ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 23/03/2003

סיור ועדת החינוך והתרבות

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חינוך/6345



ועדת החינוך והתרבות (6) -23-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6345
ירושלים, כ"ז ב אדר ב, תשס"ג
31 במרץ, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת החינוך והתרבות
‏יום ראשון, י"ט באדר ב התשס"ג (‏23 במרץ, 2003)
סדר היום
1. סיור הוועדה בשדרות.
נכחו
חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר
גלעד ארדן
מרינה סולודקין
גילה פינקלשטיין
יולי תמיר
מוזמנים
יעל פרבר - יועצת השרה, מתאמת לכנסת ולממשלה, משרד החינוך, התרבות והספורט
עמירה חיים - מנהלת המחוז, מש' החינוך, התרבות והספורט
גילה נגר - מפקחת המחוז, מש' החינוך, התרבות והספורט
מאיר סבג - מחמ"ד דרום, משרד החינוך, התרבות והספורט
תמי שגיב - מנהלת השירות הפסיכולוגי בשדרות, משרד החינוך, התרבות והספורט
אסתר פורת - פסיכולוגית מחוז דרום, משרד החינוך, התרבות והספורט
רותי אהרוני - מפקחת, משרד החינוך, התרבות והספורט
אלי שטרית - מנהל מינהל חברה ונוער, מחוז דרום, משרד החינוך, התרבות והספורט
מיכאל פיקאר - מפקח ממ"ד, משרד החינוך, התרבות והספורט
ורדה לוי - מפקחת על-יסודי בשדרות, משרד החינוך, התרבות והספורט
משה שלם - מפקח מחוזי, אגף שח"ר, מחוז דרום, משרד החינוך, התרבות והספורט
תמר נעמן - מפקחת גני ילדים ממ"ד בשדרות, משרד החינוך, התרבות והספורט
איריס גרינגר - מפקחת גני ילדים ממלכתיים בשדרות, משרד החינוך, התרבות והספורט
אלי מויאל - ראש עיריית שדרות
יוסף פנחס כהן - סגן ומ"מ ראש העירייה, עיריית שדרות
זוהר אביטן - ממונה על תיק החינוך בעיריית שדרות ומנהל המכינות במכללה האקדמית "ספיר"
שלום הלוי - דובר עיריית שדרות
רוני יוסף - מנהל אגף החינוך, עיריית שדרות
זהבית אלמליח - מנהלת פרויקטים ומנהלת ספרייה, עיריית שדרות
סילביה צימרמן - מפקחת חינוך מיוחד, שדרות
ציפי כהן(?) - מפקחת יועצים חינוכיים בממ"ד, שדרות
ציונה פרץ - חשבת אגף החינוך, עיריית שדרות
שוש אסולין - עיריית שדרות
לימור דוד - קב"סית, עיריית שדרות
אפרים סעדון - מזכיר עיריית שדרות
חיים אביטן - מנהל מחלקת הספורט, עיריית שדרות
פאני ביטון - אגף החינוך, עיריית שדרות
רחל ראובני - אגף החינוך, עיריית שדרות
בתיה קטר - יו"ר ועד הורים ישובי, שדרות
- קצין ביטחון, עיריית שדרות
אפרים זינגר - מנכ"ל הוועד האולימפי
אודי גל - שייט בסגל האולימפי הישראלי
גידי קליגר - שייט בסגל האולימפי הישראלי
ישראל גוטמן - אוניברסיטת בן-גוריון
ד"ר יזהר אילון - מומחה בכיר בפסיכולוגיה חינוכית
סימונה קובליו - יו"ר סניף "שינוי" בבאר-שבע והדרום
סרגיי ביחובסקי - רכז דוברי רוסית, "שינוי"
הלנה וייסמן - עוזרת לחבר הכנסת שלגי
אביאל אהרון - עוזר לחבר הכנסת שלגי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת



סיור הוועדה בשדרות
זוהר אביטן
בוקר טוב לחברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ולכל המשתתפים, לעובדי משרד החינוך וכמובן לכל המקומיים.

שדרות בארבעים ושמונה שנותיה עברה ממצב של עיירת פיתוח לעיר מתפתחת. השינוי הוא משמעותי אבל הוא לא נמצא בתודעת כל הגורמים הממלכתיים. בהמשך דבריי ובסקירה שלנו אנחנו נציג גם את הבעיות העומדות בפני הישוב שלנו.

אני מודה לוועדת החינוך והתרבות על שבחרתם לבוא לכאן כאות הזדהות. אני מניח שטילי ה"קסאם" היו ברקע הביקור. כבר בפתיחה אני רוצה להגיד ששדרות היא עיירה גאה ורגועה, כלומר, לא ניכרת בהלה מיוחדת במוסדות החינוך ובגני הילדים. המערכות מטפלות כהלכה בחרדות של הציבור. נכון שאנחנו צריכים להודות לריבונו של עולם על שעד כה כל נפילות טילי ה"קסאם" נסתיימו בנס, ונקווה שכך ימשך.

פתחנו את שנת הלימודים תשס"ג בשדרות עם מערכת חינוך משודרגת. משודרגת במובן הזה שיש שני בתי-ספר חדשים, מבחינת מבנים; יש מיזוג אוויר כמעט בכל בתי-הספר. אם יתאפשר לנו תקציבית נוכל להתקין מיזוג אוויר בכל בתי-הספר ובכל גני הילדים.

עם זאת, בפתח דברי חשוב שאני אבהיר את עמדת העירייה לגבי שדרות כאזור פריפריאלי. להבדיל מאזורים עירוניים מאוכלסים, באזורי פריפריה חופש הבחירה ומגוון הבחירה העומד בפני האוכלוסיה הוא מצומצם, מטבע הדברים. מה שגודל אוכלוסיה ויוזמה פרטית עושים באזורי מרכז, הממלכה צריכה לעשות באזורי פריפריה כדי לאפשר לאוכלוסיה רמת שירותים איכותית וגבוהה. זה יכול להיווצר בשדרות רק בתחרות של מגוון אפשרויות שיעמדו בפני האוכלוסיה.

שדרות ממוקמת מבחינה גאוגרפית באחד האזורים היותר בעלי פוטנציאל התפתחות. אם בשנות החמישים חשבו שבמשולש נתיבות-אופקים-שדרות לשדרות יש את סיכויי ההתפתחות הנמוכים ביותר, היום חושבים בדיוק להיפך. אנחנו מרוחקים כמעט 50 דקות מתל-אביב, שעה מירושלים, 40 דקות מאשדוד וכדומה. האזור הזה מאפשר חיבור יוצא מגדר הרגיל של חינוך, אקדמיה, תעשייה ותרבות.

שדרות הולכת ונעשית בשנים האחרונות למרכז תעשייתי ולמרכז תרבותי, הן במובן החינוכי והן במובן תרבות שעות הפנאי. די אם אציין שבשנתיים האחרונות, ביוזמתו ובברכתו של ראש העירייה, פועל בשדרות הסינמטק הרביעי בארץ שיש לו השפעה מצטברת גם לעתיד על מגוון אפשרויות התרבות העומדות בפני הילדים.

אני מכהן כשנה כממונה על תיק החינוך בעיריית שדרות. אני בעצמי איש חינוך ותיק, אני עובד במכללה האקדמית "ספיר" ואני שמח לשרת בשנה האחרונה את שדרות כממונה על תיק החינוך. בשנים הרבות שאני נמצא כאן למדתי ואני יודע שניתן לחסוך בהשקעות על-ידי הסתכלות עליהן מזווית התבוננות אחרת.

אציג לכם דוגמה פשוטה. שדרות מתמודדת עם קליטת עלייה כאשר 43% אוכלוסייתה הם עולים חדשים. די אם אציין את העובדה שבנקודת הפתיחה בגיל 3, כאשר ילדים באים לגן, ילדים רבים אינם יודעים עברית. המשמעות של זה היא שעל שדרות לתכנן מבחינה עתידית גנים עם מספר ילדים קטן יותר. לא 40 ילדים בגן אלא המינימום האפשרי, 20 או 22 ילדים בגן. ברור שזה דורש תכנון אחר של מערכת החינוך אך להערכתי זה יחסוך השקעות בעתיד. בימים אלה מערכת החינוך עובדת על תכנית אינטגרטיבית שתנסה להגביר את שליטתנו בחינוך הילדים גם מגיל 3 חודשים ועד 3 שנים. אני מקווה שנצליח מכיוון שבמעברים האלה מהגיל הרך לגני החובה, ליסודי ולתיכון טמונות עיקר הבעיות.

אם מתבוננים בהשקעות הרבות במערכת החינוך, הן ישנן אבל לפי דעתי עד כה נוקטים בשיטה של טלאים. כלומר, התערבות כשיש בעיות, ולא תכנון מקדים בטרם היווצרות הבעיות. אני לא מאשים אף אחד, כך המדינה מתנהלת הרבה מאוד שנים. מערכת החינוך בשדרות בהחלט קוראת למחשבה חדשה בנושא.

יחד עם עיריית שדרות, חברי מועצת העיר וראש העירייה בראשם, אנחנו בשדרות עומדים על הצבת מגוון אפשרויות בפני התושבים, כמו בתי-ספר מאוד מוצלחים למדעים, דתי וחילוני; כמו ברכתו של ראש העירייה לרעיון שבימים אלה נבחן לבית-ספר דמוקרטי; כמו גני מעורבות הורים. אנחנו רוצים להגיד לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת, מה שלגיטימי בהרצליה פיתוח, לגיטימי בשדרות. זה מחייב חשיבה אחרת לגבי הפריפריה.

בכל השנים הללו אנחנו נהנים מיחס יוצא מן הכלל של הקשבה, עזרה והבנה מצד כל צוות הפיקוח של מחוז דרום, ובראשם גברת עמירה חיים מנהלת המחוז. המפקחות נענות לכל קריאה שלנו ולכל רעיון שלנו בעזרה, בסיוע ובהקשבה. אני רוצה לציין את מינהל הנוער במשרד החינוך על עזרתו בקידום פרויקטים שהם מערכת משלימה לחינוך הפורמלי.

ככלל אנחנו רוצים ליצור מה שנקרא "אטמוספירה תרבותית". אני רוצה להדגיש מאוד את העניין הזה. החיבור שציינתי בין אקדמיה, תעשייה, חינוך ותרבות הוא בהישג-יד. ראש העירייה יזם, וזו השנה השנייה שיחד עם המכללה האקדמית "ספיר" – המכללה הציבורית מתוקצבת ות"ת הגדולה בישראל –מופעל פרויקט המקיף את כל ילדי כיתות ו' בבתי-הספר היסודיים בשדרות שנקרא "חלון לאקדמיה", ביוזמה של ראש העירייה. זה פרויקט מוצלח מאוד.

