פרוטוקולים/כספים/6327



5
ועדת כספים
11.3.2003

פרוטוקולים/כספים/6327
ירושלים, כ"א ב אדר ב, תשס"ג
25 במרץ, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ז' באדר ב' התשס"ג (11 במרץ 2003), שעה 10:00

א. שינויים בתקציב לשנת 2003
ב.תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון), התשס"ג-2002
ג. תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון), התשס"ג-2003
ד. תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל עניין), התשס"ג-20003
ה. תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-‏2003
ו. תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ) (תיקון), התשס"ג-‏2003
ז. תקנות ניירות ערך (הודעת מנהלים) (תיקון), התשס"ג-‏‏2003
ח. תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף, מבנהו וצורתו) (תיקון), התשס"ג-‏2003
ט. תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו) (תיקון), התשס"ג-‏2003
י. תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים) (תיקון), התשס"ג-‏2003
י"א. תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון), התשס"ג-‏2003
י"ב. תקנות ניירות ערך (הצעת רכש) (תיקון), התשס"ג-‏2003
י"ג. תקנות ניירות ערך (חיתום) (תיקון), התשס"ג-‏2003
י"ד. תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) (תיקון), התשס"ג-‏2003–
ט"ו. המשבר בענף הדגה בישראל

חברי הוועדה: אברהם הירשזון-היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
רוני בריזון
דני בנלולו
אבשלום וילן
אורית נוקד
מיכאל נודלמן
ניסן סלומיאנסקי
מאיר פרוש
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם (בייגה) שוחט

משה טרי יו"ר רשות ניירות ערך
לייזה חיימוביץ רשות ניירות ערך
דניאלה גורני, עו"ד רשות ניירות ערך
אמיר שרף,עו"ד רשות ניירות ערך
מוטי ימין רשות ניירות ערך
נתן הרשקוביץ רשות ניירות ערך
דרורה ליפשיץ,עו"ד משרד האוצר
גד סואן איגוד החברות הציבוריות
נתי שילה איגוד החברות הציבוריות
ג'ניפר ג'יינס איגוד הבנקים בישראל
דוד סקסטיין איגוד הבנקים בישראל
חזקיה ישראל התאחדות התעשיינים
יואב חורין יו"ר ארגון מגדלי הדגים
ירוחם אריאלי מגדל דגים ודייג
עמיחי גילר מגדל דגים ודייג
איריס הרפז אשת יחסי ציבור, ארגון מגדלי הדגים
חיים אנג'וני מנהל אגף הדייג, משרד החקלאות
ד"ר אלכס לבנטל ראש שירות בריאות הציבור, משרד הבריאות
אלון זסק היחידה לים וחופים, המשרד לאיכות הסביבה

סמדר אלחנני

שגית אפיק

טמיר כהן











































1. שינויים בתקציב לשנת ‏‏2003

חבר הכנסת פרוש ביקש התייעצות סיעתית בנוגע לפנייה 61. כבוד הרב פרוש, התייעצתם?

המכתב של יגאל מדבר על כך שבשנת 2003 יתקצבו את המכונים בכ-11 מיליון ₪. לא מובן לי מדוע עכשיו, בתחילת השנה..

אני מניח שתבקש רוויזיה אחרי ההצבעה.

אני אומר את זה לפרוטוקול. אם המכונים מתוקצבים בכ-11 מיליון ₪, אז איך בתחילת השנה מבקשים עוד 8 מיליון ₪? זה לא מובן לי.

אנחנו מעמידים את בקשה מס' 61 להצבעה. מי בעד אישור הבקשה, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 7
נגד – 1

הבקשה התקבלה

אני מבקש רוויזיה.

אנחנו עוד מעט נצביע על הרוויזיה. בקשה מס' 69.

ביקשתי לדעת האם מותר לקרן עזבונות..

הבירור עם משרד המדע מעלה שיש שני מצבים שבהם עזבונות מחולקים לגופים שונים. המצב האחד הוא שהמצווה קובע בצוואתו או בתרומתו לאיזה גוף ספציפי הוא מעוניין לצוות את תרומתו. במצב כזה, ועדת העזבונות מעבירה את הבקשה לידי המשרד המטפל, המשרד המטפל רושם לעצמו שמדובר בגוף מיועד והוא מעביר את הכסף ישירות לאותו גוף.

המצב השני הוא מצב שבו המצווה לא מציין לאיזה גוף ספציפי הוא מעוניין לצוות את כספו, אלא אומר שהוא מעוניין לצוות את כספו לתחום המדע, התרבות או לתחום האמנות. במצב כזה, גופים שונים שעוסקים באותם תחומים מגישים בקשות לוועדת העזבונות, ועדת העזבונות מעבירה את הבקשות של הגופים האלה לידי המשרד הרלוונטי, המשרד הרלוונטי רושם את המלצותיו לגבי אותם גופים ומחזיר את הבקשות לאפוטרופוס הכללי. האפוטרופוס הכללי מקבל החלטה ומעביר אותה למשרד המדע והתרבות. משרד המדע והתרבות מחלק את הכספים.

העברה שאנחנו מדברים עליה כאן היא העברה של 6.5 מיליון ₪ למשרד המדע והתרבות על-מנת שיחלק כספים לגופים שונים. זה נעשה על פי הקריטריונים שקבע האפוטרופוס הכללי, מבלי שמשרד המדע מפעיל איזה שהוא שיקול דעת.

כיוון שלראשונה אנחנו נתקלים בהעברה כזאת בוועדת כספים, הייתי מבקש שמשרד המדע יעביר את רשימות העמותות שמקבלות את הכסף.

