הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 180

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, א' באייר התשע"ו (09 במאי 2016), שעה 13:00

1. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ו-2016 – עיריית חיפה

2. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ו-2016 – מועצה מקומית מג'ד אל-כרום

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב

אלה נפתלי - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

שחר פרלמוטר - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

מיכל גולד - ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

עלאא אגבאריה - רו"ח, יועץ למועצה המקומית מג'ד אל-כרום

מאמון ח'לאילה - מנהל מחלקת תברואה, המועצה המקומית מג'ד אל-כרום

גאליה מנסור - גזבר, המועצה המקומית מג'ד אל-כרום

עלי סרחאן - חבר מועצה, המועצה המקומית מג'ד אל-כרום

ברעם נורית - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, עירית חיפה, עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות

אפרת חקאק

נטלי שלף

אור שושני

צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ו-2016 – עיריית חיפה

צהריים טובים. אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה, ומה שנשאר לנו זה עיריית חיפה ומועצה מקומית מג'ד אל-כרום. נתחיל בחיפה.

אני שחר, ממשרד הפנים. לחיפה יש חוק עזר לסדר וניקיון ויש בו סעיף המתייחס לבעל חיים, סעיף 16א, שנקבע זה מכבר כעבירת קנס שהדרגה שלה היא ב'. הבקשה של חיפה היא לפצל את הסעיפים כך שבסעיף המתייחס לאי-איסוף הגללים דרגת הקנס תהיה א', וכל השאר יישארו ב'.

שמי נורית ברעם, אני סגנית בכירה ליועץ המשפטי בעיריית חיפה. הבקשה שלנו היא על רקע זה שאין ציות להוראות החוק של איסוף צואת כלבים. מדובר במכה, וזה פוגע במראה העיר ונוחות תושביה. ניסינו בכל מיני דרכים להתמודד עם התופעה הזאת, לא כל כך בהצלחה, למרבה הצער. אנחנו סבורים שאם דרגת הקנס תעלה משמעותית זה עשוי לייעל את האכיפה; מה גם שבהרבה רשויות דרגת הקנס היא א', כך שמה שאנחנו מבקשים זה לא משהו חריג.

כמה זה א'?

730.

ו-ב'?

475.

וההבדל המשמעותי הזה יגרום לאנשים לאסוף את צואת כלבם?

אני מיכל גולד, ממשרד המשפטים. היו כמה פניות אלינו דווקא בנושא הזה, שהוא כנראה מאוד מטריד, כולל מראשון לציון ועוד כמה רשויות. אנחנו בדרך כלל מייחדים את דרגה א' לדברים שהם סכנה, אבל מכיוון שהגיע מהרשויות שזו תופעה שצריכה טיפול ואנחנו מבינים את זה - - -

זו סכנה גדולה, את פעם נתקלת בדבר כזה? להיפטר מזה אחר כך זה צרה גדולה.

ליונה יהב יש מספיק פקחים? הרי רוב הפעמים הם יוצאים עם הכלבים בערב ובלילה, לא בשעות השגרתיות; השאלה אם יש לכם פקחים לאכוף את זה.

יש לנו פקחים לאכוף את זה. אני לא יודעת אם הפקחים הרגילים עובדים בשעות האלה, אבל יש לנו אכיפה בלילה של סיירת ביטחון, ויכול להיות שנעשה איזשהו מבצע ונגייס אותם לדבר הזה.

אני רוצה להוסיף שאנחנו עושים הרבה פעילות נלווית בנושא הזה – חינוך, הסברה בבתי ספר ועוד, כי התופעה הזאת באמת מטרידה.

אני מתאפק לא לחייך. האם פעם עשו בדיקה כדי לראות את הקורלציה בין כמות הילדים לכמות הכלבים; לבדוק האם בעיר שיש בה הרבה מאוד ילדים למשפחה אז יש פחות כלבים, ואם יש מעט ילדים אז יש יותר כלבים? עשו פעם בדיקה כזאת?

לא שידוע לי.

יכול להיות ששם הבעיה. אם יהיו משפחות מרובות ילדים, שזו ברכה גדולה, לא יהיה צורך בכלבים, ואז הבעיה תרד ממילא. זה החינוך היותר רציני שצריכים לעשות.

