הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 176

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, ז' באייר התשע"ו (15 במאי 2016), שעה 9:00

טיפול המשטרה בהתנכלות ליו"ר מועצת בתי-העלמין תל-רגב

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יואב בן צור

אורי מקלב

בצלאל סמוטריץ'

עודד פלוס - מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

ארז מלול - רמ"ט מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

שירלי אוליאל - מנהלת אגף שירותי ביטחון וחירום, המשרד לשירותי דת

עמוס יעקוב - ממ"ז חוף, המשרד לביטחון פנים

דוד אוסמו - ק' אח"מ, מחוז חוף, המשרד לביטחון פנים

שבתי גרבצ'יק - חטיבת הדוברות, משטרה ישראל, המשרד לביטחון פנים

רועי טייאר - מנהל ענף כלכלן תקציבים, משרד האוצר

אריה פרג'ון - יו"ר, מינהלת בתי-העלמין תל-רגב

אבי ביטון

–

סגן יו"ר, מינהלת בתי-העלמין תל-רגב

יובל קלמן פלג - יועץ תקשורת, מינהלת בתי-העלמין תל-רגב

אורי אלמליח - מינהלת בתי-העלמין תל-רגב

אורי ברקאי - מינהלת בתי-העלמין תל-רגב

שמואל דרייב - מינהלת בתי-העלמין תל-רגב

דניאל גריסרו - מינהלת בתי-העלמין תל-רגב

זאב רוזנברג - מנכ"ל, פורום חב' קדישא בישראל

עקיבא וייץ - מנכ"ל, ח"ק חיפה, פורום חב' קדישא

ניר מנחם - בעלים, חברת אבטחה אדירים ביטחון ואחזקה בע"מ

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

רוני טיסר

לאה קריכלי

רונית יצחק

טיפול המשטרה בהתנכלות ליו"ר מועצת בתי-העלמין תל-רגב

רבותי, בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: טיפול המשטרה בהתנכלות ליו"ר מועצת בתי-העלמין תל-רגב. דיון בנושא – ניתן קצת רקע – דיון בנושא התקיים ב-28 בדצמבר בראשותו של חבר הכנסת סמוטריץ'. שם גם היו כמה החלטות. רק אקריא את ההחלטות של הוועדה באותו דיון: 1. לאור התמונה הקשה שהוצגה בפני הוועדה, קוראת הוועדה למשטרת ישראל לעשות את עבודתה ולשמור על הסדר הציבורי. הטיפול בכנופיות ובארגוני פשע הוא בסמכותה של המשטרה ואי-אפשר להטיל את האחריות על חברות אבטחה פרטיות. 2. על המשטרה ליזום פעילות מבצעית מודיעינית כאחד ולפעול בנחישות אל מול גורמים עברייניים וארגוני פשע. 3. אחריות למימון עלות ההגנה על אנשי ציבור אשר ממלאים את תפקידם הציבורי מוטלת על המדינה. 4. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר ומהמשרד לשירותי דת להגיע להסכמות על הסעיף התקציבי למימון עלות האבטחה האישית של היושב-ראש, ולהודיע על כך בצו לוועדה עד ליום 10 בינואר 2016.

זה לא קרה.

זה בסדר, אנחנו עדכנו.

משרד האוצר פה?

כן.

אני אעדכן, אדוני.

קודם כול, למה לא עניתם עד 10 בינואר 2016?

עדכנו, אולי לא באופן רשמי, אבל דיברנו עם חבר הכנסת סמוטריץ'.

כן, בעניין הזה אנחנו בסדר.

אפילו התכתבנו.

בסדר. רבותי, אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למנכ"ל משרד הפנים עודד פלוס, הוא בעצם פנה אלי גם בעניין הזה.

למשרד לשירותי דת, עדיין.

סליחה, המנכ"ל לשירותי דת. ואחרי זה אין טעם לפתוח את הדיון מחדש בגלל שכבר ערכנו אותו, רק נשמע את עמדת המשטרה. בבקשה, עודד.

אדוני היושב-ראש, אני קודם כול מודה על הדיון שכבודו קבע בדחיפות בזמן הפגרה. אכן כמו שהיושב-ראש ציין, קיימנו דיון קודם לפני כמה חודשים. אני חייב לומר שכל מי שנכח פה הזדעזע מהדברים ששמענו, זה ממש טרור, אין הגדרה אחרת. אמצעים, מארבים, נשקים, אמצעי ראיית לילה.

אתה אומר שחוץ מחיל אוויר יש שם הכול.

כמעט. אולי גם זה יש. לא יודע. הייתה לנו איזושהי תחושה, הייתה איזושהי שתיקה שפירשנו אותה כתוצאה מטיפול של המשטרה שפתאום השטח נרגע קצת, אבל למעשה בדיעבד התברר שזאת הייתה שתיקה מדומה. הפורעים חיכו לשעת כושר. פשוט הייתה איזושהי תקופה שלא בוצעו עבודות באתר, וברגע שהתחילו לבצע מחדש עבודות פיתוח באתר הם הבינו שהפעילות חזרה ושיש מקום מבחינתם להפעיל את אותם אמצעים שבהם הם פעלו קודם על מנת פשוט לגרום לחברות שמבצעות עבודה באתר לשכור את השירותים שלהם, לשכור את הפועלים שלהם.

הייתי בסיור באתר לפני שבוע וחצי והבנתי בדיוק את הקשר בין הפעילות של הפליליים לבין הפעילות בשטח. מר פרג'ון היה פה בכנסת, אבל הייתי בסיור באותו היום עם מר ביטון, והוא הראה לי קשר ישיר.

אני הסגן שלו.

הוא הראה לי את האנשים שעובדים, והסביר לי: הנה, האנשים האלה שאתה רואה אותם עכשיו בשטח אלו האנשים מהכפרים, והם באיזושהי צורה נכנסו, כפו את עצמם על הקבלנים והתחילו לבצע שם עבודות. כמו שהיושב-ראש ציין בעקבות הדיון שהיה פה קודם, הגענו לסיכום עם האוצר ועם מינהלת בתי-העלמין לגבי מימון האבטחה האישית של מר פרג'ון. מר פרג'ון מאובטח מאז אבטחה אישית 24 שעות, בבית, באתר כמובן, בעלויות כבדות. יש לנו בעיה לא פשוטה עם חברת האבטחה.

תגיד לנו מה הסיכום.

שהם מממנים.

יש סיכום שאנחנו עובדים לפי המנגנון שמשרד הפנים קבע.

שליש-שליש.

70% מממנת המדינה - חצי אנחנו, חצי האוצר, ו-30% מממנת מינהלת בתי-העלמין של תל-רגב. יש לנו בעיה לא פשוטה עם חברת האבטחה. עם כל הדרמטיות ששמענו פעם שעברה, ובאמת, הנכונות שלהם, הם עושים עבודת קודש, אבל האנשים האלה מסתכנים באופן אישי. ראיתי זריקות אבנים וזיקוקים על הבודקה של השומרים, הרכב של חברת האבטחה מותקף באופן כמעט רוטיני.

אנחנו מדברים על האתר. אני מבין שיש פה שתי סוגי אבטחות: אחד, יש את ראש המועצה.

כן, יש אבטחה על האתר, ויש אבטחה ליושב-ראש המועצה.

הבנתי. האבטחה של יושב-ראש המועצה, הכול בסדר בעניין הזה?

כרגע, ברוך השם. הוא מאובטח כרגע, אבל העלויות כבדות.

אני שואל, אולי גם עליו זורקים אבנים, אני רוצה להבין. אני לא נכנס לצד העלויות כרגע, אני שואל ברמה העקרונית.

אבל אני חושב שזה אחד הדברים שאנחנו צריכים לשקול.

אין בעיה. אני שואל שאלה ברמה העקרונית, אתה מאובטח לשביעות רצונך? אתה מרגיש בטוח?

כן.

עכשיו לגבי הנושא של האתר. מה קורה עם האבטחה של האתר עצמו?

האבטחה של האתר - יש לנו כרגע חברה, אנחנו נמצאים כרגע בהליכים של מכרז חדש.

והחברה עוזבת אותנו ב-30 בחודש, היא הודיעה שהיא לא יכולה להמשיך לאבטח את האתר, ולכן אנחנו בונים מכרז.

למה היא לא יכולה לאבטח את האתר?

נמצא פה מנכ"ל החברה, ניר. השומרים שהוא הביא לא יכולים כי הם מאוימים. היה לנו מקרה מאוד מצער שהייתה פריצה שם, ושאלנו את השומר: היית במצלמות כשקפצו לך - למה? אז הוא נשבר והודה שהמשפחה שלו מאוימת.

דקה, ברשותך. מנהל חברת השמירה פה? תספר לנו מה קורה.

בוקר טוב. כמו שאמר אריה, ביקשנו לעזוב, לא מהסיבות שהרמנו ידיים, אבל התייאשנו ברמת היכולות שלנו. השקענו הרבה כסף ומשאבים ברמה האישית. כיום בית-העלמין מאובטח והאבטחה ממומנת מהכיס שלי, מאחר שכל המאבטחים שהבאנו כתוצאה מאיומים יומיומיים עליהם ותקיפות כאלו ואחרות החליטו לעזוב.

יש שם תקיפות פיזיות?

