כספים 24.2.2003



ועדת הכספים -5-
24.2.2003

פרוטוקולים/כספים/6297
ירושלים, ל' ב אדר א, תשס"ג
4 במרץ, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת הכספים
‏יום שני, כ"ב באדר א התשס"ג (‏24 בפברואר, 2003), שעה 10:00

1. בחירת יושב-ראש לוועדה הזמנית

2. תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם) (תיקון), התשס"ג-2003

3. תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003

4. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 115), התשס"ג-2003

5. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה) (מס' 3), התשס"ג-2003 (פסיפס מקרמיקה ומזכוכית)

6. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 110), התשס"ג-2003 (דגים שנדוגו על-ידי ספינות דייג ישראליות)

7. שינויים בתקציב לשנת 2003


נכחו: יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין

ישראל כץ - היו"ר
רוחמה אברהם
זבולון אורלב
אלי אפללו
גילה גמליאל
אבשלום (אבו) וילן
יצחק וקנין
איתן כבל
אמנון כהן
חיים כץ
יעקב ליצמן
מיכאל נודלמן
איוב קרא
אברהם בייגה שוחט
שלום שמחון

חה"כ ענבל גבריאלי
חה"כ רשף חן
חה"כ דוד טל
חה"כ יגאל יאסינוב
חה"כ ניסן סלומינסקי
חה"כ גדעון סער
אורי אולניק - מנכ"ל משרד התקשורת
עו"ד שריל קמפינסקי - לשכה משפטית, משרד התקשורת
עמי גילה - יועץ מנכ"ל, משרד התקשורת
ישראל שוורץ - סמנכ"ל לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון
שמואל נחמיאס - כלכלן, משרד התעשייה והמסחר
עו"ד יואל בריס - סגן יועמ"ש, משרד האוצר
אורטל מינקוביץ - ראש ענף פיקוח תקציבי, החשב הכללי, משרד האוצר
גיא אבן - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
יפתח ברמן - רפרנט ממ"י, אגף התקציבים, משרד האוצר
נועה יוצר - רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
עמיחי כץ - רפרנט עבודה ורווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר
דניאל לימור - רפרנט משפטים, אגף התקציבים, משרד האוצר
ערן ניצן - רפרנט תמ"ס ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר
ערן פולק - רפרנט פנים ואיכות הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר
רותם פלג - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
חיים פרננדס - רפרנט חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
יגאל קדרון - רפרנט דתות, אגף התקציבים, משרד האוצר
ניר רייס - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר
עמית שפייזמן - רפרנט ביטחון הפנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
ישעיהו בן יהונתן - סגן בכיר למנהל המכס והמע"מ, אגף המכס והמע"מ
חיים יפה - אגף המכס והמע"מ
אילן אלדן - מנכ"ל מפעל ברבור נעמן בע"מ
גיא דיגמי - מנכ"ל חברת דיגמי פסיפס בע"מ
עו"ד אביגדור דורות - חברת דיגמי פסיפס בע"מ
אמיר רפפורט - מנכ"ל נגב קרמיקה
אביהוא איבשיץ - סמנכ"ל כספים, נגב קרמיקה
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

אנה שניידר
שגית אפיק
מירב אלבז (מתמחה)

סמדר אלחנני

טמיר כהן

רשמה: אירית שלהבת



בחירת יושב-ראש לוועדה הזמנית

גבירותי ורבותי, חברי הכנסת הנכבדים, אדוני היושב-ראש היוצא וחבריי החברים בוועדת הכספים הזמנית, יש האומרים שאין דבר שהוא יותר קבוע מהזמני. בכל זאת אני רוצה לומר שכנראה לכל כלל יש יוצא מן הכלל. נדמה לי שדווקא בגלל זמניותו הכמעט ברורה של המועמד להיות יושב-ראש הוועדה הזמנית, הוא לא יתמיד בישיבת קבע בתפקיד רם וחשוב זה מן הטעם שכנראה עם ישראל זקוק לו במקומות אחרים. אי אפשר לומר על מקום אחר שהוא יותר חשוב מוועדת הכספים אבל בכל זאת יש החושבים שאדם שעתיד להיות שר הוא אפילו יותר חשוב מיושב-ראש ועדה.

קודם כל, אני שמח למלא את תפקידי הראשון כיושב-ראש הכנסת בכינונה של ועדת הכספים הזמנית, שהיא אחת משתי ועדות שאנחנו מחויבים בהקמתן כאשר אנו מכוננים כנסת חדשה, בצוותא עם ועדת הכנסת. זאת הפעולה הראשונה של הכנסת החדשה והיא חשובה ביותר משום שעניינים צריכים להימשך ולעבור בצורה מסודרת מכנסת לכנסת, ומממשלה לממשלה, ובוודאי שהנושאים הכלכליים שעל-פיהם אנחנו חיים צריכים להימשך וועדת הכספים צריכה להתכונן ולהיות זאת שתחליט ותעביר ותוציא.

אנחנו עתידים במשך הישיבה הזאת לבחור את יושב-הראש הזמני של הוועדה. עד שנעשה את זה, אני רוצה לברך קודם כל את היושב-ראש של ועדת הכספים של הכנסת במשך רוב ימות הכנסת החמש-עשרה, חבר הכנסת ליצמן.

המשמר היוצא.

ואולי גם הנכנס, איש לא יודע מה יילד יום. עתידו של כל חבר כנסת לפניו. מי שעברו הוא כל-כך רב הישגים, אין כל ספק שגם עתידו יהיה רב הישגים. אנחנו מבקשים להודות בשם הכנסת היוצאת לחבר הכנסת ליצמן על שמילא תפקיד כל-כך חשוב, רם מעלה ורם מעמד בוועדה זאת.

חבר הכנסת כץ, עד שתיבחר כיושב-ראש אני אנהל את הישיבה. יושב-ראש הכנסת מנהל כל דבר עד אשר נבחרים האנשים הקבועים, וכמובן הוא יצביע על בחירת יושב-ראש, כאשר יהיה לו רוב כמובן. רשות הדיבור לחבר הכנסת ליצמן, אם הוא רוצה לומר כמה מילים.

אגיד כמה מילים עכשיו, אדוני היושב-ראש, בכדי שתוכלו למלא את חובתכם לגייס רוב כבר ביום הראשון של דיוני הוועדה. אני שמח לעזור לכם אפילו כשאני באופוזיציה, שתוכלו לגייס רוב למינוי ידידי חבר הכנסת ישראל כץ ליושב-ראש הוועדה. אני חושב שהוא מאוד מתאים. אני בטוח שחבר הכנסת ישראל כץ נוצר לגדלות, הוא יעלה מעבר למשרד החקלאות. גם משרד החקלאות הוא קרש קפיצה עבורו.

זה לא הפורום המתאים כרגע ולכן אני נמנע מלדבר על הקואליציה הנוכחית.

לגבי חבריי בוועדת הכספים - המשמר היוצא - אלה שנמצאים כאן כרגע וגם אלה שאינם נמצאים כאן, אני רוצה להודות להם על העבודה, על שיתוף הפעולה.

אני חושב שהיה מאוד מרתק לכהן כיושב-ראש ועדה בתקופה הזאת. עברתי הרבה, העברתי הרבה תקציבים, אבל יותר מאשר תקציבים העברתי הרבה קיצוצים. זה אפיין את הממשלה היוצאת, ולצערי נראה לי שגם בממשלה הנכנסת יהיו בעיקר קיצוצים, יותר מתקציב.

אני רוצה לומר כמה מלים על האופוזיציה היוצאת, שהיתה אחראית מאוד. אני חייב להגיד שנהניתי לשבת איתם, פשוט כי הייתי איתם יותר מאשר עם הקואליציה, ונהניתי לעבוד איתם.

לבסוף, אני רוצה להודות לצוות הוועדה, לגברת סמדר אלחנני, לצוות הייעוץ המשפטי - גברת אנה שניידר, גברת שגית אפיק וכל היתר, למנהל הוועדה מר טמיר כהן ולמזכירות הוועדה. אני מודה לכולכם על שיתוף הפעולה הברוך ומאחל לכם הצלחה.

אני מודה ליושב-ראש היוצא, חבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת אבשלום וילן, הידוע בכינויו אבו, מקבל את רשות הדיבור. אני חושב שאני אפילו לא אגביל אותו בזמן בשלב זה.

קודם כל, אדוני יושב-ראש הכנסת, הסר דאגה מלבך, אנחנו לא נצביע נגד מינויו של חבר הכנסת ישראל כץ ליושב-ראש זמני של הוועדה. אני חושב שהכנסת צריכה לעבוד. אם זאת בחירתכם, אנחנו נכבד אותה, אין שום בעיה. מה גם שחבר הכנסת ישראל כץ היה לפני שנתיים יושב-ראש זמני של ועדת הכספים והוא מילא את התפקיד היטב. אני רק חושש שאם בפעם הקודמת הוא היה חודשיים בתפקיד, הפעם כנראה הכהונה שלו תימשך רק יומיים. אני לא חושב שתפקיד שר החקלאות הוא קרש קפיצה. הוא עולם ומלואו. אם הוא אכן יבחר לשר החקלאות אני מאחל לו את מלוא ההצלחה.

אני רוצה לומר לכם, מבלי לפתוח פה דיונים פוליטיים, שהתעוררתי הבוקר ובעיני ראיתי ממשלה רעה, עם חברי הכנסת מ"שינוי" שישבו פה והצביעו איתנו נגד כל התקציבים להתנחלויות ונגד כל מה שקורה ביהודה ושומרון ועכשיו מצטרפים לממשלה. אני מוכרח לברך את חבריי מהמפד"ל: השגתם ממשלה ראויה, התקציבים ימשיכו לזרום להתנחלויות ולמתנחלים, הגעתם להישג משמעותי. תפגעו בחרדים, לצורך או שלא לצורך, ובא לציון גואל.

מה זה שייך לבחירת יושב-ראש לוועדת הכספים?

על מה מדברים פה, אידיאולוגיה? הכל מתחיל ונגמר בכסף. אנשי יהודה ושומרון יכולים להיות רגועים ובטוחים שהממשלה תמשיך להזרים לשם מיליארדים, ועם ישראל ימשיך לבכות.

אני רוצה לומר בהזדמנות זאת, אני חושב שחבר הכנסת יעקב ליצמן היה יושב-ראש למופת של ועדת הכספים. הוא היה הוגן. אנחנו כאופוזיציה, שנלחמנו כל הזמן, ידענו תמיד למצוא אצלו אוזן קשבת, ובעיקר הגינות. אני חושב שבחיים הפוליטיים יושב-ראש ועדת כספים השומר על הגינות, זה דבר חשוב ביותר.

חבר הכנסת ליצמן, אני מאחל לך הצלחה בהצטרפותך לאופוזיציה. אתה יודע, אני חקלאי. אתה אמנם ישבת שנתיים על השיבר והזרמת הרבה מים למקומות שרצית. עכשיו אתה תראה שגם במדבר יש קצת מים, שיש חיים גם אחרי השיבר ושאפשר למלא את התפקיד באופוזיציה. אני מקווה שביחד נקצר את ימיה של הממשלה הזאת ככל האפשר. תודה, אדוני היושב-ראש.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שחבר הכנסת ישראל כץ, שאנחנו נצביע היום על מינויו ליושב-ראש הוועדה, כבר התנסה מעל לכל ספק בתפקיד הזה. גם חבר הכנסת וילן הזכיר את זה. אני חושב שהוועדה צריכה להתעלות לטובת הבית. בעצם מדובר בוועדה זמנית כרגע.

לא מתכוונים להצביע נגדו. כולם בעד.

אני שמח שעל מועמדותו של חבר הכנסת ישראל כץ יש פה קונצנזוס, לאור ההצהרות ששמעתי כעת. אני מציע ליושב-ראש להעלות את זה להצבעה.

אני מבקש לאפשר רשות דיבור לחבר הכנסת אברהם בייגה שוחט, ויסיים חבר הכנסת אמנון כהן. לאחר מכן ניגש לבחירת יושב-ראש ועדה. אם יושב-ראש הקואליציה מבקש להתבטא, אנחנו נאפשר לו כמובן. אנחנו לא נסתום את הפה לקואליציה בבית זה. אנחנו נאפשר תמיד לקואליציה לשאת את דברה ולא נקפח אותה ...

בוקר טוב, אני מניח שבוועדת הכספים הקבועה, כאשר יתמנה היושב-ראש הקבוע - ואני לא יודע מי הוא יהיה - יפרדו מחבר הכנסת ליצמן כמו שצריך. אני חושב שמאז המהפך ב-1977 הליכוד בנדיבות לבו כי רבה מעולם לא לקח לעצמו את תפקיד יושב-ראש ועדת הכספים. בראשות הוועדה כיהנו מר לורנץ, ואחרי כן מר שפירא, מר פלדמן, חבר הכנסת רביץ וחבר הכנסת ליצמן. כנראה נפל דבר בישראל וסוף כל סוף הליכוד הגיע לשלטון.

הליכוד החליט: ממשלה בלי חרדים. אז גם ועדת כספים בלי חרדים.

חבר הכנסת וקנין, הרווחתם את זה ביושר, כנראה.

הליכוד הגיע לשלטון והחליט שהוא רוצה את ראשות ועדת הכספים. אני מאחל הצלחה לחבר הכנסת ישראל כץ, שבוודאי עוד יומיים יתמנה להיות שר החקלאות ואז נברך אותו בנפרד. אני רק מקווה שכאשר הוא יהיה שר הוא לא יעביר חקיקות פרטיות ודברים מהסוג הזה כפי שהוא נהג להעביר בהיותו חבר כנסת.

אני סומך עליך שתבלום את זה.

חבר הכנסת ליצמן, בשנתיים האחרונות כעסתי עליך פעמים רבות, כעס מקצועי ולא אישי כמובן, אבל אני חושב שאתה קצת מצטער על השירות היותר מנאמן שנתת לשר האוצר ולממשלה. אני מאחל לך כל טוב. אתה תהיה בוודאי הנציג של סיעתך בוועדת הכספים, ואנחנו נשב פה עוד הרבה שנים ביחד. כל טוב לך.

תודה רבה לחבר הכנסת אברהם בייגה שוחט. בבקשה, חבר הכנסת אמנון כהן, אחרון הדוברים לפני שניגש להצבעה על מינוי היושב-ראש הזמני של ועדת הכספים.

ראשית, ברשותכם, אני רוצה לברך את חבר הכנסת ליצמן, יושב-ראש הוועדה היוצא על עבודתו המסורה והאמינה ביותר. אני חושב שמעבר לפוליטיקה יש גם חברות. פעמים רבות סגרנו עניינים לפני הדיונים, על מה נצביע ועל מה לא. אני מקווה שנמשיך לעבוד בשיתוף פעולה, למרות שמסתמנת תמונה שש"ס תהיה באופוזיציה.

שום דבר לא בטוח בפוליטיקה.

בשל החברות כלפי ידידי חבר הכנסת ישראל כץ אנחנו כמובן נתמוך במועמדותו. אני מצטער שאתה לא תמשיך בתפקיד אבל אנחנו שמחים שתתמנה להיות שר.

אדוני יושב-ראש הקואליציה, האם יש לך הצעה?

אני מביא את המלצת הוועדה המסדרת, לבחור בחבר הכנסת ישראל כץ ליושב-ראש ועדת הכספים הזמנית. נדמה לי שלאור הדברים שעלו כאן, אין מחלוקת על שני נתונים. אחד, על זמניותו הצפויה בראש הוועדה, ושניים, על התאמתו המוחלטת לעמוד בראש הוועדה. כמובן שעל אף התאמתו המוחלטת הוא לא ימשיך זמן רב בתפקיד.

אתה יכול להגדיר לנו את פרק הזמן?

להערכתי, פרק זמן של ימים. בכל אופן, אלה הדברים שעלו מכל הדוברים. אין ספק באמינותו, וגם בתקופה הקצרה הזאת אני מאחל לו הצלחה.

תודה רבה ליושב-ראש הקואליציה. האם יש מועמד נוסף שמציע אחד החברים? לא. אם כך, אנחנו נצביע מי בעד ומי נגד המועמד חבר הכנסת ישראל כץ.

הצבעה על מינוי חבר הכנסת ישראל כץ ליושב-ראש ועדת הכספים הזמנית

בעד - כולם
אין מתנגדים
אין נמנעים
חבר הכנסת ישראל כץ נבחר לעמוד בראש ועדת הכספים הזמנית.

אני קובע שפה אחד נבחרת ליושב-ראש ועדת הכספים הזמנית. כיושב-ראש הכנסת הרשה לי לברך אותך על בחירתך, שאני מקווה שתהיה כמה שיותר קצרה.

