ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 10/03/2003

מוכנות מערכת החינוך לקראת התקפת טילים מעירק

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חינוך/6317



4
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10.3.03

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6317
ירושלים, כ' ב אדר ב, תשס"ג
24 במרץ, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, ו' באדר ב' התשס"ג (10 במרץ 2003) שעה 12:30
סדר היום
מוכנות מערכת החינוך לאפשרות של התקפת טילים מעיראק – בהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך

לדיון זה הוגש מסמך רקע שהוכן במרכז מחקר ומידע. ניתן לעיין במסמך בכתובת הבאה:
http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m00496&type=rtf
נכחו
חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר
טאלב א-סאנע
גלעד ארדן
אורי אריאל
גילה גמליאל
ענבל גבריאלי
איתן כבל
משולם נהרי
מרינה סולודקין
מוזמנים
רונית תירוש מנכ"לית משרד החינוך
ד"ר גד אבקסיס סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, משרד החינוך
אברהם צדקה מנהל אגף בטיחות, בטחון ושעת חירום, משרד החינוך
עופר טל-שחר קב"ט, משרד החינוך
סנ"צ אלי ארוסי ראש מדור מוסדות חינוך, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ איציק אסרף ראש מדור שיתוף פעולה, פיקוד העורף
אל"מ אפרים קרני רמ"ט מחוז ירושלים ויו"ש, משרד הביטחון
אל"מ עוזי בוכבינדר ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, משרד הביטחון
אבי פסקל חבר הנהלת ארגון המורים העל-יסודיים
שלמה ישי הסתדרות המורים
תא"ל יוסף קסטל יו"ר ועדת ביטחון, מרכז השלטון המקומי
גרשון גרשון טלוויזיה חינוכית
נעמה לנסקי כתבת חינוך בעיתון "כל העיר"
פנינה בן שלום
יפה שושן
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
יפה קרינצה


מוכנות מערכת החינוך לאפשרות של התקפת טילים מעיראק – בהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך
היו"ר אילן שלגי
צהרים טובים, אני פותח את הישיבה. ברוכים הבאים. הייתה לנו הבוקר ישיבת פתיחה קצרה שבה הוועדה בחרה יו"ר, את עבדכם הנאמן. אני חדש לא רק בוועדה הזו אלא בכנסת בכלל, ומטבע הדברים רוב האנשים לא מכיר אותי. שמי אילן שלגי. הודעתי לחברי הוועדה שהישיבות תמיד תתחלנה בזמן, אנחנו גם נשתדל מאוד לסיים בזמן. היום אנחנו מסיימים בשעה 14:00.

הנושא החשוב שעומד בפנינו היום הוא מוכנות מערכת החינוך לאפשרות מתקפת טילים בעיראק. בקשתי להוסיף את המילה "אפשרות" משום שלדעתי האישית לא תהיה מתקפה על ישראל, אבל אנחנו צריכים בהחלט להיות מוכנים.

אני מברך את הגברת תירוש, מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט, ואת כל הבאים. נפתח בהצגת הנושא על ידי המנכ"לית, אחר כך יתבטא כל מי שמבקש, קודם חברי הכנסת ואחר כך הדוברים האחרים. נבקש את כל הדוברים להצטמצם ב-2 דקות לכל היותר. בהמשך, המנכ"לית ונציגים של המערכת ישיבו לשאלות. בבקשה, הגברת תירוש.
רונית תירוש
צהרים טובים. מזה למעלה מחצי שנה אנחנו נערכים בשיתוף פיקוד העורף – ויש כאן נציגים – ומערכת החינוך למקרה של מתקפה על מדינת ישראל. במהלך חצי השנה האחרונה, עם התגברות המסרים של התקרבות המתקפה בעיראק שיתפנו גורמים נוספים, כמו מרכז השלטון המקומי, ארגון המנהלים של בתי הספר, ארגוני עובדי ההוראה בישראל וועד הורים ארצי.

הכנו מצגת, ונמצא אתי מר אברהם צדקה שממונה על ביטחון ובטיחות במשרד החינוך, ובהמשך יגיע גם סמנכ"ל בכיר גד אבקסיס שאחראי על הנושא מטעמנו. כדי להציג את ההיערכות, חשוב להציג מספר נתונים. אנחנו מדברים על מערכת מאוד גדולה ומורכבת, כאשר יש לנו כמעט 4,000 בתי הספר, 12,000 גני ילדים, כ-120,000 עובדי הוראה, ובסך הכל 1,600,000 תלמידים.

בתוך המספרים הללו כלולים גם מוסדות של מערכת החינוך המיוחד. אנחנו בכוונה מייחדים אותם כי הטיפול כלפיהם קצת שונה. מדובר ב-240 בתי ספר של החינוך המיוחד, 706 גני ילדים, ועוד כיתות של חינוך מיוחד שנמצאות בבתי ספר רגילים משולבים – סך הכל 129 כיתות כאלה.

המערכת גם כוללת את כל החינוך המוכר שאינו רשמי, כאשר מדובר בעיקר על בתי ספר של מעיין החינוך התורני, המגזר החרדי, ובתי ספר שהם עמותות – חצי פרטיים. יש 1,100 בתי ספר כאלה, ועוד 3,500 גני ילדים.

מיפינו 4 תרחישים אפשריים שמולם אנחנו צריכים להיערך. התרחיש הראשון – וזו הנחת העבודה שלנו – שיש לימודים סדירים והכל פועל כבשגרה. התרחיש השני, כאשר יש לנו מקרה של מתקפה ללא התרעה מוקדמת. יש שגרת לימודים ויש מתקפה, בערך כמו מה שקורה עכשיו עם הטילים שמופלים בשדרות.

כרגע תפוסת המיקלוט שלנו מכסה 70% מהתלמידים, כלומר יש 30% פערי מיקלוט. זה חסר שכנראה בלתי ניתן לגישור. מדובר במוסדות מאוד ישנים שלא ייבנו שם מקלטים. במקרה של מתקפה ללא התרעה מוקדמת וצריך לתת מענה ל-100% תלמידים, כל בית ספר הונחה להשלים את הפער של 30%. ההשלמה תהיה באמצעות מרחבים מוגנים ואטומים. זה דורש בהמשך – כרגע אין הנחייה לזה – לאטום את החדרים. בשלב זה הנחינו את מנהלי בתי הספר, תוך התייעצות עם פיקוד העורף, לוודא שיש להם תוכנית מיפוי של אותם מרחבים שבבוא העת יאטמו אותם – אם תינתן הנחייה כזאת – ולהכין את חומרי האטימה. הכל מתואם עם הרשות המקומית.