בעיקר מסרים למשפחות שלהם, מאחר שרוב המאבטחים שהצלחנו לגייס מהסביבה שם – בוא נאמר שהפרסום עשה את שלו ואנשים לא מעוניינים לעבוד. בשבילם לעבוד בתעריפים של 29-28 שקלים לשעת עבודה זה מסוכן מאוד, כשבעיר התחתית הם יכולים לקבל 34-33 שקלים בלי סיכון. אצלנו אין להם אפשרות לשבת וללמוד, אצלנו הם כל היום על הגדרות, הם צריכים כל היום לסייר עם רכב סיור, והם משחקים חתול עם עכבר.

מבחינתי חשוב לי להבין האם אצלכם עובדים יותר קשה ולא משתלם להם כלכלית או שהם מאוימים, זה שני דברים שונים.

זה לא שונה מהסיבה הכי פשוטה, כשמאבטח מגיע לעבודה הוא מצפה להרוויח גם כסף, ומצד שני, בלי הרבה סיכון. תראה, אנחנו נמצאים שם בלחימה יומיומית, כמו שאמר קודמי, הרכב שלנו הושחת במהלך היום, ירו זיקוקים לפני שבוע. אגב, כולנו קראנו בעיתון שהמשטרה שמעה יריות לפני שבוע וגילו רכב מנוקב בכניסה לתל-רגב.

רבותי, המשטרה לא שמעה שום דבר, המאבטחים שמעו, דיווחו, המשטרה הגיעה אחרי 20 דקות לאזור. זה לא סוד. ואנחנו גם יודעים מי מעורב, אנחנו מקבלים מסרים משם שיש להם את היכולת. המאבטחים מפחדים – ואני מדבר אתכם על מאבטחים ברמה של קצינים יוצאי גבעתי שהם מהמגזר, כי הם היחידים שמוכנים לעבוד שם – מאוימים, מפחדים.

ניר, אז אני מבין ממך שבעצם בלי קשר כרגע, או עם קשר אבל בשוליים, בנושא של השכר אתה אומר שאם הם היו מרוויחים 100 שקל לשעה הם היו מוכנים להסתכן, אבל ב-30 שקל הם לא מוכנים להסתכן. זה מה שאתה אומר.

אני לא מתייחס לזה ברמה של מה שאומר המאבטח. אני מדבר על מה שאפשר לעשות. ברמת האיכות שהיום נדרשנו במכרז זה סוג החומר שאפשר להביא. אי-אפשר לצפות ממאבטח אחד שיאבטח את כל בית-העלמין. זה שיש שם שניים ואחד יושב בתוך הבודקה במצלמות - - -

אגיד לך משהו, ניר, תקשיב, תתחבר לשאלה שלי, ובקצרה, אני רוצה להמשיך את הדיון.

גם העלויות וגם האיום.

דקה. הרי בסופו של דבר אני מבין לבד שגם אם מדובר באיזשהו אתר שהוא מאוד מאוד קשה לאבטחה גם ברמת האיום הפיזי, אני מניח שאם מה שנקרא ההכנסות יהיו גבוהות מאוד, יהיו כאלה שיהיו מוכנים לקחת את הסיכון תמורת זה. זה בסדר.

אני חייב לקטוע אותך, אני משלם היום למאבטחים - - -

אין מספיק כוח-אדם, אחד במקום שניים.

היום אני משלם למאבטחים מהכיס שלי 47-45 שקלים לשעת עבודה, ואני לא מקבל את זה מתל-רגב, ואני מצליח להביא אנשים.

הבנתי. זה פעם אחת. פעם שנייה אתה אומר – בלי קשר, בוא נשים את זה שנייה בצד – אתה אומר, תשמע, בלי קשר כרגע לסיפור של האיומים, אז יש לנו פחות מאבטחים. רציתי לשים יותר מאבטחים, וכרגע בתקציב שעומד לרשותי אני שם מעט מאבטחים. אין דבר כזה?

במקרה הזה אני מיישר את הקו עם משטרת ישראל, שאפשר לומר עליהם שהם לא עושים די בפעילות שם, אבל יש גם דברים טובים שהשתפרו. לאחר הוועדה הקודמת, לאחר הישיבה הקודמת הגיע קצין האבטחה מתחנת זבולון ועשה אתנו סיור עם יועץ הביטחון של תל-רגב, והם המליצו את אותו דבר שאנחנו המלצנו. אנחנו לא המלצנו להגביר את האבטחה, כי בסך הכול מדובר בבית-עלמין. בסך הכול ביקשנו לשדרג את רמת השומר, ובמקום שישב מאבטח אחד ברכב ישבו שניים. גם ככה יש שניים בתוך בית-העלמין. ביקשנו להוציא את המוקד – אחד מיועד לשבת שם מול המצלמות ולפקח על מה שקורה, וזה לא מתבצע. עובדה שברגע שהמוקד יצא לעיריית חיפה וקיבלו הנחיה לצפות, אז הם אלה שידעו להפעיל את האירוע הקודם שהיה. נתקלנו פה בווטו מוחלט, ואני מבין גם מאבטח שנמצא לבד בלילה בתוך בית-העלמין בשטח כזה גדול, שנמצא תחת מתקפה ואיומים, את החשש שלו להיכנס לאירוע.

הבנתי, ניר. רק עוד שאלה קטנה. הגשתם תלונות במשטרה בגין כל איום וכו'?

הגשנו תלונות במשטרה, והייתי בפגישה אצל סגן מפקד המחוז ג'מאל חכרוש, שהיה סגן מפקד המחוז לשעבר, והוא הבטיח. ואני רוצה לומר לך, ואני אומר את זה פה למשטרה, אל תצפו שאנחנו נגיע יותר למשטרה. ואני אומר את זה כאן, כי הזלזול שקיבלנו מהיחידה המרכזית וההתייחסות המתנשאת שלהם לא יעזרו. היחיד שמטפל היום באירועים שלנו ובאמת נותן לנו אוזן קשבת זה אותו פולק – לא זוכר את השם הפרטי שלו – שאפילו בערב חג בזמן מתקפה, בזמן אמת, עזב את המשפחה שלו, יש לי את הטלפון הפרטי שלו, הרמתי אליו טלפון, והוא באמת שלח כוחות, כי ככה זה עובד.

אז הבטיחו לנו הרבה ביחידה המרכזית, הם לא עושים שום דבר, הם קיבלו הקלטות ממני. שידלתי עד – זאת לא מילה נכונה להגיד, שידלתי – שכנעתי עד להגיע, הייתי עם שוטר ימ"ר אצל אריה במשרד, הקלטנו את העד הזה, בן-אדם שמאוים, ההקלטות נמסרו למשטרה. אני רוצה להגיד לך שלא נעשה שום דבר עד היום. שום דבר. וגם כשאנחנו מתקשרים אליהם לברר הם מנפנפים אותנו ומזלזלים.

ואני חייב להגיד פה משהו אחד שבאמת מפריע לי. אם המשטרה רוצה שנדבר אתם, לא ייתכן שאני אקבל טלפון מקצין ימ"ר, יגיד לי: ניר, אני צריך אותך דחוף. כבר חשבתי שהולכים לעשות משהו. אמרתי לו: תשמע, אני לא יכול להגיע היום. הוא אומר לי: תגיע מחר בתשע בבוקר. אני יוצא מתל-אביב בתשע בבוקר, מגיע למחוז חוף, עובר את כל תהליך הבדיקה, נכנס למעלה לחדר, מתיישב. הוא מסתכל עלי: אתה רוצה קפה? לא. מה קורה? מה שלומך, ניר? הכול בסדר. יש משהו? לא. טוב, סיימנו. שחרר אותי. חבר'ה, ארבע דקות על הסטופר. יצאתי משם, התקשרתי אליו, אמרתי לו: אתה לא מתקשר אלי יותר, אני לא מגיע לפה יותר. כי להביא אזרח שלא מפחד, מוכן להגיש תלונות, מוכן לעמוד אתכם בחזית, ולעשות ממנו צחוק? לא תקבלו סיוע מאתנו, למרות שהגשנו תלונות על כל אירוע ואירוע. אגב, גם נגד השומרים שלנו שלא הגיבו באירוע האחרון – הנה, אריה כאן – אני אישית הגשתי תלונה בתחנת זבולון בגלל שהם לא הגיבו. זה שהם אחרי זה טענו וחשפו את כל מסכת האיומים האישיים שהמשפחות שלהם מקבלות זה בסדר, אבל גם לאנשים שלנו אנחנו לא עושים הנחה.

תודה, ניר. עודד, אתה רוצה להמשיך?

ממש שני משפטים. אני חייב לומר שעל רקע כל האירועים הייתה בינינו שיחה, ביני ובין מר פרג'ון, אפילו על אפשרות לסגור את בית-העלמין. זאת אומרת, היום האנשים מרגישים תחושה מאוד מאוד קשה, הייתי שם בסיור.

למי בית-העלמין נותן שירות?

לחיפה, לקריות. זה בית-עלמין אזורי, זה בית-עלמין גדול מאוד. בכלל, זה בית-העלמין הגדול של הצפון, הוא נותן שירות לכל הצפון. שווה לראות אותו.

ולאן תעביר אותם? להר הזיתים? אני שואל.

לא יודע. יכול להיות שאין ברירה אלא לעשות את המהלך הזה.

לסדר את תחיית המתים.

אדוני היושב-ראש, שווה לבקר. זאת אחת הפנינות, לא ראיתי בית-עלמין כזה. אבל כל הדברים שאנחנו עושים - התקנו שלטי הכוונה דיגיטליים, הייתי שם בסיור, הכול מנופץ. התקנו קיוסק על מנת לקבל מידע. כשאזרח מגיע הוא יודע בדיוק איפה מקום האזכרה, איפה מקום הקבר, זה בית-עלמין ענק. שברו את הקיוסק הזה.

