הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 187

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ב באייר התשע"ו (30 במאי 2016), שעה 11:30

אתגריה היחודיים של העיר אילת 1. עובדים זרים לתיירות בעיר אילת 2. הקמת בית עירייה באילת

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יואב בן צור

איתן ברושי

אכרם חסון

יעל כהן-פארן

איציק שמולי

אורית פאיס - אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

יואל ליפובצקי - מנהל מינהל שירות למעסיקים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אפרת לב ארי - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

יוסי בנישתי - אגף תקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות, משרד הפנים

אהובה זקן - סמנכ"ל בכיר תפעול תקינה ואיכות השירות, משרד התיירות

דיאנה קורץ - ממונה ראש צוות לקידום תכניות להסדרת התיישבות, מינהל התכנון מחוז דרום, מינהל התכנון

צביקה קרמן - ר' חטיבת התכנון, משרד הביטחון

צארלס סולומון - סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גדי רגב - מנהל אגף בכיר מטה תעופה, רשות התעופה האזרחית

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר, עיריית אילת

אלי לנקרי - סגן ומ"מ ראש העיר, עיריית אילת

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות בתי המלונות בישראל

שבתאי שי - מנהל התאחדות המלונות אילת, התאחדות בתי המלונות בישראל

טלי ביטון - מנכ"לית העמותה לקידום המסעדות באילת, מוזמנים שונים

בני מזגיני - אילת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

לאה קריכלי

הדס צנוירט

אתגריה היחודיים של העיר אילת 1. עובדים זרים לתיירות בעיר אילת 2. הקמת בית עירייה באילת

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא אילת – אתגריה הייחודיים של העיר אילת. אנחנו סיכמנו על שלושה נושאים – שדה דב, הקמת בית העירייה באילת והעובדים הזרים והתיירות בעיר אילת.

הרקע לדיון הוא סיור שערכנו בעיר אילת ב-4 בפברואר 2016. זו גם ההזדמנות להודות לראש העיר ולכל הצוות שלו על קבלת הפנים ועל הסיור שעשה לנו, המעמיק והמוצלח בעיר אילת. שם סיכמנו שאנחנו מקיימים ועדה עם פקידי הממשלה כדי לדון בשלושת הנושאים האלה. אעביר את רשות הדיבור למאיר. דבר על שדה התעופה, אחרי זה על בית העירייה ואחר כך נדבר. אני מראש אומר – הדיון היה מבחינתנו עד 13:00, אבל ב-12:20 אכרם יחליף אותי, כי אני צריך ללכת לערוץ לחצי שעה. בסדר?

מאה אחוז.

מאיר, בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש, לחברי הוועדה. זה לא מובן מאליו, שהוועדה קיבלה החלטה נבונה לטעמי, להתייחס לעיר אילת כעיר שיש לה החשיבות שלה. אנחנו הצפנו את הנושאים החשובים במהלך השנה האחרונה בפניך ובפני חברי הוועדה, כולל ביקור באילת. מה שביקשנו - ותודה על שהסכמת להיענות לבקשתנו - לעשות בעצם גם בדיקה חוזרת, ססטוס מצב לגבי נושאים שכבר היו בסדר-היום, ולהציף נושא או שניים, שהם חדשים לוועדה פה, כמו הנושא של העובדים הזרים.