ברשותכם, לפני שאני אעביר את סקירת הנתונים למר רוני יוסף, מנהל אגף החינוך הנמרץ, אני רוצה להגיד משהו בעניין הזה. כל המחקר הסטטיסטי הסוציולוגי-פסיכולוגי קושר בין מצב סוציאלי לבין נגישות להשכלה גבוהה, ולא היא. יש הרבה מצבים שבהם לא המצב הכלכלי הוא המונע את הנגישות להשכלה אלא מה שנקרא "תודעת ההשכלה": האם באופק חשיבתו של האדם נמצאת ההשכלה כמוקד של מוביליות. זאת חשיבה אחרת. כלומר, מה שנראה מובן מאליו, כאילו המצב הכלכלי הוא הדוחף להשכלה, איננו באמת נכון. תבדקו ותראו, ואני יודע את זה מנסיוני ארוך שנים, שרבים אינם מגיעים אל ההשכלה הגבוהה כי עבורם נסתיימה האופציה הזאת מסיבות חברתיות, משפחתיות ואחרות בגיל מאוד מוקדם. כדי לפתח את אופציית ההשכלה - ואין עוררין שרק ההשכלה הגבוהה היא הפתח לשינוי פני החברה בישראל - ההשקעות צריכות להיות במחשבה תחילה. למדנו ממקורותינו: "סוף מעשה במחשבה תחילה".

היתה מחשבה טובה, אנחנו בשדרות קוראים לה "מחשבה חדשה". חברי ועדת החינוך והתרבות, להערכתי אם אתם תצטרפו לחשיבה חדשה תראו שבמערכות החינוך ייחסכו כספים ויעלו האיכויות. אם על-פי הנתונים מכל שעת לימודים של כיתה שבה לומדים 40 תלמידים יש נטו בין 12-15 דקות הוראה, קחו רק את זה בחשבון ותבינו שהמאבק על מספר תלמידים בכיתות הוא חיוני, במיוחד במקומות כמו שלנו שנאלצים לתת פתרונות לגנים ולבתי-ספר הטרוגניים מאוד. די בזה כדי שתבינו שיש סיכוי לשינוי על-ידי ניצול אחר ומחשבה אחרת.

אני מודה לכם על בואכם ואני מודה לצוות משרד החינוך על עזרתו הרבה.
יוסף פנחס כהן
אני רוצה להשלים נקודה חשובה. בשדרות קרה תהליך מאוד חשוב שכדאי לתת עליו את הדעת, לא רק לגבי שדרות אלא לגבי ישובים נוספים. שדרות יכולה להיות דגם. לצד קליטת העלייה, שמר זוהר אביטן דיבר עליה, שקרוב ל-50% מהתושבים הם עולים חדשים, והקשים שביניהם, שדרות הצליחה לאזן את המצב החברתי והחינוכי שלה על-ידי קליטה של שני גרעינים מאוד חשובים. יש בשדרות את הקיבוץ העירוני שפועל יפה מאוד, בשילוב יוצא דופן עם העירייה ועם כל אוכלוסיית העיר. הגרעין של הקיבוץ העירוני פועל גם במערכת החינוך ובשירותי הרווחה. הם נותנים שירותים לשדרות ולאזור כולו בצורה יוצאת מן הכלל, והם קיבלו גם פרסים יפים מאוד. לצד הקיבוץ העירוני יש כאן את הגרעין התורני של אפיקים בנגב וישיבת הסדר שהוקמה בשדרות. אתם תתפלאו לשמוע, הגרעין התורני עובד יפה מאוד עם הקיבוץ העירוני, ולהיפך, והתוצאות נראות לעין במערכת החינוך עצמה.

כשמדברים על פרסים במערכות חינוך בשדרות, או מדברים על הצלחה בבגרויות, על כל הדברים שאתם שמעתם כאן – אין ספק שזה נובע מהידוק הקשר עם הקיבוץ העירוני ועם ישיבת ההסדר שמשולבים יפה במערכות החינוך, ולצד זה גם רשת אמי"ת שהוכנסה לשדרות לפני כמה שנים והיא מסייעת להצלחה שעליה דיבר מר זוהר אביטן.
אלי מויאל
חבר הכנסת שלגי אומר שבלאו הכי יש לנו ישיבת עבודה בסוף היום אז לא כדאי שנעשה את הסקירה עכשיו.
היו"ר אילן שלגי
הייתי רוצה שנצא ושטח ונפגוש את התלמידים ואת צוות בתי-הספר. אנחנו נחזור לעירייה בהמשך.
זוהר אביטן
אני מקבל את בקשתכם שהסקירה תינתן בהמשך. לפני צאתנו אני רוצה להעיר הערה לחברי ועדת החינוך והתרבות, ואני מבקש שתבדקו אותה. אנחנו במאבק על קליטת תושבים והעסקת תושבים ותיקים בישוב, ובכללם אוכלוסיית המורים. למרבה התדהמה קיים הסדר של חוזים מיוחדים למורים אבל הוא חל רק על מי שלא גר בישוב. תיאורטית מורה טוב הגר בישוב הרוצה ליהנות מחוזה עבודה מיוחד צריך לשנות את כתובתו. זה אבסורד שקיים בתשתית ההחלטות במדינה והוא לא חל רק על שדרות אלא גם על מקומות אחרים. לטיפולכם.
היו"ר אילן שלגי
רבותי, אני אדבר בקצרה. כל מי שירצה להתבטא, וכמובן חברי הכנסת, יוכל לדבר כאשר נחזור לכאן אחרי הסיור. אנחנו רוצים לבקר בבתי-הספר ולפגוש תלמידים, מורים ומנהלים. ההזדהות שלנו עם הישוב היא לא רק דקלרטיבית, ועם כל הכבוד, לא רק עם פרנסי הישוב - ותודה לכל מי שהגיע לכאן - אבל אנחנו רוצים שהילדים והצוותים יפגשו בנו ואנחנו נפגוש בהם.

על מערכת החינוך המאוד מיוחדת של שדרות שמענו רבות, כל אחד מאיתנו, כל מי שמתעניין מעט וקורא עיתונים במדינה. אבל אני חייב לומר שהביקור שלנו בשדרות היום הוא לא משום הצטיינותה בתחום החינוך אלא כביקור הזדהות עם עיר שסבלה וסובלת מטילי ה"קסאם". כשנבחרנו לפני כ-3 שבועות אמרנו שאנחנו נהיה הרבה בשטח אבל ישיבת העבודה הראשונה שלנו מחוץ לכנסת תהיה בשדרות, וכבר אז התחלנו לתאם את הביקור הזה.

היתה לנו כוונה להיות כאן בשבוע שעבר אך זה לא הסתייע בגלל חג הפורים. לצערנו בגלל הפיגוע הקשה מאוד שהיה בחיפה יצאנו לשם בשבוע שעבר, לא לישיבת עבודה אלא לביקור בעיר. ביקרנו בבית-ספר שחלק מתלמידיו נפגע, וביקרנו בדליית אל-כרמל בביתה של משפחה אבלה שבתם נרצחה בפיגוע. ישיבת העבודה והלימוד הראשונה של הוועדה מחוץ לכנסת היא כאן היום.

עסקנו כבר בעיר שדרות באחת הישיבות הראשונות של הוועדה, לפני שבוע, כאשר למדנו מן העיתונות שקבוצת ספורטאים מאשדוד סירבה לבוא לשדרות משום חששם מטילי ה"קסאם". סברנו שבעוד כל מיני גויים ממדינות אחרות לא מגיעים לכאן למפגשי ספורט, ואנחנו כועסים או לפחות מתוסכלים אבל אין לנו שליטה על כך, כאשר ישראלים מסרבים לנסוע חצי שעה למפגש ספורטיבי זה ממש מבזה. כל הגורמים שהשתתפו בישיבה, כולל הנציג של עיריית אשדוד – בישיבה היה גם מר מויאל, ראש העירייה, ונציגים נוספים של העיר, וגם מר זינגר, מנכ"ל הוועד האולימפי. באותו מועד החלטנו לצרף לסיור שלנו היום את נציגי הוועד האולימפי וכן ספורטאים ייצוגיים משום שחשוב שמדינת ישראל תראה הזדהות עם המקומות שמשלמים לפעמים מחיר יותר גבוה. בעבר במשך שנים רבות אלה היו קריית שמונה, נהריה וישובים נוספים בצפון. היום זה קורה פה אצלכם. בימים אלה כל המדינה נמצאת במצב חירום. למזלנו לא קרה דבר וגם לא היה צריך להשתמש בכל החדרים האטומים ובערכות המגן שאנחנו אמורים לשאת איתנו עדיין היום. אנחנו בכל זאת חושבים שעם שדרות צריך להזדהות במיוחד וצריך לסייע לה. חשוב שבכנסת יידעו ושהעָם יידע שאנחנו מזדהים עם העיר ורוצים לעשות כל דבר כדי לסייע.

כמובן שלסייע לחינוך בפריפריה זה אחת המשימות הלאומיות. אין ספק שהמדינה עשתה בעבר הרבה, אבל גם אין ספק שאפשר לעשות וצריך לעשות עוד יותר. לכם, כמובן, אני לא צריך לספר את הדברים האלה אבל אנחנו מודעים להם. אנחנו מבטיחים שגם אחרי הביקור הזה אנחנו נישאר בקשר, לא רק עם שדרות אלא עם ישובי פריפריה בכלל. כפי שאנחנו יודעים, והיום אנחנו נוכחים בזה שוב, משדרות אפשר ללמוד וללמד לישובי פריפריה אחרים ולכלל הארץ.

אני משוכנע שבסוף הביקור היום אנחנו נרצה לשמוע עוד ולומר עוד דברים אבל עכשיו, ברשותכם, אני מציע שנצא לשטח.
אפרים זינגר
רק שני משפטים, כי אנחנו נבחנים בתוצאה ולא בדיבורים ובהצהרות.

כשנקראנו להשתתף בישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לקח לי יותר מאשר מספר שניות לעכל על מה הנושא, וקראתי את זה מספר פעמים. "ספורטאים מאשדוד לא רצו לבוא לשדרות" – זה נראה לי כלקוח ממקום אחר לחלוטין. כאשר הגעתי לישיבה הסתבר לי שלא רק אני אלא כל חברי הוועדה וכל מי שהיה שם ראה את זה בצורה אבסורדית ומגוחכת לחלוטין. הדבר המינימלי שיכולנו לעשות הוא להגיד שהספורטאים הטובים ביותר של מדינת ישראל, ספורטאי הצמרת, הספורטאים האולימפיים באים מכל מקום, מכל שכבות הציבור והם מגיעים לכל מקום.
למדינת ישראל יש ארבעה מדליסטים
יעל ארד מתל-אביב, אורן סמדג'ה מאופקים, שכן שלכם - דרך אגב, הוא התנצל, הוא היה צריך להגיע לכאן הבוקר אך הוא חש שלא בטוב - גל פרידמן מפרדס חנה, מהמושבות הוותיקות, ומיכאל קלגנוב מהעלייה היחסית חדשה. הספורטאים האולימפיים, שהמבחן שלהם הוא בתוצאה, למעשה מייצגים את החברה הישראלית. הם באים מהחברה הישראלית, והם חלק מהחברה הישראלית.

היום נמצאים איתנו שני ספורטאים, צוות שייטי ה-470 שנמצאים בצמרת העולמית, אודי גל וגידי קליגר. בהמשך היום הם יופיע בפני תלמידים כדי להעביר את המסר של המצוינות. הם בין 5-6 הספורטאים שאנחנו מקווים שיהיו על דוכן המנצחים באולימפיאדת אתונה באוגוסט 2004. תודה.
עמירה חיים
אומר כעת רק שני משפטים כי הילדים מחכים לנו, אז אני אקצר ונעשה הכל בסוף היום.