אפשר לראות את זה בסרטון.

הם יודעים מה הנקודות הרגישות שלנו. והדברים האלה, מעבר להשקעה הכספית, זה מוריד את רמת הביטחון. הוצאתי מכתב למפכ"ל, לא קיבלתי עדיין תשובה. ולכן, בצר לי פניתי לאדוני, אמרתי: נעשה פה את הישיבה, נשמע פה את אנשי המשטרה. אני בתור אחד שאחראי על הדבר הזה מרגיש חסר אונים.

אפשר לראות את ההתקפה האחרונה בסרטון.

תודה רבה. ביקשתם להראות לנו איזה סרטון קצר, בבקשה, אפשר להקרין אותו.

אסביר, הנה, זה הקיוסק וזה הבחור שעם מוט מנפץ את הכול. אתם רואים, זה פשוט תחת סורג עם מוט, ומשם הוא עובר למסכי ה-LED ומנפץ את כולם, אחד אחד.

את כל זה הם עושים בגלל שהם לא משתתפים בעבודות שם או בגלל שלא שוכרים אותם לשמור על המקום?

גם וגם.

הבנתי.

אנחנו רואים איך שהוא מנפץ את כל מסכי ה-LED אחד אחד. הוא ניפץ לנו ארבעה. כל מסך כזה שווה 15,000 שקל, והוא פשוט עובר אחד אחד עם מוט.

אתה אומר שהוא בן-אדם יסודי. אולי נגייס אותו למשטרה ואז יכול להיות שהוא ישמור על זה.

כבוד היושב-ראש, רק דבר אחד, כבר אין ביטוח היום.

למה?

כי חברות הביטוח כבר לא מוכנות לעשות ביטוח.

כי חברת הביטוח הפסיקה לנו את הביטוח, היא לא מוכנה לבטח.

אה, הן לא מוכנות לבטח אתכם.

הן לא מוכנות לבטח. אנחנו כבר בפעם הרביעית-חמישית - - -

שמך?

עקיבא וייץ, מנכ"ל חברה קדישא, חיפה. 75% מהקבורה בתל-רגב זה אני.

כמה אנשים בממוצע מקבלים שירות בבית-העלמין הזה ביום? בערך.

90 רק בחיפה.

90 איש?

לא ביום. בחודש. 100 בחודש.

ברגע שמחנה דוד ייסגר אנחנו נגיע - - -

ברגע שחיפה תיסגר, יהיו בסביבות 200 רק חיפה. יש עוד את קריית ביאליק.

נגיע ל-3,000 הלוויות בשנה.

בשנה?

נגיע ל-3,000 בשנה.

היום יש ממוצע של עשר עד 17 נפטרים ביום.

ביום. הבנתי.

ואין ביטוח. אני אומר לכבוד היושב-ראש, הודעתי לאריה שאני לא מוכן לחדש את המסכים, לא מוכן. פעם אחת אתה משלם, פעם שנייה.

חבל.

ברור, ברור, אנחנו לא זורקים כסף על זה.

אני רוצה להשלים את התמונה של המנכ"ל, של עודד. תבינו, אני מאוים. כבר שנה אני מסתובב עם מאבטח אישי 24 שעות, גם בבית, זה לא נוח, זה מקשה מאוד על החיים האישיים. אבל אמרנו: בואו נתמודד אתם. כל המטרה שלהם פשוטה, הם אומרים את זה בסגנון שלהם: השטח שלנו, אנחנו שולטים פה. כל קבלן שמקבל וזוכה במכרז פומבי חוקי איכשהו הם יושבים עליו והוא חייב לתת להם את העבודה. כלומר, מדינת ישראל – אני מזכיר פה – המכרז הפומבי הזה - - -

את עבודות השמירה או את עבודות הביצוע?

הכול.

את הכול.

זאת אומרת, את הפיתוח.

למשל, אריה זכה במכרז - - -

מכרז של מה? נגיד, למה?

לפיתוח בית-העלמין. בונים שם. עכשיו גמרנו מכרז של 20 מיליון.

הבנתי. יכול להיות שהם רק עוסקים בשמירה. אתה אומר לי שיש להם עוד מחלקות.

לא. - - - ושמירה. אז בא הקבלן שזוכה, הם יודעים איך להגיע אליו, מגיע מנהל העבודה, פשוט משכיבים אותו, הוא הולך לחדר המיון. אני בתמימותי - - -

מה זאת אומרת? פיזית?

פיזית. פניתי לקבלן, אמרתי לו: תיגש למשטרה תתלונן. בהתחלה הוא אומר לי: אל תתערב, זכיתי במכרז, אני אסתדר. כל האנשים האלה עובדים אצלו. היום הוא בא אלי, הוא צוחק עלי, הוא אומר לי: אתה התלוננת במשטרה, אתה מסתובב עם מאבטח, אני בעוד חודש גומר את העבודה ומסתלק מפה.

עכשיו גמרנו מכרז של 5 מיליון שקל. מסרתי את הפרטים למנכ"ל ניר – הנה, זה מנכ"ל החברה – שהמשטרה תעדכן אותו, שאם מאיימים עליו וכו' וכו', אחרי יומיים אני מגלה בסיור שהמשפחה עובדת באתר. אז אני מתקשר לניר, אני אומר לו: ניר, מסרת את הפרטים למשטרה? הוא אומר לי: כן, בסדר, תוכל לברר לי? אומרים לי: עכשיו 22:30 בלילה, אברר מחר. למחרת איש המשטרה, לפי דברי ניר, אומר לו: אין לך סיווג ביטחוני, אני לא יכול לעדכן אותך. בפועל הם עובדים גם באתר החדש.

אנחנו הולכים לשלב ב'. שלב ב' זה פרויקט של 150 מיליון שקל. רבותי, תקשיבו טוב, כל קבלן שיזכה במכרז הזה הם יעבדו שם. הם לא מסתפקים בזה, הם רוצים - - -

אתה מתכוון שהקבלן יעבוד אצלם.

כן. כלומר, הקבלים בהצעות המחיר שלהם כבר לוקחים בחשבון את המחיר שהם משלמים להם. כלומר, מדינת ישראל - - -

אתה אומר שהכול נלקח בחשבון כבר.

בדיוק. כל מכרז שיוצא בתל-רגב עולה יקר יותר מכיוון שהם משלמים למשפחה הזאת. המשפחה ידועה, האנשים ידועים, מישהו צריך לעשות את הפעולה הזאת, אמרתי למנכ"ל. תבינו, זה לא הכור האטומי, זה כולה בית-עלמין. בואו נפקיר את השטח, נוציא את כל המצלמות, נוציא את כל ה-Waze היפה שעשינו, נוציא את כל מערכות ההשקיה, נשכיר איזה 50 מטר בנשר וכו', ולא יהיה בית-עלמין, ולא תהיה שמירה שם, מה קרה. ונראה מה הם יעשו. אז מה? ישברו מצבות? שישברו מצבות. אז אולי מישהו יתעורר פה. זה כסף ציבורי, זה מיליוני שקלים. אני פשוט מתבייש להתקשר לעודד, להגיד לו: תשמע, תן לי עוד מימון כדי לכסות את כל ההפסדים שם. אין חברת ביטוח. יצאנו עכשיו למכרז. נכון לרגע זה אף חברת ביטוח לא קנתה את המכרז. שום חברת ביטוח לא מוכנה. גם צד ג' לא מוכנים לבטח. אם חס ושלום מישהו ייפול לי מחר ויתבע אותנו, אני לא מקנא באף אחד. תודה.

תודה רבה.

אני רוצה להזכיר דבר שחשוב מאוד להזכיר. זה לא דיון תיאורטי, אנחנו כבר היינו בסרט הזה. באותו מקום לפני כמה שנים נרצח מנכ"ל חברת קדישא בני הסה, זיכרונו לברכה, בדיוק בתסריט שאנחנו אומרים עכשיו - איומים, דיונים בכנסת, הזהרנו, התרענו, תשובות מהמשטרה. וחס ושלום, אנחנו לא רוצים שהסרט הזה יגמר באותו סיום. זה דבר אחד.

דרך אגב, מתי הוא נרצח?

לפני ארבע שנים.

תפסו את מי שרצח אותו?

תפסו אותו. בסוף תפסו. לאחר שהתרענו. והדבר השני, מה שקורה בתל-רגב הוא סימן לכל הארץ. בבתי-העלמין בארץ קיימת אווירה של אלימות, של איומים. הסרט הזה והתסריט הזה של תל-רגב יהיה דגל לכל מה שיקרה בארץ. אם לא ייעצר כאן, אנחנו נעמוד בכל הארץ בשיטפון של עבריינים.

תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני כידוע לא אדם תמים, אבל דבר כזה לא ראיתי. אין מדינה. אבל לפני הדיון הקודם ביקשו נציגי המשטרה לשבת אתי בחדר סגור מכיוון שמדובר על חומרי חקירה, מודיעין ודברים שאי-אפשר לומר אותם כאן במליאת הוועדה. ואני רוצה להעיר שתי הערות: אחת, נאמר גם לי בתוך החדר בצורה ברורה, ולפי מה שאני זוכר זה גם ברמז בא ליד ביטוי בפרוטוקול של הדיון עצמו – שאלתי אותם, אמרתי להם: תראו, הרי בסוף למגר תופעה כזאת זה חקירה ואחר כך הליכים משפטיים. אמרו: הכול, הכול מלווה על-ידי פרקליטת מחוז חיפה, ברחל בתך הקטנה. יצרנו קשר דרך מנהלת הוועדה עם הפרקליטה, שאמרה: אני לא קשורה לזה. לכן היא אפילו לא הסכימה – ביקשתי להיפגש אתה, אמרתי מייד אחרי זה שאני רוצה להיפגש אתה, אני רוצה להבין, כי המשטרה באיזשהו מקום גלגלה - - -

אני אחדד טיפה את הנקודה, דיברנו היום בבוקר, ואתמול, ושלשום עם הפרקליטות. דרך אגב, אין נציג שלהם פה בגלל שהם חושבים שהם לא קשורים, אף אחד לא קשר אותם לעניין. אני מספר לך מפרקליט המדינה, דיברנו אתו.