האם אדוני דיבר עם משרד המדע?

לא.

אתה תקבל את הרשימה.

אני לא חושב שכספי אפוטרופוס צריכים לזרום דרך המשרדים. תמיד המשרדים הגישו את הבקשות ואגף תקציבים המליץ. מי שהכריע היה האפוטרופוס. הוא גם זה שקבע את הקריטריונים ומי מקבל. אני מציע שאנשי אגף תקציבים יבואו ויסבירו לנו למה חל שינוי מהסוג הזה.

הסעיף הזה מופיע לא בתקציב ההוצאה אלא בהוצאה מותנית בהכנסה. הגג של הוצאה מותנית בהכנסה הופיע בחוק התקציב. היה צריך להביא לפה איזו שהיא תוספת שמגדילה את הגג.

בישיבה אתמול ביקשתי לדעת באיזה מוסדות מדובר.

הם הביאו את הרשימה.

הבקשה הזאת הוגשה על ידי משרד המדע והתרבות. אין היום משרד כזה. הייתי רוצה לדעת לאן זה הולך. אנחנו מטפלים כרגע ב-6.5 מיליון, יש פה עוד 3 מיליון לשיפוץ לשכות..

לא התעוררה בעיה בנושא הזה.

התמיכה בתחום התרבות היא בסך 5.5 מיליון ₪ ובתחום הספורט בסביבות ה-700 אלף ₪. יש תקנה תקציבית אחת שמטפלת בעזבונות מקופת המדינה. התמיכה במדע היא בסביבות ה-400 אלף ₪ . גם בשנה שעברה זה הועבר בצורה הזאת. הוועדה מחליטה על הסכום שמוקצה למשרד. אנחנו מקבלים הודעה בדואר רשום שתקציב הוועדה לחלוקה, כפי שנקבע כאמור, יחולק על ידי הוועדה בין המשרדים השונים, על פי היחס שנקבע על ידה. אנחנו מקבלים מכתב ממשרד המשפטים שאומר לנו מה ההחלטות, מה הסכום שהוקצה לנו..

בטקסט כתוב: "המופנים לפעולות מדעיות". זה לא תרבות ולא ספורט. אם ברשימה הזאת מופיעים אירגונים שלא עוסקים בפעולות מדעיות, אז העברה שלשמה נועד התקציב, בחתימתו של מר מראני, היא לא מדוייקת.

אני אקיים דיון בנושא הזה. אני מבקש להזמין את כל הנוגעים בדבר כדי שיתקבלו תשובות לכל השאלות. אני לא מבטיח שהתשובות יספקו, אבל לפחות נקבל תשובות בנושא הזה.

לפי כותרת המכתב רואים שהחלוקה לא נעשתה על ידי ועדת עזבונות אלא על ידי המשרד.

אני לא בטוח.

אין לי בעיה, רק אני לא מבין למה זה חוזר לתקציב. למה שוועדת העזבונות לא תיקח את הרשימה ותחלק למי שצריך?

בקשה מס' 89.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב משרד התחבורה. מדובר בהעלאה של הוצאה מותנית בהכנסה בשלושה תחומים.

מאיפה אתה לוקח את ההכנסה הזאת?

חברת דרך ארץ, למשל, צריכה לשלם למדינה בגין השימוש בממשק למערכות המידע שלה.

זה כסף מיועד?

כן. יש מבחני רישוי של נהיגה בכל מיני מוסכים, שגם לגביהם העלו את ההוצאה המותנית בהכנסה. אותו דבר חל בכל מה שקשור לדוחות של משרד התחבורה, שמעלים את ההוצאה המותנית לעיריות ומעבירים את זה לתפעול השוטף של המערכות.

היתה העלאת מסים לעיריות?

היתה שביתת פקחים, שגרמה לזה שהכסף מהעיריות היה פחות ממה שצפינו השנה.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב

מי נגד?

נגד – 1
אושר

בקשה מס' 91. רוחמה אברהם אמרה לי שהיא מסירה את ההתנגדות שלה. מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 1
נמנע – 1

אושר

בקשות מס' 97, 98.

אנחנו מבקשים להעביר תקציב לוועדת המכרזים שמטפלת בנושא של מכרז להתפלת מי ים באיזור חדרה או באיזור קיסריה, ותקציב נוסף לוועדה וליועצים שמטפלים בסגירה הפיננסית של שני המתקנים להתפלת מי ים, שהמדינה חתמה איתם חוזה בפלמחים ובחיפה.

הם כבר חתמו על החוזה.

הנושאים האלה נמשכים משנה שעברה. חלק מהם נמשכים כבר משנת 2001. אנחנו משתדלים לצפות מראש כמה שעות ייעוץ נצטרך בכל מכרז. כיוון שהדברים האלה מאוד קשים לצפייה, אנחנו מאריכים את ההתקשרויות עם היועצים.

מי בעד העברת הנושא?

ה צ ב ע ה
בעד- רוב

מי נגד?

