הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 9

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 8:30

שילוט בשפה הערבית בתחבורה ציבורית

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

עבדאללה אבו מערוף

עבד אל חכים חאג' יחיא

נורית קורן

עאידה תומא סלימאן

משה אמסלם - מנהל אגף בכיר רכבות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גבי נבון - מנהל תחום תכנון תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ישראל רום - מנהל חטיבת מערכות מידע ומחשוב בחברת אגד, מפעילי התחבורה הציבורית

ליאור פופוביץ - סמנכ"ל טכנולוגיות ומערכות מידע חברת אפיקים שירותי תחבורה בע"מ, מפעילי התחבורה הציבורית

דן לנדאו - סמנכ"ל רגולציה, רכבת ישראל

שמעון מויאל - סגן היועץ המשפטי, רכבת ישראל

אבישי כהן - מנכ"ל חברת יפה נוף, חברת יפה נוף

שדא עאמר - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

עדי שטיין - יוזמות קרן אברהם

יואב בקשי ייבין - חבר מועצת העיר, עיריית ירושלים

קרן שרינגטון - צוות קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים בישראל

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

דר דשן - דוברת תנועת התעוררות בירושלים

היבה עסילה - צוות מזרח העיר התעוררות בירושלים

מוחמד חליעה - עמותת "סיכוי"

נזיד קסיס - האקדמיה ללשון ערבית

עמאר דהמשה - חוקר לשינוי ציבורי

יוני מנדל - חוקר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

עדית חנוכה

לאה קיקיון

שילוט בשפה הערבית בתחבורה ציבורית

בוקר טוב לכולם, סאלאם עליכום, שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לתחבורה ציבורית של ועדת הכלכלה של הכנסת. סדר היום שלנו היום הוא שילוט בשפה הערבית בתחבורה ציבורית. האמת היא שככה אנחנו פותחים היום את יום השפה הערבית בכנסת. אז בואו נתחיל אולי בשפה הערבית.

(נושא דברים בשפה הערבית – להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב, היום הוא יום השפה הערבית בכנסת. כאדם שלומד ערבית, לדעתי מאוד חשוב שכל אדם החי פה ילמד לדבר ולהבין ערבית. אני מאחל לכם יום נפלא, ומועיל.

(ממשיך בעברית)

אני בעצמי לומד ערבית. מתקדם, לאט לאט. אופטימי. אני חייב להגיד לכם שאני מתרגש בכל פעם כשאני לומד משהו חדש. אני כבר נמצא בשלב שאני מבין כמעט את כל מה שאומרים מסביב, אבל אני מאוד זהיר בלדבר, כי השפה היא מאוד יפה, הצליל שלה הוא מאוד יפה, ואנחנו, בשפה העברית לא רגילים לכל מנעד הצלילים העשיר של השפה הערבית. אני זהיר בלדבר, אבל אני כבר מקשיב וניהנה ואני מאחל לכולנו שנדע לעשות את זה יותר.

קודם כל ברכות לידידי, חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין, שהוא זה שיזם ומוביל את היום ההיסטורי הזה בכנסת. זה באמת באמת יום היסטורי. אנחנו בפעם הראשונה בכנסת מציינים את יום השפה הערבית וזה יום מאוד חשוב, כי אנחנו מציינים אותו דווקא בתקופה שיש הרבה הרבה עננים במציאות שלנו, כולל ביחסים בין יהודים וערבים. הרבה דאגות, הרבה קשיים, הרבה מתחים. אפילו, למרבית הצער, אני אומר – אנחנו רואים מקרים של שנאה ושל אלימות. ביום הזה אנחנו רואים משהו מאוד אופטימי וכך גם חברי, ד"ר ג'בארין תכנון אותו, כיום של הרבה מאוד עבודה מעשית, בוועדות הכנסת, בדיונים נוספים, כדי לקדם שינויים ועשייה באופן מעשי. לכן זה לגמרי לא מקרה שאנחנו מתחילים את היום הזה דווקא בוועדת המשנה הזו, שעוסקת בתחבורה ציבורית.

אנחנו, בשנה האחרונה, הקדשנו וממשיכים להקדיש הרבה מאוד מאמצים לקידום התחבורה הציבורית בציבור הערבי. תחבורה ציבורית זה נושא חברתי ראשון במעלה, והאוכלוסייה הערבית, שמצבה הכלכלי והחברתי הוא לא טוב, שסבלה וסובלת הרבה שנים מאפליה בהרבה תחומים, היא אוכלוסייה שמאוד צריכה תחבורה ציבורית, והיא צריכה תחבורה ציבורית בהיקפים מאוד גדולים. אנחנו עושים עבודה גדולה בנושא הזה. נמצאים אתנו פה שני חברי כנסת, ובוודאי נוספים יצטרפו. בכל אחת מהערים של חברי הכנסת האלה אני ביקרתי. גם בסכנין, עירו של ידידי, חבר הכנסת גנאים, וגם באום אל פאחם, עירו של חברי, חבר הכנסת ד"ר ג'בארין. ראיתי גם את הצרכים העצומים וגם את הדרישות הרבות וגם את ההתקדמות שאנחנו מתחילים לעשות. אני אומר לכם בדיון הזה, וזה דיון מוקלט ומשודר, כך שהדברים יכולים להיבדק: השנה הזו מתוכננת להיות, וכך יהיה, שנה של שינוי גדול בתחום של התחבורה הציבורית בציבור הערבי. אנחנו נפעל יחד עם משרד התחבורה ועם משרד האוצר וכל הגורמים האחרים המעורבים, להעלות בצורה עצומה את מספר, היקף ואיכות השירות בתחבורה הציבורית ביישובים הערבים.

חלק מאוד מרכזי מהדבר הזה הוא השפה. תחבורה ציבורית כדי שהיא תהיה אפקטיבית ונוחה צריכה להיות מאוד נגישה, ונגישות מתחילה בשפה. מתחילה ביכולת של אנשים לקרוא, לראות, לקבל מידע, את כל המידע שהם צריכים בשפה שלהם, בשפה שנוחה להם – וגם כאן אני רוצה להגיד, מתוך עבודה שכבר הספקנו לעשות בוועדה – ונמצאים אתנו פה נציגי משרדי הממשלה והגורמים השונים המעורבים – השנה השנה הזו תהיה שנה של שינוי גדול. אבל כמו תמיד בענייני תחבורה ציבורית אני אומר לכם גם בנושא הזה: השינוי הגדול מורכב מהמון המון פרטים קטנים, ואם עושים שגיאות בפרטים הקטנים או לא מספיק מקדמים חוליות או נושאים ספציפיים, התוצאה היא שלא מספיק מתקדמים. לכן, אנחנו בישיבה הזו, מעבר לאמירה העקרונית והחשובה ששירותי תחבורה ציבורית צריכים להיות מונגשים לגמרי בשפה הערבית, ומעבר לאמירה העקרונית – שאנחנו תכף גם נשמע פרטים עליה - שהשנה הזו תהיה שנה של שינוי גדול בתחום הזה, שינוי גדול בתחום הזה, של הנגשת תחבורה ציבורית ושירותי תחבורה ציבורית בשפה הערבית, אנחנו, בדיון הזה נעסוק בהרבה מאוד פרטים, כי זו הדרך לקדם את הנושא.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת ד"ר ג'בארין, יוזם היום הזה, ושוב – לברך אותך על היום הזה ולאחל לכולנו שזה יהיה יום מוצלח ומאוד מאוד אפקטיבי.

(נושא דברים בערבית להלן התרגום החופשי)

תודה רבה עמיתי וידידי דב חנין. בוקר טוב לכולם, ויישר כוח. 08:30 עוד מוקדם להגיע לירושלים, אז בטח כולם התעוררו מוקדם. יישר כוח וברוכים הבאים.

(ממשיך בעברית)

בוקר טוב לכולם. האמת היא שרציתי להמשיך לדבר בערבית, זה באמת קוסם לי, רק שלצערנו, עד היום הכנסת עדיין לא מספקת תרגום סימולטני מערבית לעברית. היתה לי שיחה עם יו"ר הכנסת, הוא מבין את הצורך, את הנחיצות, ואני מקווה שבאמת זה ישתנה בעתיד הקרוב.

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דב חנין על היוזמה לדון בנושא כה חשוב, נושא שמעסיק אותנו בשנים האחרונות, וכפי שאמר – מסתמן בו כנראה שינוי לטובה. יכול להיות שיש סמליות בכך, דב, שיום השפה הערבית נפתח בדיון הזה כי אני מרגיש שיש פה אופטימיות. יש פה אופטימיות גם בגלל המנהיגות שלך, שמלווה את הנושא הזה, וגם בגלל – וצריך לומר את זה, ההבנה שאני שומע אותה ואני חש אותה מחברינו במשרד התחבורה, בחברות התחבורה הציבורית, שמודעים לצורך, מכירים בצורך וגם נכונים לעשות את המהלך החשוב הזה.

אני רוצה לומר שלשימוש בשפה הערבית, ובטח נשמע את הנושאים הללו היום – יש את שתי הפונקציות המרכזיות. הפונקציה שיותר מוכרת זה התפקיד היותר פונקציונאלי של השפה, שבאמת, למרות שלפעמים מתקבל הרושם כאילו כל האזרחים הערבים יודעים עברית ולא צריך ערבית. זה לא מדויק. הרבה מהאוכלוסייה באמת לא שולטת ברמה הנדרשת בשפה הזו ולכן יש כאן גם תפקיד פונקציונאלי של הגשת שירות בשפת האם. אבל יכול להיות שהתפקיד היותר חשוב, לפחות מבחינתי, זה גם העניין של הזהות. השפה היא החותם התרבותי הזהותי העיקרי של כל קבוצה לאומית ולשונית, וזה המצב גם במצבה של האוכלוסייה הערבית כמיעוט לשוני בישראל. לכן יש חשיבות מאוד ערכית וגם סימבולית-תרבותית-זהותית לכך שהשפה הזו תהיה שימושית.

הערה נוספת שאולי מקשרת בין הדברים – אני מכיר מחקר בטכניון לגבי שילוט בתחבורה הציבורית ושילוט בכבישים בינעירוניים בכלל. המחקר הזה אומר שיש קשר בין שימוש בשפת אם לבין בטיחות בדרכים. הקשר הזה נמצא בכך שהמחקר מצא שכשנהגים נוסעים בכבישים ורואים שילוט, העין שלהם מייד קופצת לקרוא את שפת האם. בהרבה פעמים זה יכול לעזור לאנשים שאולי מחפשים את הדרך ורוצים לבדוק מה בדיוק ההנחיה וכדומה. השניות הללו שאתה רוצה קודם כל לקרוא את שפת האם, אם היא מופיעה והיא מדויקת זה יכול לעזור.