אז זה מה שאני רוצה לומר, שהמשטרה ניסתה לצייר תמונה - - -

זה בתביעות של המשטרה, זה לא בפרקליטות.

רגע. אבל החבר שישב לידך היה וישב אצלי בחדר, ואמר את זה גם לפרוטוקול, ובאיזשהו מקום ניסה לצייר ציור שמגלגל את האחריות לפרקליטות. הציור שאתם – אדוני לא היה בדיון הקודם, אגב, בעיני זה ראוי שהדרג עלה ומפקד המחוז נמצא פה – אבל הציור שהמשטרה ציירה בדיון הקודם היה: אנחנו בסדר, זה תקוע בפרקליטות. אגב, זה תירוץ שאנחנו שומעים כאן הרבה מאוד: אנחנו המשטרה עושים את העבודה, והפרקליטות לא עושה את העבודה. ולכן, אני מייד אחרי הדיון ביקשתי פגישה עם פרקליטת המחוז, זה מה שנאמר ברחל בתך הקטנה. אגב, זה גם נמצא בדיון. הנה, המנהלת תמצא את זה בפרוטוקול.

מה שדיברנו שם זה משהו אחר.

זה לא חשוב – לא.

אמרת לי שפרקליטת המחוז מלווה את כל החקירה.

לא. לא. ממש לא. אני בטח שלא.

עוד מעט אעביר לך.

מה שדיברנו אתך, דיברנו אתך על איזושהי יריעה קצת יותר רחבה ועל פעילות יותר רחבה.

לא. לא. דיברנו על מה שקורה בבית-העלמין.

כן, בבית-העלמין.

וביחס לזה אומרת הפרקליטות, פרקליטת המחוז, ודיברנו אתה עוד פעם ועוד פעם. אנחנו כפרקליטות לא מכירים את זה, לא קשורים לזה, לא קיבלנו פנייה. אגב, בעיני זה בילד-אין, אדוני היושב-ראש, אני מאוד מבקש שבסיכום הדיון נדרוש שולחן עגול של משטרה-פרקליטות.

עוד מעט נשמע את זה.

דבר שני, וגם זה נאמר בדיון הקודם. יודעים במי מדובר. אנחנו לא מגששים פה באפלה. יודעים בדיוק מי המשפחה, מי האנשים, איך קוראים להם, איך הם נראים, מה הם עושים בחיים, הכול, הכול ידוע. אם מדינת ישראל – אני מכוון את האצבע למשטרה כי בסוף זאת הזרוע שלנו שאמורה לטפל בדבר הזה – אבל אם מדינת ישראל לא מסוגלת לתת מענה במשך למעלה משנה – אגב, מאז הדיון הקודם שהתבצע כאן עברה כבר כמעט חצי שנה, אז אפשר לסגור את המדינה. פשוט אפשר לסגור את המדינה. זה לא מישהו שפורץ, ומה לעשות, הוא בא לתל-אביב באיזו דירה – אנחנו יודעים מי האנשים, יודעים מה המוטיבציות שלהם, יודעים מה מניע אותם. אלימות ברמות, זה פשוט מדינת עולם שישי, לא מדינת עולם שלישי.

קיבלתי איזושהי אינדיקציה, שאני עסוק בזה כבר כמה חודשים, ובעיני אם זה נכון זאת קטסטרופה, שמדובר במשפחה שיש לה איזה עבר סייעני. אגב, אני מכיר סוגיות כאלה גם בדרום. משפחה שבעבר שתפה פעולה בצורה כזאת או אחרת עם מערכת הביטחון.

חבר הכנסת סמוטריץ', בוא לא ניכנס לזה.

וזה נותן לה עכשיו חסינות.

זה פחות חשוב לי. עוד מעט אנחנו נשאל את המשטרה. אנחנו מחפשים פה תוצאות. רק שנייה, קודם כול חבר הכנסת בן צור, בבקשה.

שלום לכולם, אני רוצה להצטרף לדבריו של ידידי בצלאל סמוטריץ', ישבנו פה פעם קודמת, דיברנו ברחל בתך הקטנה את כל הדברים אחד לאחד, ואני רוצה לומר לכם שאנחנו פשוט המומים שהמצב לא השתנה, אלא החמיר. ההצהרות שהיו פה פעם שעברה גם מנציגי המשטרה, שהם הולכים ומטפלים בעניין והכול הסתדר, לצערנו אנחנו רואים שהמציאות לא משתנה. אני חושב שזה חמור ביותר. כמעט חצי שנה מאז הדיון הקודם שהמצב הוא כזה. אני חושב שבהחלט צריכים לבוא בתביעה לשלטון החוק. ושלטון החוק במקרה הזה זאת המשטרה. העבודה צריכה להיות שלהם, ולא יכול להיות שקבוצות שלמות של עובדים ומנהלים מאוימים בצורה כזאת. אנחנו מדברים בסך הכול על בית-עלמין, לא איזה מפעל או איזה משהו שצריך להיות קדוש לכולם, ואני ממש ממש מתפלא שעד היום לא נעשה דבר. אנחנו רוצים לקוות, אדוני היושב-ראש, שהיום מהישיבה הזאת נצא מתוך איזה תובנה שישימו קץ למציאות הכואבת הזאת. תודה.

תודה, חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת מקלב, אתה רוצה להתייחס לנושא או אחרי זה?

אני רוצה להתייחס, אבל עוד מעט.

בבקשה, אדוני.

לעניות דעתי, אדוני היושב-ראש, יש כאן מחדל ויש כאן דברים שהם חסרי אונים. אנחנו חסרי אונים. לא נקלט ולא מובן איך משטרת ישראל לא יכולה להשתלט על קומץ כזה קטן שמטיל טרור כבר שנה וחצי ללא הפסקה. אם יש כאן איזה דברים, כמו שידידי הרב בן צור חבר הכנסת אמר או שבצלאל אמר, יש איזה סייען מצדם, בסדר, אין בעיה, אבל תסבירו לנו. תגידו לנו: תשמעו, יש ככה וככה וככה, לא יכולים - או שתיקחו אותם, או שתוציאו אותם, או שתצאו אתם מפה. אבל לא יכול להיות שאנחנו נשארים כל הזמן עם הבטחות: הנה אנחנו מטפלים, הנה אף אחד לא יזוז מפה, הנה אנחנו עושים הכול. ובשטח אתה לא רואה כלום. אתה מסובך, אתה משתגע. אתה אומר: זה לא יכול להיות. ואתה נעמד, והוא הולך 24 שעות – אתה יודע מה זה ללכת 24 שעות. אני צריך לשאול אותך מה זה 24 שעות כשרק נהג צמוד אליך לרכב? לא שומר. זה לא יכול להיות. אלא שהמשטרה תבוא ותגיד לנו בפירוש, או לא לנו, שתגיד לאיזו סמכות כמו למנכ"ל, או לשר או לך, שתגיד: תשמעו, אחד, שתיים, שלוש, עכשיו תחליטו, וזהו.

תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראשית, חברי חברי הכנסת אני רוצה לברך אותך על ההרהור שאתה נותן בנו כשאתה מתחיל את מושב הקיץ כאן בכנסת בגדר ש-ואחיי תהא לבו. אתה מעורר אותנו בישיבה הראשונה עם משהו שככה לעורר דרך המתים - - -

קודם כול צריך להבין משהו, המושב עוד לא התחיל, אבל אצל אורי הוא התחיל, כי הוא כל היום עובד, גם בקיץ. הוא התחיל לנו את המושב.

אבל נגיד בקיץ, הישיבה הראשונה בקיץ - - -

חבר הכנסת המצטיין - ראיתי את זה ב"גלובס", ב"דה מרקר".

כחברים אנחנו לא צריכים להגיע למחמאות אחד על השני.

אני מספר לחברים, שידעו מי מבורך.

אם אתחיל להחמיא לדודי, אז הזמן ייקח ואז יפסיקו אותי, אז אני לא לוקח את הצ'אנס עכשיו להגיד מחמאות עליו, אבל אנחנו מכירים בגיל 17.5, נכון?

כן.

זה בסדר. אז זאת הערכה שאינה תלויה בדבר. אדוני היושב-ראש, ואני אומר גם לחברי, אם המתים לא יכולים לשכב בשקט, אז מה יגידו החיים? המשימה לא צריכה להיות רצינית, אנחנו לא מדברים על שטח האויב, לא מדברים על מזרח ירושלים, זה כבר לא הר הזיתים. אנחנו מדברים על שטח בתוך מדינת ישראל, באזור לא מסובך, בלי מנהרות ובלי דברים קשים בתוך אוכלוסייה. לשמור על שטח קרקע לא מסוגלים, אז מה כן? אז מה יגידו אלה החיים? על מה אנחנו כן יכולים לסמוך? וזאת באמת תעודת עניות מאוד גדולה למשטרה, שאנחנו בתוך תקופה קצרה צריכים לחזור ולדון בדבר. וכפי שאני שומע, לא שזה פוחת והולך, אלא לצערנו בגדר של מוסיף והולך.

