הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 227

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט' באייר התשע"ו (17 במאי 2016), שעה 10:00

תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134) (הוראת שעה), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

אורי מקלב

יעקב פרי

חן בר יוסף - מנהל מינהל הדלק והגז, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

יהודה גסנר - מנהל תחום הנדסה דלק, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

נחום יהושע - כלכלן ראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אפרת גל-נוי - לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רן סלבצקי - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

גיא לסט - מרכז בכיר, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

דוד אסף - מנהל תחום סביבה בתעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

רן כהן - מרכז בכיר כימיה ונפט, משרד הכלכלה והתעשייה

אשר אלברג - ראש אגף תפעול, דור אלון טכנולוגיות גז

יריב גרץ - סמנכ"ל יח' עסקית דלקים, בתי זיקוק לנפט, בזן חיפה

עינת קליין - עו"ד, בתי הזיקוק לנפט, בזן חיפה

רותי שרון - מנהלת יחידה מסחרית דלקים, בתי זיקוק לנפט, בזן חיפה

עמירם גרובייס - ד"ר, כימאי ראשי, פז בית זיקוק אשדוד

מלאכי אלפר - מנכ"ל, בתי זיקוק לנפט אשדוד

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

לאה ורון

אתי אפלבוים

תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134) (הוראת שעה), התשע"ו-2016

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על-סדר היום: תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134) (הוראת שעה), התשע"ו-2016.

היום יום שלישי, פעמיים כי טוב. אני שמח לפגוש את החבר שלי אלפרט, אנחנו הרבה שנים יחד.

גברתי מנהלת הוועדה, גברתי הרשמת, הדובר, חבריי חברי הכנסת. האמת שאני מאוד התגעגעתי לעבוד. רצינו לעבוד יותר בפגרה יותר ולא אפשרו לנו.

נגיש קובלנה לוועדת האתיקה.

לבקשת משרד האנרגיה אנחנו מזמנים דיון דחוף. למערכת הממשלתית יש כללים משלה לגבי דחיפות. מחכים אחרי הדקה התשעים, מחכים ומחכים, מגיעים לדקה התשעים, מחכים ואז אומרים שזה דחוף.

אם אלה לא היו דברים דחופים – מה הסיבה? מה, אני עובד אצל מישהו? אנחנו צריכים לשרת את הציבור. אני אומר זאת לא רק כלפי המשרד שלכם. גברתי, לאחרונה הייתי מרצה אורח בפני היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה והפרקליטות ודיברתי על מערכת היחסים. גם אם הם לא מתכוונים לזה, יש איזה סוג של זילות וזלזול, כך זה נתפס, בין המערכות. מה שחשוב לנו ולמערכת לא חשוב לממשלה ומה שחשוב לממשלה, אנחנו חייבים שיהיה חשוב גם לנו. זה לא עובד כך.

אני אומר את הפתיחה הזאת כי הדדיות כשמה כן היא. בכל הכבוד, יש רשימה של נושאים לא פחות חשובים שלמשרדים אחרים היה חשוב להביא. פה אנחנו דנים כיוון שפג תוקפו של העניין הזה. אני אומר את זה לא כאזהרה כי אנחנו, לפחות, מתחלפים. ממילא הוא הולך עוד מעט, תהיה אחדות או לא תהיה אחדות. לפחות לפרוטוקול, מוסרית, אנשי משרדי הממשלה הם הכי טובים שיש. זאת איננה קלישאה.

לכן אני משוכנעת שהדברים שלך כן נופלים על אוזניים קשובות.

אנחנו בתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134) (הוראת שעה), התשע"ו-2016.

מי מציג את התקנות?