בסטטוס שדה דב, אחת, אנחנו נמצאים, נכון להיום, לשמחתי הגדולה מאוד, בשני מעגלים של חברי כנסת – אחד שאתה מוביל, והשני, שמוביל חבר כנסת נוסף, שמולי. יש שתי הצעות חוק - אחת, חתומים עליה ששה או שבעה חברים; בשנייה קרוב ל-80 חברים. שתיהן מבקשות את הטעון וברור ונדרש, וזה לדחות את מועד הפינוי מהמועד שנקבע, אפריל 2017, לפינוי של השטח של השדה הצבאי. ברור לכל דעלמא שבטווח שהשדה הצבאי פועל, לא ייבנה שם אפילו לא צריפון אחד. לכן ההיגיון הוא היגיון. אנחנו פנינו, שתהיה דחיית הפינוי. בתווך, עד הפינוי הצבאי, לשבת וסוף-סוף לדון באותה חלופה שלא נידונה, ואני אומר פה בוועדה – לא נידונה - והיא החלופה לראות איך משאירים את השדה במיקומו הנוכחי, מעתיקים את הטרמינל מערבית למיקום שלו, ומאפשרים לאנשי הגוש הגדול כל מה שהם רוצים לבנות. אגב, אנחנו יכולים להראות שאפשר לבנות יותר ממה שהם ביקשו. ולהשאיר את השטח של המסלול. ובאופן מוזר – אני אומר את זה פה לוועדה - החלופה הזאת לא נידונה. כשאני שואל למה, התשובות הן תשובות מוזרות, כי אי-אפשר שזה ייצא נשכר והשני לא ייצא ניזוק- - -

מה התשובה שקיבלת, מאיר, ועוד מעט נשאל את החברים ממשרד ראש הממשלה, אם הם פה – מדוע הם לא ערב. יש לי פה תצ"א של השדה בחדר. שדה התעופה האזרחי הוא פחות מ-10% מסך הכול השטח. לכן מה התשובה שאתה מקבל לגבי הנושא של סנכרון תאריכי הפינוי? הרי ממילא אתה צודק. אם שדה התעופה הצבאי, שהוא 90%, מפונה ב-2019, למה לסגור את השדה האזרחי ב-2017? מה התשובה שאתה מקבל על זה? אגב, כשאומרים לסגור – זה רק את הטרמינל. רק את המבנה. הרי המסלול הוא אותו מסלול, והכול אותו דבר.

התשובות שאני מקבל, שמישהו צריך לעשות שם בדיקות שטח, ולראות האם יש שם עניינים זיהומיים, ולכן צריך לפנות לפני זה. אני חייב לומר לך - זה תשובות לא רציניות. אפילו פוגעות באינטליגנציה. אמר לי מנכ"ל ארקיע – אני מוכן שתיקחו את המשרד שלי, יבדקו מתחת לשולחן. אני כבר אשב בחוץ. אבל זה לא נשמע רציני. אני חייב לומר, שכל מי ששכל בראשו, מבין, שלא יקרה דבר וחצי דבר, והשדה שהוא 70% מהשטח – השדה הצבאי – יהיה בפעילות מבצעית.

אבל אני שואל את השאלה המרכזית - יש חלופה שלא תגרום לנזק בלתי-אפשרי באילת. למה לא דנו בחלופה הזאת? לא מקבל תשובות. שמעתי שמישהי אמרה שהיו דיונים. אני מאוד אשמח לראות את הפרוטוקולים של הדיונים. מי ישב בדיונים? מי קבע שאי-אפשר? כי לנו יש נתונים אחרים לחלוטין. אני מאוד-מאוד מקווה שהמהלכים שאתם מובילים פה בכנסת של חברים כמו איתן ברושי ואחרים שחתמו, ייכנסו מהר לרמה של החלטות ויבוא מזור לעיר אילת.

תודה, מאיר. משרד ראש הממשלה, למה אתם מפנים את האזרחי ב-17 ואת הצבאי ב-19? מה אתם רוצים לעשות בזמן הזה?

השטח שאמור להתפנות הוא שטח שאמורות להיות משווקות אלפי יחידות דיור. כדי להאיץ את תהליך השיווק אנחנו רוצים לפנות את השטח האזרחי.

כמה כסף כבר שילמתם על השטח הזה לבעלי הקרקע? זאת אחת הבעיות האמתיות שלא אומרים. כמה כסף הוציאו כבר במינהל על השטח הזה? שילמו כסף חי לאנשים.

להפך. בעלי הקרקעות הפרטיים הסכימו- - -

אבל הוצאתם כסף. זאת קרקע פרטית.

תן לשמוע אותה.