כבוד היושב-ראש, מעולם לא נבחר יושב-ראש ברוב כל-כך גדול לתקופה כל-כך קצרה.

ושמח על כך ...

בנימה אישית אני רוצה לומר ששימשתי עד לא מכבר כשר התקשורת. אני שמח להעביר לידיך את פטיש יושב-הראש כאשר אני יודע שעל סדר יומה של ועדת הכספים עומד נושא שהועבר אליכם על-ידי שר התקשורת היוצא, שאני מכיר אותו אישית ... הבקשה שלו היא בקשה ראויה ואבקש לדון בה בכובד ראש.

אני מאחל לוועדה הזמנית עבודה פוריה. בטוח שרבים מבין חבריה יזכו לשמש גם בוועדה הקבועה. תבורכו והצליחו.

קודם כל, אני מודה לכל החברים על הבעת האמון, הזמנית אבל הרחבה.

אני רוצה לנצל את העובדה שהגעת לכאן, אדוני יושב-ראש הכנסת, כדי לברך אותך בשם הוועדה ובשמי על בחירתך היותר ממרשימה לתפקיד הקבוע של יושב-ראש הכנסת, אם אני לא טועה ברוב חסר תקדים בבית הזה. אני אמנם רק 4.5 שנים חבר כנסת אבל אני כבר ותיק, קדנציה שלישית. אני מקווה שמעכשיו הוותק לא ילך בד בבד עם מערכות בחירות שמוסיפות קדנציות עם מעט שנים. אני בטוח שלא בכדי זכית לאמון הרחב הזה, חוצה המפלגות, בצורה מרשימה ביותר מאחר וכולם יודעים שאין ראוי ממך. לא תמיד בחיים הפוליטיים יש התאמה בין הראוי לבין המצוי אבל כאן נתאפשרה הזדמנות לחברי הכנסת לבחור גם את הראוי. אני חושב שכולם יודעים שאתה פרלמנטר מהשורה הראשונה. אני בטוח שבכהונה שלך תוסיף הרבה לדיוני ועדות הכנסת, להחלטות הוועדות, לנוהלי העבודה. אני מברך אותך ומאחל לכולנו שאתה תצליח בתפקידך ותעלה את מעמד הכנסת ואת מעמד חברי הכנסת למקום שראוי שהם יהיו בדעת הציבור.

תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, ועכשיו לעבודה. תודה רבה לכם. הצליחו!

אני מבקש לברך את חברי הוועדה הזמנית. כפי שאמר יושב-ראש הכנסת, הזמני עשוי גם להיות הקבוע. יש כאן חברים ותיקים וחדשים. אין ספק שזאת הוועדה המשפיעה ביותר על חיי הכנסת. בכל תקופה, אבל בוודאי בתקופה כזאת, לדיוני הוועדה יש משמעות רבה והשפעה על החלטות הכנסת. אני מאחל לכולם הצלחה.

אני רוצה במספר מילים להתייחס ליושב-ראש היוצא - אני מקווה שהיוצא זמנית, אם יש הגדרה כזאת - חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן. יצא לי להעביר אליך את שרביט הוועדה הזאת לאחר מספר חודשים שכיהנתי עד שנכנסת לתפקידך עם כינון הממשלה היוצאת. אני יכול רק להצטרף לדברים שנאמרו כאן לגבי הדרך שפעלת וגם להוסיף עליהם, מאחר ואני הכרתי אותך מקרוב מאוד גם כאשר שימשתי כיושב-ראש הוועדה וגם בעיקר כאשר אתה שימשת כיושב-ראש הוועדה. אני חושב שגילית תבונה ואחריות, גילית ראייה ממלכתית רחבה לגבי נושאים רבים, לא רק נושאים שהיו מטבע הדברים קרובים ללבך. אתה ניהלת בתנאים לא קלים את הוועדה הזאת, ולמופת, והעברת החלטות לא קלות.

אני חושב שהדבר שמאפיין אותך, לצד הבנת הנושאים וההתעמקות בהם, והיכולת לאתר את הנקודה העיקרית ולנווט אותה, זה העובדה שמילה שלך היא מילה. כאשר אמרת דבר מסוים, אם זה לאחד החברים, אם זה לסיעה, אם זה לאחד משרי הממשלה בכל נושא ונושא - עמדת במילה, למרות קשיים לא מעטים שהיו תוך כדי ניווט הישיבות, והצלחת לעמוד בהתחייבויות שלקחת על עצמך. אנחנו יודעים שבכנסת היוצאת זה היה לא קל. אני מקווה שבהרכב הכנסת הנכנסת יהיה קל יותר לנווט את הדברים.

אני רוצה כידיד, מעבר לכל הדברים האחרים, לאחל לך הרבה הצלחה. אני רוצה לאחל לעצמנו - איך אמרו: "תשועת ה' כהרף עין" - שיהיה שיתוף פעולה פרלמנטרי ואחר בינינו. הייתי מאוד שמח על כך, ואני באמת מודה לך על מה שעשית בוועדה.

אני רוצה להודות גם ליושב-ראש הוועדה המסדרת, יושב-ראש סיעת הליכוד, יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת גדעון סער. אני רוצה לברך אותך בהזדמנות הזאת על הבחירה שלך בתוך סיעת הליכוד, שדרך אגב גם היתה פה אחד. בכלל יש אווירה טובה של בחירות ואמון גורף. אני רוצה לאחל לך הצלחה בתפקיד הלא קל שלקחת על עצמך.

אני מבקש לומר לחבר הכנסת ליצמן שהוא היה יושב-ראש ועדת כספים מצוין, גם במובן הענייני, מבחינת ההתמצאות בנושאים, וגם במובן שיתוף הפעולה. ראיתי את זה בתפקידי הקודם כמזכיר הממשלה במשך שנתיים קשות ביותר למשק. הוא ניווט את הוועדה הן בתבונה פוליטית והן בתבונה עניינית. באותה רוח של ידידות, על אף ההתפתחויות הפוליטיות, אני מאמין שנמשיך גם בעתיד. אני רוצה באופן אישי להודות לו על שזכיתי לעבוד מולו בהיותו בראש הוועדה הזאת.

אני רוצה להודות לוועדה.

רציתי להכיר טובה לאדם ששכחתי, ואני לא יכול לשכוח אותו, הדובר של הוועדה, מר צבי רוזן, שמיניתי אותו, שעשה עבודה מצוינת. בינתיים הוא נשאר כאן עד שייבחר יושב-ראש קבוע לוועדה. אני מקווה שהוא ישאר כאן גם בהמשך כדובר. זה יהיה טוב לעבודה, טוב לכולם, ואני מאחל לו גם הצלחה.

אני מצטרף לאיחולים ולתודות.

אני רוצה להגיד שמעולם לא צוטטתי כל-כך הרבה בעיתון "המודיע" ובעיתונות החרדית. יחסר לנו מאוד אם הדובר ילך כי לא נופיע בעיתונות החרדית.

אני יכול לדבר בשם התקופה שאני מכהן כיושב-ראש הוועדה. מבחינתי הוא בוודאי דובר ראוי ובוודאי ימשיך בתפקידו, ואני מאחל לו הצלחה.


תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)
(תיקון), התשס"ג-2003

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003

נעבור לנושא הבא שעל סדר היום.

בוקר טוב לוועדה הנכבדה. אני מנכ"ל משרד התקשורת.

הסוגייה הראשונה שמונחת על שולחן הוועדה היא סוגייה מאוד פעוטה. לא הגענו בסוגייה כבדת משקל אלא דווקא בעניין מאוד טכני במהותו, הנוגע לתעריפים המפוקחים שמשלמים אזרחי ישראל.

חולק חומר לחברי הוועדה.

מדי שנה מתעדכנים תעריפי חברת "בזק". שני שרים מסכמים ביניהם את המנגנון של עדכון התעריפים, והמנגנון הזה מובא לאישור ועדת הכספים.

הפעם האחרונה בה התעדכנו התעריפים היתה הקיץ האחרון, נדמה לי בחודש יוני או יולי. מה שאפיין את שינוי התעריפים בשנה שעברה הוא ביטול ההבדלים בין השיחות הפנים-אזוריות לבין השיחות שיוצאות לאזורים המרוחקים, והמחירים שלהן אוחדו.

הבקשה המונחת כעת בפני הוועדה היא בקשה טכנית, והיא נובעת מלוחות הזמנים ומהאילוצים הפוליטיים שהיו לנו בתקופה האחרונה.

יושבת על המדוכה כעת, ותסיים כנראה את עבודתה בתוך שבועיים או לכל היותר שלושה שבועות, ועדה ציבורית בראשות פרופ' גרונאו. הוועדה הזאת מתכנסת מדי 4-5 שנים ויושבים בה טובי הכלכלנים.

למה לא לחכות לוועדה הציבורית?

זה בדיוק מה שאני רוצה, לחכות. זאת הבקשה שמונחת בפני הוועדה.

אני מניח שוועדת גרונאו תניח את מסקנותיה בפני השרים החדשים בתוך 2-3 שבועות, ואז הם יוכלו להחליט האם הם מאמצים את המסקנות ולהביא את החומר בפני ועדת הכספים.

אנחנו מבקשים מהוועדה היום שעדכון התעריפים של חברת "בזק" לא יכנס לתוקפו ביום 1.3, כפי שהיה אמור להיות על-פי סדר הדברים הרגיל, אלא ב-1.6. בשלושה החודשים האלה יתאפשר לשרים החדשים לדון במסקנות הוועדה ואז אני מניח להביא בפני ועדת הכספים את ההמלצות שלהם. מיד לאחר פגרת הפסח של הכנסת החומר יובא בפני ועדת הכספים לאישורה.

אני חושב שהבקשה היא מאוד טכנית. עדכון התעריפים האחרון היה לפני כחצי שנה. אין כעת הכרח, לכאן או לכאן, לבצע את התיקון האוטומטי ועל כן אנחנו מבקשים היום את אישורכם שהמועד שבו התעריפים החדשים יכנסו לתוקף יהיה ביום 1.6 במקום 1.3.

כבוד המנכ"ל, גברת סמדר אלחנני ציינה בפנינו שעל-פי התחשיב בנוסחה שלכם המחירים צריכים דווקא לרדת ב-1.3 ב-1.5%. אתה פונה אלינו כנציגי הציבור ומבקש שניתן לכם ארכה של 3-4 חודשים, ולמרות שלציבור מגיעה הורדת מחירים נישאר במחיר הקיים. הכיצד?

אם אנחנו נכניס כעת את מנגנון התעריפים האוטומטי לתוקף אז סכום השימוש הקבוע, שהוא בדרך כלל סכום מאוד משמעותי לוועדה הזאת, יעלה ב-2.5%. הדברים הם בהחלט לכאן ולכאן.

ועדת גרונאו תסיים את עבודתה נניח ב-1.5, ובחודש יוני יקבעו כאן את התעריפים החדשים. האם יש אפשרות שהם יחולו רטרואקטיבית כבר מחודש מרס?

לא.

יש פה שני דברים. דבר ראשון, אני אומר לפרוטוקול במפורש שזה בא לאישור ועדת הכספים.

דבר שני, אני חושב שוועדת הכספים צריכה לומר באופן מפורש שההפחתה של 1.5% - כך זה כרגע לפחות - בפרק הזמן של רבע שנה לפחות - ואולי זה ייקח גם יותר זמן - תילקח בחשבון. אני מבקש שתתחייב פה להוריד את הסכומים של ארבעת החודשים הללו.

אני בהחלט מוכן להתחייב בפני הוועדה שבמועד שאנחנו נביא את החומר לאישור הוועדה, דהיינו בתוך כחודשיים, כל פרק הזמן הרלוונטי יובא בפני הוועדה, כולל החודשים מרס ואפריל, הכל ילקח בחשבון.

האם מי מהגופים שנמצאים כאן, פרט לחברי הכנסת, מתנגד?

נקודה נוספת שאני רוצה לציין, כעניין שבמסורת כאשר הינו מגיעים עם התעריפים של חברת "בזק" היינו מאריכים גם הסדר מיוחד לגבי שני שירותים, של ער"ן ו"קול הדף". גם זה מוארך בהתאם במכתב של שני השרים בפני הוועדה.

סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת קובע שכל חיקוק שתוקפו היה פוקע תוך תקופה מסוימת, כאשר יש בחירות ממשיך לעמוד בתוקף. הסעיף הזה באופן פורמלי לא חל על התקנות המוצעות כאן, על הבקשה להארכת התקופה, אבל הרציו שלו לדעתי חל גם על התקנות האלה. זאת אומרת, כאשר שר בממשלה יוצאת קבע תקנות כלשהן, ויש ממשלה חדשה, סביר להאריך הסדר קיים על מנת לתת לשר החדש לקבוע את עמדתו בנושא. לכן ראוי שהתקנות האלה יובאו לאישורה של ועדת הכספים היום.

בעצם האישור אנחנו עונים על מה שהערת.

אני כתבתי את כל הדברים האלה אבל אני רוצה לדייק. הירידה של 1.5% היא הירידה הממוצעת בתעריפים. צדק מר אולניק שבתעריף הנגישות תהיה העלאה כלשהי, כי אלה בדרך כלל ההמלצות של ועדת גרונאו, שוועדת הכספים לא בהכרח מקבלת אותן, אבל בממוצע צריכה להיות ירידה. אני חושבת שהיה צריך לכתוב את זה בפנייה שלכם. לא שאני אשב פה יום שלם, כפי שעשיתי אתמול, ואחטט ואחשב ואגלה את זה. אני חושבת שהיה צריך להביא את זה לוועדה.

דבר שני, הסמכות של ועדת הכספים לפי חוק התקשורת החדש פוקעת ב-8.8.2003. זאת אומרת, נשאר פרק זמן מאוד קצר. אם ועדת גרונאו לא תסיים את עבודתה - ואתה יודע שלא תמיד היא מספיקה לסיים את עבודתה בזמן - אז יכול להיות שזאת היתה ההזדמנות האחרונה לאשר תעריפי תקשורת בוועדת הכספים.

אם אין עוד הערות, אנחנו נצביע.

הצבעה על תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם) (תיקון), התשס"ג-2003; ועל תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - 3
התקנות נתקבלו.

התקנות נתקבלו.


צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 115), התשס"ג-2003
(אבקת חלב, חמאה, אגוזים, צימוקים, תירס מתוק)

הנושא הבא הוא צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 115), התשס"ג-2003.

אני סמנכ"ל בכיר למנהל המכס ומע"מ, אחראי על מדיניות המסים. יש לנו כאן כמה נושאים. אתחיל לפי הסדר שמופיע אצלכם בתיקון מספר 115. אנחנו מדברים פה על מספר מוצרים.

הקבוצה הראשונה של מוצרים כוללת אבקת חלב, חמאה ואגוזים. המוצרים האלה קיבלו בעבר פטור באישור מנכ"ל. כלומר, כאשר המוצרים האלה מיובאים במטרות מסוימות, מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר מאשר אותם, כשהם מיועדים למטרות האלה וקיבלו פטור.

לאחרונה אין יבוא מהמוצרים האלה, כבר מספר שנים, ואין ממש צורך בהם, מה גם שאותם מוצרים ניתן להביא בסעיף אחר, בפטור על-פי התוספת החמישית, על-פי הסכמים בין-לאומיים. לכן הפטורים בסעיף הזה איבדו את משמעותם.

זה היה על-פי הסכמי גאט"ט?

לא הסכמי גאט"ט אלא הסכמי סחר עם האיחוד האירופאי, ומה שנקרא התוספת החמישית. כאשר מוצר נמצא במחסור אנחנו קובעים אותו בכמות מסוימת כפטוּר כדי לכסות את הביקוש בשוק. הפטורים האלה קיימים שם, והראיה שבשנים האחרונות לא ביקשו פטור במוצרים האלה על-פי אישור מנכ"ל מכיוון שהיה פטור בסעיף אחר.

אם היה פטור בסעיף אחר, למה נזקקתם לסעיף שכזה?

בשביל הפשטות. אני לא רוצה שכל מקרה יבוא לאישור מנכ"ל, ויקבלו ממנו אישור למטרה מסוימת, כאשר יש גם פטור כללי וזה הרבה יותר פשוט. למה לי כמה סעיפים באותו עניין?

כלומר אין פטור?

יש פטור לפי הסכמים בין-לאומיים ולפי התוספת החמישית.

אז למה אתה צריך את זה?

למה הבאתי את זה? כי פורמלית זה כאילו העלאה, ולפי הכללים כאשר יש העלאה במיסוי אני צריך לקבל אישור של ועדת הכספים. לכן אני מביא את זה לפה. אני מפשט את תעריף המכס.

האמת היא שזאת הולכת להיות בעיה של חבר הכנסת ישראל כץ.