אני מנהל מינהל הדלק והגז, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

אני אתן הסבר עקרוני. התיקון המבוקש בתקנות האלה הוא תיקון זמני בתקן של מוצר שהתקן שלו הוא לא רשמי, תקן 1134. זה התקן של הגז הביתי שבו כולנו משתמשים. בעיקרון, בתקן הזה מופיע סעיף שקשור לאחד הרכיבים שלו שנקרא אולפינים שהוא אחד המרכיבים בגפ"מ. המרכיב הזה הוא תוצר לוואי או תוצר נלווה לגפ"מ שמיוצר בשני בתי הזיקוק. לרכיב הזה יש רמת מקסימום של 20%. כחלק מהטיפול, כתוצאה מתהליכי הזיקוק עצמם, למעשה המוצר הזה יוצא עם אחוזים יותר גבוהים של אולפינים.

שני בתי הזיקוק מפנים את התוצר הזה לחברה שלישית, "כרמל אולפינים", שהיא חלק מבתי הזיקוק חיפה. היא את שיודעת לחלץ מהאולפינים האלה מרכיבים של תעשיית הפלסטיק.

"כרמל אולפינים" הודיעו שהם נכנסים לתהליך של שיפוץ ולכן לא יוכלו לקבל את עודפי האולפינים. זה מתגלגל אחורה בשרשרת הייצור ולמעשה גורם לשני בתי הזיקוק למצוא את עצמם עם גפ"מ שהוא עם יותר אחוזי אולפנים שמותרים בתקן. לכן התבקשה החרגת התקן.

הבקשה המקורית הראשונה הגיעה מבית הזיקוק אשדוד שביקש שגם ביקש שההחרגה תגיע ל-40% אולפינים. עשינו על זה דיונים למרות שאנחנו לא מחויבים אבל רצינו שזה יהיה מסודר.

יש כאן נציג של המשרד להגנת הסביבה?

לא היינו מוכנים לשמוע על 40% אולפינים. 40% אולפינים לא עובר אצלנו בקלות מכיוון שיש חשש לסתימות ולדברים שיכולים להתרחש בתהליכים ארוכים. בכל מקרה, פה מדובר על תקופה זמנית. לכן הסיכום, גם עם הגנת הסביבה, היא שהחרגת התקן הזמנית תהיה ל-30% אולפינים בלבד בתקופת השיפוץ ב"כרמל אולפינים".

כמה זמן?

זה עד ה-20.6 נכון לעכשיו.

והתקופה כבר החלה?

השיפוץ התחיל ב-1 במאי.

למה נדרש אישור הוועדה?

שאלה טובה.

כיוון שהמוצר עצמו הוא לא תחת תקן רשמי אבל הוא כן מופיע תחת תקנות שהשר קובע: "לא ישווק גפ"מ אלא אם הוא עומד בתנאים אלה ואלה". מאותו רגע, גם שינוי בזה מחייב לחזור לוועדה.

אני ממשרד המשפטים.

התקנות בעצם הפכו את התקן למחייב למרות שהוא לא תקן רשמי לפי חוק התקנים.

מה המשמעות שזה 20% במקום 30%? זיהום אוויר? סתימות? נזקים מהתהליך?

אני מהמשרד להגנת הסביבה מאגף איכות אוויר.

בעצם יש שני סוגים עיקריים של השפעות שליליות. הערך הקלורי של האולפינים יותר נמוך והם גורמים לשריפה פחות טובה של הגפ"מ. זה מגביר את יצירת הפיח ומגביר את המשקעים שנוצרים מהשריפה. האולפנים עצמם שנפלטים לאוויר יוצרים זיהום שניוני, הם יוצרים אוזון באוויר. לגידול הזה תהיה השפעה שלילית. אמנם היא זמנית ומוגבלת אבל ההשפעה תהיה שלילית.

אפילו לתקופת זמן כל-כך קצרה?

ברור שההשפעה תהיה יותר מוגבלת.

על כמה זמן אנחנו מדברים?

זה חודש, עד ה-20 ביוני.

זאת אומרת, לא פחות משלושה חודשים.

לא, לא.

בחייכם, אני לא מכיר את העולם הזה?