התרחיש השלישי, שבעיניי קודם, הוא זה שמדבר על כך שמערכת החינוך מקבלת הנחייה מפיקוד העורף שמקיימים את שגרת הלימודים, אבל רק בכפוף ליכולת המיגון. דהיינו, אם יש לי 70% מיגון אני צריכה לקזז 30% מאוכלוסיית התלמידים ולומר לה מראש שנשארת בבית ולא מגיעה לבית הספר. במקרה זה צריך לתת מענה ל-30% שנמצאים בבית, קרי: תוכניות עבודה, חומרי למידה, כדי שיהיה קשר עם התלמידים הללו ולא יאבדו את המסה הקריטית של תוכנית הלימודים, בכפוף למשך הזמן שיישבו בבית. ה-70% הנותרים נמצאים בכפוף למיקלוט שקיים במוסדות החינוך. גם פה, הנחינו את בתי הספר לפעול על פי סדרי עדיפויות, כלומר לקלוט קודם כל את ילדי החינוך המיוחד משום הבעיות הקשות להשאיר אותם בבית, ההורים יתקשו מאוד לשהות אתם בבית 24 שעות. אנחנו גם מתכננים – אם נידרש לכך – להוציא צווי ריתוק למורים ולצוותי החינוך בחינוך המיוחד.
בעדיפות נוספת
כיתות א' ומעלה, הילדים הקטנים, משום שאנחנו רוצים לאפשר להורים לצאת לעבודה והשתדל לשמור על שגרה ככל שניתן. בנוסף, תלמידי י"ב ומטה, כלומר אותם תלמידים שניגשים לבגרות ואנחנו לא רוצים שיפסידו שעות לימוד. זאת בהתאם למה שתפוסת המיקלוט תאפשר.

התרחיש הרביעי הוא ביטול לימודים. ביטול לימודים ייעשה אך ורק על ידי הודעה של שרת החינוך, בתיאום עם ראש הממשלה, ועל פי המלצות פיקוד העורף. זה התרחיש היחיד שיכול לקרות רק בדרג כזה. כמובן שזה רק אם כלו כל הקצין, אני מקווה שזה לא יקרה. במאמר מוסגר, בנוסף להנחיה כללית גורפת ששרת החינוך יכולה לתת בתאום עם הגורמים המקצועיים שהזכרתי, יש אפשרות - בתאום מול אלוף פיקוד מרחבי של צה"ל וראש רשות מקומית - של ראש הרשות להודיע שאצלו ברשות אין לימודים, זה בסמכותו. כמובן שזה צריך להיות מנומק.

קיימנו ישיבות מטה מול פיקוד העורף, אחר כך שיתפנו את הגורמים שמשותפים לעשייה החינוכית: מרכז שלטון מקומי, ארגוני המורים וועד הורים ארצי. אחר כך ירדנו לרמה של מנהלי מוסדות חינוך, הוצאנו להם מספר חוזרים. כל פעם שידרגנו את ההנחיות להיערכות בחוזרים הללו, החל מבדיקת המקלטים, שמישות המקלטים, מה דורש טיפול במקלטים, הצטיידות נוספת שדרושה למקלטים הללו, מכבי אש ועזרה ראשונה כמובן. נעשה פינוי של ציוד, ריהוט שנמצא במקלטים – במרבית בתי הספר משתמשים במקלטים לטובת למידה – ההנחיה היא שניתן להשאיר ציוד רק אם אפשר לפנות אותו בטווח של 3 שעות. זה מה שנדרשו המנהלים לעשות, וכך ביצעו. שלחנו כמובן פיקוח לשטח כדי לראות איפה הדברים עומדים.
אורי אריאל
ברשותך, גברתי המנכ"לית, אני נאלץ לעזוב כי יש הלוויה – אמו של חה"כ צבי הנדל נפטרה ואני נוסע להלוויה. אני רוצה להגיד לכם יישר כוח על העבודה שלכם, וגם לכל גורמי הביטחון – אני לא אמנה את כולם, אז אל תעלבו – ותשמרו על הרגיעה. זה משהו שכולנו יכולים וחייבים לתרום, ואתם בראש ובראשונה – אתם עושים את זה בסדר, רק תמשיכו כך – אל תיסחפו אחרי כל שמועה שמתקיפים אותנו.
היו"ר אילן שלגי
תודה. אנא מסור את תנחומינו לחה"כ הנדל.
אורי אריאל
אמסור.
רונית תירוש
בעניין שלל שמישות המקלטים, הפעולה מאוד אינטנסיבית מול הרשות המקומית. היא זו שאחראית על תקינות המקלט ועל ההצטיידות שלו. שלחנו את הפיקוח שלנו על מנת למפות את הבעיות ולוודא שהתיקונים אכן מתבצעים.

לפני כשבועיים חלה עליה ברמת ההיערכות, כאשר פיקוד העורף הודיע גם לחיילים לחזור מחופשות עם המסכות שלהם. באופן דומה הנחינו את תלמידי הפנימיות שלנו שחוזרים אחת לשבוע, או שבועיים הביתה, לחזור מהחופשה בבית עם המסכות.

הזכרתי קודם שניתנה הנחיה – במקביל להנחיה שניתנה לציבור הרחב – לרכוש את חומרי האטימה, ולא לעשות בהם כרגע שום שימוש, עד להודעה נוספת – אם תבוא כזאת. במקביל, הונחו גני הילדים ובתי הספר להכין רשימות של מתנדבים למקרה שברגע האמת יגויס כוח אדם, ואנחנו נימצא חסרים בכוח אדם. יש לנו תנועת "שלם", זו תנועה שמופעלת על ידינו. זו תנועה של מתנדבים בוגרים, חלקם גמלאי המערכת עצמה, וגמלאים של מערכות אחרות. יש לנו במאגר המתנדבים גם את כל הסטודנטים שלנו במכללות להכשרת מורים, וגם את כל התלמידים במכינות קדם-צבאיות, שהשירות הצבאי שלהם נדחה והם אקויוולנטיים לתלמידי י"ג. כל המאגר הזה עומד לרשות בתי הספר, כאשר מיפינו מי הולך לאן. הם הגיעו למקומות, הכירו את מנהלי בתי הספר והגננות.

במערכת החינוך מטפלים גם בתלמידי נעל"ה – נוער עולה לפני הורים – אלה ילדים שהגיעו בעיקר מאזור חבר העמים, ללא הורים. היה שלב שחלק מהתלמידים האלה ביקשו לחזור, ואנחנו לא מנענו זאת מהם. זה חלק קטן מאוד, מרביתם נשארו. יש להם משפחות אומנות בארץ, וכמובן שציידנו גם אותם בערכות המגן.

