשיה האוירית, והוא יכול גם לספר לכם שהתעשיה האוירית קיימת למעלה מחמישים שנה ויש שם 12 מנכ"לים, ולאורך חמישים שנה יש רק אשה אחת ביעוץ משפטי, וזה מקום שיש פז"מ וזה מקום שיש ועד חזק ובכל זאת נשים לא מתקדמות.

אבל, בחלל יש. בחלל יש אסטרונאוטיות.

האחוזים נמוכים.

אני מכירה את המערכות.

יעל רום ואילנה כהן, אנו רוצים לקצר. יש לנו עוד ארבעה דוברים ודוברות. אני רוצה לתמצת את העניין, כי השר צריך ללכת ואני מחזיקה אותו חזק.

אורית פוטשניק, בבקשה.

אני אורית פוטשניק, נציגת ק.ל.ף. - נציגת לסביות. יש לי כמה הערות קצרות: ראשית, דובר כאן על הסגרגציה למקצועות נשיים ומקצועות גבריים. אני חושבת, שחלק מהמאבק לשויון נשים ולקידום נשים זה לא להיאבק על קידום נשים בהיי-טק והכנסתן למקצועות גבריים, אלא גם על שכר שווה בתוך הפרוגרמה של הסגרגציה כזאת.

בהחלט.

כלומר, שהמורות יקבלו שכר שאפשר לחיות ממנו ושאחיות יקבלו שכר שאפשר לחיות ממנו.

שנית, תקרת הזכוכית בכלל ובהיי-טק בפרט - כולם ממלמלים את צמד המלים הזה וחושבים שבזה הם עשו את שלהם. לא נעצרים כשמגיעים לתקרת הזכוכית. נעצרים הרבה קודם, בזה שנשים צעירות מקימות משפחות, יולדות ומתקשות לעמוד בנורמות העבודה הקשיחות מאד של ההיי-טק. אפשר לחנך ולעשות כמה שאפשר בחינוך, עד שגם גברים יבינו שאבהות היא חובה, ולחכות עוד מאה שנה עד שזה יקרה, ואפשר לפעול היום ולאכוף חוקים סוציאליים שיעזרו לנשים להתקדם בתוך ההיי-טק, כמו לאכוף את חוק שעות עבודה ומנוחה שלא קיים בהיי-טק ולאכוף, באופן אגרסיבי, את חוק שויון ההזדמנויות בעבודה. יש מספיק חוקים, וצריך לדאוג שהם יתקיימו.

יש לי עוד שתי הערות קצרות.

אני מוכרחה לקטוע אותך. עלינו לסיים.

יוסי שובל, מנהל קשרי החוץ של חברת "אינטל", בבקשה.

התעשיה מחכה לנשים, והיא צריכה אותן. הנשים לא באות. זה נכון שזה לחץ וזה קשה וכו', אבל אין בעיה. הבעיה היא שתבאנה.

אבל, לא זו הנקודה. ברצוני לדבר כאב לשתי בנות ובן. לבני אין שום בעיות. הוא כבר עשה את הדוקטורט. בנותי, שהן לא פחות מוכשרות ממנו, תקועות כל אחת עם כך וכך ילדים ועם כך וכך דברים. צריך ליצור מערכת סביבתית תומכת - לא רק מלגות ולא רק ניתוחים. הניתוחים הם לא בעיה. אנו יודעים שנשים מוכשרות מאד. איך יוצאת הבחורה שיש לה מעון ליד הבית והיא יכולה להשאיר את התינוק בן השלוש שיטפלו בו? אלו הדברים הדרמטיים שצריך לעשות, לפני שמדברים גבוהה גבוהה על שויון הזדמנויות ועל כל הדברים. יש להן את ההזדמנויות, אבל אין להן איפה להשאיר את התינוק.

באותו עניין ברצוני להזכיר שהשר מודי זנדברג, בהיותו חבר-כנסת, הגיש הצעת חוק, שאינני יודעת איפה היא עומדת עכשיו.

חברי-הכנסת עמיר פרץ ויעל דיין הפילו אותה.

חבל. אנו צריכים להעלותה שוב, ואולי אני אעשה זאת. אולי אנו נעשה זאת ביחד. מדובר על הצעת חוק להכרה בהוצאות מטפלת והכרה במס - הצעת חוק שמטפלת בהוצאות בית.

זה לא יהיה לעולם.

חברת-הכנסת, סגנית השר לשעבר, נעמי בלומנטל, בבקשה.