אני לא רוצה לדבר בשם ראש העיר, אבל אני חושבת שהוא מאוד רוצה שיבואו משפחות צעירות לחיפה ושהאוכלוסייה של הילדים תגדל, והוא גם עושה דברים כדי לקדם את זה.

צריכים לדעת שראש העיר הוא הנציג של המפד"ל, או הבית היהודי, בחיפה. ככה יונה יהב מגדיר את עצמו. את יכולה להגיד לו את זה בשמי, הוא לא יכחיש את זה.

הסיירת נוסעת ברכב, נכון? אז איך היא תצליח לפקח?

הסיירת מתמקדת גם בגנים ציבוריים, במוקדים שיש התאספות של בני נוער, היא לא רק נוסעת ברכב.

והחובה היא על כל בעל כלב, כן? זאת אומרת, אין כאן חובה ציבורית יותר. כי ראיתי פעם בחוץ לארץ מערכות שיש לעירייה... לא חשוב.

רק השבוע ראיתי זוג צעיר הולך עם הכלב. היא החזיקה את הכלב, ולו היו מין כפפות על הידיים, ובהתחלה לא הבנתי למה. ואז ראיתי שהכלב הלך לעשות את צרכיו, היא המשיכה עם הכלב, והוא הלך עם הכפפות ואסף את זה. השם ישמור, זה כבר יותר מסובך מילד.

אתם חושבים שהקנס הזה יהיה משמעותי יותר ויהיה מרתיע?

כן.

יש התנגדויות? לא.

אני מבין שאתם עושים הרבה פעולות הסברה וכולי, כלומר, מחנכים את הילדים מגיל צעיר, כי לפעמים הם אלה שהולכים.

שלום.

עיריית חיפה נמצאת פה ובקשתה היחידה היא שבנושא של הכלבים והטיפול במה שהכלב עושה: שהקנס יהיה מ-ב' ל-א', כלומר, במקום 470 שיהיה 730, כי מדובר בתופעה קשה. ואני העליתי את הרעיון שצריך לעשות קורלציה בין כלבים לילדים, כי ככל שיש בעיר יותר ילדים, יש פחות כלבים, ולהפך. כך אני חושב. הם אמרו שהם רוצים להתחיל בפעולות הסברה, אז אמרתי שזאת תהיה ההסברה הכי גדולה: שירבו ילדים ואז לא יהיה צורך בכלבים. אני חושב שאתה תסכים איתי בעניין.

חשבתי שאתה רוצה להעלות בעיה אחרת: שברגע שיש יותר ילדים, הילדים הם אלה שיוצאים לטייל עם הכלבים, והשאלה איך אנחנו יכולים להטיל על הילדים לאסוף את זה. אבל אתה הלכת לכיוון אחר לגמרי.

המציאות אומרת שככל שיש יותר ילדים אז הכלבים הם כבר פחות - - -

אני חושב ש-450 זה מספיק כגורם מרתיע. אתה חושב שהקנס הוא מה ש - - - ?

הם אמרו שזה הבדל משמעותי.

בשביל החיפאים העשירים 430 שקל זה משהו - - - ?

העבירה היום היא כבר עבירת קנס שהדרגה שלה זה ב', והעירייה מבקשת להעלות את זה ל-א' על רקע זה ש - - -

450 זה לא מספיק מרתיע?

העירייה הסבירה שלא.

אולי כי אין אכיפה.

הם הבטיחו שתהיה אכיפה.

יש אכיפה גם היום, ועדיין לא מצליחים להתגבר על זה.

אבל זה על כל פעולה ופעולה. על כל מעשה ומעשה אפשר אולי - - -

הקנס יהיה על כל חצי שעה שלא אוספים. זאת אומרת, זה לא יהיה חד-פעמי, אלא על כל חצי שעה, כך שאם יעברו שעתיים אז יהיו ארבעה קנסות.

במסגרת הניסיונות להתמודד עם זה אנחנו פנינו וניסינו לקדם אפשרות של בדיקת דנ"א כדי לזהות את הבעלים, אבל לא הצלחנו במהלך הזה.

למה?

כי משרד המשפטים לא אישר לנו את זה.

אבל מה הבעיה? הרי זה דנ"א של הכלב.

זה לא נראה לנו מידתי.

אני אומר שתיתנו את התיק הזה לחבר המועצה מיכאל אלפר, הוא יוכל להסתפק ב-450 ולטפל בעניין הזה.