שיגידו את המספרים.

חכה. איזה כסף? אני הלכתי לבקר במקום. הלכתי לראות במה מדובר. בדרך כלל כשאני עושה דיון, אני נוסע לראות במה מדובר. זה 10% ולא 30%. זה 10%. זה רק הטרמינל והחניה שם של השאטל.

נכון. והחניה של המטוסים.

זה אפילו לא 10%. אני שואל, יש לך 90% מהשטח שאתה לא נוגע בו, כי עוד לא הסדרת את זה עם הצבא. אני לא יודע מה תעשו ב-2019 עם הצבא. יש שם בסיס מבצעי. אני לא יודע לאן אתם רוצים להעביר אותו. אבל זו שאלה אחרת. אבל אני שואל, אז למה לא לחבר את התאריכים, בין האזרחי לצבאי?

קודם כל, לגבי הצבא, נחתם עם הצבא – האוצר ורשות מקרקעי ישראל - הסכם שוהם שלוש. הוא נחתם במרס 2015 אחרי החלטת ממשלה מאוד גדולה שעברה בינואר 2015. במסגרת ההסכם הזה הצבא הבטיח בינואר 2019, הוא מחויב להעביר את השדה הצבאי, ובזה נגמר הסיפור.

לעניין האזרחי, איפה שהיום השדה האזרחי, מתוכננות אלפי יחדות דיור.

הסברתי את זה. זה שטח מאוד קטן. לא יודע איך נכנסות אלפי יחידות דיור בטרמינל הזה.

האזור הצפוף ביותר יהיה האזור הזה, זה אזור עם מגדלים. באזורים האחרים יש שצ"פים ויש כמובן עוד יחידות דיור, אבל זה האזור הצפוף ביותר. כל עיכוב בפינוי של האזור הזה, יעכב את השיווק של יחידות הדיור.

מה שעושים בזמן הזה, מאפריל 2017 עד ינואר 2019, זה בעצם פירוק הטרמינל ומחוברים, כל מה שעל פני הקרקע. זה טיהור הקרקע.

אין לי הרבה זמן. תגידי לי שאין לך תשובה.

יש לנו לו"ז מדויק.

אני פיניתי מספיק מתחמים בחיים שלי. אני מפנה את כל הסיפור הזה שם בשבוע וחצי.

טיהור קרקע.

אני מכיר את הטיהורים שעושים. אראה לך מה עשינו כאן. עזבי, אני לא רוצה להיכנס לזה. טיהור קרקע - אין זיהום קרקע בחצי דונם פה, וב-100 שם - אין. תגיד לי: אין תשובה – אני מבין.

בהחלט יש תשובה. אני לא אשת המקצוע. אנשי המקצוע זה המשרד להגנת הסביבה.

הם פה?

לא. אנשי המקצוע בהגנת הסביבה נתנו לנו לו"ז מדויק. אני מדברת אתכם בשבועות של מה נדרש כדי לפנות את הקרקע מבחינת טיהור הקרקע. אנחנו לא על הקשקש. אנחנו- - -

לכאורה הקרקע המזוהמת היא רק בטרמינל האזרחי?

לא. זה בכל האזורים.

הרי יש יותר מטוסים צבאיים. סביר להניח שהפעילות המזהמת נמצאת דווקא בשטח הלא אזרחי.

אנחנו לא יודעים. כדי לעשות את זה צריך לעשות קידוחים.

אין בעיה, אבל לפני שמקבלים החלטה, שהמשמעות שלה היא בעצם הפסקת הטיסות האזרחיות – אני מבין שעם הצבא יותר קשה להתמודד, אבל עשו משהו מושכל. אתם באים, בודקים, עושים. אני אומר לך שרוב הקידוחים באחריות יהיו דווקא לא בטרמינל האזרחי. ההיגיון שלי.

קידוחים צריך לעשות בכל האזור. יש תוכנית קידוחים מסודרת. צריך לעשות את זה בכל האזורים.