בתחבורה הציבורית אנחנו מדברים בעיקר על 4 רמות של שימוש בשפה הערבית: שילוט על תחנות האוטובוסים, שילוט בתוך האוטובוסים – בין אם זה מדבקות בתוך האוטובוס, על הצג אנחנו מדברים גם על הכריזה בשפה הערבית. כאן אני יכול להעיד כתושב אום אל פאחם שהמצב הוא מאוד מוזר. כשאני בתוך אוטובוס, שומע בכריזה בעברית על שכונה שאפילו בעברית קשה לבטא את השם שלה. שילוט אלקטרוני בתחנות ובתוך האוטובוסים גם, אבל גם שימוש בשפה הערבית באתרים של משרד התחבורה ושל החברות שעוסקות בתחבורה ציבורית. אז זה, אולי, ההיקף. אין ספק, ואני מודע לכך שהשימוש בערבית מחייב גם משאבים. מה שבדרך כלל אני אומר לקובעי המדיניות במשרד התחבורה, יכול להיות שתמיד עדיף להכליל את השפה הערבית כבר בהתחלה, כששמים את השלט או מכינים את הכריזה, כי לפעמים להוסיף את זה אחר כך זה עלויות רבות יותר. לכן, אם מלכתחילה חושבים על הדבר הזה ומכלילים את השפה הערבית, זה יכול לחסוך הרבה עלויות.

אני אסיים ואומר שאני בהחלט מברך על הכוונות הטובות של משרד התחבורה ועל כך שהוא מכיר בצורך בשימוש בשפה הערבית בכל התחומים הללו ואני באמת מקווה שיתאמתו דבריו של יו"ר הוועדה שהשנה תהווה מהפכה בתחום הזה של שימוש בשפה הערבית. דב, אני לא אוכל להישאר הרבה כי אני הולך לדיונים אחרים בעניין השפה הערבית, אז אני בטוח שיהיה לנו דיון פורה וקונסטרוקטיבי. תודה רבה לכם.

תודה רבה גם לך. נמצאים אתנו גם נציגים של ארגונים אזרחיים שמלווים את הנושא הזה, מקדישים הרבה זמן ומאמץ, אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות להם בשמנו, כוועדה וככנסת, על העבודה ועל הליווי – האגודה לזכויות האזרח, סיכוי- העמותה לשוויון אזרחי בישראל, יוזמות קרן אברהם. אני רוצה להודות גם להתאחדות הסטודנטים שנציגה שלהם נמצאת כאן, אנחנו מכירים ומעריכים מאוד את העבודה שלכם, גם בתחום הזה וגם בכלל, בענייני תחבורה ציבורית.

הזכרת, ידידי, את סוגיית התקציבים. נמצא בידי הנייר הזה שקשה אולי לראות אותו מרחוק, שזה בעצם צ'ק, זה צ'ק פתוח של משרד האוצר. שולח לי נציג האוצר מכתב קצר, אומר שהוא לא יוכל להגיע לדיון, אבל אין צורך בו כי כל התקציבים יהיו. אז אני שומר בידי את הצ'ק הזה, ככה בתשומת לב. רבותי, אנשי משרד התחבורה, אם תצטרכו, אז יש לנו את המכתב הזה. אני אומר את זה ברצינות – אני מברך על כך שמשרד האוצר מוכן להקדיש את כל המשאבים הנדרשים ואני מקווה שזה באמת יבוצע גם בשטח.

אני רוצה לאפשר לנציג משרד התחבורה, גבי נבון, שהוא מנהל תחום תכנון התחבורה הציבורית לפתוח בהצגה קצרה של תמונת הדברים כפי שהיא נראית היום.

בוקר טוב, אני באמת מברך על היום הזה ואת כל הנוכחים כאן. אנחנו, במשרד התחבורה, לגבי התחבורה הציבורית באופן כללי במגזר הערבי – עושים המון. אנחנו נמצאים כרגע בשלב יישום תוכנית מפורטת שבנינו יחד עם מפעילי התחבורה הציבורית כדי לתת יותר שירות ויותר קווים לכלל המגזרים וכלל הערים של המגזר הערבי. יחד אתכם גם היינו בסיור בצפון הארץ, באום אל פאחם ובערערה, ובמקומות נוספים. אנחנו, עד סוף השנה מתכוננים ליישם הרבה מאוד קווים והרבה מאוד שירות במגזר הערבי בכלל – אוטובוסים חדשים, תוספות שירות. בין כל אלה, כמובן, כפי שהזכרתם אתם, נושא השילוט בכל האמצעים – גם הדיגיטאלי, וגם הסטטי וגם בתמרור 505, תמרור התחנות של האוטובוסים – כולם. קודם כל, מי ששם שלט חדש היום חייב להכניס את השפה הערבית או האנגלית במקומות אחרים, חייב להכניס את זה, וכל התחנות החדשות מגיעות בילט אין עם כל השפות הנוספות. לגבי שאר השילוט של כל התחנות שקיימות, למעשה, אנחנו מדברים היום על 30 אלף תחנות שיש היום במדינת ישראל, ביניהם יש 18,000 שמות שאנחנו צריכים להחליף. האקדמיה ללשון ערבית – אנחנו יחד אתם עובדים כדי לתרגם את שמות התחנות, כפי שנאמר כאן, ששפת האם צריכה להיות מאוד מדויקת, ולכן האקדמיה, יחד אתנו, מתרגמים את כל השפות הללו, את השילוט, כמובן. לקראת סוף הקיץ אנחנו מקווים שכל התרגום הזה יהיה כבר בכל התחנות. זה לוח הזמנים שלנו.

אני רוצה רגע להתעכב בנושא הזה. אדוני אומר, ובצדק, שמאוד חשוב להקפיד על הדיוק. אחד הדברים שצורמים לכל אחד מאתנו, אנחנו רואים שלט, ואם יש שם טעות כתיב – בעברית או ערבית, זה צורם את העין ואנחנו לא רוצים את זה. אני מאוד מעריך את העבודה הקפדנית שאתם עושים, אבל אנחנו מדברים כאן על שני דברים ואני רוצה להבהיר את לוחות הזמנים. עניין אחד הוא נושא התרגום, פרויקט התרגום שאתם עושים אותו יחד עם האקדמיה לשפה הערבית. דבר שני זה ההטמעה בפועל, בתחנות האוטובוס, לאחר שכבר התבצע התרגום. אז מה לוחות הזמנים של כל אחד משני האלמנטים האלה?

זה הולך יחד. הם מתרגמים מנות מסוימות ואנחנו מייד מטמיעים. לא מחכים שהכל יהיה מסוכם ואז נטמיע. בחודשים הקרובים – אנחנו נמצאים כבר בתהליך הזה – לקראת סוף אוגוסט-תחילת ספטמבר, משהו כזה, נהיה כבר כשכל התחנות כבר מוחלפות. המפעילים נמצאים כאן. קודם כל, לגבי השילוט הסטטי, בוא נאמר ככה: כל השילוט הסטטי במדינת ישראל מחולק לאזורים. כל מפעיל, יש לו אזור להחליף את השילוט. כל רבעון השילוט הסטטי בתחנות מתחלף, היות ויש גם שינויים בתחבורה הציבורית, בתדירויות, במסלולים. אז מפעיל יכול כל רבעון – הוא מקבל קובץ ממשרד התחבורה והוא אמור להוריד את השילוט הישן, לשים שילוט חדש, כאשר בשילוט החדש הוא גם עושה למפעילים אחרים. זאת אומרת, יש לו אזור מסוים לעשות, למרות שהאזור הזה יכול להיות לא שלו, יכול להיות שהוא עושה את זה למפעיל אחר. הוא מקבל כתובת והוא צריך להכניס את זה. אז כל רבעון זה מתחלף. ברגע שיש תרגום כמובן שזה נכנס פנימה לתוך ההחלפה של המפעיל והוא כבר מחליף את זה בפועל.

לגבי ה-505, שזה תחנות - - -

רק שנייה, עוד שאלה בהקשר הזה: אנחנו מדברים בתחנות האוטובוס על מגוון של דברים. יש, כמובן, את השלט הגדול, אבל יש גם שלט של אינפורמציה יותר ספציפית שיש בתחנות אוטובוס, על קווים, תדירות. גם זה הולך להיות בספטמבר?

זה השילוט הסטטי. יש שם את מסלול הקו, את מפת הקו, אמנם לא את כל מפת הקווים אבל קווים אחרים. יש שם אפילו ברקוד שאפשר לסרוק ולראות את כל הקווים אצלך באפליקציה. זה השילוט הסטטי – זה דבר אחד. אם נמשיך הלאה יש את ה – next bus, השילוט שאומר מתי האוטובוס הבא יגיע. כבר ביישובים הערבים, כשיש את השילוט הזה, התחלנו להכניס את זה פנימה. גם זה נמצא בתהליך יישום של המפעילים עצמם, תכף הם ידברו פה, הם גם מכניסים את התרגום פנימה. יש להם כל מיני זמני שניות שזה מתחלף אחד עם השני. זה גם נמצא בתוך התהליך הזה.

בתוך האוטובוס – הכריזה והשילוט הדיגיטאלי, זה אותו הדבר כמו ה – next bus – ביישובים שמעל 50% מהאנשים בהם הם דוברי השפה הערבית, שם לכולם יהיה תרגום בערבית, גם בכריזה וגם בדיגיטלי, וכשאין את זה יש את זה באנגלית ועברית. זה מה שאנחנו עושים, ועד סוף השנה נקווה לגמור את הכל.

שאלה נוספת. קודם כל אני מברך על זה שאתם מתקדמים וזה טוב שאתם מתקדמים - - -

דרך אגב, עוד דבר אחד. גם האפליקציות למיניהן, והרישוי של התחבורה הציבורית, גם הופך להיות בשפה הערבית.

חברת הכנסת סלימאן, רצית לשאול משהו.

רציתי לשאול למה בעצם אתם מחכים עד שמחליטים שהשפה תיכנס למקומות שיש בהם מעל ל-50%, כי בסופו של דבר זו שפה רשמית בארץ. אתה אף פעם לא תדע איזה אוכלוסייה מגיעה לאותו מקום, אפילו אם היא לא גרה באותו מקום. זה דבר ראשון.

