הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 107

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ט באייר התשע"ו (06 ביוני 2016), שעה 10:30

היערכות הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה לקליטת העלייה. בהשתתפות מנכ"ל משרד העלייה והקליטה וסגן ראש אגף התקציבים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

חביב קצב - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

ולדימיר שקלאר - מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

רבקה לויפר - רכזת בטל"א ורווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יעל אגמון - אגף התקציבים, משרד האוצר

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

שושי שהם - מ"מ מפקחת מחוז ירושלים, אגף מבוגרים, משרד החינוך

ליאת גואלי-הרוש - מנהלת תחום טיפול בפרט, משרד הבינוי והשיכון

דפנה מושיוב - מנהלת קליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יהודה שרף - מנהל יחידה עליה,קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

סוניה רוט אדלר - אגף הקליטה, הסוכנות היהודית

שרון שריקי - מרכזת רישום מהנדסים ואדריכלים, משרד הכלכלה

דלית אלגרה מנזין - רכזת תפעול, הקרן לידידות

יפה כהן - מנהלת פרויקטים, קרן מיראז ישראל למען קהילת יוצאי איראן

רונן פוקסמן - רפרנט משרדי ממשלה ומקצועות בריאות, ארגון "נפש בנפש"

לירון כרמלי
רות דיין מדר

–
–

מנהלת המח' לעלייה ולקליטה עיריית רמלה, מרכז השלטון המקומי
מנהלת מח' חברה, מרכז השלטון המקומי

דימה אפרצב - ראשד מועצת קצרין, מרכז השלטון המקומי

אלכס שמידט - מנהל מחלקה לעלייה וקליטה, עיריית רמת-גן

אנה גרושביץ' - רכזת מתנדבים, חוגים וצעירים עולים, עיריית רמת גן

טניה רזניקוב - סגנית מנהל המחלקה לעלייה וקליטה, עיריית רמת גן

אבי בן חמו - מנכ"ל עיריית נתניה

טל ליפובצקי - מנהלת אגף הקליטה, עיריית ראשון לציון

דוד לסרי - ארגון קעליטה-עמותות הפועלות למען עולי צרפת

פנחס לנדאו - חוקר גלי עלייה מאירופה

ריקרדו לומסקי - מנהל יחסי ציבור, בית ברזיל

אסתר בלום - מועצת ארגוני עולים

דוד דנקר - הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה

בני פרץ - פעיל חברתי, הפנתרים השחורים

ניתאי קמרון - עולה מצרפת

מיכאל בן הרוש - משקיף

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

היערכות הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה לקליטת העלייה. בהשתתפות מנכ"ל משרד העלייה והקליטה וסגן ראש אגף התקציבים

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את הדיון, נמצאים איתנו חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר הוועדה, ומנכ"ל משרד העלייה והקליטה, מר חביב קצב, ונציגי הרשויות המקומיות, גם ממשרדי הממשלה, נציגת משרד החינוך, אני רואה את גב' מאיה שריר וגם את ד"ר ולדימיר ממשרד הקליטה והסוכנות היהודים ומשרדים אחרים. מנכ"ל עיריית נתניה, ברוך הבא.

אנחנו רוצים לשמוע קודם כל מהרשויות המקומיות, מנציגי הרשויות המקומיות שהגיעו. קיימנו כמה פעמים דיון בנושא קליטת העולים ברשויות המקומיות ואנחנו רוצים לשמוע מנציגי הרשויות המקומיות, שתגידו לנו ותסבירו לנו בדיוק את הבעיות ואת המצוקה בתהליך, המאמצים שאתם עושים לקליטת העולים ברשויות המקומיות ולאחר מכן אנחנו רוצים לשמוע את ההתייחסות של המנכ"ל לבעיות שאתם תשתפו אותנו.

אני חושב שאנחנו נתחיל מעיריית ראשון לציון, טל ליפובצקי נמצאת פה, ואנחנו נשמח לשמוע ולאחר מכן נמשיך עם שאר הרשויות המקומיות ונשמע. אנחנו רוצים לשמוע על בעיות מעשיות, תציגו לנו מה אנחנו יכולים לעשות, גם חברי הכנסת פה, וגם מה אתם רוצים שמשרד הקליטה יעשה כמשרד שמיועד לקליטת העלייה.

בוקר טוב לכולם. אני דווקא רציתי להתחיל כשגרה בנושא של התקציב, אבל יש בעיה אחרת שאנחנו מתמודדים איתה ואני רוצה להתחיל מזה. נדבר קצת על הנושא של שוויוניות בקליטה ועל סל קליטה אחיד. יושבים פה מסביב לשולחן הזה רק קומץ של גורמים שמתעסקים בנושא העלייה, חלק מהם באופן ישיר בנושא של עידוד עלייה ונושא של קליטת עלייה ואני יכולה רק לצאת מנקודת ההנחה שהרצון של כולם הוא טוב וכולם פועלים לטובת העולים ואנחנו מברכים על כל אחד ואחד שנכנס לתמונה.

מה קורה בשטח מבחינת הרשויות? אנחנו לאחרונה מרגישים שנהיינו סוכני שיווק של חבילות קליטה למיניהן. אני כבר ציינתי את זה בדיון אחד, אני גם לא רואה את יתר הגורמים שמתעסקים בעידוד פה, אבל יש לי חבילה בייסיק לכלל העולים ויש לי חבילה קצת יותר משודרגת לאותם עולים יוצאי אוקראינה, צרפת ובלגיה שעלו דווקא ב-2015, ויש לי גם חבילת זהב, לאותם עולים שלא רק עלו מאוקראינה, צרפת ובלגיה ב-2015, אבל עלו במקרה דרך הקרן לידידות שמציעה עוד סל הטבות, כולל סיוע פרטני. מה שנוצר בפועל שאנחנו כרשות צריכים להתמודד מול כל עולה ועולה ולהפלות ולהבחין ולהגיד 'לך מגיע ולך לא מגיע', כשאני בעצם לא רואה את ההבדל בין אותו עולה שעלה בדצמבר 2015 לעולה שעלה בינואר 2016, מצבו עדיין זהה, אמורות להגיע לו כל ההטבות.

לכן אני חושבת שצריך לכנס את כל הגורמים שמתעסקים בנושא הזה, השוק נהיה די פרוץ, סביב שולחן אחד לחשיבה מחודשת בשביל לייצר מוצרי קליטה משלימים ולא מוצרי קליטה מתחרים. אני בטוחה שאז מצבו של העולה יהיה הרבה הרבה יותר טוב. זה בנושא הזה.

דבר שני זה הנושא של תקציב 2016. משנה לשנה מבטיחים לנו שמצבנו יהיה יותר טוב ואמנם משרד הקליטה הלך כברת דרך ואנחנו מברכים על כך שהכנסתם את זה לבסיס התקציב, אבל בפועל זה לא מונגש על ידי הרשויות. אנחנו כבר ביוני 2016, רק עכשיו פורסמו התקציבים. אז רשויות חזקות שיכולות לעשות מימון ביניים מצליחות להוציא פעילות, רשויות אחרות לא עושות את זה. אני מאוד מקווה שכאן ייעשו עוד צעדים כי נוהל התמיכות הקיים והקולות הקוראים לא מתאימים לנושא של תקצוב הרשויות בנושא של קליטה בקהילה ונושאים אחרים.

דבר שלישי, ואחר כך אני אתן גם לקולגות, כי היו לי עוד כמה נושאים, זה נושא של עידוד עלייה של הפרויקטורים, העסקת פרויקטורים. אנחנו, הרשויות, מחדשות את ההעסקה החוזית מולם אבל מה שקורה בפועל, שרק לאחרונה התעדכנו, אחרי חצי שנה של העסקה קיצצו לנו את היקפי המשרות. תבינו, לרשות, אל"ף, לוקח זמן, כחצי שנה לפחות, עד שהיא מגייסת מלווי קליטה חדשים, דבר שני, אנחנו לא יכולים מזה כל כמה חודשים להרע ולשנות את תנאי הקליטה של העובדים. אנחנו לא יכולים להתחייב על זה הם יהיו מחויבים לתפקידם אם אנחנו באים אליהם כל חודשיים ואומרים 'עכשיו ירדתם לחצי משרה', 'עכשיו עליתם למשרה' וכו'. פה באמת צריך לעשות סדר. זה דבר מבורך, מלווי הקליטה באמת עושים בפועל בשטח עבודת קודש, אבל אנחנו צריכים להיות גם יציבים בנקודה הזאת.

אנחנו נשמע עכשיו ממנכ"ל עיריית נתניה. משם באמת מגיעות אלינו הרבה תלונות, גם מהעולים, בעיקר פעילים של העולים. אני שם על השולחן את הכול כדי שתתייחס, אמרו שסוגרים את כל הפעילות למען העולים בטענה שהממשלה לא הגדירה את עיריית נתניה כקולטת עלייה. יש כעס בנושא הזה, מי שמשלם את המחיר זה אותם עולים. אני רוצה שתתייחס בנושא הזה ותשים את הכול על השולחן. מנכ"ל העירייה פה וגם משרדים אחרים נמצאים פה, אני רוצה שתשים ונמצא פתרון ביחד כולנו.

אני שמח שהעלית את זה כנקודה ראשונה. אני אתייחס לכול ו - - -

מחר זה יעלה גם בוועדת הכספים.

אני יודע, אנחנו נמצאים בוועדת כספים, אנחנו הצגנו את הנושא הזה לפני חודשיים וחצי, אנחנו נמצאים בבג"צ מול המדינה, גם את זה יודעים, יודע את זה גם מנכ"ל משרד הקליטה, גם שר הקליטה הקודם, גם שרת הקליטה דהיום יודעת את זה מביקור שהיה אצלנו בעיר, של המפלגה של ישראל ביתנו. אני אציג, ברשותך, את הנתונים האינפורמטיביים כדי שנצלול ונראה מה זה.

נתניה זו עיר של 235,000 תושבים, תקציב של קצת יותר ממיליארד וחצי עם עוד שש חברות בנות. בתוך ה-235,000 יש 67,000 עולים חדשים. אני גם אתאר את כל מה שאנחנו עושים ואני חושב שאני באתי לכאן רק כדי להציג את האבסורד הכי גדול. אנחנו נמצאים פה בוועדת הקליטה, מופיעים בוועדת כספים, מופיעים בכל ועדה אפשרית שהיא. בנתניה יש את האחוז הגבוה ביותר של הקהילה שהגיעה מאתיופיה. בנתניה יש עולים שמגיעים מצרפת, מבלגיה, מרוסיה, בעיקר זה נכון שבשנים האחרונות מצרפת ומרוסיה.

כדי שיהיה ברור, איך אתם מגדירים עולה חדש? אתה יודע שמבחינת ההגדרה של עולה זה 10 שנים ו-15 שנים. 15 שנים יוצאי אתיופיה, 10 שנים - - -

אבל הכי קל לנו, זה לא משנה איך אנחנו - - -

האם 67,000 בהגדרה הזו?

אני יודע, אבל הכי קל לנו, חברתי אמרה מקודם סוכני שיווק, אז אנחנו גם לא סוכני שיווק, אנחנו כלום, כי סוכן שיווק לפחות הוא חלק מחברה שגם מקבל משכורת. אז אנחנו נמצאים פה בוועדת קליטה, קולטים עולים, עושים את כל הפעולות שתיכף אני אתאר, באהבה הכי גדולה, אבל מקבלים מהמדינה הכרה של אפס, כי אנחנו לא מוגדרים עיר עולים.

זה האבסורד הכי גדול שבנתניה יש את כמות האתיופים הגדולה ביותר במדינת ישראל, נתניה, לפי נתונים, לא שלנו, של משרד הקליטה, תבדקו את זה, גם נכון ל-2015, כמות העולים שהגיעה במספר אבסולוטי היא במקום השלישי בארץ אחרי הערים ירושלים ותל אביב, ולמרות כל הדברים האלה נתניה לא מוגדרת עיר עולים. אנחנו יודעים שגם הנושא הזה הגיע כמעט להצבעה, לפני מספר חודשים, ולהעביר את זה, אבל בגלל, אני אקרא לזה בפוליטיקלי קורקט, בגלל שיקולים פוליטיים, שלא לא לתת לנו, אלא לא לקחת ממישהו אחר את אותו סל, הרי אנחנו מכירים את הכול, דיברנו עם כולם, זו הסיבה שזה לא עבר.

אז זה נכון, ראש העיר שלנו עם מועצת העיר העבירה החלטה, לקראת תקציב 2016 היא אמרה שאם אנחנו לא נקבל הכרה של עיר עולים תוך מספר חודשים, כשאנחנו יידענו את כל המערכות, אנחנו נפסיק לתת שירותים. וזה נכון שלפני כחודש החלטת מועצת העיר, שראש העיר הביאה את זה, שב-1.7 - - - דרך אגב, כל מה שאני אומר כרגע גם ראש הממשלה, גם שר הקליטה הקודם אלקין, גם שרת הקליטה דהיום, גם שר הפנים וגם שר האוצר קיבלו מכתב חתום מראש העיר שלנו, כולל תזכורת שיצאה לפני 10 ימים, על זה שאנחנו סוגרים את השירותים מה-1.7. אין לנו בררה, כי יש גבול למה שאנחנו יכולים לשאת.

עכשיו, ברשותך, אני רק אתאר איזה דברים אנחנו עושים. אנחנו בגדול מחלקים את השירותים שלנו לארבע קבוצות גיל, ילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים. מכלול השירותים שאנחנו נותנים זה מועדוניות, אולפני קיץ, פעילות העשרה, חוגים, אמנות, פיתוח השפה העברית ועוד רבות של פעולות שאנחנו עושים. צריך להבין, נתניה מוציאה מתקציבה הרגיל, אחרי מה שהיא מקבלת ממשרד הקליטה קרוב ל-40 מיליון שקל על עולים חדשים. בחינוך, ברווחה, בקליטה, בתרבות, בכל הדברים שהם.