אם נידרש – נוציא צווי ריתוק, בעיקר למורי החינוך המיוחד. אנחנו מתואמים בנושא הזה עם משרד העבודה והרווחה לשעבר. דבר נוסף שעשינו, והסתבר שהיה מאוד נחוץ – יש לנו חדרי מצב בכל המחוזות וגם במטה - עשינו תרגיל של מספר תרחישים, כאשר הפלנו על כל מחוש הפלנו תרחיש: נפילת סקדים, בצפון – מתקפה של החיזבאללה, בחיפה – טילים מעיראק, וכמובן מה תוצאות המתקפה. רצינו לראות את ההתנהלות של חדר מצב במטה אל מול המחוזות. הרבה מאוד מסקנות הוסקו בעקבות התרחיש הזה, החל מהתקשורת הבעייתית שנוצרה – וזה עוד בלי העומסים שקיימים ברגע האמת. עשינו הרבה מאוד שינויים, ונמשיך לשפר, אבל אני חושבת - לפחות ברמת מטה – זה היה השלב הכי דומיננטי, שבו עשינו את הכי הרבה שינויים.

בבתי הספר לחינוך מיוחד הילדים אינם יכולים לחבוש מסכות, ואנחנו רוכשים עבורם – עדיין לא סיימנו לרכוש – מערכות סינון שמותקנות במרחבים בתוך בית הספר. הבעיה כרגע היא לא הכסף, אלא שאין מספיק כוח אדם מקצועי שיתקין את מערכות הסינון. פה אנחנו נעזרים בפיקוד העורף, ואני חושבת שהקצב הוא בהחלט ראוי. כיסינו, בשלב זה, את האזורים המאוימים ביותר, קרי אזור אל"ף ואזור בי"ת, על י המפה שכולנו מכירים. בקצב הזה נמשיך ונשדרג את כל מוסדות החינוך המיוחד באשר למערכות סינון.

הוצאנו חוזרים שונים, ונעביר לעיונך את החוזרים שהוצאתי לכל מוסדות החינוך, להורים עצמם. בקשתי ממוסדות החינוך כבר להודיע כי במקרה שיש הודעה שאנחנו מלמדים רק בכפוף לתפוסת המקלוט, מי מהילדים מגיע ומי לא, כדי שלא יהיו באותו בוקר טלפונים לבדוק אם יש לילד מקום או לא, ואם הוא מגיע או לא. זה נקבע לפי העדיפיויות שנתתי: י"ב ומטה, א' ומעלה וחינוך מיוחד. בקשתעי כבר להוציא חוזרים, כי יש בתי ספר שיש בהם 40% פערי מקלוט, יש עם 50%.
מחמד ברכה
יש כאלה עם 100%, אבל הם אזור לא בעייתי.
רונית תירוש
אתה רואה למה אוהבים לדבר על ממוצעים? זה נשמע יותר טוב. המנהלים שלחו להורים, ההורים יודעים, וזה ימנע עומס על הקוים ברגע האמת.

הטלויזיה החינוכית, שעומדת לרשותנו, הכינה את עצמה בעיקר בעבור אוכלוסיות הילדים הצעירות יותר, כדי שבמקרה שהם יישארו בבית תהיינה להם תוכניות, גם של הפגת מתחים. השירות הפסיכולוגי שלנו עיבד הרבה מאוד תוכניות לילדים הללו, בעיקר ברמה של הפגת מתחים, וגם מעט חומרי למידה.

במקביל, מערכת החינוך נערכת לסייע לקליטה של מפונים, להסטה של אוכלוסיות מאזור לאזור. יש לנו את רשת המתנ"סים, את בתי הספר. מדובר על קליטה זמנית, לא לשהיה ממושכת – זה יהיה בעיקר בבתי מלון. במיידי – אם צריך לפנות אזור – מופו 180 בתי ספר שישמשו מוקדי קליטה, כאשר גם במוקדים הללו המחוז עצמו יסייע בשליחה של כוח אדם, כוח הוראה, שיבוא למוקדים הללו ויאסוף את הילדים. אם יצטרכו לפתוח שם גן ילדים – גם אם מדובר על יומיים שלושה – יעשו זאת. במידת היכולת גם נשלב אותם בבתי ספר ומוסדות חינוך קיימים, אבל להערכתי הם יישארו במקום שבו נקלטו, ושם אנחנו ניתן להם מענה ותעסוקה על מנת שההורים יוכלו להתפנות לדברים האחרים. כמובן שגם בעניין הזה אנחנו מתואמים עם כל הגורמים.

בנוסף, מערכת החינוך נותנת מענה למקרה שנצטרך לחלק תרופות נגד אנטרקס. יש לנו תלמידי כיתות י"א, י"ב – תחת הכותרת "שולחן ערוך" – שמתורגלים כבר מספר שנים, זה לא רק בגלל המתקפה בעיראק. כמובן שהשנה ריעננו אותם יותר. כל תלמיד בכיתות י"א, י"ב יודע בדיוק לאן הוא הולך, בדיוק מאין הוא לוקח את התרופות, לאן הוא פונה ומה הוא צריך לעשות. יש לנו גם גדנ"עים, בני נוער אקויולנטים לתנועות נוער – מרביתם גם נמצאים בתנועות נוער – נוער תורם, שמתנדב בלי קשר למתקפה בעיראק, וגם אותם הכינונו בעזרת מינהל חברה ונוער שלנו למשימות שכרגע איננו יודעים להצביע עליהם. זה נוער שמוכן לכל פעולה.

השקף האחרון שלנו במצגת מסביר את פערי המיקלוט, זה – כפי שאמרתי – 30% בממוצע ארצי. בקו העימות אין פערי מיקלוט, כנ"ל ביישובי קו העימות. באזורי האיום, ב-191 מוסדות חינוך מיוחד אין מיקלוט. זה בערך 27% מסך מוסדות החינוך. כמובן שאם יקרה מצב שנצטרך ללמד בכפוף לתפוסת מיקלוט, הילדים הללו לא יוכלו לבוא לבתי הספר. אנחנו בודקים אפשרות לחלופה, כדי שבכל זאת נוכל להעסיק אותם, אבל אני אומרת שיש סיכוי שהן בכלל לא יוכלו להגיע, גם לא לחלופה. בתי ספר של חינוך מיוחד זה לא רק 4 קירות שאפשר להעביר ציוד מפה לשם, זה הרבה מאוד ציוד, זה מיטות מיוחדות, דברים שנמצאים סטטית במקום מסוים ולא את כולם נוכל לנייד ולשנע, ולכן יש סיכוי שחלקם יצטרך להישאר בבתים.
היו"ר אילן שלגי
אמרתי קודם, שאחרי דברי המנכ"לית יוכלו חברי הכנסת להתייחס, ואחר כך האחרים. אני מבקש, אם אפשר, להצטמצם בעד 2 דקות. חה"כ כבל, בבקשה.
איתן כבל
לא הייתי כאן, הייתה התייחסות לגני ילדים?
רונית תירוש
אמרתי שגני ילדים קבלו עדיפות, משום שאנחנו רוצים לשחרר את ההורים לעבודה השגרתית, כדי שנוכל לעזור לגננת – פילו אם תהיה שגרת חירום – נצטרך לתגבר את הגנים במפתח של מבוגר לכל 5 ילדים, ולצורך זה יש לנו מאגר של מתנדבים, גם גמלאים של מערכת החינוך וגם ממערכות אחרות, גם סטודנטים מהמכללות להכשרת מורים, וגם הבוגרים מהמכינות הקדם צבאיות.