אני מבקש מהוועדה לאשר את שלושת המוצרים האלה: אבקת חלב, חמאה ואגוזים שמיועדים לייצור מוצרים כמו שוקולד וכמו מזון לבעלי חיים.

אמנם זה לא שייך לסעיף הזה, לכן לא אעשה מזה עניין, אבל היו שנים שהביאו אבקות חלב מאירופה לתעשייה בישראל ב"דמפינג", לגלידות וכדומה, ושברו פה את השוק. זה לא נוגע לסעיף הזה. נאשר את זה כעת, ונתווכח על העניין ההוא מאוחר יותר.

אגב, כל מה שאני אומר עכשיו אלה מוצרים חקלאיים, וזה קיבל אישור של משרד החקלאות. עשינו את כל הדברים בתיאום עם משרד החקלאות.

על-ידי השר היוצא?

המוצר הבא הוא צימוקים. על צימוקים היה מכס של 7 שקלים לקילוגרם. היום אנחנו מורידים את המס מ-7 שקלים לקילוגרם ל-2.5 שקלים לקילוגרם. זה היה פטור במסגרת המכסות, כלומר קבעו כמות מסוימת של 750 טון שהוא ללא מסים. המסים הרגילים שמחוץ למסגרת הזאת היו בתעריף של 7 שקלים על כל קילוגרם.

אתה עכשיו רוצה כבר מהקילו הראשון לקבוע תעריף של 2.5 שקלים לקילוגרם.

אני רוצה לבטל את המכסות, אין פטור מלא, אבל במקביל להקטין את המיסוי.

כמה טונות הביאו לארץ?

הביאו הרבה מאוד. אין לי את הנתונים כאן.

לא ניצלו את כל המכסה.

יש מכסה מארצות-הברית של 1,050 טון שאותה לא ניצלו.

זאת אומרת שלא ניצלו, ועכשיו מבקשים העלאה על כל הכמות? נדמה לי שגם אתה לא יודע להסביר את העניין, לפי מה שאני רואה. תסדרו את הדברים ביניכם קודם.

חבר הכנסת וקנין, הצימוקים כשרים? כשרים. הכשר בד"ץ קיים? קיים. אז מה זה משנה?

אני שומע דבר אחד ממר ישעיהו בן יהונתן ודבר אחר מהאדם השני.

זה כמו המשא ומתן בליכוד.

דבר ראשון, אני חושב שבדיון כזה, כשאתה פותח שלושה נושאים כאלה, מן הראוי היה שיהיה פה נציג של משרד החקלאות.

דבר שני, אני רוצה לומר לפחות לצורך הפרוטוקול, שבשנתיים האחרונות בגלל האינתיפדה יש ירידה גדולה בצריכת חלב בישראל. כאשר אתה מאפשר פטור ממס קנייה על אבקת חלב למשל, אתה מקשה פעמיים. היה צמצום במכסת החלב לחקלאים בסדר גודל של 50 מיליון ליטר בשנתיים האחרונות. זה פוגע באופן ישיר בפרנסה של האנשים. נכון שאפשר באופן עקרוני להביא כל דבר מחוץ-לארץ. אני לא יודע מה ההשלכה של העניין הזה, של הפרט הקטן הזה. האם זה מיליון ליטר חלב בשנה פחות ליצרנים בישראל או שני מיליון ליטר פחות? אני לא יודע כמה. אין פה שום פירוט על ההשפעה של הפטור ממס קנייה על אבקת חלב על המשק הישראלי.

עד כמה שאני יודע היתה הידברות בין משרד החקלאות לבין משרד התעשייה והמסחר ונושא הצימוקים יעבור לאחריות משרד החקלאות ולא אליכם. לכן אני מציע לשמוע את נציג משרד החקלאות. בסך הכל כאשר אתה מקטין את המכס אתה מגדיל את היבוא. המשמעות של הקטנת המכס היא שאתה פוגע ביצרן המקומי. אני רוצה לדעת מה ההשלכה על היצרן המקומי.

זה דווקא מגדיל את המיסוי, כי הוא לא מגיע למכסה של 750 טון שהיתה עד כה פטורה ועכשיו הוא ישלם מס מהקילוגרם הראשון.

אני שואל את השאלה בכוונה ומבקש תשובה.

אני חייב להביא לתשומת לבכם שנציגי משרד התעשייה המסחר ומשרד החקלאות הודיעו שהם לא שולחים נציגים כי הם מיוצגים.

אני מאוד מקווה שאתה כשר החקלאות תתעקש על כך שהנציגים שלך יופיעו.

כל אחד כרגע מתרכז בתפקידו הנוכחי.

בעניין התירס המתוק: אני יודע שהיתה ועדה משותפת למשרד התעשייה והמסחר ולמשרד החקלאות. האם מה שאתה מבקש מאיתנו פה הוא תוצאה של הוועדה הזאת, שבראשה עמד סגן השר אלי בן-מנחם?

לא.

בדרך כלל כשהמכס בא לכאן לבקש אישורים, אם אין התנגדות אין שום סיבה להתעקש להביא את המשרדים הנוגעים בדבר. בדרך כלל כשהמכס בא לכאן זה כבר אחרי תיאומים. אני סומך עליהם, כפי שסמכתי עד היום, ואין התנגדות. אני לא שומע התנגדות. אני שמח גם לשמוע שהמשרדים הודיעו שהם סומכים על המכס, לכן אין שום סיבה להתעקש. אם יש דברים ששר החקלאות היוצא יודע, דברים שאנחנו לא יודעים, אנחנו נשמח לשמוע אבל בעיקרון אני לא רואה שום סיבה שלא לאשר את הבקשה של המכס.

חבר הכנסת ליצמן, אתה כבר לא יושב שם. אתה עכשיו יושב פה.

אני אובייקטיבי.

הוא עוד יהיה בקואליציה. הוא יודע דברים שאנחנו לא יודעים.

עוד לא שמעתי מה כמות הצימוקים שמייבאים לארץ.

זאת שאלה נכונה. צריך לבדוק את זה מול הייצור המקומי.

יש לי הערה עקרונית. מצד אחד, כשמורידים דברים כאלה - פוגעים בחקלאים. אני חושב שהנטייה של כל אחד מאיתנו היא לא לפגוע בחקלאים. מצד שני, צריכים לדעת האם המשמעות היא שהאזרח שיקנה את המוצר ישלם פחות ואז יש רווח לאוכלוסייה. עלינו להחליט כאן מה עדיף, בכל מקרה ספציפי לגופו: שהחקלאים יפגעו אך מצד שני האזרחים ירוויחו, או להיפך.

אבל יכול להיות גם מצב שלישי, שאתה פוגע בחקלאים, האזרח ישלם אותו מחיר, ומי שמרוויח זה המדינה. חשוב לי לדעת כשמורידים, האם כתוצאה מזה המחיר של אותו מוצר יירד; או שהאזרח ישלם מחיר דומה, החקלאי ייפגע, והמדינה בדרך עקיפה תעשה פה קופה? כדי לקבל החלטה חשוב לי לדעת איפה הדברים נמצאים.

השאלה המשמעותית היא האם אפשר לקבל נתונים לגבי היקף היבוא.

מדובר על יבוא של כ-900 טון.

כלומר, רק על 200 טון שילמו 7 שקלים לקילוגרם.

1,900 טון מייבאים מארצות-הברית?

מארצות-הברית מייבאים 1,050 טון. בסעיף פטור אחר יש לנו מבצע של 750 טון. הביאו 900 טון בסך הכל.

כלומר הרוב היה פטור עד עכשיו.

תנו לי להסביר, אתם קטעתם אותי באמצע.

בדקנו, וקודם כל הכול מתואם עם משרד החקלאות.

יש נושא נוסף שאני רוצה להעלות, ולצורך זה חשבתי לנכון להביא את נציג משרד התעשייה והמסחר, והוא נמצא כאן. אם צריך - אני מביא את נציגי המשרדים, אבל אם הדברים פשוטים ומוסכמים, ואין שום בעיה - אז אין טעם לטרטר את כולם לפה.

אני רוצה להבין, האם 750 טון היו פטורים עד עכשיו?

כן, עד 750 טון. הפטור היה גדול ונטל המס היה מאוד גבוה. מה שעשו היבואנים, היו מבקשים רישיון יבוא, מייבאים את המוצר אבל מוכרים את רישיון היבוא במחיר של 4 שקלים לקילוגרם. אתם מבינים? אנחנו נתנו אפשרות לאותם אנשים לעשות כל מיני קומבינציות, לקבל את הרישיון בפטור ממס ולמכור אותו למישהו אחר ב-4 שקלים לקילוגרם. למה אנחנו צריכים לתת את זה?

אנחנו מורידים את המס מ-7 שקלים לקילוגרם ל-2.5 שקלים לקילוגרם, מקטינים את הפיתוי לשחק עם הנושא הזה. במקביל, אנחנו מפחיתים את ה-750 טון ל-400 טון. כלומר, הורדתי את המס לטובת האזרחים כולם, וגם הקטנתי את הכמות ל-400 טון.

השארת 400 טון פטור? היום מהקילוגרם הראשון אתה משלם מס? כלומר אתה מרוויח מס, אתה מעלה את המחיר.

מהקילוגרם הראשון אתה מרוויח.

אנחנו רוצים לעשות את המס לוגי, פשוט וחלק, לנסוע באוטוסטרדה. מורידים את המס ומאפשרים לייבא.

אתה מוריד את המס על מה שלא משתמשים, ומעלה את המס על מה שכן משתמשים.

אבל ממי אני לוקח את הכסף?

מה זה משנה?

האזרח משלם את זה בסופו של דבר.

לא. במקום שאותו אדם שסוחר ברישיון יקבל 4 שקלים לקילוגרם, אני מוריד את המס ב-4 שקלים לקילוגרם, מוריד את הפיתוי לסחור ברישיון ומקבל את כל המס. אני לא נותן לו להרוויח.

התעריף שקבענו של 2.5 שקלים - והאמינו לי, משרד החקלאות מאוד דואג לחקלאים, יש לי איתם אין-סוף ויכוחים ורגישויות - ה-2.5 שקל האלה שומרים על הגנה מספקת מול החקלאים. זה הדרך הנכונה: החקלאי המקומי נהנה מהגנה מספקת, ואני לא מאפשר מסחר ברישיונות באופן לא הוגן, זה הכל.

תמוה בעיני שבגלל שאנשים מספסרים ברישיונות אנחנו צריכים להעלות את המסים. אני חושב שצריך להילחם בתופעה ולא ברישיון ולא על-ידי העלאת המסים.

זה הדרך שהם בחרו להילחם בתופעה.

אני עושה שתי פעולות: עד מכסה של 400 טון - זה פטור לגמרי. לפני כן המכסה הפטורה היתה 750 טון וזה ירד ל-400 טון.

אבל למה לשנות?

במקביל הורדתי את המס מ-7 שקלים לקילוגרם ל-2.5 שקלים לקילוגרם ומנעתי את המשחק ברישיונות.

כלומר אתה מקבל אותו סכום כסף, אתה לא מרוויח.

נכון, אני מקבל אותו סכום כסף, ובמקביל לא נותן לסוחרים להשתמש ברישיונות לרעה.

עוד לא דיברתי על ארצות-הברית. יש יבוא של 1,050 טון מארצות-הברית פטור, ובמכסה מה שהיה קודם 750 טון.

מה השורה התחתונה של תצרוכת הצימוקים הכללית בארץ?

התצרוכת הכללית במדינת ישראל היא 2,500 טון.

עכשיו אתה הולך לפגוע בחקלאים.

לא. אני אומר לך שהתעריף של 2.5 שקל לקילוגרם נקבע ביחד עם משרד החקלאות, שנותן הגנה מספקת לחקלאים. אין בעיה איתם. אני רק מונע את המסחר ברישיונות ועושה את הדברים יותר פשוטים ויותר צודקים.

נניח שיש בארץ שנה שחונה ואין מספיק צימוקים, ובכל זאת אנחנו נצטרך לייבא יותר. אתה בסך הכל מצמצם את התחרות.

שאלה טובה. אתם חדשים פה אז אני צריך להסביר את העקרונות. על-פי התוספת החמישית בתעריף המכס הדברים נקבעים בהתאם לתנאים בשוק. היתה לנו שנת שמיטה ואי אפשר היה לספק את התצרוכת מהייצור המקומי, ואז נתנו פטור ביבוא. אם בשנת שמיטה יש מחסור בשוק, אנחנו מקבלים החלטה ביחד, בתיאום עם משרד החקלאות. הוא בא ואומר: התצרוכת היא 2,500 טון אבל סך כל האספקה המקומית היא רק 500 טון. את ההפרש שחסר אני פוטר ממס קנייה לפי התוספת החמישית. כך שזה נקבע בהתאם לתנאים באותה שנה.

אבל זה קורה כל שנת שמיטה, שזה כל שנה שביעית. אני מדברת על שנת בצורת.

לא משנה, כל שנה הדברים נקבעים בהתאם לתנאים באותה שנה.

אותו חלק שנשאר פטור, איך הוא מחולק בין היבואנים?

הנושא הזה הוא באחריותו של משרד החקלאות והוא מחלק את זה כמדומני במעין מכרז, או כל הקודם זוכה. אבל מה, ברגע שיש כספים אז עושים את כל הקומבינציות. ישנם יבואנים שמקבלים את הרישיון ומוכרים אותו אחר-כך.

למען הגילוי הנאות, היה לי פעם עניין בנושא החלב, ויכול להיות שיהיה לי איזה עניין עקיף בנושא הצימוקים עקב זה שאבא שלי מגדל כרמים, אם כי לא צימוקים. הם ענבי מאכל ויכול להיות שבאופן עקיף חלק מהם מגיע באיזה דרך להיות צימוקים.

מאחר וזאת בקשת הממשלה, אני מבקש לאשר את זה.

הצבעה על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 115), התשס"ג-2003 (אבקת חלב, חמאה, אגוזים, צימוקים)

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - 2
הצו נתקבל.

הבקשה אושרה. תודה.

יש לי עוד מוצר אחד, תירס מתוק.

זה באותה פנייה, אנחנו נצביע על התירס לחוד.

בתעריף המכס התירס מופיע בשני סעיפים עם שני סוגי מסים שונים. מה הם המסים שקיימים היום בתירס? יש תירס שהמכס עליו הוא בשיעור 12.5%, ויש תירס שהמכס עליו הוא בשיעור 0.71 שקל לקילוגרם - שם זה היה באחוזים, פה זה בקצוב לפי קילוגרם - אך לא יותר מ-57.8.

אנחנו מבטלים פה את ההבחנה בין קצוב לבין אחוזים וקובעים רק אחוזים - 12.5%, קובעים מכס אחיד על הכל. אין פה למעשה שינוי מכיוון ש-0.71 שקל לקילוגרם זה סדר גודל של 12%. למה אנחנו עושים את זה? אל"ף, כי אין צורך לקבוע שני סעיפים שונים. בי"ת, יש לנו קושי לבצע את ההבחנה בין תירס מתוק לבין תירס לא מתוק. אם התוצאה הסופית זהה, אין טעם לעשות שני סעיפים שונים. אני חוזר ואומר, זה בתיאום עם משרד החקלאות.

אני רוצה למען הגילוי הנאות לומר שאני אוכל הרבה תירס ואני אוהב לאכול תירס.

מר בן יהונתן, לא ענית לשאלה שלי. אמרתי שבזמנו היתה ועדה בראשות סגן השר אלי בן-מנחם. האם זה מיושם לפי החלטות הוועדה?

לא, זה מיועד לפתור בעיות שוטפות כפי שמדי פעם אנחנו באים לכאן ומתקנים. הוועדה שהזכרת קיימת ואני חבר בה. הוועדה דנה על רפורמה בהרבה מאוד מצרכים בענף החקלאות. אני מניח שבקרוב - קשה לי להגיד מתי בדיוק, תוך חודש-חודשיים - אנחנו נבוא עם הצעות. הבעיה היא שאנחנו לא יושבים על זה כל יום, אבל כבר עשינו חלק גדול מן העבודה.

אני חושב שדין התירס המתוק כדין הצימוקים ואבקת החלב. הבקשות שהוגשו כאן מתואמות עם משרד החקלאות, משרד התעשייה והמסחר ומשרד האוצר. לכן אני מניח שנשמר כאן איזון סביר. במסגרת הזאת אני מצביע עוד פעם על מכלול צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 115), התשס"ג-2003.



הצבעה על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 115), התשס"ג-2003

בעד - רוב
נגד - אין
אין נמנעים
הצו נתקבל.

הצו אושר. תודה.


צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה) (מס' 3), התשס"ג-2003
(פסיפס מקרמיקה ומזכוכית)

אנחנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה) (מס' 3), התשס"ג-2003, לגבי פסיפס מקרמיקה ומזכוכית.

הנושא הזה הובא לוועדה ב-14.10.2002. תיכף אני אסביר מה הבעיה.

חייבים להדגיש שאז זה לא אושר. יש לכם פרק זמן של 60 ימים (ללא פגרה) שלא דורש את אישור הוועדה, וכעת נשלחתם לבצע בדיקה מחודשת וחזרתם לוועדה עם צו חדש. אני חושב שכדאי שחברי הוועדה יידעו את זה.

נכון, חזרנו עם צו חדש לאחר בדיקה, שעליה אני רוצה לספר לכם.

מה היה קודם?

קודם היה 12%.

אני מבקש לציין, בעיקר למען חברי הכנסת החדשים, שאנחנו במכס רשאים להעלות את המכסים וצריכים לקבל אישור של ועדת הכספים תוך 60 ימים. אם לא קיבלנו את האישור בתוך פרק הזמן הזה, הצו בטל וחוזר הצו הקודם.

לא כולל פגרות.

בתוך ה-60 יום לא נכללים ימי פגרה. אם יש פגרה של חודש, זה הופך להיות 90 ימים במקום 60 ימים. רק להשכלה כללית, כדי שתדעו.

אני חוזר לעניין הפסיפס. כמו שאמרתי, עניין המיסוי על הפסיפס הובא פעם לדיון בוועדת הכספים. הוועדה ביקשה לקבל יותר פרטים בעניין הזה ואז ההחלטה נדחתה לתקופה כלשהי. אנחנו בתוך התקופה הזאת, ואנחנו מבקשים את אישור הוועדה לצו החדש.

לפני ההעלאה, המכס על פסיפס קרמי ועל פסיפס זכוכיתי היה 12%. אנחנו השארנו את ה-12%, ואמרנו: אך לא פחות מ-6 שקלים למטר מרובע.

אנחנו נלך בדרך הבאה, כפוף להערות של היועצת המשפטית: נמצאים איתנו מר אילן אלדן, מנכ"ל מפעל ברבור נעמן בע"מ שמייצג את היצרנים המקומיים, ומר אביגדור דורות מחברת דיגמי פסיפס בע"מ שמייצג את היבואנים. כל אחד מהם יציג את עמדתו, בעד ונגד, חברי הוועדה יקשיבו ואנחנו נחליט.

אפשר לדעת מה היקף השוק הזה? על מה אנחנו מדברים?

תוך כדי ההסברים אני מניח שאנחנו נלמד. נתחיל במנכ"ל מפעל "ברבור", מר אילן אלדן, שיסביר את עמדתו, מדוע הוא בעד. הוא היצרן המקומי.

אני מנכ"ל "ברבור" בעכו. המפעל מונה 40-50 פועלים תושבי עכו. המפעל בעבר הצטמצם בעקבות יבוא של קרמיקה. אנחנו ביטלנו את האריחים הקרמיים הגדולים והצטמצמנו לייצור של פסיפס בלבד. היו לנו פעם 220 עובדים אך הורדנו את זה לבין 40-50 עובדים.

ייצרנו בשנים קודמות כ-360-380 אלף מטר. ירדנו בשנת 2002, בעקבות יבוא פראי, ל-270 אלף מטר. אנחנו הפסדנו כסף בשנים האחרונות בעקבות התחרות, מחירי ההיצף שהגיעו מסין - דווקא לא מהשוק האירופי אלא מסין, ולכן נאלצנו לפנות למכס בבקשת עזרה. להוכיח היצף במשרד התעשייה והמסחר ייקח הרבה זמן. בסוף היינו מצליחים אבל אף אחד לא היה שורד.

איך ההיטל החדש עוזר לכם? בכמה? במה?

המחיר של היבוא מסין נע סביב 4$. כלומר, 12% זה בסביבות 2.40 שקלים במכס. ביקשנו להעלות את זה ל-6 שקלים, בתוספת מס קנייה.

כלומר, עכשיו תהיה קביעה שזה מינימום 6 שקלים. מה זה עוזר לכם מבחינת עובדים?

זה מעלה את מחיר הפסיפס מסין בערך ב-1$ וזה עוזר לנו בתחרות בשוק בארץ. זה יאפשר לנו למכור קצת יותר.

האם בדקתם אפשרות להגיע להבנה עם היבואן, שיקנה את כל מה שאתם מייצרים?

אנחנו ניסינו. החל משנת 2003 הוא קונה מאיתנו. נאלצנו להוריד את המחיר ואנחנו מוכרים היום במחירי הפסד בעקבות הורדת המחיר, בעקבות המשא ומתן שאנחנו ניהלנו איתו.

השוק בארץ הוא בסביבות מיליון מטר.

אתה מייצר במחירי הפסד?

אנחנו היום נאלצים, בגלל המחירים מסין, למכור במחירי הפסד. כשהמכס עלה ב-9.1.2003 העלינו את המחירים. במחירים שאנחנו מוכרים בהסכמים החדשים אנחנו מאוזנים.

מאיפה באים העובדים שלכם?

מעכו.

האם ההסכם שלכם עם היבואן לא כולל גם מחיר, פרט לכמות?

הוא כולל מחיר, אבל הוא בתוקף עד 30.6. מ-30.6 ניכנס למשא ומתן חדש.

איך זה מתבטא במחיר שמשלם האזרח?

זה לא משפיע על המחיר שמשלם האזרח. הקבלן תמיד לקח את המחיר הגבוה.

יש לנו דילמה שתצוף ותעלה לכל אורך הדרך: מצד אחד, בוודאי שאנחנו רוצים שלא תסגרו ושתעסיקו עובדים; מצד שני, אנחנו רוצים שהתושבים ישלמו כמה שפחות. אם הדרך של העלאת המכס תהיה פתוחה אז אף אחד לא ינסה לצמצם בהוצאות ולחסוך אלא תמיד יפנו בבקשה להעלות את המכסים וישארו עם הסכום הגבוה. השאלה היא איך אנחנו מבטיחים שאתם עשיתם את המקסימום כדי לצמצם את העלויות האמיתיות ושרק אז פניתם.

במשך שנתיים צמצמתי את המשכורות למינימום. הורדתי ב-1.1.2002 את כל ה--- מן המשכורת. יותר מ-60% מן העובדים עובדים בשכר מינימום. אני נלחם היום עם עיריית עכו על הורדת הארנונה.

השאלה היא על ייעול. לא על הורדת משכורות.

הורדנו את ההוצאות למינימום.

התשובה ברורה, הם הצטמצמו ל-40-50 עובדים.

האם היבואן הזה נמצא פה בחדר?

בוודאי. מר אביגדור דורות מחברת "דיגמי" מייצג את היבואנים. אתם יבואנים בלעדיים?

החברה שאותה אני מייצג היא קבלן בניין והיא עוסקת בחיפוי בניינים. דהיינו, קונים חומר גלם, מהמפעל או מיבוא, ומבצעים עבודה קבלנית על הבניינים. יש עוד קבלנים שעושים אותו דבר. ברור שהקבלנים מעוניינים, במיתון הזה, להוזיל את התשומות שלהם.

יש שלושה מוצרים שהמכס מבקש להגדיל את שיעור המכס עליהם: פסיפס קרמי, מזוגג ובלתי מזוגג, וכן פסיפס זכוכיתי. הפסיפס הזכוכיתי לחיפוי הוא הזול ביותר מכל הפסיפסים. המפעל המקומי לא מייצר אותו, אין בארץ ייצור של פסיפס זכוכיתי, כך שלגביו בוודאי שאין טעם להעלות את המכס.

היה קו ייצור לפסיפס זכוכיתי בארץ אך הוא נסגר.

הם שלושתם תחליפיים?

בשנים האחרונות אין בארץ ייצור של פסיפס זכוכיתי, ומבקשים פה להגדיל את שיעור המכס עליו. אין שום טעם לייקר מוצר שלא מיוצר בארץ.

המוצרים האלה אינם תחליפיים. מי שרוצה לחפות את הבניין במוצר הכי זול, שזה פסיפס זכוכיתי, לא יקנה מוצר שהוא יקר פי שניים. הגם שהמוצר בארץ זול, הוא עדיין לא מתחרה בפסיפס הזכוכיתי.

מה הבדלי המחיר ביניהם?

5 דולר למטר, זה ההבדל בין פסיפס זכוכיתי לפסיפס קרמי.

ואם ההבדל במקום 5$ יהיה עכשיו 8$?

ההבדל הוא לא 5$.

המפעל לא מספק את כל תצרוכת השוק. הוא מייצר בערך שליש מתצרוכת השוק. העלאת שיעור המכס פירושה להעלות מסים על 2/3 מתצרוכת השוק, כאשר אנחנו יודעים שענף הבנייה תקוע בשל המיתון. אם יעלו את התשומות לא יתכן שזה לא ייקר את הבנייה ויפגע בצרכנים.

שימו לב מה קרה ליבוא. על-פי הנתונים שהמכס המציא לכם היתה ירידה דרסטית ביבוא מסין. ב-9 החודשים הראשונים של 2002 היבוא מסין הצטמק בצורה רצינית. למשל ביבוא הזכוכיתי הכמות הצטמקה ל-1/3, ובפסיפס הקרמי הכמות הצטמקה ל-2/3.

אם יש לנו שוק יורד מבחינת כמות, ואם מחירי היבוא מתייקרים - הנתונים פה הם משנת 2001 אך הדולר עלה משנת 2001 ועד היום ביותר מ-20% - אז יש לנו שוק שמתייקר. שוק היבוא מתייקר בלי שער החליפין, היבוא מצטמק ל-1/3 או ל-2/3, ובענף שסובל ממיתון אין שום היגיון היום להגדיל את התשומות ולהעלות את שיעור המס.

הסיבה שדחו את הישיבה להיום, אמרו למשרד התעשייה והמסחר או למכס: תביאו נתונים יותר מלאים ויותר טובים. אם תסתכלו על דברי ההסבר שמונחים לפניכם היום ותשוו אותם לדברי ההסבר מלפני 4-5 חודשים, תראו שזה מילה במילה אותם דברי הסבר, והנתונים הם לגבי שנת 2001. למה להציג היום בשנת 2003 נתונים על 2001?

תודה רבה, הטיעון ברור. נציג משרד התעשייה והמסחר.

הכנתי את התסקיר שמונח בפניכם בשיתוף פעולה עם המכס. אתמול הודיעו לי על הישיבה הזאת ולפיכך הבאתי לכאן נתונים לגבי שנת 2002 במלואה.

אולי תדגיש את ההבדלים, את השינויים.

נכון הדבר שהיבוא מסין ירד אבל גם הייצור המקומי ירד. כל המחזורים של כל המפעלים בארץ ירדו.

כל הבנייה ירדה.

כל המשק ירד. גם הצריכה ירדה.

יש עוד פרמטר אחד שצריך לקחת בחשבון בירידה הזאת. בסעיפים האלה, בשלושת פריטי המכס שפירטנו כאן הוטל מכס גבוה יותר במשך שתי תקופות: תקופה אחת של 4 חודשים ממאי ועד אוקטובר בשנה שעברה כמדומני; ומזה כ-40 ימים שוב המכס הזה הוטל, ויש לכך השפעה רצינית מאוד. כשמטילים מס של 6 שקלים למטר על פסיפס מיובא זה מונע ירידה דרסטית במחירים, זה שומר על רמה מסוימת של מחירים.

מה ההשפעה שאתה רואה? איך זה משפיע?

מה מפריע לך שהמחיר יירד?

חבר הכנסת חיים כץ, אתה נציג פועלים? יושב-ראש ועד עובדים?

אבל המפעל בארץ מייצר רק עשירית ממה שהוא יכול.

אולי הוא יכול להגדיל את המפעל שלו. אם אכן יגדל שיעור המס על יבוא צריך לדעת את הנתון, מה היכולת של המפעל במצב הזה לגדול.

אני יכול להכפיל את הייצור.

וכמה עובדים אתה תקלוט?

אני אקלוט עוד 30 עובדים.

בגוף התסקיר, בעיקר במסקנות ציינו שיש ביכולתו של המפעל להעלות את התפוקה שלו ב-100,000 מטר.

זה בדיקה מקצועית שנעשתה על-ידכם?

בוודאי. אנחנו גם ראינו החל מינואר את ההשפעה של העלאת המכס על היבוא של פסיפס.

מה זה אומר, תוספת עובדים?

זה לא אומר תוספת עובדים.

זה אומר שהם יפסיקו להפסיד.

בוודאי. בגוף התסקיר מצוינים ההפסדים שצברה החברה הזאת.

חברים, נמצא כאן נציג המשרד הממשלתי שבודק את המצב בשטח.

הוא לא אמר שלא. הוא אמר שיכול להיות שכן ויכול להיות שלא.

הוא מדבר על תוספת ייצור במטרים. אז ירוויחו יותר.

לא ירוויחו אלא לא יפסידו.

תוספת של 100,000 מטר תבסס את המצב הכלכלי של המפעל, וזה ימנע פיטורים.

מר נחמיאס מציג לנו נתון: עוד כ-100,000 מטר ייצור נוסף.

עם ההפסדים הצבורים של החברה הזאת יהיה מאוד קשה להמשיך. מה גם שהחברה הזאת נרכשה על-ידי משקיע זר בריטי, שרכש מספר חברות בארץ. אנחנו כמשרד התעשייה והמסחר היינו מאוד רוצים שהמפעל הזה ימשיך להתקיים.

האם המפעל בבעלותו המלאה של המשקיע הזר?

המפעל נמצא בבעלותו של מר איאן דיוויס, שרכש את "פרי הגליל", את "ברבור" ומפעל שלישי שאינני זוכר כרגע. זאת רכישה שאנחנו רוצים לראות שתהיה לו ברכה ממנה. מה גם שחשוב לנו להבטיח שאותם 40-45 עובדים שמועסקים היום בעכו ימשיכו לעבוד. זה החלטת ממשלה, לתת תמיכה למפעל שפועל באזור שנגוע באבטלה מאוד עמוקה.

לפני שהיועצת המשפטית תדבר, אני מבקש להעיר שתי הערות משפטיות. אמר מנהל המפעל שמדובר ביבוא בהיצף מסין. אי אפשר להגיש תלונה על יבוא בהיצף כי זה ייקח הרבה זמן. הוועדה הזאת כבר אישרה היטלים על היצף מסין. יש פרוצדורה על-פי חוק כיצד לעשות את זה. אפשר לקבל ערובה זמנית מיד בהתחלה שמונעת את ההיצף.

אין כאן בקשה של משרד התעשייה והמסחר להתייחס לזה כהיצף, לכן אנחנו לא דנים בזה כהיצף.

ודבר אחרון, תכנית החשיפה של הממשלה אמרה כבר לפני עשור שיש להקטין את המכס ל-12%. למפעלים ניתנו עשר שנים כדי להתארגן ולעמוד בתחרות אולם עכשיו מקפיצים את המכס בדיוק פי שניים.

בדברי ההסבר שלכם, הן מאוקטובר 2002 והן מהיום, רשום שיש 60 עובדים במפעל לאור בדיקת משרד התעשייה והמסחר. בפועל במפעל יש רק 33 עובדים ב-full capacity, בתפוקה מלאה. זאת אומרת, גם אם יהיו שלוש משמרות, 24 שעות ביממה, כולל שישי-שבת, המפעל ייצר רק 370,000 מטר בשנה. אז בואו לא ניסחף ונגיד שיוסיפו עובדים כי זה התפוקה המלאה ב-33 עובדים.

לא אמרתי שמוסיפים עובדים. זה לא התשובה שאני צריך לתת, מי יוסיף עובדים ומי לא יוסיף עובדים.

למרות הכל, אתם רושמים בדברי ההסבר שיש במפעל 60 עובדים, וזה לא נכון.

דבר נוסף, המפעל הזה מייצר רק פסיפס קרמי מזוגג. המפעל לא מייצר פסיפס בלתי מזוגג או פסיפס זכוכיתי.

אנחנו בהתאחדות התעשיינים מבקשים לאשר את הצו. מדובר במפעל שנמצא בעכו, במוקד אבטלה. עו"ד דורות, תכנית החשיפה לא אמרה לחסל את המפעלים בארץ. היא יצרה מנגנונים שמאפשרים במקרים כאלה לפעול כך, ולכן המכס מציע פה את המנגנון. אני גם מציע לא לזלזל ב-30 עובדים, ולא ב-40 עובדים. זה פשוט חיוני להצלת המפעל.

מדובר ב-45 עובדים.

רשות הדיבור לחברי הכנסת, בקצרה כדי שכל אחד יוכל להתייחס.

