הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 179

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, א' באייר התשע"ו (09 במאי 2016), שעה 10:00

1. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ו-2016 - מועצה אזורית תמר

2. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לפתח-תקווה), התשע"ו-2015

3. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לבנימינה גבעת עדה), התשע"ו-2015

4. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לשדות נגב-עזתה), התשע"ו-2015

5. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשע"ו-2015 - מועצה מקומית בנימינה גבעת עדה

6. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לעפולה), התשע"ו-2016

7. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לקרית אתא), התשע"ו-2016

8. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לבאר יעקב), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב

שחר פרלמוטר - לשכה משפטית, משרד הפנים

אלה נפתלי - לשכה המשפטית, משרד הפנים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

דן נחליאלי - יועץ משפטי עורך דין מייצג את גבעת עדה ובנימינה

יהודה יוחננוף - מנהל אגף, מועצה מקומית בנימינה גבעת עדה

אברהם עיני - עוזר יועץ משפטי קרית אתא

איתי קידר - יועץ משפטי לעירת עפולה

יניב מור - תובע עירוני, פתח תקווה

קארין כהן - עוזרת ליועצת המשפטית באר יעקב

רועי שמש - מועצה אזורית תמר

מיכל גולד

אפרת חקאק

אסף פרידמן

לאה קיקיון

צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לפתח-תקווה), התשע"ו-2015

צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לשדות נגב-עזתה), התשע"ו-2015

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשע"ו-2015 - מועצה מקומית בנימינה גבעת עדה

צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לעפולה), התשע"ו-2016

צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לקרית אתא), התשע"ו-2016

צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לבאר יעקב), התשע"ו-2016

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

אני מציעה שנתחיל עם הצווים של ברירת משפט, ואולי תסבירי שוב מה בדיוק אתם מבקשים כאן.

כן. יש הסדר היסטורי של ברירות קנס. ההבדל בינו ובין ברירת משפט זה ברירת המחדל. בברירות קנס נותנים לאדם הזמנה לבית משפט, אבל יש לו ברירה לשלם קנס שקבוע בברירת הקנס בתוך כשבועיים. אם הוא משלם – בזה זה נגמר, ואם לא – באופן אוטומטי הוא הולך לבית המשפט. ההסדר הזה הוא לא מאוד יעיל משום שיש אנשים שלא משלמים לא משום שהם חושבים שנעשה להם עוול, ולא בגלל שהם חושבים שלא נעברה עבירה, אלא פשוט, סתם לא משלמים.

"שלעפר" מה שנקרא.

במקרים כאלה יותר הגיוני לעבור להליכי גבייה. אם אין להם טענה לגופו של עניין, לא הגיוני להטריח את מערכת המשפט, שגם כך עמוסה מאוד וגם כך יש בה תורים גדולים, ולהגיש כתב אישום בשביל גבייה.

אנחנו, במקביל, עבדנו על הצעת חוק, זה נמצא כרגע על שולחן שרת המשפטים לאישור, כדי להפוך את כל עבירות הקנס של הרשויות המקומיות באופן אוטומטי לברירות משפט, אבל זה צריך להיות מאושר.

- - - ההפוך, קודם כל קנס, ורק אם אתה לא רוצה, אז תבקש ללכת לבית המשפט.

אתה יכול באופן אקטיבי לבקש להישפט. אם לא, זה הולך להליכי גבייה. זה תלוי, כמובן, בממשלה ובכנסת.

אז מה אנחנו עושים? פשוט לכל רשות אנחנו הולכים ועושים להם את זה?

נכון. עד שתהיה חקיקה.

חוק כללי?

נכון. עד שאין חקיקה כללית, אז כל רשות – אנחנו עשינו את זה עד עכשיו לכמה עשרות רשויות, קרוב ל-50 רשויות. יש כאן עוד 6 רשויות שביקשו את הדבר הזה. אנחנו רואים את זה בברכה. אנחנו מציעים ומבקשים לאשר.

זה צווים.

זה צווי ברירות משפט, כן.

וצו אי אפשר לעשות על כולם?

לא. זה צריך חקיקה. את הצווים הקונקרטיים אנחנו עושים בתיאום עם הרשויות. יש רשויות שעוד לא נערכו לזה. כשנעשה חקיקה הם יצטרכו להיערך, אם וכאשר, אבל כל עוד לא נעשתה חקיקה אנחנו עושים את זה בתיאום אתם, ואחרי שהם החליטו באופן אקטיבי שהם אכן ערוכים לזה. הם צריכים להיערך מבחינת מערכת הגבייה שלהם, ולכן, כל עוד שאין חקיקה זה נעשה בתיאום אתם, רשות-רשות.

הצו של בנימינה – גבעת עדה נעשה ביחד עם צו עבירות הקנס שלהם שיידון מאוחר יותר. יש כאן צווים נוספים של עיריות שכבר יש להן עבירות קנס – של פתח תקווה, שדות נגב- עזתה, עפולה, קרית אתא ובאר יעקב.

המצב בפועל שלא כולם נמצאים באותו סטטוס. יש כאלה שכבר יש להן את זה, יש כאלה שאין להן, יש כאלה שאין להן על דבר אחרים ואנחנו לאט לאט הולכים להשוות אותם?

לרוב הרשויות שאני הזכרתי יש כבר ברירות קנס ואנחנו מציעים להפוך לברירת משפט. לבנימינה-גבעת עדה עוד מעט, אני מקווה, תהיינה ברירות קנס, ונציע באותה ישיבה להפוך את זה לברירות משפט. אנחנו עושים את זה במקביל, עבורם, מסיבה טכנית שלא - - -

אז מה יש להם היום?

בנוסף לצו עבירות ברירות המשפט יש להם גם צו עבירות קנס מפורט, שאני מניחה שהוועדה תעבור ותדון בו לגופו.

רק שנבין – עד עכשיו היתה לו רק ברירת משפט, עכשיו - - -

לא. אני אפריד בין בנימינה-גבעת עדה ובין יתר הרשויות. לבנימינה-גבעת עדה לא היה. היה להם עבירות שהם יכלו ללכת לבית המשפט או לא לאכוף, בלבד, והיום יש פה צו עבירות קנס של משרד הפנים שמציע להפוך את זה לעבירות קנס. בנוסף, גם לבנימינה-גבעת עדה וגם ל-5 רשויות אחרות, שאותן מניתי – פתח תקווה, שדות נגב-עזתה, באר יעקב, קרית אתא ועפולה, יש להן כבר ברירות קנס היום ואנחנו מציעים להפוך את זה לברירות משפט.

עד היום זה רק קנס ועכשיו זה - - -

עד היום זה היה ברירות קנס שההסדר הוא שאדם מקבל הזמנה לבית המשפט, יכול לשלם את הקנס, אבל אם הוא לא משלם את הקנס זה לא הולך להליכי גבייה אוטומטית, אלא הולך לבית משפט, ומעמיס על מערכת המשפט בצורה מיותרת, כי לא תמיד יש טענות לגופו של עניין. אנחנו מציעים להפוך את זה לברירת משפט. כלומר, שרק אם הוא ירצה באופן אקטיבי לבקש להישפט הוא ילך לבית המשפט, ואם לא זה הולך להליכי גבייה, אם הוא לא משלם את זה.

אנחנו צריכים לעבור רשות-רשות?

לאשר רשות-רשות, כן. אפשר לאשר את כולן יחד אבל צריך לאשר רשות-רשות ולהצהיר על זה לפרוטוקול ולהצביע על זה.

העבירות, ברשויות שיש כבר יש להן עבירות קנס – זה עבירות קנס שהוועדה הזו אישרה אותן, בזמנו. אז באופן אוטומטי, על כל עבירות הקנס אנחנו לא עושים רזולוציה - - -

לא, זה בוודאי שלא.

לעניין בנימינה-גבעת עדה כמובן שנעבור עבירה-עבירה אחרי זה. בוודאי, כי זו הפיכה לעצם עבירת קנס.

המועצה אזורית תמר – באיזה סטטוס היא נמצאת?

היא מבקשת כרגע רק - - -

אנחנו מבקשים תיקון של הצו הקיים, הוספת חוקי עזר קיימים.

יש לכם הסדר של ברירת משפט? איזה הסדר יש?

הסדר של ברירת משפט.

אם יעברו הליכי החקיקה זה יחול גם עליהם כמו על יתר 200 הרשויות שעדיין לא הפכו לברירות משפט.

המועצה האזורית תמר – הקנסות הולכים לירוחם ודימונה? איך זה הולך?

לא. בכל רשות הקנסות הולכים לקופת הרשות. זה לא - - -

עוד שאלה אחת – זה תלוי בסוג העבירה, בסוג האישום? איך אנחנו מחלקים בין ברירת משפט לברירת קנס? זו שפה אחת לכולם, או שכל אחד קובע דין לעצמו?

אז פתחתי בדבר הזה שמבחינתנו כמשרד המשפטים אנחנו מעודדים את הרשויות כרגע באופן ספורדי, ואני מקווה שבהמשך זה יהיה בחקיקה, להפוך לברירות משפט. ההסדר של ברירות קנס הוא הסדר לא יעיל.

העומס על בתי המשפט קובע, למעשה. יש עומס גדול על בתי המשפט.

- - -

לכן השאיפה שלהם היא לעשות את זה לכולם, ויש להם הצעת חוק שמונחת על שולחנה של שרת המשפטים להפוך את כולם, אבל בינתיים - - -

"כולם" זה לכולם – לכל חוקי העזר?

הכל הכל הכל, שלא יישאר בכלל – אנחנו מבטלים, ואני אגיד בזהירות כי זה באמת שלב של הצעה שכפופה לאישור של שרים וממשלה ושל הכנסת – הרעיון הוא לבטל לגמרי את ההסדר של ברירות קנס, שהוא לא יהיה קיים יותר, שיהיו רק ברירות משפט. זה הסדר היסטורי שאין רציונאל להמשיך אתו, הוא מעמיס על המערכת- - -

קנסות המשטרה – הם כולם ברירות - - -

כן.

כל העבירות.

כולן. בכלל, כמעט כל הקנסות הארציים, בוודאי מה שאוכפים אותו בפועל הם ברירות משפט. ברשויות המקומיות זה בינתיים נעשה אחד-אחד. המגמה היא להפוך את זה - - -

הרשויות, זה לא עניין של מה שלפנינו אבל זה מטריד קצת. עכשיו אנחנו נותנים יותר אפשרויות לגבות את הקנסות. הקנסות, זה כולל גם ארנונות, ודברים כאלה?

לא, לא. זה לא קשור.

קנס בגין אי תשלום ארנונה, אני מתכוון.

לא. אי תשלום ארנונה לא אמורה להיות, למיטב ידיעתי, עבירה פלילית. גובים אותה כפי שגובים - - -

אז על איזה סוג קנסות? על איזה קנסות מדובר?

- - -

זה יותר חוקי עזר.

ומי גובה אותם?

הרשות באישור הוועדה הזו.

הרשות? או שיש לנו קבלני משנה?

הרשות. הם יכולים גם להעסיק קבלני משנה.

ובפועל?

בבנימינה זה הרשות.

אני מניח שברוב הרשויות יש קבלני משנה

השאלה היא מי כותב את חוקי העזר?

לא, מי גובה. יש איזו הסמכה בחוק שמאפשרת למנות גופי עזר או גופים אחרים, חיצוניים כדי לממש את זה, וזה סיפור בפני עצמו. היה לנו דיון אחד בוועדה בנושא הזה, על מה שחברת הכנסת מירב מיכאלי העלתה.

רוב הרשויות מפעילות חברות גבייה.

כשהייתי ראש רשות גביתי הכל לבד. לא הסתמכתי על חברות.

אבל זה היסטוריה, כבר. היום כולם עברו.

לא בטוח.

מה שעלה כאן בוועדה שרוב הרשויות - - -

לא בטוח. אם אתה מקום קטן, ואתה רוצה להיבחר עוד פעם, אם תיתן את זה לגוף חיצוני הסיכוי שלך להיבחר עוד פעם קטן. הברוטאליות שלהם, כשהם גובים, חלק מהם - - -

שמענו גם נימוקים אחרים. שמענו נימוקים דווקא מראש רשות שאומר: ככה זה לא אני. אם הוא רוצה להרחיק את הגבייה שלו הוא אומר – זה לא אני, אני לא יכול לעשות עם זה שום דבר. אם הוא רוצה להיבחר, רוצה שיהיה לו תקציב, רוצה שיהיה מאוזן, רוצה להגיע לאחוזי גבייה גבוהים, גם משרד הפנים דורש ממנו את זה, אז הוא חייב לעמוד באיזה יעד מסוים, אז הוא לא יכול להיות ראש העיר הטוב שלא מחלק קנסות. זה פעם אחת. פעם שנייה, כשהוא מפעיל חברה, אז אין אדם שנכנס ללשכת ראש העיר כי מי שמטפל בזה זה מישהו אחר, חברה כזו או אחרת.