בואו נסכים בינינו שאנחנו מקווים שזה חודש. להגיד שזה לא יהיה 3 חודשים? הם יבואו יום אחד אחרי.

איתן לא מדבר מניסיונו באולפינים, הוא מדבר מניסיונו בשיפוצים.

גם אם הוועדה תחליט, מתי זה ייכנס לתוקף? גם זה יהיה תהליך.

עם פרסום הצו.

המשרד להגנת הסביבה, אתם הסכמתם למהלך?

העמדה שלנו היא שאנחנו מבינים את הצורך כרגע לעשות את זה. אנחנו יודעים שאין באמת פתרון לאולפינים האלה כל זמן שהמפעל לא עובד. בגלל שאנחנו יודעים שיהיו הדממות גם בעתיד, אנחנו מבקשים למצוא פתרון למצב כזה בעתיד.

אני לא צריך לסחוט את זה ממך. אתה צריך לומר את הדברים האלה בצורה ברורה. הם חייבים להיכתב בפרוטוקול.

הוא אמר שאין להם ברירה.

לא, הוא אמר עוד מדרגה. הוא אמר שהם יודעים שבעתיד יהיו אירועים או בקשות נוספות מהסוג הזה והם מבקשים שההיערכות תהיה אחרת וההתנהלות תהיה אחרת.

אני מנהל יחידת הדלקים של קבוצת בז"ן חיפה.

השיפוץ לא יעבור את ה-20 לחודש אלא אם כן תהיה קטסטרופה נוראית ולו מהטעמים הכלכליים של עלות של שיפוץ כזה ואובדן ההכנסה של כל יום הפסקה. השיפוץ הזה משפיע לא רק על "כרמל אולפינים" אלא גם על מתקנים שנמצאים בבית הזיקוק עצמו שעצרו במקביל לעבודה ב"כרמל אולפינים" כי חייבים להוריד את היקף העבודה.

לכן זה לא יארך מעל ה-20 לחודש.

רציתי לומר למשרד לאיכות הסביבה ואולי כדאי קצת לדייק כי חלק מהעצירה נובע מהדרישה שלהם לשפר רכיבים שהיו בהם דליפות וניתנים לשיפור רק על-ידי עצירה. לכן, כשמשרד המשרד לאיכות הסביבה ואומר שהוא נגד העצירה, צריך לזכור שהוא חייב אותנו.

זאת לא טענה בכלל. הם צריכים לדרוש מכם אם אתם לא בסדר.

זה סובב ומסובב.

הוא דורש ואני עוצר.

הייתי יכול לומר לך שאם הייתם בסדר, הם לא צריכים לדרוש. גם זאת אפשרות.

אם הם דורשים ממך, אז סימן שאתה לא בסדר. חוץ מזה, אתה גם מעלה את הרמה של האולפינים.

אין חולק שצריך להשבית אחת לכמה זמן לפעולות אחזקה ושיפוץ. אנחנו מבקשים שייבחנו פתרונות חלופיים לאולפיניים האלה לפעמים הבאות כדי שבפעמים הבאות לא נצטרך להעלות את התקן.

בלו"ז שנקבע, מה הנזק שצפוי? מה הנזק הסביבתי? יוצאים למהלך אז לפחות שנדע.

בהמשך לדבריך, אדוני היושב ראש, צריך לפרסם את זה לציבור, גם באתרים וגם בהודעה. להודיע שבתקופה הזאת רמת האולפינים תהיה 30% ולא 20%. לא פרסת בדיוק מה ההשלכות שיהיו, האם זה נזקים לגוף או נזקים לרכוש?

אדוני היושב ראש, לא הרחבנו מה בדיוק ההשלכות. לא בכדי קבעו תקן של 20%. להגדלה ל-30% יש משמעויות. אנחנו צריכים לפעול בשקיפות מלאה. זה צריך להופיע באתרים שלכם וגם בפרסומים שלכם, שהולכים למהלך כזה.