דבר נוסף שלא ציינתי, פיקוד העורף – כמובן בתאום אתנו – עם המורות החיילות עברו בכל בתי הספר, בכל מוסדות החינוך, תרגלו את הילדים בחבישת מסכות, הסבירו להם על כל אפשרויות האיום, ובמידה רבה הרגיעו את בתי הספר על פי הרציונאל שככל שאתה יודע יותר אתה חרד פחות. זה בדיוק מה שקרה, המשוב מהפעילות הזאת – שכבר הסתיימה, הקפנו את כל בתי הספר – הוא מאוד חיובי. עשינו את זה גם במגזר החרדי שבו הייתה קצת בעיה בתחילת הדרך עם כניסת חיילים במדים, אבל פתרנו את זה.
היו"ר אילן שלגי
חיילים, לא חיילות.
רונית תירוש
נכון. תרשה לי בהזדמנות זו לברך את חברי הכנסת החדשים, וגם הוותיקים, על קדנציה שאני מקווה שתהיה ארוכה וטובה לטובת עם ישראל. בהצלחה.
איתן כבל
תרשה לי משפט. אני מברך אותך, אדוני היו"ר, ושתהיה לנו עבודה פוריה, ושיהיה בהצלחה. אני מוטרד מהקטע של גני ילדים. אני מנסה לחשוב על גני הילדים באזור בו אני נמצא. זה הרבה יותר מסובך כשזה נוגע לילדים. אם, חס וחלילה, יש מצב מחר, או בשבוע הבא – אי אפשר לדעת כי כל דובר אומר תאריך אחר – האם בכל גן ילדים במדינת ישראל יש קבוצת הורים, קבוצת מתנדבים שיודעת לטפל במסכות שהן שונות. אני עצמי לא יודע, אם חס וחלילה אצטרך להרכיב מסכות לבנותיי, יש מפוח כזה, בטריות כאלה. אין לי שום ספק, שיותר מבתי הספר, ששם המסגרת היא, פלוס מינוס, מוסדרת, בגני הילדים אין חדר אטום, אין מיקלוט כמו שצריך. זה בדרך כלל בבתים, ולא במקומות מוסדרים שלא בדיוק ערוכים. לכן אני שואל אותך אם הגננות,הסייעות וכל המערכת הנדרשת לעבודה בשעת חירום יודעת – גם על פי חיתוך הגילאים – לטפל בעניין הזה.
אברהם צדקה
אדוני היו"ר, חה"כ כבל, אני רוצה להוסיף כמה מילים על הסיומת של המנהלת הכללית. כאשר פקדנו - זה 12,000 גני ילדים בחתך ארצי – את כלל גני הילדים בארץ במבצע שנקרא "היערכות משתלמת", בשיתוף רמ"חמיגון בפיקוד העורף שיושב לשמאלך. עברנו בכל גני הילדים ונתנו הסבר בהתאם לאופי המסכות, בהתאם לחתך גילאים. יותר מזה, הבאתי מסכות תירגול שאתה מכיר, מפיקוד העורף ותרגלנו בעזרת הסייעות והגננות את חבישת המסכה, הבטריות, הערכה וכן הלאה.

באשר להיערכות של המנשרים שהוציאה המנהלת הכללית, כל גננת באה בדברים עם ועד ההורים של הגן לסיוע בעתות חירום, של 2, 3, 4 הורים לפי מפתח של 1:5. זאת אומרת על כל 5 ילדים מבוגר אחד, על בסיס הצוות האורגני שמשמש את גן הילדים. נכון שאין מרחבים מוגנים ב-100% מגני הילדים, אבל לפחות ל-50% יש מרחבים מוגנים, ודאגנו שהמרחב המוגן שכל השנה הופך להיות ג'אנק של שברי ריהוט ושברי משחקים יפונה ויחזור לשמש לייעודו.
היו"ר אילן שלגי
חה"כ כבל, אנחנו צריכים להתקדם. חה"כ א-סונע, בבקשה. בסוף, אם יהיה זמן, נחזור לגני הילדים.
טאלב א-סאנע
אני רוצה לברך את המנכ"לית ואת פיקוד העורף. ב-2 אפשרויות לא תהיה בעיה: אל"ף אם לא תהיה מלחמה, ובי"ת אם יחליטו שלא יהיו לימודים. הבעיה תהיה במצב הביניים כשיש לימודים. לגבי ההיערכות שציינת, גברתי המנכ"לית, אני מאמין ומקווה שההיערכות במגזר היהודי ובמגזר הערבי זה אותו דבר, כלומר גם ההכנות, גם ההדרכה, גם החוברות שמחלקים בשפה הערבית זה בדיוק מה שנעשה בקרב האוכלוסייה היהודית.

לגבי האוכלוסייה הבדואית בנגב, יש תופעה של ישובים לא מוכרים. יש שם 15,000 תלמידים, 100% מהם ללא מקלטים. מה אתם מתכוונים לעשות שם?
רונית תירוש
אם אין מקלטים, ותהיה הנחייה שזה בכפוף לתפוסת מיקלוט, הם יישבו בבית, הם לא ילכו לבתי הספר.
איתן כבל
יש אוהל מוגן.
מחמד ברכה
זו אפשרות. יש היום אוהלים מוכנים מוגנים ניידים שמכינים ומעבירים.
היו"ר אילן שלגי
מי עוד מבקש לתרום לדיון? בבקשה.
גרשון גרשון
אני מנהל חטיבת הפקת תוכניות בטלוויזיה החינוכית. הצגתי בדיון הקודם את ההיערכות שלנו, והמנכ"לית מסרה מספר פרטים. ברשותך, מספר פרטים נוספים. הטלוויזיה החינוכית נערכת לשידורים בערוץ 1 בין השעות 8:00 ל-15:30. בתאום עם משרד החינוך קבענו את מדיניות השידור, כשמטרת השידורים היא הפגה, הרגעה, והספקת מידע לקבוצות הגיל השונות בהתאם לשעות השידור. לצורך כך היינו הראשונים להקים אולפן חירום שהוא במקלט, הוא אולפן חם ופעיל שאפשר להשמיש אותו בתוך שעה, שעה וחצי.