אנשים לא כל כך טיפשים. כשיש לו חוב, במאזן הזה – ראש העיר צריך את אנשי העיר, לפני הכל. בכל אופן, כשיש לו חוב של 200 שקל ומטילים עיקול על כל החשבונות שלו, ועל הכל, גם אם בחשבונות יש 100 אלף שקל - - -

אני מאחל לך שלא תהיה ראש עיר, שתהיה חבר כנסת, אבל אם תהיה ראש עיר ותרצה עצה ממני אני אגיד לך שדווקא תבחר בברירה השניה – חברת גבייה.

הייתי. 20 שנה, עשיתי את זה. ירושלים זה סיפור נפרד.

אני בכל אופן לא מרגיש שקיבלתי תשובה מלאה. בנימינה וגבעת עדה עכשיו מבקשים את כל חוי העזר - - -

לא, לא. נפריד אותן מהרשויות האחרות.

אז כשמגיע הנושא של גבעת עדה למה את לא מבקשת להעביר את כולם לברירות משפט? למה אנחנו - - -

את גבעת עדה מבקשים להעביר לברירות משפט.

אז זה מה שאני שואל – אנחנו מבקשים, בעצם, את כולם.

גבעת עדה – אני מבקשת. תמר לא ביקשנו – שוב, אני לא מבקשת מכל רשות ורשות בגלל שאנחנו עושים הצעת חוק כללית, ואני מקווה שאנחנו נוכל להעביר אותה.

- - - אם אתם אומרים שאין בעיה, רק מדיניות של שרת המשפטים, אם אנחנו עושים חוק כללי או לא, אבל כשבאים לפנינו, למה אנחנו לא מוצאים - -

קודם כל כדאי להפריד, כי צווי עבירות קנס הם של משרד הפנים. אנחנו עושים את הדיון ביחד מטעמי נוחות, אבל זה צווים של שר הפנים וזה צווים של שר המשפטים.

למה עבירות - - - אתם לא מבקשים עכשיו שזה יהיה ברירת משפט? למה אתם הולכים בשני חלקים?

זה צו של שר הפנים, זה לא צו שלנו.

בסדר, אבל למה לא מנחים אותם ולמה לא - - -

לא פניתי ל-200 הרשויות מהסיבה הפשוטה שלא היתה הצעת חוק - - -

אבל תמר, שמבקשים עכשיו ברירת קנס, למה אנחנו לא אומרים להם - - -

בואו נעבור עכשיו אחד-אחד וננסה להבין.

כל עוד שאין הצעת חוק אנחנו לא כופים על הרשויות.

בוא ננסה להבין את זה, בוא ניכנס רשות-רשות - - -

אז אני כן מציעה קודם שנעבור על הצווים של ברירת משפט, ואז נחזור לבנימינה-גבעת עדה.

בסדר, אז נתחיל במספר 3.

נדלג על הצו של בנימינה-גבעת עדה. נעבור לפתח תקווה. כל צווי ברירות המשפט נראים דומים. בחלק יש הפניה לצו העיריות ובחלק – לצו המועצות, אבל חוץ מזה הם כולם דומים. אז ניקח את פתח תקווה. ככה נראים כל צווי עבירות ברירת משפט שהוועדה אישרה עד היום. מדברים על הסמכות.

בואו רק נסכם – מדובר כאן כרגע שאנחנו נותנים אפשרות שלכל אותן עבירות הבקשה הראשונה תהיה לשלם קנס ואם האיש רוצה הוא יוכל לבקש משפט.

אם הוא לא משלם את הקנס, אז מתחילים מידית בהליכי גבייה? יש לו ברירה מידית, זאת אומרת האפשרות שלו היא להגיד – אני רוצה להישפט.

כן.

אפשר גם להגיש בקשה לביטול הדוח. זה לא קיים בברירת קנס.

אדם קיבל, נניח, דוח מהרשות, דוח חנייה, והוא צריך לשלם קודם כל קנס. כרגע הוא יכול לבוא ולהגיד – רבותיי, אני לא חניתי שם בכלל ולהתמודד עם הרשות בגלל הנושא של הקנס? כל זה עוד בלי משפט.

אז שוב – אם זה ברירת קנס הוא צריך לשלם את הדוח תוך שבועיים או שהוא צריך להגיע לדיון משפטי בבית משפט לעניינים מקומיים. אם אנחנו - - -

חנייה היום זה כבר ברירות משפט.

אם - - - ברירת משפט, יש שלוש אופציות. אופציה ראשונה היא שתוך 90 יום הוא ישלם. אופציה שניה- תוך 30 יום הוא יכול להגיש בקשה לתובע העירוני ולבטל את הדוח, מטעמים שלו. אופציה שלישית היא להגיש בקשה להישפט, כך שיש אלמנט נוסף - - -

ברגע שהוא מגיש בקשה לתובע של העירייה – אז הזמן נעצר, נכון? הוא מגיש בקשה לעירייה או לתובע, ואומר – לא חניתי שם בכלל, זה לא היה אדום-לבן, או כל דבר אחר. מה קורה אז?

ההנחה היא שהוא צריך להגיש את זה תוך 30 יום, הוא צריך לשלם את זה תוך 90 יום. בפרק הזמן הזה, ההנחה היא שהוא מקבל את התשובה אם התובע העירוני אישר לו את זה.

אבל איך הדיון מתנהל? באיזה מישור מתנהל הדיון, עם התובע?

כל עיר והתובע שלה, ואתה יכול לראות שהתובעים עונים שלא ממין העניין - - -

הנישום אמור להגיש בקשה. כל ההתכתבות היא - - -

והעירייה עונה.

אמורה לענות בפרק זמן סביר.

הוא אומר – כן שמתי כרטיס חנייה אבל הוא נפל, אני נכה, היה לי רכב אחר, היה לי רכב שכור, הנה חוזה השכירות – אז יש עיריות שהתובע באמת מסתכל, אתה רואה שהוא בודק, ועונה ממין העניין, ויש כאלה שאתה רואה שאותו נוסח שיש תמיד - - - ואני מכיר עירייה שזה שהיה מקבל את הערעורים האלה עוד איכשהו היה רואה את זה. אני גם כן ראיתי דברים כאלה. כל הדברים קיימים, בכל עיר ועיר - - -

שלחת צילום שאין שם בכלל - - - שחנית במקום שאסור ושלחת שאין שום תמרור שאסור, וראית שאחרי שבועיים באו והתקינו שם תמרור.

החוק אומר שלא צריך תמרור, מספיק שיש צבע - - -

אני מדבר על משהו שהיה בירושלים, שקרה. צילמנו את זה, ואחרי שבועיים הם באו לשים את התמרור, אבל רצו להמשיך את תהליכי הגבייה.

אז האפשרות להגיש בקשה לביטול הדוח זה פתרון נוסף לעומת ברירת קנס.

אבל לא חייבים לדבר אתו, יכולים לתת לו תשובה – לא קיבלנו את טענתך, ואתה צריך לשלם. והדרך היחידה שישמעו אותו זה רק בית משפט, ללכת לאפיק הזה.

גם התובע העירוני, כאשר הוא מקבל את הבקשה לביטול הדוח, הוא כפוף לשורה של שיקולים – למיטב ידיעתי שיקולים שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה – מתי אפשר לבטל את אותו דוח, כך שהתשובה היא לא תשובה שרירותית. הדברים אמורים במצב האופטימלי להיבדק כמו שצריך. ושוב, זה יתרון נוסף שיש לעומת עבירה של ברירת - - -

וזה נעשה? כי מחברי, שבקיא מאוד, הוא היה הרבה זמן חבר מועצת העיר ירושלים, אני שומע שזה לא בדיוק נעשה כך.

יש בתוך ההנחיות הרבה שיקול דעת.

אם היה יועץ משפטי שקורא את הבקשות זה חמור מאוד.

או הפקיד, שזה עוד לפני היועץ המשפטי.

זה אמור להיות מישהו שקורא בנפש חפצה את הבקשות. אם יש מישהו שקורע אבל לא קורא – זה חמור מאוד, ואנחנו רוצים לדעת על זה. דבר כזה, מבחינתנו הוא חמור פעמיים.

אנחנו מקבלים את הפניות של האזרחים שאומרים – נראה שהוא לא בכלל קרא את המכתב כי מה שהוא עונה איננו ממין העניין.

אז אני מקבלת לפעמים תלונות כאלה. אני מעבירה אותן ליועץ המשפטי של העירייה, עם בקשה. אני לא יושבת כערכאת ערעור על הדברים, אבל כשאני רואה שיש משהו שנראה שבאמת לא קוראים מספיק, אני מעבירה ליועץ המשפטי שיטפל, שיטפל בעניין ויוודא שאכן בקשות נקראות. זה חשוב פעמיים – קודם כל בגלל ההגינות לאזרח ויישום החוק, ודבר שני, אין טעם, אם אכן נעשה עוול – מרבית המקרים שאני מטפלת בהם זה מקרים של נכים. אם ניתן לתקן את העוול - - -

התשובה: "התובע העירוני עיין במכתבך ולא מצא לנכון..." זה נקרא תשובה לעניין או לא? עיין בבקשתך ולא מצא לנכון.

אני אישית מטפלת במקרים של נכים. במקרה של נכה זה יותר חמור, כי בהרבה מקרים, לפי חוק חנייה לנכים, הם חונים על מדרכות, במקומות שאסורים לאזרחים אחרים. טרטור קבוע לבית המשפט הוא מיותר ולכן חשוב שהבקשות שלהם תיבדקנה היטב.

אבל הוא כותב שנשארו 1.20 מ' לעבור על אף שחניתי על המדרכה ולא הפרעתי לציבור, וכך וכך. עונים לו – "התובע לא מצא עניין". הוא לא עונה לו.

אז במקרים כאלה אני פונה ליועצים משפטיים ומבקשת שהדברים, בעיקר בנוגע לנכים, ייבדקו היטב, גם למען אותו אדם, וגם מבחינת המערכת זה לא נכון, אם אכן נעשה עוול, העוול הזה צריך להיות מתוקן, בשלב ראשון, וחבל שיהיה דיון משפטי על כך.

בואי נשאל בגדול – לטובת מי המעבר הזה? קודם כל אני מבין שבתי המשפט מרוויחים מזה. האזרח מרוויח מזה או רק מפסיד?

האזרח לא מרוויח ולא מפסיד. אם יש לו טענות, אם הוא מרגיש שנעשה לו עוול, יש לו טענה לגופו של עניין, עדיין פתוחה בפניו הדרך להישפט. זה לא נעשה באופן אוטומטי. הוא צריך לפנות ולבקש להישפט. אפשר לומר שזה חוסך ממנו דיון משפטי במקרה שדרך אחרת היתה הולכת לגבייה, אני לא יודעת לומר אם זה לטובתו או לא לטובתו. זה לא צריך לשנות, מבחינת האזרח.

אבל אם האזרח מגיש בקשה לרשות, לתובע העירוני, ומבקש לבטל את הדוח, ואכן הבקשה שלו מתקבלת, אז זה חוסך ממנו.

השאלה, באחוזים, כמה זה קורה. כמה זה קורה שכתוצאה מתלונה של האזרח בוטל הדוח או הקנס. יש מקרים, אני מניח.

אני יכולה להעיד שמעט המקרים שאני - - -

בין 30 ל-40%. אני הייתי בעפולה, כפר סבא, רמת השרון – אותו עיקרון קיימתי ב - - -

לגבי נכים או באופן כללי?

גם נכים, אבל גם – אדם שתו החנייה שלו נפל, למשל. הוא שם את הפתקית והיא נפלה, או לא שם את זה במקום – נבדקים לא מעט מקרים שבהם לפעמים פקח לא שם לב.

אנחנו מקבלים לפעמים דיווחים מהרשויות ויש מקרים שמבוטלים.

אז אתה אומר שגם יש פה את טובת האזרח.

הפער המרכזי בין ברירות קנס לעומת ברירות משפט זה שבברירות קנס ברירת המחדל היא תשלום הקנס תוך 15 ימים. היה ולא שילמת את הקנס, תזומן תוך שנה לדיון בבית המשפט. לעומת זאת, בברירות משפט יש לך 90 ימים לשלם את הקנס - - -

סליחה, ברירת קנס זה 15 ימים?

- - -

אז מה 15 יום?

15 ימים בברירות קנס. בברירות משפט יש לך 90 ימים לשלם את הקנס. אם לא שילמת ולא הגשת בקשה להישפט אז זה הולך לגבייה. אני, בכל אופן, כתובע, ואנחנו בעירית פתח תקווה – מאפשרים את מסלול הערעור גם בברירות קנס, למרות שהוא לא מחובתנו, כך שהאזרח יוכל להגיש בכל עת בקשה, כל זמן שזה עומד בלוחות הזמנים. זה הפער המרכזי בין ברירות קנס לברירות משפט.

ואתה בודק את הטענה של האזרח לגופה, ונותן לו תשובה אמיתית?

