הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 238

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ו (31 במאי 2016), שעה 11:00

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013 (מ/784)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

יוסי יונה

עיסאווי פריג'

מיקי רוזנטל

שלמה פילבר - מנכ"ל, משרד התקשורת

עו"ד רן שטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

עו"ד דנה נויפלד - יועמ"ש, משרד התקשורת

עו"ד רועי ברית - לשכה משפטית, משרד התקשורת

עו"ד ליאת גלזר - לשכה משפטית, משרד התקשורת

יונתן בייסקי - מ"מ מנהל תחום בכיר פרויקטים, משרד התקשורת

אביבה בן אסולין - יו"ר ועד עובדים בת"א, משרד התקשורת

רונית בן טל - יו"ר ועד עובדים בירושלים, משרד התקשורת

מזל ששון - מרכזת ועדת התמיכות, משרד התקשורת

אסף וסרצוג - רכז תקשורת ותיירות באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אורי אפלבום - לשכה משפטית, אגף השכר והסכמי עבודה, הממונה על השכר, משרד האוצר

עו"ד אלידור בליטנר - עוזרת ראשית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רותי הורניק - הרשות לקידום מעמד האישה, המשרד לשוויון חברתי

עו"ד מירב כהן - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד התרבות והספורט

עו"ד אגם דניאל - רכז בכיר חוקר – אכיפה, הלשכה המשפטית, הרשות להגנת הצרכן, משרד הכלכלה והתעשייה

עו"ד בשארה אלי פראן - לשכה משפטית, נציבות שירות המדינה

יפעת בן חי שגב - יו"ר, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

עו"ד דודו קובסניאנו - יועמ"ש, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

עו"ד טל איזנפלד - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

צחי הלוי - ועד העובדים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אוה מדז'יבוז' - יו"ר המועצה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניר שויקי - מנכ"ל בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עו"ד הילה שמיר - יועמ"שית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אופיר ביתן - עוזר מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עו"ד גילה ורד - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיכל גרוס - ראש מחלקת חוזים ומכרזים ויו"ר הוועד, ועד עובדי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל, שידורי רשת

עו"ד אילאיל לבנת - יועצת משפטית, שידורי רשת

עו"ד איתי בר לבב ערן - יועץ משפטי, שידורי קשת

עו"ד מיכל ריבלין - מנהלת אגף תוכן ערוצים ורגולציה, חברת הוט

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

עו"ד גלעד מלכא - רשות השידור

דבורה קמחי - סמנכ"ל רגולציה, ישראל 10

דוד בן בסט - יו"ר, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

אלירן אדיאג - התאחדות תחנות הרדיו האזוריות

עו"ד מירי נאור אליאס - יועמ"ש, ערוץ 20, הערוצים הייעודיים

ביאטה קרנץ - מנהלת קשרי חוץ, ערוץ 20, הערוצים הייעודיים

עו"ד זיו גלעדי - רשות ההגבלים העסקיים

יונתן שקדי - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

עו"ד ליאור תמאם - אחראי על היצירה המקורית, איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, ארגוני יוצרים ומבצעים

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר - ראשת מרכז להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטי, המכון הישראלי לדמוקרטיה

דורון סלע - קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה

זיו מאור - מנכ"ל, האגודה לזכות הציבור לדעת

ליאורה ריטנברגר לייבוביץ - דוברת , האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

דורון קרני - ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד רות דיין מדר - מנהלת מח' חברה, מרכז השלטון המקומי

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

אחמד אלגאבר - אום אל פחם

נתי ביאליסטוק כהן - המרכז לעיוור בישראל

שרה קרמר - פעילה, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

אירית שלהבת

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013 (מ/784)

בוקר טוב לכם. גברתי מנהלת הוועדה, היועצות המשפטיות, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת, הרשמת הפרלמנטרית, הדובר, אדוני המנכ"ל, שלום לך, חברות וחברים, אני שמח לפגוש בכם.

אנחנו חוזרים ל"ברית המועצות", איחוד הרגולטורים. חברות וחברים, כפי ששמתם לב, הדיון הוא עד שעה 15:30. בשעה 12:30 נצא להפסקה לארוחת צהרים. לוח הזמנים הארוך, אדוני המנכ"ל, הוא קודם כול כדי להראות את הרצינות שלנו והרצון שלנו לסיים את התהליך, אבל לפני כן אני רוצה, ברשותכם, לומר כמה דברים לפרוטוקול.

כפי ששוחחתי אתך, אדוני המנכ"ל, ואמרתי את זה גם כאן, אני מאוד-מאוד מחייב את ההליך הזה, גם אם אני יודע שוועדת פילבר מסיבות כאלה או אחרות לא תצליח לסיים ולהטמיע את כל הדברים פה, כי זה מסוג הדברים שצריך שייעשו ללא שום קשר. כבר שנים רבות אנחנו מדברים על הדבר הזה. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, אני רוצה להבהיר את אשר אמרתי בנושא העובדים. אנחנו לא נסיים את התהליך הזה אם לא תנוח דעתי בצורה ברורה שנושא העובדים הוסדר. אני מודה לאדוני על המכתב, שאמנם הייתי צריך פרשנות לצדו ולכן הייתה לנו שיחת הבהרה. אני אומר את זה גם לאנשי משרד האוצר וגם לנציגי העובדים, דורון קרני. אין הכוונה שאנחנו עושים איחוד כדי שיהיה גוף גדול יותר מאשר היה קודם. גם את זה אני אומר לפרוטוקול. זו איננה הכוונה. הכוונה היא בפירוש, כפי שגם כתב המנכ"ל, שכל פעולה תיעשה בתיאום ובשיתוף עם נציגי העובדים ואני אלווה את התהליך הזה גם כן באופן אישי. גם התחייבתי, הייתה לי שיחה בנושאים האלה עם יושב-ראש ההסתדרות ולכן אני רואה לנכון לקדם את התהליך בקרוב.

ודבר אחרון לפני שאנחנו חוזרים לדיון, קראתי הבוקר את הדברים שכתבה ד"ר תהילה אלטשולר. היא התייחסה לכל העניינים שהם קודם כול פועל יוצא של דוח מבקר המדינה. זה לא מסמך חדש אלא היא רק שלחה מייל התייחסות לקראת הדיון. אני עוקב באדיקות, כאשר אני רואה מייל של ד"ר תהילה אלטשולר אני עוצר. עצרתי בצד, פתחתי אותו וקראתי את דבריה. אני רוצה, ברשותך, לומר כמה דברים לגבי מה נכון.

למדתי בשנותיי שזה לא עניין של מה נכון כי לכל דבר יש מועד תחילה ומועד תפוגה. דהיינו, פעם ועדות מסדרות היו הלהיט, עד שפג תוקפן ונהיה פריימריז, ופתאום נראה שיש מי שטוען שפג תוקפם של הפריימריז, שזה כבר לא דמוקרטי וחוזרים עכשיו לשיטות הישנות – אמנם כבר לא מעשנים כל-כך בחדרים האלה בשל סיבות כאלה או אחרות אבל אני מניח שיש סושי וכל מיני דברים בתקרובת שעל השולחן. הכוונה והרצון שלי, ותיכף גם נדבר מה יותר נכון, האם אנשים מבחוץ – דוח מבקר המדינה "נותן בראש" בצורה ברורה על התנהלות גופים חיצוניים שגודלו כמעט במבחנות עד שהובאו כדי שתינתן להם הזכות להיות חברים בכל אחד מן הגופים האלה, והדוח ברור מאוד ואפילו קטלני במידה רבה, בלי שנשתמש במכבסה של מילים – ואז יש כאילו רצון לומר שאלה יהיו עובדי המדינה, ואת זה אמר לי בחצי אוזן גם אתמול ידידי.

אתה יכול להגיד את השם המפורש.

אני לא מסתכן... בשורה התחתונה אני רוצה להזכיר שהייתה תקופה שעובדי המדינה היו – אני לא רוצה להגיד מוקצים, חס וחלילה, כי זו לא ההגדרה, אבל בפירוש התייחסנו אליהם כאלו הם מטעם וייחסו להם את כל אותם חוליים שקרו בגופים מגופים שונים, מרשות השידור ועד גופים ממשלתיים כאלה ואחרים.

אפילו בחוק שהעברנו לא מזמן, חוק תאגיד השידור הציבורי, ישבנו כאן והשתדלנו לעסוק כמעט מחוט ועד שרוך נעל ולעשות את התהליך הכי נקי, אבל פתאום קלטנו שיש אנשים ששלחנו אותם למאדים – אי אפשר לדבר איתם, אי אפשר להתעסק איתם, אי אפשר להגיד כלום, אי אפשר להשפיע כמעט על שום דבר. כל דבר נביא לחקיקה ראשית?

בשורה התחתונה, אני מנסה לומר לכל החברים המכובדים כאן שאני מתנגד לשלמות. אני למשל לא יצאתי שלם... היה אפשר חתיכה נוספת... אני אומר את זה בצחוק, אין לי שום בעיה עם זה. אבל אני רוצה לומר לכם ברצינות כרגע שאנחנו נשתדל שהמעטפת המגנה תהיה יותר חזקה, עד שהיא תיחלש. לפעמים אומרים: לא, זו איננה השיטה. אני זוכר את הפרוטוקולים מתקופות אחרות שאז אמרו ששיטה אחרת היא לא השיטה. לכן במקום שבו בני אדם מתנהלים – כמובן זה תלוי מי בשלטון, תלוי מי השר, תלוי באלף ואחד דברים – אין כאן איזה דבר שאתה יכול להגיד עליו שהוא השלם. באמת אני אומר את זה כמי שמלווה את הנושאים האלה מתחילתם כמעט, את כל התהליכים החדשים. לכן אני מבקש קודם כול שהשיח יהיה שיח לא של "מה שאני מביא הוא הכי טוב, הוא יפתור את כל הבעיות", אלא למצוא נוסחים, מצד אחד מאוזנים, מצד שני שיודעים לתת "שלייקעס" כאלה ואחרים, עד כמה שאפשר.

הבנתם את הכיוון שלי, אני מקווה, את הדרך שעליה אני רוצה ללכת, ואנחנו נמשיך.

גברתי היועצת המשפטית, האם חשוב לך לומר משהו לפני שנתחיל?

ממש לא.

מצוין. האם יש כאן מישהו שחשוב לו לומר דבר מה לפני שיוצאים לדרך?

מתחילים מסעיף 6סו, אבל אני מבקשת קודם כול לומר משהו באופן לא קונבנציונלי. עו"ד ליאת גלזר ממשרד התקשורת שנמצאת פה, זה היום האחרון שלה בעבודה. היא הולכת להיות יועצת משפטית של המשרד לעניינים אסטרטגיים. לא אומרים שבחו של אדם בפניו אבל היא עבדה על ההצעה הזאת במשך שנים והיום ביומה האחרון בעבודה היא מגיעה כדי לראות את העבודה כמעט מושלמת. היא מגיעה כבר שנים רבות לוועדה, היא פנים מוכרות כאן.

קודם כול, אני אומר לך תודה. נפגשנו יותר מפעם אחת במסדרונות ובאולם הוועדה. אני מאחל לך באמת, בשמי ובוודאי בשם אלה שמכירים אותך, את כל הטוב שיש. בהצלחה, מעומק הלב, את ראויה לכך.

לפני שמתחילים, יש לנו ד"ש עם שיר... להילה שמיר יש היום יום הולדת. מזל טוב, מזל טוב, מזל טוב.

תודה.

בפעם הבאה מי שמלשין חייב להביא עוגה...

עו"ד ברית ימשיך בהקראה.

אני קורא את סעיף 6סו.

אתם לא רוצים לחזור לסעיפים שדילגנו עליהם כדי לסיים אותם? לפני שעוברים הלאה, בסעיף 6סד(א) מדובר על המועצה: "הצעת השר לעניין מינוי חברי המועצה, למעט יושב-ראש המועצה ונציגי הממשלה" תהיה לפי המלצות הוועדה לאיתור מועמדים. אדוני אישר את הסעיף הקטן הזה, בכפוף לאי-אישור בשלב זה של המילים "למעט יושב-ראש המועצה", משום שכאן יש קביעה כביכול מפורשת שהוועדה לא תמליץ על יושב-ראש ואמרת שנדון בזה בהמשך.

אני זוכר את כל הדברים האלה. אני מציע שאנחנו נתקדם. אני רוצה לראות את התבנית של הצעת החוק באופן כללי ואז אחזור לדברים. יש לי כבר כיוון בראש. אני גם רוצה לדבר אתך לפני שאני מעלה את הדברים האלה. בסדר?

כן. יש עוד נושא, סעיף 6סה(2) דן בסייגים למינוי חבר המועצה, וכאן לא אישרת את הפסקה הזאת בשל הנושא של פעילות פוליטית.

סיפור המפלגה של לפיד, לאו דווקא האיש.

מפלגות שאין להן פריימריז.

היום זה רוב הכנסת.

נכון, דיברנו על זה.

יש עמדה של משרד המשפטים. הייתי מציעה שתאמרי את העמדה והוועדה תחליט.

תגידי לפני שאני מחליט אם להמתין ולחשוב על זה.

אם אני זוכרת נכון, בדיון הקודם חברי הכנסת העלו שני חששות הקשורים לסעיף הזה. האחד, שההגדרה לא מספיק ברורה.

היא ברורה. את מי היא כוללת? כפי שאמר גם מנכ"ל משרד התקשורת, יותר ממחצית הכנסת והגורמים הנלווים ליד לא נכללים בהגדרה הזאת.

אני לא בטוחה שהם לא נכללים בהגדרה הזאת. אציין שאנחנו מעדיפים לנקוט כאן בנוסח "עילת הפעילות הפוליטית שקבועה בחוק השידור הציבורי". חוק השידור הציבורי נחקק בשלב מאוחר יותר מהצעת החוק הממשלתית. עבדנו שם הרבה על הנוסח. אקרא את הנוסח בחוק השידור הציבורי כשמדובר בחבר מועצה: "לא ימונה לחבר מועצה ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית" – אני קוראת מסעיף 10 בחוק התאגיד – "או מי שעסק בפעילות פוליטית או מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד המועמדות; לעניין זה לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים כשלעצמן כפעילות פוליטית".

מה זה פעילות פוליטית? השאלה עלתה אז והיא עולה עכשיו שוב. אם אני מסייע למישהו להיבחר לכנסת, מסייע לו בעצות טובות, האם אני בפעילות פוליטית או לא בפעילות פוליטית? זו רק הדגמה. יש עשרות שאלות כאלה שלא קובעות קו חד, ואז יתחילו ויכוחים מטורפים. צריך לקבוע פה כללים יותר ברורים ובהירים, לדעתי.

מה שחבר הכנסת מציין כאן הוא נכון. יש עשרות או מאות מקרים. החיים מזמנים לנו כל-כך הרבה סיטואציות.

וחבר מפלגה לשעבר. כמה זמן הוא צריך להיות מרוחק מפוליטיקה?

בהצעת החוק הזאת זה 3 שנים. בהצעת החוק השנייה זה 5 שנים.

יש לזה סיבה.

הנוסח בחוק השידור הציבורי מגלם הגדרה רחבה דיה כדי שאחר-כך נוכל ליצוק תוכן. זה עולם שנבנה החלטה אחרי החלטה. אנחנו לא יכולים לתת כאן מבחנים חוקיים. אם ניתן את המבחנים החוקיים אנחנו בוודאות נחמיץ כל מיני סיטואציות, כי יש עשרות, אם לא מאות, סוגים של סיטואציות שנכון שייכנסו ולא בטוח שהמבחנים יקדמו אותם. לכן אנחנו חושבים שהנוסח בחוק השידור הציבורי מאפשר את הרגישות הזאת. וגם מפרספקטיבה של אחידות בחקיקה אנחנו חושבים שנכון שיהיה כאן נוסח סטנדרטי בעניין הזה.

אני לא משוכנע שזה נכון.

כבר נתקלנו ביישום של הסעיף הזה כשהגענו למועצת תאגיד השידור הציבורי, השאלות כבר נבחנו. אני יכולה להגיד מהניסיון שלנו, החיים מפתיעים ומלאי גוונים והמונחים פה מספיק רחבים כדי "לתפוס" את הדוגמאות. אם מישהו עבד בשביל מפלגה או עבד בשביל פוליטיקאי על מנת שהוא ייבחר, ולא משנה באיזה אופן- - -

בלי שהיה חבר מפלגה.

והוא לא עשה את זה פעם אחת באופן חולף ומקרי. אם זה היה במשך כמה חודשים לקראת בחירות, בזה הוא עסק, אז קשה לומר שהוא לא עסק בפעילות פוליטית. כל ניסיון להגדיר את זה רק יפגע ולא יכלול את המקרים.

יש לי עוד הצעה. בעקבות דברים שנאמרו אני רוצה להגיד את זה שוב לפרוטוקול. הבדיקה הזאת צריכה להיעשות, הגם שזה נבדק בסוף גם על-ידי ועדת גילאור – אני מדברת על חברי המועצה, הם נבדקים על-ידי הוועדה לבדיקת מינויים. כך גם עשינו במקרה של מועצת תאגיד השידור הציבורי, שהמועמד שמגיש את הבקשה כבר התייחס לזה בעת הגשת המועמדות כדי שכבר בשלב הזה אפשר יהיה לבדוק, כי הסוגיות האלה מורכבות ואנחנו בודקים אותן עובדתית מקרה למקרה. כדאי לבדוק אותן כבר מייד מלכתחילה ולא בסוף התהליך.

זה לא מחייב שינוי נוסח.

אמרתי את זה לפרוטוקול.

לא אצביע על זה עכשיו. אני מבין. מצד שני, אני לא רוצה שדרך הרצון שלנו לטפל בכל אלה נעמיס עוד יותר. בסוף רק אנשים שיצנחו מתוך מטוס בגובה הנכון יוכלו לראות את עצמם מצליחים להיכנס אל תוך כל התהליך הזה.

נכון, אנחנו גם לא רוצים רק רובוטים.

בפרספקטיבה אני קורא את הסעיף של רשות השידור ואני נע קצת באי-נוחות כי איפה יש אנשים כאלה? אנחנו לא רוצים לייצר מצב שמי שעוסק בסוג של פעילות פוליטית, לא במובן שהוא פוליטיקאי, זה הופך להיות כאילו עניין לגנאי.

יכול להיות שההצעה היא – אני שולף אותה והיא לא "סגורה" – שזה לא פוסל פעילות פוליטית אבל צריך שיהיו תכונות ייחודיות מיוחדות שמאפשרות את זה, כפי שעושים בחוקים אחרים. זה דבר שמאזן.

הנוסח שנכלל בסופו של דבר בסעיף 10 לחוק השידור הציבורי דנו עליו במשך מספר ישיבות אחרי הרבה מאוד התלבטויות בכל ההיבטים האלה. הייתי ממליצה לאמץ אותו נוסח.

אני מן "האגודה לזכות הציבור לדעת". היעדר האבחנה בין פעילות פוליטית מן הסוג שיוצרת זהות בין המועמד לחברות בגוף לבין מועמד לתפקיד פוליטי בכנסת או ברשות מקומית או ברשימה לבין אדם שמבקש לקדם מטרה ציבורית, מטרה פוליטית, היעדר האבחנה הזאת יוצר מורכבוּת. יכול להיות אדם שיציג את מועמדותו לגוף הזה מתוך מטרה לקדם סדר יום פוליטי. זה נכון הן לגבי מועצת תאגיד השידור הציבורי והן לגבי המועצה שמדברים עליה כרגע. אדם שאומר: אני רוצה להיות חבר במועצה הזאת כדי לקדם סדר יום מסוים שהמועצה תדון בו יכול להיחשב כמי שנגוע במעורבות פוליטית. צריך לייצר אבחנה שתאפשר לאדם כזה להיות מועמד.

אני מודה לאדוני. אני מבקש להמשיך בהקראה. אלה שתי נקודות חשובות ואנחנו נשוב אליהן. טוב שהעלית אותן רק כדי שזה יהיה לי עכשיו בתוך הראש, להתחיל "לגלגל" את זה. אנחנו מתחילים בהקראה. בבקשה.

אקרא מהנוסח שפורסם באתר הוועדה, בעמוד 12.

"ועדה לאיתור מועמדים

6סו.

השר, באישור הממשלה, ימנה ועדה בת שלושה חברים שתפקידה לאתר מועמדים לכהונה כחברי מועצה, למעט יושב ראש המועצה ונציגי הממשלה, ולהמליץ עליהם לשר (בפרק זה – הוועדה לאיתור מועמדים)."

תעצור כאן, אני רוצה להתמקד בסעיף קטן (א). איך עשינו את זה בתאגיד, גברתי היועצת?

ועדת האיתור ממליצה על כל החברים. מי ממנה את חברי הוועדה?

השר המליץ על שופט.

הוועדה ממונה בדרך זאת: השר, בהתייעצות עם נשיא בית-המשפט העליון, ממנה את יושב-ראש הוועדה, ויושב-ראש הוועדה לאיתור ממנה את שני חברי המועצה הנוספים.

איך אנחנו עושים את זה?

ההסדרים שונים.

למה?

אסביר. חוק השידור הציבורי – אתה שם אותו לרגע באקווריום – הוא הסדר מיוחד שנולד ובא לעולם בגלל הנסיבות המיוחדות של השידור הציבורי וגם בעקבות לקחי רשות השידור. ההסדר שקבוע כאן דומה יותר להסדרים שקיימים בשירות המדינה באופן כללי. ועדות איתור שמוקמות בשירות המדינה מוקמות באופן של פיזור המינוי, במובן שכל גורם ממנה גורם אחר. המודל שנבחר פה הוא המודל ששגור יותר לעניין ועדות איתור בשירות הציבורי.