מי אמור להרגיש את ההשלכות?

לא במגזר הביתי אלא בתעשייה.

אף אחד לא אמור להרגיש את זה.

אני לא מומחה באולפינים. אני מתייחס למה שנאמר פה. נאמר פה שזה יהיה 30% במקום 20% ושעלולות להיות סתימות ודברים אחרים. אם מעלים ל-30% ומעבירים את זה למפעל שרגיל לעבוד עם 20%, אולי יהיו השלכות? אני אומר את הדברים בזהירות. יכול להיות שלא יקרה כלום ובטווח הנראה לעין לא יקרה כלום. הם יודעים בכלל על המהלך הזה? האם צריך להודיע להם שזה עולה מ-20% ל-30%? אני אומר זאת עם אפס ניסיון. האם זה מתאים לציוד שיש היום במפעלים? אני לא יודע. בסוף, צריך לחשוב על כל שרשרת התהליכים.

שיעור של אולפינים גבוה יגיע גם למשקי הבית?

בוודאי שיגיע.

אני כימאי ראשי של פז, בית הזיקוק באשדוד.

נאמרו פה כמה דברים לגבי הנזק של האולפינים כאילו שהם אויבי הציבורי. לגבי הערך הקלורי המופחת, יש ערך קלורי מופחת של פחות מחצי אחוז, לגבי ההבדלים בין אולפינים לבין המרכיבים האחרים שנקראים פראפינים.

לגבי זיהום אוויר לכאורה, הרי בסופו של דבר זה חומר שנשרף בצורה טובה. כשאנחנו מכינים בשר על האש אנחנו שורפים את גז הבישול הזה. זה נשרף עד הסוף. לא נפלט לסביבה שום מרכיב שונה ב-20% או ב-30%.

בנוסף, התקופה הזאת היא מאוד שולית. צריך לזכור שבעבר, עד לפני 7 שנים היה מותר בתקן כמות בלתי מוגבלת. היה 40% והיתה תקופה של 60%.

ממתי ההגבלה ל-20%?

זה נכנס לתוקף ב-2007 או ב-2008. לפני זה היתה כמות בלתי מוגבלת. היה גם 60% ו-70% ואז נגרמו תקלות. ברגע שזה התחיל לרדת אז התקלות פסקו, אבל ההבדל בין 20% ל-30% הוא מזערי עד כדי אפסי.

מי יכול להגיד לי כמה כסף ייחסך מהגידול בשיעור האולפינים.

אני המנכ"ל של פז, בית זיקוק אשדוד.

בנקודת הזמן שבה אנחנו נמצאים היום, כאשר מחירי חבית נפט הם נמוכים מאוד ומכירי הגז הטבעי הם שערורייתיים, הפער הכלכלי הוא אפסי. אני לא רוצה להגיד שהוא לא שיקול בכלל, אבל הוא שיקול מזערי בבית הזיקוק, מכיוון שהפער בין גז טבעי שעולה בסביבות 350 דולר לטון ובין גפ"מ שעולה בסביבות 400 דולר לטון, לא היה מצדיק את כל האסיפה של כל האנשים המכובדים האלה והכמות שבה מדובר. זה בנקודת הזמן הזאת היום. מבחינה כלכלית אין כאן שיקול משמעותי.

השיקול הוא שיקול משקי. התקנה הזאת של 20% נולדה בחטא. אני לא אכנס לזה כי זה לא שיעור בכימיה אבל אי-אפשר לקבל את דברי המשרד להגנת הסביבה כתורה מסיני, זה ממש לא. להיפך, התוספת של האולפינים יש לה שני מקורות שהם בוטילן ופרופילן. כאן מדבר רק בפרופילן. להיפך, התוספת שלו משפרת את הניצולת של כל בלון גז שמישהו משתמש בבית. נשאר פחות כשמחזירים את הבלון. כלומר, הציבור מרוויח מזה ולא מפסיד. העובדה היא שמה-1 במאי אנחנו שורפים גפ"מ במקום לשרוף גז טבעי בתנורים. אם לא היינו שורפים אותו היינו מספקים למשק עוד 2,000-3,000 טון גפ"מ, כמה שיוצא בפער שבז"ן יכולים לקלוט.