יש רשויות, אני אגיד רשות אחת שהזכרנו אותה בוועדת הכספים לפני חודשיים, זה לא סוד, יש רשות שגובלת אלינו כמו רמת השרון, אנחנו הרבה מאוד שנים, גם אתם, לא ראיתם עולה חדש אחד שמגיע לרמת השרון ולמרות זאת רמת השרון מוגדרת עיר עולים. זה אבסורד. אז אתה שואל אותי מה לעשות? אתם צריכים, עם כל הכבוד, באמת עם כל הכבוד, לשים בקטע הזה את הפוליטיקה בצד, אחרת אתם תתמודדו עם העולים בנתניה. בוודאי,

אני שמח ששאלת אותי את השאלה הזאת כי אנחנו אומרים את זה וגם נגיד את זה מחר בוועדת הכספים ונגיד את זה בעוד שבוע, אתם הובלתם אותנו לאין בררה. ראש העיר שלנו, שבאה מעבודה סוציאלית ומבינה בדיוק מה זה לטפל בחלש שבחברה ומה זה לקלוט את העולה החדש, אתם הובלתם אותנו למצב שהוא בלתי אפשרי. לכן לנו אין בררה.

כל מה שאני אומר כרגע נשלח בכתובים לכל המשרדים, כולל ראש הממשלה. זה לא שמישהו לא יודע. יודעים הכול, כולל בג"צ שעיריית נתניה מובילה ואנחנו נמשיך להיאבק, עוד פעם, זה לא למען העולים שלנו. לצערי ממשלת ישראל לא מתעוררת והתפקיד שלכם, כחברי כנסת, כנבחרי ציבור, אתם מייצגים את העם ורוב העולים החדשים נמצאים בנתניה ואם השירותים ייסגרו זה יהיה באשמתכם. זהו.

תודה. אנחנו נשמע גם מעיריית רמת גן, אלכס שמידט. בבקשה.

שלום לכולם. אני ברשותכם רוצה להחזיר את הדיון, כי אני לא מייצג פה רק את רמת גן, ראשון ונתניה, אנחנו מייצגים את כלל הרשויות במסגרת איגוד מקצועי למנהלי מחלקות לעלייה וקליטה במרכז לשלטון מקומי. ועוד פעם, יש פה גם דברים משותפים, העיר קולטת עלייה, גם רמת גן היא לא עיר קולטת עלייה למרות שיש 12% עולים. גם תל אביב לא עיר קולטת עלייה וגם לא ראשון ויש עוד מספר רשויות שהנושא הוא משותף.

אבל הנושא של התקציב, אין לנו תקציב, תעזרו לנו לעשות עם זה משהו. אתם יודעים כמה עולים יש לנו, ידוע כמה עולה כל עולה, אז תיתנו לנו תקציב עכשיו, ב-2016, בדצמבר, תגידו לנו כמה יש לנו כסף לעבודה ב-2017. אנחנו עכשיו ממשיכים לממן את הפעילות על החשבון של הרשות המקומית. יושב פה מנכ"ל, הוא יכול להגיד עד כמה זה בלתי אפשרי לממן פעילות על מה שאתה לא יודע אם בכלל תקבל כסף או לא תקבל את הכסף. זה משהו שאנחנו לא יודעים. תעזרו לנו. התקציב קיים, זה לא שנת בחירות, זה לא שנה שאין תקציב, יש תקציב, רק צריך להעביר ולדעת לתת לנו אותו בזמן.

מה אנחנו רוצים ממשרד הקליטה? משרד הקליטה הוא פרטנר מצוין של רוב הרשויות המקומיות, ובאמת אנשים יגידו את זה, הם הפרטנר האסטרטגי הראשי שלנו ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה, אבל חוץ מהמשרד לעלייה וקליטה יש עוד משרדי ממשלה. יושבת פה מאיה שריר ואם יש לנו בעיה עם החינוך או אתגר של החינוך, אז אנחנו פונים למאיה ואנחנו מקבלים התייחסות ממאיה לנושא של העולים.

מה קורה עם משרדי ממשלה נוספים? אני יכול לתת לכם דוגמה. המשרד לשוויון חברתי מממן פעילות גם לעולים אזרחים ותיקים. אנחנו לא יודעים על זה, אנחנו צריכים לבד לחפש את כל הדברים האלה במשרדי הממשלה, להוציא מהם מידע ואז אולי איכשהו אנחנו נקבל את המידע. מה שאנחנו מבקשים זה לקבל מידע משאר משרדי הממשלה, מה מגיע לתושבים עולים ברשות המקומית שאנחנו נוכל לתת להם.

אם נחזור עכשיו למאיה, ואני בטוח שגם מאיה תגיד, אין מספיק שעות, ואנחנו אומרים את זה כל הזמן, אין מספיק שעות לתלמידים עולים ואין התייחסות גם לבני עולים. חשוב להגיד, בני העולים ממשיכים בהתנהגות שמקשה עליהם להשתלב מבחינה חברתית ולימודית. זה לא אני המצאתי, זה כל המחקרים, יש פה גורמים מספיק מקצועיים שיכולים להוכיח את זה. אז אין לנו מספיק תמיכה.

ודבר אחרון, מה שטל אמרה, אנחנו לא יכולים להמשיך ככה עם העולים, אנחנו פשוט לא יודעים, יש פה עולה שהגיע דרך 'נפש בנפש', דרך קרן לידידות, תעזרו לנו. אנחנו גם הצענו לקרן לידידות או לשאר הגורמים לשבת סביב שולחן עגול ולהגיד, זה אחראי על קייטנות קיץ, זה אחראי על השעות, על לימוד בשעות הבוקר, שכל משרד ייקח אחריות, אבל לא יכול להיות שאנחנו מקבלים עולים ואנחנו צריכים לראות, 'טוב, אתה הגעת מאוקראינה ב-2016, אתה לא תקבל, אבל אתה הגעת ב-2015 אתה כן תקבל קורס רתכות', לצורך העניין. זה משהו שהוא בלתי נסבל ואנחנו צריכים להתערב ולעשות בזה משהו. תודה.

תודה. אני צריך להגיד, חבר הכנסת מוטי יוגב, הוא דחף בנושא הדיון שקיימנו כמה פעמים בנושא של קליטת העלייה, הרשויות המקומיות, ואני רוצה את התייחסותו. בינתיים הצטרפו אלינו גם ראש העיר של קצרין, מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר, מר דימה אפרצב, אנחנו שמחים שאתה פה, גם כמנכ"ל משרד הקליטה אתה יכול לתרום הרבה. גם יהודה שרף מהסוכנות היהודית הצטרף ונציגת האוצר גם נמצאת פה. יש לנו את כל הגורמים פה, צריך להביא את כל הבעיות. חבר הכנסת מוטי יוגב, בבקשה.

ברשות היושב ראש וכל הנוכחים, אני מתנצל מאוד שאני נאלץ לצאת מפה לוועדת חוץ וביטחון, יושב ראש חדש שקבע מחמישי להיום דיונים, כי הישיבה הזאת הייתה לי מאוד חשובה וטרחתי גם עם היושב ראש לדחוף אותה וגם לקיים אותה, אבל אני אשמע את הסיכומים.

אני רוצה לומר דברים לא פשוטים. התברכנו בגלי עלייה וברוך ה', ב-2015 בושרנו בישיבה הקודמת פה על מספרים של 31,400 עולים, ביום העצמאות אמרו אפילו יותר, בסקרים שהוציאו. התבשרנו גם שב-2016 הצפי הוא 40,000 עולים, אתה דיווחת, ואז נאמר שהורידו את הצפי.

32,000.

הורידו ל-33,000 וממנו מתממש 62%, אמרו בספטמבר, אבל בספטמבר יש את אחרי ספטמבר, מה שמגיע אז. אני פה גם ניזון ממאמר במקור ראשון מסוף השבוע, 'צניחה חופשית בעלייה, ב-2016 ירד מספר העולים מאוקראינה ומצרפת בעשרות אחוזים'. הסיפור הזה, אין לי ספק, הרי שם לא נעשה יותר טוב, האנטישמיות לא פחתה, אירופה מתמלאת ביותר מוסלמים ובמקומות אחרים ויש רצון עז לעלות לישראל, זו בעיית קליטה שלנו.

אני מצטער, אדוני היושב ראש, גברתי מזכירת הוועדה, שאין פה את נציג משרד ראש הממשלה, אני סבור שהוא חייב להיות פה ואני מבקש לדרוש לפעם הבאה שהוא יבוא.

הזמנו. הגיע מישהו ממשרד ראש הממשלה? אוקיי.

זו בעיית הקליטה שלנו, אני רוצה בתמצית רבה לומר כמה נקודות. עיקר הדברים צריכים להיות מופנים כמובן, אחרי משרד ראש הממשלה, מי שצריכים לתכלל את הדברים, זה הדו שיח בין משרד האוצר למשרד העלייה והקליטה, אבל גם חייבים פה סכומים אחרים. זה קול דודי דופק ואנחנו לא הכנסנו להילוך שלישי או רביעי או חמישי בהתאם למספר העולים וגיוון ארצות מוצאם, אלא נשארים באיזה סכומים ומשאירים, ככל שנאמר פה על ידי הרשויות, לפתור פה דבר, פה דבר, את הדיפלומה של רופאי השיניים מצרפת, את המלגה ליוצאי אתיופיה. ומה עם יתר ארצות המצוקה? העולה מאוקראינה ומבני מנשה שמגיע לפה ואין לו שום גב כלכלי או הילד מנעל"ה שנמצא פה ללא רב והתחתן והוא צריך להתקדם, אם הוא מתחתן עם ישראלית אז כבר אין לו כלום, אבל מי אומר שהוא יכול לחיות? בעיקר בדיור, השכלה, בריאות, חינוך.

בשורה התחתונה, אני פה מנסה להיכנס רגע לפרטנות, פרטנות מסוימת, וסבור, אחת, שהאוצר, עם משרד העלייה והקליטה, אתם צריכים להיות הדוחפים, הפּוּשרים, חייבים פה סכומים אחרים שצריכים להיסגר בחודש וחצי הקרוב, לקראת דיוני התקציב ולכן אני חושב גם פה שנכון לעשות את המעקב הבא לא בעוד חודשיים או שלושה, אלא בעוד חודש וחצי, כדי להיערך הרבה יותר נכון, כדי שהתנועה, כפי שאמר פה יהודה, תהיה לא ירידה - - - נדע להבטיח פה סל. אז אני אומר דבר ראשון, שהשתמע פה מנציגי הרשויות ואני שמח ששמעתי את חלקם, הייתי שמח לשמוע את כולם, כי הם מעלים את הבעיות מהשטח, זה הבעיות האמיתיות, שאי אפשר יותר לדבר חבילות חבילות, אדוני היושב ראש. זה צריך להיות סל עלייה והסל הזה צריך להיות מובחן סוציו אקונומי, כמו כל דבר, דיפרנציאלי וסוציו אקונומי, זה לא משנה אם הוא עלה מצרפת, או עלה מאוקראינה, או עלה מברזיל, או עלה מאתיופיה או עלה ממקום אחר, בחינה סוציו אקונומית.

ועוד דבר אחד שצריך להיבחן, עיר קולטת עלייה. עיר קולטת עלייה היא עיר קולטת עלייה. דיווחים, הרי יש היום מחשבים, כמה היא קלטה, כמה אחוזים, כמה בסוציו אקונומי כזה ואחר, ועם המדדים האלה לתת את הדיפרנציאציה שהעיר הזה תקבל את התמיכה. אז מה אם זו נתניה והיא עשירה, או רמת גן והיא עשירה, אבל אם היא צריכה כרגע להתמודד, אז יכול להיות שאתה בדיפרנציאציה הזאת תיתן קצת פחות לרמת גן, זה יהיה בסדר, מכיר אותה, זו עיר שמאמצת את הצנחנים והתמיכה רבה, אבל עדיין בשורה תחתונה הדיפרנציאציה הזאת היא אפשרית והיא תיתן את הכלים להתמודד לכל רשות בצורה האמיתית עם העלייה שהיא קולטת, וגם תעודד את העלייה.

הדברים הנוספים שנובעים מזה זה אותם פרויקטורים, כמו שנאמר פה, שניתנים ונלקחים או ניתנים רק לפרק זמן והוא איננו מספיק והוא משאיר את העולים במצוקתם, בלי יכולת לסדר את הבריאות שלהם או את החינוך שלהם, להוליך אותם. ותקני הרווחה, שמענו פה בפעם הקודמת בראשון לציון. אני הייתי סגן ראש מועצה, נבהלתי מזה שעובדת סוציאלית באדם, בנימין, המועצה האזורית הכי גדולה בישראל, אחראית על 200 משפחות, בתוך זה יש בערך 500 תיקים, כי בכל משפחה יש הרבה תיקים, אבל נבהלתי מזה שהעובדת הסוציאלית של ראשון לציון, ונדמה לי שהיא עובדת קבלן, ציינה שהיא אחראית על 600 משפחות עולים. אז איך היא יכולה להגיע אליהם? אם כן, תקני רווחה ואם משרד הרווחה יזעק את זעקתו כלפי האוצר, האוצר צריך להביא את זה בתכלול שלו. אחר כך החינוך, דובר פה על שעות ועל אולפנים שלפעמים נדרשים יותר ביחס ליכולת לדבר. אחר כך גם הכלכלה והתעסוקה, לפתוח מרכזים שבאים אל העולים.

אני אשאיר לך את זה פה, כי אני לא אספיק לעבור על זה, תכללנו, שלחנו גם אליכם לוועדה וגם לראש הממשלה, משרד הקליטה, משרד החינוך, משרד הביטחון, משרד הרווחה, הכלכלה, הבינוי, הבריאות, ולא הכנסתי את הפנים, ואני חושב, אדוני, נדמה לי שיש לכם נציגות היום בלוד, או לפנים, הנציגות הזו צריכה לרשום כל אחד ואחד, ואם הוא דובר אמהרית אז הוא צריך לקבל את הטלפון שאליו הוא יפנה ושם יהיה אמהרית, אם דובר ברזילאית או דרום אמריקאית, אז שם תהיה יכולת לדבר בזה, בין אם הוא נרשם כעולה, בין אם הוא נרשם כתייר ויחליט לקחת אזרחות אחרי חודשיים, כי הרי יש דברים כאלה, ואז אומרים לך 'לא יודעים, כתוב קליטה ישירה. הם היו תיירים בנתניה חודשיים ופתאום הם עולים, אני לא יודע עליהם'. היום יודעים הכול. אם מנהל בבית ספר יודע לדווח 'קלטתי את מי שקלטתי מפה', הדברים צריכים לקבל תכלול של הידע הרחב הזה, מהגעתו ללוד ועד קבלת האזרחות ובתוך כל זה הוא צריך שיהיה לו טלפון בשפה שלו, שהוא יידע לפנות אליו.