אתה לא יכול לרדת לרזולוציה של כל טענה וטענה. אתה בודק – יש באמת איזשהם קריטריונים מאוד ברורים ליועץ המשפטי לממשלה מתי ניתן לבטל ברירות קנס או ברירות משפט, ואנחנו פועלים לפיהם. אני מוצא את עצמי הרבה פעמים מבטל לא מעט דוחות, כי גם אם יש איזשהו ספק הכי קטן שהאזרח או התושב לא ביצעו את העבירה - - -

אני יכול להציע ליושב ראש לקחת את פתח תקווה כמודל, לבקש שהוועדה תבקש מעירית פתח תקווה שבדוחות או בקנסות של חנייה בלבד – שיתנו לנו נתונים כמה דוחות נותנים בשנה, כמה מכתבים, או כמה בקשות ביטול קנס התקבלו, כמה הם אישרו או לא. זה לא דבר גדול.

אני רק רוצה להעיר שהיום מכוח החוק כל עבירות החנייה בכל הרשויות המקומיות הן עבירות ברירת משפט. אנחנו לא מדברים על - - -

מדברים על התהליך. היושב שאל על טובת האזרח או לא טובת האזרח.

אני אוסיף שיש גם ממד של זמן. מה זה נקרא? שיש תקופות, למשל, בשנת בחירות. שם אתה תמצא, בשנת בחירות, שכמות הביטולים של דוחות החנייה – הרבה יותר נענים מאשר בשנה אחרת.

נבקש על 2015.

זה חלק מטענות שהיו שבגינן גם ביטלו במקום מסוים את מערכת הבחירות שהיתה.

כמה דוחות חנייה - - -?

אני לא מתעסק בחנייה, לא יודע להגיד לך את הנתון. אבל דוחות חנייה אצלנו הן כבר ברירות משפט, ככה שלא צריך - - -

אדרבא, היא הנותנת. היושב ראש הציף את הנושא הזה, זה לא שימוע, אבל בכל אופן – בקשה כזו לביטול הקנס כמה בקשות כאלה יש, ולכמה נענים?

יש חובת דיווח אחת לשנה.

מעבר לבקשות יש לנו שני ימי קבלת קהל בשבוע – יום ראשון ויום שלישי, בין השעה 08:00 בבוקר ל-13:00, כך שגם אם אזרח לא יודע לרשום או לא יודע - - -

לא שאלנו אם יש נגישות מספיק או זמינות מספיק. אני שואל כמה אישרתם.

יש לנו חובת דיווח שנתית ומדי שנה כל לשכה משפטית מדווחת למשרד המשפטים כמה בקשות התקבלו וכמה ביטולים היו.

בקשה יכולה להיות גם אם הוא מגיע לעירייה ומדבר. לא צריך לשלוח.

צריך גם לדווח באותו דיווח מה הנימוק, מאיזו סיבה בוטל הדוח.

אז הדיווח שלכם כלפי היועץ המשפטי היא במגמה הפוכה. היועץ המשפטי רוצה לבדוק שביטלתם על אמת ולא עשיתם הנחה לאזרח כי רציתם למצוא חן בעיניו. לכן הוא רוצה לבדוק אתכם שאתם ביטלתם רק כשצריך לבטל. אנחנו שואלים מהכיוון של האזרח – אנחנו רוצים לדעת שבאמת ביטלתם. מבחינת האזרח תבטלו כמה שיותר, כי הוא מרגיש שעשו לו עוול. לא תמיד האינטרס הוא אותו הדבר.

- - -

טוב, אבל אתם אומרים שהדיווחים האלה קיימים.

אפשר לקבל אותם בוועדה?

יש דיווחים שמגיעים אלינו. אפשר גם לפנות לרשויות כדי שזה יהיה מסודר. לרשויות הגדולות.

למי אתם מעבירים, ליועץ המשפטי?

למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין.

על כל העבירות אתם מעבירים למקרקעין?

אני לא יודעת אם כולם מעבירים. לא הייתי בונה רק על זה. אני יכולה לבדוק את זה אבל במקביל כדאי גם לבקש דיווח ישיר לוועדה.

לגבי החנייה אני בטוחה שיש חובת דיווח. לגבי שאר חוקי העזר - - -

אז הוועדה גם יכול לבקש לקיים דיון מעקב לגבי אכיפה וגבייה של עבירות של רשויות.

ואם תגידו לי איזה רשויות אני אוכל לבדוק בצורה מסודרת.

אני פה נמצא באיזה מין ניגוד רעיוני. מצד אחד אני רוצה באמת שיאכפו את החוק ויגבו את הקנסות ולא יוותרו סתם, בגלל שהוא חבר של ראש העיר, וכו'. מצד שני אני רוצה באמת שהאזרח לא ישלם קנסות שהוא לא צריך לשלם, שיתייחסו לדברים שלו ויבדקו על אמת. זאת אומרת, זה שני דברים שצריך למצוא בהם את שביל האמת ביניהם.

אני מסכימה שהבדיקה צריכה להיות טובה וראויה, ובכל מקרה, כשאדם מרגיש שנעשה לו עוול, עדיין פתוחה בפניו הדרך להישפט בפני בית משפט, ואז זה נעשה בפני שופט, והעניין הזה לא נגרע ממנו, האפשרות הזו לא נגרעת ממנו, בשום הסדר. זה מאוד מאוד חשוב, כי באמת לפעמים אנשים מרגישים שנעשה להם עוול.

אז בואו ניקח את פתח תקווה, שהיא בדרך כלל עיר מסודרת, ניקח אותה כמודל ונראה.

אתה יכול לאשר את כולם יחד, אני רק אציין שלעניין בנימינה –גבעת עדה בכל מקרה יש שם תיקון נוסח.

אתה יכול גם לבקש כמה ביקשו להישפט, זה גם ייתן לך אינדיקציה. בחנייה אין לך את זה, אבל בדוחות אחרים תוכל לבקש. שזה בוודאי לא רבים.

יש, יש נתונים.

אני יכול לגלות לך סוד שיש כאלה שמבקשים את זה כי הם אומרים – בית המשפט, חמש שנים עד שזה יגיע, ומי יודע אם זה יגיע בכלל – הפריץ ימות, ואז זה מתגלגל, ומתגלגל. לפעמים יש כאלה שאומרים – שווה לי הספק, יתגלגל, נראה מה יצא בסוף. גם זה קיים.

זה גם קיים הפוך – שאנשים לא יודעים להתמודד, לא עומדים על הזכויות שלהם. אני גם מכיר הרבה אנשים כאלה.

מוסיף איזה משפט או קללה. גם זה.

יש מישהו משדות נגב?

אני מקרית אתא.

אז נאשר את זה. מי בעד האישור?

הצבעה

הצווים אושרו פה אחד.

תודה, אושר פה אחד. יש לכם את הזכות לברירת משפט.

30 יום אחרי הפרסום ואחרי חתימת השרה.

5 הרשויות: פתח תקווה, שדות נגב, באר יעקב, קרית אתא ועפולה.

עכשיו אנחנו עוברים למועצה האזורית תמר. מה מבקשים?

אני מייצג מטעם משרד חיצוני, משרד רואי חשבון אופיר-בוכניק, את המועצה. אנחנו מבקשים להוסיף חמישה חוקים קיימים של המועצה לצו שקיים כבר. מדובר בתיקון, כדי שנאשר - - -

כלומר שעד היום אין לכם את ברירת המשפט אלא רק ברירת קנס?

כן.

ואתם רוצים להחיל את זה גם.

אנחנו רוצים לתקן את - - -

כשבמקומות אחרים זה כבר קיים? במקומות אחרים, לגבי הדברים שאתם מבקשים – קיימת כבר ברירת משפט?

אני אציין – הצו הוא שלנו. המטרה של הצו היא לקבוע שעבירות מסוימות על חוקי עזר הן עבירות קנס. זה הצו. זה לא ברירת משפט אלא זה השלב הראשון של לקבוע שבכלל עבירה על חוק עזר היא עבירת קנס.

למה אתה לא יכול לדלג וישר לקבוע ברירת משפט?

זו לא הסמכות של שר הפנים.

הסמכות שלי מי, של ועדת החוקה?

של שרת המשפטים, והם בודקים את הדבר הזה.

בכוונתנו להעביר את ברירת הקנס לברירת המשפט בהמשך, בכוונת המועצה. בינתיים אנחנו מבקשים את התיקון על מנת כן לאפשר - - -

ומה העבירות שאתם מבקשים?

העבירות מדברות על 5 חוקי עזר בעיקר בחופי רחצה ואיכות הסביבה.

מה היה עד היום, בעבירות האלה?

כרגע לא קיימת ברירה.

כלומר, מגישים כתב אישום וזהו?

כן.

אתם מגישים כתבי אישום כאלה?

אני לא יודע, כי אני לא מהמועצה, אני לא פנימי. אני יועץ חיצוני, אנחנו רק לעניין התיקון.

- - - ?

המועצה מבקשת ממשרד הפנים, משרד הפנים - - -

הוא באופן פורמאלי המגיש, אבל הדחיפה מגיעה מהמועצה עצמה.

לפעמים יכול להיות שמשרד הפנים יגיד למועצה – חברה', מה זה, הפקרות אצלכם? אם הם רואים שיש רשות שאין אצלה חוקי עזר, שברוב המקומות צריך להיות, או שצריך להיות בגלל מיקומה, אופייה, והיא לא עושה להסדרת חופים, נניח, אז זה דבר שגם צריך לקחת בחשבון. אם אתה רוצה להסדיר את החופים או שזה הפקר. יכול להיות שזה טוב שכן, אני מניח - - -

בתמר היו גם חוקי עזר לשעבר שבוטלו והוחלפו, ולכן הם גם מבקשים את התיקון הזה. הם מבקשים לבטל את העבירות שהיו מבוססות על חוקי עזר שכיום אינם בתוקף.

אז תסביר.

החוק הראשון הוא אימוץ של חוק עזר קיים על ידי המועצה, זה חוק הריסת מבנים מסוכנים. מדובר על סעיף 1 וקביעת דרגת קנס מסוג א', שזה 730 שקל. כמו שאתם רואים, תוכן הסעיף מופיע – "בעל בניין חייב להחזיק את בניינו במצב המבטיח של שלום המחזיקים ו/או את שלום הציבור". דרגת הקנס היא א', כמו שנאמר - - -

וזה על פי הנחייה של מהנדס המועצה שיש לו קריטריונים להגדיר מה זה מבנה מסוכן או לא מסוכן?

לדעתי חוק העזר מתייחס לזה, חוק העזר עצמו. כן, זה המהנדס עורך את הבדיקה.

המקסימום זה 730, צריך לציין.

ואם לא יהיה – כאן המועצה מגישה תביעה לבית המשפט נגד מי שיש לו מבנה שצריך להרוס, או שהוא מסוכן? ואתם מבקשים לתת אופציה לברירת קנס?

כן. האופציה היא או שהוא ישלם את הקנס, כמו שהסברנו קודם - אם תוך 15 יום הוא לא ישלם את הקנס, זה יילך לבית המשפט, להליך משפטי.

אפשר לתת את הקנס הזה כל יום? כל שעה?

הקנס הוא על העבירה. אם יש מבנה, בנושא של תכנון ובנייה, אז יש גם אמצעים לפי חוק התכנון והבנייה במקרה ש - - -

יש מבנה שהוא מסוכן, ש-730 שקל זה צחוק. זה יכול להיות על דברים קטנים.

אז יש גם שיקול דעת של הרשות שאם מבנה הוא מסוכן לא אמורים ללכת בדרך הזו, אלא אמורים ללכת בדרך של חוק התכנון והבנייה. יש מחלקה במשרד המשפטים של אכיפת דיני מקרקעין, דברים יותר חמורים, שוודאי זה יכול להגיע לצווי הריסה, יכול לפעמים להגיע אפילו למאסרים, במקרים חריגים. זה בוודאי. 730 זה בוודאי למקרים קלים.

למהנדס העיר יש סמכויות נרחבות בנושא של מבנים מסוכנים. בתוקף הסמכות שלו יש לו סמכויות נרחבות וגם אחריות לגבי מבנים מסוכנים. הנושא שאני אומר – החוק, ואני אומר כאן דווקא, עורך הדין שלנו - - - אז הוא נותן לך פעם ב-15 יום, פעם בשבוע, הקנס הזה הוא עד שהוא יתקן אותו, מגיע הקנס השני, או שהוא יכול, כשהוא רואה שהוא לא התקדם למחרת אז הוא נותן לו קנס - - -

כמו אצלנו – כל ימיו הוא באיסור. אז בכל רגע ורגע הוא עובר איסור - - -

- - -

לא, כהן שנשוי לגרושה, בכל רגע ורגע הוא עובר על איסור עד שהוא - - -

אז גם בחוק תכנון ובנייה – אדם שגר במקום אסור, ועשה עבירת בנייה, אז העבירה היא כל הזמן, היא נמשכת. לכן, גם אם יש התיישנות בחוקים מסוימים, נניח – אדם עבר עבירת בנייה, עברו כמה שנים ולא תבעת אותו, אז אתה לא יכול לתבוע אותו על עבירת הבנייה אבל אתה יכול לתבוע על השימוש, והשימוש הוא בכל רגע ורגע.

- - -

אתה תראה שבפועל זה קיים.