טון גפ"מ זה 350 דולר?

טון גפ"מ זה בערך 400 דולר.

לדעתי שיקול הדעת של הוועדה הוא שיקול דעת משקי שבא ואומר, שאפשר במהלך התקופה הזאת לספק לשוק עוד גפ"מ על חשבון יבוא של גפ"מ, זה הכול. השיקולים הכלכליים כאן, אני לא רוצה להגיד שהם לא קיימים אבל הם בטלים בשישים.

אני רק רוצה להסביר. השאלה שלי לא היתה האם השיקול הכלכלי כדאי אלא האם אפשר לעשות משהו עם שיעורי הרווח ולבקש מבתי הזיקוק לתרום את הכסף לקהילה?

הפער הזה בין 330 ו-400 הוא לא תמיד היה כזה. בישיבה אחרת של הוועדה הזאת, שכבר נדרשה לעניין הזה ארבע או חמש פעמים, אז היו פערים של 800 דולר לטון ואז מבחינת הנזק הכלכלי לבתי הזיקוק הוא היה מאוד משמעותי. אגב, גם עכשיו יש נזק וזה יכול להגיע ל-100,000-200,000 דולר. בפעם הקודמת באמת תרמנו סכומים גדולים. בפעם הקודמת הוועדה הציעה לתרום כסף מסוים לטובת הציבור ועשינו את זה.

המלצתי היא שגם אם מדובר בסכומים יותר קטנים, תשקלו גם את זה הפעם.

אני אסכם אחר-כך.

רק נקודה אחת בהיבט המשקי. צריך להבין אלמלא ההחרגה הזאת, המצב שייווצר הוא, שכמות הגפ"מ ששני בתי הזיקוק יודעים לספק בישראל יפחת. ההפחתה הזאת יודעת להיות מושלמת על-ידי היבוא. יש רק בעיה אחת. היבוא היום פתוח לחמש מתוך 21 חברות במשק. אנחנו רוצים שלכל חברות הגז, כולל חברות קטנות שאין להן הסכמים ואין להן יכולת לייבא, שלכולן יהיה גפ"מ בחודש הקרוב ולכן העדפנו ללכת לתהליך החרגה.

לגבי הבדיקות שהציע חברי מהמשרד להגנת הסביבה. אין לנו שום בעיה לעשות את הבדיקות האלה. עשינו אותן גם הפעם. האילוץ המרכזי הוא הכושר לאחסן גפ"מ. למיטב ידיעתי, הנכונות לאשר עוד כושר אחסון במפרץ חיפה ובאשדוד הוא מאוד לא טריוויאלי. אני מניח שהוועדה מכירה מה קורה במפרץ ואם לא, אני אשמח לפרט בהזדמנות.

לא היום. אין לנו מספיק זמן להרחיב.

אני מניח.

לעשות שם פרויקט של מכלי אחסון נוספים בתוך בית הזיקוק הוא אירוע מאוד לא טריוויאלי.

אני מדמיין לעצמי שאחרי הדיון אגיע למשרד ואז אני אקבל מיילים מכימאי כזה או אחר, שמה שנאמר בוועדה לא מדויק וזה נולד בחטא וזה הורתו בחטא. בסופו של דבר, לא הבאנו לכאן את כל המומחים ואת כל הדעות. אני מכיר את זה מנושאים אחרים.

לכן, יש צורך בשקיפות וצריך לפרסם את זה באתרים של משרד האנרגיה והמשרד לאיכות הסביבה. אני חושב שזאת דרישה לגיטימית. אחרי זה הציבור יחליט. מי שרואה את עצמו ניזוק יחליט אם יש או אין לזה משמעות. המידע צריך להיות ידוע לציבור ולא ייעשה רק בתוך מסגרת של אישור.