אגב, מישהו מפריע למישהו עכשיו לעשות בדיקות קרקע?

כן, כי זה שדה פעיל.

אי-אפשר לקחת דגימות היום?

לא. ביררנו עם אנשי המקצוע. בדקנו את כל האפשרויות, ומה קורה עם דוחים, ומתי אפשר לעשות. דחייה של הפינוי האזרחי אומר דחייה של קידוחי הקרקע והבדיקות. זה אומר דחייה של כשמונה חודשים בשיווקים.

אל"ף, זה לא נכון.

זה אנשי המקצוע נתנו לנו.

זה לא נכון. השטח האזרחי זה שטויות. אם זה היה הפוך, יכול להיות שהייתי משתכנע. אם היה 10% לצבא, ו-90% אזרחי – הייתי מבין את ההיגיון. אבל היות שיותר פשוט לקבל החלטה על האזרחי, כי אין מי שיצעק. אין לו לובי כל כך. הצבא, קשה לפנות אותו משם. וסביר להניח שרוב זיהום הקרקע דווקא נמצא איפה שיש מרב הפעילות, שזה בשדה הצבאי.

זה לא משנה. את השטח שהולכים לשווק, אנחנו לא הולכים לשווק אותו מזוהם. גם אותו צריך לעשות לו טיהור קרקע ומים ועבודת תשתיות. כל אלה דברים שאפשר לעשות ישר כשמפנים.

אבל לא נשמע לך סביר יותר, שאם מטפלים, מטפלים כבר בכל תא השטח?

אנחנו נעשה מה שאנחנו יכולים. אם יתפנה לנו חלק אחד- - -

אתם אומרים שאם אנחנו יכולים להביא עכשיו משאית לפרק במקום להביא משאית בעוד שנתיים – יאללה, בסדר.

אנחנו רוצים לשווק כשהתוכנית תהיה בתוקף.

אגב, את מדברת ממשרד ראש הממשלה, אני מבין.

כן.

ואתם לא רואים את האיזון הכללי? אתם משרד ראש הממשלה. אתם אמורים לדאוג לעוד צרכים במדינה. מילא משרד התחבורה, היה אומר לי לראות תחבורה. אמרת שמונה חודשים. נניח שזה שמונה חודשים. אני טוען שלא. אני טוען שזה יפונה, ואת תראי שלא יהיה כלום שם. אני אבוא לבדוק את זה. אעשה שם סיור לוועדה, ואראה לכם שכלום לא יקרה. אתם עוד תשלחו עובדים שם, לנקות את העשבייה שצומחת.

זה לא אנחנו. היזם זה רשות מקרקעי ישראל.

אז הרשות. אני מכיר כשמתחם תע"ש בירושלים פונה. אני מכיר מה קרה כשתוואי הרכבת פונה. אני יודע מה קרה. אבל אני שואל שאלה אחרת. נניח שהכול יהיה נכון. נניח ששמונה חודשים. לא שווה לעכב, נניח, שמונה חודשים. יש עיר שלמה. אנשים נושמים, חיים, כואב להם. רק על זה עומדת מדינת ישראל? אם זה מונח לפתחו, למה מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא בא לפה כדי לומר לנו את זה? הוא עסוק מאוד.

אתמול זומנו, והמנכ"ל בסיור, וגם הסמנכ"ל שעוסק בזה בסיור.

תודה.

לפחות הפסיקו עם השקר הזה, שיבנו דיור בר-השגה על הים לזוגות צעירים בתל-אביב.

זו היתה החלטת ממשלה ב- - -

את יודעת מה היתה החלטת ממשלה? שלא מפנים את השדה עד שאין חלופה. זו היתה החלטת הממשלה. מה הפתרון, נתב"ג?

יש פתרון. משרד התחבורה יכול לענות.

משרד התחבורה, זה לא מה שהוא אמר בדיון בבית המשפט. אולי לא קראת את הפרוטוקול.

אם תהיה בעיה בנתב"ג, יש פתרון בחיפה גם. אדוני ראש העיר, בבקשה תמשיך.