אבל זה חידוש שנעשה לפני 20 שנה, אולי. בפסיקה חדשה. זה לא חוק של מדינת ישראל ולא לקחו את זה - - -

לאט לאט. אתה תראה שהעקרונות של המשפט העברי ייכנסו. בלי שתקרא לזה ככה, זה ההיגיון.

יש עבירות נמשכות, זה לא הזמן - - - הנושא הזה הוא באמת למקרים הקלים יותר ולא למקרים הסבוכים יותר.

לא קיבלנו תשובה – 730 זה על מה? זה פעם אחת? יש איזו שפה אחת בעניין הזה?

לא. זה פעם אחת על עבירה. כשרוצים שאדם יתקן את זה, זה לא תחליף לתיקון. התיקון צריך להיות על ידי צווי הריסה.

אני מבקש לציין לפרוטוקול שמשרד המשפטים אומר שזה פעם אחת ואי אפשר לתת על זה - - - זה חשוב מאוד בגלל שאני כבר מפנה לדברים האלה פניות שהיו לי בעניין.

דרך אגב, פקודת העיריות קובעת שאם יודעים שהעבירה נמשכת זה 160 שקל קנס לכל יום שבו העבירה נמשכת.

בהחלט, בבית המשפט אפשר לתת קנס על עבירה נמשכת.

אבל בתנאי שיש הודעה. בלי הודעה - - -

על הסעיף הזה אתה לא יכול. בסעיפים אחרים, אבל לא בסעיף הזה.

עבירות מנהליות – בדרך כלל יש סעיף ספציפי שמדבר על עבירה נמשכת.

אם כבר אני מצוטטת, אז לפחוות שזה יהיה שלם, ואני מצהירה שזו עבירה נמשכת, שאפשר לתת לה קנס בגלל עבירה נמשכת, לא חוזרת.

הודעות קטנות – 60 הודעות, זה ראיתי, אבל כל הודעה בנפרד - - -

על כל מעשה עבירה אפשרת לתת פעם אחת, כן. אני עומדת מאחורי זה.

חוק העזר הבא זה חוק עזר על שילוט, שקיים למועצה. פה מדובר על פרסום של שילוט וקבלת - - -

שילוט של עסק?

כן.

זה לא הדבקה על לוח מודעות.

גם.

ככל, שילוט שבתחום המועצה, לרשות המקומית יש סמכות להסדיר את השילוט שבתחומה. רציונאל אחד הוא לשמור על חזות הרשות ושתיים – על הבטיחות, שלא כל אחד יתלה שילוט איפה שהוא רוצה ובאיזה אופן שהוא רוצה. זה בעיקר חוק שמחייב הוצאה של היתר לצורך הצגת השילוט.

- - -

מרחיק לכת מאוד שאנשים מקבלים על כל - - - בתי עסק, אני אראה לך - - -שלט פה ושלט שם, לא ממש שלט אבל תמונה שמודבקת על זכוכית, אבל על מודעות – יש היום קנסות על מודעות, חוץ מה - - - יש אקס טריטוריה, כמו במאה שערים, כשהמודעות מחזיקות שם את הקירות של הבתים. אם לא המודעות, הדבק של המודעות מחזיק אותם.

זה גם אלמנט תיירותי. זה גם מושך הרבה תיירים.

בירושלים קיימת אכיפה מוגברת על מודעות.

יש אצלכם בתמר – אתם מנסים להשתלט על הנושא של השילוט?

אני מאמין שכן. חוק העזר הזה חשוב למועצה, הוא קובע גם גבייה של אגרות על כל מ"ר של שילוט. זו הסיבה שהם רצו להסדיר את זה בצו מסודר, ולתת גם את האפשרות לתת קנסות.

אני כמובן אגיד שהאגרה היא בעד שירות, כלומר, זה לא סתם אגרה. האגרה היא בעד היתר לצורך הוצאת רישיון. זה אמור לכסות את ההיתר, את הפיקוח, זה לא סתם, הסכום.

זה חשוב. החשיבות של החוק היא באמת לשמור על חזות העיר, ועל הבטיחות, שלא כל אחד יתלה שילוט איפה שהוא רוצה, שלא יפול שלט על מישהו.

זאת אומרת – זה שני סוגים. החלק הראשון זה שילוט תעשייתי או מסחרי. החלק השני זה אל לוחות המודעות או על כל מיני דברים. נניח – שילוט עלול להפריע לתנועת רכב או לתנועת הולכי רגל. איך אפשרו בנתיבי איילון עם כל התמונות האלה, הענקיות, שכל נהג מסתובב לראות? זה הרי דבר שלא יעלה על הדעת.

משרד התחבורה אסר את השילוט הזה.

אני אומר, זה משהו מטורף.

אני יכול להגיד שיש סעיף בחוק העזר שלהם שכן אוסר על שילוט שעשוי להפריע לתנועת הולכי רגל או לרכב, וזה קבוע כאן כעבירת קנס. כלומר, זו ההצעה.

היו לי שתי שאלות לגבי סעיף 16. יש שני סעיפים שלא ראיתי שקיימים. 16(6) ו-16(12). ב-16(6) כתוב: "שילוט העלול להסתיר או לפגוע..." וכן הלאה – "במראה האסתטי", שבבדיקה שלי ראיתי שדווקא ברשויות אחרות משרד הפנים ומשרד המשפטים מבקש בדרך כלל לא לקבוע דבר כזה כעבירת קנס, כי מראה אסתטי זה משהו שמאוד תלוי בעין של הבוחן, ואם זה באמת בעייתי ומפריע לעירייה אז כמובן שהם תמיד יכולים להגיש כתב אישום אבל בדרך כלל אנחנו לא קבענו עבירות דומות במקומות אחרים כעבירות קנס. זו שאלה אחת.

שאלה שנייה – לגבי פרט 12: "שילוט העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו" גם זה, לפי מה שאני זוכרת, משהו לא אישרנו בעבר.

למה?

שוב, בגלל שזה מאוד תלוי במפקח, זה משהו שיכול לפעמים לפגוע גם בחופש הביטוי. שוב, אני מזכירה שעבירת קנס היא עבריה שפקח אמור לבוא ולראות מאוד בקלות אם אדם עבר את העבירה או לא. בדרך כלל אנחנו לא מאשרים עבירות שיש להן הרבה שיפוט לפקח בשטח.

לגבי תקנות הציבור ורגשותיו זה בדיוק מה שאמרת מקודם לגבי השלטים בתל אביב. צריך לאפשר גם בעניין המראה האסתטי שם, איזשהו שיקול דעת, לתת את הקנסות ולא לבטל מצבים מסוימים שהם מצבים לא ברורים.

ממש לא צריך להגיע לזה. יש בקשה למתן היתר, אדם צריך לשלם את האגרה, הוא מגיש סקיצה, וכך מאשרים שילוט בכל מקום. מבקשים לראות את התוכן של השילוט ואז לא מאשרים לו. למה קנס? אל תאשר לו ואל תיתן קנס. זה צריך להגיע בחלק הראשון.

השאלה – נניח אדם שם על הבית שלו או על הגדר תמונות עירום. לא יודע אם הוא צריך לקבל אישור על זה, זה הבית שלו, הגדר שלו, אבל מצד שני זה פוגע בהחלט ברגשות של הציבור.

אז צריך לאפשר איזה מנגנון יעיל.

אבל המנגנון הוא לא הקנס. המנגנון הוא עצם זה שאתה לא מאשר לו את השלט.

השאלה אם צריך לבקש בשביל זה בכלל אישור. נניח שאדם רוצה סתם תמונה על הגדר של החצר שלו.

נניח חנות ששמה שילוט כפרסומת. עד איפה אתה מאפשר לה לעשות פרסום? זה בהווה, זה לא משהו היפותטי. זו חנות שמבקשת – אז יש תוכן לשילוט. גם אם הוא משלם את האגרה, מבקש לשים שילוט בחנות שלו, אבל הרשות מתערבת גם בתוכן של השילוט. השאלה יכולה להיות הרבה יותר רלבנטית כשאנחנו מדברים על שלטים מתחלפים, על שילוט אלקטרוני. בשילוט האלקטרוני אתה משלם את האגרה על השלט עצמו, על הגודל של השלט. התוכן – מתחלף. שם אנחנו רוצים לתת אולי את הסמכות להתערב בתוכן שאתה מפרסם שם. השאלה היא האם על ידי קנס או שאתה מבטל לו את ההיתר לשים את זה.

ואם זה לא טעון היתר? יש דברים שלא - - -

למה? יש סעיף שאומר שלא יפרסם אדם שילוט ללא היתר, אלא לפי רישיון.

אבל מה זה שילוט מהסוג הזה?

שילוט כולל גם ציור, תמונה, כתובת, סמל - - -

גם על הבית שלו? על הגדר?

כן. שלט זה באמת עניין של עסק - - -

התחולה של חוק העזר היא המרחב הציבורי, פרסום ציבורי.

אבל לא בהכרח עסק.

נכון. אם זה כלפי פנים - - -

זה משהו אחר.

אני דיברתי לא על עסק, אלא על אדם על הבית, על הגדר, שם תמונות שיכולות לפגוע ברגשות הציבור.

אני בסך הכל תלמיד כולל, לא למדתי משפטים, אבל לפי מה שלי זכור חוק התכנון והבנייה הוא זה שלא מאפשר פרסום בבתי מגורים.

לא חייב להיות פרסום. גם תמונה, סמל.

זה לא פרסום, הוא סתם שם תמונה.

אדם לא יכול להחליט שהוא נותן את הקיר של הבית שלו - - - יש לו בית פרטי והוא מחליט לפרסם, אפילו אם הרשות רוצה ואפילו הוא - - -

לא מפרסם. הוא שם תמונות שהוא אוהב - - -שם את זה, והתמונות פוגעות ברגשי הציבור.

למשטרה יש את החוקים שלהם. פגיעה ברגשות הציבור זה משטרה.

אין לי את הסעיף עכשיו אבל אני מאמין שחוק העונשין נותן פתרון למקרה כזה.

גם כשמציגים שילוט שפוגע ברגשות הציבור – המשרה אוכפת. אדוני היושב ראש, אנחנו לא יכולים להחריג רשות אחת שבאה עם סעיף 6 ולהחליט שהיא חריגה. אם נכון הדבר, זה צריך להיות על כולם. אנחנו פסלנו בעבר - - -

סעיף 6? אני מדבר על 12, גם.

גם 6 וגם 12 – זה באמת שתי שאלות נבדלות.

אותו הדבר, אבל מאותה משפחה.

מאותה משפחה של סעיפים שלא אושרו בעבר.

בוא נאמר ככה – אפרת צודקת, נניח – אם אנחנו מדברים על היועץ המשפטי של הרשות, אתה יכול לצפות ממנו ולקוות לשיקול דעת, ולאפשר לו, אבל אם אתה מדבר על הפקח בשטח – לא תמיד אתה יכול, כי זה לא הקריטריון שבגינו הוא נבחר. אז מקום שיש שיקול דעת, נניח בסעיף 12, שפוגע בתקנת הציבור וברגשותיו, פקח בשטח, אני לא יודע אם בדיוק הוא יוכל להגיד לי אם זה כן פוגע או לא. לכן, אני מניח שגם בעבר לא נתנו את האישור הזה וגם עכשיו לא, כי הפקח בשטח, כל מה שקשור לשיקול דעת, מאחר וזה תלוי בפקח בשטח, אז אנחנו מעדיפים שזה לא יהיה. זה לא שזה הגיע ליועץ המשפטי של הרשות והוא החליט אם הוא רוצה להגיש תביעה או לא. יש לו שיקול דעת ועליו אני יכול לסמוך, ברמה מסוימת.

אז אפשר, אולי, לסייג את הסעיפים הספציפיים האלה, באישור היועץ המשפטי של הרשות, ולהוסיף את זה כסייג? זה נותן איזשהו פתרון.

לא הבנתי את ההצעה.

שידרוש אישור, שיהיה אישור נוסף.

כמו שנעשה בשילוט של בחירות. בבחירות. אנחנו תיקנו את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אני מניחה שלזאת הכוונה. קבענו, בשביל שזה לא יהיה שימוש לרעה, שאם על שילוט בחירות נותנים קנס, אז זה צריך להיות באישור היועץ המשפטי של העירייה. אני מניחה שלזאת הכוונה.

כן. מנגנון דומה.

יכול להיות שיהיה כתוב – שילוט העלול לפגוע ב - - - הציבור או ברגשותיו, ובאישור היועץ המשפטי של הרשות

מדובר פה על דבר שהוא באמת שיקול דעת. אנחנו נותנים את הקנסות – ברירת משפט או ברירת קנס, לא משנה, דבר שהוא ללא ויכוח. אבל אנחנו אומרים – כיוון שהדברים הם כבר סטנדרטיים, דברים שכבר רצים, אבל דברים שדורשים שיקול דעת, בטעם האישי של כל אחד, הוא מסתיר או לא מסתיר – בשביל זה נוצר גם ההליך של המשפט, כשאתה חושב שבאמת זה לא מפריע לציבור.

אם זה לא ייכנס לפה – מה יהיה ההליך?

משפט.

משפט, עם ברירת קנס?

כמה שכתוב בחוק, הקנס שלו.