טוב, אז אחרי מחקר גדול שעשיתם אתם בטוחים שהמעבר מזה לזה ישפיע, ואתם גם מבטיחים שתעשו פעולות הסברה, כן?

כן.

אז גם בטוחים שהמעבר הזה ישפיע וגם מבטיחים שהם יעשו פעולות הסברה ויגבירו את האכיפה.

אני מתווכח עם ראש העיר ולא חושב כמוהו בהרבה דברים, אבל אם הוא רוצה להיבחר בבחירות הבאות והוא חושב שהעלאת הקנסות הזאת תחזק אותו, אני תומך בזה. בגלל שאני חושב שזה לא נכון אני תומך בזה - - -

הוא גם עושה דברים טובים.

אני חושב שזה צעד לא נכון ולכן אני תומך בהצעה הזאת.

אבל הוא דווקא עושה דברים טובים, הוא עוזר לגרעינים התורניים ועוזר להרבה דברים.

אבל לגרעינים השחורים הוא לא עוזר, רק לגרעינים הלבנים.

אם יש לכם בעיה אז תגיד לנו.

לא, לא, יש לנו איתו מערכת יחסית נהדרת, אבל אנחנו עכשיו באיזה ויכוח איתו. אבל אני מבקר הרבה בעיר ואני חושב שזאת עיר מאוד יפה, מתוחזקת ומתפתחת.

יש לה גם נוף שהקדוש-ברוך-הוא חנן אותה, נוף טבעי.

צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ו-2016 – עיריית חיפה: מי בעד לאשר את הצו?

אני אומר לפרוטוקול שמי שלא הצליח לאכוף את החוק ב-450 גם לא יצליח ב-730. אבל אני נותן לו גם את הצ'אנס הזה, מתוך אמונה שהציבור יגיד את דברו. לכן אני תומך בזה.

אולי נבקש שייתנו לנו דיווח בעוד שנה, כדי לראות אם אכן זה עזר או לא.

מי בעד לאשר את הצו?

הצבעה

בעד אישור הצו – פה אחד

צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ו-2016 – עיריית חיפה, אושר.

הצו אושר פה אחד. שיהיה לכם בהצלחה במאבק.

המאבק על הזיהום?

על הנושא של הכלבים, בשביל זה הם באו.

אתה מכיר מישהו שלא נרתע מ-450? מ-100 שקל של חניה אנשים נרתעים. הקנס הוא לאו דווקא בסכום שלו, הקנס הוא בעצם הקנס: אדם מקבל קנס – הוא נרתע. זה אחד הדברים הלא נעימים. על חניה אסורה אנחנו נותנים 100 שקל; 250 שקל נחשב היום אחד הקנסות הגבוהים ביותר; אז - - -

מאחר שהאוכלוסייה שמחזיקה את הכלבים - - -

הבעיה היא של אכיפה - - -

אז שאלתי אותם והם אמרו שהם יעשו. יכול להיות שיעשו את זה משק סגור, כך שככל שיהיה לו יותר כסף מהקנס, הוא יוכל להפעיל יותר פקחים.

נחיה ונראה.

תוכלו להביא לנו מעיריית חיפה דיווח על הקנסות של הכלבים? כך נראה בעוד שנה מה עשיתם.

מי מחברי מועצת העירייה אחראי על זה?

אני לא יודעת. זה שייך לשירות הווטרינרי ולמינהל התפעול. הנושא הספציפי הזה נאכף על ידי מינהל התפעול, אגף הפיקוח, כי זה עניין של שמירת הסדר והניקיון. אבל אני אציג את העמדה של חברי הוועדה בפני הנוגעים בדבר.

תודה.

תודה.

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התשע"ו-2016 – מועצה מקומית מג'ד אל-כרום

מי מציג את הנושא הבא?

אני עלאא אגבאריה, נציג של המועצה המקומית מג'ד אל-כרום, אני יועץ חיצוני של המועצה.

יועץ משפטי?

אני משפטן, לא יועץ משפטי. לידי יושבים עלי סרחאן, חבר מועצה, מאמון ח'לאילה, אחראי מחלקת פיקוח עירוני, ומנסור גאליה, גזבר המועצה.