מה שאנחנו מבקשים זו בקשה אחת, ברורה מאוד. שמחתי לראות את המהלכים – גם שלך, אדוני היושב-ראש, וגם של חבר הכנסת שמולי, שההצעה הזאת תיכנס. יאפשרו לנו לדון בחלופה. אני רוצה לומר משהו. אדוני היושב-ראש, אם לא היינו מגישים עתירה לבג"ץ, היום שדה דב סגור. שיהיה ברור. זה התאריך - יוני 2016. כלומר היום אני חושב, מה הייתי אומר לאותם חולים? מה אנחנו היינו אומרים לאותם חולים? זה מקומם אותי. אם לא היינו דוחים את זה, איך היום היו אנשים מגיעים לקבל טיפול רפואי? זו זחיחות שאין כדוגמתה. ואני רואה את האנשים האלה יום-יום. ופה דנים בטיהור של נקודה, ופחות טיהור של נקודה. מישהו השתגע פה. ואני חי את זה יום-יום עם האנשים האלה. ואני מזמין אתכם לבוא אתי, פעם אחת לטוס, ב-06:40, וב-08:00 בבוקר, לראות מי טס ולהיכן. אולי הייתם מוציאים את אותה אמירה זחוחה ובלתי-נסבלת הזאת. פשוט איום ונורא. והם היו צריכים לראות - ברור לך, כמו שאמר היושב-ראש - רק עשבים היו גדלים שם בעת הזו, אם היה מתפנה. לא היה קורה דבר. אני חבר במועצה הארצית; אני יודע בדיוק איך דברים מתנהלים, והנה אני אומר פה – לא יקרה דבר בעשר השנים הבאות. אז תראו את האנשים מול עיניכם כשאתם מקבלים החלטות כל כך זחוחות.

מה שאני רוצה לבקש, אדוני, שתתקבל החלטה שדנים בחלופה שאנחנו מציעים. שיגידו שהיא טובה או לא טובה. רק שיהיה דיון מקצועי, עם אנשי מקצוע. אנחנו מוכנים להביא מתכננים ברמה הבין-לאומית שיגידו, האם ניתן להשאיר את השדה, להעתיק את הטרמינל, ולבנות לזוגות צעירים ודיור למשתכן ומה שאתם רוצים על שטח של רמת אביב ט'. אנחנו אומרים אגב, שאפשר לבנות יותר ממה שאנשי הגוש הגדול אומר. זו הבקשה שלי.

רק שאלה קטנה. משרד התחבורה פה?

כן.

בקצרה, מה עמדתכם בזווית התחבורתית? אתם בעמדה לסגור את השדה?

שמי צ'ארלי סולומון, סמנכ"ל תכנון כלכלי בתחבורה. יש פה גם נציג מרשות תעופה אזרחית בתוך משרד התחבורה. אני אתחיל בשאלה, מה עמדתנו. עמדתנו היא לפעול בהתאם להחלטות שהתקבלו.

מעבר לזה. עמדה מקצועית.

בהתאם להחלטות שהתקבלו, יושב פה ראש העיר. היה יחד אתי בוועדה שעמדתי בראשה, כדי לבחון את אותם דברים תחבורתיים שצריך לטפל בהם כדי להבטיח שהמעבר של הפעילות התעופתית משדה דב לנתב"ג יוכל להתבצע בצורה יעילה. בחנו גם את ההשפעה של הקמת שדה תעופה בתמנע וההשלכות התחבורתיות גם בהיבט הזה. בינואר 2016 הגשנו את ההמלצות למנכ"ל משרד התחבורה. ראש העיר יכול להעיד על כך שהיום פועלים- - -

לא חתמתי על ההמלצות. למען הבהרת העניין.

צ'ארלי, שאלתי מה העמדה המקצועית של משרד התחבורה.

ליישם את ההחלטה בצורה יעילה.