לא, אז זה יהיה כתב אישום.

אני מבקשת דקה, אם אני יכולה להתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות.

אנחנו פותחים פה חריגה, בעניין הזה. אנחנו צריכים שתהיה שפה אחת. אנחנו מלינים על כך - - יכול להיות שמשרד המשפטים ומשרד הפנים אין להם שפה אחת. כל אחד מייצר לו חוק עזר משלו. אדם יכול לבוא ובגבעת עדה הוא לא יעבור על החוק וביישוב אחר הוא נשפט אחרת. לא כולם הם תושבי העיר. אנחנו מדברים כאן על דבר אחד.

אנחנו מקבלים. זו הערת הוועדה והוועדה החליטה, אני מבינה, לא לאשר את זה. אנחנו מקבלים את דין.

כלומר, בפסקה 6 אנחנו מחריגים את עניין האסתטיקה, ו-12 לא נכנס.

אני רק רוצה לציין שאמרתי קודם - אני מצטט אותך, כמעט, שמלכתחילה שואפים לכך שתהיה שפה אחת לכל הרשויות, לכל היישובים, כיוון שזה גורם שחוץ מזה שחוק צריך להיות באותה שפה לכולם ואותה מסגרת לכולם, אנחנו גם מדברים גם שאותו אזרח, אזרח ישראלי כשהוא עובר מיישוב ליישוב – במקום הזה כשהוא ייסע עם סוס ועגלה זה קנס, ובמקום אחר לו – זה מובן, אולי, שיש יישובים בעלי אופי כפרי או יישובים שלא. אבל יש דברים שעל חוק עזר מסוים, על שימוש במרחב הציבורי, שבמקום אחד זה יהיה לו ברירת משפט ובמקום אחר ברירת קנס. לכן סעיף 11 וסעיף 12 – מלכתחילה אנחנו לא רוצים להכניס אותו לברירת קנס.

לא. אם ציטטת אותי אני לא יכולה להתווכח.

אני מצטט אותך שאנחנו רוצים שפה אחת לכולם.

נכון, ולכן ההערה מקובלת.

נמשיך לסעיף 17 . יש הערות?

לא, אבל אני אשמח אם הם יסבירו. נעבור סעיף-סעיף.

פה מדובר על קנס, דרגה ב'. הסעיף מדבר על הקרנת שילוט במקום ציבורי, על ידי הארה בחשמל או באמצעים אלקטרוניים. זאת אומרת שאם תושב יעבור על הסעיף הזה הוא יקבל את הקנס מהדרגה הזו.

כלומר, שהוא לא מקבל אישור מהרשות הוא עושה.

כן. הסעיף כולו מדבר על קבלת רישיון מהרשות, ומתייחס למי שיש לו רישיון. כל הסעיפים בחוק שאנחנו מדברים עליהם. סעיף (2) – דרך נשיאת לוח, או שלט או שילוט אחר, בין שהם נישאים בידי אדם או בין באמצעים אחרים, למעט נשיאת לוח או שלט כאמור בהפגנות או באספות.

סעיף 19 – פה יש החרגה. אם אתם רואים בעמודה השנייה של הטבלה: "בעל רישיון שילוט, לרבות שילוט בנכס או בתוך כלי רכב ציבורי או מסחרי או על גבם, וכן אדם שעל נכסו או כל כלי רכב ציבורי או מסחרי שברשותו בתוכם פורסם שילוט כאמור, יחזיק את השילוט בצורה נקייה, נאה, תקינה ובתוכה, בהתאם להוראות.... לפי כל דין, לפי דרישות ראש המועצה". פה יש את ההחרגה של ה "נאה", אז זה מתקשר הערה הקודמת, כנראה, שלא לאפשר שיקול דעת רחב מדי.

אני לא הבנתי – הקרנת שילוט מותרת או אסורה? אם אדם רוצה שהשילוט שלו ייעשה בצורת הקרנה, הוא רוצה לעשות את זה. הוא ישלם את זה אגרה. הוא יכול או לא יכול? אתה כאן בעצם לא נותן את האפשרות.

הוא אומר שהוא יכול, אבל אם הוא לא קיבל אישור - - -

אז שייכנס לסעיף הקודם, לסעיף 16. למה את ההקרנה הוא מחריג בסעיף כשלעצמו? כמו כל שילוט שיש. אני מבין שאם אדם מסתובב עם רכב ורמקול, אני מבין שזה לא שילוט, אלא הוא מכריז משהו, בהכרזה, לא בצורת שילוט, אתה רוצה לתת לו את האפשרות - - -

ההבדל בין 16 ל-17, ש-16 האיש לא קיבל אישור בכלל לשילוט. הוא עשה. ב-17 הוא קיבל אישור לשילוט אבל כאן הוא משפר את השילוט על ידי זה שהוא מאיר אותו בכל מיני צבעים.

- - -

ההבדל הוא ש - - - מקרים שבכלל אסור להציג את השילוט. ב-17 אפשר - - -

אני אציין שבהרבה פעמים יש חפיפה בין העבירות, באמת.

אבל בכל אופן יש הבדל, קצת.

וב-17 הוא קיבל?

הוא קיבל אישור לשילוט, אבל לא לתאורה של השילוט. אז זה הבדל, קצת. לעומת זאת ב-16 אין לו בכלל אישור לשילוט. לכן זה שני סעיפים נפרדים.

זה יותר נוח – אני מבין את הסברה למה זה בסעיף נפרד, כי בכל אופן זה קצת שונה. הוא קיבל אישור לשילוט, הכל טוב, רק הוא רוצה לתגבר את השילוט, להתחיל לעשות לו תאורות.

הוא יכול לקבל אישור על רמקול ברכב? הוא לא יכול.

לפעמים יכול להיות שכן, אני לא יודע.

אני לא חושב שיש דבר כזה.

דרך אגב, אם - - - אז יש להם אישור?

אני לא חושב שיש אישור, אבל אם הרשות רוצה לאכוף את החוק - - -.על זה לא מדובר, מדובר לפעמים - - - לפעמים המשטרה מגיעה, הוא עומד מתחת לבית וחושב שבין 2 ל-4 מותר לו. ברוב המקרים יש גם שרלטנים.

או ב-11 בלילה, גם.

אז אם מישהו רוצה - - - אני לא יודע אם הרשות - - -.

אבל סעיף 19, אני לא כל כך מבין. מבחינתכם, אין שום בעיה. הוא דיבר על זה גם כן - אדם יכול להגיד תחת רכב, לתלות שלט של רחצת מכוניות או מכירת בגדים וזה יהיה בסדר?

כן, אין בעיה.

פרסום על רכב.

הרבה פעמים – לוקחים אוטובוס. עצם החברה שלו זה כבר פרסום. היום יש תחרות בין חברות האוטובוסים אז עצם שם החברה שכתוב על האוטובוסים – שכתוב על האוטובוס, זה גם פרסום מסוים.

גם במרצדס זה פרסום למרצדס, וסקודה זה פרסום לסקודה.

אבל זה גם לא שפה אחת – אנחנו מאפשרים שילוט על גבי מכוניות? בעל עסק יכול להעמיד את המכונית שלו ולשים עליה שילוט על הרכב – ניקוי יבש, מכירת בגדים, מכירת חיסול?

ככלל, על פי חוק העזר, התשובה היא – לא. יש סעיף בחוק העזר שקובע איזה שילוט לא טעון, ככלל, היתר. אחד מסוגי השילוט האלה זו מודעה על גבי הרכב המפרסמת אותו - - -. אם זה לא הסוג הזה אלא שילוט אחר המהווה פרסומת, אז אין שום הבדל, הרכב הזה הופך להיות כמו כל מודעת פרסומת.

ופה מדובר על מי שיש לו רישיון לעשות את זה, רק מה שרוצים, שאם אתה קיבלת רישיון, שזה יהיה מכובד. שיהיה מכובד וגם בטוח, כי לפעמים אתה מקבל אישור לשים על הרכב, אבל אחרי תקופה מסוימת כשאתה מתחיל לנוע זה יכול לעוף.

בדיוק.

כשאתה מבקש אישור אתה מבקש על מה הרישיון. צריך לעשות סקיצה, ואז אתה רואה אם אתה מאשר לו את זה או לא מאשר לו את זה.

אתה מאשר את זה אבל בעוד חודש זה מתחיל להתלכלך, גועל נפש, נוסע ברחובות עיר משהו שהוא מלוכלך. הם אומרים – קיבלת אישור, תשמור שזה יהיה נקי. זה הסעיף הזה.

התשובה הלמדנית – זה כבר משהו אחר, ועל זה הוא לא קיבל רישיון.

- - -

עדיף שלפקחים נכתוב את זה במפורש.

יכול להיות שעם הזמן זה התלכלך, אז אמרתי שאפשר להשתמש בנימוק שלי שלא על זה הוא קיבל רישיון אז ממילא הוא מסתובב עם משהו שהוא לא קיבל עליו רישיון.

אפשר גם כך, אבל זה קצת מסובך. אם תשמש בזה תמיד תהיה הדילמה עד כמה זה מלוכלך או לא. פה, לפעמים המחוקק בא להביע רצון, רוצה להגיד לך – אדוני, קיבלת אישור, רק תשמור שזה יהיה מכובד, נקי וכו'.

הסעיף הבא מדבר על פגיעה בשלמות של שילוט, פגיעה בשילוט – אוסר על אדם לסלק, להסיר, להרוס, לפגוע בשילוט.

למנוע ונדליזם.

כלומר, אם מישהו קיבל רישיון לשילוט, שאחר לא יוכל לבוא ולהרוס. הוא עצמו יכול לעשות את זה, רק למישהו אחר אסור.

בעל הרישיון? אמרנו בסעיף הקודם - - -

שזה צריך להיות מסודר ונקי.

אמרנו בסעיף הקודם שמי שקיבל רשיון עליו לשמור על הרישיון נקי ומסודר. הסעיף הזה מופנה לכלל הציבור, שאומר – לא תשחית, לא תהרוס ולא תסיר את השילוט.

אבל האיש עצמו שקיבל את הרישיון, נניח לשנה, ואחרי חצי שנה רוצה להוריד את זה, אז הוא יכול.

כן.

אז זה לא שייך לסעיף הקודם. הוא צריך לשמור על זה כל עוד זה קיים, אבל להסיר הוא יכול, הוא עצמו.

ודאי, זה קניינו. אם זה שילוט שהוא לא חייב להציג על פי דין. הסעיף הבא מדבר על הסרת שילוט. 21 אומר שהיה והשימוש הפסיק, עליו להסיר את השילוט. זה סעיף 21(א). זה העיקרון. היה ולא עשה את זה – המועצה רשאית לדרוש את זה.

זה הסעיף הבא שמדבר על סמכות של ראש המועצה לדרוש - - - של שילוט והסרה של שילוט, שנותן איזושהי סמכות לראש המועצה - - - סעיף 22.

כל הדרישות האלה –הרשות גם דורשת מעצמה, לגבי הפרסומים שלה, השלטים שלה והכל?

הרשות המקומית לא מוציאה רישיון לעצמה.

ונניח שהיא עושה שילוט, היא חייבת לשמור על הניקיון של זה?

ודאי.

ואם לא – אז מה? מה קורה אז? פה היא גיבורה על אחרים. אני שואל אם זה גם מחייב את עצמה, כי אם לא אי אפשר שהיא תחייב אחרים.

האזרח כבר פונה לטפל בסוגיה, נגד הרשות.

נניח שהוא יפנה, אז בית המשפט יחייב את הרשות?

חוק העזר הזה לא מופנה לרשות המקומית.

אבל אני שואל – הכלל שלי אומר שאני לא יכול לחייב את האחר אם אני לא מחייב את עצמי. רשות שיש לה שילוט, הם חייבים לשמור שהשלט יהיה נקי, בטיחותי, וכו' וכו'. אם לא – האם מישהו יכול לתבוע אותה, אם היא עוברת על החוק?

בדרך כלל זה נותן שירותים חיצוני שמספק לרשות מתקני שילוט.

אני לא יודע אם כן או לא, אבל לא משנה. התביעה היא תביעה נגד הרשות. הרשות יכולה לגלגל את זה על מי שהיא רוצה. השאלה אם יש כזה חוק שגם מחייב את הרשות לשמור על כל הדברים שהיא מחייבת בהם את בעלי הרישיון שהיא נותנת. אם לא, אז אי אפשר לאשר את זה.

יש את החוקים הכללים.

ובחוקים הכלליים יש את זה?

יש שורה שלמה של עבירות – הזרמת ביוב, מפגעים.

אני מדבר על שילוט. יש דרישה מהרשות ששילוט שלה יהיה נאה, מסודר, בטיחותי, או אין? כי אם לא – אז מה, היא גיבורה על אחרים ועל עצמה לא?

חוק העזר, לדעתי, נותן מענה לסיטואציה הפוכה. לא מטיל חובה על הרשות אלא על האזרח. החובות על הרשות הן מכוח חקיקה ראשית.