נגד – אין

אושר



































ב.תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון), התשס"ג-2002
ג. תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון), התשס"ג-2003
ד. תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל עניין), התשס"ג-20003
ה. תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג-‏2003
ו. תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ) (תיקון), התשס"ג-‏2003
ז. תקנות ניירות ערך (הודעת מנהלים) (תיקון), התשס"ג-‏‏2003
ח. תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף, מבנהו וצורתו) (תיקון), התשס"ג-‏2003
ט. תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו) (תיקון), התשס"ג-‏2003
י. תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים) (תיקון), התשס"ג-‏2003
י"א. תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון), התשס"ג-‏2003
י"ב. תקנות ניירות ערך (הצעת רכש) (תיקון), התשס"ג-‏2003
י"ג. תקנות ניירות ערך (חיתום) (תיקון), התשס"ג-‏2003
י"ד. תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) (תיקון), התשס"ג-‏2003

אני רוצה לברך את מר משה טרי. אני מבין שבכל נושא התקנות, בכל נושא הדיווח האלקטרוני עברתם מערכת תפעולית קשה מאוד עד שבאתם לוועדה. אני מבין שהחוק עבר בסוף תקופת הכנסת כאשר התקנות עוד לא היו מוכנות. אנחנו עומדים לרשותכם. בקשה, אדוני, תסביר לחברי הוועדה את מהות התקנות, את מהות החתימה האלקטרונית.

תודה רבה. אני מברך אותך ואת כל האנשים החדשים שאני רואה כאן. עברנו מסכת מיותרת בגלל כל מיני אירועים שקרו. מדובר במערכת שהיא אחת מהתשתיות החשובות ביותר בשוק ההון. מדובר במערכת אלקטרונית שכל החברות, שכל הגופים שפועלים בשוק ההון מחכים לה. זה אומר שקיפות, יעילות ומהירות.

קיימנו פה ישיבות בזמן הבחירות, בזמן הפגרה. הכל עכשיו גמור. הדברים שלפניכם הם הדברים האחרונים שנשארו. אנחנו משלמים כל חודש למעלה מרבע מיליון ₪ כיוון שהמערכת לא עלתה לאוויר. כל השוק מחכה לזה. רוב הסעיפים שמובאים כאן לאישור הם טכניים. אנשי משרד המשפטים ואנשי משרד האוצר עברו על הדברים האלה. אם יש איזה שהן שאלות או הבהרות חברי כאן יענו לכם. גם סמדר אלחנני ואנה שניידר מודעות לדברים.

זה גם שקוף לציבור?

בוודאי.

המערכת שאנחנו מקימים, כפי שמשה ציין, היא מערכת מאוד מתקדמת ומאוד חדשנית. היא תאפשר לחברות הציבוריות ולשאר הגופים שכפופים לפיקוח הרשות, כמו קרנות נאמנות וכו', להגיש את כל הדיווחים באופן אלקטרוני ולא בנייר, דבר שיחסוך להם הרבה מאוד כסף. זה איזה שהוא בונוס צדדי. הבונוס העיקרי במערכת זה שכל הדיווחים – דוחות כספיים, דוחות מיידים – מיד לאחר שהם מועברים לאתר הדיווח של המערכת – היא נקראת מגנ"א - הם מופצים באמצעות אתר הפצה באינטרנט. זה מאוד שוויוני כי לכולם יש נגישות.

האם זה מאובטח מספיק כדי שמישהו לא יוכל לעשות בזה שינויים?

אלמנט אחד חשוב מבחינת הציבור זה שוויוניות. היום אין שוויוניות בהפצה של המידע מבחינת הזמן. אנחנו מצפים שזה יגביר את ההשתתפות של הציבור בשוק. זה מאוד זול, כי כל השירות הזה נעשה מתוך התקציב של הרשות. זה גם מאוד מהיר. עד שהמידע מופץ היום לציבור לוקח זמן. כאשר אנחנו מדברים על מסחר בבורסה, המיידיות בהפצת המידע היא אלמנט חשוב מאוד.

מה ההבדל בין מה שהיה למה שיהיה?

מה שיהיה הוא שתוך דקה מהרגע שהחברה תשלח את המידע זה יהיה בידי הציבור. יש את האלמנט של החיסכון הכספי לחברות.

מה החיסכון?

חברה שמפיצה היום דוח כספי רבעוני או שנתי צריכה לצלם את זה במאות ואלפי עותקים. העלות בשנה רגילה היא בין 5000 ל-10,000 ₪. כאשר יש תשקיף העלות יכולה להגיע למאות אלפי ₪.

מבחינת אבטחת מידע, מדובר באחת המערכות היותר מאובטחות שקיימות.

אנחנו נארגן סיור לחברי ועדת הכספים, כדי שיראו איך הדבר הזה עובד.

זאת המערכת הראשונה בישראל שמשתמשת בחתימה אלקטרונית.

איך אתם מזהים את החתימות?

מדובר במערכת מורכבת אבל פשוטה מבחינת המשתתפים. כל אחד יכול לדווח מהמשרד שלו, מהמחשב בבית או מהמחשב בחדר בניו-יורק. איך אנחנו עושים את זה? אנחנו מכניסים את השימוש בחתימה אלקטרונית ממוחשבת. זה יכול להתבצע כשיש גופים מאשרים. מה זה אומר? כל חברה תצטרך לבחור כמה אנשים מורשי דיווח מטעמה – מנהל, סמנכ"ל, מנכ"ל, דירקטור, עו"ד וכו' שיקבלו משהו כמו אימובילייזר שבתוכו יש חתימה אלקטרונית. עם הדבר הזה, פלוס הסיסמה שכל אחד זוכר בראש, הם יוכלו לגשת לכל מחשב. כשאין צורך שהם יהיו מקושרים למערכת אנחנו מנתקים אותם מהמערכת.

אנחנו נמצאים כל הזמן במצב של אבטחת מידע. יש פה מערכות אבטחה מאוד מתקדמות. כמובן שנעזרנו ביועצי אבטחה שלנו ושל החברה שהקימה את הפרוייקט. לקחנו את הנקודה הזאת לתשומת ליבנו. זה אחד הדברים שאנחנו מאוד חוששים מפניו. לא היינו רוצים שתקרה כאן איזו שהיא תקלה.