לא שאלתי, מה ההחלטה. אני יודע מה ההחלטה של משרד ראש הממשלה. מכיר. אתה גם פקיד. מבצע החלטת ממשלה. שאלתי מה העמדה המקצועית של אנשי המקצוע אצלכם. לפעמים העמדה המקצועית שלך היא א', אבל אתה עושה ב', כי זו ההנחיה. מה העמדה המקצועית של שר התחבורה והדרג המקצועי במשרד התחבורה? אני שואל, כי אני שומע ששר התחבורה בעד שישאירו את השדה פתוח. אם הוא מהאו"ם, הוא מהאו"ם. אם הוא שר התחבורה שאמור לדאוג לזה - שיגיד מה עמדתו. מה עמדתו? האם הוא מצטרף לעמדת משרד ראש הממשלה, אני מבין - הוא בעד לסגור. ואם הוא בעד להשאיר את זה כך, שיגיד.

היתה החלטה לסגור את הפעילות בשדה דב. כולנו מכירים את ההחלטה.

שר התחבורה שותף להחלטה הזאת?

אני אומר – הממשלה החליטה. שר התחבורה הוא חלק מהממשלה. אם ניתן על פני התקופה – שאלתם שאלה לגבי לוח זמנים, ויש פה נציגה של משרד ראש הממשלה, שהם מנהלים את כל התהליך של הפינוי. האם ניתן בתקופה הרלוונטית לדחות את הפסקת הפעילות בשדה דב – זה דבר שמבחינתנו, אם יהיה ניתן לעשות דבר כזה, אנחנו נתמוך בזה.

אתה במשרד התחבורה, אתה יודע את זה? אתה לא מהאו"ם. מה היתה העמדה המקצועית שהשמעתם בדיון בבית המשפט? לא הייתם שם מהאו"ם, נכון? אז אולי תגיד ליושב-ראש הוועדה מה היתה העמדה שלך שם?

שוב – אנחנו פועלים במסגרת ההחלטות. אני לא מהאו"ם. אני ממשרד התחבורה. לא אמרתי שאני מהאו"ם.

אתה אומר רק – אם הממשלה תחליט ככה - נעשה ככה. ואם ככה – נעשה ככה.

אנחנו פה כדי לפעול בהתאם להחלטות הממשלה.

אני חושב שלא האינטרס התחבורתי עומד לנגד עיניכם.

ואם תהיה החלטה לעכב את הפינוי של התעופה האזרחית מהפעילות בשדה דב, זה דבר אחד. אבל אם וכאשר צריך להיערך כדי להבטיח שהדבר יכול להתבצע מהמקום שהוחלט שזה שדה תעופה נתב"ג- - -

זו לא השאלה.

חובתנו להבטיח, לייעל- - -

זו לא העמדה. אסביר. גם אם אתה לא רוצה לענות – גם טוב, נתקדם. אני מחדד את השאלה שגם התכוון אליה חבר הכנסת שמולי. אתה פקיד, אתה מבצע הנחיות. אם מחר יחליטו לסגור את שדה התעופה בן-גוריון - אתה תסגור אותו. ותוביל. ויגידו לך: מאילת כולם בשאטלים לפה – זה מה שתעשה. אין לי תלונות אליך. אבל יש לך עוד כובע. אתה ממליץ בפני הדרג הפוליטי, מה בעצם התובנות המקצועיות שלך, כי אתה איש תחבורה. בממשלה לא יושבים, אני מניח, אנשים שמתמחים בתחבורה. אם אני אעשה אנלוגיה לצבא, בצבא האלופים אומרים את עמדתם המקצועית. הממשלה יכולה להחליט בניגוד לעמדה, וזה בסדר. אני שואל שאלה, בקצרה - האם אתה בעמדה שצריך כרגע, בנתונים הנוכחיים, להשאיר את שדה התעופה דב פתוח, לפחות עד הקטע הצבאי בשנתיים האלה כדי לדון בכל החלופות, ונזק גדול לא יקרה אם זה יידחה?