וזה דבר שבא אולי להוציא אותנו במחשבה שנייה, אדוני היושב-ראש, ורק אביא דוגמה כדי קצת לסבר את האוזן, מה היה קורה אם היינו שומעים שבחוץ-לארץ באיזו מדינה באירופה היה קורה דבר כזה, וונדליזם כזה בבית הקברות? אמות הספים היו מתעוררים. לא משנה אם זה היה בגלל וונדליזם או בגלל אנטישמיות או בגלל פעולת טרור, תקראו לזה איך שלא יהיה. מרגע שגם מי שהוא לא בתוך העם, מתוך יהודים עושים את זה, צריך גם לראות אם אין כאן אלמנט נוסף חוץ מהאלמנט של וונדליזם של פשע, יש כאן עוד אלמנטים. ברור לי שאם היה פה מישהו שקצת היה לו רגש, הוונדליזם הזה והפשע הזה לא היה קורה. גם בעולם התחתון יש קווים אדומים, וגם בפשע יש קווים אדומים, וכאן זה עובר את זה. יש כאן עוד אלמנטים, ואנחנו נמצאים באותו מצב.

אני ממש מתלבט אם להגיד את זה בקול, ובזה אני רוצה לסיים, את העצה שלי לאנשי חברה קדישא. אני חושב שאתם צריכים להפסיק להשקיע כסף יקר מאוד בשמירה ובהגנה. אתם צריכים יותר לקחת יחסי ציבור, לעמוד מול המשטרה ולהעלות את זה לסדר-היום הציבורי. אני אומר את זה בכאב לב, לקחת גם אנשי מקצוע באופן מעשי במקום לעמוד בחברות השמירה ולרוץ, לעמוד ליד תחנת המשטרה. אני אומר את זה מכיוון שאם ראשי המשטרה, מפקדי המשטרה היו יודעים שהעתיד שלהם, הקידום שלהם היה תלוי בסדר בדבר כזה הכול היה נראה אחרת. אבל אם יש שקט ואף אחד לא יכול לדבר, וזה נמצא בתחתית סולם העדיפות ובסדר-יום של המשטרה, נשחרר את זה, זה כבר אצלי לדון לכף זכות. אני רוצה להאמין שאם זה היה בקדמת המשימות, אז המשטרה הייתה יודעת לטפל בזה יותר טוב.

הדבר היחידי שיש לי לדון לכף זכות, שהוא נמצא במשימות בתחתית, זה שאתם צריכים להעלות את זה לראש סדר העדיפות, לראש סדר-היום הציבורי במידה כזאת שמפקדים וקצינים ידעו שההצלחה של זה תהיה ההצלחה שלהם, הכישלון שלהם – אחד מהדברים הבולטים זה באמת לשמור על משהו, להחזיר ביטחון, לתת מענה לבעיות לא הכי מסובכות, הכול היה נראה אחרת. אבל כשעסוקים בשמירה, והוויכוח האם חברת השמירה עושה או לא, ולא רק שלא מגבים את חברת השמירה אלא מקשים עליה, ככה אנחנו רואים היום. תצאו לרחובות, תיקחו אנשים שיוציאו את המקרים האלה לרחוב, לרחובה של עיר, שכל אחד ידע, באזור ולא באזור, שיש כאן כשל מתמשך לבעיה לא סבוכה, הכול היה נראה אחרת. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור למפקד המחוז, אני רוצה לומר שני דברים. חזרתי לפני יומיים מברלין, הייתי בבית חב"ד, הלכתי לאכול שם, שני שומרים רק בכניסה לבניין, קבוע, 24 שעות כמעט. הלכתי לבית-הכנסת הגדול בעיר, 24 שעות שמירה של המשטרה על מוסד יהודי.

וזה מתחבר לי קצת למה שקרה כאן בבית-העלמין בהר הזיתים, אבל פה איכשהו הבעיה כבר הצטמצמה בגלל שהמשטרה לקחה את הנושא לידיה, ופה זה קצת יותר מורכב. אגיד לכם מה אני חושב לפני שאעביר לכם את זכות הדיבור. תראו, ראיתי בהשבעה או בכניסתו של המפכ"ל בטקס ראש הממשלה שהוא אמר דבר נכון, הוא אמר שהמשטרה זה נושא חברתי, זה לא רק נושא ביטחוני, זה נושא חברתי, מדוע? אם אין משטרה אין חברה, הכול כאוס. זאת אומרת שיש בלגן. כשיש בלגן אז כל אחד עושה מה שהוא רוצה, ואז ממילא מי נפגע? האנשים הטובים. אנשים שומרי חוק הם בעצם האנשים הנפגעים מכל האירוע הזה.

בית-העלמין לפי תפיסתי זה מוסד שלטוני, זה לא עוד איזו מסעדה. אני מרגיש נעלב. דרך אגב, בכלל לא חשבתי שאי-פעם אקיים דיון מהסוג הזה. אני מניח שאם מס הכנסה לא היה נכנס לשם היו מביאים ארבעה גדודים ונכנסים, כי הוא לא מביא כסף.

רבותי, פרוטקשן לפי תפיסת עולמי זה הדבר הכי חמור שיכול לקרות. ברגע שיש פרוטקשן אין חברה, אין כלום. אנחנו מדברים פה, מקשקשים, אין כלום. לא יכול להיות שנראה תמונות מהסוג הזה. זה לא הגיוני, לא משנה מה צריך לעשות, לבוא לשם עם 2,000 שוטרים, - - - קציני משטרה, אבל התופעה זאת חייבת להיפסק, זה לא הגיוני. אני מדבר כרגע כאזרח. אני מניח שאם אזרחי מדינת ישראל היו רואים את זה היו מתביישים. התופעה הזאת מבחינתכם חייבת להסתיים. קודם כול זאת החלטה שאתם צריכים לקבל. קודם כול עוצרים, אחרי זה תשבו ביניכם ותחליטו מה אתם צריכים. יכול להיות שאתם צריכים עוד אמצעים, יכול להיות שאתם צריכים עוד תקציבים, יכול להיות שאתם צריכים עוד שוטרים, בשביל זה אנחנו פה, אם לא נותנים לכם. אבל בוודאי בוודאי תופעה מהסוג הזה זאת תופעה שלא האמנתי שאקיים עליה פה דיון.

שני.

שני.

שני. בבקשה, אדוני מפקד המחוז.

השני היה במשמרת שלך, אבל היו דיונים גם במשמרות קודמות. שלא תחשוב שזה רק היום, בעבר היו כבר כמה דיונים.

בבקשה.

בוקר טוב קודם כול לכולם. קודם כול, אני חושב כמוך, בגלל זה אני כאן, ולא שלחתי קצין בדרגה כזאת או אחרת, ואני חושב שזה חשוב מדי, ולכן באתי. שלושה חודשים אני בתפקידי, ואני לוקח את כל מה שהיה גם בעבר באחריות שלי. ומראש אני אומר שהאחריות היא שלי, שלנו כמשטרה. ואני גם מציע, כי בסוף אני חושב שהאינטרס הוא של כולנו, זה אינטרס משותף לתת את המענה לתופעה החמורה הזאת שאמרת. ולצערי, הסד"כ קיים לא רק כאן, גם במקומות אחרים, וגם לזה אנחנו נותנים מענה. אני גם מציע, לפני שאגיד את כל מה שיש לי להגיד, שכל אחד כאן, כי זה נשמע כאילו זה רק צד אחד, אבל כל אחד כאן ייקח אחריות על דברים שעליהם הוא אחראי.

קצת עובדות, אדוני יושב-הראש. קודם כול אנחנו מדברים על 17 אירועים שהיו ב-2015, ועל ארבעה אירועים שהיו ב-2016. צריך לציין שאין שום פגיעה במצבות, והפגיעה היא רק באמצעים, למרות שזה לא מוריד מחומרת המקרים. ב-2015, עוד לפני שהגעתי למחוז, היו 20 מעורבים וחשודים שנעצרו בגין חלקם באירועים שמתוארים לעיל, וזה על-פי מיידעים מודיעיניים. כנגד שלושה מהחשודים הוגשו כתבי אישום על עבירה של תקיפה שגורמת לחבלה. נעשתה פעילות של היחידה המרכזית, ולא כמו שנאמר כאן. הייתה פגישה עם אדון אבי ביטון שדיבר לפני זה, וגם נגבתה עדות ממר אריה פרג'ון. הימ"ר התחיל לבצע, ואני מודה שהירידה במשך כמה חודשים שצוינה כאן הייתה ירידה כשהחבר'ה הבינו שיש פעילות. והם הבינו שיש פעילות בגלל שהייתה כתבה שפגעה בפעילות הזאת. ובכתבה נאמר – ולא משנה מי יצא בכתבה הזאת – לא באתי כאן עכשיו להאשים אף אחד, אני רק מציין עובדות. וההערכה שלנו, כי אנחנו גם כן יודעים את זה מההקשבה לחבר'ה מהצד השני, שמהרגע שהוזכר בכתבה שהתופעה עברה לטיפול של הימ"ר הייתה רגיעה, ולא בגלל משהו אחר ולא בגלל העבודות, זאת ההערכה שלנו. עובדה נוספת היא - - -

אז הכתבה פגעה בעבודה שלכם או פגעה בהם?