יש לנו כמה סטים של תקנות שמיועדות לאפשר לנו להפעיל את המערכת הזאת. ביחד עם המעבר שלנו לדיווח אלקטרוני אנחנו הופכים למשהו מעין רשם החברות הציבוריות. בחוק החברות החליטו להקל על החברות הציבוריות כך שהן לא יצטרכו לדווח גם לרשות ניירות וגם לרשם החברות. ברגע שאנחנו עוברים לדיווח אלקטרוני, הם מדווחים רק לנו, חוץ מכמה דיווחים בודדים שעדיין צריך לדווח לרשם החברות. כל המידע הזה יהיה פתוח לעיון הציבור באתר של המערכת.

אנחנו נשמח אם בעוד מספר חודשים תעדכנו אותנו בדברים.

אני רואה שכתוב בדברי ההסבר שכל הדיווחים יהיו באופן אלקטרוני בלבד. הייתי רוצה שלפחות בשלב הראשון יתנו תקופת ניסיון, כי יש אנשים שלא עוברים כל כך מהר לטכנולוגיות חדשות.

התקנה האחרונה נותנת ליו"ר הרשות, שיש לי את כל האמון בו, סמכות מלאה לבטל את כל מה שאנחנו מחליטים פה. כשנותנים סמכות צריך לכתוב קריטריונים, צריך להגביל בזמן. המושג "לטובת הציבור" מאוד רחב. אני לא יכול לתאר לעצמי מתי ואיך יכולה להתרחש סיטואציה כזאת. נדמה לי שהיה מקום לכתוב פה משהו יותר ברור.

אם, למשל, אני מוצא את צרור המפתחות ואני אכנס למחשב, אני אצטרך גם סיסמה?

כן. אם איבדת את צרור המפתחות אתה חייב להודיע שאיבדת אותו.

אני רואה שבאשר לבנקים, באשר לחברות הביטוח או לחברות שבשליטתן יש איזו שהיא הקלה.

עד אחוז אחד.

למה רוצים את זה ביום שישי? האם יש לזה חשיבות?

אנחנו מברכים על התקנות החדשות. ההסדר המיוחד של הבנקים ושל חברות הביטוח היה יוזמה של הרשות לניירות ערך לפני 20 שנה. קופות גמל, קרנות נאמנות וחברות אחרות מדווחות באופן קבוצתי משום שמדובר במאות פעולות כל יום. לבנקים יש סידור של דיווח שבועי, שהדיווחים נשלחים ישירות לחברות ולרשויות. אם מדובר ברכישה של בנק או גוף אחר, הדיווח הוא מיידי. רק לגבי הפעילויות של החברות הפועלות בשוק ההון הדיווח הוא שבועי. לפי ההצעה יהיה דיווח מיידי אם יש שינוי של מעל 1%.

אנחנו התבקשנו לעבור ולדווח ביום שישי. צריך לזכור שאנחנו לא עובדים ביום שישי .

ואם זה יידחה ליום ראשון זה יהיה בסדר?

זה יהיה בסדר.

הרשות לניירות ערך מוכנה שזה יעבור ליום ראשון.

אנחנו מבקשים שההחלה של התקנות תהיה אחרי שיהיה לנו זמן..

אני מתייחס לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים) (תיקון), התשס"ג-2002, שזה הסט הראשון שמופיע כאן. ההערה הראשונה מתייחסת לתיקון תקנה 9 בסעיף 2. בשורה השלישית כתוב: ".. או בידי דירקטור שהדירקטוריון הסמיך במקום אחד מאלה.." האם דירקטור מחליף את יו"ר הדירקטוריון, המנהל הכללי ואת נושא המשרה, או שהוא מחליף רק אחד מהם? אם הכוונה היא שהוא יכול להחליף כל אחד מאלה, אז אנחנו מבקשים להוסיף את המילה "כל". יש לנו הערה לסעיף 7. אין לנו בעיה עם סעיף קטן (2), רק אנחנו רוצים שהדבר יהיה בידיעת החברה. בסעיף 12(2) אנחנו מבקשים שחובת הדיווח על החברה תהיה כשהיא יודעת את זה.

אני מתייחס לתקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל עניין). יש מקרים שמוטלת חובת דיווח על החברה הציבורית, ויש מקרים שבהם בעל העניין צריך לדווח לחברה והיא מדווחת. המינוי של דירקטור או מנהל כללי זה דבר שנעשה בידי החברה והחברה צריכה לדווח עליו. זה בסדר. פה אומרים שתהיה הודעה של הדירקטור לחברה על כך שהוא מונה. זה נראה לנו סיפור מיותר, כי ממילא אם החברה ממנה דירקטור אז יש לה חובת דיווח. בשביל מה החברה צריכה דיווח נוסף?

בהתייחס להערה של חבר הכנסת דהן בעניין תקופת ההטמעה, אתם יכולים לראות בסוף התקנות שעשינו תקופה מדורגת של הטמעה. אנחנו רוצים לעבור מנקודה לנקודה רק כשנראה שהכל בסדר.

על איזה תקופה מדובר?

אני משער שמדובר על כמה שבועות. אם נראה שיש בעיות אנחנו נאריך את זה.

הם משאירים לעצמם לקבוע מתי התקנות האלה ייכנסו לתוקף. ברגע שהם יחליטו שההטמעה לא מספיקה הם ימשכו עוד שנה, עוד שנתיים.

חבר הכנסת דהן, אנחנו באים כאן להיטיב.