אני רוצה לברך את ועדת החינוך והתרבות של הכנסת על שהגעתם בביקור העבודה הראשון שלכם לדרום. אתם מוזמנים לביקורים נוספים, נשמח לארח אתכם. הדרום בהחלט זקוק לגב מכל הצדדים.

אני רוצה לומר רק מילה אחת על העיר שדרות, שבארבע השנים האחרונות עשתה כאן מהפך: מהפך בהישגים לימודיים, מהפך בחשיבה. לא עוד עבודה על תקלות, כמו שציין הממונה על החינוך, מר זוהר אביטן, שמטפלים רק אחרי שמתגלית בעיה. לא. יש כאן תכנון וראיית אורך של טיפול מגני הילדים ועד בית-הספר העל-יסודי. כל תכניות המחוז הייחודיות שבנינו, יחד עם הרשות וגם בנפרד, נכנסו כאן לרשות.

אם זה קריאה בגני ילדים ובכיתות א', וכל הגנים כבר קוראים כאן;

אם זה תגבור אנגלית בצורה מאוד מיוחדת בבתי-הספר היסודיים. עשינו מהפך באנגלית במחוז, ביטלנו 3 יחידות אנגלית כדי להביא את כל הילדים לאקדמיה.

אולי נפרט יותר בנושא האקדמיה בסוף היום. אנחנו עושים כאן פעילות רחבה מאוד בכל המחוז להגביה את החלום לילדים, להביא את הילדים שלא חולמים את החלום של השכלה גבוהה לחלום את החלום הזה וגם לממש אותו. אנחנו מסייעים להם בזה.

העיר שדרות מובילה גם בבית-הספר היסודי ב"חלון לאקדמיה" וגם במספר התלמידים הגדול שמגיע ללימודים בימי שישי באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת "ספיר".

אנחנו נפרט בהמשך היום את כל התכניות. צריך להבין שהעיר שדרות היא בעדיפות ראשונה מבחינתנו לטיפול, בעדיפות לראייה כוללת של כל המערכת.

גם אם נופלים כאן טילים – אנחנו לא נרתעים מזה חלילה. הצוות נמצא כאן יום-יום. ביום שנפל כאן טיל ליד גדר של בית-ספר, חצי שעה אחרי זה אנחנו פגשנו את ראש העירייה ואת הצוות בתוך בית-הספר ודיברנו עם הבנות. נכנסנו לתוך בית-הספר, באנו להתעודד ויצאנו מעודדים מהחוזק של התלמידים ושל התושבים כאן. הם חיזקו אותנו.

שיהיה לכולנו בהצלחה, ואולי אמשיך את דברי בהמשך היום. הילדים מחכים לנו אז אני מקצרת.

(בשעה 11:00 יציאה לסיור)

(הוועדה התכנסה שוב בשעה 13:30)
אלי מויאל
אנחנו מקדמים בברכה את חברי ועדת החינוך והתרבות שהגיעו לכאן ואת כל הנוכחים.
היו"ר אילן שלגי
אני מודה לכולכם על המאמצים שהשקעתם. אנשים רבים השקיעו מאמץ בהכנת היום הזה. ראינו חלק ממערכת החינוך שלכם וזה בוודאי משקף את שאר מסגרות החינוך בעיר, גם ביסודי וגם בתיכון. שמענו דברים חיוביים על מערכת החינוך בשדרות ויכולנו להתרשם שבאמת משקיעים מאמץ גדול שנושא עימו תוצאות.

אנחנו נושאים את הדברים בליבנו ונעביר אותם הלאה. ננסה להתייחס לדברים גם בהמשך. חשוב שזה לא יהיה רק ביקור לימודי אלא שיהיה לו המשך, ועכשיו יש במה לטפל בוועדה.
גלעד ארדן
אנחנו רוצים לתמוך בתושבי שדרות. אנחנו מקווים ששדרות תלך איתנו, בפרט שכאן אנחנו פוגשים את הציבור ואת ראשי העיר מחוץ לכנסת. אני מציע שגם חברי יתבטאו וישאלו שאלות.
גילה פינקלשטיין
כבוד ראש העיר, אני פועלת למעלה משלושים שנים בשדה החינוך ובשנתיים האחרונות ניהלתי בית-ספר מקיף. היה לי מאוד מרגש לראות כאן את הילדים כל-כך שמחים, עם חיוך על פניהם, כולם נראים מאושרים. הם נכנסו ויצאו עם חיוך וסיפרו באהבה על בית-הספר. בעיני זה שיא ההצלחה. מרגישים גם את המשאבים וההשקעה העצומה שהשקעתם. כל הכבוד לכם, יישר כוח. זאת השקעה של המפקחים, של ראש העירייה, של אמי"ת, של מנהלת המחוז, של כל הגורמים. בוודאי שזאת השקעה עצומה.
עמירה חיים
זאת השקעה של כולם. אנחנו עובדים ביחד.
בתיה קטר
ההשקעה היא בעיקר של ראש העירייה. גם מנהלת המחוז במשרד החינוך מסייעת לנו. אף על פי שיש לנו הרבה מחלוקות, גברת עמירה חיים היא מקסימה ועושה עבודת קודש, היא בסדר. את כל העבודה הקשה עושה ראש העירייה עם מחלקת החינוך וכמובן עם החברים שלי בוועד הורים ישובי - שאני חושבת שאנחנו השגרירים הכי טובים של ראש העיר - שעושים עבודת קודש. בהזדמנות הזאת אני רוצה לומר שחסרים לנו משאבים. אני מקווה שהישיבה הזאת תפיק תוצאות חיוביות.
עמירה חיים
גברת בתיה קטר, תודה רבה.
יולי תמיר
קודם כל אני רוצה לברך על הדברים הנפלאים שנעשים כאן. כמו שמר אלי מויאל אמר, עוד מעט אני אתחיל לשלם לו ארנונה בגלל תכיפות הביקורים. אני חושבת שכדאי שאנחנו נדון גם בבעיה אחת שלפי דעתי מתרגשת ובאה עלינו וצריך לקחת אותה בחשבון. דיברת קודם על הקיצוצים בתכניות הלימודים החוץ בית-ספריות, בעיקר בנושא של קרן קרב וגם קיצוצים בתחומים אחרים. הייתי מבקשת לשמוע מכם איך זה מתממש אצלכם. מה מנת הקיצוצים שלכם? נדמה לי שאנחנו כוועדה צריכים לעסוק לא מעט בשאלה איפה בדיוק מקצצים בתקופה הקרובה. נראה לי שהקיצוץ בתכניות האלה הוא קיצוץ מסוכן ולא נכון. אם ניקח לדוגמה את יום הלימודים הארוך אז הוא נבנה על המעורבות של הגורמים האלה. נראה לי שלנו כוועדה יש תפקיד בעניין הזה, אבל אולי קודם נשמע מה קורה בזירה הזאת מבחינתכם.
אלי מויאל
אם מערכת הקיצוצים, כפי שהיא מתוארת על-ידי האוצר, תתממש הלכה למעשה אחד לאחד אנחנו יכולים לסגור את המפעל הזה ולזרוק את המפתחות למי שרוצה. אני אומר לך את זה באחריות. זה לא רק קרן קרב אלא זה נוגע לכל אחד מהפרויקטים שאנחנו מפעילים. לשדרות יש מזל שהיא הוכרזה כישוב קו עימות. חבילת הסיוע שלה עוד לא הגיעה, היא אמורה להגיע לאישור הממשלה כמדומני בשבוע הבא ביום ראשון. ברמת האמירה, אומר שר האוצר ששדרות תהיה מחוץ למשחק בגזירות האלה. אנחנו כבר חווינו כמה אמירות כאלה. אנחנו רוצים להמתין ולראות מה בסופו של דבר ממשלת ישראל תאשר כחבילת סיוע. אם היא תעמוד בטיוטת ההצעה שמוגשת לממשלת ישראל בשבוע הבא אז אני מאמין שמערכת החינוך בשדרות תשמור על ווליום ואף תמשיך לצמוח ואולי אפילו תגדל. אם לאו, כל מה שהתחלנו לבצע יקמול, יפול, יחזור לאחור.
זוהר אביטן
כל מה שראיתם היום הוא תוצאה של השקעות מהמסגרת החוץ-תקציבית. כל תקציב החינוך בעיריית שדרות – שהיא מערכת בת יותר מ-4,000 תלמידים – הוא בערך 38 מיליון שקל, מתוכם 35 מיליון שקל לשכר. אתם מבינים ש-3 מיליון שקל לפעולות בוודאי לא מספיקים כדי לעשות את כל הדברים שראיתם. בפרפרזה על הפתגם "אם אין קמח, אין תורה" אפשר לומר: "כגודל הקמח, גודל התורה". פה זה מאוד-מאוד משמעותי.

ביום הזה רצינו להראות לכם עיר שמתמודדת למרות המצב, ולא בזכות המצב. יש הרבה מאוד דברים, שמנהל אגף החינוך יפרט אותם, שנמצאים ברמת מחסור: כל השירותים הנלווים, השירות הפסיכולוגי, שירותי העזר, איתור ליקויי למידה וכן הלאה. קחו בחשבון שמה שברור באזורים בהם המודד הסוציו-אקונומי הוא טוב יותר, הוא ברור, היכן שקל להורה לשלוח ילד לאבחון, אצלנו הוא לא כל-כך ברור. כוח התשלום של ההורים בשדרות הולך וקטן כתוצאה מהמצב הכלכלי, ורמת ההשתתפות מתקציבי הורים בבתי-הספר בשנים האחרונות הולכת וקטנה. יש פה בעיה מאוד קשה.

ברשותכם, הבטחתי למר רוני יוסף הבוקר להעביר אליו את רשות הדיבור כי הוא עשה עבודה יוצאת מן הכלל טובה והכין את הנתונים כדי להציג בפניכם את הבעיות.
מרינה סולודקין
אני מאוד מודה ליושב-ראש הוועדה שיזם את הביקור ולראש העירייה שאירח אותנו. אני חושבת שהביקור מוצלח מאוד ואנחנו למדנו הרבה. ראינו גם את הצד הטוב, את ההישגים, ויש לנו גם מחשבות על הבעיות של העיר שדרות. הייתי רוצה לשמוע על כך יותר.

אנחנו צריכים להפסיק לדבר על שדרות כעל עיר פיתוח. שדרות הרי ממוקמת במרחק שעה נסיעה מתל-אביב ולפיכך אני חושבת שרק במודעות שלנו היא עיר פיתוח. תל-אביב לא רחוקה משדרות, וכך גם ירושלים ובאר-שבע. כמו כן, יש לכם גם מכללה וכדומה. לפיכך אני חושבת שצריך להפסיק לדבר על שדרות כעל עיר פיתוח כי זה עידן שנמצא מאחורינו.