יש עוד הבדל אחד שצריך לקחת אותו בחשבון, שבין השידור הציבורי לבין השידור המסחרי יש עוד קומת ביניים. שם יושב-ראש תאגיד השידור הוא שבוחר את מנהל מחלקת החדשות. רצו שהוא יהיה עצמאי לחלוטין. פה מדובר בעצם על מועצה שמפקחת על רגולטורים. בעצם יש חברות, לצורך העניין חברת החדשות של ערוץ 2 וחברת החדשות של ערוץ 10, הם גופים עצמאיים שבנויים מבעלי המניות, שעד היום המדינה ממנה בהם כ-4 נציגי ציבור, עכשיו אנחנו מציעים בוועדה שאני עומד בראשה אפילו לבטל את זה ולהפוך את זה, במקום נציגים שהמדינה ממנה יהיו דח"צים, כמו בחברות ציבוריות. כלומר, יש קומת ביניים שבעצם עומדת כחיץ בין הרגולטור, שבעצם קובע כללים רגולטוריים מסחריים-עסקיים, איזונים של השוק, כל מיני דברים מן הסוג הזה, לבין מעורבות בתוכן.

יש הערות?

אני מן המכון הישראלי לדמוקרטיה. אני מסכימה לגמרי למה שנאמר פה ואני חושבת שזאת הנקודה שצריך לקחת בחשבון כשבאים למסגר את כל הדיון הזה. המועצה שאנחנו מקימים עכשיו שונה בתכלית ממועצת תאגיד השידור הציבורי. תאגיד השידור הציבורי יושב מחוץ לממשלה והוא גוף מבצע. אלה שני שינויים גדולים מאוד ביחס למועצה עכשיו, שכבר השתכנענו שצריכה להיות בתוך הממשלה והיא גוף מפקח. לכן הניסיונות כל הזמן לייצר את הדמיון הזה פשוט לא רלוונטיים. צריך להקים עכשיו משהו בדומה לרשות הגז, משהו בדומה לרשות החשמל. לא צריך להקים כאן מועצה כמו מועצת התאגיד. הנגזרת של הדבר הזה, עושים פה עכשיו דיון גדול על מועצה ציבורית. התפיסה שלי לגבי הסיפור של המועצה שונה מן התאגיד מפני שמועצה בתאגיד צריכה לפקח על המנכ"ל ולייצר חיץ. פה אתה לא צריך את זה.

קראתי את מה שכתבת. לכן מה אני בעצם מנסה לומר לך? לא באתי לחלוק.

אולי משרד התקשורת רוצה להצדיק למה צריך את המודל ההיברידי הזה, או האנדרוגיני הזה.

גם אם אני הולך אתך, אנחנו צריכים לראות איך מייצרים את הדברים. אין כאן שום דבר מוחלט. יכול להיות שגם התאגיד יתנהל כך. אני יכול לומר לך אותו דבר: אני לא רוצה שיהיו לחצים, נותנים רישיונות, לא נותנים רישיונות. אני לא יודע מה יהיה. כל שאני מנסה לייצר, כשכותבים את החוק ומנסים לבנות מודלים, הוא לנסות ולראות בעינינו הכי רחוק שאנחנו מסוגלים לראות, לראות מה המודל הכי נכון, ככל שניתן באותו זמן, כדי לממש את הדברים האלה.

יש הערות נוספות?

בעיקרון חשוב הרי איזה מנגנון נקים. אין מנגנון בלתי חדיר. הרעיון הוא להפריד בין הפוליטיקאים ובין התקשורת ככל האפשר. בסופו של דבר לא משנה אם ימונה שופט או לא שופט וכולי. אני כן חולק על דעתה של ד"ר אלטשולר, במובן הזה שתקשורת זה לא גז, זה לא אותו דבר. זה בנפשו של חופש הביטוי. כל החלטות המועצה יש להן השפעה דרמטית מאוד על קיום הדברים שכולנו פה מסביב לשולחן רוצים להגן עליהם, ממתן רישיונות, דרך הקמת חברות חדשות, עשרות דברים שיש להם זיקה.

אפילו קנסות.

כמה פרסום אתה מאפשר, כשאתה מאפשר מודל כלכלה למי אתה מאפשר אותו, וכולי. לכן אני לא בטוח שסוגיית המינוי של ועדת האיתור היא הנושא הדרמטי אבל אני חושב שבמקומות אחרים שתיכף נגיע אליהם כן צריך.

אגיד לך מה הבעיה שלי עם ועדת האיתור. זה ההתחלה של הדומינו, זה הכלי הראשון בדומינו. כלומר, מנקודת המבט שלי הוא חשוב יותר ממה שיהיה אחריו. ברגע שקבעת את הלבנה הראשונה בדומינו, עיצבת אותה נכון, הנחת העבודה היא – אני לא יודע להגיד, שום דבר הוא לא מוחלט – שההתגלגלות תהיה אחר-כך בהתאם. אתה לא רוצה לבנות את המסד הזה מתחילתו בצורה שיכולה לייצר מצב שרוב האנשים פה אין להם עניין שכך יהיה.

זה בדיוק מה שמבקר המדינה סתר. המינויים במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, זה דרך מינוי טובה והמינויים היו טובים לאורך השנים. אני לא יכולה להגיד היום כמי שמתבוננת על זה מהצד שחלילה יושבים שם אנשים פחות מדי מוכשרים או מושחתים, זה לא הסיפור. הסיפור הוא שהגוף הזה כגוף ארגוני לא מתפקד, הוא לא מבצע את התפקיד של הפיקוח והבקרה על הדרג המקצועי. זה מה שמבקר המדינה אמר.

זה לא מה שמבקר המדינה אמר.

הוא לא אמר שדרך המינוי מושחתת. הוא אמר שאין פיקוח מספיק טוב, הוא אמר שאין מספיק נוכחות, שלא מתכוננים לישיבות. אנחנו מספרים עכשיו לעצמנו סיפור, כמה חשוב שהאנשים האלה יקבלו החלטות ורישיונות וכך וכך, כשבפועל הדבר הזה לא קורה. לכן אני שואלת אתכם האם זה מוצדק. אין פה עניין דמוקרטי. אני מצטרפת לכל מה שנאמר פה לגבי הערובות לעצמאות. פשוט באתי לשים פה מראה. לפני שבוע מבקר המדינה כתב שהגוף לא מפקח, שהמועצה נכשלת בתפקידה כמפקחת למרות תהליך מינוי סביר לגמרי.

בואו נדייק. זה לא נושא הדיון, אבל זה לא מה שמבקר המדינה כתב. אם קוראים רק את מה שכתוב בעיתונים ולא את הדוח כפי שאנחנו קראנו אותו יכולים אולי להגיע למסקנה הזאת, אבל אוי לנו אם נסתמך רק על העיתונים.

אדוני יוכיח שבמכתב שכתבתי ציטטתי אחד לאחד בתוך קוביות את דברי מבקר המדינה עצמו. קראתי אותם מאל"ף ועד ת"ו. לא קראתי בעיתונות.

בואו נפסיק את המשיכות בשיער. בואו נחזור לדיון. קראתי את הדברים. אני חושב גם כן שאם נסתובב עם דלי סיידים זה לא יעשה את זה טוב יותר ממה שכתוב. נגיד כך, כשמקימים גוף חיצוני שאמור לעשות את כל אותן פעולות שאנחנו מצפים, כשאומרים: מי הם עובדי המדינה הללו? זה הם והם והם. אני זוכר את עמודי התלייה שהיו מציבים לעובדי מדינה פה בחוץ. ובאה המערכת, שהיא חיצונית כמעט לחלוטין – והדוח לא קל.

אדוני יושב-ראש הוועדה, רק מילה אחת. אם כבר פתחת את זה.

אני לא פותח את הדיון. זה לא הוועדה לענייני ביקורת המדינה. תודה רבה. בואו נתקדם.

האם למישהו יש הערות נוספות?

אנחנו מנסים בכל ההבניה של התהליך, כפי שנאמר כאן, בסוף זה עניין פרסונלי, האנשים שנבחרים, איכותם והיכולת שלהם והרצון שלהם לתפקד כחברי מועצה. אבל צריך לזכור שאנחנו מנסים לבנות כאן בכל זאת מודל שגם מפזר את כוח המינוי וגם יש כאן פרוצדורה שקופה. הרי ועדת האיתור עושה כמה דברים. מעבר למבנה שלה, היא גם גורמת לכך שההליך שקוף יותר.

דרך אגב, מי בוחר את יושב-ראש המועצה?

השר. ועדת האיתור רק ממליצה.

השאלה אם היא ממליצה על היושב-ראש או על המועמדים האחרים.

היא ממליצה על המועמדים.

ועדת האיתור היא בת 3 חברים. אני רוצה שלפחות היושב-ראש שלה יהיה מינוי חיצוני.

שיהיה שופט.

אני לא יודע אם שופט, עזוב שופטים. יש אנשים מצוינים לא פחות שאינם שופטים.

מה זה אומר "מינוי חיצוני"?

תעלה את רמת הניסיון, את הרף. אני העליתי כבר, בהצעה המקורית נדרשו 5 שנות ניסיון והעליתי את זה ל-8 שנות ניסיון. אם אתה לוקח בן אדם מחובר, תוסיף פה הגבלות בחוק לתנאים הנדרשים ליושב-ראש ועדת האיתור, אז תקבל מראש אדם בסטנדרט גבוה יותר. הכנסנו פה באופן מסודר: "תפקיד ניהולי או כהונה ציבורית בכירה או תפקיד בכיר בשירות הציבורי", וקבענו 8 שנות ניסיון. אם אתה רוצה תעשה את זה 15 שנות ניסיון בתפקידים מסוימים. ככל שתעלה את הפירמידה גדל הסיכוי שתקבל אדם שהגיע גבוה יותר בשירות הציבורי ועשה עבודה נכונה יותר.

למה הוועדה הזאת לא בוחרת את היושב-ראש?

הוועדה לא החליטה עדיין בעניין מינוי היושב-ראש. בכל מקרה זה לא יאושר כרגע.

אני עדיין עוסק בעניין מינוי ועדת האיתור.

הסמכויות שנגזרות ממה שעושה ועדת האיתור, יש זיקה הדדית.

בואו נתקדם.

משהו לא בנוגע לסעיף. אם אנחנו כבר עוסקים בתקשורת ויש לנו מחויבות כנציגי ציבור על כל מה שקורה ברשות השידור, בתאגיד, אתמול ראיתי שהתאגיד יצא בשידורי ניסיון בפייסבוק. אני רוצה להתעדכן כחבר כנסת, אדוני המנכ"ל. נישאר עד הערב, זה לא נורא, ונתעדכן. אני מבקש להתעדכן.

רציתי שפילבר יהיה המנכ"ל שלי. הוא לא רצה. אז עכשיו תדבר.

כבוד היושב-ראש, אני מבקש כנציגי ציבור וכמי שדנו בחוק הזה ויש לנו מחויבות ליישומו, אתמול ראיתי את ההודעה שרשות השידור יצאה לשידורי ניסיון בפייסבוק. רציתי להתעדכן איפה הדברים עומדים.

אענה לאדוני. קיבלתי את המיילים ואת ההתייחסויות שגם אתה קיבלת. בסופו של דבר התאגיד, הרצון שלנו שהוא יתחיל לפעול ולעשות דברים כפי שצריך. אנחנו לא רוצים תאגיד שהוא רשות שידור. אם היינו רוצים שהתאגיד יהיה רשות השידור היינו משאירים את רשות השידור. הוא מתחיל לבצע פעולות, שלא אסורות בשום מקום על-ידי החוק, הוא מעלה את זה בפייסבוק, באינטרנט. להערכתי כל השיטה שמצפים, לפחות לפי הבנתי, אוי ואבוי אם רשות השידור תנסה עכשיו לבנות מודל שיתחרה בערוץ 2 ובערוץ 10, כנראה הסיכויים שזה יהיה כפי שאנחנו רוצים לא גדול. למרות זאת, אני בודק את הדברים האלה, זה מונח לפתחי מאתמול, בדיוק כפי שזה מונח לפתחך. אני לא חושב שיש עם זה איזו בעיה. זה נובע בעיקר מלחץ. אני מבין את זה, אני לא מלין על זה. עובדים שעדיין לא סיימו איתם את התהליכים נמצאים כל הזמן במצב של לחץ וכל דבר שנעשה שם מייד מגיע אלינו במייל. אני מתחייב לעשות בדיקה עוד היום ואודיע לאדוני.

בבקשה, בואו נתקדם.

"

נציג ציבור ובעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתפקיד ניהולי או בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים שיבחר השר, והוא יהיה היושב ראש;

נציג ציבור בעל מעמד, מומחיות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום התרבות או החינוך, שיבחר המנהל הכללי של משרד התרבות והספורט;

נציג ציבור, חבר הסגל האקדמי במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, בעל מעמד, מומחיות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום התקשורת, שתבחר המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק האמור."

מה זה "מעמד"? הוא אריסטוקרט?

דיברנו על זה בדיון הקודם. אמרנו ש"מעמד" זה מוניטין, זה "סטנדינג" ציבורי.

ברגע שיש לצדו גם ניסיון וגם השכלה זה משתלב יפה.

עו"ד הילה שמיר, אני מכיר הרבה אנשים בעלי תארים, מבלי לרגע לפסול, וזה עדיין לא הופך אותם לבעלי מעמד.

לכן יש את שלושת הפרמטרים.

זו הכוונה. אני זוכר שקיימנו את הדיון הזה. הכוונה לבעל בעמיו או בעלה בעמיה.

לא תרצה להוריד את ההשכלה.

שום דבר לא יורד. להיפך, רוצים לתת עוד מדרגה בתוך התהליך הזה. אני מקווה שיש אנשים כאלה. מישהו רוצה להתייחס?

מה החלטתם לגבי "בעל מעמד"?

משאירים את המילה "מעמד".

אבל "מעמד" זה לא מפלט מתי שרוצים להפעיל מישהו?

זה לא בִמקום, זה בנוסף.

זה לא שהם ימליצו על איזה עוזר מחקר.

אדרבה, אנחנו לא רוצים שרק ההשכלה תהיה הקריטריון.

אני מבקשת להבין את היחס בין סעיף קטן (א) ובין סעיף קטן (ב). לפי סעיף קטן (ב) מדובר על שלושה נציגי ציבור, אחד מהם שיבחר השר, אחד מהם שיבחר מנכ"ל משרד התרבות והספורט. במאמר מוסגר אומר: הוא צריך להמליץ על מישהו בעל מעמד, מומחיות וניסיון בתחום התרבות. פה נכנס נושא החינוך. לכאורה אם מדובר על חינוך מדוע מנכ"ל משרד התרבות ממליץ? אבל זה שאלה נפרדת. על כל פנים, יש לנו נציג שיבחר מנכ"ל משרד התרבות ונציג שתבחר המועצה להשכלה גבוהה. אבל בהתאם לסעיף קטן (א) השר באישור הממשלה ימנה ועדה שתמליץ לשר על מינוי המועמדים. אז מה קורה אם לכאורה מנכ"ל משרד התרבות והספורט או המועצה להשכלה גבוהה בוחרים נציג והשר או הממשלה לא מעוניינים בהם? בסופו של דבר מי שממנה את הוועדה הזאת זה השר באישור הממשלה.

שולחים אותו לבחור נציג אחר.

האם במקרה כזה תביאו מועמד שמתאים יותר לדעות שלנו?

שיבחרו דווקא את מי שרוצים.

אבל ההמלצות של ועדת האיתור לא מחייבות.

ועדת איתור זה פרקטיקה שבג"ץ בדרך כלל כבר קבע, ויש לנו אפילו תקדים, שכאשר שר לא קיבל כפו עליו. זה לא פשוט, זה לא נכון.

אנחנו מכירים את פסק-דין אשר. פסקי-הדין שאני מכירה הם לגבי מועמדים שוועדת איתור המליצה עליהם והשר לא רוצה למנות אותם. כאן זה מינוי לוועדת האיתור ואני לא בטוחה במאה אחוזים שאותן הלכות יחולו גם כאן. וגם מלכתחילה אני לא יודעת אם לא יהיו דיבורים בטלפון, כפי שאנחנו יודעים שקורה: אני רוצה למנות את פלוני אלמוני, האם אתה מסכים? כי אם לא אני מלכתחילה לא אמליץ כדי שלא תדחה את ההמלצה שלי.

אני רוצה הבהרה. מדברים עכשיו על הפררוגטיבה של השר לא לאשר את חברי ועדת האיתור או את חברי המועצה?

את חברי ועדת האיתור.

הסעיף מדבר על הקמת ועדת איתור בת 3 חברים.

למינוי נציגי ציבור. לא למינוי חברי המועצה, שהם עובדי המדינה.

אנחנו מדברים על נציגי הציבור.

על ההליך של בחירת ועדת האיתור.

השלושה האלה הם אחד שהוא נציג ציבור ובעל ניסיון של שמונה שנים בתפקיד ניהולי, אחד שהוא נציג הסגל האקדמי ואחד שהוא בתחום התרבות או החינוך.

אני רוצה להשלים את השאלה שלי. הזכירה לי עו"ד סומפולינסקי. אני מבינה שהטעם לכך שיש שלושה גורמים שונים שכל אחד ממליץ על חבר בוועדת האיתור היא בעצם כדי לנטרל לחצים פוליטיים. השאלה היא האם הנוסח הזה אכן יביא לתוצאה הזאת. יכול להיות שכן, והשאלה האם יכול להיות גם שלא.

הכיוון פה, אני רוצה לשים עוד "שלייקעס". עשיתי כבר את ההתקדמות הזאת. זה שלושה משרדים ואני יודע מה המלחמות המתקיימות בתוך המשרדים, כל אחד בא מן המקום שלו וכל אחד רוצה לשמור על חלקת האלוהים הקטנה שלו. דבר ראשון, אני רוצה לחשוב, אני אומר את זה בקול.

יש לי פתרון לזה.

אשמח, אולי תעזרי לי גם בפתרון.

קודם נגדיר את הבעיה שצריך לפתור.

אני מדבר עם עצמי כאילו אתם לא פה אבל חשוב לי גם לשמוע את דעתכם. מצד אחד, אנחנו כל הזמן מייצרים רף של ניסיון של 10 שנים ו-12 שנים, ודרך אגב אני לא בטוח שככל שהוא יהיה פרופסור עם שתי קרניים שעושה בורג בכל בוקר כשהוא מגיע למשרד שלו הוא יהיה טוב יותר.

כל מה שהוא צריך זה שכל ישר והגינות. כל השאר זה שטויות.

אני בסך הכול מנסה שיעמוד לפנינו תהליך שקוף, ישר, עם מינימום התערבות, לא בהכרח פוליטית, לא כל דבר הוא התערבות פוליטית. לפעמים ההתערבויות העסקיות במקרים הללו הן לאין שיעור יותר בעייתיות.

האינטרסים של הגופים המסחריים המפוקחים יכולים להיכנס פה פעמים רבות בלחץ הרבה יותר גדול מאשר האינטרס הפוליטי.

אני חושש בעיקר מזה.

הסיכויים שפוליטיקאים יצליחו להשפיע על הגופים המסחריים, בעיקר שעוד מעט יוצאים למשטר רישיונות, קטנים יותר. הפחד הגדול יותר שלי, שבגלל התחרות שאמורה להיות בתוק השוק הזה הלחצים הכלכליים הם המדרגה היותר בעייתית. אנחנו עוד חושבים במושגים של ערוץ 1. בעצם העולם האמיתי היום כבר מתנהל בעולמות תוכן ובעולמות מסחריים אחרים לגמרי, כך אני מרגיש. קיים סיכון שגורם-על כלכלי כלשהו יכול להשפיע, זה יכול להיות מתחקיר ועד אלף ואחת ורסיות שעלולות להימצא ומונחות לפתחנו.

עד תוכן שיווקי.

בוודאי, במנעד הרחב. המנעד בתחום הכלכלי הוא לאין שיעור גדול יותר מהמנעד בתחום הפוליטי.

תזכרו גם שכל החלטה, בואו נאמר שלא פיקחנו על ההליך הזה כפי שצריך ונבחרו אנשים שהם אולי בעלי אינטרסים כאלה או אחרים. בסוף כשמקבלים החלטה במועצה כזאת אין החלטה לגוף מסוים, זאת החלטה שוויונית. היכולת לקדם איזה אינטרס פרטי של מאן דהוא שלא יחול על כל שוק, גם הוא מנטרל. זה לא ערוץ אחד שאתה מחליט: עכשיו אני ממנה את פלוני והוא יגיד בחדשות X. אתה קובע נורמה לשוק. יש שלוש חברות חדשות, אולי יהיו שש חברות חדשות, יש 2-3 חברות טלוויזיה. קבעת סטנדרט על תוכן שיווקי – זה לכולם. כמעט כל החלטה שתקבל תיצור איזונים, והיא חייבת להיות עם איזונים.

אני רואה את זה גם בעולמות של הטלקום היום, וזה מה שיקרה במדיה, שבגלל שאתה מפקח על גופים מסחריים, שההשקעות הן שלהם, אתה חייב לעשות שימועים ציבוריים, אתה חייב לתת להם את זכות השימוע כי אתה בסוף מכניס יד לכיס שלהם כאשר אתה מחליט אם אתה עושה כך או עושה אחרת. אז אתה כבר חושף את זה בכלל לתהליך שקוף וציבורי. והן לא פראייריות, הן מחזיקות את משרדי עורכי-הדין הכי גדולים בישראל. אם קיבלת החלטה רגולטורית לא נכונה הן ישר לוקחות אותך לבג"ץ. כלומר, כמות ה"באפרים" והאיזונים שיש בפנים כל-כך רבה כך שמי שיבחר את ראש ועדת האיתור בתחילת הדרך פעם ב-4 שנים הוא לא זה שיציל את השוק הזה.

אני לא רוצה להיכנס עם מר פילבר לוויכוח. נכון שיש איזונים רבים ורצוי שתהיה גם יותר שקיפות לגבי ההחלטות, אבל מכיוון שמדובר באינטרסים רבי עוצמה, כפי שאתה יודע, יכולות התמרון גם הן לעתים דרמטיות. אני יכול אפילו להדגים, וזה באמת לא מתייחס לגופו של שום גוף, המלצה או משהו שאני חושב שיהיה בעתיד או אני חושש ממנו. למשל ההחלטה לפתוח עוד חברת חדשות, שהיא בין היתר חלק מהמלצות הביניים של הוועדה, עלולה להשפיע באופן דרמטי על חברות אחרות. נכון שההחלטה רוחבית והיא מבורכת, אבל החלטה כזאת יכולה- - -

זה דיון שיהיה בחקיקה בעתיד.