דבר שני – לעניין התרגום. האם זה תרגום, או לכתוב את זה בערבית? למשל – עכו, קוראים לה בערבי "עכה", ולא "עכו" בכתיב ערבי, אותיות ערביות והשם עברי. אז אני שואלת: האם זה תרגום או לכתוב בערבית?

לגבי השאלה הראשונה, למה לא לשים את שלושת השפות בתמרור אחד.

לא שלושת השפות. אנגלית היא לא שפה רשמית בארץ. אני מדברת על שתי שפות רשמיות שהמעמד שלהן במדינה הזו הוא שונה. יש שתי שפות רשמיות.

נכון, יש שתי שפות רשמיות.

רוצים להוסיף את האנגלית? אין בעיה. אין לי שום דבר נגד האנגלית.

יש אנגלית, שזה הנוהג הקבוע, הבינלאומי, וזה מה שמחויב. נכון שהשפה הערבית היא שפה רשמית אבל צריך לזכור שזו מדינה יהודית, וקודם כל - - -

חברים, חברים. אני אתן לך מייד.

- - -

השפה הרשמית היא עברית.

אם אתה יכול להתייחס לשתי השאלות המעשיות שחברת הכנסת תומא סלימאן שאלה, והיא תכף צריכה לרוץ גם לדיון אחר, כי אתה יודע - - -

לגבי תרגום – אנחנו עושים תרגום עם האקדמיה ללשון ערבית, יחד אתם. הם נבחרו לעשות יחד אתם את התרגום עצמו, אז זה יהיה כמו שאמרנו, כמו בדומה של עכו ועכה.

לגבי השילוט – אנחנו במדינת ישראל כל פעם עושים שילוט גם באנגלית, גם בערבית וגם בעברית. מקום אחד בתמרור – אין לו מקום לשים את שלושת השפות, ולכן נבחר עניין ה -50%. מעל 50% שמים בשפה הזו ואחר כך שמים בשפה השנייה. גם השילוט הסטטי – המיקום שלו צריך לתפוס ממש מקום מאוד מאוד רחב. אנחנו תמיד מוגבלים מהבחינה הזו, גם בדיגיטלי וגם ברגיל.

יש לכם מנגנון של באמת טעויות בכתיב? למי אנשים פונים, אליכם? או אל המפעיל הספציפי?

גם אם יפנו למפעיל וגם אם יפנו אלינו, אנחנו נטפל בזה. אנחנו בסך הכל יחד עם המפעיל, יחד. להפך, אדרבא. אנחנו מאוד רוצים לשמוע על טעויות – כולנו בני אדם, אם יש טעויות אנחנו נתקן אותן.

האקדמיה ללשון הערבית, מי עובד שם? סליחה על השאלה.

לא זוכר את השמות, אני מתנצל.

אנחנו תכף נשמע את נציג האקדמיה לשפה הערבית, אבל לפני זה אני רוצה לתת רשות דיבור למישהו מהארגונים האזרחיים, ואנחנו נשלב גם את חברי הכנסת במהלך הדיון.

עורכת הדין שדא עאמר מהאגודה לזכויות האזרח. את העברת לנו נייר מפורט בעניין הזה, אני רוצה להודות לך על העבודה הרבה, לא רק לקראת הדיון הזה אלא בכלל – המעקב המאוד מאוד צמוד אחר הנושא הזה.

אנחנו כבר מעל שנה וחצי מנהלים תכתובת רבה מול משרד התחבורה. ראשית, אני מברכת על הצעדים שנעשים. אני גם השתתפתי בסיור לוועדת המשנה שנערכה בסכנין, טמרה וערבה, ואכן שם ראיתי שיש ערבית בחלק מהשלטים האלקטרוניים. בכל התכתובות אנחנו מנסים לדעת מה היא באמת הפריסה

הגיאוגרפית של כל השלטים שיוצבו בעברית. פריסה חוזרת ונשנית אנחנו מקבלים שיוצגו שלטים ביישובים שנמצאים בתוכנית החומש. זה מצוין אבל זה לא מספיק. מדובר על 10 יישובים. האם יוצבו שלטים בעוד יישובים? דובר על 100 שלטים אלקטרוניים – תתקן אותי אם אני טועה - מתוך 5,000 שלטים?

במדינת ישראל, כל המדינה.

זה לא מספיק. הרי חברת הכנסת תומא סלימאן ציינה שהאזרחים הערבים משתמשים בתחבורה הציבורית בכל הארץ - סטודנטים נוסעים לאוניברסיטאות, נשים יוצאות לעבודה, תלמידי בתי ספר נוסעים לבתי הספר. זה לא מספיק - - -

לצערי הרב, אני חייב לקטוע אותך. לגבי השילוט האלקטרוני – אני מוכן לשים יותר ממאה, אפילו 300. הבעיה היא הוונדליזם. אם שמים את השילוטים האלה, כמה וכמה פעמים שמנו אותם במקומות האלה. אתה בא אחרי יומיים – זה שבור, זה הרוס. כלום.

יש לך סטטיסטיקה? כי זו סטיגמה נראה לי, שאתם מגזימים אותה.

אני מוכן לבדוק את זה. בכמה מקומות ששמנו במגזר ואנחנו רואים את זה, יש פה באמת ונדליזם.

אז תבדוק את הסטטיסטיקה כי לצאת עם הצהרות כאלה זו האשמה כוללת שהיא לא מקובלת.

אי אפשר להצדיק אי הצבת שלטים בוונדליזם, הרי שלטים בעברית ממשיכים להיות מוצבים. מה קורה עם השלטים בערבית, ברחבי הארץ? אני רוצה לדעת במדויק האם בחודש אוגוסט – זה המידע שנמסר לנו ממשרד התחבורה – ערבית תהיה בכל השלטים האלקטרוניים בכל הארץ? האם הפריסה תהיה לא רק בצפון, אלא תהיה גם בדרום וגם ביישובים יהודים? הרי גם עמדת בית המשפט לא מצדדת בזה שיהיה שילוט בערבית רק איפה שיש אזרחים ערבים. זה דבר ראשון.

דבר שני, לגבי השלטים הסטטיים. דובר על 5,000 מתוך 30 אלף. זה לא מספיק. האם גם בשלטים הסטטיים תהיה ערבית בכל רחבי הארץ?

נקודה שלישית – לגבי אתר האינטרנט. נתת תשובה לגבי שירות טלפוני, שזה מצוין, ולגבי אפליקציות. אתר האינטרנט עדיין לא מתורגם. מתי- - -

זה כולל גם אינטרנט. כל מה שאמרתי לגבי התרגומים – אמרתי שעד סוף הקיץ אנחנו מקווים שהכלה כל כבר יהיה - - -

זאת אומרת שחודש אוגוסט, זה הדד-ליין? זה השתנה כבר פעם שלישית. האם באוגוסט נוכל לנסוע בתחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ ונראה ערבית שם בשלטים הסטטיים ובשלטים האלקטרוניים ובשלטים המסבירים על מפת קו האוטובוס?

אמרתי. שוב – אנחנו נמצאים בתהליך יישום של כל התוספות שירות למגזר הערבי. בתוך התהליך הזה אנחנו עושים גם את התרגום של השפה הערבית בכל המקומות שאנחנו עושים את התוספות שירות האלה. לגבי השילוט הסטטי, כפי שאמרתי - - -

תרגום זה אומר הטמעה?

כן, כן. כשאני אומר "תרגום" זה אומר שאנחנו נציב את זה בשלט. לגבי השילוט הסטטי, כמו שאמרתי קודם – הארץ מחולקת לאזורים לפי מפעיל תחבורה ציבורית. אני לא יודע אם אמרת 5,000 או 50,000 אבל בכל המקומות האלה, איפה שיש שילוט סטטי - הכל יהיה מתורגם כפי שנקבע.

וזה יושלם עד אוגוסט.

כן, זה יושלם. אנחנו יושבים עם האקדמיה. אני לא יודע להגיד בדיוק את התאריך המדויק, אבל כשיהיו התרגומים אז נעשה את זה ביחד.

בשילוט האלקטרוני - כל השילוט האלקטרוני עומד לעבור לשפה השנייה.

מה שאומר לנו נציג משרד התחבורה, אני מקווה שזו בשורה. עמיתי חברי הכנסת, אני מקווה שהציבור הערבי יוכל לחגוג את איד אל אדחה השנה גם עם איזו מתנה קטנה, לחג.

רק בזה זה תלוי?

הנה, משהו בכל זאת יקרה, ואני מעריך את זה. רשמנו את הדברים לפנינו.

אני רוצה לומר שזו יוזמה מבורכת של משרד התחבורה שהם רוצים לתרגם. אני עומדת על זה שיהיה תרגום, כי חשוב מאוד שזה יהיה עכו – עכו, ולא שם אחר, כי חשוב שילמדו גם לומר בעברית את השמות של הערים. לי מאוד חשוב שתהיה נגישות, אבל צריך לזכור שגם האוכלוסייה הערבית חייבת ללמוד עברית, ועד היום יש בעיה שיש במקומות שלא שולטים בעברית, אז צריך גם בעברית לשלוט. לכן זה חשוב מאוד. מה שעושה משרד התחבורה, מה שהוא יצליח להנגיש - מעולה, אבל יהיו דברים שהוא לא יצליח להנגיש. וחשוב מאוד גם לשים לב במערכת החינוך, כי עדיין יש, ומתגלה כי במערכת החינוך יש ילדים שלומדים, למשל – בבתי הספר הנוצרים, לא שולטים מספיק בשפה העברית. זה חשוב מאוד שכן ישלטו, כדי שעדיין יוכלו להגיע לכל מקום - - -

גברתי אומרת את זה על בסיס נתונים? כי אני נפגש עם בוגרי בתי ספר פרטיים - - -

מנתון שהיגיע אלי.

תבדקי עוד פעם, זה לא מדויק.

אני עדיין אומרת שצריך לשים לב שעדיין צריך לשלוט בשפה העברית כי לא נצליח לתרגם הכל, וזה חשוב גם כדי למנוע תאונות דרכים, לא רק בתחבורה הציבורית, עכשיו לבוא ולהנגיש את כל השלטים לא רק בתחבורה הציבורית יהיה סיפור, וצריך ללמוד גם עברית, זה מאוד חשוב.

אנחנו בעד ללמוד עברית וללמוד ערבית, אני רק רוצה להגיד לגברתי, אפרופו הנושא של בתי הספר הפרטיים, לא רק בלימוד שפות – הלוואי שכל בתי הספר במדינת ישראל, אני אומר, בכלל – בציבור היהודי ובציבור הערבי יהיו ברמה של חלק מבתי הספר האלה, שהם באמת מאוד מאוד איכותיים.