פגשנו היום הרבה מורים, מנהלים ומפקחים אולם ביניהם לא ראיתי מורים עולים. הם לא יושבים כאן יחד איתנו, וזה חבל מאוד כי ראש העירייה הדגיש ששדרות היא עיר קולטת עלייה.
רוני יוסף
קלטנו הרבה מורים עולים. המורים פשוט לא הוצגו בפניכם בסיור.
מרינה סולודקין
אני באתי מאוניברסיטת מוסקבה שבה עבדתי 15 שנים, ו-5 שנים עבדתי כאן באוניברסיטה העברית. אני טוענת שיש בכוחנו להשפיע על-ידי מינוי מנהלים ומורים עולים.

אני רוצה לשאול את ראש העירייה, אם הכל כל-כך טוב אז במה אתם רואים בעיות? אנחנו רוצים לא רק לעזור לכם אלא גם לקדם דברים.
אלי מויאל
מר זוהר אביטן התחיל להגיד שרוב תקציב החינוך שלנו (38 מיליון שקל) מיועד למשכורות (35 מיליון שקל) ולא לפעולות. כל מה שראיתם כאן שעשינו לא עלה 3 מיליון שקל אלא 12 מיליון שקל, וזה יוצר גרעון. בגלל שאני "פריק" של חינוך ואני נותן את כל נשמתי לחינוך לכן אני לא משלם משכורות. עוד מעט העובדים יתחילו לשבות כי את כל הכסף אני מייעד לחינוך, זאת הבעיה. עיריית שדרות חרגה השנה ב-8 מיליון שקל בסעיף חינוך וזה נעשה בהכרה, ביודעין ובאמונה שלמה. אני לא סומך על ממשלת ישראל שהיא תדאג לילדים של שדרות כמו שאני אדאג להם. אם לממשלת ישראל אין, והיא עובדת לפי קריטריונים, אז אני לא אשאיר את הילדים של שדרות ככה. לפיכך אני משקיע את כל נשמתי בחינוך ונכנס לגרעון, זאת התשובה. עכשיו אנחנו נמצאים ב-23.3 אך עוד לא שילמתי את משכורות חודש פברואר לעובדי העירייה. אכן החינוך בשדרות נמצא בפריחה גדולה אבל זה נובע מכך שאני משקיע בחינוך ונכנס לגרעון, לשם זה נבחרתי. הגרעון המצטבר שלי בחינוך בארבע השנים שאני מכהן בתפקידי הוא בערך 20 מיליון שקלים. זה כסף שהמדינה היתה צריכה לשלם אבל המדינה לא רואה את התלמידים ולא רואה את ההורים, לא רואה את בית-הספר, לא רואה את האלימות ולא רואה את הצרכים. היא אומרת: קח לך X שקלים פר ראש ותסתדר עם זה. היעדר התקציבים הוא הבעיה. אחר-כך מעמידים אותנו לבדיקה של מבקר המדינה וטוענים שאנחנו חורגים. אנחנו מתמודדים עם העובדים, מתמודדים עם כל העולם, זה שם המשחק. אנחנו בהנהלת העיר עושים את זה בהכרה, מתוך ידיעה שאנחנו חורגים בסעיפי החינוך, וכך קורה גם בהוצאות הרווחה. דרך אגב, אנחנו לא חורגים בשכר העובדים או בשכר בכירים. המשכורות פה הן נורמליות לגמרי. אף עובד בעיריית שדרות לא מקבל שכר בכירים מלא.
מרינה סולודקין
כל הכבוד.
אלי מויאל
אבל בחינוך אנחנו משתוללים. זה עושה לכם כייף וזה עושה לנו כייף אבל עוד מעט אני אצא מכאן וכל העובדים יקבלו את פני בשלטים. זה לא איכפת לי, אין לי בעיה עם זה.
היו"ר אילן שלגי
אני מבין שגם בחדר הזה יושבים עובדי עירייה שלא קיבלו את משכורת חודש פברואר. מה עושים עם זה? אנחנו צריכים לדאוג גם להם, אנחנו נציגי העם.
אלי מויאל
דרך אגב, גם אני לא קיבלתי משכורת.
היו"ר אילן שלגי
מה הולך לקרות בעניין הזה? מתי עובדי העירייה יקבלו משכורות?
אלי מויאל
לא יקבלו עד ששר הפנים יישב איתנו.

לדוגמא, הפרויקט שראיתם, פרויקט "אומץ", שהוא ממש מלבב עולה מיליון שקל לעירייה.
מרינה סולודקין
אם בכיתה לומדים רק 10 תלמידים אז בוודאי שיש לכם גרעון.
אלי מויאל
השאלה שלי היא האם לשלוח ילדים לרחוב, לברזלים ואחר-כך החברה לא תקלוט אותם בצבא אלא תקלוט אותם ברווחה או בבתי-הכלא, או להשקיע עכשיו מיליון שקל ולהציל 21 תלמידים. מול הדילמה הזאת אני עומד.
זוהר אביטן
ברשותכם, אני מציע שמר רוני יוסף, מנהל האגף, יתאר את הקשיים באגף החינוך.
רוני יוסף
ראשית, חבל לי שמנהלי בתי-הספר לא יושבים כאן. מנהלי בתי-הספר הם שותפים מלאים לכל העשייה.

לא ברור מאליו שההצלחות האלה הן פונקציה של משאבים אלא לפי דעתי הן פונקציה של נשמה יתרה. אני 8 שנים בשדרות. אני אומר לכם, אפשר להתאהב במקום הזה כי יש פה נוף אנושי מיוחד במינו. יש פה אנשים שמשקיעים, ראש עירייה וממונה על החינוך שלא מתביישים להכניס את היד לביצה הטובענית, לעבוד קשה ולסייר בבתי-ספר, ולפגוש הורים; יש פה הורים שמשקיעים את נשמתם בעיר הזאת. יושבים איתנו חלק מנציגי אותם הורים שמשתתפים בישיבות בכל שעה שקוראים להם, גם ב-10 בלילה, כדי לקדם עוד מהלכים ולנסות לשפר עוד קטע מסוים במערכת החינוך הכל-כך מורכבת הזאת. הצגנו בפניכם את הדברים היפים כי זה תפיסת עולמנו, אנחנו מציגים את הדברים שאנחנו חזקים בהם, אבל זה לא אומר שאין עוד הרבה בעיות.

נפתח את החוברת שהכנו ביחד אחרי הרבה ישיבות עם האנשים במחוז. אני לא רוצה להמשיך ולשבח את שיתוף הפעולה בינינו לבין המחוז, על אגפי הגיל השונים, על האגפים המקצועיים, על אגף חברה ונוער ואגף שח"ר, הדברים כבר חזרו ונאמרו.

אני מציע שנבחן את המציאות בשדרות. בעשר השנים האחרונות שדרות הכפילה את אוכלוסייתה וכיום 50% מהתושבים הם עולים חדשים (כפי שבין השנים 48-53 מדינת ישראל הכפילה את אוכלוסייתה והתמודדה עם תופעה כזאת של גידול ב-100%).

שניים מבתי-הספר בשדרות זכו בפרסים על קליטת עלייה. בית-הספר התיכון המקיף הכללי זכה בפרס החינוך על קליטה מרשימה של עולים חדשים. בפניכם אנחנו מציגים את הצדדים החזקים שלנו, ובאמת זכינו בהרבה פרסים שאני לא רוצה למנות אותם. לפני שנתיים זכינו גם בפרס החינוך מנשיא המדינה, ומספר פעמים זכינו בתגמול הלימוד הדיפרנציאלי. זה פרס שאין בו "בלוף", שלא נובע מכך שמנסים להרשים ולהביא ילדים לרגש מבוגרים אלא זה פרס שמראה על הישגים בבחינות הבגרות.

כל מה שסיפר לכם דני - בערך אותו דבר קורה גם במקיף הכללי שלנו. לוקחים ילדים על סף נשירה ממערכת החינוך, בגיל יסודי, ומשקיעים בהם את הנשמה. יש פה ממונה על חינוך שאשתו יושבת בערך עשרים שנים בבית שלה ומלמדת ספרות ל-5 יחידות. היא מתעקשת שלא לקבל כל פיצוי כספי על זה. יש לנו עוד כאלה, כי העבודה היא שלא על מנת לקבל שכר. אני אומר לכם מבלי להשתחצן, קיבלתי הרבה הצעות עבודה ממקומות אחרים אך אני לא אעזוב את שדרות כי פה יש פרטנרים אמיתיים. אני אומר להורים שלעתים כועסים עלי, לא בכל מקום אתה יכול לפתוח את דלתו של ראש העירייה ולצעוק למה ב"גיל" חסר משהו או למה ב"הרואה" יש בעיה.

אני לא מתכוון להלאות אתכם בכל היעדים שהצבנו לעצמנו. אני רוצה להדגיש איפה אנחנו צריכים עזרה של השלטון המרכזי. ממשלת ישראל ומשרד החינוך משקיעים כספים במקומות שצפוי שההשקעה תניב פירות. עיריית שדרות משקיעה ממה שאין לה בשותפות עם משרד החינוך ואנו חשים שיש לנו שותפי אמת. למשל בכל העיר יש פנימיות יום שמקבלות ילדים מגני טרום-חובה ועד בתי-ספר יסודיים ותיכוניים. אנחנו מקיימים יום חינוך ארוך, משעה 8 בבוקר ועד 3 אחר-הצהרים, ובחלק מהמקומות מ-8 בבוקר ועד 6 בערב. לעתים זה כולל גם ארוחות צהרים ותכניות העשרה. השגנו מתקני חצר לכל גני הילדים. בעבר ברוב הגנים היה רק צמיג עשוי מטייר ואילו היום אנחנו בתהליך של הקמת מתקני חצר בכל הגנים. אנחנו רוצים לצקת תכנים בגני הילדים, להכין את הילדים היטב לקראת כיתה א'.

לצערנו יש עדיין עזיבה של תלמידים. כ-100 ילדים תושבי שדרות לומדים מחוץ לשדרות.
אלי מויאל
פחות.
רוני יוסף
שדרות היא העיר היחידה בישראל שאמרה: אנחנו פותחים את שערינו ונאפשר לכל מי שרוצה ללמוד מחוץ לשדרות לעשות את זה.
זוהר אביטן
מערכת החינוך חייבת להיות פתוחה ולהתחרות באיכויות ולא לפעול מתוך החלטה ביורוקרטית שניתן לעקוף אותה. הרי במשרד הפנים עולה 10 שקלים לשנות כתובת, ויש הורים שנהגו לעשות את זה. מי שרוצה עושה את זה, מעל השולחן או מתחתיו. מאז ההחלטה לפתוח את השערים האמון במערכת הולך ומתחזק.
עמירה חיים
זה קרה לא בגלל פתיחת השערים אלא בגלל משתנים אחרים. זה תלוי בגורם הכלכלי.
גילה פינקלשטיין
יפה לציין את זה, זאת אצילות.
רוני יוסף
אנחנו צריכים את עזרתכם. אנחנו מנסים כבר שנה וחצי לבנות גן ניסויי, להחזיר ילדים לטבע כדי שהילדים יוכלו לראות בעלי-חיים. התכנית הזאת אושרה על-ידי אגף הניסוי אך קיבלנו עבורה רק 15,000 שקלים. זה לא סכום שיכול לסייע לנו לקדם את הפרויקט. כרגע אנחנו מריצים תכניות. זה יכול להיות מודל. אנחנו זקוקים לכ-700,000 שקל כדי לקדם את העניין.