אתה אומר שזה מאוזן. נכון שזה מאוזן אבל זה יכול להשפיע על גוף מסוים מאוד, מבלי להיכנס לפרטים. נכון שיש איזונים אבל אתה גם מבין את החששות שלנו.

מסקנות הוועדה יהיו בעוד שבוע ואפשר יהיה לראות את האיזונים.

גברתי היועצת המשפטית, האם יש לך איזו הצעה או רעיון שנוכל לקבל?

אני ממרכז השלטון המקומי. כרגע הצעת החוק מבחינתנו חסרה. אין נציג שלטון מקומי בהצעת החוק. בחוק מועצת הכבלים היה נציג לשלטון המקומי ואנחנו מבקשים שגם בהצעת החוק הזאת יהיה.

איך זה פותר לי את הבעיה?

עוד לא מדובר על המועצה. מדובר על ועדת האיתור.

אני חושבת שבוועדת האיתור יהיה נכון שכאשר יהיה נציג במועצה יהיה גם נציג שלטון מקומי וזה ייתן את הנציג השלישי הנכון לצד הממשלה.

איפה חבר הכנסת ברושי? נציג חקלאים לא צריך?

הייתה ועדת איתור בפעם הקודמת? לא. כשנגיע לעניינים שצריך לשמור על האינטרסים של השלטון המקומי נדון בזה. כאן זה לא העניין. כאן זה משקפת 20 על 120. אין צורך להכניס את השלטון המקומי לכאן, שיתפסו אחר-כך מאחז קבוע שלא ישוחרר. זה בסדר, ניסיון יפה, אבל הוא לא צלח. אני לא מתכוון להכניס נציג של מרכז השלטון המקומי לוועדת האיתור.

יש למישהו רעיון? גברתי, יש לך איזה רעיון? חשבתי שתעזרי לי.

לגבי הדברים שאתי בנדלר אמרה, המנגנון פה הוא של מינוי ועדת איתור. אגב גם היום ועדות איתור מתמנות על-ידי שר או על-ידי ממשלה, זה קיים. בסוף יש אחריות מיניסטריאלית לשר, וגם הממשלה ממנה פקידות בכירה או נושאי תפקיד בכירים, זה בסוף מגיע למינוי ממשלה. אין פה שום דבר שונה ממקרים אחרים. הנוסח הזה מקובל לעניין מינוי בכירים בשירות הממשלתי או בוועדות איתור. זה תמיד מובל על-ידי שר או על-ידי הממשלה, לפעמים גם שניהם. אין יוצא דופן במקרה הזה.

אם אתם מחפשים עוד איזון אחד בהצעת החוק אני יכול להגיד שהנשיא ריבלין בתפקידו כשר התקשורת, והשר גלעד ארדן בתפקידו כשר התקשורת, ושר האוצר כחלון בתפקידו כשר התקשורת, כולם הגישו את הצעת החוק הזאת בנוסחה הנוכחי.

זה ממש לא רלוונטי.

אנחנו מפחדים לא משר התקשורת הנוכחי. אנחנו מפחדים מן הבא.

באופן כללי יש פה מערכת איזונים סבירה.

הנימוק הזה יימחק מן הפרוטוקול, הוא לא מוסיף שום דבר.

יש כאן הערות? בגדול, זה נראה לי. אני רוצה לחשוב איך אני נותן כאן עוד כמה איזונים בתוך התהליך הזה. בגדול, הכיוון נראה לי.

לא נצביע על שום סעיף?

לא. נחזור לזה. הבנו. זה אחת הלבנים המרכזיות בתוך התהליך הזה. לא לחינם אמרתי שזו הלבנה הראשונה, היסוד של החוק. אני לא רוצה לעשות פעולה נמהרת וצריך להקדיש לזה עוד מחשבה נוספת. הכיוון נראה לי אבל צריך למצוא את הנוסח.

"

לא ימונה לוועדה לאיתור מועמדים ולא יכהן בה –

מי שהוא שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959, וכל אדם אחר שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה או מי שבשלוש השנים שקדמו להצגת המועמדות עסק בפעילות פוליטית;"

זה סעיף דומה למה שדיברנו קודם. פה מדובר על חבר הוועדה לאיתור מועמדים.

אתה זוכר את הבעיה שדיברנו עליה.

העלינו את זה היום לפני שהגעת והוחלט לא להצביע על זה. אני רק רוצה לשאול האם לא כדאי לעשות "העתק-הדבק" בנוסח. מה שיוחלט שם, נעשה "העתק-הדבק" פה. חבר הכנסת עיסאווי פריג', קיימנו דיון על הסעיף הזה בעניין המפלגות. יש איזה נוסח שכבר פחות או יותר מתגבש. אנחנו נחזור אליו ואז ברגע שנאשר אותו שם הוא יאושר גם כאן.

"

מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בפסקה זו, "עניין אישי" – כהגדרתו בסעיף 6סה(7);

מי שהורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה לאיתור מועמדים, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי.

מי שהוא עובד של בעל רישיון לשידורים מסחריים או בעל עניין בתאגיד שהוא בעל רישיון לשידורים מסחריים.

מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על-ידי קרובו, סוכנו, שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, בחוזה או בעסקה מהותיים עם הרשות או עם בעל רישיון לשידורים מסחריים."

יש הערות? גברתי, מבחינתך אפשר להצביע?

כן. הוועדה מצביעה על סעיף קטן (ג), פסקאות (2)-(5).

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

בסעיף 6סו, בסעיף קטן (ג), פסקאות (2)-(5), נתקבלו.

אושר.

"

בבחירת נציגי הציבור, תבחן הוועדה לאיתור מועמדים את עמידת המועמדים בתנאי הכשירות הנדרשים לפי סימן זה ותמליץ על המועמדים המתאימים ביותר לכהן כחברי המועצה. בנוסף, הוועדה תמליץ גם על מועמד חליפי לכל מועמד שהמליצה עליו, אשר ניתן למנותו כחבר מועצה אם התקיים אחד מהמקרים המנויים בסעיף 6עג."

זה סעיף לקחים מן התאגיד הציבורי.

חצי שנה לקח לנו הדבר הזה. היה אדם שנבחר על "טיקט" גנרי ואחרי שגמרו לבחור אותו הוא החליט לפרוש, היה אחר שנפסל, ואז צריך להתחיל את כל התהליך מחדש. זה מקובל גם בחברות אחרות, עושים חליף, מספר שתיים כזה.

כמו כשיר שני אבל בצללים.

שחקן ספסל.

העניין ברור.

אני מבינה שהכוונה שהוועדה תמליץ על 7-8 מועמדים, אם יחליטו שגם היושב-ראש כלול, פלוס 7-8 מועמדים כממלאי מקום. קודם כול, הייתי רוצה כדי למנוע פרשנויות שברישה של סעיף קטן (א) לא יהיה כתוב "ותמליץ על המועמדים המתאימים" אלא "תמליץ על 7 או 8 המועמדים המתאימים", ברחל בתך הקטנה, כדי שיהיה ברור שהיא ממליצה לכל מקום על מועמד אחד שאותו צריך למנות.

דבר שני, אני רוצה לוודא שגם המינוי של ממלא המקום צריך להיות מאושר על-ידי הממשלה, או רק אם וכאשר הם ימונו.

זה ברור.

השאלה באיזה שלב.

השאלה למה לקרוא להם ממלאי מקום.

זה צריך להיות בשני שלבים כי הממשלה לא מאשרת מישהו תיאורטי.

למה צריך אישור ממשלה? זה מינוי חלופי. זה לא ממלא מקום. המונח "ממלא מקום" לא נכון. זה לא ממלא מקום אלא זה מועמד חלופי.

רק אם הוא נכנס לכיסא, רק אז צריך לאשר אותו. הרשימה הזאת נשארת בצללים. אנחנו לא שמים על המדף עכשיו שתי רשימות. יש רשימה אחת בלבד, שכוללת את 8 נציגי הציבור שעליהם ממליצה הוועדה. רק כאשר יש בעיה עם אחד המועמדים, מכיוון שהוא לא אושר, מכיוון שהתפטר, מכיוון שהוא לא רוצה והתחרט, רק אז נשלף המועמד הזה והוא הולך לאישור השר והממשלה. רק אז, כי אחרת יש לנו שתי רשימות.

צריך להבהיר את זה בנוסח.

אני לא רוצה לראות את זה שאם אני לא מגיע אז ממלא המקום שלי נכנס במקומי.

זה לא ממלא מקום.

שיהיה ברור שזה לא מישהו שמחליף אותך כאשר אתה לא מגיע לישיבה.

זה רק אם אתה לא מכהן.

יש את הרשימה. היא סגורה.

יותר מזה, ברגע שאושרת על-ידי הממשלה והתחלת לכהן, אם אחרי חודשיים פרשת זה כבר לא תקף.

זה כן תקף.

חברים, בואו לא נעשה מכל נמלה עדר פילים דוהר ביער.

אם זה לא תקף כדאי שיהיה תקף, כי אחרת אתה צריך להתחיל את כל התהליך מן ההתחלה. זה עוד בירוקרטיה.

זה תקף לכל אורך הכהונה.

זו מחשבה נכונה וראויה, בוודאי אחרי מה שהיה לנו במקרה של הקמת תאגיד השידור הציבורי, שהייתה עילה לעכב אותו למשך תקופה ארוכה מאוד עד שנמצא הרעיון ואז הלכנו למהלך של השרה כפי שהצעת אז ועקפנו את המכשול. יש דברים שכאשר אתה רואה אותם אתה נותן להם את המענה מבעוד מועד.

גברתי היועצת המשפטית של משרד התקשורת וגברתי היועצת המשפטית לוועדה, נאשר את זה. אני מבקש שיתוקן הנוסח על-ידיכן כדי שיובהר בבירור מה הכוונה שלנו בעניין הזה. בסדר?

אז לדרג אותם כדי שלא יתחילו מחדש להתווכח מי ייבחר מבין החליפים.

יש משבצות כי אם לא אתה מפר את האיזון המתקיים בתוך המועצה.

צריך יהיה להרחיב את זה כך שזה יחול גם אם מועמד הסיר את מועמדותו לפני שמונה בפועל. גם אז צריך למנות את ממלא המקום. אם יש מועמד שמסיבות אישיות החליט להסיר את מועמדותו לפני שהוא מונה בפועל, גם אז צריכים. זה לא נכלל בסעיף 6עג ולכן צריך להוסיף את זה. כאשר נגיע לסעיף 6עג אפנה את תשומת הלב לשאלה נוספת, מה יקרה אם צריך למנות ממלא מקום אבל ממלא המקום אומר שזה כבר לא אקטואלי מבחינתו.

זה כבר מרחיק לכת.

על-פי דוח מבקר המדינה צריך למנות שני ממלאי מקום לכל חבר.

זה משהו אחר, זה לא נוגע לעניין הזה. פה זה באמת תוספת נכונה, שהיא פועל יוצא של מה שאירע בתאגיד הציבורי. על מה אנחנו מצביעים עכשיו?

אני לא בטוחה אם זה לא צריך להיות "התקיים אחד מן המקרים המנויים בסעיף 6עב" ולא "6עג".

נכון, זה טעות. זה סעיף 6עב.

נכון, זה "סעיף 6עב", ולהוסיף גם את המקרה שהמועמד הסיר את מועמדותו לפני מינויו.

אני מעלה להצבעה את סעיף קטן (ד), עם התוספות וההורדות והתיקונים הנדרשים, וכמובן גם אם תידרש התאמת נוסח, לעשות את החידודים.

זה צריך להיות "9 או 8", לא "7 או 8".

מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף קטן 6סו(ד), עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

חבר הכנסת מיקי רוזנטל מצביע במקום חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

"

הוועדה לאיתור מועמדים תפעל על פי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי עבודתן של ועדות לאיתור מועמדים, בשינויים המחויבים."

מה זה "בשינויים המחויבים"?

זה לא בשירות המדינה. זה לא למשרה בשירות המדינה. פה בוחרים 8 מועמדים. בנוהל מדובר על מצב שבו בוחרים אדם לתפקיד. פה יש לנו 8 אנשים שנבחרים, ויש לנו עוד רשימה נוספת. פרט לכך שהם לא עובדי מדינה.

אני לא רואה כאן בעיה. גברתי היועצת המשפטית, יש לך הערות?

יש היום נהלים מפורטים מאוד לגבי הפעילות של ועדה לאיתור מועמדים, כמו למשל פרסום, פומביות, גם של המינוי וגם לאיתור מועמדים שיגישו את מועמדותם, וכך הלאה. זו הוראה חשובה. אפשר להצביע מבחינתי.

מי בעד סעיף קטן (ה)? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף קטן 6סו(ה), נתקבל.

הסעיף אושר.

בסעיף קטן (ו) אנחנו מציעים שינוי קל לנוסח.

"

הוועדה לאיתור מועמדים תמונה ששה חודשים לפחות לפני תום תקופת הכהונה של כל מועצה מכהנת, לשם גיבוש רשימת המועמדים לכהן כחברי מועצה במועצה הבאה.

דינם של חברי הוועדה לאיתור מועמדים כדין עובדי המדינה לעניין חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979."

הבהרה. בניגוד לוועדה לאיתור מועמדים לפי חוק השידור הציבורי, שפועלת באופן מתמשך, כאן זו ועדת אד-הוק שמתמנה לצורך איתור המועמדים. היא ממליצה כאמור גם על ממלאי מקום ופג תוקפה. אם במהלך תקופת כהונתה של המועצה חדלה כהונתו של אחד מחבריה ואין לו ממלא מקום מסיבה זו או אחרת, למשל כי ממלא המקום הסיר את מועמדותו, אין בעצם ועדה לאיתור מועמד חליף. אני מעירה על כך. או שהוועדה תחליט לאשר את זה או שלא.

מה אתם אומרים?

אפרש את דבריה של אתי בנדלר. יש שתי אופציות, או שהוועדה קמה לצורך מסוים וכאשר הצורך מתמלא היא מתפזרת, ואז אם נדרש ממנים ועדה חדשה, או שממנים ועדה שמכהנת למשך 4 שנים. בדרך כלל ועדות איתור מתמנות, בוחרות את הנציגים ואז מתפזרות. הלכנו לפי המצב הרגיל.

מה ניסיון העבר מלמד?

אין ניסיון עבר.

אתן לך דוגמה של כנסת מכהנת. היא מכהנת עם 120 חברים. היא לא יכולה לכהן עם פחות מ-120 חברים ולכן תמיד יש מי שמתמנה במקום חבר כנסת שכהונתו נפסקת. כאן בהתאם למבנה הזה המועצה, שממונה ל-4 שנים, אם יש רק ממלא מקום לכל אחד מן החברים ואם חדלה כהונתו של נציג כלשהו ואין לו ממלא מקום אז תהיה מועצה, מעצם ההגדרה, שתפעל בהרכב חסר.

אפשר להוסיף עוד מקרה למינוי הוועדה, לא רק תום כהונה של מועצה אלא גם נסיבות אחרות שמתקיימות.

זאת השאלה, אם הממשלה מעוניינת בכך.

אני מציע, ולו רק לאור אותם ניסיונות, אם לא קרה כלום אז לא קרה כלום. הרי אפשר גם להגיד שמישהו פרש מוועדת האיתור תוך כדי, אז מה, נקים לו ועדת איתור חלופית? מנסים לייצר בסך הכול איזו תבנית. אני חושב שוועדת האיתור, כל עוד שלושת חבריה נמצאים, יש לאפשר לה לפעול גב אל גב אל מול הגוף המתקיים במשך 4 שנים. אגיד לכם מדוע. אני לא יודע מה המקרה שאתי בנדלר תיארה. יכול להיות שזה דמות באותה תצרף שאם אתה מוציא אותה נוצר חלל בנסיבות המתקיימות וזה יוצר לנו בעיה ובלגנים שלמים. לא סתם פתחנו ודיברנו על עניינים מסחריים. אני רוצה להסביר. יכול שבדיוק באותו זמן המועצה אמורה לדון באיזה נושא שאף אחד מאתנו לא יודע ברגע זה, שיש לו משקל כלכלי גדול מאוד, וגורם מסוים, בשל סיבות כאלה או אחרות, יוצא מן התצרף והוא מפר או עלול להפר את האיזון לכאן או לכאן. בוודאי, תזכרו, השוק ששלמה פילבר חולם עליו, או לפחות רואה אותו בעיני רוחו, יצריך אינטנסיביות משמעותית מאוד ועבודה גדולה בהרבה ממה שמתקיים כדי לנסות לייצר את השליטה, לעשות רגולציה. לכן אני סבור שצריך- - -

יש לי הצעת שיפור קטנה. אז נעשה את זה ל-3 שנים. אסביר למה. כי המועצה מכהנת 4 שנים אז היא לא צריכה לפלוש לתקופה של המועצה הבאה.

אפשר למחוק את הסעיף שאומר שצריך למנות את הוועדה לאיתור מועמדים החדשה לפחות 6 חודשים לפני שנבחרת המועצה. הם צריכים להתמנות לפחות שנה לפני שנבחרת המועצה.

את יכולה לפעול גם בקוורום חסר.

השאלה לכמה זמן.

אז לא צריך את הסעיף של החצי שנה. חצי שנה נועד על מנת שיקימו את המועצה. אם היא מוקמת גב אל גב כל הזמן אז החצי שנה הזאת לא משנה בגלל שממילא יש ועדה שכל הזמן אמורה לכהן.

את אומרת שאת רוצה שוועדת האיתור תפעל 3 שנים בלבד.

זה אומר שבכל 3 שנים צריך למנות ועדה שמחליפה אותה.

זה הגיוני.

יש לזה משמעות כלכלית? שלא יהיה בזבוז אלא שישלמו להם רק פר ישיבה. כי אחרת אנחנו אומרים שאדם מקבל ג'וב, הוא השתתף ב-6 ישיבות במשך 3 שנים – אמריקה, גם אני רוצה להיות חבר. אני חושש מבזבוז כספי ציבור, זה הכול.

אין לזה משמעות כלכלית. אבל אם למשל בחרת נציג אקדמיה ואשתו נסעה לעשות פוסט-דוקטורט בחוץ לארץ, הוא לא יהיה קיים יותר. בכל מקרה יכולה להיות תחלופה בין חברי ועדת האיתור.

נכון, זה יכול לקרות.

אז למה לא להקים אותה רק אם צריך אותה?

תביאו הצעה בעניין הזה?

רק נקודה אחת אני מבקש להבהיר פה. היה ואין מנגנון ואחד מחברי הוועדה נבצר ממנו מסיבות כלשהן, שיהיו הוראות ברורות.

אתה חוזר אחורה.

בואו נאמר שנציג משרד התרבות, המנכ"ל מינה אותו, הוא בחר את הוועדה.

הוא עשה את עבודתו כפי שצריך ואז שלחו אותו להיות נספח.

שנה וחצי לאחר מכן פתאום הוא התחיל לעבוד באחת החברות והוא בניגוד עניינים. הוא צריך להתפטר וצריך להחליף אותו. אז חוזרים למנכ"ל והמנכ"ל בוחר אדם אחר במקומו.

באותה דרך מינוי.

התהליך נשאר אותו תהליך.

צריך להוסיף הוראות.

קודם כול, צריך למחוק את סעיף קטן (ו). צריך גם להכניס הוראות מתאימות לעניין מינוי ל-3 שנים והחלפת חבר במקרה של הפסקת כהונה, באותה דרך שבה מונה.

תביאו בישיבה הבאה הצעת נוסח לגבי הסעיפים האלה.

באופן עקרוני סיכמנו את סעיף קטן (ו). רק תציעו נוסח מסודר ונתקדם.

מי בעד סעיף קטן (ז)? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף קטן 6סו(ז), נתקבל.

הסעיף אושר.

"תפקידי המועצה וסמכויותיה

6סז.

המועצה תקבע את מדיניות הרשות ותתווה את קווי פעולתה, וכן תפעל בהתאם לתפקידיה ולסמכויותיה הקבועים בחקיקת התקשורת ובכל דין אחר.

המועצה רשאית לאצול מתפקידיה ומסמכויותיה ליושב-ראש המועצה או לוועדת משנה שמונתה לפי סעיף 6עט, למעט סמכויות אלה:

קביעת מדיניות הרשות והתווית קווי פעולתה;

קביעת כללים;

הענקת רישיונות או זיכיונות, תיקונם וביטולם. "

יש הערות?

אני רוצה הסבר.

זה סעיף המשפך המפורסם, שאומר שתפקידי המועצה החדשה הזאת נשפכים מחקיקת התקשורת, שהיא חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו וחוק התקשורת. זה סעיף קטן (א). פרט לכך, הסעיף הזה מסביר בדיוק מה התפקיד של המועצה. היא קובעת את המדיניות ומתווה קווי פעולה. זה גוף שהוא כמו דירקטוריון של חברה, זה גוף-העל.

יש הסתייגויות על דברים משמעותיים.

סעיף קטן (ב) אומר, בגלל שלמועצה הזאת יש הרבה מאוד תפקידים יהיה ניתן להקים ועדות משנה – אנחנו נגיע לסעיפים אחר-כך – ולהעביר תפקידים שיש לה לפי החוק לאותן ועדות משנה, למעט בשלושה מקרים, שהם המקרים החשובים ביותר שראוי שיישארו בידי המועצה במליאתה.

זה לא שלושה מקרים אלא שלושה סוגי מקרים. קביעת כללים – זה רוב הדברים שהמועצה עושה. זאת אומרת, רוב הדברים יהיו במליאת המועצה ולא יואצלו, זה רוב הפעילות שלה: רישיונות וכללים. זה רוב הפעילות שהיא אמורה לעשות.

פעילות הליבה של המועצה נשארת בידי המועצה במליאתה.