ברור שאם הרשות עושה את כל המהלך הגדול והיקר הזה זה כדי להפעיל אותו, לא כדי להשהות אותו. לנו אין שום עניין להשהות אותו, אלא להפעיל אותו בצורה היעילה והטובה ביותר. החשש של אדוני שנחליט להשהות לא עולה בקנה אחד עם הפעולות שעשינו.

אני רוצה להתייחס להערה של חבר הכנסת אורון לגבי הסמכות שניתנת ליו"ר הרשות לבטל את הדיווח האלקטרוני. הדבר הזה מיועד למקרים שבהם המערכת איננה יכולה לתפקד, כמו קריסת מערכות בהיקף נרחב. הדיווח האלקטרוני איננו משנה דבר מהמהות שקיימת גם היום בדיווח נייר. חשוב מאוד שהדיווח השוטף לבורסה יימשך. זאת הסיבה שאנחנו צריכים את הכוח להפעיל את הדיווח באופן אלטרנטיבי. אם לא תהיה הסמכות הזאת, אז ברגע שקורסת המערכת אנחנו נמצא במצב של אי יכולת דיווח. אם אין חובה אלטרנטיבית לדווח בנייר או בפקס, לא יהיה דיווח בשוק ההון. ההערה נכונה במובן זה שצריך להבהיר את הסמכות בצורה יותר ברורה.

אני מציע שהתקנות יאושרו בכפוף לכך שהיועצת המשפטית של הוועדה והיועצת המשפטית של הרשות לניירות ערך ינסחו סיכום שיהיה מקובל על דעת שתיהן.

זאת גם הכוונה בביטוי "לטובת ציבור המשקיעים".

בעוד 4, 5 שנים כללי המשחק ישתנו. כאשר יש קריסת מערכת ואין דיווח ידני יש שינוי בכללי המסחר. אני לא יודע למי יש סמכות לעצור את כל המסחר.

לרשות, בהתייעצות עם הבורסה, יש אפשרות לעצור את המסחר.

אם תגיעי להסכמה בעניין הניסוח אני אקבל את זה.

הדיווח האלקטרוני זה רק הדרך הטכנית שבה זה נעשה. כל הרעיון הוא לאפשר את הקיום של החובות המהותיות באמצעים טכניים אחרים, אחרת האלטרנטיבה היא שהדיווח נעצר.

נניח יש קריסת מערכת אוטומטית ליותר מאשר יום או יומיים.

המערכת לא תיפול. לכל רכיב במערכת יש שניים או שלושה שמגבים אותו. אתר שלם עולה לפעולה במידה והאתר הראשי בירושלים נסגר, כולל קישורים לבורסה, כולל אפשרויות לציבור לראות את הדיווחים. המערכת מכוסה מכל צדדיה בכמה וכמה שכבות של ביטחון. זה יהיה חוסר אחריות לא לצפות את הבלתי צפוי. החלופה תהיה נזק אדיר. הפתרון שאנחנו מציעים במקרים סופר קיצוניים ובלתי נצפים מהסוג הזה זה למצוא הליך עוקף.

הבנקים מדווחים לא רק על רכישות של עצמם אלא גם על קרנות שבניהולם. יש המון קניות ומכירות. יש דפים ארוכים של כל קניה ומכירה, שזה מידע שמאוד מעמיס על הבנקים מצד אחד, ומצד שני התועלת שלו לציבור היא לא גדולה. מה שנתנו להם זאת איזו שהיא אפשרות לדווח במרוכז, אלא אם יש איזה שהוא שינוי משמעותי של מעל 1%. זאת ההקלה שנעשתה לגבי הבנקים.

אנחנו יכולים לשנות את המועד כך שהבנקים לא יתנו את המידע ביום שישי אלא ביום המסחר הראשון.

השאלה היא אם אי אפשר לעשות את זה ביום חמישי בסוף היום.

הם אומרים שהם מקבלים את הנתונים של יום המסחר רק בשעות הלילה. המועדים לא קבועים בתוך התקנות. אנחנו בהתאם להתקדמות נפעל. במסגרת השיקולים האלה גם נדבר עם הבנקים כדי לראות שהכל בסדר איתם.

לגבי ההערה של נתי שילה, אני חושב שאפשר להוסיף בשני הסעיפים את המילה "כל". שתי ההערות האחרות שלו הן לא נכונות. זה שהחברה צריכה לדווח רק על מה שבידיעת החברה זה תמיד נכון, כי חברה לא יכולה לדווח על מה שהיא לא יודעת. אם אנחנו קובעים את זה בנקודה הזאת, זה אומר שבכל המקומות האחרים שבהם החברה צריכה לדווח היא תוכל לדווח גם על משהו שהיא לא יודעת. אין מקום לכתוב דווקא בסעיף הספציפי הזה את המילים "לידיעת החברה", כי זה יהיה נכון לגבי כל הדיווחים שהחברות נותנות.

במקום להוסיף את המילה "כל" צריך למחוק את המילים "במקום אחד מאלה".

על הניסוח ישבו עם שגית לאחר מכן.

אני רוצה להתייחס לנקודה האחרונה של נתי שילה, שמתייחסת להודעה על פרישה למינוי של מנכ"ל. הכוונה היא לא עצם המינוי או עצם הפרישה, כי זה ברור שהחברה יודעת. מה חסר לנו? כשהחברה מודיעה על מינוי של מנכ"ל, היא לא צריכה להגיד "מיניתי אותו", היא צריכה להגיד מיהו, מה הניסיון שלו, מה ההשכלה שלו, מה השנה שבה הוא נולד. יש סט של פרטים ביוגרפים שצריך לתת על אותו אדם.