הגעתי קצת באיחור, וברצוני לברך את הפורום, את הנשים שהגיעו וגם את אלה שלוקחות חלק במאבק במשך הרבה מאד שנים למען קידום וכל מה שאנו עושים במשך השנים יחד.

ברצוני לציין גם את יעל רום, שמקדמת דנה אני זוכרת אותה ככזו. זה היה הפרוייקט שלה - שבנות תיכנסנה לתכניות של לימוד מדעים, טכנולוגיה ומתמטיקה.

הייתי רוצה לברך גם אותך, חברת-הכנסת מלי פולישוק-בלוך. אני תמיד מקנא בך על הילד הצעיר.

תאמינו לי, שזה הדבר הכי טוב שיש בעולם.

ברצוני לברך את יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חברת-הכנסת גילה גמליאל. זה בהחלט הישג יפה. הלוואי ועוד תבואנה עוד הרבה מאד צעירות שתהיינה כל כך מחוייבות לנשים ולקידומן.

ברצוני לברך, כמובן, את שר שלנו, שגם הוא היה פעם מאד צעיר.

כשנבחרתי, הייתי יותר מבוגר מחברת הכנסת גילה גמליאל.

איך אפשר שלא לציין את חברת-הכנסת לשעבר ענת מאור, שלא הפסיקה לפעול למען המדע וגם בנושא נשים?!

כשהתחלתי לעסוק בקידום נשים ואיפה אנו - ולא נולדתי פמיניסטית, זה בא לאט לאט וזה היה במסגרת שדולת הנשים והנשים בליכוד - מיד קראתי איזה שהוא מחקר שאמר כך: למה בנות במתמטיקה מתחילות לרדת מגיל מסויים, מגיל 15? האם המוח שלהן מצטמצם? פעם היה פה חבר-כנסת שאמר לי: "כן, המוח שלהן מצטמצם", אבל נראה לי שזה לא כך וגם המחקר אמר שזה לא כך. למה הן מתחילות לרדת במתמטיקה ובמקצועות של פיזיקה? כי החברה משדרת להן שזה לא המסלול שלהן. שם באמת אנו צריכים להתחיל, כדי שזה יהיה המסלול.

האם יש ב"אינטל" מעונות יום?

יש.

טוב מאד.

יש את זה ב"אינטל", אבל יש עוד 300-400 מפעלים שאין את זה בהם.

תעשה 'לובינג'.

אפשר להתחיל במוסדות הציבוריים.

נכון.

בהחלט, אבל את יודעת מה יקרה.

האם במשרדי ממשלה יש מעונות?

הדוברת האחרונה היא ד"ר מרים ולדמן ממשרד המדע.

אחד הדברים שאנו מתקשים להכיר זה מה שקורה אצלנו בבית. לגבי נושא משרות בכירות לנשים בנציבות שירות המדינה, במקומות מפתח, במשכורות גבוהות, יש מקום לבדוק ולראות מה קורה. כי נדמה לי שהדבר לא נמצא: לא במשרד התשתיות, לא בנציבות המים ולא במקומות של משרד האוצר. אני חושבת, שמשרד המדע לאחרונה זכה לכמה נשים שקיבלו קידום, אבל גם פה המשכורות אחרות. אני חושבת, שזה גם אחד הדברים שכדאי לבדוק בבית. אני חושבת, שהמגזר הנשי בנציבות שירות המדינה רק ייהנה מכך שנשים תוכלנה לתרום ולתת מחלקן לנושא. אני מקווה שקיצרתי מספיק בדבריי.

האם יש עוד מישהי שנורא לוחץ לה לדבר? לא.

ברצוני להודות לכל הנשים ולכל הגברים שהגיעו לכאן היום. אני חושבת, שהיה דיון פורה ומפרה.

ברצוני להודות לך, חברת-הכנסת מלי פולישוק-בלוך, שניהלה את הישיבה כמו שצריך.

ברצוני להודות, כמובן, לשר שלנו, אליעזר זנדברג, שנוכח בכל הישיבה. בדרך כלל, שרים אומרים את מה שיש להם לומר, לא שומעים והולכים. כל הכבוד.

אני רוצה להודות לכולם. תודה רבה שבאתם, וכל טוב.

השר מודי זנדברג, המון תודה. הערתה האחרונה של חברת-הכנסת גילה גמליאל נכונה מאד. אנו יודעים מה זה שרים שנורא לחוץ להם והם הולכים. אני ממש מודה לך על כך שהקשבת לכולם, ואני בטוחה שגם תעשה בזה שימוש.

תביאו לנו רעיונות - אנו נבצע ככל שאפשר.

תודה רבה לכולם.

אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55.