בנוסף לכך הפקנו פרקים ייעודיים של התוכנית פרפר נחמד. תוכניות אלה מסבירות את המצב, מסבירות לילדים איך, מה ולמה. אנחנו ערוכים גם לפשט חדשות לילדים, מעובדות לקבוצות הגיל השונות בהתאם לנסיבות. אנחנו מתכוונים לשדר - על פי התרחישים שהמנכ"לית שרטטה – בעיקר אולפן פתוח, שהוא לא מוגן, בזמן שבו נערכת החינוך פועלת באופן חלקי או מושבתת כליל. במידה ונעבור לתרחיש שבו נדרשים האזרחים והתלמידים למיקלוט, נשדר מהמקלט שהוא מוגן, סגור, ויש בו מסננים והוא מקושר לכל המקורות של החדשות בארץ.

הפקנו לאחרונה עבור פיקוד העורך 6 תשדירים ב-6 שפות שעונות על כל הצרכים שהעלה גם חה"כ כבל: איך לחבוש את המסכות, ואיך מטפלים בכל הנושאים שהציבור כרגע לא מודע אליהם. נשדר גם בערבית, את הרוסית זנחנו בשל הערוץ הרוסי שישדר לבטח בשעות האלה.

השידורים שלנו הם גם בתיאום עם שפ"י ועם חדר המצב, כדי שנוכל להעביר הודעות לציבור ולנתח במהלך השידור נושאים שצריך ללבן אותם ולהוסיף עליהם מעבר למה שיש בתקשורת, ועל פי הצרכים והדרישות של פיקוד העורף. נשמש גם צינור מידע של מל"ח, כל הרשויות, גם הצבאיות וגם האזרחיות, לרבות מידע לוקלי של מועצות מקומיות או אזורים מסוימים, לאו דווקא הודעות ארציות. תודה.
היו"ר אילן שלגי
הייתי רוצה לשמוע את הרגשת נציגי מרכז השלטון המקומי. מר קסטל, בבקשה.
יוסף קסטל
צריך לזכור מהפעם הקודמת שב-17 בינואר האמריקאים תקפו, וב-18 בינואר קבלנו טילים. ב-17 בינואר, מיד עם ההתקפה האמריקאית, הוכרז משטר חירום בארץ. נקודה שניה, מה-17 בינואר עד ה-25 בפברואר - למעלה מחודש – סבלנו מטילים שבאו מידי כמה ימים, לפעמים ההפסקה הייתה 5 ימים, לפעמים ההפסקה הייתה יומיים.
היו"ר אילן שלגי
לפעמים שעתיים.
יוסף קסטל
ההנחה של המודיעין של צה"ל שסאדאם ישתמש בטילים לא קונבנציונאליים אם הוא ייכנס ללחץ. כמובן שיש פה סתירה, כמה שהוא ייכנס למצב לא טוב זה בגלל ההתקדמות האמריקאית, אבל מצד שני צריך לקחת בחשבון שאם עוברים כמה ימים זה לא אומר שהעניין נגמר.

לטיפול ארוך לא מקציבים כספים לבניית מקלטים בבתי ספר, גם לא שיפוצים. לכן, אם רוצים אסטרטגית להגיע לזה שיהיו מקלטים בכל מוסדות החינוך, צריך להחליט על זה, לתקצב את זה, כי היום לא יעזור לנו שום דבר – לא נספיק לבנות מקלטים. זאת הערה כתוצאה מהניסיון שלי להשיג כספים לבניית מקלטים, או לשפץ אותם במוסדות חינוך.

עוד נקודה, היות והכל אטום הפעם, בגלל האיום הכימי והביולוגי, כל המקלטים וכל החדרים – הכל אטום – זאת אומרת שלא נכנס אוויר. אין מערכות סינון אוויר במקלטים, וגם לא בחדרים האטומים. בדרך כלל. אולי בחינוך המיוחד הצליחו למקם בכמה מקומות מסנני אוויר.
משולם נהרי
גם בגני הילדים. יש כמה גני ילדים שיש בהם, בחדשים.
יוסף קסטל
אבל לרובנו אין. צריך לקחת בחשבון את כמות האוויר שישנה, כמה זמן היא תחזיק מעמד.
רונית תירוש
זה פיקוד העורף יחליט. אם זה לא מספיק, הוא סוגר את הגנים. הם יודעים.
שלמה ישי
אני מהסתדרות המורים. לצערי הרב הייתי בחדר המצב גם בפעם הקודמת. אני רוצה לציין שמשרד החינוך משתף אתנו פעולה. זומנו לכמה ישיבות ואנחנו מעודכנים בכל החומר הדרוש. נשמח מאוד לסייע בגיוס גמלאים, או מורים בשנת שבתון, או חברים אחרים שיהיו פנויים במידה ונתבקש.