פגעה בעבודה שלנו. בואו, אל תהיו תמימים, חבר'ה, ברגע שהעבריינים יודעים שאנחנו יושבים עליהם הם מורידים פרופיל, מחכים.

אז מה אתה מציע? שנעשה להם כתבות כל שבוע שאתם יושבים עליהם, ואז אולי הם יורידו פרופיל?

לא. אני מציע שלא נצא. אדבר ואגיד מה שיש לי. הקשבתי בקשב רב לכולם, תנו לי רק לסיים את דברי.

בבקשה.

תאמינו לי, באתי לפה ואמרתי שוב, כל האחריות עלי, ואנחנו גם נטפל בתופעה הזאת. יש חוסר שיתוף פעולה, ואני לא מאשים כרגע, אבל הייתי רוצה יותר שיתוף פעולה כדי למגר את התופעה דרך הקבלנים ודרך – אני לא רוצה להזכיר שמות. אבל כשבאים לגבות עדות או לדבר עם מי מהמכובדים, הוא לא יכול להגיד: אני לא נסחט, אני לא מאוים, והכול בסדר.

הוא מפחד.

אין לו אמון.

ואני מניח שבן-אדם רגיל שנסחט ומאוים מגיע למשטרה, אלא אם כן הוא לא סומך על המשטרה ומפחד. להפך, המצב שלנו כל כך קשה שאותו קבלן אפילו לא משתף פעולה.

נזכר בבני הסה, והוא כבר לא רוצה לדבר יותר.

הוא מפחד.

יש את בני הסה, זיכרונו לברכה.

כדי שנוכל לאסוף ראיות כמו שצריך, אנחנו צריכים גם את כל התלונות, ואנחנו חייבים את שיתוף הפעולה הזה. על בסיס מודיעין אי-אפשר לעצור עבריינים. אתה עוצר אותו, הוא משתחרר. אי-אפשר לעצור רק על בסיס מודיעין. על בסיס מודיעין מייצרים פעילות מבצעית ומביאים ראיות, וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות.

דרך אגב, ב-2015 היו ראיות ברורות, גם נתנו תסריט, הסרטה ברורה.

שלושה חשודים נעצרו בעקבות - - -

יותר מזה, ראו את הפנים, ראו אותם מרביצים, שוברים, משחיתים, מה כבר יותר מראיות כאלה?

חבר'ה, בסדר, רבותי, תן למפקד המחוז.

נעצרו שלושה חשודים בעקבות אותם כתבי אישום.

ומה קרה עם השלושה האלה?

תן לו. לא חשוב לי כרגע. בוא תתקדם. אני מבקש לא להפריע למפקד המחוז. בבקשה.

אני רוצה שתבינו שהמשטרה היא רק חלק בשרשרת תהליך הטיפול בעבריין. אחרי המשטרה יש את התביעות או את הפרקליטות ואחרי זה את בתי-המשפט, וזה תהליך שנמשך. לא באתי להתנצל. ראיתי את התופעה הזאת כשהגעתי למחוז, ואחד מהדברים שהבנתי מהר מאוד, שאין לי שום כוונה לתת לתופעה הזאת להמשיך. ולכן גם קיימתי דיון בנושא בערב יום הזיכרון ביום שני ב-10 בחודש עם כל הגורמים שאני חושב שהם רלוונטיים מבחינת המחוז. נקבעה פגישה עם אדון פרג'ון, שלי יחד אתו, כדי להבין שם את כל התופעה הזאת הרבה יותר טוב יחד עם האנשים שלי ועם האנשים שלו, ב-22 בחודש קבענו להיפגש. ואני הולך לעשות שם פעילות אחרי שאישרתי תוכניות מבצעיות, כדי למגר את התופעה. כי אמרתי, שוב, כל מה שנאמר פה, אני מסכים שאסור, ואם יש תופעה אחת שמפריעה לי כמפקד מחוז וכמפקד בכיר במשטרה זה הסד"כ וכל הפרוטקשן, ואסור שאף אחד יפחד לבוא ולהגיש תלונה כי הוא מפחד מה יקרה לו לאחר מכן. ואנחנו נשקיע את כל מה שצריך להשקיע במקום הזה.

אני רק מבקש מכאן – זה מה שאגיד גם לאריה כשנפגש ביחד בהמשך – שיתוף פעולה מצד אחד, ומצד שני, אחרי שנסגור פעילויות, מידור של הפעילויות. כי מי שעוד לא הבין, אז צריך לאסוף ראיות, ראיות מוצקות ומבוססות כדי להכניס את העבריינים. נפעל בכמה מישורים שבטח לא אפרט אותם פה. ויש לי כוונה להכניס יחידות כאלה ואחרות כדי למגר את התופעה.

כמו שצריך.

אני אומר את זה כמפקד מחוז שיש לו עוד הרבה דברים נוספים במחוז שצריך לתת להם טיפול, ולכולם ניתן טיפול. אין לי אלא להצר שזה הגיע לאן שזה הגיע, ונטפל בזה בצורה הכי נחושה שיש.

עמוס, יש לי רק שאלה. תגיד, קודם אמרתם שזה נמצא אצלכם עדיין, לא עירבתם את הפרקליטות. אתה לא חושב שהיום בסדר גודל כזה של אירוע הפרקליטות צריכה להיכנס לתמונה ולהוביל אתכם את החשיבה איך תוקפים את הנושא?

כמו שאמרתי, אחרי האירוע האחרון, נכנסתי למחוז לפני שלושה חודשים, אחרי האירוע האחרון נכנסתי לסיפור כי לפני זה היה שקט. וכל התהליך איך זה אמור להתקיים זה חלק מזה. גם אם מי שמטפל בתיק מסוים אלו התביעות המשטרתיות, כי זה נשאר, לפעמים יש לי אינטרס להשאיר את זה בתביעות המשטרתיות, כי במקרים מסוימים הם הרבה יותר לוחמניים מאשר פרקליטות כזאת ואחרת, ובנוסף, יש פרקליט מלווה לכל תיק. אבל את זה אם תרצה, אדוני, אשב אתך אחרי זה ואסביר לך ברחל בתך הקטנה איך תהליכים קורים. אני לא חושב שפירוט - - -

ביקשתם מעצר עד תום ההליכים נגד האנשים האלה?

שנייה, דקה. אתה לא צריך לענות על השאלה הזאת כרגע.

אני גם לא אענה עליה, כי אמרתי שאני לא מתכוון להיכנס לנבכי החקירה.

זה לא נבכי חקירה.

שנייה, דקה, עודד, אתה קיבלת את רשות הדיבור, זה בסדר.

אני לא יושב פה בגדר נאשם.

לא אמרתי נאשם.

אני בגדר אחד שבא לכאן כדי להגיד שהתופעה היא תופעה שאסור שתהיה, ושאני הולך לטפל בה בכל הכוח שיש למחוז, וגם ליחידות משטרתיות אם צריך שנביא אותם, ונעשה את זה בכל המישורים. ואני מציע שלא אכנס לזה, נשב אחרי זה עם אריה, תכננו לשבת ולקיים דיון בנושא. ואמרתי שוב, גם שם אגיד לו, לא צריך להגיד את זה כאן, שאני מצפה לשיתוף פעולה ולמידור. כי מה לעשות, יש חבר'ה שצריך לאסוף מספיק ראיות מוצקות ומבוססות כדי להכניס אותם בסוף לתקופה יותר ממושכת ולהרתיע אותם. כי בסוף כושר ההרתעה הוא לא רק שלנו המשטרה, ואני לא מאשים עכשיו אף אחד אחר, אבל צריך לראות שנביא מספיק ראיות כדי שכושר ההרתעה והעונש יהיה כל כך חמור שהפשע לא ישתלם לו. יש מקרים שהפשע משתלם, ואם אתה לא מביא ראיות אז הוא יוצא על משהו פשוט, ולפעמים משתחרר עוד לפני שאנחנו יוצאים, וזה לא שייך למשטרה. זהו, עד כאן.

תודה רבה.

דרך אגב, סליחה, על דברים שנזרקו כאן. הרכב שהיה מחורר ירי לא קשור שום קשר.

לא קשור.

זה סכסוך אחר שיש בחיפה של חמדון ואבו כליב, וזה רצח בעקבות רצח, וזה במקרה היה שם. זה לא קשור בכלל, אז נא לא לקשור את הדברים אחד עם השני.

מאה אחוז. תודה. מישהו רוצה פה להוסיף לפני שאני מסכם? אני מדבר כרגע על חברי הכנסת.

אני רוצה כמה מילים ממש בקצרה.

בבקשה.

אדוני, אני מטפל גם בנושא של הר הזיתים, וראיתי מה עשתה פעילות משטרתית. הציבו בהר הזיתים שוטרי מג"ב באותה נקודת תפר, והתופעות ירדו או כמעט נפסקו לגמרי. יש דרך. אני זוכר שהייתה תופעה של פרוטקשן באזור התעשייה בבאר-שבע. משטרת ישראל לקחה את זה כיעד בעדיפות והנושא הזה – לפחות לפי מיטב ידיעתי, לפחות מהתקשורת – טופל. אני מנכ"ל משרד ממשלתי, האנשים האלה הם חיילים שלי בשטח, אני מרגיש שאני מפקיר אותם. כשבן-אדם צריך להסתובב קרוב לשנה עם אבטחה 24 שעות ביממה זה כישלון שלנו.

ברור, ברור. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה.

סליחה, לגבי זה. הייתי מפקד מג"ב ירושלים, ומי ששם שם את השומרים גם בסוף, כי זה לאומני, ולכן שמנו שם לוחמי משמר הגבול.