אני מבקש לדעת כמה אתה משלם לעובדים, מה המשכורות שלהם? מה החלוקה באחוזים בין המשכורות לבין הוצאות אחרות? יכול להיות שאפשר להוריד מפה.

כתוב לך, זה משכורות מינימום.

כתובים פה הרבה דברים שהם לא נכונים.

זה מופיע בנתון שמר נחמיאס חילק לכם.

היועצת המשפטית העירה שזה פוגע בחוק הגנת הפרטיות. אין אפשרות לפרט את זה. הוא לא חייב לענות על השאלה הזאת. חבר הכנסת יאסינוב, אין לנו אפשרות במסגרת הזאת.

העובדים משתכרים 3,300 שקל לחודש, והמנהלים משתכרים 7,000 שקל לחודש.

בעיקרון, עם כל הכבוד ליבוא מוצרים מחוץ-לארץ, אנחנו לא יכולים להמשיך לסגור מפעלים ולהוסיף מובטלים שמדינת ישראל תשלם להם בלשכות התעסוקה. הכיוון, חד-משמעית, צריך להיות לאשר את הבקשה הזאת של המכס, בראייה כוללת שטובת אזרחי ישראל קודמת לכל דבר אחר ושיש לקדם מוצרי תכלת-לבן. לכן אני קורא לכל חברי הוועדה על-פי רוח הדברים הללו לגבות את המפעל הזה כדי שיעמוד על הרגליים.

אל לנו לשכוח שעכו היא מוקד אבטלה. ראש הממשלה לקח על עצמו לטפל בה כישוב נקודתי. אם לא נעזור למפעלים ליצור ואנחנו נהיה מדינה של יבוא בלבד, מצבנו יהיה גרוע מאוד. אני מבקש מכולם לעזור למפעל הזה להתחזק ולקלוט עוד עובדים. לפי טענתו - ואני רוצה להאמין לגרסה שלו - הוא יכול לקלוט עובדים ולהגדיל את התפוקה. אני מבקש לתמוך בבקשה.

אנחנו לא נוכל מצד אחד לרצות לקיים פה תעשייה ומסחר וכלכלה חיים - שזה עובדים, זה תשלום מסים, זה הבאת משקיעים, זה כל מה שאנחנו רוצים שיהיה במדינה הזאת, ומצד שני לומר לתעשיינים שלנו שהם חייבים להתחרות בסין. אנחנו מטילים על התעשיינים שלנו לא מעט חוקים, שכולנו חושבים שהם נכונים וצודקים: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שכר מינימום.

רואים שאתם בקואליציה ...

תאמין לי שאני שמח לשמוע את זה מ"שינוי".

בנאום ראשון של חבר כנסת בוועדת הכספים לא מפריעים לו. אנחנו ותיקים. תנו לו לדבר.

סיפרו לי שבפרלמנט באנגליה כשחבר פרלמנט נואם את נאומו הראשון הכלל הוא שכולם שותקים, ומצד שני, הוא לא אומר שום דבר מעצבן. אני משתדל לא לומר שום דבר מעצבן.

אתה יכול להירגע. כאן זה לא נאום. בנאום ראשון מעל במת הכנסת אכן זה הנוהל.

אני חושב שהתעשייה שלנו והכלכלה שלנו ראויים להגנה, בעיקר מפני סין. בסין יכולים לייצר במחירים שאין לנו שום סיכוי להתחרות בהם בגלל שהתנאים שם הם בלתי מתקבלים על הדעת. הם לא מייבאים מאיתנו שום דבר, פרט לנשק. ההליך הזה הוא חד-צדדי לחלוטין מבחינה כלכלית. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה. אם אנחנו רוצים לקיים פה כלכלה שהיא גם סוציאלית במידה מתקבלת על הדעת, וגם משלמת מסים, אנחנו חייבים להגן עליה. צריך להגן על הכלכלה.

חשבתי שחבר הכנסת וילן ישמח על הסוציאליזם שפשה בשורות "שינוי".

אני רוצה להתנצל על כך שהפרעתי לחבר הכנסת רשף חן. אני רוצה לברך אותך על הנאום הראשון בוועדה. נראה לי שאנחנו נגיע לתיאום מלא בהרבה מאוד עניינים אם אלה העמדות שאתה נוקט בהן.

אני רוצה לדבר על שני עניינים. אחד הוא ברמה של שאלה. מעניין אותי לדעת מה המאזן המסחרי בינינו לבין סין, לא כולל נשק. אני רוצה לדעת האם יש נתון כזה, אם אתם יודעים אותו ומה המשמעות שלו.

העניין השני, אני חושב שיש פה מקום להסתבך. נאמר שמסוגלים לייצר פה לכל היותר 370,000 מטר. את 370,000 המטרים האלה חייבים להבטיח כדי שלא יקרה דבר למפעל הזה ושעובדים לא יפוטרו. מעבר לכך, מר אילן אלדן, אני חושב שגם אתה תגיד שאין לך עניין לחסל אותם. אם אתה מבטיח את כמות הייצור שלך בפועל בהיקף המלא שלו - זה מה שאנחנו צריכים לתת לך. אנחנו לא צריכים לתת לך יותר ממה שאתה זקוק לו.

אתה מציע שנשקלל את ה-6 שקלים, שהם יתחייבו לרכוש מהמפעל במחיר הזה 370,000 מטרים מדי שנה, ובשאר יעלה מה שהם רוצים - וימכרו במחיר ממוצע?

הם יתחייבו לרכוש כמות מסוימת של מטרים קרמיקה מהייצור המקומי.

האם אתם יכולים להגיע להסדר כזה ביניכם?

אי אפשר, כי המחיר שהוא מציע הוא מחיר הפסד.

ואם נשקלל את ה-6 שקלים מינימום?

כושר התפוקה של המפעל הוא בדיוק פי שניים. כל המערכות הקיימות של המפעל בנויות על 800,000 מטר.

אמרת שתהיה תוספת של 100,000 מטר.

100,000 מטר עם תנור אחד.

זה לא מה שאמרת לנו קודם. אתה אומר עכשיו שתהיה תוספת יותר גדולה? אתם הרי עוד תופיעו בפני הוועדה - גם צו הוא תמיד צו זמני. אתה אומר לנו שתוכלו לייצר כמות גדולה יותר. האם זה אומר שאתם תגדילו גם את מספר העובדים? קודם דיברת על 100,000 מטר. חבר הכנסת שמחון הציע שאנחנו נדאג שבערבות הוועדה הזאת הם יתחייבו לרכוש מכם במחיר שכולל את ה-6 שקלים, והם ימכרו במחיר ממוצע לקונים, כשהם משקללים את מה שהם קונים מכם ואת מה שהם מייבאים.

הם לא יכולים להתחייב כי הם לא יודעים כמה הם ימכרו בשנה הבאה. יותר מ-100,000 מטר בשנה הם מעולם לא קנו.

האם אתם מוכנים להתחייב לקנות מהם את מלוא המכסה שהם ייצרו?

אף אחד לא יודע מה יהיה בשנה הבאה. אנחנו לא יכולים להתחייב.

זה היה רעיון מעניין אבל הצדדים לא מעוניינים.

מאחר ואני מניח שזה ילווה אותנו בהרבה מאוד דיונים אז אני רוצה לפחות להגיד איך אני שוקל את הדברים. ההתלבטות היא, כמו שאמרנו קודם, מצד אחד אנחנו רוצים שלעובדים יהיה שכר הוגן, שלא יפטרו אותם ושהמפעלים יצליחו. מצד שני, אני גם מסתכל על הצרכן, שמי שרוצה לבנות בית יוכל לבנות בית. ככל שאני אייקר את כל האלמנטים, בסוף הוא לא יוכל לבנות בית. יכול להיות שרוכשי הבתים מספרם גדול בהרבה מאשר אותם עובדים, וגם להם אני צריך לדאוג כי אחרת לא יהיו להם בתים. כלומר יש כאן איזון עדין שצריך למצוא בין שני הדברים הללו.

אני מחפש קריטריון כדי להכריע כל פעם, כי אין לי הכרעה, אני לא יכול להגיד באופן קטגורי שאני מעדיף תמיד את העובדים, ואני לא רוצה להגיד גם שאני תמיד אעדיף את האוכלוסייה. הקריטריון שאני מנסה לקבוע כולל שלושה היבטים:

א) התייעלות. אנחנו בוועדה לא יכולים לבדוק את זה אבל לפחות שהמשרד שמגיש את ההמלצה יבדוק שהמפעל אכן עשה התייעלות.

הם עשו התייעלות.

אני אומר את הקריטריונים. אחר כך אני אדבר על המקרה הספציפי.

שהמשרד עשה את הבדיקה שאכן המפעל עשה את כל ההתייעלויות האפשריות.

ב) המוצר. האם זה מוצר שנצרך, לא מוצר מותרות. אם זה מוצר שנצרך, נצטרך להסתכל על התושבים ולא רק על העובדים. אני לא יכול להעמיס עליו עלויות במוצר שהוא נצרך. לעומת זה, אם זה מוצר שהוא מותרות אני יכול להגיד: אדוני, אז אל תקנה את המוצר, ואז אני מסתכל יותר על העובדים.

ג) עלינו להסתכל מה קורה במדינות המתקדמות. כלומר, לא מדינות כמו סין. אם יש פער גדול בינינו לבין ארצות מתקדמות אז אנחנו בבעיה וכנראה משהו לא בסדר.

אלה הקריטריונים שעל-פיהם אנסה לקבוע לגבי המקרים כולם.

אני רוצה לברך את "שינוי" על השינוי החברתי העמוק שהיא ביצעה בדיוני ועדת הכספים.

הרצון שלנו להגן על תעשיינים מפתיע אתכם? יש דבר מה במצע של "שינוי" שסותר את זה?

חבר הכנסת רשף חן, אתה אמרת את שלך והוא אומר לפרוטוקול את שלו.

אני מודה לו, אבל אני פשוט תוהה על ההפתעה.

לצורך העניין, חבר הכנסת חן, הטיעון הנגדי אומר שכדי להגיע לנקודת מקסימום יעילות של המשק, העובדה שאתה במשק פתוח, גלובלי ---

כלומר, נהרוס אותו ונבנה אותו מחדש? זה שיטה מצוינת ...

בתחרות משוכללת המחירים יורדים והתועלת הכללית של המשק גדלה. אני חושב כמו חבר הכנסת שלום שמחון, שצריך לחפש נקודת איזון. מה הציגו פה? לא מדובר על שוק גדול, ואף אחד לא רוצה חס וחלילה שייסגר המפעל. עם זה, אני מבין שמתוך 3 סוגים, יש סוג אחד שאפשר רק לייבא אותו. לגבי שני הסוגים האחרים, השאלה היא האם ניתן להגיע פה לאיזה מודוס ויוונדי כך שגם המפעל ימשיך להתקיים.

הוא אמר שאי אפשר.

אני לא בטוח.

אתם לגמרי מתחלפים עכשיו בתפקידים, וזה די מפתיע. אתה מגן על היבואנים והוא על היצרנים.

אמרתי שצריך קודם כל להבטיח את קיום המפעל, על כך אין ויכוח בכלל, אבל צריך לראות האם אין פה פגיעה באמת.

חבר הכנסת שלום שמחון הציע הצעה יפה אך הם דחו אותה.

הם בוודאי יגידו לא. אני שואל את אנשי משרד התעשייה והמסחר האם בכל אופן ניתן להגיע לפתרון ברוח הזה.

הם לא יכולים, אבל זה הפתרון.

נשאלה שאלה לגבי השכר במפעל: הנתונים האלה מופיעים בחומר שמשרד התעשייה והמסחר חילק לכם. ממוצע השכר לעובד הוא עלות מעביד של 5,000 ש"ח לחודש.

לי יש שאלה אחרת למשרד התעשייה והמסחר. פסיפס קרמי ופסיפס זכוכיתי הוא מוצר שניתן לאגור, אין לו כל תאריך תפוגה.

זה כסף, עלויות.

רק הריבית על המלאי, אבל עדיין זה מוצר שניתן לאגור. בחלק מהתקופות לא היה פה מכס ובחלק מהתקופות כן היה מכס. אני גיליתי שהיבואנים תמיד יודעים מתי חל השינוי הזה, לפני שכל אחד אחר יודע. הם ידעו שוועדת הכספים שלחה את אנשי משרד התעשייה והמסחר הביתה לעשות שיעורים ואז בתקופה מסוימת לא היה ברור מה יהיה שיעור המס. האם אתם יכולים לחוש שהיתה אגירה של היבוא הזה?

בעמוד האחרון, בסקירה של מהנדס מחוז חיפה יש תשובה על מה ששאלת. מופיעה סקירה מאוד מעניינת על השוואת שכר בין ישראל לסין. אני חושבת שהדברים נאמרו פה בצורה מאוד מפורשת.

בתשובה לחבר הכנסת שלום שמחון, מזה שנים רבות יש לסין עודף של למעלה מ-150 מיליארד דולר במאזן התשלומים שלה, ואין כמעט מדינה בעולם שהמאזן המסחרי שלה עם סין הוא שלילי. ניסיתי מזה 10 דקות להשיג את desk אסיה שלנו כדי לקבל נתונים על היקף הסחר שלנו עם סין. אני משוכנע שגם בלי נשק, יש פה עודף לטובת הסינים. הם מייצאים אלינו הרבה יותר ממה שהם קונים מאיתנו. בקיצור, הם לא קונים פה כלום.

בתשובה לגברת סמדר אלחנני, ניהלתי שיחה עם מר דיגמי ביום שנודע לו לראשונה שהועלה המכס. הוא היה מאוד מופתע והיתה לנו שיחה קשה. הוא הלין על כך שלא הודענו לו מראש להיערך לקראת העלאת המכס. אמרתי לו: כמו שלא הודענו מראש לגבי הורדות, כך אנחנו לא מודיעים מראש לגבי העלאות.

כאשר יש מכס כזה אז יש בלימה חזקה. התרעתי על כך בנתונים.

אני חושב שהנושא מוצה. אני מבקש מכל מי שאיננו חבר כנסת או עובד מדינה לצאת מהחדר. תודה לכם.

אני מציע לאשר את צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה) (מס' 3), התשס"ג-2003 (פסיפס מקרמיקה ומזכוכית).



הצבעה על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה) (מס' 3),
התשס"ג-2003 (פסיפס מקרמיקה ומזכוכית)

בעד - רוב
נגד - אין
אין נמנעים
הצו נתקבל.

הצו אושר. תודה.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 110), התשס"ג-2003
(דגים שנדוגו על-ידי ספינות דייג ישראליות)

הגענו לצו האחרון שהוא מאוד פשוט: יבוא דגים באניות ישראליות שאינן דגות בתוך המים שלנו אלא באפריקה ובדרום-אפריקה. האניות האלה בסך הכל שטות תחת דגל ישראל, דגות שם, מעסיקות אפריקאים ואת הדגים מביאים לכאן ללא מסים.

זה לא קיים יותר.

זה היה פעם. לאחרונה הפסיקו לייבא את הדגים האלה בין כה וכה. גם עניינית לא ראינו שום הצדקה למה צריך לא לגבות מסים, או לסבסד עובד אפריקאי שנמצא על אנייה עם דגל ישראל. לכן, גם בפועל הבעיה לא קיימת, כי אין יבוא; גם אין הצדקה עניינית. ביטלנו את הסעיף שפוטר יבוא דגים באוניות ישראליות בדרום אפריקה.

בעניין הזה אף אחד לא מייצג את הדגים, אני מבין.

אם הבנתי נכון, הצורה שבה אתם מבחינים היא לפי המים הטריטוריאליים. גם הספינות שדגות מישראל, רובן ידוגו את הדגים מחוץ למים הטריטוריאליים.

אני מדבר גם בישראל. זה היינו הך.

חבר הכנסת רשף חן שואל לגבי מי יבוטל הפטור.

בדיוק. החשש שלי הוא שאם ההגדרה תלך לפי מים טריטוריאליים, בין אם זה 3 מייל או 12 מייל ---

הוא שואל מה עם אניות ישראליות לכל דבר שדגות.

צריך לעשות את ההבחנה לפי אוניות.

אוניות ישראליות שיוצאות ונכנסות לא חייבות במיסוי יבוא ואז הבעיה לא קיימת.

הוא שואל איך תבחין בין שני סוגי האניות.

איך תגדיר את זה?

אנייה ישראלית נמצאת בתוך המים הטריטוריאליים, יוצאת ונכנסת.

זה לא מוגדר פה כך.

אבל אנייה אחרת עם דגל ישראל גם היא נכנסת ויוצאת. איך תבדיל? השאלה היא נכונה, איך תבדיל בין הסוג הזה לסוג הזה.

ואיזה מרחק מהחוף?