חלק גדול מגני הילדים בשדרות ישנים ודולפים. הם מתוחזקים ברמה נמוכה ויש צורך בהרבה מאוד כסף כדי לשפץ אותם.

עיריית שדרות השקיעה, מעבר לתקבולים ממשרד החינוך, בבניית בתי-ספר - חטיבת ביניים, "שקמים" ובית-ספר מדעי-תורני. בתי-הספר האלה מאוד יפים בהיבט של העשייה החינוכית שלהם אבל אין לנו אפשרות להשקיע בגינון ובחזות בית-הספר. השקענו בערך 50,000 שקל מעבר למה שהקציב משרד החינוך.
אלי מויאל
משרד החינוך בונה לפי סטנדרד. הוא לא חושב שהוא צריך להתקין מזגנים, או שצריך שיִש, או שצריכים פתחים יפים ושערים יפים, וחיפוי אבן. את כל זה העירייה מממנת מכספה בהשתתפות עם משרד החינוך. אם הייתם מסיירים בבתי-הספר החדשים הייתם מתפעלים מהצד הארכיטקטוני. אנחנו בונים אותם לשנים רבות ורוצים שהם יהיו לתפארת.
רוני יוסף
שדרות מיחשבה את כל בתי-הספר, בין השאר בסיוע מפעל הפיס. כל התשתית מוטלת על העירייה וזה מחייב אותנו למאבקים יום-יומיים.
אלי מויאל
הגזבר הוא אדם לא נוח.
עמירה חיים
הגזברית היא לא עובדת שלי אלא של משרד האוצר. אני יחד אתכם נאבקת על התקציבים.
זוהר אביטן
כדי לאפשר לשדרות מערכת של אינטרנט ותקשורת מחשבים בין מוסדות החינוך יש צורך לשדרג את רשת החשמל שכעת לא עונה על הצרכים.
רוני יוסף
רבותי וגבירותי חברי הכנסת, אני מבקש לקבל מכם סיוע בשינוי החלטת ממשלה שלדעתנו יוצרת עיוות. יש החלטה לתמרץ מורים שבחרו לעבוד בשדרות ב-80%, כתוספת מיוחדת על-ידי גף תמריצים. החלטה זה היא לגבי מורים למתמטיקה, אנגלית או תנ"ך. האבסורד הוא שיש מורים שגרים בשדרות אך הם לא יכולים לקבל את התמריץ הזה. יש לנו פה מורים מצוינים אך הם לא מתוגמלים.
קריאה
לפסיכולוגים אתם רשאים לתת תמריץ?
רוני יוסף
יש שני סוגים של תמריצים למורים בעיירות פיתוח. מי שגר בשדרות יקבל דירה, השתתפות ב-100% של המעביד בקרן ההשתלמות, ושכר לימוד לילדים. זה מענק של בערך 60% מהמענק שמקבל מי שבא מחוץ לשדרות.
עמירה חיים
יש תמריצים ויש חוזה אישי. חוזה אישי אפשר לתת רק למי שבא מחוץ לעיר. אי אפשר לתת לאדם גם תמריצים וגם חוזה אישי. התמריצים שווים יותר מחוזה אישי.
היו"ר אילן שלגי
מר רוני יוסף טוען שזה לא נכון.
עמירה חיים
אנשים שעובדים פה מקבלים תמריצים. מצידי שיתנו יותר. מעבר לזה, רוצים לתמרץ מורים נוספים לבוא לכאן.
רוני יוסף
למה לא לאפשר למורה משדרות לבחור בין שתי האופציות?

יש בעיה קשה בכל המחוז, אנחנו מתקשים לגייס מורים לאנגלית, וזה למרות התוספת המיוחדת של 80%. אנחנו צריכים להיעזר בגורמים כמו חברות קבלניות כדי להגיע להישגים גדולים יותר באנגלית.

היתה תכנית מאוד יפה, שאנחנו בנינו בשיתוף עם משרד החינוך, למניעת אלימות, תכנית ששינינו תוך כדי תנועה ככל שהיא התקדמה. מסתבר ש-5% מהילדים מעסיקים 90% מזמנו של המנהל. טיפלנו בעניין הזה על-ידי התמקדות ב-2-3 ילדים בכל בית-ספר על-ידי שהצמדנו להם סטודנטים כחונכים. כדי לממש פרויקט כזה יש צורך בתקציב של 300,000 שקל נוספים לכל הפחות. לצורך רווחה חינוכית היה לנו סכום של ---. אני מקווה שמינהל חברה ונוער יעזור לנו בתחום זה. אם לא יהיה תקציב, הפרויקט יופסק. כבר אתמול הייתי צריך לנתק את החונכים מהילדים.
ב"תפנית"
החלק שהרשות נדרשת לתקצב בהשתתפות שלה ב"תפנית" הוא גבוה מאוד עבורנו.

אני מודה לגברת עמירה חיים, הממונה על המחוז, הן בשמי והן בשם הממונה על החינוך. היא בחרה בשני בתי-ספר בשדרות כמודל.
גילה נגר
שדרות נמצאת במקום ראשון בסדר העדיפויות שלנו.
רוני יוסף
אנחנו צריכים עוד משאבים.

(הישיבה הופסקה בשעה 14:05 ונמשכה בעת ארוחת הצהרים)
תמי שגיב
אני מנהלת השירות הפסיכולוגי. יש לנו פה בעיה רצינית מאוד בגלל המצב הבטחוני. הרבה יותר ילדים נמצאים במצבי לחץ ובמצוקה ואנחנו צריכים לתת להם עזרה וייעוץ. בעיה נוספת שאנו מתמודדים איתה היא הימצאות של הרבה מאוד עולים חדשים שמתחבטים בבעיות קליטה. אנחנו לא מצליחים להשיג פסיכולוגים לשדרות. הבעיה היא שאין אנשים שמוכנים לבוא לעבוד בשדרות ואין לנו כמעט פסיכולוגיים מקומיים. זה אומר שאנחנו לא נותנים שירות לחלק מבתי-הספר, לגני הטרום-חובה, לחטיבות העליונות. אנחנו לא עושים את המערכים שהיינו רוצים לעשות. אני רואה את זה בחומרה גדולה מאוד.

בעבר העירייה היתה יכולה לתת לנו תמריצים. כיום פסיכולוג בחצי משרה מרוויח 1,800 שקלים, כשיש לו תואר שני כפי שאתם יודעים. בשביל 1,800 שקלים אף פסיכולוג לא מוכן להגיע לשדרות מבאר-שבע, מאשקלון או מישובים אחרים. אני פניתי לפסיכולוגית המחוזית ופניתי אל מר רוני יוסף. הייתי שמחה מאוד לשמוע גם מכם הצעות ורעיונות.
אסתר פורת
הנחתום לא מעיד על עיסתו אבל אני יודעת, מתוך בירורים שערכתי, שבכל האירועים האחרונים אנשי השירות הפסיכולוגי בשדרות היו בכוננות, הם היו זמינים ורלוונטיים.
תמי שגיב
כל אימת שנופל טיל "קסאם" יש לפחות 3-4 ילדים שאנחנו חייבים לתת להם טיפול ושירות לאורך זמן. על חשבון מה? יש לנו גם ועדות השמה ועבודה שוטפת, יש לנו גם אבחונים וטיפולים נוספים רגילים. אז על חשבון מה זה יבוא? מי ייתן את השעות האלה?
אסתר פורת
יש פה בעיה שמוכרת בכל המחוז אבל היא חריפה יותר בשדרות. הגמול של הפסיכולוגים לא עומד בשום יחס לעבודה שנדרשת מהם: העניין של הכוננויות – הם לא מקבלים תוספת כוננות; הם לא מקבלים עוד כל מיני תוספות עבור העבודה שהם עושים בפועל. אנחנו שומעים על בעלי מקצועות אחרים שמקבלים כל מיני תוספות. אצל הפסיכולוגים אכן יש תוספת עבודה אך הם לא מתוגמלים. אני מאוד מודאגת כי אני לא רואה איך לאורך זמן השירות הזה יתקיים. במיוחד שבנגב חסרים פסיכולוגים-חינוכיים. רשויות אחרות שיש בכוחן לתגמל פסיכולוגים מאוד ישמחו לקלוט את הפסיכולוגים של שדרות.
תמי שגיב
היה לנו פסיכולוג תושב המקום שעבר למקום אחר והוא מקבל משכורת פי שלוש ממה שקיבל בשדרות, וזה חבל כי הוא תושב המקום.
אסתר פורת
אני חושבת שכדאי לחשוב על דרכים יצירתיות כלשהן איך לתגמל את הפסיכולוגים בשביל שזה יהיה מקור למשיכה. היום הם עוד נמצאים פה בגלל מחויבות אבל זה לא יהיה לאורך זמן.
היו"ר אילן שלגי
מי משלם עבור הפסיכולוגים?
עמירה חיים
70% משרד החינוך ו-30% הרשות המקומית. יש לנו עכשיו 3 תקנים לפסיכולוגים שמשרד החינוך מקצה אך הבעיה היא שאין אנשים שמוכנים לבוא ואז אנחנו מחפשים ערוצים נוספים.
בתיה קטר
במערכת החינוך בשדרות יש מבנים ישנים מאוד עם ליקויי בטיחות קשים מאוד. אני חושבת שהגיע הזמן שנשנה אותם. אלה מבנים, כמדומני, מימי היווסדה של שדרות. הגיע הזמן שהדברים האלה ישתנו.

אני מבקשת שיהיה שיפור בגישת המחנכים כלפי התלמידים.

יש עוד מספר נקודות מרכזיות שנוגעות לבתי-הספר: פיתוח אוטונומיה אישית וסולידריות חברתית על מנת שהתלמידים יעצבו לעצמם תכנית פעולה על-פי הכישורים והערכים, וכן סגנונות העבודה והלמידה שלהם, עם הקדשת תשומת לב לשלושה עקרונות: א) למידה של פחות מקצועות נפרדים ביותר שעות; ב) למידה מפתחת חשיבה; ג) למידה תוך כדי דיאלוג, קשר משמעותי מורה כלפי תלמיד, תלמיד כלפי מורה או תלמיד כלפי תלמיד.

יש לחייב תלבושת אחידה.

יש לנהל יומן נוכחות לכל שעות יום הלמידה, כפי שהיה בעבר.

הוספת שעות תקן לכלל בתי הספר. גברת עמירה חיים, אני חייבת להגיד שאת עשית הרבה למען בית-ספר "שקמי מעוז" אבל זה לא מספיק. האיחוד לא עשה את שלו, יש לנו עוד הרבה מה לעשות וחסרות לנו הרבה שעות תקן. אני חושבת שזה נוגע לכל מערכת החינוך בשדרות.

אלימות מילולית ופיזית של מורים כלפי תלמידים ושל תלמידים כלפי מורים – חייבים למגר את התופעה הזאת.

בנוסף למקצועות החובה לבגרות תלמידים יכולים להרחיב ולהתמחות במקצועות שונים, כגון: פיסיקה, מחשבים, ביולוגיה, כימייה, אמנות, עיצוב אופנה, סיעוד. מדובר בקשת רחבה של מקצועות, דבר שחסר פה ולא ברור מאיזו סיבה. אין מענה לתלמידים. לכן, לדעתי, יש אלימות וחוסר מעש, בגלל שאין להם מגוון רחב של מקצועות.