דברתי גם עם מר צדקה בכל מה שקשור למוסדות החינוך, ואם צריך מכתב מטעם המזכ"ל, ולבקש מהחברים להיות יותר מעורבים, נעשה את זה ברצון. בתקווה שלא נזדקק לזה. תודה.
היו"ר אילן שלגי
יש פה מישהו מארגון ההורים? הייתי רוצה לשמוע איך הם מרגישים.
קריאות
כולנו הורים.
אפרים קרני
הייתי רוצה לעדכן את דברי המנכ"לית. מיפינו רק 88 בתי ספר שישמשו לקליטה מתוך כלל המערכת – ה-180 שהמנכ"לית ציינה – שאותם שיבצנו לעניין הזה בתיאום עם הרשויות המקומיות. הצגת אישורי התוכניות נעשתה כבר לפני שבוע.
איתן כבל
אפשר בכל זאת לשאול לגבי גני ילדים פרטיים? אני לא יודע מה המספר של גני הילדים הפרטיים. בתחושה, זה יכול להיות 50%. אני מבקש לדעת מי אחראי.
רונית תירוש
הגננת הפרטית. משרד החינוך אחראי על גני ילדים מגיל 3 ומעלה.
איתן כבל
יש גני ילדים פרטיים גם בגיל 3 ומעלה, והייתי שמח לדעת מי הסמכות. בגן בו הילדה שלי לומדת, למשל, אני לא בטוח שהגיעו ובדקו. יכול להיות שכן, באינסטינקט – כנראה שלא. יש קבוצה לא מבוטלת של ילדים שלומדים בגנים שאין לגביהם, ברגע זה, פתרון. זה שערוכים במוסדות הציבוריים, זו הייתה מצגת יפה, אני מקווה שלא נצטרך להפעיל אותה, אבל לגופו של עניין נדרש פתרון. האם את יכולה להגיד לי מי אמור לטפל בזה: רשות מקומית, האם נדרשת פעולה מרכזית של פיקוד העורף מול כל גני הילדים הפרטיים – כי זו שעת חירום. בשעת חירום, עם כל הכבוד לגננת, או גננן, פרטיים נדרש טיפול בעניין הזה ומיד. אני מבין שנכון לרגע זה אין כלום. אני אומר את זה באינסטינקט.
אברהם צדקה
קודם כל צריך לנתח מה זה גן פרטי, לפעמים אנשים מתבלבלים. הצגנו בנתונים שתחת המעטה של עמותה שאינו רשמי יש 3,500 גנים שמבחינתי הם לא פרטיים. אם חה"כ איתן כבל מדבר על מעונות יום של ויצ"ו, נעמ"ת וכדומה – הכתובת היא משרד העבודה והרווחה.
איתן כבל
לא, דברתי על גנים פרטיים. של גברת כהן, למשל.
רונית תירוש
אז גברת כהן אחראית על הילדים, חד וחלק. משרד החינוך לא מטפל בגנים פרטיים, לא ייקח אחריות. לא נפקח, לא נדרוש, לא ניקח על עצמנו אחריות. כשמקימים גן פרטים, הגננת הולכת לבקש רישוי מהרשות המקומית. אנחנו לא מעורבים. אנחנו מאוד משתדלים להזמין גננות שנמצאות תחת ארגון גג שלהם להשתלמויות שאנחנו נותנים לגננות שלנו. שתיהננה גם הן. מעבר לזה – אנחנו לא אחראים.
משולם נהרי
כשאנחנו מדברים על המוכר שאינו רשמי, עד כמה שידוע לע, מדובר בכל הגנים שיש להם רשיון. גן שאין לו רשיון אסור לתפעל. גן שיש לו רשיון, אם הוא לא במסגרת הממלכתית, הוא במוכר שאינו רשמי, וזה לא משנה אם זה רשת או לא. הוא מדבר על המוכר שאינו רמי, לגביהם חלה על משרד החינוך חובה לדאוג להם, והם כלולים.
רונית תירוש
לא על זה הוא דבר. הוא דבר על גברת כהן שהקימה גן בבית שלה.
משולם נהרי
ואין לגן רשיון?
רונית תירוש
יש לו.
משולם נהרי
אז זה מוכר שאינו רשמי.
רונית תירוש
לא.
אברהם צדקה
אתה כבר שכחת.
היו"ר אילן שלגי
אני מבקש לשאול בעניין הנוכחות במוסדות. אני משער שבשעת חירום יהיו הורים שלא ישלחו את הילדים שלהם לבית הספר, ובית הספר רואה שלא הגיעו 10%,, או אולי 40% מהילדים. איך מוודאים היכן הילד, האם יש הוראות ליצור קשר עם הבית?
רונית תירוש
כן. ראשית ערכנו סקר. לפי הסקר, כ-40% מההורים ענו שלא ישלחו את הילדים למוסדות החינוך, גם אם נודיע שנקיים שגרת חירום, או בכפוף למיקלוט וכולו. הדבר השני, הנחינו את מוסדות החינוך, ובכל מוסד חינוך יש דפי קשר למחנכת הכיתה ולילדים – הם תרגלו את זה בהרבה מהמקומות – לצערנו, מדינת ישראל מתרגלת את החירום הזה במוקדים שונים בארץ, ובשדרות אנחנו עושים את זה בזמן האחרון בלי סוף. כשקורה משהו הורים באים מייד לקחת את הילדים, הנחינו שלא פותחים את השער וילדים רצים לכל עבר, אלא ניגשים למורה, או הגננת, ההורה רושם את מי הוא לוקח – הוא יכול גם לקחת את השכן – ומשאיר טלפון, כדי שהאמא של הילד תדע מי לקח את בנה ומה הטלפון.