העניין הוא לא המרחק מהחוף אלא סוג האנייה, כי זאת ישראלית וגם זאת ישראלית.

הוא שואל איך אנחנו מגדירים את זה.

השאלה היא פשוטה, איך תבדיל בין אניות שתחת דגל ישראל לבין אניות ישראליות.

ההבחנה היא: אנייה שיוצאת מנמל ישראל, יוצאת וחוזרת, היא אנייה ישראלית. אנייה שלא יוצאת מנמל ישראל, נמצאת מחוץ למים הטריטוריאליים ובאה אלינו פעם בחודש או פעם בחודשיים, היא לא אנייה ישראלית.

זה לא הגדרה מספיקה.

מה גם שהדגים האלה לא באים עם האנייה אלא הם נשלחים מהאנייה.

ההערה ברורה. גברתי היועצת המשפטית, יש כאן הערה שנשמעת נכונה: איך מבדילים בין אנייה לישראלית לאנייה עם דגל ישראל שרוצים לבטל את הפטור על התוצרת של הדגים שלה. העניין של מים טריטוריאליים - זה לא מוגדר. השאלה היא האם את יכולה לקחת על עצמך, כפוף לאישור, לנסח בדיוק את הצו בהגדרה מדויקת שתפריד בין התחומים.

אני יכולה להידבר עם אנשי המכס. תאשרו באופן עקרוני את שיעור המס ואנחנו נמצא את הדרך לנסח.

חברים, ההערות נכונות. היועצת המשפטית תיקח על עצמה, בכפוף לאישור עקרוני, לבוא בדברים ולנסח, שיהיה ברור מה היא אנייה ישראלית ומה סוג האניות שמתכוונים אליהן, שעליהן לא יחול הפטור.

לגבי סוג העובדים - זה יותר חשוב אפילו.

אמרתי: הסוג. זה כולל עובדים, כולל דחיפות, כולל דברים אחרים. ברור שזה מחייב הגדרות יותר מדויקות.

תודה על ההערה הנכונה, חבר הכנסת חן וחבר הכנסת אפללו. בכפוף להערות ולניסוח הגדרה מתאימה על-ידי היועצת המשפטית אני מציע שנאשר את צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 110), התשס"ג-2003 לגבי דגים שנדוגו על-ידי ספינות דייג ישראליות.


הצבעה על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 110), התשס"ג-2003

בעד - כולם
אין מתנגדים
אין נמנעים
הצו נתקבל, בכפוף להערות.

תודה. הצו אושר.



שינויים בתקציב לשנת 2003

אנחנו עוברים להעברות התקציביות.

פנייה מס' 7 - משרד הבינוי והשיכון. שר הבינוי והשיכון מציע שינויים תקציבים במשרדו, ושר האוצר מבקש אישורה של ועדת הכספים של הכנסת על כך, בהתאם לסעיף 11 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985. שינויים בתקציב משרד השיכון לשם תקצוב הוועדה להקלה בהחזרי משכנתה.

אני רפרנט משרד השיכון. הפנייה הזאת נועדה לתקצב את הוועדה להקלה בהחזרי משכנתה, ועדה שהוחלט עליה בחוק הגנה על מקבלי משכנתאות ובהתאם לכך צריך לתקצב אותה. המהות שלה פריסה ומחיקה של חובות למתקשים בהחזרים.

זאת ועדה חשובה מאוד, אבל למה להוריד מהסעיף של ותיקים חסרי דירה?

מדובר על חוק הגנה על מקבלי משכנתאות. אני לא מכירה את החוק כי הוא לא נדון בוועדת הכספים אבל חוקק על-ידי הכנסת החמש-עשרה חוק הגנה על מקבלי המשכנתאות. במסגרת החוק הזה הוקמה ועדה להקלה בהחזרי משכנתה. צריך עכשיו לתקצב את הוועדה הזאת, וזאת הבקשה.

על כמה מדובר?

תקציב המשכנתאות הוא תקציב לפי הביצוע בפועל. לא פגענו כאן באף אחד. זה תקציב שהוא לפי הביצוע בפועל.

מה זה הירידה מוותיקים חסרי דירה?

זה תקציב שמתוקצב לפי איזה אומדן. בסוף השנה הוא עובר יישור לפי המצב בפועל.

אנחנו בתחילת השנה עכשיו. איך אתה יכול לדעת מה יהיה?

אתה רוצה לומר שלא היו מספיק מבקשים חסרי דירה?

לא משנה מאיפה לוקחים את זה.

משנה מאיפה לוקחים.

בסופו של דבר התקציב נקבע לפי הביצוע בפועל. כרגע לקחנו מפה. אם במקרה יהיה חסר פה בעתיד, נשלים את זה מאיפה שיהיה עודף.

אני רוצה להעיר פה הערה עקרונית. זה הערה שכבר הערתי בעבר, והוותיקים כבר שמעו אותה הרבה פעמים. מן הראוי היה להביא בפני חברי הוועדה, להוסיף עוד טור שאומר: ביצוע בפועל ליום הגשת הבקשה. כשזה בא בחודש הראשון לביצוע התקציב אז בסעיף 'ותיקים חסרי דירה' בוודאי שלא יהיה ביצוע, אבל אז צריך לראות מה היה הביצוע של שנה שעברה, כמה עודפים נשארו כי יכול להיות שבסעיף הזה יעברו עודפים משנה שעברה, ויכול להיות שלא יעברו עודפים משנה שעברה. אין לי שום כלי, אין לי שום דרך לדעת מה קורה פה. אני לבד לא יכולה לבדוק את זה. המחשב לא מעודכן, תכנת המחשב לא מעודכנת, אני לא יכולה להיכנס לזה. זה הערה עקרונית והיא נכונה לכל הפניות שהוגשו היום.

הממונה על התקציבים באחד הדיונים בוועדה הבטיח לוועדה לטפל בנושא על-פי ההערות של גברת סמדר אלחנני.

אבל הוא לא הבטיח לקיים.

הוא הבטיח לטפל.

אני מבקש להעביר את המסר הזה לגבי פניות שאתם מכינים בהמשך. כדאי שתהיו בקשר, שייצא מכתב בנושא הזה.

כשרושמים לנו דברים כאלה כמו "מבצעים מיוחדים" אני מבקש לקבל פירוט, כדי שנדע על מה מדובר.

זה מבצע להקל עם אלה שמתקשים בהחזר המשכנתה.

אם זה הכוונה, זה בסדר.

בדרך כלל אצל השר שרנסקי ואצל השר לוי "מבצעים מיוחדים" היו תמיד שם קוד לבנייה נוספת בשטחים. כאן זה במקרה בסדר, אז אפשר לתמוך.

אתה רואה שאני גלוי, למרות שהשר שלנו חתום על הבקשה, לכן שאלתי.

כאן הכסף מיועד לנושא החזר המשכנתאות.

אני מבקש לומר לפרוטוקול, אני רוצה להיות בטוח שב"מבצעים מיוחדים" מדובר אך ורק על אנשים שמתקשים להחזיר משכנתה. אני רוצה לדעת איפה. אם רוב האנשים האלה נמצאים באזור מסוים, אז אני רוצה לדעת על מה מדובר. אני מבקש לקבל הסבר, ומבקש להכניס את ההערה שלי לפרוטוקול. על מה מדובר פה?

הוועדה לאור הממצאים שלה המליצה לבקש את הסכום הזה. אני מבקש שתעבירו לוועדת הכספים העתק מהמסקנות של הוועדה, ונא להעביר לחבר הכנסת יאסינוב או לכל מי שמעוניין בהמשך. אנחנו נאשר את זה כרגע.

הצבעה על פנייה מס' 7

בעד - רוב
נגד - 1
אין נמנעים
הבקשה נתקבלה.

אני נגד. אני לא יכול להצביע על מה שאני לא יודע.

אמרנו שזה מאושר בכפוף לכך, וזה נוהל מקובל, שאתה תקבל את דוח הוועדה.

פנייה מס' 20 - שימוש ברזרבה הכללית לשנת 2003, שרק החלה. שר האוצר מבקש את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת להעברת סכום של 85 מיליוני שקלים חדשים.

אני מוחה. זאת שערורייה. תחזיר את זה מיד . 85 מיליון שקל מהרזרבה. אני מזועזע. מה זה? 85 מיליון שקל ב"שונות" לאישור. חוצפה.

85,000 אלפי שקלים חדשים מסעיף 47 - רזרבה כללית, לסעיף 13 - הוצאות שונות. האם נמצא כאן מישהו מהאוצר שיכול להסביר את הבקשה?

עושים צחוק מהכנסת.

חבר הכנסת וילן, אנחנו נשמע ולאחר מכן תוכל להעיר.

קודם כל נשמע. אחר-כך נצעק.

סלח לי, עלינו לשמור על כבוד הכנסת. מה קורה לכם, באמת.

בחודש דצמבר האחרון, לפני כ-3 חודשים, נחתם הסכם משולש בין המדינה, הסתדרות העובדים הכללית ו"משען". ההסכם הזה כבר אושר כהרשאה להתחייב בוועדת הכספים במהלך חודש דצמבר. כל מה שנדרש עכשיו הוא להשלים את המהלך. כיוון שעל בסיס ההרשאה להתחייב ההסכם הזה נכנס לתוקף, עכשיו אנחנו כבר אחרי תחילת שנת התקציב, יש צורך לתקצב את הכספים.

החברים שאלו למה זה לא פורט בכתב הבקשה.

מה התוכן של ההסכם?

ההסכם אכן אושר בוועדה. מדוע זה לא פורט כאן?

לא אני הכנתי את הבקשה.

אתה מתנצל בשם מי שהגיש את זה. וחבר הכנסת וילן מתנצל בשם עצמו.

לא, אני לא מתנצל בכלל, בשום פנים ואופן. אני מאמין שדבריו אמינים אבל אני לא יודע מה ייעשה בכסף הזה מחר. מכיוון שבנייר לא מופיע שום הסבר, מחר יקחו את זה להתנחלויות. מאיפה אני יכול לדעת?

אם יקחו להתנחלויות, אני מצביע בעד.

למען אלה שלא מעודכנים, אולי תחזור בקצרה ותסביר את מהות ההסכם.

אנסה להסביר את מהות ההסכם ואת המטרה. אפילו קיבלתי רק היום עדכון איפה הדברים נמצאים. למעשה ההינע האמיתי של ההסכם הוא לא אחד מן הצדדים לו אלא קופת-חולים כללית. קופת-חולים כללית היתה בשנת 1994 במצוקה כלכלית קשה ולכן נעשה לה הסדר הבראה. השותפים להסדר ההבראה היו נושי הקופה, הקופה עצמה, עובדי הקופה ועוד שני גורמים: הממשלה, שהזרימה תמיכה, וההסתדרות, שבגלל הקשר שלה לקופת-חולים גם כן התחייבה להעביר כספים לקופה.

מה ההסתדרות קיבלה בתמורה?

לא היתה תמורה להסתדרות.

אז למה שתיתן מיליונים?

"משען" זה שלה.

זה מ-1994. אני לא מדבר כעת על ההסכם עם "משען". אני מדבר כרגע על ההסכם ההיסטורי ---

האמינו לי שהשאלה של חבר הכנסת חיים כץ היא שאלה רטורית. הוא יודע בדיוק מה היה.

בעקבות ההסכם כחלק מהמהלך נכנס, בין השאר, גם חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתוקף. בעת החתימה על ההסכם בקופת-חולים כללית היו מבוטחים 70 ומשהו אחוז מכלל האוכלוסייה.

בתקופה שמשנת 1994 ועד שנת 2002 היו הרבה מאוד דיונים, ויכוחים והתחשבנויות בין ההסתדרות לבין קופת-חולים כללית.

היו כאן גם הצעות חוק שביקשו לתת פטור על מכירת נכסים. בסופו של דבר נמצא ההסדר הזה.

מה אומר ההסדר הזה? ההסתדרות מעבירה חלק מחובה, 220 מיליון שקלים, בצורה של נכסים בעין, כלומר נכסי מקרקעין. הדבר הזה יוצר קושי בגלל שהוא מטיל חיוב מסים על הנכסים האלה, והממשלה תומכת בחלק - לא כל - חלק מחיוב המסים הזה בגובה של כ-85 מיליון שקלים.

זה הפשרה שנמצאה במקום העברת החוק. אגב, ועדת הכספים אישרה את החוק ואז הממשלה משכה את הצעתה הכללית ולכן החוק לא יושם. זה ההסדר שנתקבל בסופו של דבר.

הצעת החוק עברה קריאה ראשונה, ולכן נקבע ההסדר הזה.

כרגע המצב הוא שיש נאמן לביצוע ההסדר, שאמור לפקח על כך שהכספים יילכו אך ורק כתחליף לתשלום המס, ושהכספים האלה מועברים אך ורק אחרי שהנכס כבר בידי קופת-חולים כללית. בדרך הזאת הכסף לא מגיע אל רשויות המס בגין החוב שנוצר בעקבות העברת הנכסים.

תודה רבה. אבקש לקחת בחשבון את ההערה של חבר הכנסת וילן. לעתיד נא לפרט דברים כאלה כדי שלא ייראה כאילו הכספים הולכים לכל מיני מקומות שאחרים לא רוצים בהם.

וידאתי הבוקר אצל הנאמן.

אני אצביע נגד, למען חינוכם מחדש. אני בעד הסעיף אך אני שומר על כבוד הוועדה. אני מציע להחזיר את הבקשה, ומחר בבוקר נאשר את זה.

לא הוא עושה את זה אלא אגף התקציבים. הוא סגן היועץ המשפטי במשרד האוצר.

ההערה התקבלה. אני יכול להעיד בשם הוועדה היוצאת שאכן היה כאן רוב גדול מאוד שתמך בבקשה לפטור ממס, ואף הצביע נגד עמדת הממשלה. בסוף העדיפו לעשות את זה שלא באמצעות חקיקה אלא באמצעות הסדר בין הממשלה לבין ההסתדרות. אני ממליץ לחברי הוועדה לאשר את זה כדי לאפשר מניעת פתיחה מחדש של כל תחלואי העבר.

האם הנאמן צריך לבדוק רק את היחס בין ההסתדרות לממשלה, או גם ביחס לשאר השותפים שמעבירים את חלקם? שלא נימצא שפתאום המדינה נותנת את חלקה ואילו שאר השותפים שציינת לא נותנים את חלקם.

שאר השותפים הם כבר אחרי זה.

זה בין המדינה לבין ההסתדרות הכללית בלבד. תודה. אני מציע לאשר.

הצבעה על פנייה מס' 20

בעד - רוב
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשה נתקבלה.

הבקשה אושרה. תודה.

אולי נבקש שישלחו דבר הסבר בכל אופן.

ההסבר ניתן. ההערה היא לגבי העתיד, לעגן בקשות עם הסברים, לפרט ולצרף הסברים בכתב.

פנייה מס' 23 - משרד העבודה והרווחה. מבקשים אישור הוועדה להעביר מסעיף רזרבה כללית למשרד העבודה והרווחה.

הפנייה נועדה לתקצב פעילות חלקית של מרכזי הכשרה ממשלתיים, שהממשלה החליטה בעצם לסגור אותם בהחלטת הממשלה המקורית ואחרי כן הגיעו לסיכום על סגירה חלקית. בהתאם כך מתקצבים באופן חלקי כדי לראות את התקדמות הנושא על-ידי המשרד.

הצבעה על פנייה מס' 23

בעד - רוב
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשה נתקבלה.

הבקשה אושרה. תודה.

פנייה מס' 24 - שינוי פנימי בתקציב המשרד לביטחון פנים בהתאם ליישום החלטת הממשלה בדבר צמצום היקפי העובדים הזרים הבלתי חוקיים, ושינויים פנימיים נוספים.

אני רפרנט המשרד לביטחון פנים. הפנייה נועדה ליישם את החלטת הממשלה לצמצום היקף העובדים הזרים. מדובר בחלוקת תכניות לשוטרים, למינהלת ההגירה, לאמרכלות, לסוהרים ול---

אני לא מבין. האם מורידים מהסעיף של העובדים הזרים?

מעלים. כל התקציב היה בתכנית שנקראת "תכנית עובדים זרים".

היתה תכנית להקים רשות הגירה.

הכל היה מרוכז בתכנית אחת. כשנקבע התקציב לא היה ידוע עדיין לאיזה תקנות אפשר לחלק את זה. עכשיו זה מפורט בתקנות מסודרות.

משטרת הגירה זה דבר מאוד חשוב אבל חייבים למצוא דרך שהיא תשמור על איזה מידה של אנושיות, צריך להיזהר שלא יחזרו אירועים כמו שראינו ב---.

לא הייתי מרחיב על כך את הדיון. זה העברה פנימית בתוך המשרד לביטחון פנים. אני לא נכנס לדיון עקרוני, שגם לא הייתי יכול לנהל אותו כעת.