המגבלה של כמות אולפינים בגפ"מ היא לא ייחודית לישראל. יש מקומות בעולם שמתירים 10%. אני חושב שהגפ"מ האולטימטיבי שבא לישראל מוגבל ב-10% אולפינים.

ככל שהאחוזים יורדים זה יותר נקי?

כן.

אני לא רוצה דיון בכימיה.

האם כשהאולפינים יותר גבוהים, הפיח יותר גבוה?

הצד הימני אמר שכן והצד השמאלי עשה לא עם הראש.

יש פה מעט מומחים. תחשוב על כל המומחים שיש.

האולפינים, בפרט פרופילן, זה משאב תעשייתי חשוב מאין כמוהו. זה הבסיס לתעשיית הפלסטיק. להכניס אותו ולשרוף אותו לגפ"מ, אין בזה שום היגיון כלכלי. הוא משיג יותר כסף אם אתה מוכר אותו לתעשיית הפלסטיק מאשר כגפ"מ. במקרה הזה אתה מכניס אותו לגפ"מ כי אין לך ברירה.

חברים, הדיון הסתיים.

ברשותכם, אני רוצה לומר כמה דברים.

כמו שאמרתי בתחילת דבריי, מנקודת המבט שלי, אני לא רק מצפה אלא גם תובע, ואני אומר למנהלת הוועדה. אם יחזור מצב שיהיה איחור בסדר גודל כזה, זה די מביך. אנחנו יודעים לעשות אירועים רטרואקטיביים אבל לפעמים זה בוטה מידי ומביך מידי ואני לא מקבל את זה. אני ממש מרגיש צורך לנזוף בכם. אני אומר את בשמי ובשם חברי הוועדה.

עכשיו זה במודה שיחות נזיפה.

כן, הם עוד יגידו שאחר-כך הם מתמודדים.

שיחות נזיפה זה עכשיו במודה.

כן. הם עוד יגידו שאחר-כך הם מתמודדים.

נקודה שנייה שאני רוצה לומר. המשרד להגנת הסביבה הציג מצב שבו הוועדה מבקשת שכל מהלך מסוג כזה או דומה לו שיתבצע בעתיד, אתם תצטרכו להעביר בתוך שלושה חודשים תכנית עבודה מסודרת, איך אתם מתכוונים לפעול לפעמים הבאות. הוועדה תקבל וזה צריך להיות מונח על השולחן. אני רוצה לדעת שאירועים מן הסוג הזה יש להם במגירה תכנית הפעלה ושלא נידרש לזה כל פעם בצורה כזאת או אחרת בהפתעה.

נקודה נוספת. משרד התשתיות יעביר בכתב לוועדת הכלכלה, עד ליום 1.8.2016, נתונים בדבר גובה הסכומים הכספיים שנחסכו כתוצאה מייצור גפ"מ בשיעור גבוה יותר של אולפינים.

נתונים שהם על דעת בז"ן חיפה ובתי הזיקוק באשדוד והכספים יועברו לתרומה לקהילה.

אני אומר לך את זה בחברות, ידידי אלפרט. אתה יודע מה אפשר לעשות עם 200,000? הרבה מאוד. פה אי אפשר לומר את הקלישאה שדין פרוטה כדין מאה.

הוועדה מבקשת גם מבתי הזיקוק להעביר דיווח לגבי הכספים שהם העבירו לתרומה לקהילה.

אני רוצה לומר שני דברים. אנחנו מבקשים שכן תהיה תרומה לקהילה על החיסכון שנגרם.

שנית. אנחנו לא רוצים להתערב אבל אנחנו רוצים בכל זאת לראות שהדברים נעשים באמת בשקיפות ולא באיזה לופ שאנחנו מכירים אותו במקומות אחרים. אני בטוח שהכול ייעשה כמו שצריך.