כמובן שבזמן אמת של חירום כל מחנך כיתה נדרש להעביר במזכירות בית הספר מי לא הגיע, ובודקים מי לא הגיע, כדי לדעת מה הסיבה. אם הורה רוצה להשאיר את הילד בבית זו זכותו, לא נתווכח, אבל שנדע שהוא לא הלך לאיבוד. שהורה לא יחשוב שהילד בבית הספר, ובית הספר חושב שהוא אצל ההורה. גם בעניין הזה נתנו הנחיות.
אברהם צדקה
הערה בקשר לדברי מר קסטל, נושא תיק הביטחון במרכז השלטון המקומי. הלקח המרכזי של מלחמת המפרץ 91', שבתי ספר שניבנו – כמובן – באמצעות המדינה/ משרד החינוך משנת 91', 92' ואילך ניבנו על פי מרחבים מוגנים. זו הנחייה מקצועית של רמ"ח מיגון פיקוד העורף, אלוף משנה עוזי בוכבינדר שיושב כאן. זאת אומרת, כל בתי הספר שניבנו מ-92' ועד היום, אין בהם פער מיגון ולו של מטר אחר. יותר לא נבנים מקלטים, למעט קו העימות. אם מישהו ישנה מדיניות בגוש דן, או בכל אזור אחר , לבנות מקלטים – אני יודע מידע אישי כי אני מתחכך הרבה עם פיקוד העורף, שאין מגמה לבנות יותר מקלטים.
יוסף קסטל
אבל יש המון בתי ספר ישנים.
איתן כבל
אדוני היו"ר, אני עדיין מוטרד. מקיימים פה דיון ובסך הכל אין תשובות.
רונית תירוש
יש תשובות, אבל אתה לא אוהב אותן.
איתן כבל
כי זו לא תשובה. גברת תירוש, אני לא מחפש מי אשם. יש לי 2 ילדות שהולכות לגנים פרטיים, ואני לתומי חושב שמי שבגן פרטי, או בגן של ויצ"ו או נעמ"ת הוא ילד באשר הוא. אני לא ראש הממשלה, אני לא חילקתי סמכויות מי אחראי על גן פרטי או לא פרטי. מנקודת המבט שלי, אם ניתן אישור לגן ילדים זה אומר שיש עליו פיקוח של תוכנית החינוך, ברמה כזו או אחר, הייתי רוצה לדעת אם פיקוד העורף בקשר עם הגנים האלה. אני אומר באינסטנקט שמדובר על 50% מהילדים שנמצאים בגני ילדים פרטיים.
גילה גמליאל
כבר לא מדובר רק על הנושא הזה של התקפת טילים, מדובר גם על התוכן החינוכי.
איתן כבל
זה כבר דיון בפני עצמו.
היו"ר אילן שלגי
יש לי רושם שחזרת על אותם דברים, ואותה שאלה. אתה כנראה תקבל את אותה תשובה.
איתן כבל
אז אולי פיקוד העורף יכול לענות לנו. התפקיד שלנו, כוועדה, זה לא רק לספר סיפורים לפני השינה, אלא לראות איך אנחנו מקדמים עניין.
רונית תירוש
כל מוסד שקיבל רישוי ממשרד החינוך יקבל את ההנחייה, הפיקוח וכל מה שצריך. צריך לבדוק מה יש לגננת ביד. יש גם מוסדות של גילאי שנתיים שנתנו רישוי מסיבות כאלה או אחרות. כל היתר, שהרשות המקומית נתנה רישוי, הכתובת היא הרשות המקומית.
היו"ר אילן שלגי
אולי פיקוד העורף רוצה להתייחס.
עוזי בוכבינדר
כל מוסד – אני אשלים את דברי המנכ"לית – שפונה בבקשה לשינוי היתר, כלומר בית פרטי שהופך לגן, לדוגמה, אנחנו דורשים ממנו מיגון. אם אין לו מיגון הוא צריך להשלים מיגון. ישנם מקומות שצריך לבנות חדרים מוגנים לפני שמקבלים את ההיתר. זה בהנחה, כמובן, שפועלים על פי החוק ומבקשים את האישור. אם הם רשומים ברשימה שנמצאת במשרד החינוך, הגננות עברו הדרכה.
איתן כבל
גם הגנים הפרטיים?
עוזי בוכבינדר
אם הוא פרטי ורשום במשרד החינוך, אז הוא עבר.
איתן כבל
אני אבדוק את זה.
עוזי בוכבינדר
לגבי נושא המיקלוט. הנושא הוצג בצורה מדוייקת, לכן גם לא התערבתי. אנחנו פועלים בשיתוף פםעולה מצויין עם משרד החינוך. פערי החינוך קיימים גם במיגזר העירוני, בכל המגזרים למעשה. מאז מלחמת המפרץ שונתה מדיניות המיגון והחלו להיבנות המרחבים המוגנים. הם נכונים גם בבתי הספר, כלומר מרחבים מוגנים מוסדיים, וגם בבתי המגורים.
היו"ר אילן שלגי
מהו אחוז בתי הספר שנבנה מאז 91', לעומת הקיימים.
עוזי בוכבינדר
במגזר הפרטי, בבתי מגורים, אני יודע להגיד ש-30% מכלל המדינה. אני לא יודע להגיד לגבי בתי ספר באופן מדויק. צריך לבדוק את זה. גם במצב שיש פערי מיקלוט המשרד נערך בשיתוף פעולה אתנו, ואנחנו מנחים לגבי ביצוע של חדרים אטומים על פי אותה מדיניות מיגון שקימת גם במגזר האזרחי. למעשה, גם במפעלים ובשאר המקומות.