כמעט הכול פה: קביעת מדיניות, קביעת כללים והענקת רישיונות וזיכיונות. מה עוד נשאר? שולי שוליים. נשארים כמה דברים מועטים.

מה זה "המועצה רשאית לאצול מתפקידיה ומסמכויותיה ליושב-ראש המועצה"?

מבקשים דוגמה מתי כן אפשר להאציל סמכויות.

מה זה לתת ליושב-ראש?

יש המון סמכויות. גם היום יש תפקידים, אני יכולה להביא כדוגמה את מועצת הכבלים והלוויין, יש כל מיני נושאים שהם בסמכות המועצה שהואצלו ליושב-ראש המועצה. מה, למשל?

כמו אישור ערוצים, כמו העלאת ערוצים והורדתם, נושאים שאינם חדשים בספורט.

זה לא מדיניות?

יש מדיניות למועצה.

זה נראה לי גדול מדי.

מה שגדול מדי יש לך בעיה שאתה לא יכול להעביר כי אתה לא רוצה. הבעיה היא גם לא האצלת סמכויות ליושב-ראש אלא יצירת ועדות המשנה. אם לוועדות משנה אין סמכות גדולה, יש להן את הסמכויות הקטנות, זה יוצר קשר קרוב מאוד בין מפקח ומפוקח, כמו למשל ועדת הרדיו, ועדת הטלוויזיה וכל זה. עוד לא הבנתי למה זה טוב.

זה מייעל את עבודת המועצה.

אי אפשר כל דבר לעשות בפורום של 11 אנשים.

אז אולי צריך לחשוב מחדש האם פורום של 11 אנשים הוא פורום טוב. עוד פעם אנחנו באותו מקום.

למה זה בעיה? אם זה לא חדשות, אם ערוץ הטבע רוצה לשדר משהו שיוחלט בוועדת משנה, מה הבעיה?

החלום שלי פה, שלא מתקיים, ויום אחד יהיה, הוא כמו בוועדת החוץ והביטחון. היכולת שלך להתמודד עם נושאים, היכולת שלך לעקוב אחרי נושאים יכולה לגדול באופן משמעותי מאוד. נניח שאצליח לייצר מצב שלמנהלת הוועדה יהיה את הצוות הטוב, כמו בוועדת החוץ והביטחון, אז יש לך לכל ועדת משנה תת הנהלה ואז ניתן לייצר כלים לחברי הכנסת החברים בוועדה, גם נותנים להם מוטיבציה יותר גדולה, גם היכולת להאציל סמכות כדי לטפל בכל מיני עניינים גדולה יותר, ואז עבודת הוועדה לאין שיעור יכולה לקבל ביטוי חזק יותר, הפיקוח על עבודת הממשלה מקבל ממד אחר לגמרי. אני מודאג רק מדבר אחד. העניין הוא עם ה"למעט". דהיינו, שלא ייווצר מצב שתהיה איזה סוג של קומבינה, או הסכמות כאלה ואחרות, שיכולות לגרום לכך שנושא מסוים לא יידון במליאה.

זה כמו שוועדה בכנסת יכולה להסמיך ועדת משנה, למעט בחקיקה.

לכן אין שום בעיה. אני לא רואה שום בעיה בסעיף הזה.

הבעיה שלי כאן, שהסמכות מוקנית ליושב-ראש.

אבל היושב-ראש לא יכול לעשות את זה לבד. צריכה להתקבל החלטת מועצה. כתוב פה שהמועצה היא שתאצול. לכן אין בעיה. הם יצטרכו להתפרק מן הסמכויות שלהם והם לא עושים את זה כל-כך בקלות.

בסדר.

זה בניגוד לתפיסה אם חברי המועצה לא יכולים לוותר על סמכויותיהם. חברי ועדת האיתור נבחרו לשורה של תפקידים מראש. הם לא יכולים לוותר על תפקידם.

זה לא ועדת האיתור.

אלא אם כן אתה קובע בחוק שהם יכולים.

אז אני סותר את עצמי.

אגיד לך למה לא, כי למשל כאשר אני ממנה את חבר הכנסת וקנין, כאשר אני מאציל מסמכותי לחבר הכנסת וקנין, שהוא הקברניט, הוא המומחה מספר אחת בכנסת לענייני תעופה שבאמת יודע לעלות ולרדת ברזולוציות, ואני אומר לו: חבר הכנסת וקנין, יש כאן חקיקה מורכבת מאוד, אנא תטפל בה, אז הוא מתיישב ומטפל בה.

אתה לא חושב שזה פתח לדברים לא הכי טובים?

בתוך סעיף קטן (ב) יש שני מרכיבים. האחד, הקמת ועדות משנה, שעל פניו זה לא נראה בעייתי, אדרבה, זה הדבר הכי הגיוני ומתבקש. אבל לפני כן, לגבי היושב-ראש, אני רוצה לשאול את גברתי היועצת המשפטית, נכון שהוצגו שלושה תחומים שהם ליבת הפעילות, אבל אני מודה בחוסר היכולת שלי לדמיין תחומים אחרים שאולי יהיו חשובים מאוד והנה כאן אפשרנו ליושב-ראש סמכות מופלגת.

לא אנחנו אפשרנו. החוק מאפשר למועצה להחליט.

תזכור את התהליך שאנחנו עושים כאן עכשיו. יש פה משפך. היום קיימים שני גופים שיש להם מסורת והיסטוריה והם קבעו לעצמם כבר שורת כללים. אחרי שהחוק הזה יאושר בעצם שום דבר לא ישתנה. מה שהיה בסמכויות היושב-ראש הזה או בסמכויות היושב-ראש הזה יעבור ליושב-ראש המועצה.

השאלה של יוסי יונה אולי רלוונטית לסעיפים שנגיע אליהם בהמשך, לאבחנה בין תפקידי המועצה לבין תפקידי הרשות.

אני מן האגודה לזכות הציבור לדעת. בתגובה לדברים שאמר המנכ"ל, בתגובה גם לדברים שאמר היושב-ראש בתחילת הדיון, המטרה לראות איך אנחנו הופכים את שני הגופים האלה שמתאחדים למשהו שהוא לא גדול יותר מן הסך הכול של הגופים. כאשר יש נושאים שהם ברזולוציה גבוהה מכדי שיהיה יעיל לנהל את הדיון בהם במועצה זה סימן מובהק לכך שהסמכויות האלה צריכות לצאת לחלוטין מידיה של המועצה. אם המועצה לא יכולה לנהל אותם, אם המועצה לא יכולה לדוגמה לטפל במתן רישיון לערוץ ספציפי כזה או אחר והיא אוצלת את הסמכות הזאת ליושב-ראש המועצה, אולי הגיע הזמן להגיד: אנחנו לא צריכים מועצה שהיא חלק מן הממשלה שתיתן רישיון לערוצים.

היא לא יכולה לאצול את זה.

אני מתנצל בפניכם. אתם בטח באים מגופים שבהם כל הזמן כולם מגיעים, מתייצבים, אין להם בעיות, הילד לא חולה, לא צריך לקחת אותו למסיבה, לא שום דבר. החיים יש בהם מורכבות, הם קשובים עד גבול מסוים. זה לא שאנחנו עכשיו מגדלים את ה-8 או ה-9 האלה בתוך מבחנות ונותנים להם כל יום את ההזרקה של הנושא המסוים. בסוף יש חיים. אתה יוצא מפתח הבית ומסתבר לך שזה לא בדיוק כפי שישבת וכתבת במחשב. אנחנו פה בסך הכול מנסים לא לתת פתח להחלשה, נהפוך הוא. אני חושב שככל שאתה מאפשר, אפילו בנושאי מדיניות מסוימים, לדון בוועדת משנה ולהביא אחר-כך את הנושא למליאה אחרי שלוּבן ועוּבד, זה מעצים.

זה לא מה שכתוב פה.

מבחינתי הדבר הכי חשוב, ששלושת נושאי הליבה המרכזיים יידונו במועצה, אז נחה דעתי. אני גם לא יודע כל הזמן, בשונה מן האחרים שכל הזמן מסתובבים כאילו כל השנה אנחנו נמצאים ביום שלפני פסח, כל הזמן בודקים, בודקים בציציות שחס וחלילה לא יקרה. הנחת העבודה שלי, שכאשר אנחנו ממנים אנשים, שהם אנשים טובים שעמדו בקריטריונים, ואם חס וחלילה שגו, נפלו מדעת או שלא מדעת יש כללים איך להתמודד עם זה. כל אשר אמרתי בפתיחת דברי, שאני מנסה בתוך התהליך הזה לשים כל מיני עניינים, "שלייקעסים" שסוגרים את התהליך, שמורידים למינימום את האפשרות לשגות.

ההסתייגויות משגעות אותך.

אני חושב שאין עם זה בעיה.

אני סמנכ"ל רגולציה של "יס". חקיקות כאלה מתקנים פעם בעשרים שנה. יש איזה דבר מוזר, הצעת החוק הזאת מתעלמת לגמרי – ואני יודעת שמקסימום יגידו שזה נושא שנידון בוועדה – בעצם משדרים לא רק "קשת", "רשת", ערוץ 10, "יס" ו"הוט" אלא כעת חיה בישראל משדרת גם "סלקום". במסגרת טלוויזיה רב-ערוצית עברו לשם כבר 75,000 לקוחות. אין דבר וחצי בהצעת החוק שמדבר על סמכות של המועצה להגיד להם אמירה, לא בתחום צרכנות, לא בשום תחום אחר, לא עכשיו ולא בעתיד.

למה הסקת את המסקנה הזאת?

כי אני מכירה את החוק. אין סמכות למועצה הזאת להתעסק במי שלא משדרים.

גם אין לה סמכות להתייחס למה שכתוב או מה שמשודר בפייסבוק. מה לעשות, העולם מסובך. יש דברים שאת יכולה לחוקק ויש בהם היגיון.

לא דיברנו על פייסבוק.

נתתי את זה כדוגמה אבסורדית כי אי אפשר, ובעתיד יהיה אפשר עוד פחות, להתערב. שיענה על זה מי שצריך.

אני אישית לא רואה בסעיף הזה בעיה, ממש לא.

להיפך, אני חושב שהוא מאזן במדויק בין הצורך שיהיה פיקוח ציבורי על ההחלטות המהותיות לבין היעילות שגוף כזה צריך לפעול בה.

מה עם אישור לוח שידורים עונתי? זה דבר שבעיניכם מועצה צריכה לדבר עליו? היא צריכה להחליט בו או לא? אני שואלת אתכם באמת כי זה עולה שם. זה עבר על-פי הצעת החוק ליושב-ראש המועצה. אני שואלת בתור דוגמה טובה.

ואם רוצים עכשיו לדון בהחלפת כל מיני עניינים בתוך המבנה או דנים בתדר. לא אתחיל להעביר סמכויות כי אני לא יודע לייצר סגירה מוחלטת. אתה חונן לאדם ומלמד לאנוש בינה. גם אחרי שאוסיף את הדבר הזה אז יגידו לי: מה עם זה ומה עם זה? אני מנסה לייצר תבנית, כאשר הנחת העבודה שלי היא שאנשים שנכנסים אל תוך התהליך הזה הם אנשים נבונים שיודעים להתעסק עם הדבר.

שלמה פילבר, אני עדיין רוצה לקבל תשובה לשאלתה של מיכל רפאלי כדורי.

דנו על זה בהרבה מאוד ישיבות. זה הנושא המרכזי שיהיה בהמלצות שנביא. כפי שאמרתי בהתחלה, נביא שורה שלמה של תיקוני רגולציה במהות ובתוכן של השוק וזה יידון בכנסת בצורה מסודרת.

אני רוצה להסביר לחבר הכנסת פריג', יש דברים שהמדינה נותנת אותם, כמו אוויר, כמו כבל וכולי. יש אמצעי שידור שלמדינה אין עליהם שליטה והיא לא נותנת אותם.

זו לא הייתה השאלה שלי.

אני לא מעלה את זה עכשיו.

אני רוצה להבין כחבר ועדה.

לדעתי עולות כאן שאלות פשוט כי לא אכלנו... עיסאווי פריג', אני לא מתכוון לגעת בשאלה הזו. מבחינתי היא לא קשורה להצעת החוק הזאת.

מי בעד סעיף 6סז? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6סז, נתקבל.

הסעיף אושר.

אנחנו יוצאים להפסקה עד שעה 13:20.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:40 ונתחדשה בשעה 13:25.)

שלום לכולם, אני מחדש את הישיבה.

"עצמאות המועצה

6סח.

בביצוע תפקידי המועצה ובהפעלת סמכויותיה, יפעלו המועצה וחבריה באופן עצמאי והם יונחו על ידי שיקולים מקצועיים בלבד."

הניסוח הכוללני הזה נראה לי בסדר.

זה דקלרציה.

אין סעיפים כאלה, אבל אם אתם זוכרים את הדיון הראשון של הוועדה, כשהתחלנו בדיבור על המועצה ועל העצמאות שלה, זה אחד הסעיפים שמבטאים את העצמאות של המועצה ושל חבריה.

מי בעד סעיף 6סח? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6סח, נתקבל.

הסעיף אושר.

אני רוצה להזכיר – אני לא יודעת אם זה רלוונטי או לא – אני מעירה את תשומת הלב שבחוק השידור הציבורי יש סעיף שאוסר גם על חברי המועצה להשתתף בשידורים.

זה נכנס שם כי זה גוף משדר.

אני יודעת. הרעיון הוא שלא ליצור יחסי תלות או קרבה בין הרגולטור לבין הגופים המשדרים.

בכתבי ניגוד העניינים שעליהם חותם כל אחד מחברי מועצת הרשות השנייה, לא רק הנוכחית אלא גם הקודמת, מול הוועדה שממנה, ועדת ברנר, מה שהיה בעבר, אחד הסעיפים המרכזיים שכבר לא משתנים מזה שנים – וכל אחד מהם חותם על זה – קובע שאסור להם להופיע בשידוריהם של הגורמים המפוקחים. אני מניחה שזה ימשיך. אני חושבת שלא צריך להכניס את זה להצעת החוק.

יש סעיף שאוסר על ניגוד עניינים. אם מישהו מופיע בשידורים באופן קבוע.

כבר קיימנו את הוויכוח הזה נוכח חוק רשות השידור. נכון שזה יכול לייצר זיקה, או "תשלום" של הגוף המשדר לחבר המועצה, מחד. מאידך גיסא, אתה מונע מאנשים משמעותיים בשוק התקשורת להופיע בתוכניות מקצועיות חשובות. לכן הצעתי בחוק רשות השידור – ודעתי אז לא התקבלה – שהם יוכלו להופיע בתוכניות מקצועיות, כגון "תיק תקשורת" או דברים כאלה.

בהופעות אורח. אז זה לא התקבל. כאן אין בכלל איסור.

זה מעשיר את הדיון הציבורי. אנשים שיש להם הכי הרבה ניסיון לא יכולים לדבר?

אנחנו מחפשים אנשים שכנראה לא יכולים להופיע אפילו בלמ"ד-ו"ו צדיקים. אנחנו רוצים שאנשים אחר-כך לא ירגישו יותר מדי שהם לא יכולים להתבטא. צריך למצוא את הנוסח הנכון.

אם מדובר בתוכניות מקצועיות שנוגעות בתקשורת, אם אתה אוסר עליהם אתה גורע מאיכות הדיון הציבורי. אלה אנשים שעוסקים בזה.

הדיון הציבורי מוצא מענה באמצעי תקשורת שאינם מפוקחים. יש כלי תקשורת נוספים, כמו עיתונות, שם אפשר לראיין אותם באופן חופשי.

יש שתיים וחצי תוכניות על תקשורת במדינת ישראל, אחת בטלוויזיה החינוכית ואחת בזה. מה אתה אומר, שילכו לשידור הציבורי?

לא, שילכו ל"ידיעות אחרונות" ויקבלו שם חשיפה מלאה כשיש להם מה לומר.

אפשר לאסור את זה לחלוטין. אני חושב שזה פגיעה מיותרת ולא מידתית בדיון הציבורי, וחבל. אם אתם כל-כך לא סומכים על האנשים שאתם ממנים למועצה אז אני עצוב מאוד.

אנחנו יותר סומכים על- - - מאשר על חברי המועצה. אני צוחק.

אני לא חושב ששמעת ממני בדיון הזה שום הערה שאיננה עניינית. פעם זה כך ופעם זה כך.

גם בהסדרים שקבועים היום יש הסדר מאזן. אם יש צורך להסביר באיזה מקום את מדיניות המועצה אז יושב-ראש המועצה יכול להופיע. הרעיון הוא שזה לא יהיה דבר שבשגרה, שחברים של גוף רגולטורי מופיעים אצל המפוקחים שלהם, עם כל הערך המוסף שיש לזה, עם כל ההשפעה שיש לזה, ואחר-כך יהיו "חייבים" להם דבר כזה או אחר.

המילה "בשגרה" היא בדיוק המפתח. בוודאי לא בשגרה, בוודאי לא בתוכנית שבועית.

לדעתי אם יש חבר מועצה שיש לו פינה שבועית, שהוא בכל שבוע מתראיין בתוכנית מסוימת, זה יכול לעלות לכדי ניגוד עניינים. שוב, צריך לראות את הנסיבות.

הכול יופיע בהסדרים הפרטניים של כל חבר וחבר בהתחשב במה שהוא עושה.

אם אדם מופיע באופן חד-פעמי בתור מומחה ב"תיק תקשורת".

אני לא חושבת שמישהו מעלה על דעתו למנוע את זה. אגב, אני הצטרפתי אז לעמדתו של חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

זה מה שיש בחוק רשות השידור.

נכון, שם חל איסור מוחלט.

אני חשבתי שזה לא נכון, אבל לא הצלחתי לשכנע.

השר דאז גלעד ארדן "חתך" את הדברים. אדוני נוטה להשאיר את זה להסדרי ניגוד עניינים פרטניים?

אני בעד להשאיר את זה להסדרי ניגוד עניינים פרטניים. כפי שאמרה מנהלת הוועדה לאה ורון בלחש ליועצת המשפטית, לעשות עוד מנגנון של תקנות שהם לא יביאו? אנחנו לא יכולים להחליט שאנחנו בוחרים אנשים ולא לתת להם את הקרדיט לפחות באיזו נקודה.

סימן ב': יושב ראש המועצה ומנהל הרשות, תפקידיו וסמכויותיו

"יושב ראש המועצה

6סט.

יושב ראש המועצה שימונה לפי סעיף 6סד יהיה עובד המדינה שייבחר בידי השר, ויחולו עליו הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.

בלי לגרוע מהוראות סעיף 6סה, כשיר להתמנות ליושב-ראש המועצה, מי שמתקיימים בו כל אלה:

הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

הוא בעל ניסיון מקצועי מצטבר של שמונה שנים לפחות באחד או יותר מתחומים אלה: משפט, כלכלה, אסדרה או תקשורת;

הוא בעל ניסיון של ארבע שנים לפחות בתפקיד ניהולי או בכהונה ציבורית, שכללו ניהול צוות עובדים.

הוא אזרח ישראלי; לעניין זה, "אזרח ישראלי" – מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1) אזרח לפי חוק האזרחות, התשי"ב-1952, או תושב קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952

(2) מרכז חייו הוא בישראל.

על אף האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (ב), כשיר להתמנות ליושב-ראש המועצה גם מי שלא מתקיים בו התנאי האמור באותה פסקה, אם הוא בעל ניסיון מצטבר של עשר שנים לפחות כאמור בפסקה (2) שבאותו סעיף קטן ומתקיים בו האמור בפסקה (3) של הסעיף הקטן האמור."

פסקה (4) באה כדי שגם תושבי יהודה ושומרון יוכלו להתמנות? או שלא הבנתי?

לא, ביהודה ושומרון הם תושבים ואזרחים.

אז לא הבנתי לשם מה זה.

כדי שלא תוכל להביא מנכ"ל מה"בי-בי-סי".

אבל אולי הוא יהיה תושב ישראל.

אזרח ישראל או תושב ישראל, שמרכז חייו בישראל. כפי שהביאו את סטנלי פישר לבנק ישראל, מחר רוצים להביא לפה את ראש ה-FCC.

חברים יקרים, חבר הכנסת שואל שאלה, כולכם מדברים ביחד וזה לא מתאים.

לא שמעתי את ההסתייגויות לסעיפים. אתה יכול לחזור עליהן או להגיד אותן בעל-פה?

הגדרנו מחדש מי הוא אזרח ישראלי. זה לא היה לגמרי ברור.

אגב, אני בעד, אין שום בעיה.

"אזרח ישראלי" הוא "מי שמתקיימים בו כל אלה: (1) אזרח לפי חוק האזרחות, התשי"ב-1952, או תושב קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (2) מרכז חייו הוא בישראל."

היו עוד הסתייגויות שקראת אחרי הסעיף הזה. זה לא מופיע לנו, לכן אני מבקש שתסביר.

סעיף קטן (ג) מופיע בנוסח.

זה סעיף מצוין. זה ממש בשבילי.

זה בגלל שלעיתונאים אין תואר אקדמי.

לא יכול להיות יושב-ראש מועצה שמפקח על גופי השידור במדינת ישראל שיש לו רק ניסיון.

זה בסדר. ונניח שיש לו תואר בשזירת פרחים?

"הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד מוכר".

זה יכול להיות תואר בכל נושא.

יש כאן אפשרות שהוא לא יהיה בעל תואר אקדמי בכלל.

אבל אז הניסיון שלו מוגבר.

כאן מדברים על העיקרון.

זה סעיף טוב בסך הכול. אולי אפשר לשפר אותו. זה בדיוק מה שאמרתי קודם, אני פוגש גם פה לא מעט אנשים, מבלי לזלזל כהוא זה, שכל חייהם למדו ולמדו ולמדו וכתוצאה מכך הם גם התמנו, ובסוף המציאות היא שזה לא כל-כך חשוב. אני אומר את זה בעדינות, מבלי חס וחלילה לעלוב. אנחנו חיים את זה פה כמעט יום ביומו. בסך הכול אסור לייצר מצב שאנחנו מפספסים אנשים מן השורה הראשונה. בעולם התקשורת, דווקא עולם של יצירתיות לא מתכתב בהכרח עם השכלה פורמלית. אני מבין את מה שאת אומרת.