לעומת עיריית חיפה אנחנו קצת מפגרים בנושא של קנסות וצו עבירות קנס, אבל חייבים להתחיל איפשהו.

מג'ד אל-כרום היא בין עכו לכרמיאל, מונה 14,000 תושבים. בשנים האחרונות אישרנו חוקי עזר של המועצה המקומית בנושא של איכות הסביבה - - -

זה יישוב דרוזי?

מוסלמי.

כל הנושאים של איכות הסביבה, מפגעים סביבתיים, אכיפה, חוקי עזר ומיסוי מוניציפלי, לצערי לא קיימים ברוב הרשויות במגזר הערבי, והצו הזה של מג'ד אל-כרום הוא צו ראשון של מועצה מקומית שמובא לדיון בוועדת החוקה, אין צווים במגזר הערבי. בעתיד הקרוב יבואו כל מיני רשויות.

אבל העבירות האלה קיימות בחוק עזר?

כן.

אבל לא קיימות כרגע כברירת קנס, נכון?

נכון. חוק עזר איכות הסביבה אושר ב-2013, ובכלל, כל החוקים שאתם רואים כאן בצווים זה חוקים שאושרו לאחרונה, לפני שנתיים או שלוש שנים. אנחנו עושים רביזיה לכל הנושא של חוקי עזר ומנסים להגיע לרמה של רשות נורמלית במדינת ישראל, שיש לה מערכת חוקים שאפשר להפעיל ולאכוף, לרווחת התושבים.

המערכת של חוקי העזר כוללת גם את הנושא של הבנייה? חוקי העזר מתייחסים לכל הספקטרום?

כן, חוקי העזר הם על כל הספקטרום, וכוללים גם סלילת רחובות, תיעול ועוד. בנייה זה נושא של המועצה המרחבית בקעת בית הכרם, זה לא בסמכות המועצה.

אגב, אני שמח שאתה שואל את זה, כי זה משהו שכל הזמן עולה בהקשר של רשויות מקומיות. אבל אכיפה של נושא הבנייה זה לא קשור לרשויות המקומיות, זה אצל ועדות תכנון ובנייה מרחביות, שלרוב מנוהלות על ידי משרד הפנים.

אין ועדות מקומיות, נכון?

הוועדה המרחבית היא מקומית, אבל מרחב התכנון שלה הוא לא רשות מקומית אחת.

זה כמה רשויות.

ובינה לבין מועצת התכנון העליונה יש עוד ועדה?

המחוזית.

יש ועדה מרחבית, ועדה מחוזית וועדה ארצית. יושב-ראש הוועדה ממונה על ידי משרד הפנים, וגם המהנדס והכול. כלומר, זה לא ספציפית לרשות המקומית, למרות שיש כמה מועצות שיש להן ועדות תכנון.

בחוקים החדשים אנחנו מתחילים לעשות שינוי תרבותי והתנהגותי במועצה.

אנחנו מברכים אתכם מאוד על כך. אני חושב שזה חשוב מאוד והגיע הזמן. זה השלב הראשון, ואתם תימדדו באכיפה של הדברים; כי אם תהיה מערכת אבל לא תוכלו או תרצו לאכוף אותה, לא עשינו כלום, ואז הזעקה תהיה יותר גדולה. כי אם יש חוקים ויש קנסות אבל לא יקרה כלום, הטענה תהיה יותר גדולה. כלומר, אתם צריכים להחליט שאם אתם הולכים, אתם הולכים עד הסוף.

אני מקבל מה שאתה אומר. המטרה שלנו היא לא להעשיר את קופת העירייה, ולכן בחרנו בדרגות הקנס הנמוכות. עצם מתן הדוח או הקנס – זה בעצם מה שאנחנו רוצים. שלאט-לאט, לאורך השנים, ידעו שלא זורקים פסולת, ידעו שמקבלים קנס. אנחנו לא רוצים להתעמת עם התושבים וביום הראשון לתת 730 שקל ואז אנשים יעשו דווקא, לא, אנחנו רוצים סכומים קטנים, ולכן הלכנו לכיוון שמקל עם התושבים ועל דרגות קנס נמוכות.

זה בנוי מחמולות או שכבר יצאתם מהמסגרת של חמולות?