לא דיברתי על הרמה, דיברתי על השפה.

גם בשפה. אבל בהחלט צריך תמיד ללמוד יותר. זה ממש ראוי וחשוב.

סליחה שאני יוצאת לעוד ועדה.

חברת הכנסת יצאה.

את רוצה לשמוע רק תשובה קצרה?

לא חשוב, בסדר. העניין הוא לא אקדמי, לשון עברית, לשון ערבית, לשון רוסית – זה לא העניין. העניין הוא קו פוליטי אידיאולוגי מנחה. זאת אומרת, לפי הלשון, כל האקדמאים של הלשון – עברית, ערבית, השפות, שמות לא מתרגמים. עם כל הכבוד, ההפך הוא הנכון. אם אנחנו מדברים על עכו, אז זה עכו, בעברית, ובערבית - עכה, עכה.

כן, אבל יש מושגים - - -

ההפך הוא הנכון. בבקשה, יש פה את האקדמיה ללשון, אז בואו נתווכח על השמות.

אבל יש שמות שיש להם משמעות אחרת מאשר מה שזה נאמר בעברית, וכן צריך תרגום. מה שעושה משרד התחבורה זה תרגום.

ההפך הוא הנכון. עם כל הכבוד. אם אנחנו מדברים באופן אובייקטיבי - - -

בסדר, שנינו מדברים משני עברי המתרס.

לא, על שפה. לא על פוליטיקה.

שפה – הוא אמר תרגום. אז שיהיה תרגום.

אז שמות לא מתרגמים.

חברים, אנחנו, ברשותכם, נמשיך את הדיון, וכיוון שמדברים על שפה, זה הזמן לשמוע את ד"ר דהמשה מהאקדמיה ללשון ערבית, כי אני מניח שיש מומחים יותר גדולים לשפה הערבית מאשר אנחנו, חברי הכנסת.

בוקר טוב, סבאח אל ח'יר. תיקון קטן – אני חוקר ציבורי לשוני רשמי, אני לא חבר אקדמיה ללשון הערבית. יש לי כמה הערות. בנוגע לשילוט באוטובוסים, הלוח האלקטרוני. חברת האוטובוסים נצרת בשירות האלקטרוני נוכחות שתי השפות – עברית וערבית. אני תוהה מדוע לא להרחיב את הדבר הזה ולהחיל אותו בכל האוטובוסים הבין עירוניים. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי שגיאות אורתוגרפיות בשפה הערבית – לדוגמה: בית ג'אן, מופיע פעם כבית ג'אן, ופעם כבית ג'ן - מעון השדים. מדוע? נצרת לפעמים כתובה נצרת ולפעמים נסרת. זה דבר פוגעני וגם מביש, אתה מרגיש שעושים ממך צחוק.

ע-פולה למשל.

עוד דבר שאני רוצה להוסיף – הסרת שלטים לצורך עבודות פיתוח. חברת "נתיבי ישראל" מסירה שלטים לצורך עבודת פיתוח, אבל לא מחזירה את השלטים. לדוגמה, לאחרונה הוסר השלט המוביל לריינה, לכפר ריינה, ולא הוחזר למקומו. אז אני תוהה גם מדוע.

לגבי שפת מיעוט, ההגדרה הביורוקרטית של שפת מיעוט היום איננה מקובלת באקדמיה. מדוע? אם אתה מגיע ליישוב ערבי שהרוב בו הם ערבים, אז ההגדרה הנכונה היא "שפה משתתפת", ולא "שפת מיעוט". השאלה שלי – לפחות בשלטים המוצבים ליד היישובים הערביים, האם אין זה יאה להציב שילוט דו-לשוני אופקי – עברית ליד ערבית, ולהוכיח לאנשים שבמדינתנו מתקיים לפחות דו-קיום לשוני בין שתי השפות? תודה רבה.

תודה רבה לך. אני רוצה לתת את רשות הדיבור למוחמד חליעה מעמותת "סיכוי", ותודה לכם על העבודה הרבה שאתם עושים.

תודה, תודה. כחלק מהעשייה שלנו לקידום תחבורה ציבורית ביישובים הערביים אנחנו נכנסים לכל יישוב, מקיימים שיתופי ציבור על פי הצרכים של כל היישוב, ועורכים מסמך צרכים שיתאר את הצרכים של היישוב. אבל, כחלק נפרד מזה אנחנו פועלים גם להנגשת השפה הערבית. עו"ד שדא עמר דיברה על השילוט הסטטי, אבל אני לא ארחיב בעניין השילוט הסטטי, אני ארחיב בשתי נקודות אחרות.

הנקודה השנייה היא אתר משרד התחבורה באנגלית מתורגם מעברית אחד לאחד. האתר מתורגם מעברית לאנגלית אחד לאחד – זה כולל לשוניות, כולל פונקציות של כניסות לתוך הפעולה עצמה ולדעת מה השירות שניתן על ידי משרד התחבורה. אני לא רוצה לתת מילה מגוחכת – אבל האתר בערבית הוא אתר של המבנה הארגוני של משרד התחבורה. מה זה תורם לחברה הערבית שהאתר בערבית מתאר לי את המבנה הארוגני והפונקציות והאגפים של משרד התחבורה? מה זה עוזר לתושב הממוצע שרוצה לנסוע מריינה למוביל או לכרמיאל? זה לא עוזר לו.

הנקודה השלישית, ובדקתי אותה לעומק, זה מרכז המידע. כשאתה מבקש מידע למשרד התחבורה אתה מתקשר. עונה מרכזן, ולרוב, ב-99% מהמקרים הוא דובר עברית ולא דובר ערבית.

אתה מתכוון ל-8787?

כן, כן. הוא דובר עברית. אבסורד. במערכת ניתוב השיחות אין ערבית. אז הוא לא נותן לך את האופציה להקיש לערבית, אלא רק לרוסית ואנגלית, ורק כשאתה מבקש מרכזן דובר ערבית הוא מעביר אותך למרכזן דובר ערבית, וזה עוד 6-5 דקות המתנה. זה חלק מקידום תחבורה ושילוב האוכלוסייה הערבית בתוך המשק הישראלי.

מה שאתה אומר לי זה שבעצם, כשאני מתקשר למוקד הזה אני שומע רק בעברית את המילה – "עברית", "ערבית", "רוסית" - - -

לא, לא. אין ערבית.

אין מערכת ניתוב שיחות שמפנה אותך לערבית.

אין מערכת ניתוב שיחות?

רק המוקד המאוייש עונה לך ואתה מבקש דובר ערבית, אז הוא מפנה אותך, וזה 6-5 דקות המתנה.

וואו, זו אחת המערכות האחרונות. כמעט בכל מערכת היום שאני מתקשר אליה יש לי. זה, אגב, לא דבר מסובך, אבל נראה לי מאוד מאוד חיוני.

האלמנט של הנגשת השפה הערבית הוא חלק בלתי נפרד מקידום תחבורה ציבורית החברה הערבית, ומשרד התחבורה עושה מאמץ בכיוונים אחרים אבל אני חושב שהוא גם צריך להשקיע בהנגשת השפה הערבית.

אני רוצה להדגיש את ההערה שלך בנושא של המוקד. אני חולק על חברת הכנסת קורן. אני חושב שרוב האזרחים הערבים בישראל בדרך כלל יודעים עברית ברמה סבירה. הקושי הגדול הוא עם אלה שלא יודעים את השפה, והם אלה האנשים שצריכים את המידע ואת האינפורמציה ומתקשרים למוקד. אם מתחילת הדרך הם לא מקבלים אפשרות לקבל שירות בשפה הערבית, דווקא האנשים שהכי צריכים את השירות הזה, אין להם שום דרך, בעצם, להיעזר במוקד. לכן הסוגייה הזו, ידידי, נציג משרד התחבורה, היא בעלת חשיבות מאוד גדולה. אני מאוד אודה, מעבר למעקב הכללי שנעשה בדיון הזה, אם אתם יכולים לבדוק את הנושא ובמהלך החודש הקרוב לבדוק איך אתם מתכוונים לפתור את הנושא הזה של המוקד הטלפוני, כך שבאמת – האנשים שמתקשרים יוכלו לקבל את התחלת הדרך לשירות בערבית, במענה. תודה לך, אדוני, על הדברים שלך.

אנחנו נחזור לשמוע את חברי הכנסת.

יכול להיות שדיברו לפני שהגעתי. העניין של השילוט האלקטרוני – אין סיבה שערבית לא תהיה שם, כי הצג האלקטרוני יכול להתחלף, ואז זה ממש תכנון של כמה דקות ואז אותו צג יכול לתת גם את האינפורמציה בכל מקום, בכל הארץ, ואז לא צריך - לא לחשוב אפילו, לא להעלות על הדעת את גודל האוכלוסייה. כל עוד זה צג אלקטרוני, אין סיבה שזה לא יהיה בשתי השפות. זה אחד.

דבר שני זה עניין התרגום. בכמה מקומות שראיתי את השלטים הגעתי למסקנה שהתרגום הוא לא על-ידי בני אדם, אלא מכניסים לגוגל. מי שמתרגם שם זה גוגל ולא אנשים. אני אומר מסקנות, ואני אתן דוגמאות – בשני מקומות. ראיתי שמדברים על חניון. אומרים בעברית: החניון מלא, ובערבית "אלמווקף כאמל" - החניון שלם, כלומר – שלם. איך אפשר לתרגם "כמיל" שזה מלא? אף אחד לא יכול להבין את זה. אני לא הייתי מבין אם לא הייתי קורא בעברית. לא הבנתי שהחניון מלאה.

שניים, במקום אחר, בבית חולים. חולה, אליו יכולים להיכנס שני מלווים. תרגמו את המילה "מַלווים" ככאלה שנותנים הלוואות. יכולים להיכנס שני מַלווים עם החולה.

בטוח שלא האקדמיה לעברית עשתה את זה.

אני יכול לתת לך עוד הרבה דוגמאות שמי שתרגם שם היה גוגל. המילה מַלווה ומׁׁׁׂׂלווה - כנראה שגוגל גם התבלבל שם. אז אם עושים תרגום, שמי שיתרגם יהיה מומחה, ולא לקצר דרכים, כי אנחנו יודעים הרבה היום, הצעירים במיוחד – מכניסים לגוגל, ואז מקבל את התשובה, ולרוב התשובה היא לא נכונה. לכן, התרגום – וזה לא יעלה הרבה. לא יעלה הרבה להעסיק אנשים כדי לתרגם. אתה יודע מה? כדי שמי שיקרא את זה ירד לסוף דעתך, שיידע למה אתה מתכוון. אז ללכת לכיוון הזה ולפני שמדפיסים את השלטים – היום הכל ממוחשב, אפשר לראות לפני כן. אז שמי שיאשר את השילוט גם יהיה מישהו שמבין את השפה ויודע את הכתיב הנכון שלה.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לגב' שרינגטון מצוות קשרי הממשל של התאחדות הסטודנטים בישראל. שוב, לנצל את ההזדמנות, גברתי, כדי להעביר לך ולכל אנשי ההתאחדות את ההערכה שלנו את העבודה שלכם, על שיתוף הפעולה שלכם אתנו בענייני התחבורה הציבורית וגם בתחום הזה.