אני רוצה שתגידו לנו מי הגורם או הגורמים אליו אתם מתכוונים להעביר את הכסף. אין לי עניין להיכנס לתוך התהליך הזה ואני גם לא חושב שאנחנו צריכים להיות במקום הזה.

אנחנו נעבור להקראת התקנה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד התשתיות.

"תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134)(הוראת שעה), התשע"ו-2016.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 29 ו-30 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1. בתקנות אלה –

"בז"א", "בז"ן" – כהגדרתם בתקנות הסדרים במשק המדינה 0תיקוני חקיקה) (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז), התשע"-2009;

"המנהל" – מנהל מינהל הדלק והגז במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;

"כאו"ל" – כרמל אולפינים בע"מ".

"כרמל אולפינים" זאת חברת בת של בז"ן?

כן.

בואו נקרא את הכול.

"הוראת שעה

2. בתקופה שעד יום י"ד בסיוון, (20 ביוני 2016) או עד היום שבו בז"ן הודיע בכתב למנהל על חידוש פעילות כאו"ל, לפי המוקדם:

1. יראו, על אף האמור בתקן ישראלי ת"י 1134 חלק 1, אשר הוחל בתקנה 2 לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134), התשס"א-2001, כאילו התכולה המרבית המותרת של אולפינים בייצור גפ"מ היא בשיעור 30 אחוזים.

2. לא יספק ספק גז גפ"מ שתכולת האולפינים שבו עולה על הקבוע בתקן ישראלי ת"י 1134 חלק 1, למתקן גז שבבעלותו, באחריותו או שהוא אחראי לתחזוקתו, לפי העניין, שמותקן בו מאייד, ולא יעשה בו שימוש, אלא אם כן המאייד מטופל ומתוחזק לפי נהלים כתובים של ספק הגז והוראות היצרן והתחזוקה מתבצעת בידי מתקין גז בעל רישיון כדין, שקיבל מידע בדבר כמות האולפינים בגז והדרכה מספק הגז לעניין הספקת גז מסוג זה;

3. לא יספק ספק גז גפ"מ שתכולת האולפינים שבו עולה על הקבוע בתקן ישראלי ת"י 1134 חלק 1, למתקן גז שבבעלותו, באחריותו או שהוא אחראי לתחזוקתו, לפי העניין, שמותקן בו מאייד, והוא מצוי באזור מגורים או במבנה תעשייתי, ולא יעשה בו שימוש, אלא אם כן המאייד איננו מבוסס על חימום ישיר, ומצוי בו חומר תווך בין מקור החום לבין הגפ"מ.

ב. המנהל יישלח בכתב לבז"א את ההודעה שקיבל מבז"ן כאמור ברישא לתקנת משנה (א) ויפרסם העתק שלה באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שכתובתו" www.energy.gov.il. "

מי נותן לנו את ההסבר לכל אשר נכתב כאן?

אני מנהל לענייני בטיחות הגז ואני מהנדס במקצועי.

ההסבר הוא, שבעצם הגפ"מ עם יותר אולפינים יובא לידיעתם של ספקי הגז, אותן 30 חברות שהן ספקיות גז. מאחר וספקי הגז ידעו שזה גפ"מ שמכיל יותר אולפינים, ידעו לתדרך, להסביר ולפעול בתחזוקה של מערכות כדי לטפל. בעיקר מדובר במאיידים, שזה מתקנים שבדרך-כלל מוצאים בתעשייה. ההבדלים הם מינוריים אבל למען הסר ספק, אנחנו מביאים את זה לידיעתם של ספקי הגז והם נערכים בהתאם בכל סוגי המאיידים.

תסביר מה זה מאייד?