אני מבין שתיקון 9 לא מתייחס רק למעבר לחתימה אלקטרונית. יכולה להיות אפשרות שעל הדוחות השנתיים יחתמו רק אנשי הדירקטוריון?

כן. בפקודת החברות היה כתוב ששני דירקטורים צריכים לחתום על הדוח השנתי. כשבוטלה פקודת החברות נשארנו עם איזה שהוא חלל. אנחנו משלימים את החלל. היום המנקה יכולה לחתום על הדוחות הכספיים. התקנות שלנו מתייחסות לאופן החתימה של דוחות רבעוניים. אנחנו משלימים פה את ההוראה גם לדוחות השנתיים. כשזה טופל בפקודת החברות לא התעסקנו בזה, עכשיו כשזה לא מטופל אנחנו מתעסקים בזה.

מה אומר חוק החברות?

חוק החברות אומר שהדוחות הכספיים יאושרו בידי הדירקטוריון וייחתמו בשמו.

אני מבקש להביא את י"ג התקנות להצבעה.

ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד

התקנות אושרו























ט"ו. המשבר בענף הדגה בישראל

לפני שאני מקדם בברכה את מגדלי הדגים והדייגים במדינת ישראל, אני מבקש להצביע על הרוויזיה לבקשה מס' 61 בנושא דתות. מי בעד הרוויזיה?

ה צ ב ע ה
בעד – 0

מי נגד, ירים את ידו?


נגד – 5

הרוויזיה לא אושרה


ביקש ממני חבר הכנסת אבשלום וילן לקיים דיון על המשבר בענף הדגה בישראל. אנחנו נענינו לבקשתו, משום שכולנו מודעים לנושא הזה. אני חושב שהנושא הזה הוא רציני מאוד.

ביקשתי את הדיון בגלל המצוקה הגדולה של מגדלי הדגים. היה הפסד של עשרות מיליוני ₪ כתוצאה מהפאניקה שהשתררה בציבור. אין ספק שהזרמת הביוב לים זה ביזיון אקולוגי. אני לא מבין איך שפכים בכמויות כאלה מוזרמים לים. אני מציע שנשמע את מגדלי הדגים. הכוונה היא לא לבקש כסף, אלא ליצור מודעות ציבורית שהדגים ראויים לאכילה. לא מדובר כאן על הדגים שבאים מכלובי הדגים בים סוף או בנמל אשדוד, אלא על דגי הבריכות ועל הדגים הרגילים שדגים בים התיכון והכנרת. אני יודע שבוועדות אחרות מתנהל דיון על כלובי הדגים.

אני מתנגד להעברה ההיא. כששאלתי למה מביאים עכשיו את הכסף, אמר לי נציג משרד הדתות שאין לזה שום הסבר. משרד ראש הממשלה מבקש עכשיו להעביר אליו עוד 9 מיליון ₪ ממכוני גיור, למרות שיש לו בתקציב 19 מיליון ₪. הדבר לא מובן לי. לדעתי זה לא הולך למכוני גיור.

כל שימוש מעבר למה שכתוב הוא לא חוקי.

אפשר לקבל תשובה לשאלה שפרוש שאל. שיסבירו לנו למה הם עשו את זה.

רבותי, שכחתם שאישרנו את זה?

גם אז מותר לדעת..

אנחנו נבקש הסבר.

אנחנו מגדלים ב-30 אלף דונם בריכות ומאגרים קרוב ל-20 אלף טון דגים. 95% מהמים הם מים מליחים, מי שטפונות שהולכים לים או מאגרי השקייה.היקף הענף הארצי הוא כ-300 מיליון ₪ בשנה. מה שקרה לנו באירוע הזה זה שהשיווק נפל בבת-אחת ל-70%. זה אירוע שאין לא תקדים. אנחנו לא זוכרים דבר כזה. היו לנו בעבר נפילות כאלו ואחרות. האירוע הזה נובע, לפי הערכתנו, כתוצאה מהודעות מאוד לא מסודרות לתקשורת שגרמו לפאניקה בציבור. היום, אחרי חודש של מסע פרסום שהמטרה שלו היתה להגיד לצרכנים לקנות דגים שאין בינם ובין הים שום קשר, אנחנו נמצאים ברמה של בערך כ-80%. הפסד המכירות שלנו בחודש הזה הוא כ-14 מיליון ₪, שזה אומר 700 טון פחות שיווק. זה דבר שאי אפשר להחזיר חזרה.

מה שאנחנו רוצים מהפורום הזה זה להגיע לאיזה שהם סידרי עבודה במערכת השלטונית כך שתצאנה הודעות מסודרות ואחראיות באירועים דומים. אם הנזק שלנו הוא נזק של החקלאות, אז הנזק של הדייגים בים הוא נזק שנמשך. אני חושב שהשוק שם לא התאושש, אפילו במושגים שציינתי קודם. כל תרומה שמישהו יכול לתרום חשובה לנו.

ולכן כשאתם מציגים את הדגים במרכולים אתם מציינים מאיפה בא הדג.

הגענו לכל נקודות המכירה בארץ עם תוויות ועם פלקטים. יצאנו בסיסמה של הדג המאושר שבטוח למאכל, על-מנת למשוך את העין. אנחנו רואים ברכה בעניין, אבל לא מספיק. החשש הגדול שלנו הוא שחודש לפני פסח, שהוא חודש כפול במכירות, השוק לא יתאושש כפי שהיינו רגילים. המאמצים שלנו הם בכיוון הזה.