אני עלי סרחאן, חבר המועצה וההנהלה במועצה. אני יכול להגיד לך שיש לנו יושב-ראש מועצה שהמשפחה שלו סופרת רק 19 קולות. זהו. כלומר, מהעניין של החמולות יצאנו בבחירות הקודמות ואני מקווה שזה יימשך ככה בעתיד, וגם אין לי ספק בזה, כי יש לנו היום בתוך המועצה נבחרי ציבור שהם קבוצה אחרת ממה שהיה. אין לנו את התפיסה החמולתית, יש לנו תפיסה יותר מודרנית, יותר עם פרספקטיבה לעתיד של היישוב ושל האזור כולו, ואנחנו הולכים בכיוון הנכון.

זה יפה מאוד.

ומה שמובא כאן זה אחד הצעדים שאנחנו תומכים בו, ההנהלה, חברי המועצה ויושב-ראש המועצה, ורוצים לקדם אותו. מדובר בשינוי של התנהגות שמושרשת אצלנו כבר הרבה שנים והגיע הזמן לשנות אותה. אנחנו מודעים לכך שזה תהליך ארוך ואנחנו מסתכלים קדימה כל הזמן.

תצטרכו לעבוד בכמה מישורים: זה מתחיל בחינוך, הסברה, מודעות, אבל גם בפיקוח. תצטרכו להגביר מאוד את המפקחים, כי אם הכול יהיה קיים אבל לא יהיו מפקחים ואם אנשים ירגישו שהם יכולים לעבור על זה בלי שקורה כלום – לא עשינו כלום.

בהמשך למה שאמר חבר המועצה, זה אולי המקום היחיד במגזר שבבחירות האחרונות הבחירות לא התנהלו על בסיס חמולתי. אני למשל, גזבר המועצה, בכלל לא תושב המקום, אני תושב סכנין. כך שאני לא נבחרתי שם על בסיס חמולתי. יש לנו גם יועצת משפטית שהיא לא תושבת המקום, היא מתל אביב, ממשרד רינה לפידות. יש לנו בתחום ההנדסה אישה, משרת הקב"ט היא של אישה, הקב"טית הראשונה במגזר. כלומר, יש לנו דברים ייחודיים. אני שלוש שנים בתפקיד, מינואר 2013, שאז התחלנו לעשות את כל השינוי בהתנהלות הרשות, ואז נבחר ראש מועצה חדש, בחור צעיר, שנתן דחיפה ודברים התחילו לזוז בכיוון החיובי; עד כדי כך שב-6 במרץ היינו אצל שר הפנים ונבחרנו כרשות מצטיינת. אנחנו אחת מתוך 16 רשויות שנבחרו כרשות מצטיינת.

אנחנו נקבל 22 מיליון שקל לפיתוח הכפר. בנוסף לכך, אנחנו רשות מספר שש במגזר שאין לה מענק מותנה. המענק המותנה שלנו בוטל, בעקבות עמידת הרשות בגביית הארנונה ביותר מ-80% שלוש שנים ברצף. לכן אין לי מענק מותנה, וכמו כל רשות במגזר היהודי, אני מקבל את המענק המותנה עם מענק האיזון כל חודש בחודשו.

אתם גובים את זה בעצמכם, או שהייתה לכם חברת גבייה?

ב-2013 ו-2014 הייתה לנו חברת גבייה, וב-2015 ו-2016 אנחנו בלי חברת גבייה, ולמרות שאנחנו בלי חברת גבייה, אחוז הגבייה עלה בשנה שעברה לעד 83% במאזן, כשלפי נוסחת המשרד אנחנו מגיעים כמעט ל-90%.

יפה מאוד. תבורכו. אנחנו בוודאי שרק נסייע ונעודד.

אני מאמון, עובד מחלקת תברואה ואחראי פיקוח במועצה. לגבי החינוך הסביבתי, אנחנו עובדים בנושא הזה כבר שלוש-ארבע שנים, גם בתוך בתי הספר, ויש לנו היום עמותה שמקדמת את בריאות הציבור ועובדת בנושא "הסביבה שווה" – הקול-קורא שזכינו בתקציב שלו מהמשרד להגנת הסביבה. זה תקציב של 400,000 שקל, שמחולק לארבע שנים, בנושא של החינוך הסביבתי, שזה דבר שנוגע לשמירה על ניקיון הסביבה והשטחים הפתוחים.