בשביל זה שאלתי – האם יש, האם מישהו מכם מכיר שיש כאלה דברים? אם רשות יכולה שיהיה לה שילוט משלה שהוא מלוכלך ובלוי, דגל של הרשות – לדוגמה, שהוא קרוע ובלוי, זה בסדר, אבל אם היא נותנת אישור - - -

זו חובה כללית של רשות לתחזוקה של תשתיות ומתקנים בתחום שיפוטה.

הרשות המקומית חייבת חובה כללית לשמור על המרחב הציבורי, זה קניין הציבור, היא האחראית עליו. היא מנקה את הרחובות, היא גובה לשם כך ארנונה.

יש שלט של רשות והוא מלוכלך. השאלה אם אפשר לתבוע אותה, אם היא עוברת על עבירה שאפשר לתבוע אותה.

אני לא מכיר את הנושא, אין לי תשובה ב "שלוף".

מישהו כאן בקיא בדבר?

אני מנסה לבדוק.

כי אם אותה אי אפשר לתבוע, איך היא רוצה לתבוע אחרים על זה?

אני כן יודעת שהמדינה לא כפופה לדין פלילי גם כשהיא קובעת לאזרחים. אני מנסה לברר.

אז תבדקי, גברתי, כי אני לא חושב שזה מכובד. יהיו שני שלטים – אחד של אדם שקיבל אישור, ולידו שלט של הרשות, אז על אחד יגישו תביעה והוא ישלם נס, והשני – הכל בסדר, כי זה של הרשות. לא יעלה על הדעת.

מעשה של כל יום של פחים מלוכלכים. אם זה של אדם, הוא יקבל קנס, והרשות עצמה, מסביב לפח שהיא אחראית עליו – היא לא קונסת את עצמה. אנחנו רואים את זה כל יום.

אבל אם מישהו יגיש תביעה, נניח על שילוט – כאן, העיריה יכולה להגיש תביעה נגד האדם פרטי שהשילוט שלו מלוכלך ולא מכובד. אני שואל – מה אם השילוט הוא של העירייה.

אדם לא יכול לבקש קנס, הוא יכול להתלונן.

השאלה היא האם הרשות עוברת איזושהי עבירה, ואז אפשר להתלונן עליה, כי אם אין שום עבירה.

מתלוננים עליה – ואז מה?

אם זה כן קורה, זה אני יודעת, נניח מהנושא של הנגשה. אני יודעת שרשויות נחקרו, מנכ"לי רשויות נחקרו.

הנגשה זו חובה שחלה על הרשות, בוודאי. זה משהו אחר.

יש ראשי מועצה שנתבעו עבירה פלילית על ביוב שזרם.

הגנת הסביבה – זה ודאי. אבל אני שואל: פה, על הסעיפים האלה. על הסעיפים שאני מחייב אחרים, שלא נהיה גיבורים על אחרים כשהעיריה עצמה לא - - -

- - - מה ייצא לנו מזה?

למה, אם היא עוברת עבירה?

היא עוברת עבירה – אז מכספה, לא ראש העיר.

תלוי למי הוא משלם. השאלה אם הוא משלם לעיריה או - - -

אז זה ההבדל. אם זו בדיקה ארצית, אז גם בנושא של הגנת הסביבה - - - זה הולך לאוצר. לעומת זאת - - -

באיכות הסביבה זה הולך לקרן של איכות הסביבה, אם אני זוכר נכון.

אבל כפי שאמר חבר הכנסת מקלב – בחוקי העזר הכסף הולך לרשות. זה שונה לגמרי מאשר כשמדובר באכיפה של המדינה.

אבל צריכה להיות אכיפה, כי אחרת, רוצים אסתטי – רוצים הכל, אז זה צריך להיות על כולם. אז תבדקי ותגידי לנו.

אין לי כרגע תשובה, אבל יש בעיה אינהרנטית שגם אם היו אוכפים על עצמם הכסף היה הולך לעצמם.

לא, לא בטוח.

זו לא שאלה האם חוק העזר חל או לא אלא האם יש חוק ארצי.

יש את חוק הדרכים – שילוט, שבסעיף 11 שלו אומר: "דין המדינה – חוק זה יחול על שלטי המדינה למעט שלטים שהציב צבא ההגנה לישראל או משטרת ישראל ולמעט תמרורים". אז בדקתי תוך כדי השיחה שלכם. ראיתי שהמדינה, גם מע"צ, שהיא זרוע של המדינה, מואשמים לפי סעיפים 11 ו-12. אי תחולת החוק - הוא לא יחול על שלטים ש - - - תלויה היתר לפי חוק זה.

אם אפשר שתמרור יהיה מלוכלך, זאת בעיה, כי בסוף לא יראו מה התמרור אומר.

אנחנו מגיעים לסעיף 9 – הנושא הוא איכות הסביבה, ופה ודאי שחל על הרשות בדיוק מה שחל על האדם הפרטי. נכון? אדם, אסור לו להשתמש במי שופכין להשקיה, וגם לרשות אסור.

ככלל, חקיקת הגנה הסביבה חלה וגם נאכפת גם על רשויות מקומיות.

צריכים לראות אם לא דברים נוספים. בטח שחוקי הבטיחות חלים גם. שילוט של העיריה – חייבים לוודא שהוא בטיחותי?

סביר להניח – אני לא רוצה לשלוף תשובות.

אז תבדקי, אוקיי. חזקה עליך שתגיעי עוד אלינו.

הלאה. "לא יזרים אדם..." - - -

פה מדובר על חוק עזר של איכות הסביבה, כמו שאמרתי, מדרגה א', שזו הדרגה הגבוהה ביותר. סעיף 11(א) מדבר על מי שפכים והשקייה, ואוסר על השקייה עם מי שפכים. סעיף (ד) מדבר על הזרמת מי שפכים. סעיף קטן (1) מדבר על ייעוד של בור שפכים.

בוא נאמר כך – אם האדם הפרטי מחובר לביוב של הרשות, אז הוא, מבחינתו, כבר מסודר, גם אם יש תקלה אחר כך במערכת של הרשות, האיש הפרטי – זה כבר לא עניינו.

נכון. הוא מחובר לרשות, משלם אגרה, והם אחראים לדאוג לתקינותה של המערכת.

בסעיף (2) מדובר על ייעוד של בור שפכים שקיים בבנייניי מגורים.

כל זה – זה רק על ניקוז של שפכים, נכון? זה לא על ניקוז של מים. לניקוז יש סעיף אחר.

מה עשיתם עד היום? אדם היה יכול לשפוך את הביוב שלו החוצה, לרחוב?

זה חוקי עזר קיימים. הצו קובע קנסות, אבל חוקי העזר היו קיימים.

ומה היה על מי שעובר על חוק עזר, משפט?

כן.

סעיף 3 מדבר על בור אטום שמונע חלחול. בור שפכים.

בכל הרשויות האחרות הסעיפים האלה נמצאים גם כן בברירת משפט?

בדרך כלל העבירה הזו היא בדרגה הכי גבוהה, כי זה דבר מסוכן.

סעיף (ג) מדבר על הובלת מי שפכים ברשות הרבים, ויש איסור על כך. סעיף (ד) מדבר על הובלה ב -- - ביובית, בלבד.

סעיף 29(ב) - דרישה בכתב מראש המועצה, איזושהי סמכות לראש המועצה להסיר מכשול או לדרוש מתושב, על פי החוק. סעיף - - - מדבר כבר על דבר אחר, שזה השחתה של רכוש, מניעת ונדליזם ברשות.

עצים שברשות הפרטית של האדם. אלה דברים שאנחנו נתקלים בהם, על אמת. הרשות יכולה להגיד לו שזה מפריע לשכן, או רק יכולים להגיד לו שזה מפריע לחוטי החשמל שעוברים באזור, ולחייב אותו לגזום או לעקור?

אתה מדבר על סעיף 48?

מה אתם מוסיפים על פקודת היערות? הפקודה אוסרת - - - גזע, ענפים.

פה הרשות יכולה להיכנס ולחייב אותו.

על זה שאלתי – שעץ הנמצא ברשות היחיד עלול לגרום סכנה לציבור. 48, האחרון.

בתנאי שזה לא סותר על פקודת היערות. כפוף לאמור בפקודת היערות.

כלומר, כל מה שיוצא מהרשות הפרטית של האדם, אז זו חובה שלו. אם זה עץ ברשות הציבור, אז הרשות צריכה לגזום אותו. נניח – לפני חורף תמיד צריך לעבור ולגזום עצים אחרת הם יכולים לקרוע את חוטי החשמל, או דברים מהסוג הזה.

תלוי איפה הגזע נמצא, אני חושב.

זו מחלוקת גדולה, אתה יודע. כאן ברור שהולכים לפי הגזע – אם הוא נמצא ברשות האדם הפרטי, אז החובה היא עליו. זה עץ שלו.

זה גם לפי המשפט העברי. לא רק זה, גם רשות שרוצה לגזום ענפים שהגזע שלהם נמצא ברשות פרטית, זו בעצם עבירה שאסור לו, - - - צריך להודיע. אנחנו מדברים שאם העיריה רוצה לקחת נוף של עץ שמפריע לציבור, אבל הגזע של העץ נמצא בתוך בית פרטי, בתוך חצר פרטית - - -

אז היא צריכה לחייב את האיש הפרטי. אם יש עץ זית שהנוף שלו נכנס לרחוב והזיתים שנופלים, מי שמכיר – זה מלכלך באופן לא רגיל את הרחוב. צריך לסדר את זה באיזושהי דרך, אז יש שתי אפשרויות – או שהעירייה תבוא ותיישר, ותגיד – ברשות הרבים זה אחריות שלנו, אנחנו גוזמים, או שתחייב - - - מצד שני, מאחר וזה שייך לאדם פרטי העירייה צריכה לחייב את האיש הפרטי לעשות את זה.

לא בהכרח. יש שתי תביעות שהמועצה חוייבה בהן וגם לה ייחסו לה אחריות מסוימת, אפילו שהעץ היה נטוע במקרקעין פרטי.

אז המשמעות היא שמותר לה לחתוך, גם אם - - -

עצם זה שיש הוראה כזו בחוק העזר, זה אומר שיש לרשות סמכות שהיא צריכה להפעיל אותה. זאת אומרת, אני צריכה כרשות, לחייב את התושב - - -

לחייב את התושב – זה כן, אבל אם התושב לא עשה את זה? אז יש לרשות את הסמכות - - -

- - -

- - - אז הוא יכול לגלגל את התביעה גם על הרשות - - - זה כבר יכול להיות צד שלישי - - -

או שיתברר שהרשות היא באמצע תביעה.

או שהיא עשתה ככל שיכולתה.

הבעיה היותר גדולה היא לא בנוף, אלא בשורשים. יש הרבה פעמים שהשורשים מרימים את כל המדרכה או הכביש, ופה זה כבר סיפור אחר – עקירה של עץ. זה כבר סיפור הרבה יותר מסובך.

ואז, לדעתי, צריך לפנות לאחראי לפי חוק פקודת היערות.

זה גם בסכסוכי שכנים. הרי עצים יש להם שורשים – על פני האדמה זה נראה נפלא, אבל הם יכולים להרים בתים. זה לא פשוט.

יש סיפורים הרבה יותר מורכבים על עצים שסמוכים לקווי מתח גבוה או קווי חשמל.

על זה דיברנו קודם. לפני כל חורף חברת חשמל צריכה לעבור ולגזום. הרשות גם מחויבת לעשות את זה, וגם האדם הפרטי, אם יש לו. הפתרון לזה שבאמת הכל יהיה תת קרקעי, אבל אז יש אולי בעיה של שורשים. זה לא פשוט, כל הדברים האלה. יש לפעמים עצים שמביאים דבורים או יונים וגורמים לנזק סביבתי לא פשוט.

אז סעיף 70 מדבר על היתר לשיפוץ של בניין. יש חובה לבקש היתר מראש המועצה ומהמפקח. מדובר שההיתר יהיה כולל לשימוש בחומרים - - -

בית חדש שבונים, או בית שקיים כבר 30 שנה?

שיפוץ.

יש בתים שהם כבר 40-30 שנה. יכולים - -

שיפוץ בניינים.

- - לדרוש מבעל הבניין ולחייב אותם לעשות את זה?

לא. הסיפור הוא שאם אתה נדרש לשפץ בניין, אתה צריך לקבל היתר. חוק העזר לא מדבר על חיוב לשפץ.

כי מצד שני יש היום תוכניות לשיפור פני העיר.

סעיף 74 מדבר על ייצור של צעצועים מסוכנים וקובע דרגת קנס בסעיף הזה. סעיף 75 מדבר על הפעלת צעצוע מסוכן בהיתר בלבד. אדם צריך היתר להפעלה של צעצוע מסוכן.

זה ראש רשות נותן? ראש רשות קובע מה זה צעצוע מסוכן? למה ראש רשות? עוד מעט הוא גם ייתן את האישורים להחזקת נשק.

- - -

מה פתאום ראש רשות?

זה נושא שגם אני הייתי אומרת שהיה יותר ראוי שההסדרה שלו תהיה ארצית, בנושא הזה. היום, אין מה לעשות, יש כמה תחומים כאלה. גם בנושא של הפיקוח על בשר, לדוגמה. זה תחת הרשויות ואני לא בטוחה שזה צריך להיות ככה. במשך השנים - - -

נראה לי משונה מאוד. משונה מאוד.