אני המקרה. סליחה שאני מביא את עצמי כדוגמה ומספר לכם שאין לי תואר אקדמי, אבל לא סיימתי את לימודי, הייתה חסרה לי עבודה אחת. התחלתי אז לעבוד בתקשורת ולא סיימתי את התואר שלי, ועבדתי שלושים שנים בעיתונות.

הרבה עיתונאים בעלי ניסיון עשיר מאוד אין להם תואר אקדמי.

אני לא מועמד לתפקיד, תירגעו... אין סכנה, אני נגוע בפוליטיקה.

אנחנו יכולים להמליץ עליך...

הם צריכים להיות בעלי ניסיון ניהולי.

זה מופיע.

במשך זמן רב הייתי סמנכ"ל תוכן של חברת החדשות.

זה רק מחליף את ההשכלה. זה לא מחליף את הניסיון.

אני רוצה לשאול משהו את משרד המשפטים, וזה חשוב. יש פה הגדרה חדשה ל"אזרח או תושב". בסעיף 41 בחוק, שאותו לא משנים, סעיף הבעלויות הצולבות, נקבעה חובה, שמי שמבקש רישיון או זיכיון מאת אותה מועצה שאנחנו מקימים עכשיו צריך להיות גם אזרח וגם תושב לפי חוק האזרחות. נוצר פה מצב שבו באותו חוק, מצד אחד, יש הגדרה מסוימת לאזרחות ולתושבות של חבר המועצה, ולעומת זה, לגבי בעל רישיון או בעל זיכיון יש הגדרה מחמירה יותר לאזרחות ולתושבות שלו. איך הדברים מתיישבים זה עם זה?

יש כאן הבחנה בין חברי מועצה ובין בעל זיכיון או רישיון.

להיפך, לגבי חבר מועצה צריך לקבוע אולי תנאים מחמירים יותר מאשר לגבי בעל רישיון. הכוונה שאם זה אזרח לפי חוק האזרחות אז זה צריך להיות רוחבי. אם זו ההגדרה שלכם עכשיו אז שזה יהיה רוחבי גם לגבי רישיונות.

לגבי חברי מועצה לא נכון לאפשר את זה רק למי שהוא אזרח ישראלי. אם יש מישהו שהוא תושב קבע ואין לו אזרחות, שבדרך כלל מדובר על ערביי מזרח ירושלים, שמגיע למעמד שהוא נשקל להיות חבר מועצה, אני לא חושבת שצריך למנוע את זה ממנו.

אז אותו דבר גם לגבי מבקש רישיון? אם נתקן את הסעיף על מבקש רישיון תרצו להחיל אותו דבר?

הסעיף שם הוא מ-1990.

אני מן הלשכה המשפטית בנציבות שירות המדינה. באותו הקשר אני מציין שכאשר מדובר בתפקיד של עובד מדינה, עובדי המדינה כפופים לחוק שירות המדינה (מינויים). גם מה שקבוע בנוסח של החוק, סעיף 16 לחוק שירות המדינה (מינויים) קובע "לא יתמנה אדם כעובד המדינה אם איננו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל" ואז יש כל מיני סייגים שחלים. האיזונים והבלמים כבר קיימים היום בחוק שירות המדינה (מינויים). זה עלה עכשיו בהקראה וזו הערה שלא הספקנו להעיר עליה. דעתנו זה כבר מאזן. תלכו לפי הכללים של נציבות שירות המדינה.

לנו חשוב שזה כן יהיה אזרחות או תושבות.

כך קבוע בחוק שירות המדינה (מינויים). אני מפנה לחוק שירות המדינה (מינויים).

הוא אומר שהסעיף הזה בעצם מיותר כי זה מעוגן בחוק שירות המדינה (מינויים).

אתה לא יכול להיות עובד מדינה אם אתה לא אזרח המדינה. אז אין סתירה. זה אותו דבר.

הוסיפו פה "מרכז חייו בישראל".

יש עוד סעיף שאומר "לא יתמנה אדם למשרה שהמינוי לה הוא בידי הממשלה" – זה סוג של משרה שקבעה הממשלה לפי הצעת נציבות שירות המדינה – "אלא אם הוא אזרח ישראלי". כלומר, לגבי משרות בכירות יש הדגשה שזה יהיה רק אזרח. יש כאן איזונים.

כאן דורשים שהוא יהיה לאו דווקא אזרח אלא גם תושב, ובנוסף לכך יש את הדרישה שבכל מקרה מרכז חייו יהיה בישראל.

צריך לחשוב על זה ציבורית, שייקחו מישהו שמבלה את רוב ימיו בחוץ לארץ והוא יבוא לפה ויהיה זה שיקבל החלטות.

אני מזכירה שבעניין הדלתא, זה כמובן כפוף למה שהוועדה טרם דנה בו ושנשאר כנקודה פתוחה עוד מהדיון הקודם, לגבי השאלה מה יהיה הליך המינוי של יושב-ראש המועצה. הוא אומר שחלות כאן ההוראות של נציבות שירות המדינה, זה נגזרת, השאלה הזאת תצוף רק אם הוועדה- - -

החוק יכול להחמיר.

התוספת העיקרית היא רק העניין של "מרכז חייו בישראל". זה בסדר גמור.

הבנתי, הקשבתי לכם. אני משאיר את זה כפי שזה. זה בסדר גמור. לא קרה כלום. ואם זה מופיע וזה מוסיף, בסדר. הקשבנו. בואו נרגיע. אפשר להצביע? פרט לסעיף קטן (א). מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

בסעיף 6סט, סעיפים קטנים (ב)-(ג), נתקבלו.

הסעיף אושר, למעט סעיף קטן (א).

"תפקידי יושב ראש המועצה וסמכויותיו

6ע.

יושב ראש המועצה יכהן גם כמנהל הרשות ויהיה ממונה על ביצוע תפקידיה, וכן יפעל בהתאם לתפקידים ולסמכויות שנקבעו לו בחקיקת התקשורת ובכל דין אחר.

יושב ראש המועצה יחתום, בשם המועצה והרשות, על כללים שקבעו, הוראות שנתנו והחלטות שקיבלו."

אני מבקש הסבר, למה לדעתכם צריך להיות יושב-ראש?

הסעיף הזה קובע שיושב-ראש המועצה הוא גם מנהל הרשות. יש לו שני כובעים. יש גורם אחד. יש פה את סעיף המשפך. הסמכויות שנתונות לו הן לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ולפי- - -

רק בעניין הביקורת. יש ועדת ביקורת בחוק? אם היושב-ראש הוא גם מנהל הרשות.

והוא גם יושב-ראש ועדת הביקורת.

יש משהו אחר. יש מבקר. זה עלה אתמול במסגרת הדיונים במשרד, אמרו לי: אם מכניסים את זה כרשות ממשלתית צריך כוח אדם נוסף לביקורת על העניין הזה בביקורת פנים של מבקר המשרד. יש את מבקר המדינה ויש ביקורת פנים של המשרד.

ברור, בגלל שזה לא תאגיד חיצוני. הבנתי. תודה.

אם המועצה רוצה למנות ועדת משנה שיש לה תפקידים של מעין ביקורת, היא יכולה.

יש לי הערה לסעיף 6ע. אם תגידו שזה עקרונית מתאים אבל צריך במקום אחר זה גם בסדר. בהמשך התיקון הזה נמחקו כל מיני סעיפים של מנהל הרשות, נמחקו מטבע הדברים כי כבר אין גורם נפרד שהוא מנהל וגורם נפרד שהוא יושב-ראש הרשות. נמחק, בין היתר, סעיף 28 לחוק הרשות השנייה, שנותן כל מיני סוגי סמכויות: פיקוח, הכנת תקציב, קיום סקרי צפייה והאזנה, סמכויות לניהול השוטף, סמכויות כלפי עובדים. זה סעיף שנמחק, ובסדר שהוא נמחק כפי שהוא. אבל אני לא יודעת אם למקום הזה, של סעיף 6ע, שבו מציינים שאותו יושב-ראש-מנכ"ל מנהל את הרשות או למקום אחר צריך להחזיר את הסמכויות האלה, או חלק מהן, כסמכויות שהן חלק מהניהול השוטף. הלא היושב-ראש שלנו לא מנהל רק את המועצה, הוא מנהל גם עובדי רשות. זה מצריך הסדרה.

מאחר וזה גוף פנים-ממשלתי, למנהל של יחידות נתונות כל הסמכויות. זה לא מקובל, אני לא מכירה.

אמרתם שזה משפך, שלא משנים עכשיו סמכויות. אם זה משפך אז אל תיקחו סמכויות שקיימות.

בהגדרה זה נכלל.

אל תעזור. תודה על העזרה ותודה גם על השאלה. אני לא בטוחה שצריך בכלל לתקן את הסעיף כפי שהוא מנוסח כרגע, אבל אם צריך, אנחנו מוכנים, בגלל שלא נסיים היום, לבדוק במקור.

אם יש דברים רלוונטיים.

נאמר שלא נדרש מהסיבות שזה יחידת-סמך ממשלתית, אבל תיערך בדיקה ואם יתברר שאולי נגרעו דברים אז זה יובא לדיון הבא.

בסדר, תודה, תודה על התשובה.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 6ע.

אם יהיו תוספות, ככל שיהיו תוספות נוסיף אותן.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6ע, נתקבל.

הסעיף אושר.

סימן ג': כהונת המועצה וסדרי עבודתה

"תקופת כהונה

6עא.

תקופת כהונתה של המועצה, למעט יושב ראש המועצה, תהיה ארבע שנים.

תקופת כהונתו של יושב ראש המועצה תהיה חמש שנים.

המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.

הממשלה, לפי הצעת השר, רשאית להאריך את כהונתו של חבר המועצה, למעט יושב ראש המועצה, לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות; הצעת השר להאריך את תקופת הכהונה כאמור אינה טעונה המלצה מאת הוועדה לאיתור מועמדים כאמור בסעיף 6סו."

לפי הנוסח זה קדנציה אחת בלבד?

ליושב-ראש.

מדוע לא ניתן להאריך את תקופת כהונתו של יושב-ראש?

דיברנו על העצמאות. היעדר יכולת להאריך קדנציה היא גם סממן לעצמאות כי היושב-ראש לא נושא פניו לשר כדי שיאריך את כהונתו. כל הזמן דיברנו על איך משמרים עצמאות של גוף, אז היושב-ראש, שאוצר אצלו את רוב הסמכויות, זה שומר על העצמאות שלו.

אם הארכת הכהונה שלו תלויה ברצונו הטוב של השר- - -

אם כך, אני שואלת אל עצמי אם תקופת כהונה של 5 שנים מספיקה.

אני רוצה לומר משפט כפירה. נכון, זה נושא מקצועי נטו, זה נכנס לעולם ומלואו. נהיית טוב אחרי 5 שנים, אתה לומד את החומר, אתה מתמקצע. זה כמו עוזרים פרלמנטריים: אחרי שלמדו את החומר הם עוזבים אותך, עד שהם מתמקצעים הם עוזבים.

מה גם ששרים מתחלפים, זה לא תמיד אותו שר.

יכול להיות שצריך להאריך את זה ל-6 או 7 שנים ואז זה יהיה לטובת כל העניין.

זאת אולי אפשרות. את רוב הכהונות הבכירות היום קצבו לתקופה אחת ארוכה יחסית, גם יועץ משפטי לממשלה, גם מבקר המדינה, נציב שירות המדינה, בכירים במשרד האוצר. שורה שלמה של תפקידים בכירים קבעו לכהונה אחת בלבד אבל לתקופה ארוכה.

אני מאזן בין שני הדברים. אולי כדאי להאריך את זה ל-6 שנים.

זה יכול להיות נכון יותר.

לפחות 6 שנים.

בתפקידים הבכירים בשירות המדינה זה 6 שנים.

אז בסעיף קטן (ב) זה יהיה "6 שנים" במקום "5 שנים".

ואז באמצע מתחלפים שאר החברים. לפני כן הרציונל היה שיש המשכיות ואז היושב-ראש ממשיך עוד שנה ומכניס לתוך העניינים את המועצה החדשה.

אז הוא יכניס אותם במשך שנתיים.

צריך גם לקחת בחשבון שיושב-ראש מסיים את כהונתו וצריכה להיות תקופת מעבר. אם למשל המינוי של יושב-ראש חדש מתעכב והגוף בינתיים פועל ללא ראש אזי התפקוד שלו נפגע כתוצאה מזה.

יש ממלאי מקום.

אני רוצה להזכיר לנו את הדבר הבא. בהתייחסות לדבריו של זיו מאור, אנחנו לא יודעים לתת לזה מענה. זה כמו לעשות מקרים ותגובות. גם כשאתה עושה מקרים ותגובות יש איזה קו שאתה לא יודע. בסוף המציאות מייצרת את הסיפורים הכי-הכי. אותו דבר פה, זה יכול ליפול כך ויכול ליפול כך, לא נצליח לעולם לסגור את כל הפינות.

אותם פתרונות שמשרד המשפטים נותן לכל האחרים ייתן גם פה.

שאלה שנייה שלי, אדוני היושב-ראש, היא מדוע הצעת השר להאריך את תקופת הכהונה כאמור אינה טעונה המלצה מאת הוועדה לאיתור מועמדים. אזכיר שבחוק השידור הציבורי הארכת כהונה כזאת כן טעונה המלצה של הוועדה. כאן יש איזה חשש שלא ברור אילו שיקולים יובאו בחשבון לגבי מי שכהונתו תוארך לעומת מי שכהונתו לא תוארך. אם מדברים על כך שלא ניתן להאריך את כהונתו של היושב-ראש בגלל שהוא יישא את פניו אל השר, גם חברי מועצה יכולים לשאת את פניהם אל. השאלה אם לא ראוי במקרה הזה בכל זאת לקבל את המלצת ועדת האיתור לגבי הארכת כהונתם של חברי המועצה.

אסביר למה הצענו שזה יהיה בלי ועדת האיתור. ועדת האיתור מורכבת מאנשים שאמורים לבחור אנשים אחרים על בסיס ראיון, קורות חיים והתרשמות. הם לא אמורים לבקר ביקורת איכותית על קבלת ההחלטות במועצה ועל תפקוד של החברים. כדי להעריך חבר, אם הוא היה חבר טוב או חבר לא טוב, צריך להיות מצויים בחומר, צריך לראות מה הוא החליט, צריך לעשות revue להחלטות, שתהיה דעה האם ההחלטות שהתקבלו איכותיות או לא. שר התקשורת לעומת זה לכל הפחות מצוי בתוך הנושאים ויש לו יכולת טובה יותר להעריך. אם למישהו יכולה להיות היכולת להעריך איכותית את חברי המועצה זה בוודאי גורם שמצוי בחומר. ועדת האיתור, על בסיס מה היא תחליט? על בסיס מה חבר ועדת איתור יוכל להחליט את זה? מה הוא ישקול? איך הוא יקבל החלטה?

השאלה גם מה מידת המעורבות של השר בתפקוד המועצה והחלטותיה.

הוא הגורם האחראי.

הוא בוודאי הגורם האחראי ואיש לא מעלה על דעתו אחרת.

לוועדת האיתור אין שום ידע בנושא. היא לא רגולטור, היא לא גורם שאמור לעקוב אחרי התנהלות המועצה.

גברתי, הבנתי את מה שאמרת. עדיין עומדת לפתחנו השאלה האם צריך איזה גורם נוסף. כי הוא יכול לצ'פר את חבר המועצה כי הוא היה בסדר אתו כל הזמן ואז הוא נותן לו עוד קדנציה. צריך להיות עוד גורם. יכול להיות שלא נמצא.

לוועדת האיתור אין כשירות. מה היא תשאל?

מה ההבדל בין ועדת האיתור כאן וועדת האיתור לפי חוק השידור הציבורי?

אולי זה לא אותו שר, השר לפעמים מתחלף ואז השיקול הזה, של לצ'פר או לא, פחות מפחיד.

רוב הסיכויים שזה לא יהיה אותו שר אלא אדם אחר. בקדנציה של 6 שנים אני לא רואה מצב- - -

אנחנו לא מדברים על היושב-ראש אלא על חברי המועצה.

גם בשביל להאריך בעוד 4 שנים, סביר להניח שהשר יתחלף, סטטיסטית זה כך. בחוק השידור הציבורי לוועדת האיתור נקבעו המון תפקידים, בגלל שאין רגולטור. להבדיל מכאן, בחוק השידור הציבורי אין רגולטור, אין גורם חיצוני בכלל, ויש המון תפקידים. פה לא ניתנו תפקידים נוספים לוועדת האיתור. התפקיד היחיד שניתן לה הוא איתור. בחוק השידור הציבורי ניתנו מספר תפקידים נוספים לוועדת האיתור בכל מיני צמתים רגישים. זה לא קיים פה. אם נעשה את זה אנחנו נקים רגולטור על רגולטור וזה בעייתי.

אני חושב שהיא צודקת בעניין הזה. זה בא מאותו מקום. גברתי היועצת המשפטית, אני לא רוצה לעשות יותר מדי "שלייקעסים". אני חושב שאפשר להתמודד עם הסעיף הזה.

מה גם – אני לא יודעת אם חשבתם על זה, אבל ראיתי אצלנו במועצה שהיו מקרים שבהם מספר בודד של חברי מועצה נשארו לקדנציה שנייה. אם כבר מדברים על ניסיון ועל יכולת שמועצה לא תתחלף באופן מלא, ומגיעים שוב אנשים שצריכים ללמוד הכול מחדש, אז אם נשארים שניים או שלושה שמכירים קצת את הדברים שקשורים למועצה זה לא מזיק.

אין מחלוקת על הצורך לאפשר הארכת כהונה. השאלה כאן היא על המנגנון.

אני מבינה את מה שאת אומרת. אני רק מציינת את זה לשם הדיון.

נאשר את הסעיף. אם יהיה איזה רעיון יצירתי, לך או למי מהנוכחים כאן, אין בעיה לפתוח את הסעיף. אני מעלה את סעיף 6עא להצבעה.

בסעיף קטן (ב), במקום "חמש שנים" יבוא "שש שנים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6עא, עם התיקון שהוכנס בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

בסעיף הבא יש שינוי בכותרת בעקבות שינוי בסעיף עצמו. זה צריך להיות "הפסקת כהונה" בלבד.

"הפסקת כהונה

6עב.

חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה של המועצה בהתקיים אחד מאלה:

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

התקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 6סה;

לגבי חבר המועצה שהוא נציג הממשלה – הוא חדל להיות עובד המדינה;

לגבי חבר המועצה שהוא נציג ציבור – הוא מונה לעובד המדינה;

נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו או שנעדר בלא סיבה סבירה, מארבע ישיבות מועצה רצופות או משליש מהישיבות שקיימה במהלך שנה אחת, והשר, באישור הממשלה, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב; החלטת השר לפי פסקה זו לגבי חבר המועצה שאינו יושב ראש המועצה, תינתן לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה.

חבר המועצה שנתקיים בו או עומד להתקיים בו סייג כאמור בסעיף 6סה, יודיע על כך בכתב ללא דיחוי לשר; הודעה כאמור של חבר המועצה שאינו יושב ראש המועצה תימסר לשר באמצעות היושב ראש."

כמה חברי מועצה הוזזו מתפקידם כי לא עמדו במכסה הנדרשת של הישיבות?

ברשות החברות, שם זה רעה חולה וחברות ממשלתיות לא מגיעות כלל, אפשר לספור על-יד אחת את מספר המקרים שזה אירע.

ונציגי המדינה לא באים לדירקטוריונים. מבקר המדינה כתב על זה דוח.

בדרך כלל הטענה העיקרית, גם בחברות ממשלתיות, היא שעובדי המדינה שצריכים להגיע מרשים לעצמם לא להגיע: נציג משרד האוצר, נציג המשרד הרלוונטי.

היה דוח חמור מאוד של מבקר המדינה בנושא זה.

זה קורה גם במקומות שמקבלים כסף עבור הופעה בישיבות?

הם לא מקבלים. אסור להם לקבל כסף. נציגי המדינה לא מקבלים כסף. אם עושים ישיבה של הדירקטוריון בערב אז פעמים רבות הם "מבריזים".

הפתרון לדבר הזה הוא בקוורום של ההחלטות – ונגיע לקוורום עוד מעט – שאסור יהיה לקבל החלטות בקוורום כזה שאין בו לפחות כך וכך נציגים של המדינה ואז זה יחייב אותם לבוא.

אני רוצה לומר לכם, לפני הקוורום, הסעיף הזה תמיד הוציא אותי מדעתי בכל מערכת. אני מתכוון לאנשים שמפעילים קשרים ועושים מלחמות ובסוף לא מגיעים. זה חוצפה. אני לא מדבר על אירועים פה ושם שכל אחד מאתנו יודע להגדיר. אנשים שנבחרו, הגיעו פעם-פעמיים ופשוט לא מגיעים יותר לדיונים. ואז התהליך להוציא אותם מתחיל להיות "סרט", כי הוא מקורב, הוא חבר, הוא דוד, כל מיני דברים. גם אחרי שיצרנו את כל מעגלי ההדף וניסינו לייצר באמת תהליך נקי, בסוף אלה בני אדם. הוא בא אליך לפגישה ומתחיל לבלבל את המוח. אני לא יודע איך לייצר אפשרות של כמעט גריעה אוטומטית מנקודת זמן מסוימת.

כיסא מפלט.

אחרת, זה תמיד "שתו לי, אכלו לי".

זה סוגיה רוחבית.

מה שעושה את זה כאן קשה יותר – וזו הייתה הערה שביקשתי להעיר – אם נבצר מחבר מועצה דרך קבע למלא את תפקידו זה נסיבה אובייקטיבית.

לא דיברתי על מקרה אם חס וחלילה מישהו חלה או יש נסיבות משפחתיות או אני לא יודע מה.