בגלל שאין לנו חוקי עזר שאפשר לאכוף אותם בקנסות, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשטרה הירוקה והמשטרה האזרחית. יש לנו תחנה בתוך הכפר של המשטרה האזרחית והיא עוזרת לנו, לפחות למראית העין, לאכוף ולשמור על הניקיון, במיוחד בשטחים הפתוחים, מול תופעה של השלכת פסולת בניין, גם ברמה המקומית וגם ברמה האזורית.

בנושא של המִחזור אנחנו כבר התחלנו במהלך של מחזור קרטון וניירות עם חברת "תמיר", שאנחנו מקושרים בחוזה דרך "אמניר" כבר שנתיים, וזה מצליח וזה הוריד לנו את רמת הפסולת. ואוטוטו אנחנו מתחילים גם במערך של איסוף בקבוקי פלסטיק; יש כבר הסכם חתום עם "הנקודה הירוקה", שהיא הזכיינית במכרז הזה, ועוד שבוע-שבועיים נתחיל לעבוד בנושא הזה. בנוסף, הקדמנו את העבודה בנושא ההסברתי, במיוחד בבתי הספר.

יפה מאוד.

אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה. ברמה האזורית אנחנו נחשבים לכפר הכי נקי בסביבה, גם בתוך הכפר וגם בשטחים הפתוחים, וכשנחוקק את החוקים האלה ונתחיל לתת קנסות זה ירים את הרמה הכללית של הניקיון.

יפה מאוד. אז בואו נתקדם מהר. מאחר שחוקי העזר האלה כבר קיימים ואנחנו רק רוצים להחיל, נעבור על זה מהר, כדי לראות שהכול בסדר. אפשר לעבור סעיף-סעיף, אבל רק בכותרות. אם היינו צריכים לאשר את החוק כחוק כעזר, היינו צריכים לדון על כל נושא ונושא, אבל פה הוא כבר קיים.

יש פה למשל הוראות לפינוי פסולת בניין - - -

יש דרך לרשות לאסוף פסולת בניין? יש מקום מסודר?

כן.

הרי לא תמיד לאדם יש את היכולת להביא את זה לנקודת איסוף; ברשויות אחרות יש ימים שהרשות עצמה עוברת ואוספת - - -

יש לנו נקודות של מעין אתר מעבר, ואנשים באים לשם ושופכים את פסולת הבניין למכולות ואנחנו מעבירים את זה לאתר הטמנה.

והקנס שפה זה 150 שקלים?

כן. שוב, בעניין הקנסות אנחנו מקילים.

בנושא של מחזור הצבנו מכלי מחזור לקרטון, ועכשיו מציבים מכלי מחזור לבקבוקים.

זה כבר עובד?

הקרטון עובד.

והחברות מפנות את זה?

כן, כל הזמן. זה גם שומר על איכות הסביבה וגם עוזר למועצה להוריד את ההוצאות שלה.

הייתה אצלנו תופעה שאנשים רוחצים מכוניות בחוץ ועושים שלוליות מים, שזה גם מסכן את העוברים והשבים וגם מבזבז מים. אז במטרה לשמור על משאב המים ועל חזות היישוב, העלינו את הקנס על כך לרמה ד', 245.

סעיף 13(2)(ב) אומר שבעל נכס או מחזיק בו חייב להחזיק את הנכס באופן שלא יתקיים בו מפגע וחייב לשמור על ניקיון הנכס וסביבתו ולנקוט בכל האמצעים הסבירים. כאן אנחנו העלינו את אחוז הקנס ל-730 שקל, הדרגה הגבוהה ביותר, מתוך מטרה להשית אחריות מוגברת על בעלי הנכסים, לרבות בעלי מסעדות וחנויות.

נושא השילוט הוא גם נושא כאוב במגזר הערבי. המרחב הציבורי הוא מרחב ששייך לכל האנשים, אבל אין שמירה על המרחב הציבורי; אנשים שמים שלטים איפה שהם רוצים, איך שהם רוצים, בצורה שהם רוצים, לפעמים ברמה שהם חוסמים שדה ראייה ומסכנים את המכוניות. אז אנחנו מתייחסים כאן לאנשים שמפרסמים או שמים שילוט - - -

אני מבין שזה מ-2013, כשעד עכשיו הדבר היחיד שיכולתם לעשות זה להגיש תביעה לבית המשפט, נכון?