תודה רבה, אני מצטרפת לברכות על הדיון הזה ובכלל על כל ההתקדמויות שיש בעניין, ספציפית לעניין ההנגשה של התחבורה הציבורית ליישובים הערביים. באמת אנחנו עובדים בידידות קרובה עם חבר הכנסת דב חנין. לא אפתח פה את העניין החיוני שאנחנו מעלים כבר כמה פעמים שלא רק צריך הנגשה של השפה, אלא באמת חשוב ממש שאנחנו נפעל ויהיה המשך דיונים על כל העניין של החיבור של הכפרים והערים בכללי, לכל מיני מקומות, אבל ספציפית אני אדבר על העניין של חיבור הכפרים והערים של אוכלוסייה ערבית למרכזי אקדמיה.

כל הדיבור פה על הנגשת השפה הוא לא רק מטעמי נוחות, הוא חיוני לפיתוח החברה, הוא חיוני כדי לאפשר – אם זה לסטודנטים, אם זה לנשים עובדות, להתנהל בצורה נכונה, בצורה תקינה. זו הדרך היחידה שלנו לתת להם את הכלי הראשוני, כדי, באמת, לוודא שהם צריכים להגיע והם צריכים להיות חלק מעולם האקדמיה. אז באמת דיברו כאן על החשיבות של העניין הזה של אתרי אינטרנט והמפעיל במענה הטלפוני, אבל לנו חשוב להוסיף גם עוד נקודה שהרבה פעמים בתחומים שונים אנחנו רואים את התופעה שהזכות קיימת אך מי שזכאי לזכות לא מיודע לה, או שהדרך להגיע היא מסורבלת מדי. אני חושבת שבמקרה הזה רואים את זה בצורה מאוד מאוד חזקה. אני מדברת ספציפית על עולם הסטודנטים – שזכאים להנחות, שיש כל מיני הנחות על ה "רב-קו", שהם זכאים לה, אבל האוכלוסייה הערבית לא תמיד מיודעת אליה. הדרך להסדיר את הרב-קו היא מסורבלת. חשוב שניתן את הדעת גם לזה. אני אוסיף שזה אפילו ברמה שמגיעים לקמפוסים ומאשרים את שינוי ה "רב-קו", שיהיה גם מפעיל שהוא דובר ערבית. שכאשר אנשים עומדים ויש כל מיני רפורמות שקשורות להנחות או לשינויים בקווים – הרבה פעמים, אם זה בלוד, איפה שאני גרה, ואם זה בירושלים, עומדים ומחלקים כל מיני פליירים. אין שום סיבה שהפלייר זה לא יהיה מתורגם גם לשפה הערבית, בכלל בחברות ובטח במקומות בהם יש אוכלוסייה רחבה.

וכמובן – הדבר שהוא הכי בסיסי, שההתנהלות הזו של השינוי, של הרפורמה, לא תהיה משהו שהיא רק ספציפית, עכשיו, אלא באמת שינוי של כל ההתנהלות של החברה הציבורית, כדי לוודא שבאמת אנחנו מצליחים להנגיש את הדבר הזה, לא רק עכשיו אלא גם בכל השינויים שיהיו בעתיד. תודה.

כמובן אני מברך על היום הזה ועל הדיון הזה. היום הדיון הוא בכל הוועדות על השפה הערבית. אני רוצה לציין שזו היא היא השפה הגדולה ביותר בעולם, והשפה היפה ביותר בעולם. אלה עובדות, ואני בטוח שאף אחד לא חולק עלי. לכן, ואנחנו חיים כאן ביחד, וחייבים שהשפה הערבית תהיה השפה השנייה הבולטת בחיים היום יומיים. מבחינת התחבורה הציבורית – זה תחום שהוא אכן המעורבות של כל האוכלוסייה וכל האזרחים, חשוב ביותר. זה נראה ישר, זה ראי, ואני חושב שזה אחד התחומים הראשונים לשקף דו קיום נכון במדינה. אני לא רק רוצה – אומרים שרצוי וטוב מאוחר מאשר בכלל לא, שמהיום הזה אכן תצא הבשורה, שהשילוט בתחבורה הציבורית אכן ייתן מענה לאנשים שגרים במקומות גיאוגרפיים. לפחות שנתחיל. לא דורשים דברים מאוד רחבים כמו לשנות את כל המערכת ואפילו לשים שלטים בערבית במרכז הארצי. לפחות להתחיל במקומות ובעוזרים – וכמובן, איפה שהשלטים, ולכתוב את זה בצורה נכונה ובשפה הנכונה.

אותה הערה – פניתי כבר כמה פעמים לחברת "נתיבי ישראל" לגבי שילוט של כפרים ומקומות תיירות והרבה במקומות של אזרחים ערבים, של אוכלוסיות, כפרים שאין שם שילוט בכלל. 40,50 ק"מ משם. אני לא אומר שבאילת צריך לשים שלט על כפר שרחוק משם, כמו פורדיס, בצפון. אבל אם בכפר יש מרכז תיירות, אפילו את שם הכפר – 40,30 ק"מ משם, וזה כבר של 20 אלף תושבים - בשילוט בצומת – יש שם שילוט של איזה מושב. עם כל הכבוד, שיהיה מושב, שיהיו אפילו שני בתים שם. אבל אין שילוט בשפה העברית, ולא בשפה הערבית, גם, דרך אגב, לכפרים האלה. לפעול בצמתים שישנה שם הצטלבות עם כפר גדול, לשים את שם הכפר, במרחק של 20 ק"מ, אני לא אומר במרחק של 100 ק"מ, וזה כמעט אין. אולי שבכניסה לכפר – דרך אגב, בהרבה מקומות גם בכניסה לכפר אין. לכן אני חושב, ואני פונה למשרד התחבורה שגם את זה ייקח בחשבון וגם השלטים יהיו בהתאם, בצורה הנכונה.

תודה לך. מר רן מלמד, עמותת "ידיד".

האמת היא שעמותת "ידיד", ואני אדבר תכף במיוחד על רהט, עוסקת הרבה מאוד שנים בנושא של תחבורה ציבורית והנגשה לשונית ושפתית ברמה התרבותית בכלל. אני לא מתפלא שיש בעיות בתרגום, כאשר אם ניקח את סדרת הטלוויזיה הכי מפורסמת בעולם, "משחקי הכס", כאשר לשחקן הראשי, ששמו באנגלית ג'ון סנואו, מתרגמים בעברית ל- ג'ון שלג. אז לא אתפלא שיש טעויות במקומות אחרים. אני כן אגיד שאני חושב שיש בעיות בפתרונות. עם כל הכבוד לאנשי משרד התחבורה פה – אמירה כמו: יש ונדליזם על שלטים ולכן לא נשים שלטים – היא אולי נכונה שיש ונדליזם. אני יכול להגיד לך מרהט שאכן הורסים, אבל הפתרון הוא לא עונש. הפתרון הוא משהו אחר. אתה לא יכול להעניש את האוכלוסייה כולה, בגלל שמישהו עשה משהו לא בסדר. אגב, זה קורה הרבה במקומות שונים בארץ. זה קורה הרבה מאוד בירושלים, בשכונות חרדיות, אבל גם בשכונות חילוניות, ולא שמעתי אי פעם שמישהו במשרד התחבורה אמר – אז אני לא מעמיד להם יותר שלטים.

גם את זה עשינו.

יכול להיות שאני טועה, אבל אני חושב שהשיטה צריכה להיות יותר בכיוון שדיברה עליו הנציגה של התאחדות הסטודנטים – של לעשות הסברה נכונה. תעבירו את המידע באמצעים הסברתיים. בדיון קודם שנערך פה נאמר שיש קשר מאוד הדוק עם עירית רהט והעבודה שלה, וישבנו לאחרונה עם אנשי עירית רהט ולא זזים שם כל כך הרבה דברים, אבל אני רוצה להתרכז בנושא התרגום.

שני דברים. אחד, אנא, בבקשה, תבדקו איך עובד התרגום על האוטובוסים שבאים מבאר שבע לרהט – אם יש תרגום לערבית כמו שצריך, ואם אין תרגום. בדקנו את הנושא לקראת הישיבה בשבועות האחרונים. אני רוצה להגיד לכם: אין תרגום כמו שצריך באוטובוסים שנוסעים לרהט. אני כבר לא מדבר על באר שבע עצמה, שזו עיר שהרבה מאוד בדואים מסתובבים בה על בסיס קבוע, וצריך לדאוג להם לתרגום. אני מדבר קודם כל על הקווים הישירים שנמצאים בתוכה.

רוצה להגיד במילה אחרונה לגבי פתרון, אדוני. בשנים האחרונות יש הרבה יותר שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה לארגוני החברה האזרחית, ונעזרים בארגוני החברה האזרחית – אני יכול להגיד לך, נעזרים ב "ידיד" בקבוצות מיקוד כדי להסתייע בלעשות תוכניות מסוימות. תיצרו קשר עם ארגוני החברה האזרחית, לפחות אלה שיושבים פה. אני בטוח – אני יכול להגיד ש "ידיד" תהיה מוכנה לעזור לכם עם תרגומים. אנחנו עוזרים היום לביטוח הלאומי לתרגם ולעברת את המסמכים של הביטוח הלאומי, כולל המחשבים שלהם. אנחנו עושים את זה עם משרד השיכון. אין שום סיבה שלא תיקחו את הכוחות שיש פה, שהם טובים לא פחות מהאקדמיה ללשון העברית, ואולי, סליחה שאני אגיד – טובים מהם. הם יעזרו לכם לתרגם את השלטים כמו שצריך. תרימו את הכפפה ותזמינו אותנו.