הצבעה על פנייה מס' 24

בעד - רוב
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשה נתקבלה.

הבקשה אושרה. תודה רבה.

פניות מס' 25 ו-29 - בקשה של המשרד לביטחון פנים. העברה בין גגות.

מדובר בהעברה מהתקציב השוטף של המשרד לביטחון פנים לתקציב הפיתוח של המשרד לצורך הצטיידות, פיתוח אמצעים טכנולוגיים וכולי.

זה מאוד סתמי. אתה יכול להסביר מה זה "העברה בין גגות"?

"בין גגות" זה אומר מסעיף תקציבי לסעיף תקציבי.

זה בהמשך לבקשה הקודמת.

חלק מזה קשור. זה מיועד לפרויקטים למחשוב של מינהלת ההגירה במשטרה; ו-25 מיליון שקלים להקמת אגפי כליאה חדשים לאסירים ביטחוניים.

הצבעה על פניות מס' 25, 29

בעד - רוב
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשות נתקבלו.

הבקשה אושרה. תודה.

פניות מס' 26, 27 - משרד התיירות.

אפשר לסגור את המשרד?

שר האוצר מבקש את אישור הוועדה להעברת סכום של 18,267 אלפי שקלים חדשים מסעיף משרד התיירות לסעיף 47 - רזרבה כללית, ומשם להעביר לסעיף 78 - תיירות פיתוח.

תן לנו הסבר מה זה "תיירות פיתוח". לאן בדיוק נוהרים התיירים בימים אלה?

הכוונה היא לפיתוח התיירות.

אני רפרנט משרד התעשייה והמסחר ומשרד התיירות. במסגרת הסכם שקיים בין אגף התקציבים לבין משרד התיירות, ובעקבות ההאטה שקיימת בפיתוח התשתיות התיירותיות במסגרת חוק עידוד השקעות הון לתיירות, הוחלט ב-2002 להמיר חלק מתקציב ההרשאה בתקציב מזומן לפיתוח של המשרד. להלן יישומו של ההסכם בשנת 2003. אנחנו מעבירים מהרשאת 2002 למעשה, שאתם לא רואים אותה כאן, 18 מיליון שקל לעתודה לפיתוח משרד התיירות. במסגרת ועדת הצת"פ (צוות תכנון ופיתוח) אנחנו רואים ביחד איך מפתחים.

אתה מסיט כספים, והשאלה היא האם הם הופכים לפרויקטים של הסתה או לא. כלומר, אם למשל תאמר לי שמדובר בפרויקטים בצפון הארץ או פרויקטים בירושלים, זה סיפור אחד. אם תאמר לי שמדובר בטיילת בחברון, 4 מיליון שקל, התשובה תהיה לא באל"ף רבתי. אני רוצה לראות את הפירוט של 18 מיליון השקלים.

18 מיליון השקלים נכנסים לעתודה.

אני רוצה לדעת לאן הולכים 18 מיליון השקלים במסגרת העתודה, לאילו פרויקטים.

אני יכול להעביר לך את תקציב הפיתוח של משרד התיירות.

אני מבקש שיוגש פירוט לוועדה, ושנראה את זה לפני ההצבעה.

יש לנו הסכם לשנים 2002-2008, כמה מזומן מעבירים לפיתוח בעקבות ההמרה. הנה הפיתוח. מה עושים עם הפיתוח הזה? זה פנייה אחרת.

אני מבקש לא לאשר את הפנייה עד שנראה את הפירוט.

הצבעה על פניות מס' 26, 27

בעד - רוב
נגד - 1
אין נמנעים
הבקשות נתקבלו.

אני מבקש רביזיה.

בוועדה זמנית יש רביזיה של שתי דקות. יש לך שתי דקות להתייעץ, תוך כדי שנדון בסעיף הבא. תקבל גם התייעצות סיעתית באותה הזדמנות, אז יש לך 3 דקות, ואנחנו ממשיכים.

פנייה מס' 28 - ראש הממשלה מציע שינויים בתקציב מינהל מקרקעי ישראל. שר האוצר מבקש אישורה של ועדת הספים של הכנסת על כך. שינויים פנימיים בתקציב מינהל מקרקעי ישראל למימון פיתוח ושיקום תשתיות בעכו בהתאם להחלטות הממשלה.

אני רפרנט מינהל מקרקעי ישראל. מדובר בהחלטה של הממשלה בנוגע לפיתוח ושיקום תשתיות בעכו. השינוי התקציבי בא לממן את ההחלטה הזאת.

למה רק עכו? למה לא רמלה ולוד?

אני מברך על כך שמשקיעים בפיתוח עכו, זה חשוב מאוד.

אני מצטרף לברכות.

הצבעה על פנייה מס' 28

בעד - כולם
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשה נתקבלה.

הבקשה אושרה. תודה.

אנחנו מעלים להצבעה את הרביזיה על-פי בקשת חבר הכנסת אבשלום וילן.

לאחר התייעצות עם חברי, חבר-הכנסת אמנון כהן, אני מסיר את הרביזיה.

הוסרה הרביזיה. ההצבעה נשארת בתוקף.

פניות מס' 55, 58 - שינויים בין סעיפים במשרד החקלאות.

הפנייה שנמצאת בפניכם נועדה לתקצב כמה נושאים בתחום החקלאות, כפי שמפורט בדברי ההסבר. הסכומים הגדולים מיועדים למימון פרויקטים במסגרת הרפורמה ברפת; יש לנו תקצוב של כמעט 3 מיליון שקלים בסעיף 2 למימון פעילות ציבורית (מוצרים ציבוריים), אם זה הדברה או פרויקט "ערבה נקייה"; ויש לנו תקצוב של 10 מיליון שקל למהלך משותף לנציבות המים, משרד החקלאות ומשרד האוצר של מדגה מתועש בענף הדייג. אנחנו מתקצבים את הנושא הזה בהרשאה להתחייב כדי שנוכל לצאת כבר למכרז.

זה מתוך משרד החקלאות?

5 מיליון שקל זה משרד החקלאות, 5 מיליון שקל זה משרד האוצר, ועוד 5 מיליון שקל זה נציבות המים.

האם אתה חיברת את הדפים האלה?

אולי רק את השקף הראשון. אני לא רוצה לומר ברחל בתך הקטנה אבל ייתכן.

אני מודיע לך, אי אפשר מצד אחד לבקש כספים לרפורמה ברפת, ומצד שני להגיד: בואו ניפטר מכל משטר המכסות, נעבור לשוק חופשי, ונדפוק את הרפתנים פעמיים. תהיו עקביים. הוחלט על רפורמה, אתה באת לבקש כספים וועדת הכספים אישרה את זה, מהלך רב-שנתי. הרבה מושבניקים סוגרים את הרפת כתוצאה מכך. עכשיו אתה בא ואומר בעצם: נגמור את זה, תנו את הכסף, ועכשיו אלך לשחוט אתכם פעם שנייה. לא יקום ולא יהיה. או שתהיו הגונים ותקיימו הסכמים, או שניקח את הניירות האלה בחזרה.

זה קשור לבקשה שלפנינו?

בוודאי, לשלב הבא.

הוא מדבר על תכניות של האוצר שהן כבר עשרים שנה במגירות.

איפה הרפתות נמצאות? אולי הן מרוכזות במגזר אחד. צריך לדון על זה. אני שואל את זה רק בעקבות שאלתו הקודמת של חבר הכנסת וילן ששאל היכן נמצאים הפרויקטים של התיירות.

שאל אותו מה קורה לרפת בגוש עציון. היחיד שתמך בזה היה אני.

חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, אני תומך ברפורמה. במקרה דנן אין בעיה כי זה מפוזר בכל הארץ.

אני חושב שהדברים ברורים.

הצבעה על פניות מס' 55,58

בעד - כולם
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשות נתקבלו.

הבקשות אושרו פה אחד.

פניות מס' 56, 57 - העברת 8.2 מיליון שקלים לתקציב משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, לצורך מימון שופטים לטיפול בנושא עובדים זרים.

בהעברה זאת מדובר על 8.2 מיליון שקל לבתי-המשפט לצורך תקצוב שופטים לנושא טיפול בעובדים הזרים, בשל העומסים על בתי-המשפט. גם בבתי-דין לעבודה וגם בבתי-משפט שלום. מוסיפים 7 שופטים: 4 לבית-משפט שלום ו-3 לבית-דין לעבודה.

הצבעה על פניות מס' 56, 57

בעד - כולם
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשות נתקבלו.

הבקשה אושרה. תודה.

פנייה מס' 59 - שינויים פנימיים בתקציב ההוצאות של ועדת הבחירות המרכזית בהתאם לתקציבה המאושר.

אני רפרנט פנים ואיכות הסביבה. זה שינויים פנימיים בתקציב ההוצאות של ועדת הבחירות המרכזית בהתאם לביצוע בפועל שנעשה בסוף שנת 2002, מתוך תקציב שאושר במקור ל-2003.

בסך הכל אין חריגה מהמסגרת?

אין חריגה.

שינויים פנימיים - בין מה למה?

מהרזרבה שנשמרה להוצאה בפועל לצורך הוצאות לפיתוח.

אם זה לא מאושר מבטלים את הבחירות?

היתה הצעה יותר טובה: יום אחרי הבחירות לעשות מיד עוד בחירות, שיהיה מקצה שיפורים.

יש פה בעיה. אני אומר את זה עכשיו בכוונה כי בשנה הזאת יהיו בחירות מוניציפליות. הסכומים שרצים בכל העניינים האלה הם מאוד גבוהים. כל המשק מצטמצם. מוועדת הבחירות המרכזית ועד יושבי הקלפיות, המערכת הזאת מאוד-מאוד יקרה. האמן לי, ראיתי יותר מפעם אחת את הסכומים שמשולמים מלמעלה ועד למטה, הם יפים מאוד. עוד חצי שנה אמורות להיערך בחירות מוניציפליות וצריך לממן אותן. השאלה היא האם כאשר כל משק מצטמצם לא צריך להגיע למסקנה, במקום שנאשר רזרבה אולי כדאי שהאוצר יעשה רביזיה ויוריד גם שם את הסכומים.

ההערה הושמעה.

הצבעה על פנייה מס' 59

בעד - כולם
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשה נתקבלה.

בקשה מס' 59 אושרה. תודה.

פנייה מס' 60 - שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד השיכון שעיקרם העברת 17.9 מיליון ש"ח לתכנית "מודיעין".

אני רפרנט שיכון. מדובר בשינויים פנימיים בתקציב הפיתוח, העברה של 17.9 מיליון שקל לתכנית "מודיעין" לצורך מימון התחייבויות עבר לקבלנים. מממנים אותן עכשיו.

מה הן התחייבויות העבר?

המדינה נותנת קדם מימון על הפיתוח במודיעין.

האם זה אחד מהתרגילים של השר שרנסקי, או שזה קונבנציונלי?

זה במודיעין.

זה בעצם מקדמה.

אם היית פה בכנסת הקודמת והיית רואה כמה תרגילים עשה לנו שר הבינוי והשיכון הקודם, גם אתה היית שואל. במקרה דנן זה לא התנחלויות. כל יומיים היתה לו חוכמה אחרת.

מדובר בעיר מודיעין. אין עליה מחלוקת,אני מקווה.

הצבעה על פנייה מס' 60

בעד - כולם
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשה נתקבלה.

הבקשה אושרה. תודה.

פנייה מס' 61 - העברת 18.1 מיליון שקלים מהרזרבה הכללית בגין תוספת שחיקת שכר רבנים בסך 9.4 מיליון שקלים. כמו כן תוספת של 8.7 מיליון ש"ל למכוני גיור. אני מבקש הסבר מנציג האוצר. אני לא ידעתי למשל באילו רבנים מדובר, באילו מכוני גיור. על מה מדובר כאן?

יש כאן שני דברים: רבנים ומכוני גיור.

אחד זה תוספת שחיקה, בגין שחיקה מ-1996 ועד השנה. נעשתה בדיקה של השחיקה ומעדכנים את תוספת השחיקה לאותם רבני התיישבות.

לפי איזה קריטריונים? יש הסכם?

אם הם למשל מוצמדים לעובדי המח"ר - אני לא זוכר כרגע אם הם מוצמדים למח"ר או לא - בהתאם למי שהם מוצמדים אליו בודקים מה היה הקידום של הדרגות, הסך הכל, אחד מול השני. זה יישום של הסכמי שכר קיימים.

הנושא השני הוא העברת 8.7 מיליון שקל למכוני גיור. אלה מכוני הגיור שהוקמו בעקבות המלצות ועדות נאמן לנושא גיור של יהודים.

האם תוכלו לפרט מה מספר האנשים שעברו גיור?

הסבר לי כמה גיורים המכון הזה עשה במשך השנה שהוא מקבל כל-כך הרבה כסף, ובמקביל כמה גיורים הרבנות עשתה שהיא לא מקבלת כלום.

אין לי את הפירוט המדויק. בשנת 2002 גיירו במדינת ישראל 3,500 אנשים, כולל כל סוגי הגיורים. בשנת 2002 עלו למדינת ישראל 35,000 עולים. אז גם הגיורים הם בכמות מאוד נמוכה, וגם העלייה קטנה מאוד.

לא אמרתי שאני נגד הגיור. יש מכון גיור, ויש רבנות ושניהם עושים גיורים. אתה נותן עכשיו 8.5 מיליון שקל למכון גיור, והרבנות לא מקבלת כמעט כלום, על אף שהיא עושה 90% מהגיורים. הסבר לי כמה גיורים עושה כל אחד מהם.

אין לי כרגע את הפירוט כמה גוירו בכל אחד מהגופים. הגיור הרי נעשה על-ידי בתי-הדין הרבניים, הם שמגיירים בסופו של דבר, לא משנה איפה האדם למד.

גם אתה וגם אני יודעים על מה מדובר. במקום פוליטיקה תסביר לי את הנתונים.

אין לי כרגע את הפירוט כמה גייר כל אחד מהגופים.

אז תביא את הפירוט לוועדה ואז נראה אם זה לפי קריטריון או לא.

מי קבע שיש קריטריון?

הכלל בוועדה הזאת הוא שאם אין קריטריון זה לא טוב.

אני מבקש לשאול את היושב-ראש. נאמר לי פה שאם אין קריטריונים לא מצביעים בוועדה הזאת. האם זה נכון?

זה לא נכון.

אפשר להצביע. אתה יכול להצביע על מה שאתה רוצה. ההחלטה שלך היא החוק.

חבר הכנסת אפללו, אם יש לך רוב, מותר לך לעשות פה מה שאתה רוצה. ואם אין לך רוב, זה לא משנה אם אתה כאן או לא כאן.

אין לי ידע מדויק לצערי כי לא ידעתי שזה יעלה אבל אני חש, ממה שאני שומע כל הזמן בדיונים אצלנו, שהרבנות לצערי כמעט ולא מגיירת. אני אומר את זה בזהירות, רק כמשקל נגד, אבל אני בהחלט אומר את זה בלי ידיעה.

זה לא נכון. הרבנות עושה 90% מהגיורים במדינת ישראל.

בקשתו האחרונה של היושב-ראש היוצא מקובלת עלי. אני לא יכול להצביע נגד בקשתו. אני אחכה לקבלת פרטים על הבקשה. ההצבעה תידחה לאחת הישיבות הקרובות.

אני רוצה לומר לחבר הכנסת אלי אפללו, יושב-ראש הגון יכול מצד אחד להפעיל את הרוב שלו מתי שהוא רוצה. מצד שני, אם אין קריטריון הוא בדרך כלל לא מצביע והוא מחפש הנמקות נכונות להחלטה.

הביטוי "שחיקת שכר רבנים" לא יכול להיות קיים מפני ששכר הרבנים נקבע פה, בוועדת הכספים, ויש לו מנגנון עדכון מסוים.

תקבלו את כל הפירוט מיחידת השכר.

גם לגבי השכר של הרבנים יש פה משהו חריג. במשך כל השנים לא קיבלו אישור מהנציבות שמגיעה להם תוספת. עכשיו הגיע סוף-סוף עדכון, כפי שמקובל.

שהרב של מושב שפיר יתחיל לגור בשפיר ולא באשקלון.

לפי בקשת חבר הכנסת ליצמן נדחתה ההצבעה בנושא זה.

פניות מס' 62,63 - משרד התעשייה והמסחר. העברה של 1.8 מיליון שקל למכרז השקעות על-ידי חברת "ענבל".

במסגרת הסכם שקיים בין אגף התקציבים לבין מרכז ההשקעות אנחנו מעבירים בשלב הזה 1.8 מיליון שקל לתשלום לחברת "ענבל" שמספקת שירותי מחשוב למרכז ההשקעות.