כן, רק להגיש תלונה למשטרה.

עד היום עשיתם את זה?

אני עבדתי הרבה בנושא של הפיקוח ואני אישית רשמתי הרבה דוחות על עבירה על איכות הסביבה, אבל הם היו מגיעים למטה של הקנסות בירושלים, במשרד לאיכות הסביבה. כלומר, הדוחות שייכים לא למועצה, אלא זה מגיע למטה הארצי של איכות הסביבה. רשמנו הרבה דוחות וקנסות כאלה, אבל הכסף הזה לא היה חוזר למועצה המקומית. אבל אכיפה כן הייתה.

היום התחלנו לחייב אגרת שילוט עבור כל מי שיש לו שלט של עסק, דבר שהרשות לא חייבה אף פעם. התחלנו לחייב כבר השנה, גם בשביל להגדיל את ההכנסות וגם בשביל לנקות את הכפר.

ועכשיו זה יהיה תחת הרשות, כלומר, אתם תאכפו את זה ואתם תגבו את זה.

אנחנו אוכפים.

זה לא רק אגרת שילוט, הכוונה כאן היא שמי ששם שלט בניגוד לרישיון ובלי לבוא לרשות - - -

עוד מעט נראה גם לגבי שלט מלוכלך ודברים כאלה? או שלא ירדתם לפרטים האלה? כי ברשויות אחרות כן - - -

ב-13(א) לחוק עזר לשילוט הסייג לעניין - - -

בסדר.

אז יש לנו את כאן את הנושא של לכלוך, יש לנו את הנושא של אש, את הנושא של פסולת – אני רואה שיש כאן את כל המפרט.

כן, כל המפרט.

עדר כבשים.

זה גם נושא כאוב.

שלא יחצה את רשות הרבים, כי זה גורם ללכלוך והפרעות. תוכלו לאכוף את זה?

אנחנו נוכל. זאת המטרה של הרשות – להתחיל עם זה ולאכוף את זה.

אדוני היושב-ראש, עשינו צו שלם, כי אנחנו יודעים שלוועדה יש הרבה דברים לעשות. ועד שהגענו עברנו דרך מאוד קשה וארוכה ואנחנו שמחים שאנחנו נמצאים פה היום כדי לאשר את כל הסעיפים.

לכן אני עובר על זה מהר.

שרי פנים התחלפו והתעכבנו קצת, שרי משפטים התחלפו והתעכבנו קצת, היו בחירות והתעכבנו קצת, כך שאנחנו שמחים שהגענו היום ועשינו את כל הדברים.

וקיבלתם את כל החתימות.

כן, קיבלנו את הכול.

האחריות לחיבור המים, כל עוד היא בחצר של האיש אז האחריות היא שלו; חיבור שלו לציבורי זה אחריות שלו או של המועצה?

של תאגיד המים.

אני רואה שגם בגֶזֶם יש לכם ימים שרכב של הרשות עובר ואפשר להוציא רק בימים האלה.

כן.

יש לכם שטחי דשא ציבורי?

מעט אבל כן, יש לנו כמה גנים. אנחנו רוצים שיהיו לנו יותר גנים, אבל בינתיים נשמור על מה שיש לנו.

גדר זה לא קיר תומך, נכון? זה רק לגדר את החצר, נכון?

כן.

אני רק אציין שסעיף 39(ב) מופיע פעמיים ברשימה, אבל זה אמור להופיע רק בדרגת קנס ד'.

נכון, אבל בצו הסופי זה לא משנה - - -

זה מופיע באמת רק בדרגת קנס ד'.

אני גם רוצה להגיד תודה על כך שאתם מביאים את כל תוכן הסעיפים לוועדה ולא רק רשימת סעיפים.

יש לכם הרבה שלדים? כלומר, דברים שהתחילו לבנות ומשאירים אותם וזהו? אתם מצליחים להתגבר על זה?

כן. עד עכשיו האנשים התרגלו שהמועצה תבוא ותיקח את זה ותוריד את זה לאתר הטמנה, אבל הגיע הזמן שגם האנשים ישתתפו בעלויות ובסדר ובהובלה ובשמירה על הניקיון.

אפרת, עברת על כל זה? יש לך הערות?