עמוס, אני לא נכנס לזה. עוד מעט נסכם את זה.

ישנן גם חברות שמירה, ואני אומר, אני מניח שאחרי שנשב עם אריה נסגור כל אחד גם מה תפקידו. התופעה הזאת תמוגר בסוף.

חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה.

שלושה משפטים קצרים: אחד, בראייתי – ושוב, אני מניח שאנחנו לא חלוקים בנקודה הזאת – זאת בעיית ריבונות. אז אולי לא קוראים לזה לאומני, קוראים לזה פלילי, בסוף זה ריבונות, או שמדינה שולטת, הרי ריבונות זה לא תיאורטי.

ברור.

אם הריבונות לא הולכת, אז היא לא קיימת. אני באמת רוצה להאמין, אני לא מכיר את מפקד המחוז, ואני סמוך ובטוח שהדברים שהוא אומר כאן הם כנים והוא יעשה מה שצריך לעשות כדי לגמור את זה. אני כן רוצה להציע שנתעקש, ומהיכרותי במקרים אחרים – הרי דיברת, אדוני המפקד, על זה שאתה רק חוליה מסוימת בשרשרת – עשית את העבודה, אם אתה לא מקבל אחר כך גיבוי, הפרקליטות יכולה לתת לך גיבוי גדול גם בהליכי התביעה. היא יכולה לתת לך גם גיבוי מול בתי-המשפט, הם יודעים לדבר. פרקליט המדינה יודע להרים טלפון לנשיאת בתי-המשפט, ולהגיד לה: יש מכת מדינה, ומול מכת מדינה צריך להחמיר.

יש דברים שאפילו אתה כמפקד מחוז לא יכול לעשות. תשבו בשולחן עגול, קח את הפרקליטות שתלווה את הדבר הזה צעד צעד, הם יודעים – ועוד פעם, היו דוגמאות כאלה, ישבתי עם פריינטה כשהיה מפקד מחוז דרום על סיפור דומה של גניבת תשתיות, הוא אומר: נכון, דרך הפרקליטות ישבנו עם בתי-המשפט, והשופטים הבינו את זה ונתנו לנו גיבוי. צריך כאן איזשהו מאמץ רב זרועי, אתם אוהבים את המושג הזה במערכת הביטחון, אבל כאן צריך לשלב ידיים כל הגורמים ביחד, זאת הובלה שלכם. משפט רביעי שאני אומר, בתוך דבריך שמעתי שתשבו ותחלקו אחריות, מבחינתי לפחות, האחריות היא שלכם.

האחריות היא רק שלנו, ציינתי את זה מהתחלה, והיא שלי קודם כול.

טוב, בסדר גמור.

אחרי זה של השוטרים שלי.

אני רוצה להגיד שלא לגלגל את האחריות לגופים אזרחיים.

לא גלגלתי. מזל שהכול מוקלט פה, ואמרתי, האחריות היא שלי ושלי בלבד.

אין לחברת שמירה – עמוס, אני לא מאשים. מצוין, אני רק אומר שיש דברים – חברת שמירה יודעת להתמודד עם לא יודע, הומלס שבא לגור בבית-עלמין.

הייתי מפקד מג"ב לפני זה ואני לא בורח מאחריות, תאמין לי.

זה רק מה שאני אומר, חברת שמירה לא יכולה ולא אמורה במדינה מתוקנת להתמודד מול מלחמה בנשק חם. היא מתמודדת עם, אמרתי, איזה הומלס שאין לו איפה לישון, הוא בא לישון בבית-עלמין.

תודה רבה. חבר הכנסת מקלב.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מניח שתעשה את זה גם בסוף דבריך, אבל גם כמובן להודות בשמנו למפקד המחוז שטרח והגיע. אנחנו יודעים, אנחנו מעריכים, ניכרים דברי אמת. הייתה כאן ביקורת בוועדת הפנים הקודמת על כך שבאמת לא הגיעו הקצינים הבכירים, והנה, אתה היום מיישם את זה הלכה למעשה. זה באמת נותן לנו אווירה אופטימית יותר. ואנחנו גם מאמינים, אדוני מפקד המחוז, שיש למשטרה את היכולות. אנחנו לא רוצים לחשוב בכלל שלמשטרה אין את היכולות. צריך להעלות, כפי שאמרתי קודם, בסדר עדיפות מה עושים ואיך פועלים בעניין.

אבל אני חושב שאי-אפשר להסתפק באמירה שזה פרוטקשן. זה הרבה יותר מפרוטקשן דבר כזה. זה כבר פרוטקשן שהביא לרצח, זה פעולות טרור. אלו איומים שמומשו בפועל, איומים שמתמשכים. זה באמת מראה שיש כאן הפקר. ואני מניח שלמשטרה יש עוד כמה וכמה כלים איך לטפל בעניין זה.

ואני רק רוצה להסביר לך איפה אנחנו נמצאים, מפקד המחוז, כבר קיבלנו את הדברים, ובישיבה הקודמת כבר אמרו שאנחנו בתוך תהליך שתכף יתבצע - יש לנו פעולות סמויות כאלה ואחרות שאנחנו מתכוננים לעשות בכמה מישורים. והנה, אנחנו עומדים כאן היום באותו מצב. לכן, אנחנו כבר מרגישים שלמילים האלה, למשפטים האלה לא היה באמת כיסוי, אבל אנחנו רוצים להאמין שעכשיו יש כיסוי.

אני גם רוצה להציע הצעה קטנה שאולי, לא יודע אם אתה חשבת להציע, יכול להיות שכן, שוועדת המשנה - - -

רשום, רשום.

רשום. אז אתה רואה, אני אפילו לא אומר את זה, עזבתי באמצע כדי לתת לך את זה בדברי הסיכום.

ודבר אחרון, אדוני המפקד, אני מרגיש, ואני עומד במקומם, שהם יוצאים קצת בהרגשה לא טובה מהדברים שלך, מהדברים הסמויים, אני לא יודע אם לזה התכוונת. הם מרגישים באיזה מקום שיש עליהם איזו ביקורת שהפעולות שלהם לא מוסיפות או לא מועילות או מחלישות את המשטרה, וזה יכול להביא לאיזה מצב שהם ירגישו שהפניות שלהם אלינו הם דבר לא נכון שהם עושים. אל תהפכו את זה למאבק ציבורי, תנו למשטרה לעשות, הפעולות שלכם מזיקות, זה פוגע בעצם בשיתוף הפעולה שיש ביני לבין המשטרה.

זה לא רק שזכותם לעשות את זה, אנחנו דורשים מהם לעשות את זה, אנחנו גם פונים אליהם. פנינו פעם קודמת אליהם כשיש את הבעיה, אנחנו ממשיכים לטפל בזה, אנחנו האוזן הקשבת, אנחנו השולחן שאמורים לפקח על פעולות הממשלה, וזה מתפקידנו. ואנחנו גם יונקים מהם, ואנחנו מתעניינים אצלם מה קורה. לכן, אני רוצה שהמסר יעבור שאנחנו רואים אותם כמי שבאמת סובל ורדוף, והם צריכים את ההגנה, וכל פעולה שהם עושים היא פעולה לגיטימית, ואנחנו מחזקים אותם בעניין הזה.

תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. מישהו רוצה לומר עוד איזה משפט אחד? אבל ממש משפט ככה שלא נאמר, לא לחזק ולא לחדד, טוב? בבקשה.

הראשונים הקדימו את כולנו. בפרקי אבות אתמול קראנו פרק שלישי שהסתיים: " אלמלא מוראה של מלכות - -

"איש את רעהו חיים בלעו".

- - איש את רעהו חיים בלעו". אז העניין הוא הרתעה. אני בן המקום, יושב שם ומכיר את התושבים.

- - - זה לא נמצא בפרק הזה.

זה העניין. אנחנו מקיימים כבר 30 שנה את העניין הזה. הקמנו את תל-רגב, עוד אפילו לפני אריה. אנחנו אנשים שבאים לשם בלי אמצעים, בלי שום דבר, רק לשם שמים.

דרך אגב, אצל המרוקאים זה פרק שני, רק שתדע.

אצל בני חוץ-לארץ זה גם פרק שני. בגלל השבת שהייתה אחרי שביעי של פסח לא כולם התחילו.

אין לנו, אנחנו באים עם הידיים, זה הכול.

תודה רבה. רבותי, אני רוצה ברשותכם לסכם את העניין. קודם כול, אדוני מפקד המחוז, אני מודה לך על זה שהגעת, זה באמת מבחינתי – גם אני מבין שאתה מבין את חשיבות העניין, ואתה בעצמך הגעת לכאן כדי להציג את העמדה של המחוז. אני גם מאחל לך הצלחה בתפקיד שלך. אתה בסך הכול, כמו שציינת, שלושה חודשים בתפקיד, סך הכול מפקד המחוז זה תפקיד מורכב, ובאמת אני מאחל לך בהצלחה.

עכשיו לגופו של עניין. אני חוזר על מה שאמרתי, בית-עלמין, בוודאי בית-עלמין אזורי, זה סמל שלטוני, זה לא מועדון או קיוסק – לא שלא צריך לשמור עליהם, אבל לסמלי השלטון יש משמעות, כמו שאמרתי קודם, בגלל שאם אין שלטון אין מדינה אין כלום. ולכן, אני רואה בעבירת הפרוטקשן את העבירה הכי חמורה שיכולה להיות. דרך אגב, היא אבות הטומאה, ממנה מתחילים – דרך אגב, יש אסקלציה מובנית, זה ככה עובד. אם לא מגיבים, אז בהתחלה רק שוברים את הטלוויזיה, ואחרי זה שוברים את העצמות, ואחרי זה הורגים את הבן-אדם - הרף הולך ועולה. למה? יש כאוס. וכשיש אנרכיה, בדיוק כמו שאמר חברנו כאן, "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו" - זה לב העניין, זה לב המדינה. אם יש פרוטקשן אפשר לסגור את כנסת ישראל וללכת הביתה, אין מה לעשות כאן. לכן, אני רואה את זה כאבן הראשה של שלטון החוק.