בית-הספר מחויב להתאפיין, או לפחות לדרוש יחס אישי ואנושי כלפי התלמידים, ורמה גבוהה של לימודים על מנת שהתלמידים בחטיבה העליונה יגיעו בבחינות הבגרות לרמה גבוהה של הישגים, בקשת רחבה של מקצועות, מבלי שבית-הספר יהפוך לבית-חרושת של ציונים. תפקיד משרד החינוך והפיקוח לטפל בתופעה הזאת.

הנושא של פיתוח חצרות בתי-הספר כבר צוין כאן. אני חושבת שצריך לטפל בזה ברצינות.

במקביל, שיעורי החקלאות נעלמו בכל בתי-הספר בשדרות. אני חושבת שהגיע הזמן שהדבר הזה יחזור כי בסך הכל זה גורם לפריחה בבתי-הספר וזה מונע ונדליזם, כי כל אחד מהילדים רוצה לשמור על מה שהוא עשה.

מעורבות בבתי-הספר אמורה להצטיין ביחסים בלתי אמצעיים בין התלמידים והמורים, וכן עם ההנהלה. זה תוצר שמאפיין שילוב גורמים עיקריים, בהם צוות מחנכים גדול ומבוקר שמסייע לצמצום הניכור בקרב אוכלוסיית התלמידים והקהילה.

במקביל אני מבקשת, בשדרות יש מורים ותיקים רבים, שעשו הרבה אבל הם נשחקו. הגיע הזמן שנרענן את סגל המורים ונביא מורים חדשים. בסך הכל המורים הוותיקים מיצו את עצמם וכעת חלקם כבר לא מתפקד היטב.

צריכות להיות כיתות למידה קטנות. בכיתה עם 37 תלמידים אי אפשר ללמוד. בבית-הספר שלי יש כיתה כזאת ומאוד קשה להשתלט עליה.

יש לארגן מערכת שעות למידה ללא "חלונות" ולדאוג למערכות מוכנות וכן לנוכחות של מורים ותלמידים. אין להיעדר ללא הודעה מראש.

צריך לבטל חוזים אישיים עם מורים על מנת למנוע ניכור שקיים בין המורים.

אני מבקשת לדעת האם במהלך שנת הלימודים בדק צוות הניהול של בית-הספר, בסיוע והדרכה חיצוניים, את התחום הארגוני והתפקודי של הצוותים המובילים בבית-הספר על מנת לשפר את היעילות ואת האפקטיביות, כדי להשיג מקצועיות, שקיפות ושיח משותף לעשייה החינוכית.

יש להרחיב את מרכז הלמידה בבית-ספר מקיף כללי. יש שם מרכז למידה קטן מאוד שאגף החינוך תקצב בסכום זעום ואני חושבת שהרחבתו תהיה מועילה מאוד.

מורי בתי-הספר צריכים להקפיד שהופעתם החיצונית תשקף את רוח המוסד החינוכי.

אני מבקשת לשאול שאלה מאוד קשה: מה זה דוח שושני? מה המשמעות שלו? אני מבקשת לקבל הסבר. אני חושבת שרבים אינם יודעים מה הוא דוח שושני, וגם אני לא יודעת.
אלי שטרית
מאחר והזמן קצר אני אסתפק במשפטים ספורים. היום דובר בעיקר על המערכת הפורמלית ואני רוצה לייחד מספר מילים למערכת הבלתי פורמלית כדי שתהיה לכם תמונה קצת יותר רחבה על מערכת החינוך.

בשנים האחרונות התפתחה בשדרות מערכת מאוד ענפה של פעילות בלתי פורמלית. בשדרות זה לא מותרות אלא זה צורך חיוני. הקריאה שלי אל הוועדה היא לדאוג לכך שהמערכת הזאת בשדרות לא תיפגע כאשר חֶרֶב הקיצוץ תרד עלינו.
נוער מנותק
יש כאן יחידה לקידום נוער המטפלת ב-80 נערים מנותקים בגילאי 15-18, מהם 30 עולים חדשים. יש מגוון רחב מאוד של פעילויות. מתוכם 25 לומדים במסלולי 12 שנות לימוד ו-15 לומדים לבגרות במשותף עם מכללת "ספיר".

בשבועיים האחרונים גיבשנו תכנית יחד עם הרשות המקומית. אני חושב שיש מקום לציין את זה. אנחנו מדברים על פעילות בשדרות במהלך פגרת פסח, לקיים 3 ימים על חשבון החופשה לכל ילדי כיתות א'-ו' באמצעות סיוע של משרד החינוך וחיילות.

בסוף חודש אפריל תצא מכאן משלחת של 32 תלמידים לפולין, בעלות מסובסדת על-ידי משרד החינוך, ב-500$ במקום 1,000$.

אנחנו מוציאים בימים הקרובים, בחופשת הפסח, את המנהיגות הצעירה של שדרות לסמינר שייתן להם כלים כדי שיוכלו לסייע לילדים הצעירים.

יש מערכת נוספת של פעילויות שהן תוצר של תכנית שגובשה בשבועות האחרונים לרגל המצב. זה מופיע אצלכם בחוברת.
עמירה חיים
מר אלי שטרית ממינהל חברה ונוער הציג את היחידה. יושבים כאן עוד אנשים מיחידות נוספות במשרד: אגף שח"ר, הייעוץ הבכיר, הפיקוח הכולל. מפאת קוצר הזמן לא כולם ידברו כעת. אני אנסה לרכז כמה נושאים.

ברשותכם, יש קושי גם לתת תשובות וגם להעלות נושאים בפורום כזה. אודה לכם אם תשומת הלב שלכם תהיה מופנית כלפי למשך מספר דקות.

קודם כל, אני רוצה לציין שאי אפשר להגיע להישגים ביישוב ללא תיאום מלא בין הרשות המקומית לבין משרד החינוך. כאן אני רוצה לציין בראש ובראשונה את המנהיגות של העיר שדוחפת את נושא החינוך, ויחד איתנו מקדמים את החינוך. בלתי אפשרי שיבוא משרד החינוך לרשות מקומית שלא משתפת פעולה, או שרשות מקומית תפעל לבד ללא משרד החינוך. כאן אנחנו מצאנו שותפים נאמנים ויש לנו תיאום וקשר מתמידים עם הרשות ועם ועד ההורים.

כפי שראיתם, העיר שדרות יפה. העיר נקייה, יפה, מטופחת, בתי-הספר מטופחים, סביבות הלמידה מאתגרות וחל בהן שיפור משמעותי מאוד.

כפי שציינתי הבוקר, ב-4 השנים האחרונות חל מהפך ביישוב, גם בנושא ההישגים הלימודיים וכמובן יחד עם זה גם האקלים בית-ספרי השתפר.

אנחנו במחוז הצבנו מספר יעדים. את גיבוש היעדים עשינו בתהליך משותף שארך כ-8 חודשים, אפילו קצת יותר, עם כל השותפים: מנהלי בתי-ספר, מפקחים, מנהלי אגפי חינוך. הכנו רשימה של עשרה יעדים שמובילים את העשייה בתוך בתי-הספר. יכולתם לראות את זה בביקור שלכם בתוך בתי-הספר.

היעד הראשון שהצבנו לפני שנתיים הוא שיפור אקלים בית-ספרי ומניעת אלימות. אנחנו מאמינים שרק על בסיס של שיפור אקלים בית-ספרי אפשר לדבר על הישגים לימודיים. על בסיס של אמונה בתלמיד, מניעת ניכור, תחושת שייכות של תלמיד, רק על הרקע הזה ורק על התשתית הזאת אפשר לדבר על הישגים לימודיים, זה הולך ביחד. בית-ספר שההישגים הלימודיים שלו גבוהים מייד אפשר לראות שגם האקלים בו חיובי, ולהיפך.

ברשותך, אדוני ראש העירייה, אני אגע גם בנושאים של שדרות אבל מאחר שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת מבקרת בפעם הראשונה במחוז דרום אני מבקשת לומר כמה דברים שנוגעים גם לכלל המחוז.

המחוז שלנו מתפרס מאשדוד עד אילת ויש בו אוכלוסייה מאוד מגוונת. זה ידוע, אני לא צריכה לפרט כאן. זה מחייב אותנו להכין תכניות שיקדמו את האוכלוסייה של מחוז דרום.

זה שחינוך הוא המחולל מספר אחת של שינויים שיכולים ליצור מוביליות חברתית, תרבותית וכלכלית – זה ברור, את זה כולם יודעים. אבל איך עושים דבר כזה? חשבנו לחפש מספר נושאים שיהיו מחוללי שינוי במאסה קריטית. לעשות חיפוש כזה בתוך מערכת כל-כך גדולה, מאוד קשה. בכל זאת הלכנו על כמה תכניות, שאני אגע ממש בקצה בחלק מהן. אלה תכניות שאת חלקן ראיתם היום בסיור בעיר שדרות.

מבחינתנו לעיר שדרות יש עדיפות מלאה על כל התכניות של המחוז. אין תכנית מחוזית שלא החלנו אותה על העיר שדרות.

בסוגריים אומר שהקיצוצים שהיו בשנת הלימודים הקודמת ולפני שנתיים לא חלו על העיר שדרות. העיר שדרות קיבלה תגבור מעבר לתקנים במעל 300 שעות השנה, ואני רוצה לעשות עוד מאמץ נוסף לשנה הזאת לאור מה שקורה, לעזור קצת בשעות ליועצים בגלל המצב ועוד קצת לשעות הוראה, ובתקציבים אחרים. אנחנו נעשה את זה.

התכניות בונות קודם כל על האמונה הגדולה שלנו ביכולת של הצוות החינוכי להוביל ועל האמונה שלנו בתלמידים.
דוגמאות של כמה תכניות שבאות לצמצם פערים
אתחיל בגני הילדים. בגני הילדים במחוז הדרום, בכל המחוז, לא כניסוי אלא כחובה, כל ילדי גן חובה לומדים לקרוא ולכתוב כך שאנחנו נותנים להם "fore" של שנה על כל המערכת.

בבית-הספר היסודי בכיתות א' התחלנו בהוראת אנגלית, כמובן בצורה חווייתית כדי לחשוף אותם בפני השפה; כיתות ה'-ו' מקבלות תכניות מיוחדות להכרת השפה כדי למנוע את הכניסה של non-readers לחטיבות הביניים. בנושא הזה טיפלנו בצורה מערכתית; ובחטיבות הביניים נתנו תכניות מיוחדות וייחודיות למקצוע האנגלית.

מה זה מחולל מאסה קריטית? שאלנו: מה מונע מילדים להגיע לרמה גבוהה? ואמרנו: לא נתחיל לדבר על מיומנויות יסוד אלא נדבר על השכלה גבוהה, ומהדיבור שלנו על השכלה גבוהה נרד למטה. אז ניסינו לראות מה הם החסמים. יש שלושה חסמים שאפשר לשים אותם על השולחן ולומר שהם המונעים מילדים להגיע לאקדמיה.