אין לי הערות. אוסיף שבגלל שחוקי העזר הם מהשנים האחרונות, הסעיפים עצמם קצת יותר מעודכנים ומודרניים ולכן יש פחות הערות.

החוקים אחרי אישור המשרד להגנת הסביבה, אחרי אישור משרד הפנים, אחרי אישור משרד המשפטים. אין לנו חוק שהוא משנות ה-80.

אני רואה שאם יש מישהו שיש לו גדר חיה שפולשת לשטח הציבורי, אפשר לחייב אותו לגזום את זה. פה מדובר רק על גדר חיה, אבל מה אתם עושים עם עצים? כי הרבה פעמים עץ שנמצא בחצר חוסם את המדרכה או מפריע או גדלים עליו דברים שנופלים על הרצפה ומשאירים הרבה לכלוך. גם לזה אתם מתייחסים?

גם לזה אנחנו מתייחסים, אנחנו עושים את העבודה הזאת לפעמים במקום התושבים.

יש מקומות שבהם מתירים לאורחים או לקבוצות מטיילים ללון? כי כתוב ש"לא ילון אדם בגן ולא יקים בו אוהל, אלא במקומות שראש המועצה מתיר". קבוצה שמטיילת ומגיעה לאזור שלכם, יש מקום שהיא תוכל ללון בו?

הרעיון הוא שאסור, אלא אם מותר.

ולכן שאלתי אם יש מקומות שהתירו.

לא. אנשים שבאים למג'ד אל-כרום, אם הם צריכים ללון הם ימצאו 5,000 בתים פתוחים לארח אותם. אבל לא מרשים להם לישון בחוץ.

יש מקומות פתוחים שראש המועצה הודיע שמותר ללון בהם?

הסמכות קיימת, אבל זה חריג.

כאן כתוב שצריך לרשום.

זה סעיף סטנדרטי שמאפשר להם להפעיל שטח לקמפינג.

זה לאו דווקא סעיף שמחייב אותם להקצות שטח, אלא מאפשר להם אם צריך.

הכנסתם כאן הרבה מאוד דברים, והלוואי שתעמדו בהם. יפה מאוד.

אדוני, יש בעיה ביישובים הערביים שאין מספרי בתים ואי אפשר להגיע לכתובת.

למה שלא תשימו רחובות?

כן, זה מה ש... כמו שאמר חבר המועצה עלי, זו ריצה למרחקים ארוכים, ואני מתרגש מאוד מהישיבה היום, כי אנחנו מתחילים כאן משהו חדש.

יפה מאוד.

בעניין שמות הרחובות אנחנו כבר עשינו את העבודה, אישרנו את זה במליאה, וזה עומד לעבור לגורמים הרלוונטיים כדי להשלים את זה. כלומר, חלק מהעבודה כבר נעשתה – שמות של רחובות ושכונות.

ומספור בתים.

הדואר מחולק אליכם לבתים?

לתיבות דואר בכמה נקודות.

הרוכלים באמת לא מודיעים על התוצרת שלהם? הם באמת שומרים על החוק? או שאתם כן נותנים אישור ל - - - ?

בעבר זה לא היה קיים, אבל היום רוכל צריך להגיע למחלקת רישוי עסקים ולקבל אישור. בנוסף, לפי החוק למניעת רעש, אסור להם...

עברתי על כל החוקים, הם נראים טובים, וגם הסכומים שאתם מבקשים הם סבירים. אני רואה שרוכלות ללא רישיון זה הקנס הכי גדול שאתם נותנים.

כי זו תופעה שמפריעה.

למשרדים אין הערות?

כמו ששמעת, הם כבר עברו דרך רבה איתנו.

אז אנחנו מאשרים את זה כאן.

מאשרים כברירת קנס. לא ביקשתם לעבור לעבירת משפט; אם בעתיד תרצו, אתם מוזמנים.

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ו-2016 – מועצה מקומית מג'ד אל-כרום: מי בעד לאשר?

הצבעה

בעד אישור הצו – פה אחד

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ו-2016 – מועצה מקומית מג'ד אל-כרום, אושר.

אושר פה אחד. כפי שאמרה היועצת, כרגע זה על עבירות קנס, ואם תרצו להשתכלל ולהעביר את זה גם לעבירות משפט, אנחנו נשמח לעשות את זה. תודה לכם ושתהיה לכם הצלחה גדולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.