יותר חשוב – לא שאני מזלזל – לאכוף רעש לתושבים, שהמפכ"ל שם את זה בסדר עדיפות גבוה, ואני מצדיע לו, זה בסדר, יותר חשוב. בגלל שיש בלגן יש גם רעש כשיש פרוטקשן, יש גם רעש, אין חוק. לכן אני מצפה שמפקד המחוז – אני מבין שאתה מבין את זה, שם את זה – לא יכול לישון בלילה עם דבר כזה. דרך אגב, מבחינתי זאת גם בעיה רגשית, באמת, אני אפילו מרגיש כאזרח שאני נעלב בכלל שזה קיים, זה לא הגיוני. זה לא עוד איזו עבירה של מישהו שפרץ לסופרמרקט.

זאת תופעה מוכרת, תופעה ארוכת טווח, ראש מועצה אחד שם כבר נרצח. אני לא יודע איך עושים את זה, אני לא בא מהצד האופרטיבי. אני מניח שכשמשטרת ישראל רוצה וצריכה לעשות פעולות כאלה ואחרות אז היא עושה אותם. דרך אגב, אם צריך גם לשנות את החוק בעניינים כאלה ואחרים, בדברים מהסוג הזה, אז עושים את זה. אבל זה ברור שצריכה להיות החלטה אחת. אם אני מפקד המחוז, אני קם היום עם עצמי, אני אומר: זה ייפסק, לא משנה מה יקרה, זה לא יהיה. למה? ככה. ואז אני הולך ועושה דיון עם כל הגורמים איך זה לא יהיה. אמרתי, יכול להיות שצריך להציב שם שומרים, נגמ"שים, מסוקים, אני לא נכנס, אני לא בא מהזווית הזאת, אבל אני רק יודע שזה חייב להיפסק ומהר בגלל שזה מוסד שלטוני. בית-עלמין, ובוודאי בית-עלמין אזורי ברמה הזאת שנותן שירות לכל מטרופולין חיפה והסביבה, בוודאי שאנשים צריכים להיקבר שם ולא שיהיה להם שם וונדליזם.

דרך אגב, אני אומר לך, זה לא ייעצר במצלמות, זה גם יגיע למצבות. זה מה שקרה פה, דרך אגב. מה שקרה כאן בבית-העלמין כאן בהר הזיתים שזה פח"ע, אתה צודק, אבל מבחינת התוצאה זה לא משנה אם זה פח"ע או עברייני, המצלמה זאת אותה מצלמה והמצבה זאת אותה מצבה. אבל כאן זה הגיע למצבות בגלל שזה לא נעצר במצלמות. התחילו עם המצלמות, הגיעו למצבות.

לכן, אני חושב שזה בעצם הנושא שאתה צריך להציב בפניך כיעד בסיסי ראשוני, להעלות אותו. אני מציע גם להעלות אותו בדרג הכי גבוה במשטרת ישראל כולל מפכ"ל המשטרה. אני חושב שבסוג הזה של דברים מפכ"ל המשטרה צריך להיות מעורב אישית בנושאים, כולל השר, אני אשלח לו פרוטוקול של הישיבה, בגלל שכפי שציינתי זה לא עוד אירוע. גם יש פה איזה בן-אדם שמסתובב עם שמירה 24 שעות. אני לא נכנס לעלויות הכספיות, אבל זה מקשה עליו את החיים, הוא פקיד במועצה שם, הוא לא צריך את זה, וצריך למנוע בכלל את כל הסאגה שקורית כאן.

לכן, ברשותך אעשה עוד שני דברים: אחד, בעוד חודש ימים, בלי נדר בעזרת השם, אכנס את ועדת המשנה, הוועדה המצומצמת, כדי להיכנס לקטע האופרטיבי. שם אני מבקש לשמוע מה התוכניות האופרטיביות של המשטרה, ושם אני גם אבקש להזמין את מפכ"ל המשטרה כדי לשמוע בדיוק מה תכננתם. לא מה עשיתם, מה אתם מתכננים. יכול להיות שאם יסתבר שאתם מתכננים את אותו דבר אז נגיד לכם לא.

דבר שני, וזה בעקבות הנושא הראשון, בואו נראה איך זה קורה, עוד כחודש וחצי אשקול את העניין ואתייעץ גם עם מנכ"ל משרד הדתות. ואם לא יהיה שיפור בעניין, אפילו לא רק שיפור פיזי, אלא כוונות, פעילות – אני לא מצפה שאם אתם מתחילים לפעול, מחר בבוקר כבר תעצרו את הבן-אדם, אבל אני תמיד מסתכל על המגמה. יש מגמה, זה בסדר.

ניקח את הוועדה לסיור בבית-העלמין על מנת להתרשם מה קורה שם, בגלל שאני מסכים עם מה שאמר אורי, בסופו של דבר אני פה יושב-ראש ועדה בכנסת, יכול לדבר אל הרמקול, לא מייצר החלטות אופרטיביות, אבל אדאג לזה שזה יישאר כל הזמן בתודעה הציבורית. אני מניח שהציבור באופן כללי לא יכול לסבול מצב מהסוג הזה. אני גם כאזרח וגם כיהודי נעלב. אני מרגיש מושפל. אני יוצא מפה מושפל. אמרתי לך, באתי מגרמניה השבוע, לפני יומיים, הלכתי לאכול בבית חב"ד, שני שוטרים, הלכתי לבקר בבית-הכנסת שם, שאני לא יודע אם מתפללים שם, אולי בשבת איזה מניין, עברתי שם ב-12 בלילה, ראיתי שוטר שומר על המקום. רק אנחנו לא שומרים על מה שצריך. בטוח שאם אלך עכשיו לבית-העלמין לא אראה שם שוטרים. אז אני לא יודע אם צריך להיות שוטר, אני לא נכנס לזה, אבל אני רק מראה מאיפה באתי, וסתם זה איזשהו טיול, מה קורה. אני מניח שאם זה היה בחוץ-לארץ, ככה תוקפים בית-עלמין יהודי, אני בטוח שהיינו פותחים את זה בכל מהדורות החדשות. אנחנו מספרים על אנטישמיים, ותראו מה עושים.

אולי נעשה את הסיור בלילה.

יכול להיות.

נשכב במארב.

לכן, אדוני מפקד המחוז, אני באמת מתחבר למה שאמרת, אני רואה שהעסק הזה גם מפריע לך, אתה לוקח את זה גם ברמה אישית. אני מצטער, אתה יודע, הבוס שלי היה תמיד אומר לי: תמיד מרביצים לילד שבא לבית-ספר, זה שלא בא לא מרביצים לו. זאת אומרת, אתה השליח פה לטובת העניין, אין לי עם מי לדבר. אם היה פה המפכ"ל אז הייתי מדבר אתו, אם זה היה השר אז הייתי אומר לו. אני גם אגיד לו את זה בסוף. אבל באמת בסופו של דבר האחריות נופלת לפתחך, אין מה לעשות, זה התפקיד. אתה מפקד המחוז.

לי זה ברור. אני לא שליח של אף אחד, לא צריך להתנצל.

עמוס, בסופו של דבר יש עוד דבר אחד חשוב, בסוף בסוף בסוף חשוב מבחן התוצאה. בסופו של דבר גם כשאנחנו עושים מאמצים, בסוף הדברים נבחנים על בסיס מבחן התוצאה. וכאן זאת כבר האחריות האישית שלך בעניין הזה, מבחן התוצאה. לכן אני אומר שוב פעם, אני מסכם את הסיכום שסיכמתי. אני אעשה בעוד חודש – חודש זה מספיק לך להכין את התוכנית? אם תגיד לי: דודי, תן לי חודש וחצי - - -

התחלנו כבר ביום שני.

אני מדבר על הכנת תוכנית אופרטיבית, להציג אותה בפנינו. יכול להיות שתרצה להציג את זה בפני המפכ"ל, תרצה להציג את זה בפני עוד אנשים, אני לא מכיר את המשטרה, אבל נתאם.

מתי שאתה רוצה.

אני אכנס את הוועדה המצומצמת בעוד כחודש כדי שיהיה לך זמן באמת להכין את כל זה.

אני אומר עוד פעם, וזה לפרוטוקול, אתם יכולים לבוא מתי שאתם רוצים, לא בגלל הוועדה הזאת אני מתחיל את מה שהתחלתי. הוועדה הזאת לא שינתה לי כלום, לא בגללה אני מתחיל.

עשינו את ההרגשה הטובה.

עמוס, זה בסדר. סיכמתי עכשיו, עוד חודש, כמו שאמרתי, אכנס את הוועדה המצומצמת, את ועדת המשנה, שם נשמע את הקטע האופרטיבי, ואחרי זה נצא לשטח עם הוועדה עצמה כדי להתרשם. באמת יכול להיות שנעשה את זה בשעות הערב כדי לראות מה קורה שם.

רבותי, תודה רבה. ואני מתנצל על כך שבפגרה הבאנו את החברים, רק אתם רואים שהנושא חשוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:13.