זה "ענבל" החברה הממשלתית? היא הרי נותנת ערבויות מדינה.

זה חברת הביטוח "ענבל".

היא עוסקת גם בשירותי מחשב?

היא מספקת גם שירותי מחשב.

מדובר על חברה ממשלתית. היות וכך, האם לא היתה לכם חברה אחרת שתעשה גם את זה?

אנחנו לא מעסיקים את "ענבל". מרכז ההשקעות עושה את ההתקשרות הזאת ואנחנו עוזרים לו.

הצבעה על פניות מס' 62,63

בעד - רוב
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשות נתקבלו.

הבקשות אושרו. תודה.

פניות מס' 64, 65 - משרד התיירות.

אנחנו מעבירים ממשרד התיירות, דרך הרזרבה, ללא שינוי ברזרבה, מיליון שקלים לפיתוח תיירות בבית-שאן. אנחנו מסיימים את הפרויקט של פיתוח אכסניית נוער בבית-שאן, פרויקט שכבר נע יותר מחמש שנים.

למה רק בבית-שאן?

כי בבית-שאן התחילו באותו פרויקט גדול, במסגרתו הקימו אכסניות נוער בגליל ובנגב.

הצבעה על פניות מס' 64, 65

בעד - כולם
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשות נתקבלו.

הפניות אושרו. תודה.

פניות מס' 66, 67 - העברת 15.8 מיליוני שקלים מהמשרד לביטחון פנים לרזרבה ומשם למשרד הפנים לתקצוב יחידת האכיפה על עובדים זרים בהתאם להחלטות הממשלה.


הצבעה על פניות מס' 66, 67

בעד - כולם
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשות נתקבלו.

הפניות אושרו. תודה.

היום אישרת לעניין של העובדים הזרים 23 מיליון שקלים. זה המון כסף.

פנייה מס' 68 - שר האוצר מבקש את אישור ועדת הכספים להעברת סכום של 250 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב מסעיף הרזרבה הכללית לסעיף המשרד לקליטת העלייה לטובת מקבצי דיור במשרד לקליטת העלייה.

250 מיליון שקל בהרשאה להתחייב לטובת הארכת חוזים של מקבצי דיור, ומקבצי דיור חדשים. מדובר על אותם מקבצי דירות שהמשרד לקליטת עלייה קולט כדי לטפל באוכלוסיות מסוימות, שהן בדרך כלל האוכלוסיות הקשות ביותר. המשרד מתקשר עם יזם שמשכיר לו בתנאים מסוימים את אותו מקבץ דיור, והוא גם מטפל באותן דירות.

היו מסקנות של ועדה, והיישום שלהן הוא בעצם להאריך את תוקף המכרזים. זאת אומרת, שהם יחתמו ל-10 שנים ולא ל-5 שנים. בכך נוזיל, מצד אחד, את המכרזים, ומצד שני, גם ניתן יותר ביטחון לאנשים שיושבים באותם מכרזים שלא יחששו כל 5 שנים מה קורה עם המכרז. ה-250 מיליון שקל הם בהרשאה להתחייב. כרגע זה בלי מזומן.

זה גם לגבי דירות פרטיות?

לא, רק מקבצי דירות. ב-10 שנים זה יהיה 250 מיליוני שקלים.

לא קיבלנו פה פירוט מה גודל הדירות הללו במטר מרובע. או שממשיכים באותה תיאוריה שמשלמים 1,000 ומשהו דולר בחודש על דירה בת חדר אחד?

נצטרך לשאול את "שינוי".

אנחנו נבדוק את הדבר הזה. זה אחד מהמשחקים של השר שרנסקי. אני דורש לקבל כעת פירוט, או לפחות בעקבות הדיון.

אלה הסכמים שנעשו. זה רק הארכת חוזים.

אתה יודע שלעתים אנשים שילמו 1,200 דולר על דירת חדר?

על מה הוויכוח? שמענו הערה. אני מודיע שלא תהיה דחייה בהצבעה. יש כאן גורמים שמחכים כבר הרבה זמן לאישור הפנייה, כך הבנתי גם משרד הבינוי והשיכון.

אני בעד אישור הפנייה. אני חושב שאי אפשר לדחות את זה. אני סבור רק שזה לא הפנייה האחרונה בנושא הזה השנה.

אבל זה פנייה ראשונה אחרי הרבה זמן.

אני בעד הפנייה אבל אני אומר לך סתם, אני בטוח שבמשך השנה יגיעו פניות נוספות. האם אתם יודעים מה התקציב השנתי בעניין זה?

מדובר פה בהרשאה להתחייב.

קודם כל, תהיה רגוע, אני בעד. זה באמת חיוני, צריך להעביר את זה. אבל אני שואל האם אתה יודע מה התקציב המיועד לכך במשך השנה? כאן אנחנו מאשרים 250 מיליוני שקלים. האם זה ישאר 250 מיליון שקל או שזה יעלה עוד 700 מיליון שקל?

זה מתווסף לתקציב שכבר קיים בהרשאה להתחייב.

הצבעה על פנייה מס' 68

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - 1
הבקשה נתקבלה.

הפנייה אושרה. תודה.

פנייה מס' 73 - העברת סכום של 150 מיליון שקלים לתקציב הקמת שלב א' של מכשול מרחב התפר.

יש הבנות בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר על תקצוב שורה של נושאים, שביניהם שלב א' של מכשול מרחב התפר, זה הקטע שעובדים עליו עכשיו; ו"סופת חול", שזה היערכות לאירועים בלתי קונבנציונליים, כגון מסיכות וכולי; ונושאים נוספים שאי אפשר להיכנס אליהם פה. ההבנות הן בהיקף גדול יותר, וחלק מהסכום כבר תוקצב. במסגרת הזאת אנחנו מעבירים 150 מיליון שקל.

למה אתה מעביר מהסעיף הזה?

אני רוצה להסביר מדוע מעבירים מהסעיף הזה. אנחנו מעבירים לתקציב המזומן מסעיף התמיכות בתעשייה. לא מדובר פה על שינוי הרשאה במרכז ההשקעות. היקף ההרשאה שינתן למרכז ההשקעות בשנת 2003 נשאר על כנו. מדובר על תחזיות שלנו בגלל צמצום בהיקפי פעילות במשק. אנחנו חוזים שהיקף המזומן, עקב אישורים שכבר ניתנו בשנים עברו, יהיה מצומצם.

למה להתחיל מהתעשייה?

אני מסביר שאנחנו לא מקטינים מהיקף הפעילות של מרכז ההשקעות.

מפני שבפועל לא לוקחים, כי בעצם לא משתמשים בזה.

אולי לא נותנים מספיק אבל אין זה נכון שלא משתמשים. עושים קשיים לתעשיינים.

מדובר על עניין טכני. אף אחד לא פוגע בהיקף האישורים ובהיקף ההרשאה שניתן לתעשייה בישראל.

אבל ההרשאה לתעשיינים היא על-פי ההיקף שמוקצב להם.

מרכז ההשקעות מתוקצב נניח במיליון שקל. הוא אומר שבפועל אם תבוא עם בקשה הוא ייתן לך.

במרכז ההשקעות יש את המזומן ויש את ההרשאה. ההרשאה אומרת איזה היקף אישורים אתה יכול להעניק לתעשייה בשנה הקרובה. בזה אנחנו לא נוגעים, בהיקף הזה. רק במזומן, בגין אישורים שניתנו בעבר. אנחנו מעריכים שהשנה בגלל צמצום בהיקף הפעילות ישתמשו בהם פחות מאשר תקצבנו. אנחנו מעריכים שיהיה לנו פה מקור תקציבי. אם התחזיות שלנו יתבדו, אנחנו נבוא לוועדת הכספים ונוכל באמצע השנה דרך העודפים לכסות את המזומן.

אני מבקש לציין בפרוטוקול שחשוב שזה לא יפגע בבקשות של משרד התעשייה והמסחר.

אין משמעות לציון כזה כי הוא אומר: אם זה יפגע הוא יבוא הנה.

הוא אומר שהוא לא יפגע. אני רוצה לציין את זה בפרוטוקול.

הוא מעריך שזה לא יפגע.

הוא אומר במפורש שזה לא יפגע.

הוא לא אומר כך. הוא אומר שאם חלילה זה יפגע, הוא יחזור לוועדת הכספים.

יש או אישור או אי-אישור. אנחנו לא יכולים להתנות.

הסעיף שממנו אתה מעביר את זה נקרא "תמיכות בענפי המשק", וזה לא נוגע רק למה שאתה אמרת אלא גם לדברים אחרים, כמו התחבורה הציבורית.

לא מדובר על כך.

אני מבין שאתה תוחם את עצמך לקטע של התעשייה ולא לתמיכה בענפי משק אחרים? זה מה שאתה אומר בעצם. זאת אומרת, אתה לא נוגע פה בחקלאות, או במים, או בדברים אחרים. תודה.

כתוב פה: "במפעלים קטנים".

יש לי שאלה טכנית. אתה מבקש פה רק שלב א'. אתה מבקש עכשיו להעביר את הכסף לרזרבה הכללית. מהרזרבה הכללית זה צריך לעבור בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לצורך מה שביקשת.

אנחנו נבוא לוועדת תקציב הביטחון ונפרט שם את כל הנושאים, כולל הנושאים שלא פורטו כעת.

אני פונה עכשיו לוועדת הכספים, למרות חשיבות הנושא הזה לא לאשר כרגע שום דבר. אל"ף, לא הוקמה הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בי"ת, הוועדה לתקציב הביטחון בחודש אוקטובר לא אישרה למשרד הביטחון לקנות ג'יפים האמרים בארצות-הברית בכספי הסיוע אלא קבעה שיש לייצר אותם בארץ במפעלי נצרת ולמגן אותם במפעלי פלסן סאסא. משרד הביטחון צפצף על הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון והחליט שהוא סוגר חוזה עם האמריקאים. אם אנחנו עכשיו מאשרים כסף אנחנו אומרים: רבותי, אנשי משרד הביטחון, אתם יכולים עכשיו להמשיך לצפצף עלינו.

אתה לא מציע לחסום את כל הבקשות של משרד הביטחון. אנחנו נעשה דיון נפרד בנושא עליו דיברת. אני מבקש לקבוע דיון מוקדם ככל האפשר.

אתה יכול לפנות גם ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ולבקש לקיים דיון.

אנחנו נאשר את הפנייה, ואנחנו גם נקיים דיון בנושא שהעלה חבר הכנסת וילן.

הייתי רוצה לשמוע תשובה למה שאמרה גברת סמדר אלחנני, שזה פוגע בתעשייה הקטנה.

זה כתוב פה במפורש בדף המחשב. יש פירוט מהיכן לקחו את זה: "מענקים לפי חוק מפעלים קטנים".

מדובר על מזומן. אין פגיעה במפעלים. על-פי היקף התמיכות שניתנו למפעלים ---

אבל אנחנו רק בתחילת השנה. תגיד לנו את האמת. כלומר כן תהיה פגיעה.

ישנו התקציב המזומן וישנו תקציב ההרשאה. למרכז ההשקעות יש הרשאה מסוימת למפעלים קטנים בשנת 2003. אף אחד לא נוגע בה, ההרשאה הזאת נשארת לעמוד על כנה. יש שם גם תקציב מזומן בגין הרשאות ואישורים שניתנו בשנים עברו.

תקציב ההרשאה הוא באמת גמיש יותר כי אתה לא יודע מה יהיה כשאתה נותן אותו, הוא מעין תקציב מסגרת. התקציב המזומן צריך לבטא בדיוק את מה שצריך לשלם בגין ההרשאות שכבר ניתנו בשנים קודמות. הוא תקציב הרבה יותר סגור, וזה צריך לבטא בדיוק את ההתחייבויות הקיימות. בזה אי אפשר לקצץ.

בגלל הקיטון בהיקף הפעילות, זה בדיוק העניין.

הקיטון בהיקף הפעילות בשנה שעברה היה צריך להתבטא במזומן שרשמת. הרי ידעת בדיוק מה התקציב. זה לא דבר שצריך ללמוד אותו.

אני רוצה להבהיר, מדובר על הקמת מכשול במרחב קו התפר. ידוע שרוצים לזרז את הקמת המכשול. משרד האוצר חיפש דרך לממן עכשיו במהירות את הקמת הגדר הזאת, את הקמת המכשול. כל הציבור במדינת ישראל תומך בדבר הזה, ואנחנו צריכים לאשר אותו. מההסברים שלהם נובע שבגלל הדחיפות היו צריכים למצוא מקור תקציבי. הם מעריכים שהשנה לא יבוצעו כל האישורים שכבר ניתנו בעבר להקמת מפעלים קטנים או אחרים ויהיה פחות שימוש בתקציב הזה. הוא אומר כאן לפרוטוקול שאם יתברר שהביצוע הוא מעל התחזית השנתית הזאת, הם יבואו לכאן עם בקשה נוספת כדי להשלים את הסכום הזה וימצאו מקור אחר לכסות את מה שהם לקחו. אין דרך אחרת כרגע להאיץ את בניית המכשול במרחב קו התפר. לא יתכן שאדם יגיד שהוא בעד בניית המכשולים ולא יאפשר את פתרון הבעיה. לכן אני מציע לאשר את הבקשה.

למה דווקא מהתקציב הזה?

כתוב פה שזה הולך למרחב התפר, ל"סופת חול" ולנושאים נוספים בתקציב הביטחון. יכול להיות שמיליון אחד יילך לנושא של קו התפר והשאר ילך לנושאים נוספים.

השאלה ברורה. אני רוצה לשאול, האם כל התקציבים הם לתחום הזה של המכשול ושל מה שקשור אליו?

יש פה שלושה נושאים, שכולם חשובים: נושא אחד אני לא יכול לפרט פה; נושא מרחב התפר; ונושא "סופת חול", כלומר המסיכות וצרכים של פיקוד העורף. ההסכמה שלנו עם משרד הביטחון היא על היקף הרבה יותר גדול, וכבר העברנו סכומים מכובדים למדי לנושא הזה של מכשול מרחב התפר. הסכום הזה אמור להשלים את שלושת הנושאים הללו.

הצבעה על פנייה מס' 73

בעד - כולם
נגד - אין
אין נמנעים
הבקשה נתקבלה.

על ג'יפים נקיים דיון מיידי.

הבקשה אושרה. אנחנו נקבע במהירה דיון על מיגון הג'יפים במפעל בנצרת.

פניות מס' 75, 76, 77 - שינויים בין סעיפים.

אנחנו מבקשים להעביר סכום של 150 מיליון שקל לשלוש מטרות.

המטרה הראשונה היא בקשר להתחייבויות שנתנו בשנים הקודמות לישובים בתחום הטיפול הנקודתי, קו העימות, וגם למגזר הערבי. 11 ישובים זה טיפול נקודתי אבל שימו לב, אנחנו מעבירים כסף גם לקו העימות ולמגזר הערבי. אלה שלוש החלטות ממשלה שנתקבלו בשנים 2000-2001, לסייע במענקים של 50% להקמת פרויקטים בביוב ברשויות הספציפיות האלה. נתנו התחייבויות, וחלק מהרשויות כבר הגיעו לידי הבשלה ומתחילות להוציא מכרזים ולהעסיק קבלנים. אנחנו רוצים להעביר כסף מזומן כדי שאפשר יהיה להתקדם.

חבר הכנסת כץ, אני בעד.

המטרה השנייה היא תקציב מזומנים למימון הסדר שנעשה בשנת 2001 עם חברת "מקורות". הוא כולל בין היתר תמיכות שוטפות במחיר המים וכן התחשבנות בגין שנים עברו. ההסכם כבר נחתם, הוא אפילו תוקצב בשנה שעברה אך לא כל הכסף שולם עד תום השנה. לכן אני מבקשת לתקצב את זה.

הוא היה צריך להיות כבר בתקציב ולא בהעברות תקציביות.

כשהכנו את התקציב היה חודש יוני או יולי. עד חודש דצמבר התברר שלא מצליחים לשלם את כל הכסף, אז אני מתקצבת אותו מחדש.

המטרה השלישית, הוקמה לפני שבוע בהחלטת ממשלה רשות ציבורית לתאגידי מים וביוב. הכסף הזה מיועד למענקים לרשויות שיקימו תאגידי מים וביוב, להשקעה בתשתיות מים.

זה באחריות משרד הפנים?

ברשות משרד הפנים, המשרד לתשתיות לאומיות ומשרד האוצר. זה מתייחס לרשויות לתאגידים עירוניים בלבד.

הצבעה על פניות מס' 75, 76, 77

בעד - כולם
נגד - אין
אין נמנעים
הפניות נתקבלו.

הבקשות אושרו. תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45