אני מבינה, אבל זה רק הקדמה למה שאני רוצה לומר.

"דרך קבע" זה אולי שבימי רביעי באופן קבוע יש לו דיונים בעוד דירקטוריון.

אבל אז לא "נבצר ממנו", זה בחירה שלו.

"או שנעדר בלא סיבה סבירה מארבע ישיבות מועצה רצופות או משליש הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת". כאן יש שיקול דעת, שההיעדרות היא ללא סיבה סבירה. קודם כול, צריכה להיות חובה של יושב-ראש המועצה לדווח על כך לשר, כי אחרת איך השר יידע, אם יושב-ראש המועצה לא ידווח אף פעם לא יפעילו את הפסקה הזאת. שנית, משהשר הגיע למסקנה, לאחר שקיבל את הדיווח, שאותו אדם אכן נבצר ממנו דרך קבע לבצע את תפקידו, או שההיעדרות שלו הכל-כך פסיבית היא בלא סיבה סבירה, מדוע צריכים את אישור הממשלה להעברה מתפקיד?

מי שממנה הוא הגורם שיכול להעביר מכהונה.

לכאורה בהיעדר הוראה אחרת בחוק. לכן אני חושבת שאם יתקיימו הנסיבות האלה צריכה להיות העברה אוטומטית מן הכהונה.

לי לא אכפת. אתם מכניסים את עצמכם לשדה מוקשים. זה עולם שלם שקיים. אנחנו מדברים על גוף פנים-ממשלתי, זה חברות ממשלתיות, זה מועצות אחרות. למה לעשות עכשיו את הדיון העקרוני המהותי של נציבות שירות המדינה על כל העניינים האלה?

לדעתי זה לא קשור בכלל לנציבות שירות המדינה.

יכולות להיות כל מיני נסיבות שאנחנו לא חושבים עליהן. לדוגמה, יש חודש צפוף, יש 4 ישיבות בשבועיים ומישהו באותה עת צריך לטפל בילדו החולה.

זה סיבה סבירה.

אי אפשר שזה יהיה אוטומטי.

לא, לא. העניין הוא זה, בכל מערכת יש את "הסדרתיים". לא משנה אם זו מערכת פוליטית או מערכת מקצועית או סיעה, לא חשוב מה. אני מדבר עכשיו ברצינות. מה הבעיה במקומות כאלה? דיברתי על כך לפני שעה קלה בדיון הקודם. יכול ונמצא את עצמנו כאשר מישהו באופן סדרתי לא מגיע לישיבות. הוא משנה את מאזן הכוחות שלעתים נוגע להרבה כסף.

ואין לו סיבה סבירה. לא מדברים אפילו על סיבה מוצדקת.

דברים שמחכים לאישור של הגופים המשדרים, שעולים לנו כסף.

אתה מייצר כאן תגובת שרשרת. אם נדרש לנושא מסוים קוורום והנציג לא מגיע, ואז גם השני לא יכול כי גם להוא יש ילדים ויש לו עניינים לעסוק בהם, והוא לא סדרתי אבל בחיים של בני אדם יש מקרים שהוא לא מגיע או היא לא מגיעה, ואז מייצרים פה מערכת שאי אפשר לאשר החלטות.

האישור של הממשלה פה משרת את השקיפות. ברגע שמעלים הצעה כזאת לממשלה אז צריך לנמק אותה, צריך להסביר אותה, כותבים החלטה. זה משרת את העניין שזה לא שרירותי.

את יכולה לקבוע כאן שהממשלה תדון בבקשה בתוך שבועיים מיום שהוגשה? את מבינה הרי שזה בדיוק הדרך להפעיל לחצים על חברי הממשלה.

מה הבעיה שלי פה? הם יודעים שתמיד יש את ההגנה. אני אפילו לא יודע איך קוראים להם, אני אומר את זה באופן כללי. יש מקרה שברגע שאתה לא מגיע ל-4 ישיבות נניח- - -

ואין לך סיבה סבירה לכך.

אני רוצה לייצר מצב שאפילו נגיד היעדרות מ-4 ישיבות רצופות, או משהו מעין זה- - -

ואז מה? מה שאתה מתאר הוא בסלע, אנחנו רואים את זה יום-יום, ולא אוסיף יותר מזה לפרוטוקול. אבל איך תמנע מצב שיושב-ראש כלשהו ערטילאי שאינו קיים כרגע ירצה להזיז את אחד מחברי המועצה ובעיניו זו לא תהיה סיבה סבירה? הוא לא צריך לעבור שר, הוא לא צריך לעבור ממשלה.

לא רציתי להגיד "אחרי 4 ישיבות". הילה שמיר, את עוסקת בזה ביום-יום שלך יותר ממני, זו עבודתך. מה זה יושב-ראש? אם הוא לא הגיע 4 או 5 ישיבות- - -

אתה מייצר מצב של הודעה פורמלית לשר אבל לא הזזה מתפקיד.

אני מנסה לייצר פה איזה תהליך.

מצאנו פתרון. נעשה את זה הפוך. אולי נגיד: מי שנעדר 4 ישיבות רצופות תיפסק כהונתו אוטומטית, אלא אם כן השר, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, יאשר את המשך כהונתו. כך מעבירים את האחריות.

גם אם יש לו סיבה סבירה להיעדרות?

לא. באותו ניסוח כמו כאן.

יצטרך אותו אדם להגיד סיבה סבירה.

תיפסק כהונתו 30 ימים לאחר מועד ההודעה. יש פה שיקול דעת.

אני גם לא רוצה שיהיה פה כיסא מפלט הפוך, שמישהו אחר יפעיל אותו. הבנתם למה אני מתכוון? אני רוצה שנחשוב על העניין הזה. הרעיון ברור. אני רוצה שתהיה מערכת איזונים, שמי שנכנס יודע שהוא לא יכול בשלב מסוים להתחיל לשחק עם העניין הזה: יום בא, ים אסל, יום בסל. אבל כפי שהילה שמיר אומרת, אני לא רוצה שמישהו יגיד: זה שיקול הדעת שלי, לא מתאים לי האדם הזה, אני מפטר אותו בקלות. למרות שלהיעדר מ-4 ישיבות רצופות, בדרך כלל אם טסת לחוץ לארץ או אם אתה חולה אתה מודיע על כך ואז יש סיבה סבירה. הילה שמיר, אצלכם הנעדרים הסדרתיים פשוט יכולים לא להגיע, זה הכול, אף אחד לא נוגע בהם.

בכל מקרה, אסור שיהיה כאן אישור ממשלה.

זה ברור לי. אם לא, זה לעולם לא יהיה.

הפשרה הזאת לא רעה. הפשרה שהציעו היא כדלקמן: בהיעדר סיבה סבירה אי הופעה ל-4 ישיבות רצופות או שליש מן הישיבות בשנה תגרום לפיטוריו של היושב-ראש תוך 30 ימים, אלא בהוראה מיוחדת של השר.

הבנתם את הרעיון. אני לא רוצה לקבל החלטה כעת כי אני לא "סגור" על זה משני הכיוונים. אני רוצה שתצא תחת ידינו החלטה נקייה. תחשבו על זה. אבל הרעיון ברור.

סעיף קטן (ג) המקורי היה בעניין כתב אישום. הוא ירד. הוספנו סעיף קטן (ג) חדש שהיה קודם (ד).

"

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להפסיק או להשעות את כהונתו של יושב ראש המועצה בשל נסיבות אחרות, לפי כל דין."

זה נועד להבהיר שבגלל שיושב-ראש המועצה הוא גם עובד מדינה חלים עליו כללים גם בעניינים אחרים.

אני חוששת מאוד מהמילים "לפי כל דין". ביררתי את זה עם נציבות שירות המדינה ואני חושבת שיש הסכמה שבמקום "לפי כל דין" ייאמר: "לפי חוק שירות המדינה (מינויים) או חוק שירות המדינה (משמעת)" כדי להבהיר בדיוק באילו נסיבות.

שלא יהיה אפשר "לכדרר" אותו.

ומה קורה עם חבר מועצה שאיננו עובד מדינה?

הסעיף הזה מתייחס רק ליושב-ראש. עד עכשיו כל העילות היו כלליות. הסעיף אומר רק שבסעיף הזה, לפיו ניתן לסיים כהונה של חבר מועצה, אם אתה יושב-ראש חלות עליך הוראות נוספות מכיוון שאתה עובד המדינה.

מי בעד סעיף קטן (א), פסקאות (1)-(4), סעיף קטן (ב) וסעיף קטן (ג)?

את פסקה (5) אתם מנסחים מחדש. עליה אנחנו לא מצביעים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

בסעיף 6עב, סעיף קטן (א) פסקאות (1)-(4) וסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

"מינוי חבר המועצה במקום חבר שכהונתו הופסקה

6עג.

התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו בעל אותה כשירות שנדרשה מחבר המועצה היוצא, בהתאם להוראות פרק זה.

חבר המועצה, למעט יושב ראש המועצה, שנתמנה לפי הוראות סעיף קטן (א), ימונה ליתרת תקופת כהונתה של המועצה, ותקופת כהונתו האמורה לא תבוא במניין התקופות לעניין סעיף 6עא(ד)."

הכהונה של חברי המועצה היא של 4 שנים. ניתן להאריך אותה בכהונה נוספת של 4 שנים. אם חבר מועצה נכנס כחליף אז אפשר יהיה לתת לו שתי כהונות.

פלוס התקופה של ההשלמה.

יש לנו את זה היום בחוק הרשות השנייה, בדיוק אותה הוראה, וזה גם קרה דה פקטו.

אני מבקשת, אני מניחה שאין מחלוקת לגבי העניין, להוסיף בסעיף קטן (א), אחרי מילים "ימונה חבר אחר במקומו" – "מי שוועדת האיתור המליצה עליו כממלא מקום בהתאם להוראות סעיף...".

זה לא חייב להיות. אם יש חליף – זה יהיה הוא, ואם אין חליף אז זה יהיה מישהו אחר.

ככל שיש. תפני להוראות הסעיף.

אבל אז הוועדה צריכה לאשר אותו. או שיש חליף או שהוועדה צריכה לאשר.

כבר דיברנו על זה. זה יהיה "או".

זה אוטומטי. קודם כול, ככל שיש ממלא מקום הוא ימונה. נדבר על הנוסח אחר-כך.

לדעתנו זה ברור.

אני ממליצה לוועדה להוסיף שוב שימונה חבר אחר במקומו "בהקדם האפשרי".

עשינו את זה כבר במקום אחר.

עשינו את זה בכל מיני ורסיות ובכל מיני סעיפים. כדי שההוראה הזאת תקבל חוזק.

כדי שאם זה יגיע לבית-המשפט- - -

מזכירה לי עו"ד אביטל סומפולינסקי שאם מדובר ביושב-ראש אז צריך גם למנות לו ממלא מקום מבין חברי המועצה. מי ימונה כיושב-ראש אם היושב-ראש חדל לכהן מסיבה כלשהי?

זה חייב להיות עובד מדינה. כפי שיש מנכ"ל בפועל בחברה ממשלתית. לא לוקחים ממלא מקום מבין חברי הדירקטוריון.

עד שימונה חבר אחר במקומו.

אחד מן הסמנכ"לים. ממלא מקום, כפי שקיים בכל מקום, כמו במשרד ממשלתי כאשר אין מנכ"ל.

צריך קודם כול למנות לו ממלא מקום ולפעול למינוי יושב-ראש חדש.

עיקר התפקיד שלו הוא הניהול שהוא עושה כמנהל בכיר בשירות הציבורי, שמנהל עובדים ואופרציה. את זה צריך לעשות אחד מן העובדים תחתיו כממלא מקום, כפי שקיים בכל הגופים האחרים. אם המועצה צריכה להתכנס אז יכול שצריכה להיות בחירה של אחד מחבריה כיושב-ראש לישיבה.

צריך לעגן את זה. זה מה שאמרתי.

משפטית זה חייב להיות.

אתי בנדלר אומרת בדיוק את מה שאתה אומר.

יושב-ראש לישיבה.

הפרקטיקות האלה קיימות בכל המקומות.

יושב ראש לישיבה בלבד?

כרגע מה שחל על היושב-ראש, שהוא עובד המדינה, לפי הצעת החוק אנחנו מחילים עליו את חוק שירות המדינה (מינויים). בחוק שירות המדינה (מינויים) יש את סעיף 23א, שמדבר על הטלת תפקיד באופן זמני. הסעיף הזה מתייחס ל"נושא משרה" שהוא בין היתר "עובד מדינה שנתונה לו סמכות על-פי חוק, שעליו להפעילה בעצמו", שזה מינויים. סעיף קטן (ב) של אותו סעיף קובע "נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה, בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים", ויתר הסעיפים הקטנים מסדירים את תקופת ההארכה, של עוד 3 חודשים, ואחר-כך גם יותר בכל מיני אישורים. כרגע לפי הצעת החוק זה הסעיף שחל.

זה קרה אצלנו במועצה, שלא היה יושב-ראש ומינו באופן זמני ל-3 חודשים ועוד 3 חודשים אחד מבין עובדי המדינה.

מה התקופה המקסימלית שאפשר למנות?

3 חודשים, לפי החוק, ואפשר להאריך את התקופה.

לפי מה שאמרת, ממלא המקום לא חייב להיות מבין חברי המועצה, הוא יכול להיות כל עובד מדינה.

לאורך השנים סמנכ"לים במשרד התקשורת היו ממלאי מקום יושב-ראש המועצה.

רק רציתי להבין את המשמעות.

אגיד לכם מה מפריע לי בנוהל הזה. ייתכן שלא תהיה ברירה. כאשר אדם נמצא במשרד, יש סוג של התנהלות מערכתית, הוא חי את המערכת. פה זה מערכת נפרדת. בעצם אתה אומר: אין לי פה מישהו, אני מוצא מישהו זמני שהוא בכלל לא במרחב.

יש לי פתרון לעניין הזה. יש שם הרי שני עובדי מדינה. שאחד מהם יתמנה.

לכן שאלתי אם זה מתוך המועצה כי אז לא יביאו מישהו מבחוץ, שאז אתה לא יודע איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר.

הכוונה הייתה מתוך עובדי אותה רשות. הוא לא זר, לא ממשרד התחבורה או ממשרד החקלאות. מתוך עובדי אותו אורגן. לאו דווקא מבין אותם שניים שמגיעים ממשרד התרבות וממשרד התקשורת. אתה יכול לקחת מתוך עובדי אותה רשות חדשה שמקימים, אחד מהם.

אני חושב שההצעה של הילה שמיר היא הדבר הנכון. יחד עם זה, צריך להגביל את התקופה, שלא נמצא את עצמנו לעתים מתאהבים ברעיון מסיבות כאלה או אחרות.

לא אנחנו, הוא המתאהב.

לא הגדרתי מי המתאהב. התאהבות זה דבר שפורץ לו.

זה 3 חודשים ועוד 3 חודשים. זה מוגבל ל-6 חודשים.

בחוק שירות המדינה מדובר על 3 חודשים פלוס 3 חודשים, ויש אפשרות להאריך. כרגע לפי הצעת החוק זה מה שחל.

אנחנו רוצים שני דברים. דבר אחד, שזה יהיה מקרב חברי המועצה שהם עובדי המדינה, ודבר שני, שבשום מקרה זה לא יעלה על תקופה של 6 חודשים, 3 חודשים פלוס 3 חודשים. נכון שכך קובע חוק שירות המדינה אבל כאן זה גוף רגיש במיוחד.

שם במועצה יש שני עובדי מדינה שיש להם תפקידים אחרים. כלומר, הם עובדי מדינה והם גם חברים במועצה.

גם אצלנו זה היה והם עבדו בתפקידם.

אני חושבת שלא צריך להגביל את זה דווקא להם.

השאלה איפה נגרם נזק גדול יותר, אם בא מישהו שלא מבין כלום בתחום ואז יש לו זמן, אבל נדרש לו גם זמן למידה, או שזה מישהו שכבר מצוי בעניין.

לא רק זה. יש לו גם תפקיד אחר, הוא עובד במשרד אחר. איך הוא יוכל למלא גם את התפקיד הזה?

יש X עובדים בתוך הרשות. אחד מהם.

לנו זה נראה הגיוני אם הוא עובד הרשות.

זה לא חבר המועצה.

בדיוק. דנה נויפלד, בגלל שכולכם כל-כך התכוננתם לדיון אז אתם מתייעצים כל הזמן ביניכם. זה נוהג מקובל, תוך כדי העבודה לומדים את החומר.

ההצעה שעלתה כאן היא, קודם כול, שתקופת מילוי המקום תהיה 3 חודשים ועוד 3 חודשים ולא מעבר לזה, בלי הארכות נוספות. דבר שני, הוא יבוא מקרב עובדי הרשות והוא יהיה עובד מדינה ואז כל הבעיות שהילה שמיר ואחרים העלו לא מתקיימות פה. בסדר?

עובדי הרשות, אף אחד מהם כמובן לא עמד בכל תנאי הכשירות למועצה.

כשחס וחלילה קורה משהו למפקד בקרב אומרים לחייל: נסמיך אותך להיות מ"מ, נשלח אותך חצי שנה לעשות קורס קצינים? לכן הכהונה מוגבלת בזמן.

יכול להיות שבחוק צריך לכתוב שרצוי שיהיה חבר מועצה, ואם לא אז חבר הרשות.

לא, אני לא רוצה שזה יהיה חבר מועצה, להיפך. חבר מועצה זה לא טוב כי הוא מנוּע.

אבל הוא עבר ועדת איתור.

קודם כול, 8 מתוך חברי המועצה הם אנשי ציבור, הם לא עובדי מדינה.

בסוף יש איזון בין חברי המועצה. זה לא הרצוי אבל זה המצב הכי טוב שאנחנו יכולים לייצר בנסיבות האלה.

מי ימנה?

השר.

זה פררוגטיבה של השר. לא נעשה ועדת איתור מיוחדת.

באותה דרך מינוי.

אנחנו בונים אימון עם השר מחדש.

אפשר שזה יהיה השר, אבל אני רוצה להעיר שאת המינוי הקבוע כדאי שתבחר ועדת איתור.

גברתי, אני רוצה להזכיר, זו אחת הסיבות שאני רוצה להקדיש מחשבה לעניין.

נצביע על סעיף 6עג עם כל התיקונים.

את המילים "למעט יושב-ראש המועצה" בשלב זה אדוני שם בסוגריים, ואם יוחלט בסופו של דבר שוועדת האיתור – בעצם בסעיף קטן (ב) זה לא רלוונטי.

השינויים הם שניים. אחד, בסעיף קטן (א), שאם היה לחבר המועצה שחדל לכהן ממלא מקום שהמליצה עליו ועדת האיתור, ימנו אותו, הוא ברירת המחדל הראשונה. דבר שני, אם התפטר או חדל לכהן היושב-ראש ימנה לו השר ממלא מקום מבין עובדי הרשות לתקופה של 3 חודשים שניתן להאריך אותה ב-3 חודשים נוספים בלבד.

בסעיף קטן (א), רצית להוסיף גם "בהקדם האפשרי".

נכון.

מי בעד סעיף 6עג עם התוספות והשינויים? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6עג, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

בסעיף קטן (א) מדובר על חבר מועצה. אולי כדאי להבהיר לעניין התוספת של העברה לחליף, שקודם כול הולכים לחליף, שזה נכון רק לגבי חברי מועצה שאינם היושב-ראש, כי ליושב-ראש אין חליף.

ועדת האיתור ממליצה היום רק על נציגי הציבור.

על זה דנו עכשיו שעה. כל העניין הוא שאנחנו יודעים שלחבר מועצה יש חליף.

רק עובדי מועצה נציגי ציבור יש להם חליף. לעובדי המדינה אין חליפים.

על זה אמרנו "בהקדם האפשרי". העניין ברור.

"חובת נאמנות

6עד.

חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים. "

זו דקלרציה. זה חשוב.

זה לא דקלרציה. זה סעיף מהותי.

זה סעיף שכאשר מגיע לבית-המשפט יש לו משמעות.

חשוב שזה נכתב אבל זה לא – אני לא מטיל דופי למפרע.

הערה קצת באיחור לפני שמתקדמים, עד שקלטתי את התיקון שהצעת לגבי הארכת התקופה למחליף. אני מבקש שזה יישאר לפי הנוסח בחוק שירות המדינה (מינויים), שזה מינוי של השר בהתייעצות עם הנציב. בסופו של יום אנחנו כן צריכים- - -

אבל את הנציב ממנה השר...

אנחנו צריכים תמיד להיות ברמה המנהלית בתוך הפעלת המנגנון הזה. צריך לא לסטות מן הכללים.

"ימונה על-ידי השר, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה".

מי בעד סעיף 6עג עם התוספות והשינויים?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6עג, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף אושר עם התוספות.

על סעיף 6עד עדיין לא הצבענו. חברים יקרים, אני יודע מה אמרתי. אמרתי סעיף 6עג עם התוספות והשינויים, והצבענו על זה. תודה רבה.

היושב-ראש צדק, כי הייתה כבר הצבעה קודם על סעיף 6עג, אבל כעת הייתה תוספת, שזה יהיה בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, ועל זה הוועדה הצביעה. עכשיו חוזרים לסעיף 6עד.

מי בעד סעיף 6עד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6עד, נתקבל.

הסעיף אושר.

"הימנעות מניגוד עניינים

6עה.

חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה; לעניין זה, "עניין אישי" – כהגדרתו בסעיף 6סה(7).

נתברר לחבר המועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב-ראש המועצה; נתברר ליושב-ראש המועצה כאמור – יודיע על כך לשר."

ואם ניגוד העניינים הוא של היושב-ראש? אה, זה כתוב, בסדר.

ממלאים טופס ניגוד עניינים?

ברור, כמו כל עובד מדינה.

אני לא מדבר על עובדי המדינה. עובדי המדינה ממלאים טופס כזה בכל מקרה. אני שואל על חברי המועצה. הם ממלאים טופס ניגוד עניינים כראוי וכנדרש?

אם הם קשורים בזיקה פוליטית.