מאייד כשמו כן הוא. הוא לוקח את הגפ"מ במצב נוזלי. מחממים את הגפ"מ בתוך המאייד ואז הופכים את הגפ"מ הנוזלי לאדים. החימום מתבצע או בצורה ישירה עם להבה או בצורה עקיפה עם מים חמים. בהתאם לעניין ספקי הגז מונחים - - -

כתוצאה מהחודש הזה, המאייד יצטרך לקבל טיפול אחר או שימת לב אחרת?

שימת לב.

זה מה שאמרתי בתחילת הדברים. גם אם ההבדל מינורי, אולי יש מכונות שלא יודעות לעמוד בשינוי המינימאלי הזה כי הן ישנות?

פה, מהניסיון של חיבור מפעלים לגז, עשיתי דוקטורט על כל ההבדלים. שום דבר לא דומה למשנהו. לכל מפעל יש את הנשמה שלו ולכל מכשיר יש את הנשמה שלו. לא דומה מקום אחד לשני. אתה לא יכול להוציא הוראה אחת שתתפוס על כולם כמקשה אחת.

צדק חברי חבר הכנסת מקלב, שיכול לבוא מישהו ולומר: חצי אחוז? לא רואים. אבל בסוף לכל דבר יש את החיים שלו ואלה דברים שצריך להיערך אליהם. לכן חשוב גם הפרסום, אפילו אם לא יטרחו לקרוא.

דבר נוסף. אין לי ספק שכל מהלך כזה, כל גוף שמקבל את ה-30% הזה, חייב לקבל הודעה מראש. אני מקווה שההודעה כבר נמסרה ללא קשר. יכול להיות שהכול בסדר אבל לפעמים גם הברור מאליו מוטב שייאמר.

כדי להפיס את דעתה של הוועדה, ברצוני לומר שמדובר כאן מבחינת האירוע עצמו בשתי תקופות זמן. האירוע הזה התחיל ב-1 לחודש ועד סוף החודש הזה כמות האולפינים לא יעברו את ה-23%-24%, למרות שהוועדה קובעת 30%. רק אולי בשבועיים האחרונים, בתום החודש הזה, זה יגיע לגבול אבל לא מעבר לזה.

יש לי הערה קלה לנוסח. בתקנה 2 המוצעת נכתב: "בתקופה שעד יום 20.6.2016". אני חושב שצריך לומר: "בתקופה שמיום תחילתן של תקנות אלה או מיום פרסומן של תקנות אלה", שיהיה ברור מה התקופה שבה חלה הוראת השעה.

במהות, אנחנו מסכימים. זאת שאלת נוסח. אנחנו מבקשים שהוראת השעה הזאת תחל ביום פרסום הוראת השעה ברשומות.

זה מה שמקובל, שהכניסה לתוקף היא ביום הפרסום לרשומות ומקובל לא לכתוב את זה. כותבים כשיש שינוי מזה. זאת ברירות המחדל. התייעצנו בעניין עם מחלקת הנסחות.

אנחנו לא מתנגדים להוסיף לשם הבהרה: "בתקופה שמיום פרסום".

יש הערות?

אני מבקש שהנוסח יתוקן ברוח הדברים שאמר עורך דין עצמון. אנחנו רוצים לומר תודה לעורך דין עצמון על הכנסת התיקונים.

מדובר על התאמה לנוסחים קודמים שהובאו לוועדה בעבר.

שום דבר לא נולד מעצמו. מן המפורסמות היה שאנחנו אמורים לקבל דברים. זה לא תפקידנו כל פעם להיות הנסחים של משרדי הממשלה, בכל כבוד. גם לנו יש בעיות של כוח אדם, לא רק במשרדי הממשלה. יש פה חוקים בהיקפים שאפשר לייצא. אפשר רק לראות את חוק שירותי רכב.

תודה לך, כמו תמיד, בשם כולנו על התיקונים.

עוד מישהו רוצה לומר משהו?

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134) (הוראת שעה), התשע"ו-2016 נתקבלו.

התקנות אושרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.