הכתם שאתם רואים זה האזור שבו התרחש הזיהום הגדול. במונחים אקולוגיים הוא זיהום גדול,אבל במונחים של הים ובמונחים של הדיג הוא לא זיהום גדול. כל הקו הזה נמצא באזור שממילא לפי החוק אסור לדיג. יש את חוק חופי רחצה ש-300 מטר מהחוף אסור לשוט עם סירות, ויש את פקודת הדיג שלספינות דיג מסחריות אסור לדוג פחות מקילומטר מהחוף. כל הדיג המסחרי מתנהל בארץ הרחק מהמים שנחשבים למזוהמים. דיג מסחרי לא קיים שם גם מסיבה שבקרבת החוף לכל אורך הארץ יש מעט מאוד דגים. בלי להיכנס לנזק שנגרם על ידי איגוד ערים לביוב, הנזק שנגרם לענף של גידול הדגים והדיג אלו האזהרות הגורפות של משרד הבריאות בנוגע לאיסור אכילת דגים מהים. שום דג לא מגיע לשוק מהאזור המזוהם.

אבל אתה יודע שלשוק מגיעים גם דגים לא בצורה מסחרית.

מגיעים גם ביצים שהוברחו מהשטחים. אנחנו מדברים על הדיג החוקי. ההודעות הכוזבות מטעם משרד הבריאות גרמו לזה שביום אחד בהיר נעצרה כל קניית הדגים. מגדלי דגי הבריכות התחילו עם מסע פרסום. הם גופים יותר גדולים, יותר מבוססים ויותר מאורגנים מאיתנו. אנחנו נמצאים עכשיו בשלבי התארגנות מחדש.

כמה דייגים יש בים?

יש 30 ספינות מכמורת ועוד עשרות רבות של סירות דיג חוקיות שדגות בנמל אשדוד, בנמל יפו ובנמל חיפה.

כמה טון?

היקף הדיג הימי הוא בין 2000 ל-3000 טון בשנה.

איזה אחוז זה מכלל הדיג?

10%. בניגוד לענף של דגי הבריכות, שזה ענף יותר מאורגן, אנחנו בעלי הספינות מתפרנסים רק מזה. הענף הזה קרס לנו מתחת לרגליים. אנחנו לא הגענו אפילו ל-80% מכירות. בכל חודש פברואר לא דגנו בכלל כיוון שלא היה למי למכור דגי ים. גם כשאנחנו כן דגים, המכירות הן מאוד נמוכות והמחירים מאוד נמוכים. יש גם את הבעיה שפסח מתקרב והציבור לא אוכל דגי ים. אחרי פסח נגמרת העונה ואנחנו נצטרך לחכות עד החורף הבא בשביל להתחיל להתפרנס מחדש. לגבינו זה שבר אמיתי. יש בעלי ספינות וחברות דיג שלא יוכלו לשרוד את המשבר הזה. מאפריל והלאה לא יהיו לנו יותר הכנסות. אנחנו מבקשים תמיכה ברמה המעשית, שזה הלוואות מדינה עד החורף הבא.

כיון שהדובר הקודם הזכיר את משרד הבריאות, ואני רואה את עצמי כדובר של משרד הבריאות כיוון שעד לא מזמן הייתי שר הבריאות, הייתי רוצה לתקן טעות אחת. משרד הבריאות הזהיר את הציבור מאכילת דגים מזוהמים, כיוון שהנתונים שהיו בפני משרד הבריאות היו כאלה שלא רק דגים מסחריים מעומק הים מגיעים לשוק, אלא גם דגים פיראטיים..

מותר לשווק אותם?

אסור, אבל הם מגיעים לשוק. מהדגים האלה משרד הבריאות הזהיר. באותה הודעה נאמר שאין חשש לזיהום מדגים מעומק הים. משרד הבריאות עשה אבחנה בין דגים שהם לא מאושרים לדגים מאושרים. משרד הבריאות הזכיר את השמות של הדגים שאותם אפשר למצוא רק בעומק הים ואין חשש לאכול אותם. השתדלנו, מצד אחד, להגן על בריאות הציבור, ומצד שני למזער את הנזק של הדייגים. בכל זאת, לצערי הרב, הנזק נגרם. ירידה של 70% במכירות היא ירידה משמעותית וקשה, ואני בהחלט מצטרף לבקשה של הדייגים למצוא להם סיוע.

הייתי מציע, בהמשך לדיון של אתמול, את אותה קרן לעסקים קטנים. הייתי מציע שנמליץ לבנות את הקרן בצורה כזאת שגם הדייגים יוכלו לקבל משם סיוע. הם ראויים לכל סיוע. זה ענף חשוב שמפרנס אלפי משפחות. הייתי חשוף לנושא הזה בתוקף תפקידי כמחליפו של השר לאיכות הסביבה בנושא כלובי הדגים. צריך להגמיש את הקריטריונים בצורה כזאת שהם יוכלו..

האם יש קרן במשרד החקלאות שתאפשר לסייע לדייגים?

כמה דגים מייבאים?

צריכת הדגים בישראל עומדת על כ-70 אלף טון. הייצור המקומי הוא כ-30 אלף טון. הייצור המקומי הוא של מוצרים טריים, שהציבור מזהה אותם כמוצרי בריאות. יש כ-3000,4000 טון ייבוא, בעיקר סלמונים.

האם אין סכנה לבריאות הציבור מהדגים שמגיעים לשוק ממקורות פיראטיים? האם אתם עושים עם זה משהו?

אני יודעת על שיתוף פעולה בין משרד התשתיות למשרד החקלאות בנושא של הדגה בכנרת. ההצעה שלי היא שתובא בפנינו המלצה של משרד הבריאות ושל משרד החקלאות כדי שנוכל לעזור להם לצאת מהבוץ, לפחות בשנה הקרובה.