תן לי לשאול. מה אכפת לך? עוד לא הצטערתי על שאלה ששאלתי. על אלה שלא שאלתי אני מצטער מאוד.

אם יש ניגודי עניינים באופן קבוע – זה לא המקרה.

ברור, אני יודע. שאלתי באופן עקרוני.

אדוני המנכ"ל, תודה רבה. יהיה לנו קשה מאוד בלעדיך, אני כבר רואה את עצמי הולך וקמל...

אז מה עם ניגוד עניינים של היושב-ראש? למי הוא יודיע על כך?

לשר.

לא. "יודיע על כך ליושב-ראש המועצה; נתברר ליושב ראש המועצה כאמור" – כלומר שיש ניגוד עניינים – "יודיע על כך לשר".

הכוונה אם יש ניגוד עניינים לגביו.

לגבי היושב-ראש? אז זה לא מנוסח היטב. זה לא מה שכתוב פה.

זה בעיה של נוסח. זה לא צריך להיות "כאמור".

מה שכתוב פה בעברית מדוברת זה שרשרת הפעולה כדלקמן: חבר המועצה הודיע ליושב-ראש, ואם השתכנע – הודיע לשר. זה מה שכתוב פה. צריך להבהיר את זה. לפי מה שאתם אומרים חבר המועצה צריך רק להודיע ליושב-ראש, והיושב-ראש מחויב להודיע לשר.

צריך להיות: "ואם הוא יושב-ראש המועצה".

נבהיר את זה בנוסח.

אני מעלה להצבעה את סעיף 6עה, עם חידודי הנוסח באשר למי מוסר למי. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6עה, עם תיקוני הנוסח שיוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

"גמול והחזר הוצאות

6עו.

חבר המועצה, למעט יושב ראש המועצה ונציג הממשלה, יהיה זכאי לגמול והחזר הוצאות בעד כל ישיבת מועצה שבה השתתף, בשיעור שנקבע לפי סעיף 19 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, לעניין דירקטור, ולשם כך תחשב המועצה לחברה בסיווג הגבוה ביותר."

כמה זה היום הסיווג הגבוה?

אצלנו זה לפי תקנות וזה נמוך ביותר, 300 שקל לישיבה, משהו כזה.

כמה זה הגבוה?

800 שקל.

זה עוד אחד מן הפרמטרים של עצמאות.

אגב, יש פה בעיה כי המוטיבציה של אנשים טובים לבוא לזה נמוכה מאוד. זה תגמול לא ראוי. כמה ישיבות יש בשנה? 10-12? אפשר למצוא שיטת תגמול ראויה.

יש הרבה יותר מ-10-12 ישיבות של המועצה בשנה.

אתה מקבל 5,000 שקל. מצד אחד, אנשים לא באים בשביל הכסף, אבל מצד שני, צריך להיות גמול גבוה יותר כדי לעודד אנשים להיות חברים במועצה.

אנחנו לא יכולים לקבוע את הגמול.

פה קבעו את הגמול הגבוה.

זה ממש מגוחך.

אתה לא יכול בחוק אחד לקבוע גמול אחר.

אתה מצפה שיבואו האנשים הכי טובים.

800 שקל לישיבה שנמשכת 3 שעות זה לא נורא. למה צריך יותר?

אני לא רוצה להגיד לך כמה מקבלים בדירקטוריון של בנק לאומי כאשר באים להשתתף בישיבה.

אבל זה לא בנק לאומי. זה בדיוק העניין. 800 שקל לישיבה של 3 שעות זה לא רע בכלל, זה מספיק. זה לא בנק לאומי ולא בנק הפועלים.

4,800 שקל מקבלים היום להשתתפות בישיבה בבנק לאומי. זה כמו מה שמקבלים בחוק הזה בשנה. נכון שאנשים לא באים לזה בשביל הכסף אבל בכל אופן. יש דרך לטפל בזה באופן קצת יותר ראוי?

אבל למה? מה הסיבה? זה לא בנק לאומי וזה לא בנק הפועלים. 800 שקל ל-3 שעות ישיבה זה לא רע, זה בסדר גמור.

אסביר. אין חולק על כך שאנחנו רוצים את האנשים הטובים ביותר בדירקטוריון הזה. אם למשל מדובר ברופא שבשעה בקליניקה שלו משתכר 5,000 שקל ואנחנו גורמים לו להפסד משמעותי, או אם מדובר בעורך-דין- - -

לא מסתכלים על זה כך.

המוטיבציה העיקרית של אנשים שבאים לשם היא לא כספית, אין שאלה בכלל. זה לא השאלה. אני גם לא מנסה לרמוז על זה. אבל אני חושב שראוי שיהיה גמול ראוי. זה לא הכנסה אלא פיצוי.

בסוף-בסוף יש תחרות על אנשים טובים, זה לא משאב בלתי נדלה. אנשים באופן טבעי עושים לעצמם חשבון. זה כמו שרברב שבא ולא נגע בצנרת אלא רק אמר: ראיתי, אני לא יכול לטפל בזה. 250 שקל צריך לשלם לו על ה-3 דקות שהוא היה בבית ואמר שהוא לא יכול לטפל, וכך גם לגבי מתקן מזגנים. בסוף-בסוף, אגיד לך, הילה שמיר, בקל וחומר למערכת שהולכת ונטווית בוועדת פילבר, זאת הולכת להיות מערכת חדשה. כל מה שידענו עד היום זה העולם הישן. מנסים לבנות פה עולם חדש, ואנחנו רוצים שיהיו בו האנשים הכי טובים. אנחנו רוצים לנסות לתגמל אותם, אנחנו רוצים גם שלאנשים תהיה מוטיבציה.

זה אפילו לא תגמול.

זה פיצוי. ברמה של האנשים שאתה רוצה שיבואו זה פיצוי, יותר נכון לקרוא לזה כך ולא תגמול. אני לא יודע מה היכולת שלנו.

זה צריך להיות מאוזן, לא נמוך כמו היום אבל לא גבוה כמו בבנק הפועלים והבנק לאומי.

בבנק לאומי זה 4,800 שקל לישיבה. מי מדבר על זה?

האם יש ביכולתנו בכלל – אני לא יודע אם יש לנו יכולת כזו – לקבוע לחוק אחר במובן הזה?

ואז קובעים שזה מעל הגמול שנקבע לחברה בסיווג הגבוה ביותר?

אני בודק את הסכום כי מה שאמרתי זה לגבי תאגידים סטטוטוריים. אבל זה פחות או יותר.

בואו נמשיך ואחר-כך נחזור לסעיף ונראה אם צריך לקבוע תעריף אחר.

אתה ממילא לא יכול לשנות פה.

אני מבקשת להאיר את תשומת לבכם לפרט קטן ופרוזאי אבל חשוב, לאור הניסיון. על-פי חוק הבזק חברי המועצה לכבלים ולוויין זכאים להחזר על דמי מנוי לאותן חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית. מכיוון שהמועצה העתידית הולכת לפקח גם על שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית אני מציעה לשאול את הפסקה הרלוונטית מחוק הבזק. חשוב שחברי המועצה יצפו ויראו את החומרים שעליהם הם מופקדים בפיקוח. ב"ברודקאסט" כמובן זה לא issue כי זה בחינם.

בחוק יש סמכות להתקין תקנות בעניין דמי מנוי.

הסעיף ההוא, מוצע לבטל אותו?

כן.

אז ברגע שנגיע לסעיף נדון על העניין.

נכון שזה נוגע לפה.

למה לבטל?

תהיה לו אפשרות לצפות גם בכבלים וגם בלוויין ביחד.

זה או-או.

ההיגיון אומר שבבית יש לך בין כה וכה את אחד מהם, וכאשר אתה ממונה ואמור לראות גם מזה וגם מזה אז אתה מקבל עוד אחד על חשבון המדינה כי זה במסגרת תפקידך.

אתה גם לא יכול לצפות בטלוויזיה בו-זמנית הן בכבלים והן בלוויין.

אתה יכול להיות מנוי גם וגם, אין שום בעיה.

אתה יכול, בוודאי, אתה יכול להקליט.

למה לבטל את זה אם זה כלי לעבודה?

מה שהוועדה רוצה.

אף מערכת לא תתמוטט בגלל זה ואף אחד לא יבקש להיות בדירקטוריון בגלל זה.

אז נכניס את זה לחוק, נוסיף את סעיף קטן (ב).

בסוף זה כסף קטן בכלל ההוצאות.

אפשר להוסיף את סעיף קטן (ב) ולהכניס את זה לשם.

יש עוד משהו שנוכל להוסיף להם?

"דמי מנוי לכבלים או ללוויין לפי בחירתו"?

לפי החלטתו. הוא יחליט.

זה מה שהיה.

עזוב אותי ממה שהיה. מה שהיה היה. אדוני מוכן לתת לי להציע? אם אחרי כן אדוני יחשוב שצריך להוסיף משהו – פשוט הלכתי על מה שנאמר. אם נקודת המוצא היא שהוא רוצה להיות מעודכן בכל התהליך, אם בבית יש לו לוויין הוא יצטרך את הכבלים. זה לא לבחירתו. זה בנוסף. דהיינו, אם בבית הוא מחובר לכבלים הוא יקבל גם חיבור ללוויין. הדבר היחיד שהוא יכול לעשות, אם נניח מחירו של אחד מהם גבוה אז הוא יתנתק ויתחבר לשני...

שיהיה לו גם את הכבלים וגם את הלוויין. ומה עם "עידן"?

שם זה הוצאה חד-פעמית.

ב"עידן" פעם אחת אתה מוציא 400 שקל ונגמר.

עכשיו אדוני יוכל לומר מה שהוא רצה.

במקום להחליט אם זה במקום או בנוסף, היה כתוב: "השר יקבע בתקנות".

השר לא יקבע בתקנות. החוק יקבע.

"וכן לעניין החזר הוצאות לחברי המועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות".

זה החזר הוצאות או פטור מתשלום?

מה זה פטור מתשלום? אתה משלם ומחזירים לך עבור דמי המנוי.

דודו קובסניאנו, יכולת לוותר.

הוועדה מאשרת עם הצ'ופר. תנסחו את זה בהתאם.

עכשיו יהיו הרבה מועמדים...

מי בעד סעיף 6עו, עם הסעיף הקטן שהתווסף בו? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6עו, עם התיקונים שהוכנסו בו בהוספת סעיף קטן (ב), נתקבל.

הסעיף אושר.

"ישיבות המועצה

6עז.

ישיבות המועצה יתקיימו אחת לחודש לפחות, אלא אם כן קיימים טעמים סבירים המצדיקים שלא לקיים ישיבה במועצה.

יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן וסדר היום שלהן, בכפוף להוראות סימן זה.

המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת יושב ראש המועצה, או שליש לפחות ממספר חברי המועצה; הישיבה תתקיים בתוך עשרה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן לדעת יושב ראש המועצה יש לקיימה בתוך תקופה קצרה יותר כפי שיורה; בישיבה המיוחדת יידונו הנושאים שפורטו בדרישה."

לשליש אין את הפריבילגיה להכתיב לוח זמנים?

לא. זה סעיף שנלקח מן החוק שלנו והוא נותן בעצם כוח מסוים לשליש מחברי המועצה. ברגע שיושב-ראש לא רוצה להעלות נושא מסוים, וזה קרה, אם יש לו מכתב משליש מחברי המועצה הוא חייב בתוך 8 ימים להעלות את הנושא הזה לדיון. זה הכוח שניתן מעבר לכוח השוטף של היושב-ראש. הגיוני שהיושב-ראש עצמו קובע את הישיבות השוטפות.

הכול בסדר גמור, אינני חולק על מה שנאמר. בסך הכול ניסיתי לומר, היושב-ראש תוך 10 ימים צריך לכנס את ישיבת המועצה, אלא אם כן חשב שהנושא חשוב והוא יכול לכנס את המועצה גם אחרי 24 שעות או אחרי כמה שעות. נכון?

כתוב: "או בתוך תקופה קצרה יותר". כן.

כפי שהוא מחליט. וצריך שיהיה קוורום והכול.

זה שליש מתוך כמה?

שליש מתוך החברים.

שליש מתוך החברים הממונים, לא מתוך מי שנמצא בישיבה.

השאלה שלי היא, אם לדעת השליש יש נושא שצריך לדון בו לאלתר, אם כבר יש להם אפשרות להכתיב נושא כשליש מן החברים- - -

כי אתה יוצר אנרכיה. הוא שואל למה השליש לא יכול גם לקבוע את המועד. אבל אז יש סכנה של אנרכיה מסוימת. אתה צריך בכלל זאת לתת למי שמנהל את האפשרות לנהל. אתה נותן לו 10 ימים.

קיבלתי. אנחנו מאשרים עם התוספת של המילה "מכהנים".

אני רוצה לעדכן, זה בערך 1,500 שקל.

זה יוצא בערך 450 שקל ביד – מס הכנסה 50%, דמי ביטוח לאומי.

זה אם הוא מרוויח יותר מ-40,000 שקל בחודש. עכשיו זה במתחם הסבירות. תמיד מדברים בסכומים ברוטו, אף פעם לא בנטו.

אנחנו מעלים להצבעה את סעיף 6עז, עם התוספת של המילה "מכהנים". מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6עז, עם התיקון שהוכנס בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

"סדרי עבודת המועצה

6עח.

המניין החוקי בישיבת המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה; משנפתחה הישיבה במניין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו חמישה חברים לפחות ובהם יושב ראש המועצה.

לא היה מניין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי יושב ראש המועצה לדחותה בשעה; חלפה השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים, ואולם על קבלת ההחלטות יחולו הוראות סעיף קטן (א).

החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של החברים המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יהיה ליושב-ראש המועצה קול נוסף, למעט לעניין החלטות המתקבלות על ידי המועצה בשבתה כוועדת מכרזים.

המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה."

העלו פה את הקוורום, לפחות לגבינו, משליש לכמעט חצי. אצלנו עד עכשיו הקוורום לקבלת החלטות היה שליש ופה מוצע שזה יהיה כמעט חצי.

אני מקבל את זה. אני מכיר מקרים שיושבי-ראש בהרבה ארגונים, וגם בכנסת, "מתקתקים" בכל מיני מניפולציות שבסוף מאפשרות לקבוצה קטנה לקבל את ההחלטה.

לכם יש 15 חברים, זה יותר.

אבל זה "שליש ממספר חבריה".

עדיין המספר אובייקטיבית קטן יותר.

אני מניח שזה סעיף סטנדרטי.

יש לי שאלה. כתוב שליושב-ראש יהיה קול נוסף אבל החריגו את ועדת המכרזים. ואם בוועדת המכרזים יש קולות שקולים למה שליושב-ראש לא יהיה קול נוסף?

זה הנוסח שקיים היום.

גם אם הנוסח הזה לא קיים, אני לא מקבל את הטענה הזאת.

זה צודק, בנושא התקשרויות אסור שתהיה הכרעה עם קול כפול ליושב-ראש.

בוועדת מכרזים לזיכיונות או לרישיונות. היום יש פחות מאשר היו פעם, אבל עדיין יש מכרזים. ברדיו למשל יש עדיין משטר של זיכיונות. עדיין היום לפי חוק התקשורת יש מכרזים לבעלי רישיון ייעודי. זאת אומרת ועדת המכרזים עוד תעבוד. זה לא רכש, זה המועצה. אם יש ועדת מכרזים של רכש זה לא יהיה המועצה.

זה רק לרישיונות ולזיכיונות.

חברים יקרים, ועדת מכרזים גם לספירת... – אני אומר את העיקרון שעל-פיו אני עובד. בוועדת מכרזים, לא משנה של איזה גוף, אני לא מוכן לתת ליושב-ראש קול עודף, כתפיסה. זה לגמרי פתח לדברים שלא רוצים בהם.

אני מעלה להצבעה את סעיף 6עח. לא הוספנו ולא גרענו מן הסעיף. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6עח, נתקבל.

הסעיף אושר.

"ועדות משנה

6עט.

המועצה רשאית, לצורך ביצוע תפקידיה, למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין שתראה לנכון ולקבוע את תפקידיהן וסמכויותיהן, בכפוף להוראות סעיף 6סז(ב)."

זה מה שדיברנו עליו קודם.

למעט 3 הנקודות המרכזיות ההן.

אני מבינה שברשות השנייה נקבע שחבר מועצה לא יהיה יושב-ראש של יותר מוועדת משנה אחת, ויש גם איזה מנגנון ערר. יש דבר כזה?

כן. יש דיון חוזר במליאה. קודם כול יש את סעיפים 18, 19 ו-20 לחוק הרשות השנייה. על מה את שואלת?

בכמה ועדות משנה מותר להיות חבר?

מותר להיות חבר בכולן, אבל יושב-ראש של כמה ועדות משנה חבר מועצה יכול להיות?

האם חבר שאינו חבר בוועדת משנה יכול לערער למועצה?

כן. אצלנו זה קבוע גם בתקנון שלנו. שימו לב שגם כאן הכניסו, ובצדק: "המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה". זה אומר שהיא צריכה לעשות לעצמה תקנון מסודר, שיהיה קבוע, שכל חברי המועצה קובעים. אצלנו אי אפשר, בתקנון נקבע שחבר מועצה אחד לא יכול לכהן כיושב-ראש של יותר משתי ועדות משנה קבועות. מותר לו להיות יושב-ראש של ועדה אחת. חבר הוא יכול להיות בכמה וכמה ועדות, תלוי כמה ועדות יש. אם יש ועדת אד-הוק שהוקמה לנושא מסוים הוא כן יכול להיות יושב-ראש שלה.

אבל זה לא בחוק.

לא בחוק. זה בתקנון, זה לא נכנס לחוק. בתוך החוק יש את סעיף 19, שמדבר על ערר של חברי ועדת משנה. אם שניים מחברי ועדת משנה שרוצים לערור לפני מליאת המועצה על החלטה שנתקבלה בניגוד לדעתם הם יכולים לעשות את זה, הם יכולים להגיש את הבקשה תוך 48 שעות והיושב-ראש צריך לעכב את ביצוע ההחלטה עד שהערר שלהם נידון במליאה. זה מופיע בחוק.

הנושא של יושב-ראש של יותר מוועדת משנה אחת נקבע בסעיף 18(ג) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

את צודקת, רק אמרתי שבתקנון שלנו נקבע שאם יש ועדת משנה קבועה, כמו ועדת כספים או ועדת ביקורת, וועדה שהיא אד-הוק, אז הוא יכול להיות יושב-ראש של ועדה קבועה ושל ועדת אד-הוק. של שתי ועדות קבועות הוא לא יכול להיות יושב-ראש. זו הייתה הפרשנות שניתנה.

זה עניין של פרשנות. מה שמופיע בסעיף 18(ג) הוא "לא ישמש חבר המועצה יושב-ראש של יותר מוועדת משנה אחת", בין אם היא אד-הוק ובין אם היא ועדה קבועה. זה לשון ברורה מאוד של החוק. אני מפנה את תשומת הלב.

למה גרעתם את זה מהצעת החוק שלפנינו?

הילה שמיר, אולי את יכולה לומר, מתוך הניסיון שלך, למה זה חשוב? האם זה חשוב?

נתחיל דווקא בערר. אם משרד התקשורת לא מתנגד אז אפשר להכניס את זה. זה החוק שלכם, אתם אחראים עליו. בעיקרון אצלנו עשו יותר שימוש בסעיף שכן הוכנס, על שליש מחברי המועצה שמגישים בקשה לדיון בנושא שהיושב-ראש לא רוצה לדון בו. בחמש ומשהו השנים האחרונות אפילו פעם אחת לא היה מקרה שהשתמשתי בסעיף 19. אולי בגלל זה חשבנו בזמנו – החוק הזה נוסח מזמן, אני מנסה לחשוב למה זה נוסח. אם זה ייכנס, זה בסדר, אבל זה סעיף שיחסית לא נעשה בו הרבה שימוש.

לגבי העניין של לא להיות יושב-ראש של יותר מוועדת משנה אחת – אני חושבת שזה נכון כי צריך להקדיש את הזמן. כשאתה יושב-ראש של ועדת משנה קבועה ראוי שתקדיש את הזמן ושלא יהיה גורם אחד שפתאום שולט על כמה ועדות משנה. אני חושבת שזה נכון.

למה להכניס את כל הדברים האלה בחוק ולא להסמיך את המועצה לקבוע? זה רזולוציות יותר מדי מצומצמות.

הם היו עד עכשיו בחוק.

אם לא מתייחסים לזה בחוק אז המועצה יכולה לקבוע ויכולה שלא לקבוע. היא יכולה לקבוע בהתאם לעקרונות הקבועים היום בחוק והיא יכולה לסטות מהם לחלוטין. לכן אני שמה את זה על שולחן הוועדה כדי שחברי הכנסת יכריעו בשתי השאלות האלה. אני חוזרת על שתי השאלות כדי שהוועדה תחליט. היא יכולה להגיד: אנחנו לא רוצים להתעסק בזה, שהמועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה.

השאלה הראשונה היא האם לשלב בחוק סעיף שקיים היום בחוק הרשות השנייה, בסעיף 18(ג): "לא ישמש חבר המועצה יושב-ראש של יותר מוועדת משנה אחת".

קודם כול, זה צריך להיות. יושב-ראש ועדת משנה זה סוג של פריבילגיה. לא מתאים לתת לחבר אחד להיות יושב-ראש של כמה ועדות משנה. אני רוצה להוסיף את זה להצעת החוק. חשבתי שזה ברור מאליו.

אין התייחסות בהצעת החוק לעניין הזה.

הנושא השני הוא ערר של חברי ועדת משנה. סעיף 19 לחוק הרשות השנייה קובע היום: "(א) שניים מחברי ועדת משנה שמונו לפי סעיף 18(א)(1), שמונו כחברים בוועדת המשנה, רשאים לערור לפני מליאת המועצה על כל החלטה של הוועדה שהתקבלה בניגוד לדעתם. (ב) הערר יוגש ליושב-ראש המועצה, ובהיעדרו לממלא מקומו, תוך 48 שעות מאת קבלת ההחלטה, והוא יעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעתה של מליאת המועצה."