אם העמדה של משרד התחבורה, שאני מייצג אותה בדיון הזה, אם ניתן לא להפסיק את הפעילות, ולדחות את הפסקת הפעילות בשדה דב, וזה בעצם מה שנבדק על-ידי משרד ראש הממשלה הממשלה, ששאלת את נציגת משרד ראש הממשלה קודם, והוא אומר שמשרד התחבורה תומך בהמשך הפעילות באותה- - -

הבנתי. זו תשובה. ומה אתם עשיתם כדי שזה יקרה? באתם אתם בדין ודברים כדי שהם בינתיים ישאירו את השדה פתוח?

ודאי.

אני רק רוצה לחדד, אולי ראש העיר לא חתם על המלצות הוועדה, אבל אני מקריא מההתייחסות – לפיכך יישום ההמלצות של הוועדה צריך לעבור תנאי מקדמי לפינוי שדה דב. זה מה שהוא כתב. זו התייחסותו. אנחנו מנסים לעשות הכול על-מנת לבצע אותן המלצות שהמלצנו במסגרת הוועדה הבין-משרדית שעמדתי בראשה.

תודה. אגב, בחנתם חלופות עם העיר אילת לגבי הנושא הזה של השדה הנוכחי?

לא.

לא נבחנו חלופות. בכלל שיתפתם את העיר אילת בתהליך?

לא. תשאל אותי.

אני שואל אותם. אני יודע מה עמדתך. תודה רבה. בבקשה.

שמי אהובה זקן, אני סמנכ"לית לתפעול במשרד התיירות. המנכ"ל שלי צריך להיכנס כל רגע, ואני מקווה שתינתן לו ההזדמנות לומר את דבריו, אבל כן הייתי רוצה שעמדתנו תישמע לגבי שדה דב, אם המנכ"ל שלי לא יגיע. אעשה זאת בקצרה.

בבקשה.

זה נאמר גם בישיבה האחרונה של ועדת הפנים באילת, והמנכ"ל שלנו אמר את זה בצורה חד-משמעית, גם הגורם המקצועי. אנחנו לחלוטין באותה דעה של הנהלת המשרד, שאסור לסגור את שדה דב ללא חלופה. אנחנו יודעים לחלוטין לומר, שהדבר הזה יגרום לנזק עצום לאילת. אנחנו מסתכלים על מספרי הלינות ועל מספר התיירים שמגיעים לאילת. זאת פגיעה רצינית, בעיקר בתחום תיירות הפנים, שמחזיקה את העיר אילת. אנחנו מדברים על כ-6 מיליון לינות בשנה שעברה של ישראליים בלבד. סגירת השדה אכן תגרום לנזק רב לאילת, ואני חושבת שללא חלופה, אסור שזה יקרה. למרות שאנחנו, בגדול, אמורים לבצע את מדיניות הממשלה והחלטת הממשלה, אבל לא ייתכן שתיעשה סגירה ללא חלופה.

תודה. בבקשה.

אני מלווה את הדיון הזה במהלך השנה שחלפה, אני אזרח, ואני כל פעם עומד המום. יושבים פה נציגי ממשלה, אומרים דבר והיפוכו, כאילו אין בעל בית לעסק הזה. אני אומר לך, דודי אמסלם ידידי, אני מציע להוביל פה מהלך. מה שקורה מישיבה לישיבה – לא קורה שום דבר חיובי. יש פה דעות שונות. בפועל גם אני סיירתי בשדה דב. אני לא מכיר שום חלופה חוץ מאשר להשאיר את שדה דב במקום שלו. כל הדיבורים הללו לא סבירים, כי אני יודע שנעשו פה מהלכים נדל"ניים. אבל תראו מה אומרת מדינת ישראל - היא מוותרת על הקשר לצפון ולגליל, היא מוותרת על הקשר לערבה ולאילת. והיא רוצה להביא 12,000 דירות, כאילו זאת הבעיה של מדינת ישראל, עוד 12,000 דירות. הייתי אצל רון חולדאי. אפשר גם ב-9,000 להסתדר. אפשר בכלל לא. שיבנו בנגב ובגליל. הייתי אצל רון חולדאי. הוא גם אומר וגם כתב שהוא בעד להשאיר את שדה דב. איזו חלופה יש לכם? דבר דמיוני. זה גם פגיעה בביטחון. יש מטכ"ל ושר ביטחון שלא יכולים לנחות בתל-אביב?