צריך לראות את הכול בראייה הרבה יותר כוללת. מצב סוציו אקונומי שיודעים להתייחס אליו, וסל שכתוצאה מזה העירייה מדווחת. העירייה מדווחת שקלטה תלמיד, מקבלת תלמיד, מדווחת שקלטה במצב סוציו אקונומי היא צריכה לקבל את אותו סל, בתקציבים הרבה יותר גדולים. זו החובה שלנו. מאז ומעולם הציונות, קיבוץ הגלויות הוא ה-130 שנה האחרונות שלנו. אם לא נדע לעשות את זה, כרגע זו אחריותנו, אני אומר, כוועדה לנער את הממשלה ולנער את הגורמים שצריכים לעסוק בכך ולראות שתקציב הדו שנתי, 17'-18', הוא אחר בסיפור הזה. אנחנו מדברים על הסיפורים הדמוגרפיים, גם בהיבט האנושי, בעיקר בהיבט האנושי, קודם כל, זו המשימה של מדינת ישראל, לקלוט את העלייה הזו.

אני מסיים בזה שאמרתי לחברי חבר הכנסת אברהם נגוסה שהוועדה פה היא בחדר האחרון בממ"ד, אני חושב שהיא צריכה לעבור לאולם ירושלים ולעשות שם את הדיונים שלה, כי אני חושב שזה הפך, מעבר לאיום הביטחוני וכמובן החינוך בראש, זה עכשיו, ככה נקלע, במשמרת שלנו, במשמרת שלך כיושב ראש, להעלות את זה. אז ישיבת המעקב הבאה באולם ירושלים בעוד חודש, חודש וחצי, כדי שייכנס לתקציב בממדים אחרים. תודה.

תודה רבה לך. אני גם ממש מצטרף, כי לא נתפס לי עד עכשיו בעניין עיריית נתניה. ידוע שעיריית נתניה קולטת עולים, איך היא לא נכנסת להגדרה של עיר קולטת עלייה. אני רוצה שתרשום את זה, אנחנו רוצים לקבל - - - גם המנכ"ל רוצה להתייחס לנושא, אתה גם מכיר, היית מנכ"ל - - - אז אולי ניתן לך, ראש המועצה.

לא מנכ"ל, ראש המועצה.

מנכ"ל לשעבר לשעבר.

נכון, מנכ"ל לשעבר.

היה עודד פורר אחרי זה.

אבל הוא מכיר.

משרדי הממשלה דינמיים, עכשיו הגענו למספר שלוש.

כבוד היושב ראש, מורי ורבי מנכ"ל משרד הקליטה, מוטי, חברים, אני כאן בשני כובעים מאוד ברורים, שניהם מוניציפאליים, אחד זה כובע של ראש מועצה מקומית קצרין, יישוב קולט עלייה מזה 40 שנה, וכיושב ראש הוועדה לקליטת עלייה במרכז לשלטון מקומי. נורא חשוב לציין, אדוני היושב ראש, שהסוגיה של עיר קולטת עלייה, עם כל הכותרת היפה והנכונה והחשובה מאוד, היא לא קשורה למשרד הקליטה. זה צריך להיות ברור, זאת סוגיה שאני מאוד מבקש ממך, זו סוגיה מאוד חשובה להתייחסות ויש לך את כל היכולת בכל מובן אפשרי לפעול במסגרת של ועדת הפנים של הכנסת, פשוט להוביל מהלכים.

מי קובע?

זה לא ועדת הפנים, זה שר הפנים מכריז.

יש כאן שני דברים, אדוני היושב ראש, זה בסך הכול סוגיה פשוטה להבנה, קשה קצת לביצוע, אבל אני מתאר לעצמי שאתם כשליחי ציבור תוכלו להוביל את זה. שני דברים בלבד, יש כאן - - -

אבל אנחנו רוצים כיוון, אני רוצה לדעת מי הכתובת לדבר הזה.

הכיוון נאמר, על ידי שר הפנים אריה מכלוף דרעי, הוא מאוד מאוד ברור, הוא כרגיל חד מאוד ומאוד ברור שאומר דבר נורא פשוט, משנות ה-50 ישנה רשימה לא אקטואלית ולא רלוונטית. עוד דבר אחד שנורא חשוב לציין אותו, כל הסוגיה כולה זה בעניין ארנונה. במדינת ישראל מקובל שמשרדי הממשלה שממוקמים במקומות כאלה ואחרים בארץ משום מה לא צריכים לשלם ארנונה לרשויות. אני לא מבין למה, אנחנו כבר מזמן לא בשלטון התורכי ולא המנדטורי ולכן משרדי הממשלה צריכים לשלם ארנונה כי הם מקבלים שירותים שהתושבים משלמים. ולכן אך ורק ברשימה מצומצמת של הרשויות קולטות עלייה משרדי הממשלה משלמים ארנונה באופן מלא, בכל שאר המקומות לא.

זאת איוולת לא מקובלת ולכן צריך לעשות שני דברים. האחד, או לתקן את הרשימה, כי לא ייתכן מצב שעיריית נתניה, שאין שם עולים כבר משנות ה-50, או חיפה, שום דבר לא השתנה, היה תיקון אחד לגבי כרמיאל, לדעתי, במשך 40 שנה וזה הכול. או שצריך לתקן את הרשימה, שאני מתאר לעצמי שזה יהווה הרבה בעיות, כולל פוליטיות ואחרות, או אפשר לעשות גם מהלך אחר לגמרי, גורף, לא יכול להיות מצב שמדינת ישראל לא תשלם ארנונה ברשויות. בכל מקום שיש שטח שמדינת ישראל מיוצגת והיא ריבון שם בבניין כזה או אחר, צריך לשלם ארנונה, כמו כל מוסד אחר, ואז באופן הכי טבעי שבעולם הסוגיה הזאת נעלמת באופן מיידי.

אז או לתקן את הרשימה, או לבטל לגמרי את כל הסוגיה של פטור מארנונה למשרדי ממשלה. אגב, זו אחת הדרכים המאוד מאוד יעילות לעזור לרשויות להתמודד עם מה שהם צריכים להתמודד. זו סוגיה הוגנת וברורה מכיוון שהרשויות מספקות שירותים, מפנות אשפה, מנקות, שומרות וכיוצא בזה. זו סוגיה אחת, זה בשולחן של שר הפנים ואני משוכנע שאפשר לפתור. חברים, פשוט לגמור עם זה, כי משרד הקליטה, אני אומר את זה, לא רק מתוך לויאליות ואהבה למשרד, אלא הוא כל הזמן כמו שק אגרוף שנים רבות על ידי כולם וזה לא רלוונטי לנושא. יש הרבה על מה לבקר את משרד הקליטה, יש עוד יותר הרבה על מה לשבח, אבל לסוגיה הזאת הוא לא רלוונטי. זה נושא אחד.

הנושא השני, שאתם התחלתם לדבר פה, זה סוגיית קליטת עלייה, זו סוגיה שחוזרים עליה הרבה מאוד זמן. אני חייב להגיד לכם, ממבט ראות שלי כראש רשות ואני אומר את זה בצורה הכי גלויה, היום קליטת עלייה זה ענף כלכלי לחלוטין, היום לקלוט עולים זה כמו להפיק נפט. אני לא נכנס עכשיו לסוגיות הלאומיות, זה לא באחריותי, ואני אומר את זה באופן הכי ברור על כלל אוכלוסיית העולים, כולל עולים מאפריקה ומאירופה ומכל מקום. נכון שזה אתגר שונה לגמרי להתמודד, נכון שיש אוכלוסיות שנכנסות לארץ לא על פי חוק השבות אלא על פי חוק הכניסה וזה דורש התארגנות אחרת, לפעמים הציבור לא מבין מה זה דורש ואיזה החלטות, אבל צריך להבין שכל עולה חדש שמגיע לרשות כזאת או אחרת קונה זוג נעליים, זקוק לחוגים, זקוק לשירותים, זקוק למיליון דברים, זה מייצר תנועה וכלכלה ורווחה סביב הנושא הזה. לכן צריך להיות ברור לגמרי שהאחריות לקליטת עולים, כמו האחריות לטיפול באזרחים במדינת ישראל, היא בראש ובראשונה על השלטון המקומי. הריבון והשלטון המרכזי צריך לייצר כלים וכמובן גם לספק תחמושת, סליחה על המונחים הצבאיים, על מנת שאיפה שהקליטה נעשית באופן הכי מולקולרי זה ברשויות המקומיות ויהיה להם מענה.

לכן הסוגיה הספציפית של קליטה בקהילה ותקציבי קליטה בקהילה, צריך למצוא את הדרך, אני אומר את זה באחריות מלאה, אני לא ידעתי למצוא את הדרך, אני מאמין שחביב יודע לעשות את זה יותר טוב ממני, למצוא את הדרך איך אפשר את התקציב החשוב הזה להפוך לתקציב בסיס שהוא מחולק לרשויות, לא במבחני תמיכה, לא כמו שזה נעשה מול העמותות, אלא בצורה דיפרנציאלית לפי מפתח מאוד ברור. כך שרשות, גם אם אנחנו נכנסים לתקופות מאוד מאוד קשות בין חילופי שלטון או כשאין תקציב מדינה, רשויות לא יכולות לעצור קליטת עלייה, לפעמים יש רשויות שמבינות מה הנכס שהעולים מביאים ליישוב והן יודעות לתקצב את זה כמו שצריך בתוך תקציבי הרשות, אבל אם רשות יודעת להתארגן כמו שצריך ויודעת מראש מה התקציב שהיא יכולה לבנות עליו ממשרד ממשלתי, כמו משרד הקליטה, אז יהיה הרבה הרבה יותר קל ויהיה הרבה יותר קל להתארגן, זה דורש התארגנות נכונה, כמו שצריך.

זה לדעתי אתגר מאוד מאוד לא פשוט כי כל קבוצת עולים, בצדק, חושבת שהיא החשובה ביותר, כל רשות שקולטת מתמקדת בקליטת עולים מסוימת וחושבת שזה הנושא החשוב ביותר וזה לא תמיד במציאות. צריך לראות איך מצליחים לייצר כאן מנגנון שיודע להעביר תקציבים תוך כדי דיווח על הפעולות הנעשות בצורה דיפרנציאלית ושוויונית, שמתייחסת לסוציו אקונומי ופריפריאלי וכל אותם המבחנים האלה. אלה הדברים, אני אשמח להוסיף אחר כך בהמשך.

היועצת המשפטית של הוועדה, ההתייחסות שלך.

בהמשך לדבריך לעניין מקור הסמכות להכרזה על ערי עולים, אז אני רוצה לציין, בעיקר בפניך, שלפי פקודת מסי עירייה ומסי הממשלה (פיטורין) למעשה הסמכות להכריז על ערי עולים נתונה בידי שר הפנים לאחר התייעצות עם שר האוצר. זאת אומרת שמי שמכריז מי הן ערי עולים זה שר הפנים, כאמור אחרי התייעצות עם שר האוצר.

אבל שר הקליטה לא צריך להיות שותף?

שר הקליטה לא כתוב בפקודת מסי עירייה, אין לו סמכות להתקין את העניין הזה.

אבל אני אומר שהתייעצות, כי לשר הקליטה יש את הנתונים - - -

זה דורש תיקון חקיקה.

כמה עולים עלו לנתניה, כמה עולים עלו ל - - -

הכנסת צריכה לפעול בנושא הזה. אתה וחבריך צריכים לפעול בנושא הזה.

זה דורש תיקון חקיקה, יש שתי דרכים למעשה - - -

נפעל ונעשה את השינוי.

אדוני היושב ראש, מכיוון שמשרד הפנים הוא סוברני על רשות האוכלוסין והוא זה שעורך רישום של התושבים החדשים ועל פי ההגדרה השר שמקנה את הזכויות של חוק השבות הוא שר העלייה, שהיסטורית זה שר הפנים, לכן במשרד הפנים יש את כל הנתונים הנדרשים. הוא לא ממש זקוק, סליחה, להגדרה הספציפית הזאת למשרד הקליטה.

מבחינת נתונים.

כן, מבחינת נתונים. זו פעולה טכנית.

דימה, גם היום הוא אחראי על חוק השבות, אנחנו רק ממליצים, הוא זה שמאשר, האנשים שלו.

אבל יחד עם זה הדרך, שוב, היא באמת לתקן את פקודת מסי העירייה. יש שתי דרכים לתקן את זה, או להוסיף, כמו שאתה אומר, את שר העלייה והקליטה, או לקבוע קריטריונים להכרזה על ערי עולים, לפי קריטריונים ברורים מראש איזו עיר תיחשב עיר עולים.

או לבטל.

או לבטל את העניין הזה וכולם משלמים את הארנונה בהתאם לכללים הקבועים בחוק.

אני בטוח שהשלטון המקומי מאוד יברך על ההחלטה הזאת. ובצדק.

תודה רבה.

דרך אגב זה בדיוק הבג"צ שהגשנו.

מר פרץ, מירושלים, בבקשה.

שלום, אני בני פרץ, פעיל חברתי בפנתרים השחורים. עברנו מספיק בתקופה ההיא ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, כל הכבוד על הדיון הזה עם ראשי הערים והם צריכים לדעת שהם צריכים קודם כל לקחת אחריות, במקום להפוך את הערים שלהם לגטאות לעולים, אחר כך באים בטענות למה שאנחנו רואים וחווים בטלוויזיה ובתקשורת על כל אוכלוסייה ואוכלוסייה, בפרט האתיופים. אני אומר לכם, רבותיי, אם אנחנו לא נשנה פאזה, ואתם, ראשי הערים, שאתם קולטים וכל הזמן זה מסתובב סביב ארנונה וכסף, תמיד שומעים כסף במדינה הזאת, כל אחד כאילו כמו סוחט, סוחט וכסף יש בשפע במדינת ישראל, רק איך מעבירים את התקציב מהנקודה הזאת לנקודה הזאת, כמו שיודעים להעביר את התקציב ממשרד החינוך, הופה, למשרד הפנים.

ושר הפנים וכל אחד באוכלוסייה שלו, כדי לקדם את זה יש לשלב את האוכלוסייה ואת העולים כבר מראש, עם אוכלוסיות ותיקות, לשבור את הגזענות הזאת שקיימת במדינה הזאת ובלי שילובם באחוזים, הן בדיור והן בבתי הספר, לא נשנה כלום. אנחנו נמשיך, ואני אגיד את זה, זה קרה גם לעולים מרוסיה, כשהם הגיעו ושמו אותם ביחד, גם יצאה להם הסטיגמה המסוימת. לי ברוך ה', אני פתחתי את ביתי, זה נקרא לפתוח את הבית, לי יש חתן רוסי ואני גאה בו ואני גאה כי אני אומר שזה השילוב. מי שעדיין לא יודע, שרה אמנו, היא הייתה בעצמה כהת עור, מה שהיינו במצרים.