מה הבעיה עם זה?

לא הוצע לכלול את הסעיפים האלה בהצעת החוק והשאלה אם הוועדה מעוניינת בכך או לא.

אגב, הראשון נראה לי יותר קריטי מהשני. השני יותר מתאים לתקנון.

הסעיף הראשון הוא "לא ישמש חבר המועצה יושב-ראש של יותר מוועדת משנה אחת".

זה מקובל עליי. זה נכון.

זה מאוד-מאוד פרטני ונקודתי.

הסעיף השני עניינו בערר של חברי ועדת משנה: "שניים מחברי ועדת משנה שמונו כחברים בוועדת משנה רשאים לערור לפני מליאת המועצה".

הייתי משאיר להם את זה כנהלים פנימיים. לא הייתי מכניס את זה לחוק. לא נורא שזה בחוק, אבל זה רמת רזולוציה שראוי שהמועצה תחליט בעצמה.

יש לי שאלה אליך, גברתי, עו"ד בנדלר. סליחה, אתם לא פה לרגע.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:54 ונתחדשה בשעה 14:55.)

אנחנו חוזרים לדיון. קיבלנו את התוספת הראשונה של היועצת המשפטית אבל העניין השני זה כבר כללי עבודה במועצה. מי בעד סעיף 6עט עם התוספות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6עט, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

"תוקף פעולות

6פ.

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה כדין חמישה חברים לפחות ובהם יושב ראש המועצה."

אני חוזר ואומר, הסעיף הזה בסדר בשביל הניהול השוטף, אבל אני מפחד מאוד מכך שזה מקבע מצב שלא ממהרים למנות אדם נוסף. אני רוצה להזכיר לכם, המועצה בנויה כמו תצרף, היא בנויה מתמהיל מסודר מאוד. צריך למצוא פה תוספת לסעיף הזה.

אבל חיזקתם את זה בדרך אחרת. אתם הרי משאירים את ועדת האיתור בצורה חריגה מאוד.

חברות וחברים, אני זוכר את כל מה שאמרנו. כל העניין הוא שסעיף 6פ לא זוכר. בניסוח שלו, הוא לא זוכר. אנחנו רוצים בסך הכול למצוא את ההבהרה שמונעת את המצב הזה, שיש מישהו שיתאהב בסעיף כפי שהוא ולך עכשיו תתווכח, פרשנות וכן הלאה. אני רוצה שיובהר שאם יש צורך בדיון בשבוע הבא באיזה עניין לא נעכב את הדיון, אבל שזה נכנס לתוך תהליך מיידי, שאם אין לו את החליף שלו המועצה תמנה.

אבל לא בסעיף הזה.

מה גם שחלק מחברי המועצה הם עובדי מדינה.

כאן הם מציעים 5 חברים. הרכב המועצה מונה 11 חברים. זאת אומרת, הם יוצאים מתוך הנחה שפחות ממחצית חברים מכהנים כדין בכלל. זה מצב שאי אפשר לדעתי לקבל אותו. זה צריך להיות לפחות מחצית.

לא בסעיף הזה. הסעיף הזה נועד לתוקף פעולות, הוא לא נועד למה שאת אומרת. הסעיף של הקוורום, שמדבר על מספר חברים שצריכים לקבל החלטה, הוא הסעיף הרלוונטי. זה לא כאן.

אני ממש לא מקבלת את עמדתך.

כפי שסעיף 6פ מנוסח הוא מוסיף חטא על פשע, לפחות על-פי ההבנה שלי. זה גם מה שאמרתי, ועכשיו כשמעירה את עיני היועצת המשפטית, וקראתי את הנוסח, הניסוח בעצם אומר: לא נורא אם יש רק 5 מתוך 11.

הוא לא אומר את זה אבל במשתמע זה כן.

מה גם שהמועצה מורכבת גם מנציגי ציבור וגם מעובדי מדינה. בהחלט יכולה להיווצר סיטואציה שרק עובדי המדינה יישארו לפרק זמן ממושך.

זה לא יכול להיות כי יש בסך הכול שלושה עובדי מדינה.

שלושה מתוך חמישה.

יש כאן מצב שיכול להיות שלא יקרה והכול בסדר אבל למה לנו לפתוח פתח? זה מסוג הדברים שאפשר לתקן אותם.

לאן אתה חותר? הבנתי את הביקורת שלך. מה אתה מציע? 7 חברים?

לא. לא על זה אני מדבר. יש את הדיונים, יש קוורום, יש את כל הכללים. אין בעיה, לא צריך את זה בשביל הקוורום וכל הדיונים האחרים. אני מדבר על כך שהסעיף הזה בעצם מקטין את המוטיבציה למנות חליפים, או חליף לחליף. אתה מבין את מה שאני אומר?

כן. אז אני חוזר בי. אני לא בטוח שזה בסעיף הזה. בעיקרון אתה צודק.

אולי תגביל את התקופה לפרק זמן מסוים.

זה מצריך מחשבה.

זה "לא יפחת משישה חברים". נצטרך לחשוב על זה. דנה נויפלד, הבנת אותי?

זה צריך להופיע בסעיף על הקוורום. כאן זה נועד לצורך אחר, זה נועד למקרה שמגלים בדיעבד שהיה פגם במינוי. זה נסיבות אחרות לגמרי. כאן זה סעיף על תוקף פעולות.

יכול להיות שנשים את זה בסעיף על הקוורום.

אז תמחקי את "מחמת שהתפנה מקומו".

אני לא אוהב את הסעיף הזה. סידרנו פה, סידרנו שם, בסוף יש סעיף שנותן יותר מדי פתח, שקובע שיכול שזה יתאפשר. יכול להיות ששלושה יתפטרו, זה קורה, שנבחר שר תקשורת חדש והוא לא מוצא חן בעיניהם.

דנה נויפלד ניסתה להגיד שמלכתחילה הסעיף הזה נועד בדיוק למנוע מצב שבו משתקים את הפעולה של הרגולציה דרך זה שהתפטרו אנשים, ומצד שני גם לא מקדמים את המינוי ואז אין רגולציה. אני מבינה את החששות, משם זה בא.

לפעמים יש סיבות אובייקטיביות מדוע המינוי מתעכב, לפעמים יש עתירה לבג"ץ על משהו. זה קורה. זה נועד להבטיח המשך פעילות, את תוקף הפעולות של המועצה.

חמישה זה מעט מדי.

שבעה לפחות יכולים לייצר איזון. מכיוון שליושב-ראש יש קול כפול ויש נציגי ציבור: שלושה נציגי ציבור, שלושה עובדי מדינה וליושב-ראש קול כפול. זאת אומרת שתמיד לעובדי המדינה יש רוב.

יש בהצעה הזאת משהו.

השאלה אם אפשר לעמוד בזה ואם זה לא ישתק את המועצה. מאוד הייתי רוצה בזה, זה נראה לי מאוד.

פתחתי ואמרתי שאני לא רוצה חוק מצוין. אז בואו נסתפק בשישה.

בדרך כלל לא קובעים מספר זוגי.

בחייכם, אתם עם המספרים הזוגיים שלכם.

כדי שלא יצטרכו להפעיל כל פעם את הקול הכפול אז בדרך כלל לא קובעים מספר זוגי.

זה לא שישה בדיון.

קודם היה קוורום, וגם במקרה של תיקו יש סעיף הסדר.

שישה זה בסדר גמור. מי בעד הסעיף, עם התוספת? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6פ, עם התיקון שהוכנס בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

זה לא סותר את עניין הקוורום המחייב? שם אמרנו חמישה ופה שישה.

פה זה לניהול כולל של המערכת. אם המערכת יכולה להמשיך ולהתקיים היא חייבת שיהיו בה לפחות שישה חברים.

זאת אומרת שהקוורום הרגיל זה חמישה, נסתפק בזה. רק רציתי לחדד שלזה התכוונת.

"החלת דינים על חברי המועצה

6פא.

חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:

חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969;

חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

חוק העונשין, התשל"ז-1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;

חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969;

חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959."

אני מבין שזה סטנדרטי.

לא הייתי בשיעור הזה של דיני הראיות. אתה יכול להסביר בקצרה מה זה אומר? אני מניח שאני יודע.

שאפשר להגיש תעודה לבית-המשפט כעובד ציבור.

פסקה (1) זה חוק הבחירות. מה זה אומר, שאתה לא יכול לבחור ולהיבחר? שאתה צריך להתפטר כך וכך חודשים לפני? פסקה (2), חוק שירות הציבור (מתנות), זה שאסור לך לקבל מתנות. בפסקה (3), חוק העונשין, מה הכוונה פה?

יש הוראות חוק העונשין שהן ספציפיות לעובדי הציבור בתפקידם כעובדי ציבור.

למשל העלבת עובד ציבור.

לא רק מהצד של ההעלבה אלא גם מן הצד השני.

למה פקודת הראיות פה?

זה מה שאני אמרתי.

בסדר. חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), זה תקופת הצינון. חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) – אני יודע מה זה. בסדר.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6פא, נתקבל.

הסעיף אושר.

"פיזור המועצה

6פב.

ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה לפי חקיקת התקשורת או כל דין אחר, לאורך זמן ובאופן העלול לגרום לפגיעה ממשית בתחום השידורים המסחריים, ובכלל זה כי לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות, יתרה במועצה בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב-ראש המועצה, כי אם בתוך זמן שיקבע בהודעה לא תמלא המועצה את תפקידיה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.

לא מילאה המועצה את תפקידיה כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שקבע השר בהודעתו, רשאית הממשלה, לפי הצעת השר שהתקבלה לאחר שנתן ליושב-ראש המועצה הזדמנות להשמיע טענותיו, להורות על פיזור המועצה.

מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לצורך תפקודה השוטף והתקין של הרשות."

אני חושב ש-3 חודשים זה הרבה זמן.

יכול להיות שאין ישיבה חודשית כי אפשר לא לקיים ישיבה חודשית אם יש סיבות סבירות.

מבחינתנו זה הקפאת הפעילות.

זה מה שאני אומר. עליכם חשבתי.

אם הם לא מתכנסים זה פיזור המועצה. רק רציתי להבהיר את הנקודה. הרי השר, אם המועצה לא מתכנסת, אחרי חודש או חודשיים יכול לפנות ליושב-ראש המועצה ולהגיד לו: אני מתרה בך אם לא תתכנסו. אחרי 3 חודשים הוא רשאי גם להודיע על פיזור בהתרעה. זה משהו אחר.

אתה יוצר גם פגמים. אתה לא רוצה שההודעה על הפיזור תהיה מיידית אחרי חודש או חודש וחצי שלא קורה משהו. אני מסכימה עם מה שאתה אומר.

אני מבין לחלוטין את מה שאתה אומר, אני גם מבין את זה בפשט, אבל אני חושב שזה צריך להיות הרבה יותר ברור, החדות של הדברים. כפי שאמרה מיכל רפאלי כדורי, בסוף הרגולטור הזה הוא לחם חוק של כל הגופים האלה. אם אפילו במשך חודשיים אין בו פעולה רצופה של התנהלות עלולה להיווצר כאן פגיעה קשה מאוד.

אבל כתובות פה שתי מילים חשובות מאוד: "ובכלל זה". כלומר, גם אם התכנסו, אם השר מוצא שיש פגיעה – הרי מנסים ליצור פה איזה איזון, מצד אחד ששר לא יוכל להעיף מועצה בכל רגע, ומצד שני שהמועצה תתפקד.

אפשר להציג את הצד השני.

האיזון, זה רק דוגמה: "ובכלל זה כי לא קיימה ישיבות". יש אלף סיבות אחרות, שאם היא לא מתפקדת השר יכול לטפל בעניין.

הרישה ברורה. הם יכולים להתכנס ולא לעשות שום דבר. זה לא העניין, זה ברור. פה התכנסות היא דבר ממשי. אם אתה לא מתכנס- - -

אתה מתכוון לדבר מדיד שאפשר לראות.

נכון, אם אתה לא מתכנס אתה לא מבצע את הפעולות שלשמן נבחרת.

אני רוצה להציג את הצד השני. פיזור המועצה באופן הזה הוא אקט מאוד-מאוד קיצוני. היה אפשר להציג טענה: מה פתאום אפשר לפזר את המועצה? זה התערבות גדולה מאוד, זה גוף שאמור להיות עצמאי.

על כך אין ויכוח.

לכן היה ניסיון, ניסינו למצוא איזה איזון, שמצד אחד, אם יש גוף שאינו מתפקד, והממשלה גם אחראית לתת שירות לגופים המסחריים, אז צריך לתת לשר אפשרות או לפזר או שהמועצה תתקן את דרכיה. מצד שני, אנחנו לא רוצים לתת פה דריסת רגל של איומים כלפי המועצה. לכן ה-3 חודשים נראו איזון מתאים, שאם באמת במשך 3 חודשים הגוף הזה לא מתפקד אז ניתן להתריע בפניו: שימי לב מועצה, יפזרו אותך.

הבנתי כבר קודם את כל מה שאמרת. אני בסך הכול אומר שהמהלך של הפיזור צריך להיעשות אחרי חודשיים ולא אחרי 3 חודשים. הנחת העבודה היא שהמועצה גם לא מתפקדת, לא רק שהיא לא מתכנסת. כי ההשפעה על הגופים הנסמכים על שולחן המועצה היא דרמטית.

אם רוצים בחוק הזה, למרות שהרשות הזאת הופכת להיות רשות פנים-ממשלתית, להשאיר עוגנים של עצמאות הייתי נזהרת מלקצר את התקופה. חודשיים זה יכול להיות יולי-אוגוסט ולא יצא קוורום כי אנשים יצאו לחופשות. אז זהו, אפשר לפזר את המועצה? זה המצב. אם יבוא שר שיתייחס בצורה לא עניינית אז זה בהחלט יכול לקרות.

אולי נכתוב "בהיעדר סיבה סבירה".

כתוב שהוא צריך לנמק אחר-כך למה.

אז הוא ינמק.

אני מבין לחלוטין, כולנו פה באותו צד. העניין אחר, כפי שאנחנו רוצים להגן עליהם אני שואל מי יגן עלינו מהם. יש גם את הסיטואציה הזאת. יש כלים להגן עליהם. בנינו מערכת שלמה שלא נראתה, גם בתאגיד השידור וגם פה. אמרתי, מרוב "שלייקעסים" לא נצליח לפעול. כאשר השר ירצה לדבר השר יצטרך לתת לו לשבת ולעמוד לפני המתמנה. אבל צריך למצוא גם את הכלים להגן על הלקוחות.

אני חושבת ש-3 חודשים זה בהחלט בסדר גם כלפי הלקוחות.

אתה רואה מצב שמועצה לא מתפקדת. זה עניין של איזון, איפה לשים את הקו הזה.

אולי נגיד "שלא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות בלא סיבה סבירה".

זה אולי עוזר.

האם לא ראוי להוסיף כאן הוראה, לפיה אם פוזרה המועצה יפעל השר למינוי מועצה חדשה בהקדם האפשרי?

הוראה כזאת קבועה היום בסעיף 22(ג) בחוק הרשות השנייה, שאומר שתוך 30 ימים תמונה מועצה חדשה.

בשידור הציבורי כתוב "תוך 60 ימים". אני לא יודעת מה סביר לצורך העניין הזה כי צריכים לקבל המלצות.

60 ימים זה סביר.

לכן אני מתלבטת. לכן אמרתי "בהקדם האפשרי".

זה מה שמופיע בחוק רשות השידור.

זה לא יעבור ב-60 ימים.

סליחה, בתאגיד הציבורי זה תוך 60 ימים.

זה בעייתי.

מצד שני, מועצה זמנית, שמומלץ לפי נוסח החוק שלא תקבל החלטות, זה גם בעייתי.

היו תקופות של בחירות, היו כל מיני דברים, שבמשך 60 ימים אי אפשר למנות. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אי אפשר למנות בתקופת בחירות. זה קרה ולא סיימו קדנציה. זה לא ריאלי. זה סתם לשים מכשול בפני המועצה.

מה כן ריאלי בעיניך?

"בהקדם האפשרי" זה המינימום.

אבל אז יכול להיות מצב שיש בחירות ובמשך 9 חודשים יש מועצה זמנית שאסור לה לקבל החלטות מהותיות.

זה האיזון.

ואז מופיע גוף שידור שיש לו לוח שידורים לאשר ולא מאשרים לו. אז מה? זה מטורף.

הסיפה, של הימנעות מקבלת "החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לצורך תפקודה השוטף והתקין של הרשות", היא שיכולה, אם כבר, לפעמים לפגוע בלקוחות. אם הלקוח, שהוא הגוף המפוקח, כן חייב שיתנו לו רישיון באותה תקופה, שזה החלטה משמעותית מאוד, אי אפשר לקבל החלטה כזאת?

יש שני צדדים. אני מציג לך את הצד השני.

הילה שמיר, את עכשיו מתחילה לדבר לעניין לגבי הסעיף הקודם. צריך להגן גם על הלקוחות.

מה עושים במצב הזה? אתם אומרים שאי אפשר שזה יהיה, אבל אי אפשר גם שזה יישאר.

יש לפעמים נסיבות, זה פשוט מניסיון שכבר היה, שנכנסו לתקופת בחירות ואז במשך חצי שנה או יותר מרגע שהוכרז ועד אחרי הבחירות לא ניתן היה למנות.

אבל פה פוגעים בגוף מסחרי שרוצה לעבוד והוא רק מחכה. יש פה בעיה.

זה "בהקדם האפשרי". כבר קבענו שוועדת האיתור תהיה קבועה.

אתם מבינים את הבעיה שאני מתאר? היא בעיה אמיתית.

זה בעיה. אוי לי מזה ואוי לי מזה.

אציע הצעה אחרת ותראי אם את יכולה לקבל אותה, שזה יהיה תוך 90 ימים, אלא אם כן נתקיימו נסיבות של בחירות, או משהו כזה.

בדיוק בכיוון שלך, חשבנו שאולי מינוי המועצה החדשה יהיה בתוך 60 ימים, אלא אם כן נתקיימו נסיבות חריגות המונעות מינוי מועצה בתקופה הזאת.

אני עוסקת במינויים של מועצות. אני לא זוכרת שום מינוי של מועצה, כשמדובר על מספר של 11 חברים, שוועדת איתור, אפילו אם היא מתכנסת באותו יום שהוועדה מתפזרת יכולה בתוך 60 ימים למנות. אני לא מכירה.

צריך לבדוק את הכישורים של האנשים.

צריך לפרסם מודעה, צריך לראיין אותם, לבחור אותם, לשלוח אותם לוועדת גילאור, לקבל תשובות, להעביר לממשלה.

לכן הצעתי 90 ימים.

חצי שנה – אין "סרט" כזה.

אז "בהקדם האפשרי".

"בהקדם האפשרי" זה תיבה ריקה.

זה לא בשליטה של הגורם הממנה.

90 ימים. שיעבדו מהר.

אבל יש את הנסיבות החריגות.

חצי שנה זה מוגזם, זה בלתי אפשרי.

חצי שנה – אני לא יודע להגיד את המספר הזה.

אתה לא יכול "לתקוע" גוף עסקי לחצי שנה כי אתה "תקוע".

בכל מקרה יהיה "תקוע" בגלל שלא יתמנו.

התוצאה היא אותה תוצאה, את מבינה את זה.

מה נשמע פחות, חצי שנה או 6 חודשים? או אפשר גם להגיד 6 כפול 30.

אתה מינית, אתה יודע כמה זמן זה לוקח.

אני יודע, אבל את זוכרת אילו מינויים היו שם? היה צריך למנות שם 7,000 אנשים.

המינויים אורכים זמן. אתם שמים פה פרוצדורה על פרוצדורה.

לעומת זה, יש ועדת איתור קבועה.

ועדת האיתור הקבועה – זה לא קשור.

את לא צריכה למצוא ועדת איתור.

ממלא מקום זה לתקופה של המועצה. זה לא נכון. כאשר מועצה מסיימת אז החליף לא רלוונטי. זה מחייב לבחור 22 אנשים ב-3 חודשים. אני מאתגרת פה כל אחד, שיראה לי איך אפשר לעשות את זה, וזה בלי מאורעות מיוחדים שקורים בגלל החיים.

120 ימים.

120 ימים – זה גם נשמע הרבה.

זה הכי הרבה שאתה יכול לתת. אתה גם נדיב.

נגיד: "120 ימי עבודה".

אנחנו מדברים על סעיף 6פב עם התוספות והשינויים שסיכמנו.

השינויים שדובר עליהם עד כה הם כדלקמן: בסעיף קטן (א) השינוי היה "שלושה חודשים רצופים ללא סיבה סבירה"; והוראה נוספת, ש"מינוי מועצה חדשה ייעשה בתוך מאה ועשרים ימי עבודה, אלא אם כן נתקיימו נסיבות חריגות המונעות מינוי מועצה בפרק זמן זה". נבחן אם צריך להוסיף הוראה, שיהיה ברור שכאשר נגמרו הנסיבות צריך למנות מייד. אני חושבת שזה מיותר, אבל נבדוק.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6פב, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

אני רוצה להתייעץ אתכם בקול האם להמשיך לדון בסעיפים עכשיו. אמרתי שאני מתייעץ אתכם. לא אמרתי שאקבל את עמדתכם. קבעתי שהדיון יסתיים בשעה 15:30. נמסרה הודעה מראש. אילולא הודעתי זה היה משהו אחר אבל הודעתי שהדיון יסתיים בשעה 15:30. בדיוק הגענו בתזמון מסודר לסימן ד'. רצית לומר משהו, גברתי?

כבוד היושב-ראש, שאלת שאלה. רציתי לציין שלנו הנושא פה מהותי מאוד ולא היינו רוצים שהוא יידון בחופזה. אני מדברת על סוגיית האגרות.

אנחנו מפרגנים שזה יהיה העובדים הכי טובים.

ברשותכם, אני מודה לכם, נעמה לי חברתכם מאוד. עשינו היום עבודה לא רעה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:25.