האם אפשר לשמוע מארגון הדייגים מה הסיוע שהם מבקשים, כדי שאנחנו בוועדה נוכל לעזור להם לפנות לקרן המיוחדת הזאת? יש בעיה עם הקריטריונים. לא בטוח שהדייגים עומדים בקריטריונים.

צריך להבחין בין זה שהדגים מאוד מומלצים מכל בחינה בריאותית לאכילה, לבין מה שקרה באופן ספציפי עכב הזיהום בים. לזיהום של הים יש שני חלקים שקשורים לנושא של הדגים 1. בנושא המיקרו-ביולוגי של חיידקים ווירוסים 2. בנושא של המתכות וכל מיני חומרים מזהמים. בבדיקות שערכנו בדגים מהאיזור הזה נמצאו זיהומים מבחינה מיקרו-ביולוגית. הזימים של הדג מהווים מכשול עצום. הנושא של הזיהום הוא לא פשוט. לא רואים את זה על הדג. אני חושב שאנחנו צריכים להגיד לאנשים את הדברים האלה.

הנושא השני זה החלק הכימי. צריך להבין שזה ייכנס לשרשרת המזון על ידי זה שיאכלו את זה האצות הקטנות, הסרטנים וכו'. הנושא הכימי יישאר איתנו זמן נוסף. עזר לנו ריבונו של עולם עם איתני הטבע שזה כתם יחסית קטן, אבל עדיין צריך לשים לב. אנחנו צריכים להיות מאוד ישרים עם הציבור. אנחנו עושים כל הזמן את הבדיקות.

האם היה מקרה אחד ב-10 השנים האחרונות שמישהו הורעל מדג ים?

היו כאלה שמתו.

כשהייתי ילד הביוב של תל-אביב הוזרם לים ואף אחד לא מת מאכילת דגים.

הנושא שאנחנו מדברים עליו הוא נושא מצטבר. למזלנו אנחנו לא אוכלים את הדגים האלה חיים. אם היינו אוכלים סושי, הייתי יכול להגיד שזה מסוכן. הנושא הזה לא לוקח יום, יומיים, שנה או שנתיים. אנשים צריכים לדעת מה הם יכולים לקבל מהדגים מהאזור הספציפי הזה.

אמרתם שיש סוגים שונים של דגים. יש את הדגים שדגים בעומק הים, ויש את הדגים באזור הפגוע. האם משרד הבריאות - בעיקר לקראת החגים - יכול להגביר את קצב הפירסום שלו בנושא הזה, כדי שהציבור ידע שאת הדגים האלה והאלה הוא יכול לקנות ללא חשש?

משרד הבריאות לא עושה את זה.

שיעשה.

מה שהיה צריך לעשות זה לקחת 3 סירות משטרה ולדאוג שלא ידוגו 5 קילומטר מהעומק. לא היה צריך להכניס את המדינה, שהיא היסטרית ממילא, להיסטריה נוספת, כאשר אף אחד לא יכול לעצור את זה כי על הדג לא כתוב מאיפה דגו אותו. צריך לפקח על הדייג לאורך רצועה קטנה של החוף.

זה מה שעושים, ובכל זאת בבדיקות המיקרו ביולוגיות הדגים במסעדות מזוהמים.

עם תחילת האירוע, בתוקף סמכותי כפקיד הדייג הראשי, סגרתי את האזור לדיג. שיתפנו פעולה עם השיטור הימי שסייר בשטח. הבאנו ספינת משמר מהכנרת לים התיכון, ואף דג מהאזור הזה לא הגיע למסעדות. במסעדות מסתובבים עדיין חומרים שהם לא ראויים למאכל, שאין להם קשר לאזור המזוהם. בנמל יפו מתבצעת פעילות מסחר לא חוקית של דגים קפואים שמופשרים.

לא שייך לזה?

לא שייך לזה.

אז תטפלו בזה.

לצערי אני צריך להכין את עצמנו למשבר הבא, כי מתוך ראיית המערכת של השפד"ן זה לא יהיה המשבר האחרון. עם שיתוף פעולה של משרד הבריאות ומשרד החקלאות בסגירת השטח אפשר יהיה למתן את ההודעות כך שהציבור יהיה מודע אבל קצת פחות בפחד.

אולי הדובר יוכל להוציא הודעה על מה שנעשה. ברגע שיודעים שהאזור נסגר והדגים לא מגיעים לשוק..

אנחנו מאוד מודים לכם שבאתם. מצד אחד אנחנו רוצים לסייע לכם, ומצד שני אנחנו רוצים לשמור על בריאות הציבור. יש בעיה למגדלים שמגדלים בבריכות ובכנרת. זאת בעיה שאפשר לפתור על ידי פרסום שהדגים מאושרים. יש את הבעיה של הדייגים שדגים בים התיכון.

אני מציע שהוועדה תמליץ בפני שר החקלאות, בפני שר הבריאות ובפני שר האוצר לצאת בפרסום משותף לקראת החגים לגבי דגים שאפשר לאכול. אני חושב שהמשרדים האלה יכולים למצוא את התקציב כדי לעשות את זה. אני מציע שהמשרדים יבחנו אפשרות לכלול בקרן לעסקים קטנים את הדייגים שפרנסתם נפגעה. אם הם לא עומדים בקריטריונים, צריך לסדר את הקריטריונים בצורה כזאת שאותם דייגים יוכלו לעבור את התקופה הקשה הזאת. אני מודה לכם, הישיבה הסתיימה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00