תודה לך, אדוני. אנחנו נעבור עכשיו לסבב של התייחסויות של המפעילים, ואני רוצה לפתוח עם דן לנדאו, סמנכ"ל הרגולציה של רכבת ישראל, שהוא אורח מאוד מכובד בכנסת, תמיד כשהוא מגיע. אני מניח שחלק מהאנשים יודעים שהוא היה גם מנכ"ל הכנסת ועשה פה הרבה שינויים גדולים, יפים וגם חשובים, דווקא בתחום של נגישות מידע, אז יש פה איזה חיבור, סגירת מעגלים, בכמה היבטים. בבקשה.

תודה רבה, בוקר טוב. אני, בשם הרכבת, רוצה להציג את השירותים שכבר קיימים היום ואת השירותים שצפויים לעלות בחודשים הקרובים, ולהיות מאוד קונקרטי. קודם כל בנושא השילוט הסטטי שהוא, אולי, פחות חשוב לנוסעים ברכבת, אבל בנושא הזה בסך הכל המצב הוא שהשילוט קיים בערבית. כשאני אומר שילוט סטטי אני מתכוון ללוח הזמנים העקרונית, הכולל. אז הוא קיים בשלוש שפות – קיים גם בערבית. השילוט הקבוע בתחנות כעיקרון קיים גם בערבית, ומקור המידע היותר חשוב לנוסעים ברכבת, שהוא בדרך כלל השילוט המתחלף והאפליקציה, ומקורות המידע המשתנים – כי אתה רוצה לדעת קונקרטית באמת מתי הרכבת תבוא, ולא מתי היא אמורה היתה להגיע – אז המצב הוא כמו שאפרט.

ראשית, מוקד שירות . מוקד השירות המחודש שלנו שיושב בבאר שבע, יש בו מוקדן דובר ערבית שנמצא, כך נמסר לי – בכל משמרת. האמת, לא במעט גם בזכות חברת הכנסת תומא סלימאן, שערכה דיון לפני שלושה שבועות בנושא של הטרדות מיניות בתחבורה הציבורית, החלטנו לחזק את הנושא של שילוט, של מדבקות בתוך רכבות הנוסעים, מדבקות שמפנות אל מוקד השירות שלנו, שהוא אמון גם על טיפול במקרה חירום, כמו, בין השאר חלילה גם הטרדה מינית. עכשיו, ממש, הולכים להדביק מדבקות בשלוש שפות, כדי שההפניה תהיה ברורה.

אתר האינטרנט שלנו – החלקים המהותיים, החשובים בו, הם לא המידע הסטטי אלא המידע הדינמי על רכבות, הם כבר עובדים בערבית. אתר משודרג צפוי לעלות בחודשים הקרובים, ויכלול עוד יותר מידע בערבית מכפי שקיים היום.

זה כולל גם את האפליקציה?

כן, כן. עכשיו אני מגיע לאפליקציה הסלולארית. כיום היא לא בערבית, ובחודש יולי אמורה לעלות אפליקציה חדשה בערבית, כך שניישר קו בתחום הזה.

עוד נושא הוא שילוט דיגיטלי בתוך הקרונות. אמנם זה מקור מידע יחסית משני עבור הנוסעים, כי בחלק גדול מהרכבות – הרי אנחנו מסיעים ציר רכבות שהוא מגוון מבחינת גילו ומבחינת הטכנולוגיות שיש בתוך הקרונות, לכן רק בחלק מהקרונות יש צגים עם מידע על התחנה הבאה. היום המידע הזה הוא בעברית והמנכ"ל החליט שב-330 קרונועים מסוג EMU שאמורים להיות מסופקים לרכבת עד 2019- המכרז כבר יצא – שם תהיה האפשרות לתכנת או להגדיר שלוש שפות, כמובן – גם השפה הערבית. זה, כמובן, יחולל שינוי מאוד גדול בסביבה בתוך הקרון. זה לא יקרה מחר בבוקר אבל יש החלטה קונקרטית של המנכ"ל. לבסוף, לגבי המידע הדינמי, הדיגיטלי, בתוך התחנות עצמן יש מסכי LCD ב-99% מהתחנות, כל התחנות שיש בהן קורת גג והן לא רק בחוץ – יש מסכיLCD בדרך כלל באולם המרכזי וגם מעל לקופות, אלה כמו מסכי טלוויזיה גדולים. בחודשים הקרובים, נמסר לי, שזה אמור להיות מוכן ברבעון האחרון – הם עושים פרויקט גדול של תכנות, והשפה הערבית תוצב שם כך שהאינפורמציה על הרכבות תהיה גם בערבית.

אז בסך הכל, אם אנחנו מסתכלים על המעגל הסטטי, הרחב יותר, בתחנה, על המעגל הדינמי בתחנה עצמה ועל המעגל העיקרי בעיניי – גם כנוסע כל בוקר, וגם אתה נוסע כל בוקר, המידע שיש בסלולאר זה בעצם הדבר הכי חשוב. לפי המידע שבידי, עד סוף השנה הזו אנו אמורים ליצור תמונה קוהרנטית שלמה, כך שההנגשה בערבית תהיה ברמה מאוד גבוהה.

תודה רבה לך, גם על הדברים וגם על ההתקדמות.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לד"ר יוני מנדל, חוקר מקומה של השפה הערבית בתוך מדינת ישראל. אני מאוד שמח שאתה נמצא אתנו, ממכון ואן ליר בירושלים. מעבר לנושא הקונקרטי אני אשמח אם תגיד גם כמה דברים על ההיבטים היותר רחבים של מקומה של ההנגשה לשונית של השפה הערבית בתחבורה הציבורית בתוך ההקשר היותר רחב של תחושת האזרח, תחושתנו כאזרחים, תחושת האזרחים הערבים לגבי המרחב, לגבי המקום שבו אנו נמצאים.

אני אגיד שהיום, כשאנחנו בוחנים במחקר האקדמי את המקום של השפה, ובמקרה הזה אנחנו מדברים על השפה הערבית, בעצם, אנחנו לא יכולים לנתק את זה מהיחס לציבור דוברי השפה. בעצם, מעמדה הרשמי של השפה הערבי במדינת ישראל דומה מאוד למעמדם של הערבים אזרחי ישראל, מבחינה זו שזו שפה רשמית על הנייר, אבל בפועל אנחנו יודעים שהיא לא פרקטית ולא באמת רשמית, וגם, אנחנו שומעים חדשות לבקרים על היחס לאזרחי ישראל הערבים, שמצד אחד הם אזרחים רשמיים של המדינה, אבל מצד שני הם מופלים לרעה בכל מיני רקעים.

כך גם לגבי השילוט. הזכיר קודם ידידי, מר דהאמשה לגבי הנוף הלשוני. הנוף הלשוני – באנגלית: linguistic landscapeובערבית – "אלמשהד אללע'ווי" - נוף לשוני , זה אחד התחומים הנחקרים בעשור האחרון בנושא של מדיניות לשונית, שהוא בעצם – הדרך שבה המדינה מדברת עם אזרחיה. זאת אומרת, כל מה שנמצא כתוב במרחב הציבורי – משילוט דרך חלונות ראווה, שילוט דרכים, וכו' וכו'. בנושא הספציפי הזה שקשור לערבית במרחב הציבורי בישראל, ובתחבורה הציבורית בכלל – יש כמה עקרונות שאני חושב שצריכים להוביל אותנו. אחד, אנחנו צריכים לזכור שהשפה הערבית צריכה לדבר עם האזרחים הערבים. זה אומר שגם אם בכל השלטים בישראל נמשיך ונכתוב - אורשלים, אין אף דובר ערבית שאומר – "אני נוסע היום ל "אורשלים" (ירושלים). אין דבר כזה. הפלסטינים בארץ אומרים – אל קודס. יגיע זמן שהשפה גם תצליח להתאים את עצמה לדוברים שלה. אין ערבים שאומרים שהם נוסעים לעכו, אלא – נוסעים לעכה. אני חושב שצריך גם להסכים בזה. נכון שזו סוגייה פוליטית מאוד רחבה, אבל השפה הערבית נכתבת לא עבור היהודים ולא עבור הממסד הישראלי, אלא נכתבת עבור האזרחים הערבים. היא צריכה גם להיכתב, בסופו של דבר, בטוח שלא על ידי גוגל, אלא על ידי אדם דובר ערבית שהוא זה שעובר ומתקן את הטעויות. לא יכול להיות שבבדיקה הכי סטנדרטית שנעשה נגלה שעל שילוט בעברית יש אלפי מונים פחות טעויות מאשר על שילוט בערבית. הטעויות בערבית הן לפעמים טעויות דקדוקיות, תחביריות, מורפולוגיות, כמו שרבים יודעים. אני חושב שהדברים האלה הם בעיקר בגלל זלזול, ואני חושב שצריך לעשות איזשהו תיקון של המצב הזה.

הדבר האחרון שרציתי להגיד הוא לגבי הוונדליזם – אנחנו נמצאים בעיר ירושלים, שמבחינת הערים הגדולות והבחינה של השילוט בה - יש הכי הרבה ריסוס בשחור על הערבית שנמצאת על השלטים ברחוב. עשו בחינה של חמשת הערים הגדולות בישראל. גם לזה צריך להתייחס. ברגע שאנחנו מוחקים, מרססים את הערבית שנמצאת על השלט אנחנו מאותתים משהו מאוד מסוכן גם לאזרחים שדוברים את השפה הזאת. לכן, טוב יעשה משרד התחבורה, משרד הפנים או הגורמים האחראים לזה, שאת כל השלטים האלה שבהם יש ריסוס שחור על הערבית – יחליפו. זה צריך להיות משהו מאוד נחוש של הממסד נגד האנשים שעושים את הדברים האלה.

אני כמובן מאוד מברך על היום הזה ועל הדיון הזה משום שאני חושב שעיסוק בשפה הערבית עוסק בעצם ביחסים שבין יהודים לערבים, ועוסק באוכלוסייה הערבית בישראל.

אנחנו נחזור למפעילי תחבורה ציבורית. מר רום, מנהל מערכות תחבורה ומחשוב בחברת "אגד", בבקשה, אדוני.

רק לפתוח באנקדוטה – עד לפני כמה שנים, לא רבות, מי שנסע בכביש אילון ראה שלט שכתוב עליו באנגלית – RAKEVET . אז זה לא רק בערבית, השילוט.

זו דוגמה מצוינת, וזו דוגמה שבאמת מלמדת, בדיוק בהמשך למה שאמר לנו ד"ר מנדל, שהשילוט בשפה מסוימת נועד לתת אינפורמציה לאנשים שדוברים את השפה הזו.