אז מה אתם רוצים עוד? להמשיך, איך נוכל לחיות ביחד כעם? אדוני היושב ראש, אם תמשיכו בחברה של קליטה, ועוד מעט מגיעים הפלשמורה לפה, ולא נתחיל לפזר אותם בכל מיני ערים, אל תדברו איתי על תל אביב כי תל אביב אוהבת את האריתריאים ואת כל ה - - - לקדם את העיר שלהם, גם מבחינה חינוכית.

אני למדתי דבר אחד בחיים, בעבר בכל בניין שהקימו שילבו 10% אנשים חדשים שעמידר נתן להם דירה באותו בניין חזק. שני דברים הרוויחו מזה בחינוך, המבט של הילד החלש שראה את החזק, הדבר השני, כאשר הילד החלש, אין להוריו כדי להשלים לשיעורים פרטיים, יכול היה לקבל דרך הילד החזק שגר איתו, לקבל ממנו עזרה בשיעורים, וככה התקדמו ביחד וככה גם יצרו חברה טובה. אבל כאשר יושבים ומפרידים אותם כל הזמן ואנחנו מדברים וזה מה שאנחנו רוצים, לפתח את לשכות הרווחה ולהגיד שאנחנו צריכים תקציבים לרווחה, צריכים שעות לרווחה, תיקים ברווחה, הכול ברווחה, וכל דבר בחינוך ובבתי ספר, ככה אנחנו מגיעים שאין בסוף כסף, כי הכסף לאן הולך בסוף? לעובדים - - - אני רואה את זה עוד מתקופתנו בפנתרים השחורים - - - הרווחה אלא למשרד המצוקה והעוני, אז היא תיפתר.

אז אדוני היושב ראש לסיום אני אומר לך, להתמקד בנקודה הזאת, גם אם עולים באים הם - - - לקבל כסף מהמדינה, גם יוכיחו איך הם משלבים אותם באוכלוסייה.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הוועדה.

אנחנו נשמע עכשיו מלירון כרמלי, מנהלת המחלקה לקליטת עלייה בעיריית רמלה. בבקשה.

תודה רבה. שלום לכולם. אני מבקשת להעלות שני נושאים בהמשך למה שעמיתיי כאן אמרו, בנושא של עלייה וקליטה ברשויות.

הנושא הראשון זה נושא הפרויקטורים. אני יודעת שדיברו עליו, אני רוצה רק לומר משהו, בהמשך גם למה שאמר חבר הכנסת מוטי יוגב. רמלה היא עיר קולטת עלייה, שערינו פתוחים לכל העולים, אנחנו שמחים לקבל את העולים, ועליות שונות, תרבויות שונות, צרכים שונים וכולם יודעים את זה, אני לא מחדשת כאן לאף אחד. כאשר אנחנו מקבלים משרה של פרויקטור שאמור גם להתעסק בנושא עידוד עלייה וגם להתעסק בליווי העולה בשנים הראשונות זו אחת המשרות הכי קריטיות ומשמעותיות שיש לנו. לבוא אחרי כמה שנים ולומר 'אתם כבר לא צריכים פרויקטור', מבלי לשאול אותנו האם אנחנו צריכים, זאת בעיה.

יש נוסחה, איקס חלקי וואי גדול מזד, 'זה מה שמגיע לכם', אבל אין מה לעשות, יש עולים שמגיעים ואחרי שנתיים-שלוש משתלבים, רצים, הכול בסדר, ויש עולים שגם אחרי חמש שנים ועשר שנים צריכים את הליווי ואם לא יהיה את הליווי הזה, אז מי שאחר כך יצטרך ללוות זה משרד החינוך עם נשירה, זה ביטוח לאומי עם כספים, זה כל החברות וכל מי שאר המשרדים שיצטרכו לתקצב ולעזור לעולים האלה.

יש לי עלייה ספציפית שמגיעה מאמריקה הלטינית, עלייה יפהפייה עם תרבות משגעת, אבל מה לעשות עם קשיים שצריך לטפל בהם. זה שעכשיו אומרים ש'את כבר לא צריכה פרויקטור דובר ספרדית', אז כנראה לא היו אצלי בעיר. 1,500 עולים שעוד לא מדברים עברית צריכים פרויקטור דובר ספרדית, צריכים מישהו שיילך לבתים ויבדוק אותם וילווה אותם, צריכים מישהו שיבדוק שההורים שהולכים כל יום עבודה ולילדים עדיין יש סידור, צריכים לבדוק שתרבות של לידות בגיל צעיר, לא נמשיך את זה כמו שהיה שם. יש המון המון עבודה וכשאני מקבלת חוזה ביוני, חצי שנה מתחילת שנה, ואומרים לי 'את כבר לא צריכה את הפרויקטור', אז מה אני אמורה לעשות?

זו בעיה שלי, לכל רשות יש את הבעיה של הפרויקטור שלה. אז מה שאני מבקשת זה לא רק להסתכל לנוסחות או מדד פריפריאלי. מבחינתנו רמלה בשיא ההצלחה, מדד פריפריאלי 5, מרכז הארץ, אבל איפה מדד סוציו אקונומי, כמו שמתייחס לקליטה בקהילה? עכשיו הכניסו לה מדד סוציו אקונומי ובהתאם לזה התקציב ובהתאם לזה החלוקה. זה נושא מאוד כאוב שאני מבקשת להעלות

נושא שני מתייחס יותר לקליטה במערכת החינוך הבלתי פורמלי. במשך 15 שנה בערך פועלת תכנית של משרד הקליטה תחת קליטה בקהילה בהובלה של ד"ר שרי פייר, שנקרא תכנית פל"א. היא תכנית מצוינת שנותנת מענה לעולים ובני עולים, גם יוצאי אתיופיה, יוצאי בוכרה, קווקז, כל העולים, יוצאי בוכרה מ-89' וכל יוצאי אתיופיה. קידמנו את הילדים, הבאנו אותם להצלחות, מנענו נשירה, הוצאנו ילדים מפנימיות, באמת אני אישית מובילה את התכנית הזאת בעיר שבע שנים, תכנית מצוינת. החליטה המדינה על קריטריונים חדשים, לגבי יוצאי אתיופיה, דרך חדשה. אמרנו בסדר, אני לא יודעת לאן זה יתפתח, עוד לא ראינו שקל, אבל נגיד שיהיה בסדר, אז יוצאי אתיופיה עכשיו 15 שנה יהיו מטופלים וכל מי שיותר יהיה מטופל על ידי גופים אחרים, בסדר. באותה נשימה החליטו גם, בלי שנדע, שגם יוצאי בוכרה פתאום 15 שנה ולא משנת 89', אבל אף אחד לא נתן את האלטרנטיבה, אז למי עובר המקל עכשיו? לא העבירו בשביל יוצאי בוכרה תקציבים למשרד החינוך או למשרד אחר כדי לטפל בהם. בספטמבר הקרוב אני צריכה לפנות ל-470 ילדים שאני מטפלת בהם ולהגיד להם 'עכשיו אתם כבר לא זכאים, אתם לא צריכים'. 'נכון, אתה בי"ב, בישורת האחרונה, טיפלתי בך חמש שנים, אתה כבר לא צריך'. מישהו שאל? מישהו ירד לשטח לדבר עם משפחה בוכרית אחת לבדוק האם צריכים בכלל את המענה? אולי לעשות משהו הדרגתי, לבוא ולומר, אוקיי, לא נכניס חדשים של 89' ו-92' וכן הלאה, אבל בואו נסיים עם מי שכן התחיל. ילדים שנכנסו לכיתה י' בתיכון והתחייבנו, ליווינו אותם בחטיבה שלוש שנים, 'נמשיך איתכם עוד שלוש שנים בתיכון, אל תדאגו', נמשיך לתת את המעטפת ההוליסטית, נמשיך לעבוד עם ההורים, נמשיך לתת העצמה, נמשיך לתת תגבורים. בספטמבר, אני עוד לא יודעת את זה אפילו, אני הולכת להגיד להם 'אתם כבר לא צריכים'.

אני חושבת שנעשה פה מעשה - - - אמרו ביוצאי אתיופיה לא נטפל יותר 15 שנה, גם לא יותר יוצאי בוכרה. על סמך מה? מה האלטרנטיבה ליוצאי בוכרה?

אלה שתי נקודות שמאוד מאוד מציקות לי ברמה האישית וביקשתי להעלות אותן. אני מודה לכם על ההקשבה.

תודה.

אם אפשר להוסיף?

עכשיו חברת הכנסת מדברת. בבקשה.

בהמשך לנושא של החינוך, שבדיוק עלה עכשיו, אני רציתי להגיד, אני מקבלת הרבה מאוד דיווחים, כחברת הוועדה, כחברת כנסת, גם מרמלה וגם מלוד, וגם ממקומות אחרים ששם יש בני עולים ועולים שזה שני נושאים שונים, אני לא הייתי רוצה אולי אפילו לערבב ביניהם, כי זה סוג טיפול שונה, אבל בהחלט אנחנו מקבלים זעקות אמיתיות של כאב של הורים שאומרים לנו 'הילד יכול להגיע ליותר, תנו לו, תנו לו עוד קצת, עוד דחיפה'. וזה מאוד כואב, כי אנחנו בתור חברי כנסת מקבלים את הזעקות האלה, מעבירים את זה הלאה למשרד החינוך והממשק הזה בין הרשות המקומית לבין משרד החינוך ובעצם בין כל משרדי הממשלה וכל הרשויות המקומיות, נראה שהממשק הזה חורק, אני לא אגיד שהוא לא עובד בכלל.

אני חושבת שבאמת צריך פה פתרון יותר הוליסטי, למצוא את הקווים ששם אפשר למזג את היכולות, את הידע, את הדרישות שלכם, שהן לגיטימיות לחלוטין. אין עולה אחד שלא מבין את הצורך הזה בליווי, באינטגרציה הדרגתית, אם הוא באמת עולה חדש שהגיע עכשיו. אני יכולה להגיד שאני זכיתי, כעולה שהגיעה לכאן בשנות ה-90 בתהליך כזה של אינטגרציה איטית אבל מאוד מאוד יסודית וכזאת שלא משאירה אף אחד מאחור. בבית הספר שלי לא הייתה עולה אחת שנשארה ללא בגרות, שזה היה משהו יוצא דופן לחלוטין בשנת 94'. בבית ספר בירושלים.

הייתי רוצה שכל עולה שמגיע לכאן יזכה לטיפול מסור כזה. אנחנו יודעים שיש את היכולות, יש מורים מדהימים, יש מדריכים שמלווים את העולים במהלך כל כך הרבה שנים. תקציבים, אומרים לנו גם יש, אז נדמה לי שאנחנו יכולים וצריכים לרכז את הדיון בנושא הזה של איפה אנחנו פוגשים זה את זה. רשות מקומית, משרד ממשלתי ואנחנו כחברי כנסת אולי כמתווכים באמצע, אנחנו צריכים לחשוב על מין הסדר כזה שאנחנו נוכל גם להעביר את המצוקות שמגיעות אלינו, מה שאתם מודיעים לנו, ומשרדי ממשלה שרוצים לעזור ולפעמים ככה מפספסים כי רואים את התמונה הגדולה, אבל לא רואים את הנקודות הפרטניות שאת דיברת עליהן, או שאנחנו מקבלים, כל אחד מאיתנו.

אז באמת אני אשמח, כבוד היושב ראש, שאנחנו נוכל גם אחרי זה לדבר איתך ולחשוב על פתרון שהוא יותר הדרגתי ומועיל לסוגיה הזאת.

תודה רבה, מנכ"ל עיריית נתניה, יש לך מה להגיד?

כן, תוספת קטנה על כל מה שאמרתי בתחילת הדיבור, כי דיברו פה על משרד החינוך ובגרויות, ואחת הנקודות שלא עלו פה, שהיא גם נקודה שחייבת להיות מטופלת, העולים שמגיעים מצרפת, במיוחד אלה שמגיעים בעל יסודי, מגיעים בכיתה י' או י"א, הם לא מסוגלים, עם כל קשיי הקליטה וקשיי השפה והתרבות השונה והמגזר הדתי שהם שייכים אליו, מצרפת למדינת ישראל, הם לא יכולים באותה נקודת זמן לעשות את הבגרות הישראלית והם עושים את הבגרות הצרפתית. הבגרות הצרפתית הזאת לא מוכרת על ידי משרד החינוך ומבחינת הרשות המקומית התלמידים האלה שעושים בגרות של צרפת נחשבים ככאלה שלא עשו בגרות, מבחינתם זה אפס ואז ברשות המקומית זה מוריד את אחוזי הבגרות כי הם לא נחשבים שם. זה גם משהו שהוא לא הגיוני. זה כן נושא שלדעתי הוועדה - - -

אם הם מגיעים עם תעודת בגרות מצרפת, היא מוכרת כאן לצורך - - -

הם לא מגיעים עם תעודת בגרות, הם מגיעים - - -

אני מבינה, אני שואלת אם הם מגיעים כבר עם תעודת בגרות, היא מוכרת על ידי משרד החינוך?

לא.

לצורך רישום ללימודים אקדמיים?

זה אני לא יודע להגיד לך. אני אסביר. ברגע שמגיע לכאן תלמיד, לא בגיל יסודי, שהוא יכול להיקלט ולעשות בגרות, הוא מגיע בעל-יסודי, יש לו את כל קשיי הקליטה עם קשיי השפה וקשיי התרבות. הוא לא מסוגל באותה עת, כשהוא בעל-יסודי, כשהוא בתיכון, גם לעשות את הבגרות הישראלית, לכן הוא עושה את הבגרות הצרפתית. הבגרות הזאת לא מוכרת על ידי משרד החינוך.

על איזה גילאים אתה מדבר?

העל-יסודי.

13, 14, 15?

ומעלה, כן.

זה מוכר. זה לא מוכר לצורך הממוצע, אבל באקדמיה זה מוכר.

זה לא מוכר על ידי משרד החינוך לכאלה שעושים - - -

יש בעיה בנראות של האחוזים העירוניים. זה נכון, אנחנו יודעים, דיברנו על זה, זה לא שהבגרות לא מוכרת - - -

הבגרות מוכרת.

סליחה, תסיים את דבריך ואז אנחנו נתייחס.