חסם אחד הוא חסם רגשי. לא מובן מאליו שכל ילד חולם על אקדמיה, לא מובן מאליו שילד יחלום על מה שהוא לא רואה בסביבתו הקרובה. ילדים, וגם אנשים מבוגרים, חולמים בגובה הידיעה שלהם ולא מעבר אליה. מעבר, יש מעט גאונים ופורצי דרך. אז המטרה לחשוף ולהגביה את החלום לכלל האוכלוסייה. כאן התחלנו עם הנושא של האקדמיה. מה מונע מילדים ללכת לאקדמיה? בין היתר חסם רגשי. לכן אמרנו: נחשוף, נביא תכניות חשיפה ופסיכולוגים.

חסם שני הוא חסם לימודי. מצאנו שבמחוז דרום מעל ל-35% מהתלמידים ניגשים ל-3 יחידות באנגלית. זה אומר ש-35% לא מאמינים בעצמם, או שאנחנו לא מאמינים בהם שהם יכולים להגיע לאקדמיה. צריך 4 יחידות אנגלית מינימום כדי להתקבל לאוניברסיטה. ראינו גם ש-65% מילדי הדרום ניגשים ל-3 יחידות במתמטיקה. מה זה אומר? שהם לא האמינו בעצמם? שאנחנו לא האמנו בהם? זאת עובדה, על השולחן, ובזה צריך לטפל.

עשינו צעד מאוד דרסטי ובצעד מנהלי ביטלתי 3 יחידות אנגלית במחוז דרום, בשלבים. כבר השנה אנחנו רואים ששיעור הילדים שניגשים ל-4 יחידות אנגלית במחוז דרום עלה על שיעורם במחוזות אחרים.

אתן לכם דוגמה מכיתת מב"ר, שלומדים בה ילדים שפעם לא היו מיועדים לבגרות. הכניסו אותם לכיתה כדי שיגיעו לבגרות, עם תגבורים מיוחדים. במב"ר התלמידים תמיד ניגשו ל-3 יחידות באנגלית ורק בודדים ניגשו ל-4 יחידות. היום כיתות מב"ר ניגשות ל-4 יחידות אנגלית.

בשנה שעברה בכיתה בבאר-שבע אחת המורות החליטה שהיא תצליח. היא לקחה 22 ילדים שלומדים אצלה בכיתת מב"ר ובשנה אחת היא הובילה אותם מ-3 ל-4 יחידות. הם סיימו כיתה י"ב בסוף שנה שעברה בהצלחה של 100%. זאת אומרת, ברגע שאנחנו מאתגרים – זה אפשרי. אנחנו, בשלבים, מבטלים 3 יחידות באנגלית.

החסם השלישי הוא החסם הכלכלי, והוא לא פשוט. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו להחזיק שלושה ילדים או שני ילדים באקדמיה. בתחום הזה הלכנו על מערכת של מלגות, וגם תלמידים שלומדים כבר עכשיו באקדמיה. 8 תלמידים נוסעים מידי יום שישי משדרות לאוניברסיטת בן-גוריון, ויש קבוצה שלומדת במכללת ספיר עם אקרדיטציה מלאה תוך כדי לימודי התיכון.

אני לא אפרט את כל התכניות שיש בנושא של האקדמיה אבל הן רבות ורחבות, והן משפיעות כלפי מטה על כל מערכת. אמרתי לגננות, שכל גננת תספר לילדים בגן שלה לאן הם צריכים להגיע. אין זה סוד שהאוניברסיטה קיימת. צריך להביא להם את החלום, וכמה שיותר מהר. צריך לשאול אותם: לאן אתם רוצים לשאוף ולהגיע, ולדרבן אותם קדימה.

500 תלמידים לומדים היום באוניברסיטת בן-גוריון מידי יום שישי. הם לומדים את כל מגוון המקצועות האפשרי בתחום ההנדסה, הרפואה ובתחומים אחרים.
גילה פינקלשטיין
הם משתלבים בקורסים הרגילים?
עמירה חיים
לא. זה תכנית ייחודית. פתחנו להם קורסים מיוחדים בימי שישי, בשיתוף עם קרן רש"י, אוניברסיטת בן-גוריון, משרד החינוך וגם בנק לאומי שנותן חסות. זאת תכנית רחבה מאוד.

תכנית נוספת שנחשפתם אליה היום היא תכנית "תפנית", שיש לה פוטנציאל אדיר לצמצום פערים. התכנית הזאת בשדרות פועלת בכל בתי-הספר. בשאר המחוז היא פועלת פה ושם בכמה בתי-ספר בכל ישוב. התכניות האלה מבטאות אמונה בתלמיד, ואנחנו מהר מאוד ראינו שיש ברכה לעמלנו.

במחוז דרום בגלל הקשיים צמחו תכניות שאומצו מאוחר יותר לכלל הארץ. כיתת מב"ר הראשונה נולדה בבאר-שבע, מתוך צורך; כיתת "אומץ" הראשונה – וראיתם את זה היום בסיור – נולדה גם היא במחוז דרום.

תכנית ייחודית מאוד שפתחנו בשנה שעברה, ובינתיים פועלת רק במחוז שלנו, היא "טרום אומץ". היא מיועדת לילדים בכיתות ט' שיושבים על הגדר ועומדים לנשור. לקחנו קבוצות של ילדים ופתחנו כיתות שלמות, בתקציב משרד החינוך בשיתוף הרשויות המקומיות. לקחנו ילדים שבמעבר בין כיתות ט' ו-י' יושבים היום בכיתות תגבור נפרדות והם עולים אחר-כך לכיתה י' עיונית. פגשתי עכשיו תלמידים שהיו בשנה שעברה ב"טרום אומץ", ילדים שהיו ממש על סף עזיבה, והם יושבים בכיתות רגילות כי היכולת קיימת, רק צריך להאמין וללכת קדימה.

תכנית נוספת היא תכנית קיץ. בקיץ אנחנו מזמינים את ילדי כיתות ו' מכל מחוז דרום שעולים לחטיבת הביניים. התכנית תופעל בתוך בתי-הספר בשבועיים האחרונים שלפני פתיחת שנת הלימודים. לצורך זה מחוז הדרום במשרד החינוך גייס 250,000 דולר ויש לנו מאצ'ינג עם קרן רש"י ועם קרנות נוספות. יש בתי-ספר שלא כל התלמידים שלהם משתתפים בתכנית. אצלכם בשדרות זה מיועד לכל התלמידים. הילדים מקבלים ערב פתיחת שנת הלימודים תגבור לימודי במשך 10 ימים ומכינה חברתית במשך 4 ימים יחד עם מינהל חברה ונוער לקליטה חברתית, שהיא לא פחות חשובה.

שאלתם שאלות ואני אנסה לענות בקצרה.
הקיצוצים
ברור שיהיו קיצוצים במערכת. אני במשרד החינוך נדרשת לעשות סדרי עדיפויות בתוך הקיצוצים. אני מאוד מקווה שהדגל שהניף משרד החינוך, דגל צמצום הפערים, יילקח בחשבון בעת חלוקת התקציבים. מחוז דרום ייתן את חלקו, כי כל המדינה תיתן את חלקה, אבל אני מצפה שהוא ייתן חלק קטן יותר מאשר אזורים מבוססים יותר באוכלוסייה. אני יודעת שלשרת החינוך, התרבות והספורט יש פינה חמה מאוד בלב למחוז דרום. היא ביקרה בכל הישובים במחוז ולא נגרע חלקנו אלא להיפך.

אבל יש כאן גם עניין של התייעלות. משרד החינוך הולך להתייעלות מאוד-מאוד רצינית. הולכים לסגור מינהלים שלמים ולעשות שינויים דרסטיים כדי לחסוך כסף. העניין של הייעול גם הוא מאוד-מאוד חשוב.

אני אישית אקצה בשנה הבאה את התקציב לשדרות בהעדפה. אדוני ראש העירייה, אני מתחייבת לתת לשדרות תקציב בהעדפה. כל התקציב שלי יחולק דיפרנציאלית, זה ברור, לא כולם יכולים לקבל.

ועדת החינוך והתרבות בוודאי יודעת שבין 40 הרשויות המקומיות במחוז דרום, על 4 מהן אני יכולה להגיד פחות או יותר שהן קצת מבוססות: מועצה אזורית תמר שיש לה אולי מיסוי גדול ממפעלי ים המלח; וכן עומר, להבים ומיתר שהם ישובים קטנטנים. כל השאר הם ישובים שמתמודדים עם קשיים עצומים, וביניהם גם 7 ישובים של המגזר הבדואי, עם כל מגוון הקשיים והבעיות שיש להם, ולא נדבר על הפזורה הבדואית, שאמנם עכשיו הולכת להיכנס לאיזה מועצה אזורית כוללת.

חברת הכנסת מרינה סולודקין שאלה על מורים עולים. בבתי-הספר בשדרות יש בין 10%-20% מורים עולים. בבית-הספר שביקרנו בו יש קרוב ל-20% מורים עולים. היא לא פגשה אותם אבל אנחנו נשענים על המורים העולים. הם הצליחו מאוד במערכת במחוז דרום. אני מבקשת למסור לחברת הכנסת סולודקין שבבדיקת מספר המורים העולים שנקלטו בארץ, מחוז דרום קלט את מספר המורים העולים הגדול ביותר בארץ.
שאל אחד מחברי הכנסת
אז מה, כבוד ראש העירייה, אתה רוצה? אם הכל מצליח אז מה אתה רוצה? אני אומר לכם כך, רק במקום שיש הצלחה כדאי להצטרף להצלחה. במקום שאין בו שום עשייה, והכל בקרקעית, וצריך לבנות הכל – חבל על הכסף. אם אין מנהיגות, ואין חשיבה משותפת וראייה כוללת של כל המערכת, מגיל יסוד ועד אקדמיה, אם אין תפיסה של חלוקת תקציבים נכונה, אם אין חלוקת משאבים נכונה וחשיבה משותפת על בעיות, צרכים ופתרונות – חבל על הכסף. תצטרפו רק במקום בו יש סממני הצלחה, שם בטוח שהכסף שמשקיעים לא הולך לאיבוד.
אלי מויאל
אני מקווה שתזכרי את זה. בסוף אתם הולכים ואני נשאר עם החובות.
עמירה חיים
אני זוכרת את זה.

אני רוצה, ברשותכם, להעלות עוד סוגייה. לא כל ילדי העיר שדרות לומדים בתוך העיר. חלק מהילדים יוצאים ללמוד בחוץ. במהלך השנתיים האחרונות אנחנו עדים לכך שיותר ילדים לומדים בתוך העיר. אם לפני שנתיים יצאו כ-1,300 ילדים, השנה יצאו רק 700 ילדים. זה עדיין מספר גדול מאוד. כדי לחזק את העיר, היא חייבת להחזיר את בניה ובנותיה הביתה. אם הם יחזרו הביתה זה יחזק מאוד את המערכת. אני מאוד שמחה שהילדים באים מרצונם אבל גם כשלא מרצונם, אנחנו ננסה בשנה הבאה לאכוף יותר את אזורי הרישום.
גילה פינקלשטיין
לאן הילדים הולכים?
עמירה חיים
הם הולכים לקיבוצים ולבתי-ספר נוספים בסביבה.