"אגד" בתהליך הזה מכירה בצורך ומכבדת את הנוסעים הערבים שלה, או דוברי השפה הערבית. "אגד" אחראית, במסגרת ההנחיות של משרד התחבורה, לטפל בכל מה שהוזכר כאן, החל מנושא השילוט מחוץ לתחנות, וכלה בתוך האוטובוסים. השילוט מחוץ לתחנות הוא משהו שנעשה בהתאם להנחיות. אנחנו פשוט קבלני המשנה של המשרד. מה שמגיע עם מערכת השילוט המרכזית של המשרד מוצג על השלטים. אין לי פה מה לתרום מעבר למה שנאמר. בתוך האוטובוסים – יש פה אנקדוטה מעניינת. כשניגשנו לטפל בהנחייה של המשרד אז באמת דיברו פה על התרגום של השפה, אני לא אחזור על כל נושא השלטים, אבל מסתבר שבמהלך השנים נרכשו ב "אגד" סוגי אוטובוסים שונים, מן הסתם, שעל כל אחד מהם יש שילוט. שילוט אחד מראה את מספר הקו ושם הקו בחוץ, ובתוך האוטובוס מראה את מספר הקו, שם הקו, התחנה הבאה, וכמובן יש כריזה בתוך האוטובוס. ואז מסתבר שהשילוט החיצוני שנרכש הוא מדורות שונים. בחלק מהשילוט בכלל אין שילוט בערבית ואין שילוט בעברית, באוטובוסים המאוד ישנים. באוטובוסים היותר חדשים, אבל גם, משנים קודמות, השלטים שנרכשו הם מסוגים כאלה שכנראה אי אפשר להקרין בהם ערבית. אני אסביר. העברית והאנגלית מוצגות באותיות מרובעות. הערבית היא לא שפה שנכתבת באותיות מרובעות. לכן אנחנו נמצאים כרגע במצב שאנחנו עושים בדיקה מה לעשות עם שילוט הזה כדי לממש את ההנחיה של משרד התחבורה בנשוא.

הנושא הזה בעייתי לא רק בגלל כסף. אני אסביר. כשמגיע אוטובוס עם שילוט שמופיע בחזית האוטובוס, השילוט הזה רלבנטי לסוג האוטובוס ולדגם. זאת אומרת, אני לא יכול לקחת ולשים שלט אחר ולשים באוטובוס הזה במקום השלט הזה. פיזית, המיקום של השלט באוטובוס, הגודל שלו, המכניקה שלו, הם כאלה שמותאמים במיוחד לסוג האוטובוס שאליו הוא נרכש בזמן הזה. גילינו את זה. זה אולי גורם לחיוך אצל כל מי שיושב בחדר הזה, גם אני חייכתי כששמעתי את זה, אבל אנחנו בודקים מה לעשות עם העניין הזה. בכל אופן, אני אומר שכל אוטובוס, מהחדשים שנרכשים בעת הזו - - -

אתם בודקים – מה הכיוונים? מה עושים באמת עם האוטובוסים הקיימים?

יש שלושה כיווני פתרון. כיוון אחד זה לבחון אם אפשר להחליף שלט בשלט. זה אומר ללכת ולמצוא שלט שמתאים בדיוק לגודל המכני, לברגים של האוטובוס, לחשמל של האוטובוס – מורכב. אנחנו עושים את זה. השאלה היא גם מה גודל הבעיה. אני אומר שלא מעט דברים שמשרד התחבורה מנחה את "אגד" לעשות, בלי קשר לשפה או לכל הדברים, בתחום הטכנולוגיה שאני מופקד עליה – מופעלים גם שיקולי כדאיות. למשל, אוטובוס שיוצא עוד שנה או עוד שנתיים משירות, לא עושים בו דברים שיימשכו 10 שנים קדימה. חבל על הכסף, כולנו משלמים מסים כאן. לכן הדברים ייבחנו גם בהיבטים המכניים – פיזיים, עם החברות עצמן, כל החברות שמספקות אוטובוסים, וגם בשיקולים של כדאיות, מול משרד התחבורה.

אני רוצה קצת לקבל מושגים. מה בערך, על איזה אחוז מהאוטובוסים אנחנו מדברים? שוב, אני לא מדבר על אוטובוסים שיוצאים מהשירות תוך שנה. אם אתה צריך לבדוק אני אתן לך כמה דקות, אתה לא חייב - - -

המספרים הם לא קטנים. "אגד" מפעילה 3,000 אוטובוסים, בסדר גודל. המשמעות של המעבר – יש פה מספרים ראשונים. הם מפחידים. זה אלפי אוטובוסים שצריך לטפל בהם.

אז זו בעיה גדולה מאוד. זאת אומרת, גם אם האוטובוסים החדשים הם לגמרי מותאמים, עדיין אנחנו - - -

נכון. הבעיה גדולה. לכן אנחנו צריכים לבדוק. גם כשהבעיה גדולה צריכים לראות מה היקפה בהשוואה להחלפת האוטובוסים ולגיל התחלופה שלהם. הסיבה שאני לא נותן פה מספרים מוחלטים היא ש "אגד" נמצאת כרגע בדיונים עם המשרד בהיקפים יותר רחבים, על הסכם "אגד" החדש. המשרד מנחה אותנו לרדת למשך חיים של אוטובוס וכן הלאה. הדברים האלה צריכים להתברר מול המשרד. קצב ההחלפה, ככל שיגבר, יקטין באופן דרמטי את הבעיה של השלטים, כי זאת נגזרת שלישית, אבל חשוב שנבין שהשלט החיצוני שהנוסע רואה מחוץ לאוטובוס הוא הבעיה הכי גדולה שאנחנו רואים בתוך התהליך הזה. בתוך האוטובוס אין בעיה, אבל ברגע שיוחלט, כמו ש - - - משרד התחבורה, על שמות התחנות בכתיב הראוי והנכון, זה יוטמע מייד בשילוט באוטובוס.

אדוני רצה לומר משהו לגבי האוטובוסים החדשים, האוטובוסים שאתם עכשיו מקבלים?

האוטובוסים החדשים מתאימים לכל הפעלה, לכל סוג שילוט, מותאמים לחלוטין. ברגע שיופעל שילוט כזה בסיום של התרגום אז הוא יופעל מיידית באוטובוסים, בהתאם להנחיות.

אדוני מדבר על אוטובוסים חדשים – הכוונה היא לאוטובוסים חדשים ממתי? מלפני שנה? מלפני שנתיים? מעוד שנה? מעוד חצי שנה?

החל משנת 2015.

כל מה שנכנס החל משנת 2015 כבר מתאים למערכת החדשה?

כן.

תודה רבה. מר פופוביץ, סמנכ"ל טכנולוגיות ומערכות מידע בחברת "אפיקים".

גבי וישראל כבר כיסו את מרבית המכלול של הטמעת השפה הערבית בכל כלי המדיה בתחבורה הציבורית. הבעיה העיקרית שאנחנו ניצבים לפניה היום בהמשך להנחיה של משרד התחבורה זה נושא השילוטים. גם אנחנו חווים בעיה בהטמעה של השפה בשלטים האלקטרוניים באוטובוס עצמו, וגם פה נדרשת החלפה של חומרה, התקנת תוכנה. גם אצלנו יש אוטובוסים שאמורים לצאת משירות בתקופה כזו או אחרת, וגם יש פה שיקולים כלכליים שצריכים להתבטא בסוף, כי כל העניין הזה נובע מכספי מסים שאנחנו משלמים. בסופו של דבר אנחנו יודעים להגיד כמויות, אבל זה תהליך שייקח זמן. אפשר לנקוב גם בזמן הזה, אבל - - -

אז אנא, נקוב בכמויות וגם בזמן. על מה אנחנו מדברים? "אפיקים", אתם הרי חברה שנכנסתם לתוך התחום יותר מאוחר מאשר "אגד", אני מניח שהצי שלכם, בממוצע, הוא יותר חדש.

כן, הצי הוא יותר חדש. אני חייב לציין - - -

עכשיו הם - - - עכשיו נכנסים חדשים.

גם האוטובוסים שהיום נכנסים, השילוט עצמו כפי הוא היום, לא תומך בהצעת השפה הערבית ומצריך איזושהי התאמה מסוימת.

אבל זו התאמה אפשרית.

כן, כן, אפשרית לחלוטין. משהו שהוא חומרתי, בשלט עצמו, ולא משהו שמצריך את החלפת כל השלט, לצורך העניין. זה – באוטובוסים החדשים ממש שיצאו בשנה וחצי האחרונות, בהם זה פחות בעייתי. באוטובוסים היותר ישנים, ממוגני הירי, למשל, וממוגני האבן, שם יש יותר בעייתיות, ושם גם המורכבות המכנית להחליף את השלטים האלה, במידה ויוחלט להחליף אותם, היא קצת יותר מורכבת, כמו שישראל ציין.

אנחנו נרצה מכל מפעילי התחבורה הציבורית, בהמשך לדיון הזה, הערכה יותר מפורטת, לגבי המצב של האוטובוסים – כמה אוטובוסים נמצאים בכל מצב, זאת אומרת, כמה נמצאים באותו קושי שישראל התייחס אליו, של בעיה מערכתית רצינית, שמאוד קשה לטפל בה, האוטובוסים הישנים, וכמה אוטובוסים הם אוטובוסים כאלה שניתן, מאותו רגע שמשרד התחבורה מדבר עליו, סוף אוגוסט-תחילת ספטמבר, לעבור באופן מלא לשילוט בעברית וערבית.

הנחיות הם כבר קיבלו מאתנו.

כן, ברור. אז אני אבקש, גברתי, שנוציא מכתב לכל המפעילים כדי לוודא שכולם נמצאים מבחינה זו במקום הנכון.

אני רוצה לחזור לירושלים. נמצאת אתנו היבה מתנועת "התעוררות". בבקשה, גברתי.