זאת הייתה רק תוספת קטנה למה שתיארתי קודם.

על הנושא הזה אנחנו נשמע מנציגת משרד החינוך, אולי אחרי יהודה מהסוכנות היהודית. בבקשה

אדוני היושב ראש, מחביב ועד לדנה, אנחנו כולנו באותה שרה. כל פעם אנחנו שומעים את אותם הדברים והבעיות הן ידועות. אנחנו במלחמה, במלחמה לא של רובים, אלא במלחמה להביא יהודים לארץ ישראל ואם הממשלה לא תעביר תקציבים רציניים לנושא של הקליטה הפגישות האלה כל פעם תהיינה והדברים האלה כל פעם יועלו מחדש. אני ציפיתי שיבוא לכאן היום נציג, לא של משרד הקליטה, משרד הקליטה ואנחנו באותה סירה, שיבוא לכאן ביוזמת יושב ראש הוועדה וחברי הכנסת, שיבוא לכאן נציג אוצר, שיבואו לכאן נציגים אחרים, אחרי דיונים שנעשו, כי מה שנאמר כאן היום, מה שאמרו נציגי ראשון לציון ורמלה ונתניה ורמת גן נאמר גם לפני מספר חודשים, אותן הבעיות. אני אומר לך, הבעיות האלה ימשיכו גם בשנה הבאה ואם אנחנו רוצים להביא עולים, אנחנו אמונים על להביא את העלייה, לא קרן הידידות, אנחנו אמורים להביא את העולים, אנחנו יודעים בדיוק על מה העולים זועקים.

צריך להבין, העולים של 2016, 2015, 2014, שונים מאותם העולים שהגיעו בשנות ה-90 ממדינות חבר העמים. זו לא עליית מצוקה, זו לא עליית בריחה, זו עליית בחירה וכאשר היהודי או זכאי העלייה, באשר הוא נמצא, הוא שוקל לאיפה כדאי לו ללכת. בפירוש כך, אני אומר את זה בצער, האם מצרפת כדאי לו ללכת לקוויבק, שמדברים שם צרפתית, וקנדה היא מדינה סוציאלית, היא נותנת הרבה דברים, האם יוצא חבר העמים, כדאי לו להגיע לגרמניה, כי באזור המזרחי של גרמניה מקבלים שם תנאים הלוואי עלינו, מפליגים, או לבוא לכאן? זו המלחמה שלנו שם.

ואתם, ממשלת ישראל צריכה לעזור גם למשרד העלייה והקליטה וגם לנו, ודרך זה גם ירוויחו הרשויות, להעביר תקציבים שייתנו מענה לנושא של חינוך, דיור, תעסוקה, מה שאתה רוצה, תשים קודם או אחר כך. בלי הדברים האלה לא נצליח להביא עולים. משרד הקליטה נותן את מה שיש לו, זה מה שהוא מקבל, זה מה שהוא נותן. הוא צריך לקבל הרבה יותר מזה כדי לעשות את החלוקה הנכונה ברשויות.

אמר מנכ"ל עיריית נתניה, ושמעת את זה גם מדימה, עיר קולטת עלייה ברשומת זה לא אומר שהיא קולטת עלייה. לרמת השרון, יש לי חדשות בשבילך, בשנת 2015 הגיע עולה אחד, מצפון אמריקה. אחד מצפון אמריקה.

אז לנתניה הגיעו 3,467 גם מבלגיה וגם מצרפת וגם מרוסיה.

תאמין לי שאני יודע, תשאל את מרים. והבחור שהגיע לרמת השרון, בערבית אומרים מיר געזאגט, מה שהוא הביא איתו משם, הוא לא צריך מאיתנו כלום.

אני מסכים איתך, הנושא פה הוא נושא מאוד חשוב לנו, מהכיוון של האוצר, המפתח והפתרון נמצא באוצר, כמובן. אז אני רוצה לשמוע - - -

רגע, אתה רוצה את האוצר לידינו, ליד נתניה?

בבקשה, מאיה, לפני שאני נותן לאוצר, תתייחסי בקיצור למשרד החינוך, בעיקר בנושא שהוא העלה. זה מוזר לשמוע על הבגרות. כשאני עליתי הייתה לי תעודת בגרות, זה מה שהיה לי, אז הכירו בבגרות מאתיופיה ואז הצלחתי ללמוד באוניברסיטה העברית. אז איך לא מכירים בבגרות של צרפת? אני רוצה לדעת.

אני אסביר, אני רק אפתח בכמה משפטים הסבר כללי איך אנחנו עובדים עם הרשויות ושיתוף הפעולה מחויב המציאות ומקדם מאוד את ההשתלבות של תלמידים עולים ושל המשפחות שלהם. החודש צריך להתפרסם חוזר מנכ"ל חדש אצלנו. בחוזר המנכ"ל מופיע פירוט של הקצאת שעות, כמה שעות מקבל כל תלמיד וזו טבלה שהיא מדורגת לפי מספר התלמידים בכל בית ספר. השעות מועברות אוטומטית לבתי הספר, בנוסף, מפני שהשעות לא מספיקות, כמו שאלכס אמר, וטווח הזמן קצר, יש הארכה של תכניות. יש הרבה תכניות, כמו שע"ל, משעולים, סל"ע, עוגן, לטובת תלמידים עולים. אנחנו עובדים עם בתי הספר, הכול ישירות לבתי הספר.

בנוסף יש כספים שמועברים לרשויות, סל קליטה, אגרת חינוך, לכל תלמיד עולה. הכסף מועבר באמצעות מערכת תשלומים של משרד החינוך לרשויות עבור התלמידים העולים. אנחנו בקשר שוטף עם הרשויות, עם כל אחת מקיימים שולחן עגול לחשיבה, עשינו את זה לא מזמן בראשון לציון, לראות את כל העולים, איך אפשר להיטיב עם ההשתלבות שלהם ולחבר אותם נכון, היינו בנתניה עם ראש העיר, היינו ברמת גן, אני מחר נוסעת לאילת והייתי ביום חמישי ברעננה. אני חושבת שהקשר עם הרשויות ועם מרכז השלטון המקומי, יושבת פה רות דיין, הוא מחויב המציאות והוא משדרג הכול.

המגשרים. יש לנו מגשרים דוברי רוסית, צרפתית, ספרדית, בני מנשה ואמהרית. למעט המגשרים דוברי אמהרית, שהם במכרז, כל השאר במצ'ינג עם הרשויות. הכוונה של המשרד והוא הודיע את זה, זה היה בפרסומים בעיתונות, היא להפוך את המגשרים להיות עובדי הוראה, בטווח של ארבע שנים. בינתיים כל העבודה היא במצ'ינג עם הרשויות, יש לנו ברמלה מגשר דובר ספרדית, והמגשרים באמת משדרגים את העבודה.

מה שהעלה מנכ"ל עיריית נתניה זה החישוב של זכאות לבגרות שרואים על העיר. ברגע שיש תלמידים שמגיעים החל מכיתה י"א שאנחנו מבינים שקשה להם להשתלב במערכת החינוך ולהצליח בבחינות בגרות, יש חמישה מוסדות של החינוך ההתיישבותי שמלמדים לקראת בגרות בצרפתית. התלמידים האלה רשומים בנתניה, זו עיר המגורים שלהם, אבל החישוב של הזכאות לבגרות הוא מחוץ לעיר וזה לא נחשב בעיר עצמה. אני יודעת שהיינו עם המשנה למנכ"לית, עם סמנכ"ל בכיר ברשות, ראש העיר העלתה את זה ובודקים איך ניתן פה לסייע. זה לא שהבגרות הצרפתית לא נחשבת, האחוז לא מחושב על העיר. זה מוריד את אחוזי הזכאות של העיר.

זה לא תקין, הם לא אזרחים סוג ב'.

ודאי שלא.

לכן הם צריכים להיכלל באחוז העירוני. אם הם זכאים לבגרות, אז הם צריכים - - - זו בדיוק הבעיה שהעליתי, זה לא תקין. את זה משרד החינוך צריך לשנות.

זה בבדיקה. אני לא יודעת אם זה משרד החינוך אפילו.

יש תכנית לשנות את זה?

אני יודעת שהבטיחו לראש העיר, אני אבדוק את זה.

זה אבסורד. כי באופן פרטי אותו תלמיד לא נפגע מזה, הוא מתקבל להשכלה גבוהה פה בישראל.

בוודאי.

אז מה הבעיה לחשב את זה באחוז?

זה צריך להיות מחושב על נתניה ולא חיצוני. אלה תלמידים שהם מחוץ לעיר, הם לא לומדים בנתניה. הם לומדים בכפרי נוער, מחוץ לרשות.

אדוני היושב ראש, בגרות צרפתית, למשל, נעשית במקווה ישראל. ילדים מנתניה נוסעים למקווה ישראל ויש שם בית ספר שמעניק להם תעודת בגרות של ממשלת צרפת. עם אותה תעודת בגרות הוא יכול ללכת לאוניברסיטה, אין לו שום בעיה, ואם הוא בגיל המתאים הוא גם יקבל ממשרד הקליטה את מינהל הסטודנטים. אבל הוא לא נחשב ברשומות של העיר ופה הוא נפגע. הילד לא נפגע, העולה לא נפגע.

נתניה נפגעת פעמיים. פעם ראשונה בזה שהיא לא מוגדרת כעיר עולים, פעם שנייה זה שהיא גם מקבלת, גם משקיעה, גם מוציאה והאחוז שלה כעיר יורד. אלה שני האבסורדים הלא תקינים, זה מה שאני מעלה.

אתה צודק ואנחנו צריכים לטפל בנושא הזה. לא ייתכן שדבר כזה קורה במדינה מתוקנת. זה לא יכול להיות. צריך לתקן את הדברים האלה. בבקשה ניתאי, עולה מצרפת.

בוקר טוב, תודה. אני ניתאי קמרון, אני ממועצה אזורית עמק חפר, אבל כרגע זה לא מתוקף הכובע הזה, פשוט מזה שאני עולה חדש בעצמי, חייל בודד, עבדתי במשרד הקליטה, עבדתי עם פרויקטורים והנושא קרוב ללבי.

יש שמועה כרגע בקרב מקבלי ההחלטות שכבר היו ישיבות בדיון. הרי אם לא זה חודש מאז 51' אין בזה משהו חדש והיו ישיבות בנושא כבר בין משרד הפנים, משרד הקליטה, ראשי הערים היו באותם דיונים, גם משרד האוצר. באותן ישיבות החליטו שהחל מהתקציב הבא כל יישוב מעל 20,000 איש, זאת אומרת כל עיר בארץ תוגדר כעיר קולטת עלייה והיא תקבל תקציב לפי מספר העולים שנמצאים באותה עיר. אם ראש העיר מנתניה הייתה באותם דיונים, אם היא יודעת שבתקציב הבא עוברים תקציבים, למה לסגור עכשיו את כל הענפים? הפרויקטורים יחזרו עוד ארבעה חודשים? מה יגידו עכשיו לתלמידים באולפן, 'תחזרו עוד ארבעה חודשים, כשהתקציב עובר'? אני מבקש שיבררו את הסיכום של אותן ישיבות, שתעיין בהם, בבקשה.

תודה. על השאלה הזו בנושא נתניה, בכלל בעניין ההגדרה של קולטת עלייה, אנחנו צריכים להיכנס חזק בנושא הזה. אני מתכוון לקיים דיון משותף עם ועדת הפנים וועדת העלייה והקליטה, אני הולך לדבר עם יושב ראש ועדת הפנים בנושא הזה ואנחנו צריכים להיכנס חזק בנושא. מי שלא מגיע לו, צריך לבטל, מי שמגיע לו, צריך לתת לו וכך צריך לתקן את המצב.

נשמח שתזמינו אותנו, נבוא עם כל הנתונים.

אנחנו נזמין אתכם.

רק ברשותך הבהרה קטנה. זה לא ההגדרה של ערים קולטות עלייה, ההגדרה היא ערי עולים. עיר קולטת עלייה זה עיר שיש לה אפשרות למנות סגן נוסף. יש הבחנה בין שתי ההגדרות האלה.

עיר עולים לפי חוק הפיטורין, 1938.

נכון, עיר עולים היא לעניין הטבה בארנונה ועיר קולטת עלייה היא לעניין מינוי נוסף של סגן ראש העיר.

בסדר גמור. אנחנו נבדוק את כל ההיבטים המשפטיים, נבדוק את הכול ו - - -

מחר יש דיון בנושא הזה.

מחר יש דיון בוועדת הכספים מ-10:00 עד 11:30 בערים קולטות עלייה.

אנחנו נשתתף בזה גם. אנחנו רוצים לשמוע מנציגת האוצר, בבקשה, את שמעת את כל הטענות בעניין הזה, בסופו של דבר המפתח הוא הכסף והכסף לא מגיע לאנשים שמבצעים את העשייה הציונית בקליטת העלייה. אנחנו נשמע מה את אומרת בעניין זה.

כששמעתי את הדיון רשמתי לעצמי ארבע נקודות, אם אני יכולה לחלק, שעלו כאן. הדבר הראשון זה ערי עולים. אני רגע רוצה לשים את זה בצד, מדובר בסוגיה סבוכה. יכול להיות שהאוצר מסכים אפילו עם חלק מהטענות שעלו כאן, זו סוגיה שיש עליה בג"צ, יש עליה גם דיון מחר בוועדת הכספים והיא נדונה גם בין משרד הפנים למשרד האוצר. זה נורא מאוד סבוך, שגם מתקיימים עליו דיונים רבים. זו סוגיה אחת שראיתי שעלתה כאן.

דיברו כאן על אופן התמיכה ברשויות המקומיות, רוצים שזה יהיה שונה מעמותות. דיברו על האורך של התכניות, על תקופת הזכאות, של ממתי, ודיברתם גם על גובה התקציב. אז גובה התקציב, באמת זה לא החלטה של בן אדם אחד, בסוף יש מגבלת תקציב, זה גם סדרי עדיפות אבל גם מגבלה אמיתית שנמצאת בכל תחום במדינת ישראל. הדיונים מתחילים עכשיו ואני מקווה שבסופו של דבר נצליח לבטא את סדרי העדיפות כמו שבאמת הם צריכים להתבטא.

פה אני רוצה לדעת, מי קובע את סדר העדיפות. אתם מתייעצים כשאתם קובעים סדרי עדיפות.

לא אנחנו, הממשלה קובעת את סדרי העדיפות ומביאה אותם לכנסת, כך נקבע גובה התקציב.