אני מבינה שכל ילד שלומד כבר בחוץ, יישאר בחוץ. אנחנו לא כופים על ילדים לחזור. ילד שכבר התחיל לימודיו במערכת במקום אחר תהיה טעות גדולה לומר לו שיחזור. מי שרוצה – יחזור, מי שלא רוצה – לא יחזור. אני מדברת על הילדים בכיתות א', על הילדים שעדיין לא יצאו החוצה במעבר בין ו' ל-ז'. זה הדבר היחיד שיכול לחזק את העיר.

מעבר לכך – וזה אולי לא מעניין אתכם כפרנסי עיר אבל זה כן צריך לעניין אתכם – יש כאן בעיה כלכלית קשה מאוד של משרד החינוך ושל המדינה. המדינה לא יכולה לתקצב כפול. אם יש לי 20 ילדים בכיתה, ויש מקום לעוד 15 ילדים נוספים בכיתה, במקום אחר פותחים כיתה אך פה לא פותחים כיתה. רק לסבר את האוזן, פתיחת כיתה זה 50,000 דולר. זה צד תקציבי שאולי לא מעניין את פרנסי העיר אבל הוא כן מעניין את משרד החינוך.
בתיה קטר
אם תוסיפי שעות תקן, זה יסייע. אני חושבת שבשנה האחרונה פחות ילדים יצאו ללמוד מחוץ לישוב. את יודעת למה? בגלל שיש שינוי.
עמירה חיים
גברת בתיה קטר שאלה אותי על דוח שושני. לפני שבועיים הזמנו את כל מנהלי אגפי החינוך לישיבה מאוד ארוכה עם מר מאיר קראוס, מנהל המינהלת ליישום דוח שושני, כדי ללמוד את הדוח. צריך שלוש שעות כדי ללמוד אותו. לא אוכל עכשיו להסביר את כל הדוח אלא רק אומר במשפט אחד שמדובר על הקצאה פר תלמיד ולא פר כיתה. יש עשרה קריטריונים ולפיהם נותנים בין 1.25 ל-2.2 שעות לילד. ככל שהישוב מרוחק יותר, ככל שהישוב עם בעיות סוציו-אקונומיות גדולות יותר, התקצוב שלו יהיה גדול יותר. אז כל הנושא שעכשיו דיברנו עליו לא רלוונטי. לבית-הספר יהיה כדאי להחזיק את תלמידיו וזה יחייב את מנהל בית-הספר לעשות פעולות איכותיות כדי להחזיר את התלמידים.

אני נותנת איכות. יחד עם ההיבט של הפתיחות יש שני היבטים שצריך לדבר עליהם. היבט אחד הוא ההיבט של האינטגרציה, והשני הוא ההיבט הכלכלי, ואנחנו לא נרחיב עליו את הדיבור עכשיו.
בתיה קטר
אם תהיה איכות טובה, הילדים יחזרו ללמוד בבתי-הספר בשדרות.
עמירה חיים
לגבי גיוס מורים לאנגלית: אכן יש מצוקה של מורים לאנגלית. פתחנו קורסים יחודיים למורים כוללים שיהפכו למורים לאנגלית ואני מקווה שהבעיה הזאת תיפתר. אנחנו גם מנסים עכשיו לגייס מורים מהאקדמיה. אני מקווה שהבעיה תיפתר.
לגבי הפסיכולוגים
גברת אסתר פורת, אנחנו נזמן דיון במשרדי, או בירושלים, יחד עם הפסיכולוגית הארצית. אנחנו נשב ונשים לפנינו את כל המלגות האפשריות וכל התקציבים האפשריים, יחד עם הנושא של קו עימות לראות איך אנחנו פותרים את הבעיה של הפסיכולוגים בישוב. נקודת המוצא שלי היא שהבעיה תיפתר, ואנחנו נגיע עם זה לאן שצריך להגיע. זה נושא שאני לוקחת על עצמי, אקבע את הפגישה ונריץ את זה. אי אפשר אחרת.

גברת בתיה קטר שאלה אותי על מורים ותיקים ומורים שחוקים במערכת. זאת בדיוק התכנית שאנחנו נכנסנו אליה עכשיו. שרת החינוך, התרבות והספורט ביקשה מהאוצר להגדיל את המכסות של הפורשים. אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של תהליך. המפקחים היושבים כאן מכינים עכשיו רשימות. אבל אתם יודעים שאי אפשר להכריח בן אדם לצאת לפנסיה. צריך לשכנע אותו. לכן אנחנו עושים את זה בצנעה, בשקט, גם כדי לשמור על הכבוד של האדם. אני לא יכולה לשתף אתכם מעבר לזה.

אני רוצה להודות לאנשים שנמצאים כאן. אני רוצה לומר שעשינו מאמץ גדול מאוד לגייס עוד שעות תקן ליישוב כדי לעזור לכם בנושא של יועצים, וגם תגבורים לימודיים. הצלחנו עכשיו לגייס עוד 50 שעות תקן שיופנו לעיר. התקציב שהשגתי הוא רק מאפריל. החל מ-1.4 יהיו עוד 50 שעות תקן כדי לעזור לתלמידים בישוב.

אני מודה לכם על שבאתם לביקור. יישר כוח לעושים במלאכה בישוב, ונמשיך הלאה.
היו"ר אילן שלגי
אני מבקש לומר כמה דברים לסיכום. היום הזה היה יום מאוד מלמד, וגם חווייתי.

מישהו שאל אותי אם הייתי אי פעם בשדרות. כן, הייתי, לפני 30 שנה באיזה שירות מילואים עברתי פה כדי להוריד איזה חייל או לאסוף איזה חייל, וזה היה כבר בשעת דמדומים. אין ספק שהתרשמנו מאוד משדרות, גם מהמראה החיצוני שלה וגם ובעיקר מהאנשים, ומצאנו שאפשר ללמוד מכם הרבה. שמענו פה דברים מעניינים גם ממערכת החינוך בכלל במחוז הדרום.

אנחנו, חלק מחברי הוועדה, כולל יושב-ראש הוועדה, חדשים בוועדת החינוך והתרבות וגם חדשים בכנסת. אנחנו מכירים את החינוך כאזרחים מעורבים, מהעשייה שלנו בשלבים כאלה או אחרים של החיים, אבל אנחנו נמצאים במסע לימוד. אני שמח שבאנו כביקור ראשון וישיבה ראשונה בשטח לשדרות.

אני מתכוון להציע לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת לשים עין על שדרות, במובן החיובי. אני לא רוצה להיות יומרני, להישמע מבטיח ולומר שאנחנו נאמץ את שדרות אבל אנחנו נחליט לשים עין על שדרות.

אבקש מגברת יהודית גידלי, מנהלת הוועדה, לקבוע כבר תאריך בעוד שלושה חודשים לישיבה, הפעם בכנסת, עם פרנסי העיר שדרות ואנשי החינוך של שדרות בשביל להמשיך ולדבר, ללמוד ולשמוע מכם.

אנחנו לא מחלקים תקציבים. אנחנו לא משרד האוצר ואפילו לא משרד החינוך. יחד עם זה, אנחנו יכולים לדרוש ממשרד האוצר, וגם ממשרד החינוך להתייעל אבל לא בשטח. תתייעלו בצמרת, תתייעלו בהנהלות. אם יש מחוזות – לא מחוז הדרום – שהם פחות גדולים שפועלים פחות, תסגרו מחוז. אם צריך לצמצם ולהתייעל אז בפקידות ולא במורים, ולא בשטח.

אני למשל לא מרוצה ממערכת החינוך הישראלית בכלל, שיוצאים תלמידים שלא יודעים להתבטא בעברית, לא בעל-פה ולא בכתב. אני כרגע לא מתייחס לכישלון ולמצב העגום של לימודי המתמטיקה בישראל, על זה עובדים המומחים למתמטיקה ולחינוך. שיטות מתמטיקה אפשר אולי לייבא מסינגפור אבל זה שאנחנו לא יודעים עברית – את זה לא נוכל לתקן בייבוא מסינגפור. בעניין הזה אנחנו צריכים למצוא את הכוחות מתוכנו. אני משוכנע שבמקומות כמו שדרות יש לא פחות תשובות מאשר בערים כמו הרצליה, חיפה או ירושלים. אנחנו נצטרך לתת את הדעת איך להביא את האזרח הישראלי לרמה המתאימה למאה העשרים ואחת.

אנחנו צריכים גם לטפל בכך שיש במדינה הזאת אזרחים, היום בכיתות א' הם מהווים כבר כ-25%, שבכלל לא לומדים אנגלית ולא יְלַמדו אותם גם לאורך הדרך, אלא אם כן משרד החינוך סוף-סוף יחליט לכפות את החלטת הבג"ץ לתכנית ליבה. משום שהיום יש מערכת שלמה של החינוך החרדי שמגדלת אזרחים בורים ובערים. אנחנו כמערכת נצטרך לתת לעניין הזה תשובה כי מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שיותר ויותר אזרחים יגדלו בלי כלים נכונים להתמודד עם החיים של חברה מודרנית.

התשובה לזה צריכה לבוא גם מלמטה, וגם משכנוע של ההורים שישלחו את הילדים שלהם למערכות החינוך שנותנות להם כלים, ורצוי כמובן שזה יהיה בתוך הישוב שלהם. יש לנו סיכוי כלשהו, הרי חלו כמה שינויים במדינה, וגם יחסי הכוחות בין הזרמים השונים בחינוך קצת השתנו. אני מקווה שהזרם הממלכתי יתחזק, ושהזרם הממלכתי-דתי ימשיך להיות חזק, ובמקומות כמו שדרות ימשיכו בתנופה המצוינת, ימשיכו בעשייה. אבל אני מבקש שתשלמו משכורות. אני לא בא מהצד של הלובי החברתי בפוליטיקה אבל משכורות אני מבקש לשלם.
אלי מויאל
שיחת טלפון אחת לשר פורז ואנחנו מסודרים.
היו"ר אילן שלגי
מר אלי מויאל, תודה רבה על האירוח.
אלי מויאל
חברים, חברי הכנסת, אני חושב שהכל נאמר פה. אני רוצה להודות לכם שבאתם לכאן. נעמתם לנו מאוד ואני מקווה שגם אנחנו נעמנו לכם. בעוד שלושה חודשים אנחנו ניפגש. אנחנו נפתח את הישיבה הבאה בקריאת הפרוטוקול של הישיבה הנוכחית ונראה מה זז ומה לא זז. בסופו של דבר אני האדם בשטח שצריך להביא את הדברים אל מקומם הנכון. ברוח הזאת – אי אפשר בלי פוליטיקה – כל מה שאנחנו עושים זה קצת שינוי. לא הרבה, רק קצת שינוי. תודה רבה.
עמירה חיים
תודה רבה לצוות הפיקוח של מחוז דרום, שהוא צוות מהמעלה הראשונה. אנחנו בוחרים את האנשים הטובים. תודה רבה למפקחות על גני ילדים, בתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים, ליועצות הבכירות, לחינוך המיוחד, לשירות הפסיכולוגי, למינהל חברה ונוער, לאגף שח"ר, למר מאיר סבג מהמחמ"ד ולכל האנשים שלי. תודה מקרב לב. וכמובן תודה רבה במיוחד למפקחת על המחוז, גברת גילה נגר.
היו"ר אילן שלגי
תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:10

קוד המקור של הנתונים