מהיום הזה שאנחנו באים וראיתי את כל ה - - - של כל העולם על הנגישות של התחבורה הציבורית, ואתם בכלל לא דיברתם על ירושלים שהיא עיר שיש בה כ-300 אלף איש דוברי השפה הערבית, ואני מדברת על 90% שהם לא יודעים את השפה העברית. אין להם שום נגישות לתחבורה הציבורית של "אגד" הישראלית, בשפה הערבית. אני עוברת בתחנות האוטובוסים ואני רואה שאין שום שילוט בערבית בתחנות האלה, תחנות שהן גם נגישות לציבור דוברי הערבית וגם לציבור דוברי העברית. רוב הערבים, ממזרח ירושלים במיוחד, הם לא דוברי השפה העברית. הם לא יודעים בכלל. אפילו את האותיות בקושי יודעים. והתחנות האלה, כשהם משתמשים בהן כדי להגיע לכל המוסדות הציבוריים במערב העיר, הם לא יודעים איך להגיע, בכלל. גם אין להם מידע טלפוני – הם לא יכולים להתקשר ולקבל את המידע המדויק, וגם אין להם שילוט בתחנות עצמן. אני מדברת על תחנות כמו בגבעה הצרפתית, שיש חלק גדול ממזרח ירושלים שמשתמשים בתחנות האלה, משתמשים בתחנות של "אגד" והם לא יודעים איזה אוטובוסים בכלל עוברים שם ולאן בכלל הם הולכים. האוטובוסים בכפרים במזרח ירושלים, שגם האוטובוסים האלה עוברים בתחנות האלה, ואין שילוט שמסמן שאוטובוס מסוג זה או לכפר של צור באחר, של ג'אבל מוכבר, של עיסאוויה שעובר בתחנה הזו בכלל. אתם מתעלמים לגמרי מהציבור של מזרח ירושלים שהוא ציבור בעייתי מבחינת השפה ואני לא מדברת בכלל על משרד החינוך שהנגישות של השפה העברית היא די מועטה במוסדות החינוך במזרח ירושלים. אנשים כאלה הם הכי צריכים את המידע הזה והם לא מקבלים אותו.

פנינו למשרד התחבורה לפעול לסימון התחנות בשפה העברית, ובמקום זה קיבלנו את התשובה שבוני זה יפעל ויהיה, ושום דר לא קרה עד היום. במקום זה, תנועה בשם "בורג' אללקלק", תנועה חברתית, הלכו וסימנו את זה בשפה הערבית, וזו בכלל לא העבודה שלהם. הם סימנו תחנות, שקווים של התחבורה הערבית עוברת שם, סימנו מילים בערבית. אני מניחה שזו עבודה של משרד התחבורה ולא עבודה של כל פעיל אחר או כל תנועה חברתית אחרת. תודה על ההתייחסות שלכם, ואני מקווה שכן תתייחסו למזרח ירושלים במיוחד ולעיר הבירה שלנו שהיא מקום שחייבת להיות בו התייחסות ונגישות ערבית כי זה שלב מאוד חשוב להפעיל את הדו-קיום במקום שהכי צריך את זה. תודה לכם על היום הזה.

תודה, גברתי. מר ייבין, חבר מועצת עירית ירושלים מטעם "התעוררות". בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני. קודם כל זה באמת משמח לראות שהכנסת מתייחסת לנושא הזה, ומשמח לראות שמגיעים לרזולוציות כאלה שמשפיעות על החיים של כולנו, ועל זה אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, ולכל חברי הוועדה שנמצאים פה.

היבה אמרה את רוב הדברים ואני רוצה רק להדגיש: לא מדובר פה רק על הפער של השפה שהוא פער ברור במזרח ירושלים אלא פשוט על סימון, של הקו, משהו שהוא הרבה יותר בסיסי שמאפיין את ירושלים, גם את הקווים שהם קווים של "אגד" ובפרט את הקווים שהם של מפעילים אחרים, שנוגעים לא רק לתושבי מערב ירושלים אלא רק לתושבי מזרח ירושלים, אנחנו מדברים על 330 אלף תושבים שצריכים לקבל את השירות הזה. אני לא רוצה להרחיב במילים מעבר לזה, אבל אני חושב שמה שהיבה פה ציינה לגבי אותה אוכלוסייה ולגבי ההתייחסות המיוחדת והמהירה שצריכה להיות של משרד התחבורה בנושא הזה היא קריטית. הפערים שאנחנו רואים בירושלים בין האוכלוסייה של מערב העיר ובין האוכלוסייה של מזרח העיר יוצרים חלק לא קטן מהמתח הזה, וזה מתחיל מהדברים הקטנים. זה מתחיל מסימון קו שבו אני יודע לאן אני צריך להגיע. אני מקווה מאוד שמשרד התחבורה, בעזרתכם, יתייחס לדבר הזה במהירות. תודה.

תודה לך, אדוני. יש עוד מישהו מהנמצאים שיש לו משהו חשוב להגיד, לפני שנגיע לסיכום?

אני חבר האקדמיה ללשון ערבית. אני רק רציתי לומר לאדון – אנחנו מוכנים לא לתרגם אלא לכתוב את כל השמות בערבית, שלא תכריח אותי לכתוב, כמו שאמרת, הלשון הערבית החליטה לכתוב עכו. עכו זה עכה. נצרת היא נצרת בעברית, ונסרת בערבית. וכפר יפיע זה יפעת אל נאסר. זה לא יפיע. האקדמיה מוכנה לשתף אתכם פעולה ולעשות מה שצריך אבל באופן מדויק.

אנחנו עשינו הסכם אתכם, הסכם עם האקדמיה.

בסדר, אני יודע.

הערה קצרה בקשר לדברים של ד"ר קסיס. המציאות היא אירונית. ליישובים הערבים יש שני שמות – גם יפיע, וגם יפעת אל נאסר. במציאות הנוכחית, מדוע יש צורך בשם עברי, כי ביישוב הנוכחי לא מתגוררים יהודים. כנ"ל לגבי שפרעם. עוד בעיה: התעתיק האנגלי מתייחס לעברי ולא משקף בכלל את הערבית. אז שישקף את שתיהן.

להערה האחרונה אני אגיד שבסוף אנחנו נגיע למצב שעד שיוקרנו כל השפות באוטובוס התחנה תעבור חמש פעמים כבר. צריך להתייחס בצניעות הראויה, אני חושב. יש לנו 50 תווים לרשום על כל שלט כזה, ולא לפתח את זה לכל מיני - - - כי אחרת זה מוציא את הדיון מהקשרו ומעלה את הדרישות לכזה סף שלא נוכל לממש.

אנחנו מקבלים תביעות ייצוגיות מכל נוסע על שטות, כשלא עושים כל דבר לרוחו. אני רק מבקש שבמקום הזה נהיה הכי הגיוניים בדרישות. רציתי להעיר עוד הערה חשובה למה שנאמר כאן, להאיר עוד זווית אחת בשיח הזה שהוא מאוד חשוב לנו כנותני שירות לנוסעים דוברי השפה הערבית. בסוף, באוטובוס, נוסעים אנשים שדוברים עברית, מדברים ערבית ולפעמים מדברים רק אחת מהשפות, ואם – אני מתנצל, אני לא בקיא מספיק בערבית, אבל אם יבוא נוסע שדובר ערבית ויגיד שם אחר של יפיע, ולנהג לא תהיה ודאות – אולי הוא לא דובר ערבית – לא נתרום לקשר בין הנוסעים ובין המטרה שלשמה אנחנו נמצאים. זאת אומרת, אנחנו יכולים להגיד פה המון דברים, ואני, גם ברמה האישית וגם כנציג "אגד" מכבד את דוברי הערבית וחושב שהם חלק בלתי נפרד וחשוב במדינה הזו, אבל בסוף אנחנו לא מדברים פה גבוהה-גבוהה, אלא צריכים להגיע למצב שמתן שירות במקום שבו התחנות מתקדמות ולנהג אסור לדבר עם הנוסעים, והנוסע צריך לקבל שירות, לא תמיד הוא שומע ולא תמיד הוא מבין. אם נעשה את זה יותר מורכב – אני מקשיב פה לשיח המעניין – וזה לא לשבת לקרוא ספר בנחת, זה – עוד שנייה יש תחנה, והוא רוצה לדעת איזו תחנה זו.

תודה רבה. תודה לכולכם. אנחנו מגיעים לסיכום הדיון הזה. אני רואה את הדיון הזה כדיון מאוד חשוב, וועדת המשנה תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחות בתחום הזה. אמרתי בפתיחת הדיון ואני חוזר על הדברים כאן: תחבורה ציבורית זה שירות חברתי ראשון במעלה, וכדי שזה יהיה שירות אפקטיבי הוא צריך להיות נגיש ברמה הפיזית, כמו שאמרה לנו נציגת התאחדות הסטודנטים, והוא צריך להיות נגיש ברמה הלשונית. אנשים צריכים להרגיש שזה שירות שניתן להם. המטרה של ההנגשה הלשונית היא בסופו של דבר האזרחים. האזרח הערבי צריך לראות את השמות שהוא מכיר, על לוחות, על האוטובוסים, ברכבות. האזרח דובר העברית צריך לראות את השמות שהוא מכיר כדי להשתמש בתחבורה הציבורית בצורה טובה ואפקטיבית. יש פה מסביב לשולחן הרבה נכונות, אבל כמו שאמרתי בתחילת הדיון – יש פה הרבה פרטים, שההקפדה עליהם מאוד חיונית אם אנחנו רוצים לייצר את השינוי.

אני מאוד מברך על המהלך שמשרד התחבורה עושה עם האקדמיה לשפה הערבית. זו הדרך הנכונה. אני חושב שצריך לרשום גם את הנכונות של הארגונים האזרחיים להתגייס לעניין. שמענו מעמותת "סיכוי" בעניין הזה. אתם יכולים גם ליזום, גם בקשר ישיר מול משרד התחבורה. אבל אני רוצה להגיד לכם בצורה ברורה – במהלך כזה גדול כמו שאנחנו עושים יהיו שגיאות. זה ברור לי לגמרי. אף אחד לא רוצה את זה, אבל ברור שזה יקרה. טוב שאנחנו יוצאים לדרך ולא מחכים עד שהכל יהיה מושלם באלף אחוז, כי זה אף פעם לא יקרה. מאוד חשוב שכאשר נתקלים בשגיאות תהיה מצד כולנו פה ערנות להעיר באופן מהיר. מפעילים במשרד התחבורה – להתייחס באופן מהיר להערות הללו. אם כבר עושים את השינוי בואו נייצר מנגנון מהיר ואפקטיבי של תיקונים ושינויים, כדי שלא ניתקע בדברים שיכולים לפעמים להיות גם מעליבים, כמו בדוגמאות שהובאו כאן, וגם, אפילו מביכים. אז בואו נהיה נורא אופרטיביים בעניין הזה.

אני ביקשתי שנוציא מכתב למפעילים, לקבל מכל אחד מהם תשובה ספציפית עם מספרים לגבי כל המערכות, אם זה רכבות, אוטובוסים, איפה, מה כן יהיה, מה לא יהיה, ומה שיהיה – מתי יהיה. אני מאוד מאוד לכם על הדיון הזה. אנחנו נמשיך ונעקוב, אנא תיצרו אתנו קשר גם אם אתם נתקלים בקשיים ובבעיות, הוועדה הזו פתוחה להערות ואנחנו נשמח לקבל אותן כדי לנסות ולתקן.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:55.