האם יש התייעצות עם האנשים בשטח שעושים את העבודה, כמו ראשי ערים, מנכ"לים ו - - -

תהליך התקציב הוא תהליך קבוע שמתחיל עכשיו, אגב, שאנחנו רואים קודם כל מה הטייס האוטומטי, אחר כך מדברים על סדרי עדיפות, אנחנו צריכים גם להתכנס למגבלה מסוימת. זה התהליך הקבוע. אני מציעה שלגבי - - -

למיטב ידיעתי עם ראשי הרשויות אף אחד לא מתייעץ.

אני חושב שיש פה תהליך פגום. אני אגיד לך למה אני שואל את השאלה הזו. השרים, אם אין להם את המידע מהשטח, איך הם מקבלים וקובעים סדר עדיפות בישיבת הממשלה. צריך להיות איזה שהוא מהלך מלמטה לשרים, אינפורמציה. אני רוצה לדעת מי נותן.

סליחה, אדוני, לשרים יש, כל שר יודע מה שיש לו, כל שר יודע, יש את אנשי השטח שלו, כל שר מברר את כל הנתונים שלו ואת כל מסגרת התקציב שהוא מבקש, הוא יושב עם אגף התקציבים, הוא יושב ביחד ומתדיין איתם. זה לא התפקיד של אגף התקציבים. זה התפקיד של כל משרד וכל משרד עושה את העבודה שלו.

הבנתי, אז אני מגיע לשאלה הבאה, האם משרד הקליטה, בשבילי זה הכתובת בעניין קליטת עלייה, כמובן גם משרד החינוך בתחום החינוך, כמובן גם משרד השיכון בתחום השיכון, בבריאות, כך זה הולך, אבל אני שואל, אם אותם שרים, כשהם מקבלים את המידע, כשהם באים לממשלה בקביעת סדר עדיפות בתקציב האם משרד הקליטה, למשל אתה פה, אני שם עליך, האם אתה התייעצת וקיבלת נתונים מהשטח, מהרשויות המקומיות, מהמנכ"לים, מאנשי מקצוע מה צריך ומה הסכום שצריך ואיזה פעילות יש כדי שהשר יידע לקבוע את סדר העדיפות?

התשובה היא כן ואני אפרט את זה בתשובה שלי.

הבנתי. אוקיי, תמשיכי.

אני רק אסיים. לגבי שתי נקודות של אופן התמיכה ברשויות והאורך של הרשויות. שמעתי את הנאמר כאן, אני כן מציעה שאנחנו ניכנס לדיונים עם משרד הקליטה לקראת התקציב הקרוב ונראה מה מבין הטענות כאן אנחנו יכולים לתקן כבר בתקציב הקרוב, כמובן בהתאם להחלטות מדיניות של השרים ושל הממשלה.

תודה.

אדוני היושב ראש, רק התייחסות קצרצרה בעניין הזה, גם מתוך ניסיון וגם מתוך אחריות. מאוד חשוב להבין, אני לא מופיע פה כעורך דין של אף אחד, אבל אני פשוט מכיר, הסוגיה של קליטה בקהילה זאת סוגיה מאוד מאוד מאוד מורכבת. כמו כל דבר כמעט, אלה נושאים מאוד עדינים, מאוד קשה להכניס את הכול לטבלאות האקסל המפורסמות שיודעות להתייחס לכל דבר ולכל עניין, כי ברגע שרוצים להכניס את הכול לאיזה שהוא סוג של טייס אוטומטי באופן מיידי זה מקפיץ כל מיני חריגות והחרגות כי יש הבדל אדיר בין איך העולים נקלטים בנתניה, איך הם נקלטים בירוחם, איך הם נקלטים בקצרין ואיך הם נקלטים בתל אביב. זה מה שתמיד עמד באינטראקציה הפנימית של משרד הקליטה, בטח גם מול משרד האוצר, כי למשרד האוצר, מטבע הדברים, הרבה יותר נוח שהדברים נכנסים לטבלאות אקסל נורא ברורות ואז עוברים לנושא הבא.

אני לא אומר שחס וחלילה משרד האוצר מתייחס לזה כביכול באיזה שהוא סוג של - - - זה מורכב מאוד ולכן צריך לאפשר גם לעשות את זה בצורה מאוד מאוד מושכלת, למשרד הקליטה יש המון המון ניסיון בתחום והם דווקא מחוברים לשטח מצוין. צריך לראות איך בונים את זה בצורה חכמה כדי שההחלטה בנושא של תקצוב דיפרנציאלי לא תייצר אחר כך בלמים בביצוע בשטח ואז יקומו כל הרשויות ויגידו 'אוה, שכחתם את זה ושכחתם את זה ושכחתם את זה'.

בסדר, אבל פה מה מורכב? אני לא רואה את המורכבות. יש פה ראשי ערים והם מתמודדים יום יום מול העולה, שם בשטח, הם יודעים מה צריך לעשות כדי שהילד הזה שיוצא אחרי צהריים, תהיה לו מסגרת, אני נותן דוגמה, הקשיש הזה שמסתובב, שתהיה לו מסגרת. הם יודעים בדיוק מה צריך, אז מה מורכב שמנכ"ל משרד הקליטה מתייעץ עם נגיד למשל המנכ"ל של עיריית נתניה והוא מקבל ואז יהיה לו קל מאוד להמליץ לשר שלו לקבוע את סדר העדיפות. זהו זה.

אז לא מתייעצים איתנו.

זה כל העניין, זה צריך להיות בוטום אפ, צריך לבוא מהשטח. זאת הבעיה. אני לא רואה את המורכבות של העניין הזה. בבקשה, אדוני המנכ"ל.

תודה, אדוני היושב ראש, תודה לחברי היקר דימה, ברשותך. אני רוצה להתחיל מהיסוד וזו התשובה מיד אליך, אבי, שאתה אומר שלא מתייעצים איתך. קודם כל זה לא נכון, אנחנו עובדים איתכם ביחד, אנחנו עובדים איתכם ביחד בוועדת היגוי משותפת, אנחנו בוועדה משותפת, כל התכניות שאתם מגישים אותן, כל התכניות שאנחנו מעבירים לכם וכל הפידבקים בינינו לביניכם, יש בינינו לביניכם עבודה משותפת, תמידית, באמצעות מנהלת המרחב, באמצעות מנהל מחלקת הקליטה שלך, ביחד עם מנהל המחוז שלנו. אנחנו עושים עבודה משותפת תמידית, אנחנו עושים עבודה משותפת איתך, אנחנו עושים עבודה משותפת עם כל רשות ורשות.

אני חייב להגיד לכם דבר מאוד פשוט, על זה אי אפשר להתווכח. גם יותר מזה, גם בעבודה שלנו מול הרשויות, גם בתכניות הקליטה שאנחנו מפעילים מול הרשויות, שהן מאוד מאוד מורכבות, וצודק בזה דימה כשאמר מורכבות, כי אי אפשר לתת מענה לכל דבר ודבר. אפשר לנסות לתת כמסגרת עד כמה שזה ניתן בכל דבר מענים, אי אפשר לתת מענה לכל דבר שעולה ועולה ואנחנו מפיקים לקחים וכל שנה אנחנו מתקנים. לדוגמה השנה, לפני שיצאנו לקול קורא בנושא של תמיכות לעבודה מול הרשויות שלושה חודשים אנחנו בדקנו את עצמנו. שלושה חודשים קיבלנו נתונים מהשטח, שלושה חודשים עברנו על הנתונים, שלושה חודשים התדיינו בינינו לבין עצמנו מה הכי טוב, לאיזה קבוצות אנחנו רוצים לתת. אנחנו משרד ממשלתי, עובדים עם מסגרת תקציב, גם אם אגף התקציבים הולך איתנו לאורך כל הדרך, ותודה רבה, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם אגף התקציבים, אבל בכל זאת בשורה התחתונה יש מסגרת תקציב שממשלת ישראל מחליטה עליה ואנחנו עובדים לפיה. במסגרת התקציב הזאת אנחנו ישבנו שלושה חודשים לפני שיושב פה ולדימיר, שהוא ארגן את כל העבודה הזאת, לפני שיצאנו לקול קורא לנושא של תמיכה ברשויות אנחנו עבדנו שלושה חודשים בהכנה ובבדיקה.

הנקודה המכרעת שעשינו בנושא הזה של עבודה מול הרשויות, קודם כל הצלחנו להכניס את זה ביחד עם אגף התקציבים, הצלחנו להכניס את זה בבסיס התקציב. בבסיס התקציב שלנו נמצאת כל העבודה שלנו מול הרשויות.

הכנה ובדיקה עשיתם מול הרשויות המקומיות, בשיתוף פעולה?

אנחנו עושים בדיקה מול כל רשות, יש לנו אנשים שלנו בשטח.

אז איך הם אומרים שאין שיתוף פעולה?

הרשה לי, אני לא הפרעתי לאף אחד - - -

לא, שמענו מהדיון, אני רוצה שתתייחס.

אדוני היושב ראש, כל רשות ורשות, תכניות העבודה של קליטה בקהילה הרשויות חותמות על תכניות עבודה - - -

הן מגישות את התכניות.

בלי זה לא ניתן לעשות את זה.

הן מגישות את התכניות. אנחנו מקבלים את התכניות מהרשויות. כל רשות מגישה את התכניות בוועדת ההיגוי, בראשות יושב ראש הרשות, יושב ראש ועדת ההיגוי זה נציג הרשות, העובד שלנו הוא נציג שלנו בוועדת ההיגוי ברשות המקומית, שיושבת ובודקת את התכניות. שנבין, הפוך, הרשות היא זאת שמגישה את התכניות. זו נקודת המפתח. נקודה שנייה, אנחנו הכנסנו את זה בבסיס התקציב - - -

גם תכניות ש - - -

סליחה, אני הפרעתי לך?

לא, אבל אני רציתי לציין משהו לגבי ועדת ההיגוי.

אז בבקשה ממך, תני לי, אחר כך אני אענה על כל השאלות האלה.

הוא יסיים ואחרי זה אני אתן לכם.

שמעתי אתכם בקשב רב, בבקשה תואילו לשמוע מה שיש לי להגיד. אנחנו ישבנו בצורה ברורה, הכנסנו את זה בדיוני תקציב, היו לנו דיונים ארוכים ובסוף הכנסנו את כל תקציב הרשויות בבסיס התקציב. כשהכנסנו את זה בבסיס התקציב היה לנו מצוין, אנחנו אמרנו שאנחנו נצא והקמנו גם ועדה פנימית, דימה, ברשותך, במשרד, אנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים לבדוק את עצמנו, אם בשנת 2017 אנחנו נעשה את זה ביחד, במסגרת תמיכה או במסגרת רכש. אנחנו עשינו עבודה גם עם מרכז השלטון המקומי, אנחנו ישבנו ביחד במרכז השלטון המקומי ושמענו את העמדה של מנכ"ל מרכז השלטון המקומי בנושא הזה. יש לכאן ולכאן, יש פלוסים ומינוסים בכל דבר ודבר, אנחנו כרגע לומדים את הסוגיה לקראת 2017.

אלא מאי? וזו הנקודה המכרעת כרגע, למה עכשיו אנחנו יוצאים לביצוע? יש לנו תקציב, יש לנו את הכול ועכשיו אנחנו יוצאים לביצוע, למה? כי אנחנו צריכים למצוא מקור תקציבי. יש עדיין בוועדת הכספים, למרות שאגף התקציבים העביר את כל הבקשה להעברת עודפים למשרדי הממשלה בוועדת הכספים, אנחנו מחכים עדיין ל-80% מהעודפים שלנו של שנה שעברה שהם צריכים להתקבל ולא מתקבלים. באותו רגע שעד היום, אנחנו כבר ב-6 ביוני היום 2016, עוברים מחצית שנה ועדיין לא קיבלנו את העודפים, משמעותו שעל כל 10 שקלים שאנחנו צריכים להוציא אנחנו צריכים למצוא מקור, אנחנו צריכים למצוא בן ערובה. כי באותו רגע שיש לנו עודפים, העודפים לא מגיעים, אנחנו נמצאים בתת תקצוב, ובאותו רגע שאנחנו נמצאים בתת תקצוב, על כל פרויקט שאנחנו עושים אנחנו צריכים חס וחלילה אם מחר לא יגיעו עודפים, מה יקרה עם ההתחייבויות של הממשלה, יש התחייבויות במשרד ובשם הממשלה, אי אפשר לברוח מההתחייבויות, מה אנחנו עושים? אנחנו מוצאים בן ערובה.

אנחנו כבר גמרנו, סיימנו את כל בני הערובה שלנו, אנחנו עוד מעט נשים את עצמנו בני ערובה על מנת שאולי ייתנו לנו יותר כסף, אבל אני רוצה שתדעו, בבקשה מכם, תואילו בטובכם, תטפלו בנושא ועדת הכספים. אני חושב שלא רק משרד הקליטה, אני חושב שכל משרדי הממשלה, כל הנושא של העודפים מעוכב ממרץ עד היום, שלושה חודשים, זה פשוט לא נותן למשרדים לצאת ל - - - יש לנו הרבה מאוד תכניות לצאת ולא יוצאים. הרבה החלטות שאנחנו יצאנו בקול קורא מעוכבות, לא יכולים לבצע, אנחנו עומדים כרגע בפני החלטות מאוד מאוד רציניות למצוא מקור תקציבי לנושא הזה.

אז קודם כל שנדע, זאת תמונת המצב והיא לא קשורה פה בעובדי אגף התקציבים שנמצאים פה. זה לא קשור בהם, הם העבירו את הבקשה לוועדת הכספים. בגלל שיקולים אחרים שלא קשורים לנו, לא קשורים למשרדי הממשלה, הנושא של העודפים לא עובר ואנחנו, אני כל יום בבוקר, כל יום בצהריים, כל יום אחרי הצהריים, יושב עם החשבת שלי על מנת למצוא איזה מקור בן ערובה לתת לאיזה פרויקט שאני רוצה להפעיל.

חביב, אם אתה יכול להתייחס, כי אני שומע לפעמים שאתם, משרד הקליטה, לא מסיימים את התקציב שמיועד לכם, יש עודפים וזה חוזר לתקציב, האם זה אמת? אם כן, למה?

המילה עודפים היא טעות, מדובר בהתחייבות. המושג הוא עודפים, אבל הוא לא מסביר נכון מה זה. מדובר בהתחייבות תקציבית של משרדי הממשלה, התחייבות לשלם ולא שילמו, לדוגמה כי הם חיכו לראות דוח ביצוע. את התקציב הזה צריך להעביר משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת כי תקציב המדינה על פי החוק הוא שנתי.