זה דבר ותיק מאוד.

אני יודע, לכן צריך לתקן את זה. צריכה להיות רשות ארצית שצריכה לקבוע מה זה צעצוע מסוכן, מה לא, והאכיפה - - -

לשלמות התמונה נציין שמשרד הכלכלה הוא שאחראי על הנושא הזה. הוא מקדם עכשיו חוק, על צעצועים מסוכנים. אני יכול להגיד שגם עולה שם גם השאלה מה היחס בין הוראות חוקי עזר שנקבעו לעניין הזה לבין הנמצא שם. אני יכול להגיד שיש איזשהו שיח – שוב, על היחס אני יכול להגיד, בזהירות – כי זה עדיין לא סוכם, יש איזושהי חשיבה על כך שמשרד הכלכלה הוא שיכריע מה זה צעצוע מסוכן, אבל הרשות המקומית, אפשר שתקבע, למשל, שליד גן או בית ספר לא אפשר יהיה לעשות שימוש. אבל זה עוד לא סוכם, זה בדיבורים. על מנת לתת מענה לסוגייה הזו, שאני חושב שהיא חשובה ורגישה, זה כרגע בחוק העזר. אבל למען שלמות התמונה – יש על זה שיח כרגע. אני אקח בחשבון את מה שאתם אומרים.

זה יותר מתאים לארצות הברית, ששם ראש העיר הוא גם אחראי על המשטרה.

טוב, נרוץ הלאה.

הסעיף הבא מדבר על סמכות ראש המועצה לסילוק מפגע, לדרוש את זה.

סעיף 12 מדבר על איסור על שטיפת רכבים ובזבוז מים, שימוש במים - - -

אי אפשר לרחוץ את הרכב - - -

אז באמת, בעבר, הוועדה ביקשה לסייג את ההבהרה הזו - באופן המהווה מפגע לעוברי אורח, לא סתם מי שמנקה את הרכב שלו ברחוב. זו היתה הדרישה בעבר, של הוועדה.

איך ניקוז כל הבתים מהגשם? לאן זה נשפך, לרחוב? אצלנו אנחנו דרשנו שכל ניקוז כזה יהיה מחובר למערכת ניקוז, לא למערכת הביוב, שלא תעלה על גדותיה. הביוב לא בנוי לכמויות של מים שיורדים פתאום. יורד גשם חזק, אם כל כמויות הגשם ילכו לביוב – אז לא. אז יש אצלנו שתי מערכות ניקוז – יש מערכת ביוב, סגורה, ויש מערכת ניקוז שהיא פתוחה, ואפשר להשתמש בה אחר כך לכל מיני דברים נוספים, ואז, כל אדם פרטי צריך להתחבר למערכת הניקוז הזו באיזושהי דרך, לא לשפוך את זה לרחוב, אלא אם כן ברחוב עצמו, בדיוק ליד זה יש את תאי הקליטה, אבל בעיר עצמה זה סיפור.

בערים עכשיו, מאז שיש את תאגידי המים יש את ההפרדה – ויש את הניקוז, ששייך לרשויות, ויש את הביוב ששייך לתאגידי המים. זה אוטומטית צריך ללכת לניקוז.

אז יכול להיות שברישיון שנותנים לכל בית לוודא, כמו שמוודאים שהביוב מתחבר למערכת הביוב, שהניקוז של המים בחורף שיתחבר למערכת הניקוז של אותה רשות.

אמור להיות לזה עיגון בחוקי עזר.

יש עכשיו סעיף – כאן עלתה שאלה של אפרת חקאק, ואני רוצה להשיב, יש כאן סעיף שקובע שלא יחזיק אדם בעל חיים אלא אם כן הוא נוקט אמצעים סבירים על מנת שבעל החיים לא יפגע באחרים, בעיקרון. אנחנו בצו של הוועדה סייגנו את זה לכלבים, כלומר, שההגדרה הזו - - -

הסעיף הזה מדבר רק על כלבים, או לא על כלבים, על הכל חוץ מכלבים?

הסייג המוצע הוא כלבים.

למה כלבים דווקא הוצאתם? מה עם חתולים?

אז יש אזהרה ארצית באמת, לעניין הכלבים, ושאלתי אותם למה צריכים פה להחריג את הכלבים. רציתי להבין את החפיפה בין הסדרה ארצית לעניין כלבים, שאין הסדרה ארצית לעניין חתולים, ואין חוק עזר.

אז אנחנו אתמול עשינו בדיקה חוזרת וראינו שבחקיקה הארצית אין עבירה כזו ולכן לא צריך להיות - - - וכן חשוב שהסעיף הזה יחול גם על כלבים. שאלתי אתמול את המועצה אם היא רוצה לאכוף את זה על כלבים והיא השיבה שכן.

אז הסעיף הזה יחול גם על כלבים. על כל בעלי החיים - - -

זאת אומרת - אסור לו לנבוח מ-9 בערב.

הסייג של הרעש כאן הוא בלתי סביר. זה מה שהחוק אומר. זה מה שהחוק אומר.

הוועדה יכולה להשאיר את הסייג.

- - - להיכנס לכל זה, מה זה סביר או לא סביר.

אני יכול להגיד שגם אצלי, זה קיים, זה מוכר, זה-מה-יש.

אצלנו היה שמותר היה שחברה' מהעדה התימנית היו מביאים אתם לול קטן של תרנגולים. זה לא פשוט. האם זה אפשרי? אז חתול וכלב אתה מסכים שמחזיקים בבית, אבל תרנגול – זה לא פשוט.

הסעיף הבא מדבר על איסור הדלקה של מנגל במקום שבהם אסור. אחר כך מדובר על לינה במקומות מורשים בלבד, חניות קמפינג וכן הלאה.

אני הבנתי שעכשיו מנסים להשית חיוב על הוצאות כל הדליקה שנגרמת, בעקבות זה. עכשיו, בשריפה האחרונה שהיתה בצפון מצאו את הזוג שמצא את המדורה, ורוצים להשית עליו עלויות של כל הכיבוי שהיה. זה לא פשוט. זה לא קנסות כמו כאן של 700 שקל.

יש גם אזהרה ארצית של הבערת אש. זה לא בדיוק - - -

סעיף 34 עד 43 הם סעיפים של התנהגות בגן – כניסה של רכב, כניסה בשעות אסורות - - -

בכל מקום יש שלט אם מותר או אסור ללון שם? מועצה אזורית תמר – אצלכם, בכל מקום יש שלט אם מותר ללון שם? קבוצה שמטיילת ורוצה - - -

איפה שאין שלט – אי אפשר ללון. רק במקומות מוסדרים, באזורי קמפינג.

אם לא כתוב כלום אז אין עבירה.

אנשים מטיילים – ופתאום נפל הערב, מקימים אוהל וישנים, במרחבים.

טעות שלי. איפה שנאסר – אסור, ובכל שאר המקומות מותר.

סעיפים 43 עד 84 מדברים על רוכלות, על איסור לעסוק ברוכלות אלא על פי רישיון, איסור החניית רכב של רוכל, ו - - -

במידה ולא יהיה רישיון לאותו אדם - - -

- - -

כשרקע הדברים זה חוק רישוי עסקים, שמסמיך את הרשות המקומית לקבוע הוראות לעניין הרוכלות, בחוק עזר , ומכאן ההוראות על האופן שבו הוא מחנה את העגלה, שמירת הניקיון, וכיוצא בזה.

הקבוצה הבאה מדברת על צמח מוגן, הליכה לטיול בשבילים מסוימים, היכן שמותר, איסור על השחתה של צמחים ונטיעות. אחרי זה מדובר על הפרעה לבעלי חיים – איסור על הפרעה לבעלי חיים.

בגן.

כן, זה בגן.

השארת חפצים ישנים, פגיעה בלוחיות מספר מוארות – שנמצאות על מבנים, טשטוש שלהם, איסור עשיית צרכים ברשות הרבים.

יש אצלכם מקומות שכן מיועדים לעשיית צרכים?

למיטב ידיעתי יש שירותים.

ציבוריים. מגיעים מטיילים – מה הם יעשו? אתם רוצים מצד אחד למשוך מטיילים וקבוצות. אם אין לכם את השירותים ואסור להם למצוא את הפתרונות הרגילים, מה אתם רוצים שהם יעשו?

זה בעייתי, כי מצד שני – תציב מקומות - - -

לכן אני אומר שצריך למצוא פתרונות לדברים האלה. אי אפשר מצד אחד לאסור - -

יש פה – איסור השלכת פסולת מרכב.

היתה לי שאלה לגבי סעיף 36. לא הבנתי את החזקה. מה זאת אומרת שיש חזקה - - -

כרגע זה חלופי.

אני לא מכירה חזקה חלופית. חזקה אמורה להגיד לנו - - בעצם יש לנו ברירת מחדל. אנחנו לא יודעים בדיוק מי עבר את העבירה, לכן אנחנו קובעים חזקה, כדי להגיד – אם אנחנו לא יודעים, אז חזקה שX עשה את זה. חזקה שהיא חלופית? אני לא מכירה דבר כזה.

במידה והרכב נסע, למשל, והפקח צילם, אז הוא לא יכול לבוא לנהג. הוא יכול להגיע עם המספר לבעל הרכב, ואז לחייב את בעל הרכב. זו הסיבה שיש את שתי האפשרויות.

האמת היא שעל כל סעיף כזה אפשר לעשות ישיבה שלמה. מה שאנחנו אומרים רק – אני מניח שהעבירה הזו קיימת. לכן זה חוסך מאתנו, כרגע להתחיל - - - אם היינו צריכים להגדיר אותו כעבירה, היינו צריכים לקיים כאן דיון שלם על כל דבר. מאחר והעבירה קיימת, כל הבקשה כאן היא רק לאפשר להחיל על זה קנס, אז דיינו.

בגלל זה רוב ההערות שלי הן רק במקומות שזה חורג מדברים שהוועדה אישרה במקומות אחרים.

אוקיי. יש עוד מקומות שיש לך עליהם הערות?

אולי תתנו הסבר על החוק הבא שהוא לעניין רחצה בשפת הים.

מה זה "לא יעבור אדם בשחייה בים מעבר לתחום 100 מ' מקו שפל המים שבחוף. לכן לא ישחה אדם באופן שעלול לסכן את חייו או גופו של אדם אחר". מה זה?

בדיוק על זה שאלתי אותם עכשיו, אם זה מסומן, אם זה משהו שאדם יכול לדעת, בכלל.

מה זה "לא יעבור אדם בשחייה מעבר לתחום...." כלומר, לאדם אסור לשחות לתוך הים?

כן, זה שמירה על בטיחותו. זה בעייתי קצת. יש טביעות בים המלח, זה משהו שעלול לקרות, אז עדיף להגן על האזרח.

איך הבן אדם יידע על ה-100 מ'?

סוגיה בעייתית. יש היום סימון ב-70 מ'. בחלק מהחופים אין סימון ב-100 מ' בדיוק. זה בעייתי. קיבלתי את ההערות ועדיין לא יצא לי - - -

אז מה אתה רוצה לעשות?

בסעיף הזה, אני מסכים שהנוסח בעייתי, לגבי ה-100 מ'.

זה לא הנוסח, הבעיה היא יותר היישום של זה בפועל.

יכולת האכיפה.

אז השאלה של אפרת היא, בעצם – אם אין סימון אז איך - - - ויפעת ואני מסכימים שיש פה משהו בדברים.

אז אם אתם רוצים, אפשר לדבר רק על החלק השני: "לא ישחה אדם באופן העלול לסכן את חייו".

אני מציע שלאור זה שלבא כוח הרשות אין תשובה טובה לעניין הסימון, אני לא רואה מניעה לקבוע את החלק השני, שאדם לא יסכן אדם אחר בשחייה, והחלק הראשון, ככל שיהיו לכם תשובות טובות, אז אפשר יהיה לחזור.

אצלם זה לא רק זה, זה כל דקה משתנה, גם, כי המים יורדים ב-10 ס"מ ב - - -

זה בעייתי לשים מצופים כי המצופים שוקעים.

המים שם יורדים ב-10 ס"מ בזמן קצר מאוד. כל סימן שתשימו כעבור יומיים כבר לא רלבנטי.

אנחנו נבטל את החלק הראשון - - -

- - -

ההערה הבאה שלך מדברת על עשיית צרכים. דיברנו קודם על עשיית צרכים באופן כללי בשטחי המועצה. פה מדובר על חופי רחצה, בפרט. הדרגה של העבירה שונה, וזו הסיבה שקבעו בפרט על חופי הרחצה.

- - - יותר חמור? היושב ראש, יש לנו עוד סעיף על עשיית צרכים, דווקא במקום הרחצה. הדרגה שהם מבקשים היא יותר גבוהה, בשפת הים מאשר - - -

מה פירוש? בתוך המים אסור?

בתוך המים אסור. בחופי הרחצה, בכלל. כולל את המים.

יש לכם פקחים מיוחדים לנושא?