אני מבקש להתייחס גם להיערכות המשתלמת, אותו מבצע שעבר דרך כל בתי הספר. חשוב להדגיש שהמבצע הזה עבר את כל המגזרים, כל הסקטורים שקיימים. הכוונה הייתה לכלול את כולם באופן שווה. זו פעם ראשונה במדינת ישראל שנערך מבצע כזה. אני גם לא בטוח שנוכל לערוך מבצע כזה כל שנה, כי זה מחייב משאבים מיוחדים. התוצאות ניכרו באופן משמעותי מאוד בתרגיל העורף הארצי שהיה ב-19 בפברואר. ראינו שיתוף פעולה מצוין גם מצד המורים שעברו את תהליך ההדרכה, וגם מצד הילדים. אנחנו גם בוחנים את עצמנו בנושא של משובים ואנחנו רואים שבסך הכל התוצאות הן טובות מאוד.
גד אבקסיס
כדאי גם להזכיר מבצע שהמשרד קיים. עשינו check list. כל מנהל בית ספר קיבל את כל אותם סעיפים שמופיעים בחוזר מנכ"ל, והיה עליו לבדוק את עצמו, את הצוות, את בית הספר, את כל מה שצריך להיות קיים בבית הספר על מנת לבחון אם הוא ערוך. רשימה כזאת הוגשה לכל בתי הספר וגני הילדים במדינת ישראל, כאשר כל מנהל היה אמור לבחון אם לנושא יש פתרון. אם אין בעיה לסמן V, אם יש בעיה לספר איך התמודד ופתר אותה. אם יש בעיות שלא מצא להן פתרון, העביר אותן לרל"ש מפקח במחוז, והם התמודדו עם הנושא. זה היה מבצע אדיר לבדוק מקלטים, צוותים, אלונקות, אזעקה. כל אותם דברים שלפעמים אנחנו שוכחים אותם, אבל כשזקוקים להם כדאי לגלות שזה מוכן. זה מבצע אדיר שלא נעשה בשנים קודמות, ואכן הדיווחים שקבלנו ממנהלי המחוזות היו מאוד מעודדים. הייתה עוד הזדמנות בגלל, שברוך השם, המלחמה לא פרצה עד היום ויכולנו לטפל ולשפר עוד.
היו"ר אילן שלגי
התייחסתם לכך שרשומים אצלכם כ-13,000 גדנ"עים. האם אלה בני נוער שמאורגנים על פי רשתות בבתי ספר באזורים מסוימים, או שאלה בני נוער מתנדבים שהכינוי "גדנ"עים" ניתן להם רק לצורך כיסוי ביטוחי.
אברהם צדקה
זאת התשובה אדוני היו"ר. 13,000 אלה מושתתים כמובן על החטיבות העליונות – כיתות י"א, י"ב – במסגרת משימות לאומיות: לעזור בחדרי מיון, לעזור באתרים כאלה או אחרים. יש לנו מיפוי מדויק ברמה של רשימה שמית שכל ילד כזה בחטיבות העליונות יודע מה ייעודו והוא מגיע לשם בעיתות חירום. זה נכון, הכיסוי הביטוחי הפורמלי, נותן את המעטה של מדריכי של"ח גדנ"ע.
יוסף קסטל
לגבי גני הילדים שאין בהם מיקלוט. אני מציע שגני ילדים אלה לא יפעלו כאשר יש סיכוי שייפלו טילים.
היו"ר אילן שלגי
לפי הסמכויות שהוזכרו פה כך יהיה. מי שיצטרך להחליט יחליט. אני מניח שהילדים יושארו בבית לפני אחרים.
גלעד ארדן
האם הרשויות המקומיות, או פיקוד העורף, הונחו להיות בקשר עם אותם גנים שחה"כ כבל דיבר עליהם, כדי שהם באמת לא יפעלו בימים שלא צריך.
רונית תירוש
מי אמור להנחות?
עוזי בוכבינדר
מבחינת לפעול או לא לפעול, זה יהיה בשיתוף פעולה עם שרת החינוך.
גלעד ארדן
הם לא יודעים על קיומם של הגנים האלה. היא אומרת שרק הרשות המקומית יודעת עליהם.
אברהם צדקה
קיום לימודים על פי התרחישים שהצגנו קודם – יודיעו באמצעי התקשורת. אזי דינם של כלל מוסדות החינוך על פי התכנים שמודיעים בתקשורת. מה שנכון לבית ספר כזה, נכון גם לגבי גן ילדים אחר. זה יופיע בכל אמצעי המדיה, אם וכאשר יוחלט לא לקיים לימודים בגזרה זו או אחרת.
היו"ר אילן שלגי
אני מציע שנסכם בכך שהוועדה תאמר: הוועדה מביעה הערכה למאמץ ולהתארגנות של המערכת. הוועדה מודאגת מקיום פערי מיקלוט בשיעורים שונים באזורי הארץ, כולל באזורים המאויימים יותר. הוועדה מודאגת מכך שטרםם הושלמה התקנת מסננים במערכת החינוך המיוחד, והיא קוראת למשרד החינוך ולגורמים האחראיים לטפל בדחיפות בהשלמת התקנת מסננים.
משולם נהרי
מאיפה התקציב?
רונית תירוש
יש תקציב.
היו"ר אילן שלגי
באשר למיקלוט, מאחר ואי אפשר עכשיו לבנות מקלטים, לפחות שהגורמים האחראיים יוודאו שהמקלטים כולם נקיים, משופצים ככל האפשר ומותאמים לצרכים. אם מישהו מחברי הכנסת מציע להוסיף מזהו, אז בבקשה.
רונית תירוש
אנחנו מודעים לא פחות מהוועדה לצורך להשלים את ההתקנה של המסננים, אבל אין במצאי.
עוזי בוכבינדר
המערכות האלה שלא כל כך נדרשות בשגרה, לכן ישנם מעטים, יחסית, שמתעסקים בעניין הזה, גם ביבוא וגם בביצוע בארץ. כמות המערכות שניתן להרכיב בזמן נתון הוא מאוד קטן יחסית.
היו"ר אילן שלגי
מתי התחלתם?
רונית תירוש
לפני 3 חודשים.
היו"ר אילן שלגי
הייתה ישיבה בוועדה הזאת – קראתי את הפרוטוקול – לפני 4.5 חודשים, ושם דובר על זה שיש להשלים התקנת מסננים.
רונית תירוש
אני אישית התעסקתי בזה, כולל בגיוס הכסף מהג'וינט, שתרמו לנו. היה חסר בארץ. כל אזרחי ישראל קנו מסננים, לא נשאר. יכולת להציע אפילו מחיר כפול ולא יכולת לקבל מסנן. ברגע שהגיעו התחילו להתקין לנו, תוזה היה לפני 3 חודשים. הם לא עומדים בקצב, כי הם לא מספקים רק למערכת החינוך. פה, פיקוד העורף מסייע מול הספקים ודרש שייתנו לנו עדיפות, וזה מה שהם עושים.
היו"ר אילן שלגי
האם אי אפשר לאכוף עליהם את העדיפות השאת של ההתקנה במערכת החינוך?
עוזי בוכבינדר
אפשר לנסות לבקש מהם. אלה גורמים פרטיים.
היו"ר אילן שלגי
זו שעת חירום. אין לכם אפשרות להתקין את הצווים הנדרשים כדי שהספקים לא ישווקו קודם לשוק הפרטי – שאולי הוא יותר רווחי – אלא בגני הילדים ובחינוך המיוחד.
עוזי בוכבינדר
בעניין הזה יש הבנה של היצרנים והספקים. הבעיה היא לא זאת, אלא כמות הצוותים שניתן להביא. זה לא שוק קיים גדול.
היו"ר אילן שלגי
אני רואה מודעות בעיתונות יומיום, כולל הבוקר, של חברות שמוכרות מסננים במחיר רווחי לגביהם. האם אי אפשר לחייב אותם לספק את אותן מערכות למערכת החינוך?
עוזי בוכבינדר
מדובר על מערכות אחרות. זה לא מערכות שמוכרים לבתים, כך שאין פה מפגש. הבעיה היא קיבולת של הספקים. בעניין הזה אנחנו, כצבא, לא יכולים להתערב.
היו"ר אילן שלגי
המסננים נמצאים בארץ ואין כוח אדם זמין להתקין אותם?
עוזי בוכבינדר
אין יכולת ייצור. יכולת הייצור מוגבלת, זאת הבעיה העיקרית.
אברהם צדקה
אני אקרא לילד בשמו. מדובר על מערכות סינון ואיוורור. המודעות שאתה רואה, בהיותנו גוף ממשלתי, אני מכיר רק בחברות שפיקוד העורף מכיר בהן. אלה כספי ציבור, אנחנו מתחייבים. חברה שפיקוד העורף לא מכיר בה, לא בדק אותה ויודע מה התוצרים שהיא יודעת לתת אני לא יכול להכניס לבית ספר.
עוזי בוכבינדר
אנחנו פועלים על פי התקן הישראלי.
רונית תירוש
הערתי כי אני חושבת שלא יהיה נכון שאנחנו מחכים לאיזו קריאה ואז נענה לה. הדברים מטופלים ברמה הכי גבוהה.
היו"ר אילן שלגי
עדיין זכותה של ועדה של הכנסת לפנות ולדרוש שתשקיעו מאמץ עוד יותר גדול בנושא הזה.
רונית תירוש
דבר נוסף, אם אפשר להכניס לסיכום, בעקבות הערות של חה"כ כבל, שהוועדה פונה לרשויות המקומיות לבדוק את מוסדות החינוך הפרטיים.
איתן כבל
אני אכנס לעובי הקורה. אם בראש העין זה לא נעשה - זה אזור אל"ף – אני מניחח שגם במקומות אחרים זה לא נעשה.
גלעד ארדן
יש רשויות מקומיות שהן אחראיות יותר, או פחות.
היו"ר אילן שלגי
אנחנו מוסיפים שהוועדה קוראת לרשויות המקומיות להקפיד גם על מיגון הולם בגני הילדים הפרטיים.

אנחנו מודים לכל מי שהגיע. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.

קוד המקור של הנתונים