דו שנתי, לא שנתי.

בכל מקרה התקציב, גם כשהוא דו שנתי נקבע תקציב לכל אחת מהשנים והתחייבויות מועברת משנה לשנה. כדי להעביר את ההתחייבות משנה לשנה קודם כל אגף התקציבים צריך להכין את הפנייה, לראות מה באמת כספים שהתחייבו עליהם ומשרד הקליטה מתחייב על 100% מהכספים שלו, אין לו עודפים, זאת אומרת הכסף שלו, הוא מנצל עד השקל האחרון ואת הפניות האלה ועדת הכספים צריכה לאשר. המצב החריג שקרה השנה זה שאנחנו כבר ביוני ובדרך כלל בסביבות פברואר, אנחנו מעבירים את הפנייה וועדת הכספים מאשרת, השנה אנחנו ביוני ועדיין הפניות האלה לא אושרו. זה מה שחביב התכוון.

תודה רבה. אנחנו מנצלים את כל התקציב, אדוני היושב ראש.

יש לי עוד שאלה. אני רוצה להוסיף, בעיריית רמלה, אם אני לא טועה, נאמר שם שיש שינויי מדיניות בלי שהם יודעים, בלי להתייעץ איתם, היא ציינה דוגמה של 15 שנה - - -

דיברתי על תכנית פל"א לדוגמה, קליטה בקהילה, של שנת 89' ל-15 שנה.

כן, אני רוצה שתתייחס. תתייחס גם לפרויקטורים.

אני אתייחס לכול. אז קודם כל זאת מסגרת העבודה שלנו. קודם כל אני רוצה להגיד, שלא יישמע אחרת, אנחנו עובדים מאוד בסדר, מאוד מתואמים ומאוד בעבודה מסודרת ביחד עם כל הרשויות ואנחנו מעריכים את העבודה של כל הרשויות בכל נושא של התמודדות לא פשוטה, לא קלה, בנושא של קליטת העלייה. אז שלא יישמע אחרת, חס וחלילה, אנחנו מכירים את העבודה, אנחנו מוקירים את העבודה, אנחנו מעריכים את העבודה ואנחנו עושים עבודה משותפת ביחד איתכם ואתם עושים את זה ביחד איתנו. אז פשוט חלילה שלא יישמע אחרת, כי זה בדיוק המצב, תמונת המצב, ואנחנו עושים עבודה מאוד מגוונת, מאוד בקשר יומיומי כמעט בינינו לביניכם.

הנקודה השנייה שמועלית פה, ואת צודקת, לירון, את מדברת עכשיו על הנושא של שינויי תאריכי זכאות. את מעלה פה נקודה מאוד נכונה לגבי המשך לאותם אנשים שהיו בפרויקט בנושא של פל"א. את מעלה נקודה נכונה, אנחנו נבדוק את זה. את מעלה נקודה נכונה, ברורה ואת צודקת. אנחנו ניתן מענה לנושא הזה, אנחנו נבדוק מה יש לנו אפשרות לעשות. אנחנו כרגע נמצאים ביציאה למכרז של פל"א ואנחנו נבדוק את האפשרויות האלה ואת צודקת.

תודה רבה.

אנחנו נשמח גם להתעדכן.

בוודאי. אני מקבל את ההערה הזאת בחיוב. עכשיו, הנושא של הפרויקטורים. שוב אנחנו חוזרים לאותה נקודה שהסברתי לכם על כל הנושא, לא משנה, נקרא לזה עודפים או התחייבויות, אבל בשפת העם מה שנקרא קוראים לזה עודפים. שוב, לצערי, בגלל שלא קיבלנו את העודפים בזמן. לפני שבועיים או שלושה שבועות, אם אני לא טועה, אנחנו העברנו לכם את החוזים בנושא הפרויקטורים. זה, לטעמי, רע. לטעמי זה אפילו רע מאוד. אנחנו עשינו את כל העבודה, מוכנים לכול, אתם הגשתם את הבקשות, אנחנו מסודרים מולכם, אתם מסודרים מולנו, אתם צודקים, אבל גם אנחנו צודקים, למה? כי אנחנו לא יכולנו לבצע את ההחלטה, עד שמצאנו מקור תקציבי שיכולנו לבצע את ההחלטה ביצענו את ההחלטה.

את מעלה עכשיו את הנושא הזה, שפתאום את אומרת ש'היה לי, יש לי, שאני מעסיקה פרויקטור לעולים מדרום אמריקה ואתם כרגע שיניתם את הקריטריונים ואז אתם לא נותנים לי אותו'. גם בזה את צודקת, אבל אנחנו עובדים על פי קריטריונים. כשאנחנו יוצאים למבחן תמיכה אנחנו קובעים קריטריון, מה מספר העולים מכל ארץ שמזכה הפרויקטור. אנחנו עובדים על תקופה ראשונית, הפרויקטור אמור ללוות את העולים בתקופה הראשונית. יש מקרים חריגים שאנחנו בודקים אותם כרגע, אנחנו מוכנים לבדוק גם את הסוגיה הזאת, כי אני יודע שאתם, עיריית רמלה, עושים יופי של עבודה בקליטת העלייה, אני יודע שאתם ממש משקיעים הרבה ואנחנו ביחד איתכם מתאמים הרבה מאוד פרויקטים ואני יודע את זה. נבדוק את הסוגיה הזאת. אני לא יודע אם אני אצליח לתת לך מענה חיובי, אבל אני מבטיח לך שהנושא הזה ייבדק.

תודה רבה.

עכשיו לגב' טל, בנושא של סוכני השיווק. אנחנו ביחד, אתם ואנחנו עובדים ביחד. זה לא זה שאתם סוכני שיווק ואתם אחרים. אין מה לעשות, יש שוני בין קבוצות אוכלוסייה, יש שוני בין קבוצת אוכלוסייה שהגיעו מבוכרה, מקווקז, מרוסיה, מאוקראינה, מצרפת ומאתיופיה ומאחרים. אנחנו מנסים במשרד הקליטה לתת מענים בהתאם לקבוצות האוכלוסייה. כמו שבקבוצת אוכלוסייה מאותה ארץ יש שוני בין משפחות צעירות לבין קשישים, לבין חד הוריות, לכל קבוצה יש את רמת הטיפול בה. זה לא פשוט, אני מסכים איתך, בשורה התחתונה אתם נמצאים בחזית, אבל, וזה האבל הגדול, אנחנו מנסים ביחד איתכם, ואתם מגישים לנו את התכניות, לעבוד ביחד איתכם.

הייתה החלטת ממשלה, החלטת הממשלה שקבעה, החלטה 2446, שהתקבלה בפברואר 2015 שקבעה במסגרת עידוד העלייה משלוש ארצות, אוקראינה, צרפת ובלגיה, ונתנה להם עדיפות. החלטת הממשלה קבעה לעולים שעלו ארצה מ-1 במרץ 2015 עד 31 בדצמבר 2015. אנחנו כרגע נמצאים בדיונים לגבי המשך אותה ההחלטה. יש לנו עכשיו דיונים עם אגף התקציבים, יש לזה השלכות, על פי מדיניות שלנו אנחנו רוצים לפתוח את זה לכלל העולים. זה לא כזה פשוט, כי מדובר בהרבה תקציב ואנחנו יודעים, אדוני היושב ראש, שמעת על נומרטור פעם, נכון?

סבלתי מזה.

שמעת, בדיוק, אז אנחנו יודעים שיש לנו בעיה בנושא הזה באמצע השנה, אבל זה נמצא כרגע על שולחן הדיונים. זה נמצא במצב אבסורדי כרגע, מאוד אבסורדי, שאנשים שהגיעו עכשיו בשנת 2016 לכאורה לא מקבלים את אותם דברים כמו אלה שהגיעו בשנת 2015. זה מצב אבסורדי, זה לא טוב. אנחנו בודקים כרגע את הסוגיה הזאת, אנחנו ביחד עם אגף התקציבים נטכס עצה לנושא הזה.

יש לי מילה אחת להגיד לחברי אבי, מנכ"ל עיריית נתניה. יש לי בקשה, אנחנו איתכם בכל נושא של הדרישות שלכם. הכדור לא אצלנו, לא אנחנו אחראים על זה, גם השר שלנו, שהיה אצלכם וגם היה בדיון בכנסת, הוא אמר דברים מאוד ברורים, שאנחנו מאוד בעד לתת את ההטבות, אם נותנים הטבות צריכים לתת הטבות לערים, לא משנה עכשיו מה ההגדרה, גברתי, עיר עלייה או עיר עולים, בשורה התחתונה צריכים לתת הטבות לרשויות שקולטות עולים. אני לא יודע, דימה, אם זה נושא פטור מארנונה או לא פטור מארנונה, בשורה התחתונה יש ערים שאין בהם משרדי ממשלה ויש ערים שיש בהם הרבה משרדי ממשלה, יש פה איזה מין עיוות בנושא הזה, זה לא רק נושא של פטור או לא פטור מארנונה כי יש גם שוני, לפעמים הקימו בעיר כזאת איקס משרדים, הרבה משרדים, מחנות צבא ודברים אחרים ולפעמים בערים אחרות לא נתנו בהם, אז המבחן צריך להיות מספר העולים שהגיעו ליישוב. אנחנו תומכים בזה, אנחנו דורשים את זה, אנחנו מבקשים את זה.

יתרה מזאת, אם אנחנו כמשרד ממשלתי יכולנו להצטרף לבג"צ, אסור לנו, היינו מצטרפים גם אליכם, אבל אסור לנו. אחרי כל הפתיח שאני אומר, זה לא נכון שעכשיו אתם באים, וסליחה על הביטוי החופשי, קבל את זה ברוח טובה, ואתם מענישים את העולים, אתם סוגרים את מחלקת הקליטה ביישוב, אתם רוצים לסגור את האולפן, אתם רוצים לפטר את הפרויקטורים. זה לא נכון, אני לא רוצה להגיד שזה כמעט לא הגון, אבל אנא מכם, יש הבחנה, אנחנו איתכם ביחד, העולים לא אשמים, העולים הם גם אזרחים שלכם. אנחנו משתדלים לטפל ביחד איתכם ולעזור לעולים, אבל אנא ממך, תעביר את זה לראש העיר שלך, שהיא אישה מאוד יקרה, ותיקה ומטפלת כל הזמן בעולים, זה לא היום הראשון שלה, אנא ממך, תעביר את המסר גם לחברי המועצה, העולים הם לא בני ערובה, הם לא אשמים. זאת בקשתי אליך ברמה הכי חיובית שאפשר להגיד.

עכשיו אלכס מרמת גן. אני מסכים איתך בנושא של מימון הפעילות, אני רוצה להגיע למצב שאני בסוף שנה, לקראת ראשית שנה, אני אגיד לך מה התקציב שהולך להיות אצלך. זה אחד הדברים שאנחנו מקיימים עליו דיונים ואני מקווה שאני אצליח לעמוד בזה וזו אחת הסיבות שדרשנו שכל התקציב של כל העבודה שלנו מול הרשויות יהיה בבסיס התקציב, ככה אנחנו נוכל לחלק אותו. לא נוכל להגיד לך במדויק, אבל נוכל להגיד לך את המסגרת, נוכל להגיד לך לאיזה כיוון אתה יכול ללכת. אתה צודק לגמרי. גם אני כמנכ"ל לא יודע להפעיל תקציב אם אני לא יודע מה מסגרת התקציב שלי ואני באמצע השנה. אתה צודק לגמרי, אני מסכים איתך לחלוטין. אנחנו משתדלים לעשות את זה, אנחנו התחלנו השנה, אני מקווה שלקראת שנת 2017, איך אומרים? בעזרת ה' ובלי נדר נצליח לעמוד במשימה הזאת, זו דרישה מאוד נכונה שאתה דורש.

מאוד חשוב לדעת, גב' טל, את דיברת על נושא של סוגי טיפול בעולים, אנחנו משרד ממשלתי, אנחנו לא יכולים להיות אחראים על קרן ידידות, לדוגמה. כשבאה קרן ידידות ונותנת כסף או נותנת לאחרים זה לא בשליטתנו, זה לא לפי בקשתנו ולא בהסכמתנו, אבל אנחנו לא יכולים למנוע מאנשים וולונטריים, שיהיו מי שיהיו, שבאים ורוצים לתת כסף לאיקס עולים, לעולים האלה ולא לעולים האחרים. את צודקת, זה מפריע לנו, זה לא טוב, אני מסכים איתך, אבל חשוב מאוד שתביני, גב' טל, זה לא בשליטתנו, זה לא נתון בידינו.

אבל האם אתם כמשרד הקליטה יכולים לכנס את כל הגופים האלה ביחד, סביב שולחן אחד, בשביל שכל אחד יפעל אבל בתחום שלו, בנישה שלו, ובאמת שיהיה סל קליטה של מוצרים משלימים. שלא כל אחד נכנס לאותה הנישה בדיוק ומציע לאותו עולה סט - - -

אני מסכים איתך, אנחנו מנסים לעשות את זה, לא קלה הדרך. את יודעת את זה, כל אחד מושך את השמיכה לפי מה שהוא רוצה. אנחנו מנסים לעשות את זה, במהות אני מסכים איתך לחלוטין, זה לא טוב.

צריכה להיות הסדרה מסוימת.

עולה ליד עולה, נמצאים שניהם באולפן, אחד קיבל יותר מהשני, זה נשמע אפילו רע. הוא לא יודע מה מקור הכסף, הוא לא יודע מי האחראי שנותן לו או לא נותן לו. אתם צודקים לחלוטין, זה מה שאנחנו אומרים, אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים על מנת לצמצם.