אם אתה עושה את הצרכים שלך ברחוב זה קנס של 245 שקל ובחוף הים זה 475 שקל.

בחוף הים – נניח. אבל בתוך המים?

בתוך המים יש להם בעיית יישום.

בעיית אכיפה קשה.

בעירית תל אביב בשפת הים יש כזה דבר?

אני לא יודע. כמדומני שבתל אביב יש גם חוק עזר - - -

מילא בבריכות הציבוריות אומרים שאסור, אבל אף אחד לא יכול - - - אבל בתוך הים?

אני חושב שככלל, עדיף שאנשים לא יעשו את הצרכים שלהם בים או במרחב הציבורי, אלא במקום המיועד לכך.

אני מניחה שיהיה קנס רק על מי שעושה את צרכיו על החוף ולא בתוך מי הים. אני מניחה.

סעיף 21, גם בו היתה לכם בקשה להבהרה.

לגבי מי שנכנס למקום רחצה שנקבע למין מסוים.

אני רק אשלים בהקשר הזה שלפי סעיף 6 לחוק הסדרת רחצה, הראשי, אחת מסמכויות הרשות המקומית, אחד הנושאים שהיא רשאית להסדיר בחוק העזר זה באמת ייעוד זמנים ומקומות לגברים, נשים וטף. אז זה בהחלט עולה בקנה אחד עם החוק הראשי, בהקשר הזה.

לגבי סעיף 30 – אני רוצה להעיר הערה. הוא אוסר על עיסוק ברוכלות בלי היתר, בחוף. זה בעצם חוזר על הסעיף הכללי שדיברנו עליו, על הרוכלות, אבל הוא פרטני על חוף הים. אנחנו לא רואים את הצורך בכפילות הזו. העבירה הכללית היא ממילא חלה על כל תחום השיפוט, ולכן את 30 אנחנו נוריד.

באילת עשו סדר לאורך הטיילת, מה שהיה שם. ראש העיר השקיע בזה הרבה, רב עם הרבה אנשים.

אז נאשר את זה כפוף לשינויים. רק תכתבו במפורש בפרוטוקול שאנחנו מניחים שהעבירות האלה כבר קיימות כעבירות ואנחנו רק מעלים את זה לרמה שתהיה עבירת קנס, לכן לא בדקנו על כל דבר את הצורך האמיתי, וכו'. סמכנו על זה שזה קיים כבר.

מי בעד לאשר את צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ו-2016 - מועצה אזורית תמר?

הצבעה

הצו אושר

אושר פה אחד.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:55 והתחדשה בשעה 12:00)

צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לבנימינה גבעת עדה), התשע"ו-2015

אנחנו ממשיכים הלאה בנושא של בנימינה וגבעת עדה.

אני מייצג את המועצה המקומית המאוחדת בנימינה וגבעת עדה. הן אוחדו בשנת 2003.

האיחוד מוכיח את עצמו או לא?

לדעתנו – כן.

יש כאלה שחושבים שלא?

תמיד יש מי שחושבים שלא.

אני מתכוון – יש מי שמרגיש מקופח?

תמיד יש, אבל לדעתנו האיחוד עובד.

כי איחוד אחר שהיה אצל הדרוזים – פרקו אותו.

נכון. בדליה ועוספיא.

לענייננו, מדובר ב-4 חוקי עזר ישנם של המועצות המקומיות, שאנחנו מבקשים לצרף אותם - - - מדובר בחוקי עזר למניעת מפגעים ולמודעות - - - הראשון זה חוק העזר לבנימינה, שמירה על הניקיון משנת 81. אנחנו מבקשים להכניס את סעיף 2(א) שמדבר על בעל נכס וכן מחזיק שחייב להחזיק את הנכס באופן שלא יתקיים מפגע.

הסעיף הבא הוא- - - מדובר על מפגעים שרשומים בפסקאות (1) עד (14) בהגדרות "מפגע". כמו כן – בעל נכס וכן מחזיק חייב להסיר מפגע מיידי, סעיף (3). סעיף (7) - לא יזרוק אדם פסולת במקום ציבורי או פרטי. איסור על הנחת אשפת בית בכלי שהותקן בידי המועצה במקום ציבורי, לכל אחד יש את מתקן האשפה שלו. "לא יזרוק אדם ולא ישאיר אשפת צמחים, פסולת מפעל, פסולת בניין – הכל לפי סעיף 7(א) לחוק העזר.

סעיף 8 גם מדבר על שורה של מפגעים שעיקרם זה השקיה באופן המפריע לעוברים ושבים ברחוב. פיזור מודעות, החזקת בעלי חיים באופן הגורם לרעש בלתי סביר, שימוש במי שופכין להשקיה, אלה דברים שקשורים לבריאות הציבור, מי שופכין במקום ציבורי, הובלת מי שופכין למקום ציבורי, שלא לתוך בור שופכין, שפיכת מים או נוזל שאינו מי גשם למקום ציבורי באופן שמהווה מפגע לעוברי אורח, רחיצת כלי רכב ברחוב באופן שמשאיר שלוליות או מים עומדים, באופן שמסכן את הציבור, סעיף 16 לחוק העזר המדבר על שמירת הניקיון של המגרש, החיוב בגידור על פי דרישת המפקח, השארת בעל חיים במקום ציבורי, מתן היתר לכלב שבבעלותו ובפיקוחו לעשות את צרכיו במקום ציבורי - כאן נכנס הנושא של למעט כלב.

איסוף גללים אנחנו משאירים, מאחר וזה לא מעוגן בהסדרה ארצית- - -

לכן זה מהווה מפגע וחייב להיכנס.

זהו. בזה בעצם סיימנו את חוק העזר הראשון.

לי היתה שאלה לעניין סעיף 3, לא הבנתי את הסייג.

למחוק את הבעלים. אין צורך בבעלים. מיותר.

ההגדרה של "מחזיק" זה מי שמחזיק בנכס כבעל או כשוכר, כלומר, זו היתה העתקה מתוך - - - אבל כל עוד אנחנו שומרים על אותה משמעות - - -, הרעיון היה להגיד איזה חלק מההגדרה חל פה.

- - -

לא הבנתי – יש הגדרה של מחזיק שכוללת גם בעלים וגם שוכר. אז אתם רוצים להגיד שזה חל גם על בעלים וגם על שוכר?

לא, זה רשום.

- - -

אבל ההגדרה של "מחזיק" לפי החוק עצמו כוללת בעל ושוכר.

היא - מי שמחזיק את זה כבעלים או כשוכר.

מטרת הסייג היא דווקא הסיפה שלו. - - -

כן, בחלק השני הבנתי למה צריך את ה - - -אולי נבדוק את זה.

בסדר. אנחנו עוברים לחוק העזר גבעת עדה – תברואה וסילוק מפגעים. גם כאן אני מבקש לחלק את זה לקבוצות. כאן מדובר בהודעות לסילוק מפגע ולא מי שחייב למלא אחריה, מי שלא מילא אחריה. מדובר על ניקיון בנכס, מדובר על אחזקה באורוות והתקנת כלי קיבול – יש כאן כמה סעיפים, כי מדובר כאן בכל זאת במושבות חקלאיות ונושא האורוות קרוב לליבם של החקלאים. לכן יש מספר אורוות שם ואנחנו צריכים למנוע מפגעים שכרוכים באורוות. המחזיק באורווה חייב להוציא זבל בכלי קיבול וחייב להעבירו למזבלה אם אין לו מקום לסילוק המפגע. "לא יזרוק אדם פסולת בניין במקום ציבורי", בעל מקום ציבורי יקבע בו - - - עם הודעות מוארות - וכאן יש את הסייג שמדובר בסעיפים של פסולת ולכלוך.

סעיף 12 – "לא יפרסם אדם שילוט ולא יגרום לפרסומו ולא...." - - -

סעיף 5 מתייחס לשני סוגים של - - -

פסולת לכלוך ועישון.

רציתי לדעת מה ההסדרה הארצית לגבי עישון כי אני יודעת שברוב המקומות אנחנו הוצאנו את כל מה שקשור לעישון מה - - -

כאן, למעשה, רוצים לחייב אנשים שיש להם בתי עסק לשים מודעות מוארות בנושא שלא ילכלכו את המרחב הציבורי.

למה שלא יהיה איסור לעשן, בכלל?

והנושא של איסור עישון.

זה מה שאני אומרת. יש הסדרה ארצית בנושא הזה.

על פי החוק הראשי חובה חלה על המחזיק באחד מהמקומות הציבוריים לקבוע שילוט לעניין עישון. הסמכות לקבוע את זה היא של עובדי הרשויות המקומיות. אני לא רואה מניעה.

זה לא העישון עצמו, זה רק שיהיה שילוט מואר. הנושא של העישון – יש להם הרשאה ארצית לפי החוק הכללי.

אבל החוק הארצי גם קובע חובה לקבוע שלטים, נכון?

כאן יש שלט לגבי הפסולת והלכלוך, ושלט בנושא עישון. אני לא רואה מניעה בנושא הזה, אין בזה סתירה.

אני לא רואה מניעה, אני פשוט לא רואה איך זה מסתדר עם החוק - - -

זה תוספת, זה לא חורג. זה גם לא סותר את החוק.

ואין עבירה - - -

אין עבירה. רק על השילוט.

אבל ברמה הארצית יש גם עבירה מנהלית, עבירת קנס על מי שאינו שם שלט. על סעיף 2 של חוק מניעת העישון במקומות ציבוריים יש עבירת קנס בצו סדר הדין הפלילי - קנס של 5,000 שקל על קביעת שלט.

- - -

בסדר, מקובל.

אני רק אסביר לפרוטוקול שיש לכם עבירה יותר חמורה עם קנס יותר גבוה, של 5,000 שקל. אז עדיף שנוריד את זה מכאן.

טוב.

שאר הדברים דומים למה שהיה לנו קודם.

אנחנו עוברים לחוק העזר גבעת עדה, מודעות ושלטים.

זה, כמו שאנחנו אמרנו, זה חוק שמסדיר הצגת שילוט במרחב הציבורי, במועצה, וקובע סוגי שילוט המחויבים בהיתר ובאגרה בעד ההיתר ו- - -

מונע את המפגעים שעלולים ליצור שלטים, שילוט שהוא לא כדין, במקרה שהוא גורם לנזק או מטרד כלשהו – רעש, אור, עלול לפגוע בבטיחות, להפריע לתנועת כלי רכב, חוסם דלת וחלון, וכו' וכו'.

סעיף 15(א) קובע שלא יאיר אדם שילוט בחשמל – מדובר על הבטיחות – ולא יציב שילוט אלקטרוני אלא אם כן המתקן מצויד במפסק פחת, צנרת חשמל מוסדרת, השילוט עבר ביקורת של חשמלאי מוסמך. סעיף 17 קובע שבעל השילוט יחזיק את השילוט בצורה נקייה ותקינה. סעיף 16 – "לא יתקין... לא יפרסם..." אלא לפי רישיון, - - - מאת ראש המועצה, ולאחר ששילם אגרת שילוט. סעיף 16 – לא ישנה אדם שילוט קיים. סעיף 17(ב): בעל רישיון שילוט אחראי להסיר את השילוט בתום 30 ימים עם פקיעת הרישיון, לאחר סגירת העסק, משחדל בית העסק לפעול, או לפי דרישת ראש המועצה, לפי סעיף 19 לחוק העזר. סעיף 18(ב): בעל רישיון יציג את הרישיון בפני המפקח לפי דרישה. לא יסיר, לא יקרע, לא יטשטש ולא יקלקל מודעות שפורסמו...אלא אם כן הותרה הסרת השילוט בידי המועצה. סעיף 8: לא יפרסם אדם שילוט אלא אם כן צוין בו שמו, שם מפרסם השילוט, וכו'.

ואתם מבקשים גם צו לקבוע את העבירות בשיטה של ברירת משפט.

נכון.

אני רוצה שבסעיף 3 – אני מבין שכוונת הוועדה היא שבתום הדיון נסגור בינינו את ההגדרה המדויקת של "מחזיק”, כי זה לא נסגר פה. אנחנו רוצים שזה יהיה תואם את חוק העזר.

סעיף 3 אמור לכלול גם בעלים וגם שוכר.

ונמצא את הנוסח, שתואם גם את חוק העזר.

רבותיי, אל"ף, עם ההערה הקודמת, מכיוון שזה כבר עבירות, אז אנחנו לא דקדקנו באופי של כל דבר ודבר. בי"ת, יש לנו עכשיו שתי הצבעות. נתחיל עם עבירת קנס – צו המועצות המקומיות (עבירת קנס)(תיקון), התשע"ו של המועצה המקומית בנימינה וגבעת עדה. אחרי שנאשר את זה נוכל גם להפוך את זה לברירת משפט. מי בעד?

הצבעה

הצו אושר.

אושר פה אחד. עכשיו נצביע על החלק השני – מי בעד ברירת משפט? ירים את ידו.

הצבעה

הבקשה אושרה.

תודה, אושר פה אחד.

כפי שאמרתי, הנוסח של הברירות משפט הוא לא הנוסח שאתם החלטתם, יש תיקון טעות שם, שאני אעביר לוועדה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25