אני רוצה להגיד עוד נקודה אחת. בכל הנושא של העבודה שלנו בכלל כמשרד, גם מול הרשויות וגם מול העולים, השנה, לצערנו, יש לנו ירידה במספר העולים. יש לנו כרגע, על פי המספר של היום, ירידה של 20% במספר העולים מול שנה שעברה. על פי הנתונים אומרים שבהמשך השנה יגיעו יותר עולים, בוא נקווה, בעזרת ה'. לכל אחד יש את הסיבות לנמק למה, אני לא נמצא בפוזיציה שאני אנמק למה, אני יכול להגיד כרגע עובדה, יש היום פחות עולים. אבל, וזה האבל הגדול, נכון כרגע שיש השנה פחות עולים, אבל יש עולים בשנה ובשנתיים האחרונות שהגיעו ועכשיו הם הגיעו לטיפול לאחר שסיימו את האולפן, לאחר שסיימו אולפן תעסוקתי, עכשיו הם צריכים לקבל את הטיפול בהכשרה וביזמות ובתעסוקה ובמקצועות ובנושא הדיור ובכל הדברים האחרים. זאת אומרת העבודה שלנו בנושא הזה לא עובדת על מספר עולים שיגיעו עכשיו או לא יגיעו עכשיו, כי זה רצף טיפולי עד שהעולה, ואתם יודעים את זה, לא צריך לספר לכם את זה, מתחיל לסיים ולהגיע להיות כמו כל אחד מאיתנו, להגיע לקליטה נכונה ולהיקלט בתוך החברה, עד כמה שזה ניתן בקליטה קלה וקליטה מהירה.

אני מבטיח לכם דבר אחד, אנחנו נמשיך לעבוד ואם יש צורך לחדד יותר ואם יש צורך להנחות יותר, אם צריך לעשות יותר שיתוף פעולה איתכם אנחנו נעשה איתכם. אנחנו פתוחים, אנחנו קשובים, מאוד אכפת לנו ואתם יודעים את זה, ואתם יודעים את זה מהנציגים שלנו בשטח ואתם יודעים שהעבודה שלנו איתכם בשטח הדדית, אנחנו מעריכים אתכם מאוד, אתם גם, סליחה שאני אומר, מעריכים אותנו, אנחנו עובדים ביחד, יש לנו מטרה אחת, שהוא הלקוח, העולה. המטרה שלנו שאותו לקוח, העולה, יהיה כמה שיותר נכון על מנת לקלוט אותו על הצד הטוב ביותר. אני מקווה, אדוני היושב ראש, שהקפתי את הכול, ודימה רצה להגיד משהו.

תודה.

בהבזקים בלבד. אחת, מתוך ניסיון, באמת אני מצדיע לאגף התקציבים, רבקי, שאפו, זה לא מובן מאליו לשבת בוועדת העלייה והקליטה מההתחלה של הישיבה עד הסוף, זה מצביע על יחס של חשיבות ויחס של כבוד גם ליושב ראש וגם לנוכחים כאן. באמת שאפו.

דבר נוסף, בכובע של יושב ראש ועדה במרכז לשלטון מקומי. אדוני היושב ראש, הסוגיה של תשלומי הארנונה של משרדי הממשלה לרשויות המקומיות זו סוגיה שלא קשורה לעיר קולטת עולים, לא קולטת עולים, לא קולטת אף אחד, זו סוגיה של היגיון אלמנטרי, כי זה לא נעשה לשם שמים. הרשויות מספקות שירותים בלי לבדוק אם זה משרד ממשלתי או זה משרד פרטי. הסוגיה הזאת חייבת לקבל ביטוי ולא צריך לכרוך את זה בעניין של קליטת עולים.

בעניין של קליטת עולים צריך להיות ברור לחלוטין שרשויות שמתמודדות עם קליטת עולים צריך לראות איך משרד האוצר, או משרד ראש הממשלה, או אני לא יודע, צריכה לבוא אמירה מאוד ברורה שבאה ואומרת, ואנחנו דיברנו על זה שנים רבות, קליטת עולים זה מנוע צמיחה, נקודה. לא משנה כרגע גיאוגרפיה, לא משנה שום דבר, זה מנוע צמיחה אדיר, שלב אחד במסגרת רשויות מקומיות, שלב שני, הרבה יותר חשוב, במסגרת כלכלת המדינה, חד משמעית. זה שיש קבוצות עולים שאולי המדינה צריכה להשקיע קצת יותר זה יבוא על חשבון על יצירת תפוקות אדירות מקליטת עולים.

רק דוגמה אחת אני אתן, היום למדינת ישראל לייצר רופא עולה, יחידה אחת, רופא אחד, משרד הקליטה מצליח לעשות את זה בשנה אחת תמורת 300,000 שקל כל הסוגיה. עולה חדש מצרפת, מרוסיה, מכל מקום, שהוא מגיע עם תואר רופא, תוך שנה, על חשבון מדינות אחרות, תמורת כסף מאוד מאוד קטן יכול לייצר פה פתרונות אדירים. ואני לא רוצה להיכנס כרגע לסוגיות שקשורות להנדסה ורופאים ומורים ומה שאתם רוצים. זו סוגיה כלכלית לכל דבר ועניין. אני הייתי מאוד שמח אילו משרד האוצר היה מתייחס לזה באופן שכזה והיה יכול לייצר קופה נוספת לעודד רשויות לקלוט עולים וכבר תחליט הממשלה אם היא תעשה את זה כתקציב תוספתי למה שמשרד הקליטה יודע לתת או במסגרת משרד פנים דרך כל הסוגיות של תמיכות כאלה ואחרות, שזה בהחלט אפשרי לעשות.

הסוגיה השלישית זו בקשתי למשרד הקליטה. בשלטון המקומי קיימת ועדה לקליטת עולים, זאת ועדה שיש לה נציגים מרשויות, היא עובדת בצורה מאוד מסודרת. אני בהחלט מתחבר לאמירה של עמיתיי, נכון יהיה אם בפורום שידון על שינויי קריטריונים או שינויים כאלה ואחרים לתקצוב בצורה אולי אחרת, שיהיו הנציגים של הרשויות המקומיות, באמצעות המרכז לשלטון מקומי. יש קשר אדיר ומצוין ומקצועי וזה יכול לעזור. ואז, בדיוק כמו שאומר אדוני היושב ראש, זה באמת ישלים את הפער שקיים.

אתה צודק.

כי נכון הוא שמשרד הקליטה יקיים דיונים לא בתוך עצמו, אלא הוא יכניס פנימה את השותפים העתידיים שלו, שזה הרשויות המקומיות. תודה רבה, אדוני היושב ראש.

בסדר גמור, אני חושב שזה דיון מאוד חשוב.

אסתר, ממועצת ארגוני העולים.

תודה רבה. אנחנו יושבים כאן ואני רוצה לחזק את מה שהמנכ"ל אמר, עיריית נתניה, בבקשה לא לאיים, לא על העובדים ובטח לא על העולים. יש עכשיו כתבות שמסתובבות בכל השפות שכבר אתם סוגרים את השירותים. המאבק שלכם צודק ואנחנו באמת תומכים בו והוא נכון והוא הכי הגיוני, אבל לא על חשבון העובדים, בטח לא על חשבון העולים החדשים שעכשיו שומעים ועכשיו יגיעו בהמוניהם בחודשי הקיץ ואין אולפן, אין שום דבר. איך אפשר לעשות דבר כזה? איך אפשר לצאת בהכרזה כזאת? אנשים פשוט לא מבינים והם חסרי אונים. אנא מכם, אני לא יודע כמה הדיונים האלה ייקחו, לא יודעת אם יש דיונים, או כבר היו, כבר הייתה החלטה, לא הייתה החלטה. זה לא יכול להיות האיום הזה על הראש של העולים ושל העובדים.

אני ראיתי כאן את החוברת של משרד הכלכלה. אם אנחנו כאן בפורום של גם משרדי ממשלה, אני רוצה לברך את מנכ"ל המשרד והוועדה להסרת חסמים שהוא מוביל אותה ובזכות זה יש תוצרים שרואים אותם, טיפין טיפין, אבל יש תוצרים גדולים יותר ששומעים עליהם, כמו הנושא של רופאי השיניים, שזה לכלל העולים, דרך אגב, זה לא רק לצרפתים, זה לכל העולים מכל המדינות. זו חוברת שתורגמה לארבע שפות כדי להנגיש את המידע בכל הקשור לרישיון ולרישום מהנדסים ואדריכלים שעד כה לא היו מתורגמים בשפות אלה. אז אנחנו בימים הקרובים ממשיכים לעבוד ואני מקווה שיוספו בדיונים של הוועדה עוד מקצועות אחרים שאנחנו צריכים לדון ולעבוד עליהם. אז שני המסרים, בבקשה מכם, באמת. תודה.

אדוני היושב ראש, אני ממש מסרב להאמין, אני אומר את זה לחברי מנתניה, שנתניה אלופת קליטת עולים, שרובנו לומדים, אני חושב שזה יותר מסר, העברת מסר מאוד חד וברור שנתניה מבקשת עזרה. אני מסרב להאמין שראש עיריית נתניה, מרים האגדית, ועיריית נתניה האלופה בקליטת עולים תפגע בעולים במאבק שלה. אני מסרב להאמין, צריך להתייחס לזה כמסר, אבל צריך להרגיע את העולים, זה בעיקר בגלל חוסר הבנה, בעברית אולי. אני לא מאמין שעיריית נתניה תפגע בעולים, אין אופציה כזאת, פשוט אין אופציה כזאת.

החומרים וההודעות הגיעו לכל העולים בכל השפות, זה פשוט וברור, הכותרות ברורות ומדברות בעד עצמן.

אני רוצה להגיד שאני לא רציתי לגרור את הדיון בנושא נתניה כיוון שנושא הדיון כולל את כל הרשויות המקומיות, אבל בנושא נתניה ספציפית אנחנו מקיימים דיון.

בנושא נתניה ספציפית, רק להבהיר, חד משמעית זה לא נגד העולים, אנחנו מחבקים את העולים, הבג"צ הוא נגד המדינה. אני יודע שהמדינה - - -

תעשו את העבודה, אבל לא מתחת לזרקורים.

שמעתי אותך, יש לי מספיק יועצים והם לא פה. שמעתי אותך, תודה. אנחנו יודעים שהמדינה אמורה להגיב עד אמצע אוגוסט לעתירה הזאת. שמעתי את כל מה שנאמר פה, אני אעביר את המסר לראש העיר. אנחנו לא נגד העולים, אנחנו בעד העולים, הבג"צ הזה הוא רק לתקן איוולת שהמדינה יצרה.

נכון, צריך לתקן.

בנושא הזה כולנו איתכם, אין מחלוקת, אבל עד אז לא צריך להפסיק את השירותים לעולים, לא להפוך את העולים לבני ערובה. זו הדרישה ואנחנו נקיים בשבוע הבא דיון מעמיק בנושא הזה.

בבקשה, אדוני, מיכאל בן הרוש. בבקשה, ואז אנחנו עוד מעט מסכמים את הדיון.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה שנתן לי את רשות הדיבור. אני ביקשתי את רשות הדיבור אחרי ששמעתי את אדון יהודה מהסוכנות ואת מנכ"ל משרד העלייה והקליטה ואמרתי שחובה לדבר, כי, רבותיי, אנחנו מדברים כאן בעם ישראל ובמדינת ישראל, קיום מדינת ישראל. אני הגעתי לישיבה הזו לאחר שהייתי בישיבות על הנושא הפלסטינאי והגעתי למסקנה שאם לא יהיה פה רוב יהודי בעוד 15 שנה המדינה הזו לא תתקיים. שני דברים יכולים להביא את הרוב היהודי, זה עלייה גדולה וילודה גדולה. אני מדבר בנושא המקרו, כי זה הנתון שיהיה בעוד 15 שנה, לא יהיו כאן מספיק יהודים הרוב הערבי יגבר עלינו ואנחנו נאבד את המדינה. אז לתשומת ליבכם, כולכם שמטפלים בנושא של הקליטה, זה חשוב מאוד לרכז את כל הנושא של הקליטה במשרד הקליטה ולא משרד החינוך ולא משרד הפנים.

אני שומע כאן דברים שאני חושב שאני אולי בשנות ה-50. היום יש הרבה מחשבים, היום יש הרבה אפשרויות לנתב את הדברים בצורה מדויקת וכפעיל של כולנו וכאחד שאכפת לו ממדינת ישראל, אני לא עליתי עכשיו, עליתי ב-48', חשוב לי מאוד שתהיה עלייה גדולה לארץ ישראל. עכשיו הוקמה עמותת גג לעולי צרפת, עמותת קעליטה, יש להם הרבה רצון להביא 30,000 עולים. בבקשה, תתמכו בהם, תנו להם את כל הכוח ואת כל האפשרות להביא את העולים האלה לארץ ישראל. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני. אני מסכם את הדיון ואני מתחבר גם לאדוני שדיבר עכשיו, שהעלייה היא אחד מאבני היסוד של מדינת ישראל. עליית יהודים לארץ ישראל זה מה שיחזק את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולכן חשוב לנו לשים את התשתית החברתית לקליטת העלייה. בפגרה אני הסתובבתי בקהילות יהודיות בארצות הברית, באירופה, ואנשים אומרים לי 'אנחנו רוצים לעלות לישראל, אבל אני מפחד שלא תהיה לי עבודה, אני מפחד שאני אהיה מובטל'. אלה הדברים שאנשים דיברו איתי. יש אנשים שכבר החליטו לעלות, אבל הם נמצאים בחרדה מהבחינה הזו. לכן חובה עלינו, גם הרשויות המקומיות, גם משרדי הממשלה, לבנות תשתית קליטה נכונה כדי שהאחים שלנו שנמצאים בגולה, שהם יוכלו לעלות ולחזור הביתה ללא חרדה. זה מה שצריך להיות המשימה הלאומית שלנו כולנו.

בנושא שקיימנו דיון, אני אקיים דיון בקרוב, בתיאום עם יושב ראש ועדת הפנים, לקיים דיון משותף בנושא ערי עולים ובהשתתפות שר הפנים. אנחנו נקיים בקרוב.

בנושא נתניה, אנחנו נקיים דיון ספציפי בנושא הזה בעניין הפסקת השירותים. אנחנו נקיים את זה בשבוע הבא, כל מי שיכול לתרום מוזמן להגיע ואנחנו נדון ואני מקווה שנצליח לשכנע את ראשי ההנהלה של עיריית נתניה שלא להפסיק את העניין. אנחנו איתם במלחמה הצודקת שלהם, שהמדינה תיתן להם תקציב, אנחנו תומכים בכל הרשויות המקומיות שקולטות עלייה, אנחנו גם נעמוד על זה שערים שמקבלים בשם העולים והם לא קולטים עלייה, נעמוד על זה שהתקציבים האלה יעברו לרשויות שהם אלה שקולטים את העלייה.

אני מאוד מודה לכם שהשתתפתם פה ואנחנו נמשיך לדון ונביא את השינוי המתבקש על מנת שנוכל לקלוט את העולים החדשים. תודה, אדוני המנכ"ל, שהשתתפת בדיון, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.