אני אומר לכם, ואני חבר כנסת, ואני מכיר את העיר, ובטח גם חבריי. משהו השתבש במדינה הזאת, שהפכו את הנדל"ן יותר חשוב מהנגב ומהגליל. מה בדיוק הדחיפות הזאת בתל-אביב? על מה אתם מדברים? אלא אם עשו מהלכים שהם בלתי-הםיכים, מותר למדינה לסגת, אבל לא ייתכן שיישבו פה עובדי מדינה ויסבירו. זה לא עניין וטכני. מה אתם אומרים – שאיש מאילת ייסע עד תמנע, מתמנע יטוס לבן-גוריון, הוא ייצא, בדרך יוותר על כל מה שרצה, ויכול להיות שגם לא יירד יותר לאילת.

לכן אני מבקש - הבעיה היא לא מתי סוגרים את שדה דב; הבעיה היא לא לסגור את שדה דב; הבעיה היא לא להרוויח פה שנה-שנתיים אלא שאין לנו פתרון אלא המשך קיומו במהדורה מצומצמת שבבסיסה זה המסלול וכל היתר תיקחו. אבל באמת, המדינה לא יכולה להעמיד כמה דירות מול קשר לאילת ולצפון. לכן זו הכרעה עקרונית. באמת מחייבת עמדת ממשלה ולא של פקידיה.

תודה רבה, חבר הכנסת ברושי. עוד מעט אסכם את הפרק הזה. אנחנו עוברים לנושא הקמת בית העירייה באילת. בבקשה.

תודה. אעשה זאת טלגרפית. אנחנו כעיר חמה עם טופוגרפיה קשה, נכון להיום מתן השירותים שלנו לתושבים פרוסים על הרבה מאוד מבנים, וקיבלנו החלטה, להקים בית עירייה בעסקת BOT, מקום מרכזי, לתת מענה אחד לכל הצרכים השירותיים של העיר אילת. אנחנו נמצאים בהליך מאוד ארוך, בעיקר מול מינהל מקרקעי ישראל, ואני חייב לומר שברוב התחומים משתפים פעולה, והמצב טוב.

נותר נושא אחד שאנחנו רוצים לבקש את ההתערבות של הוועדה, והוא הנושא שמשום שיש נוהל במועצה הארצית של מינהל מקרקעי ישראל, שכל מה שנמצא במרחק אלף מטר מהים, דינו לשלם שמאות מלאה על אם יש מסחר בבית העירייה – אנחנו בעסקת ה-BOT רוצים גם מסחר. אמרנו: חברים, העיר אילת כולה אלף מטר מהים. כלומר בעצם ההטבה הזאת לא חלה על העיר אילת. לכן ביקשנו להחריג את העיר אילת, כפי שכבר למדו להחריג אותה, ולקבל החלטה שהמגבלה הזאת תוסר. המשמעות של המגבלה תוסר. נוכל להקים את בית העירייה, כי החיסכון הוא של מיליוני שקלים, שכולה החלטה של מועצה ארצית. בני אדם יקבלו את ההחלטה – צריך לזכור.

המינהל פה? מינהל מקרקעי ישראל? דיברתי אתו אתמול בלילה. לא נמצא פה. אוקיי.

אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאם ההצעה, כפי ששמעתי אותך, והיא הצעה יצירתית מאוד, תתקבל במועצה הארצית, בזה בא לציון גואל. פותר את כל הבעיות.

נעבור לנושא הבא. אחרי זה בסיכום, נתייחס לגבי הנושא הזה של בית העירייה.

הנושא הבא, נמצאים פה חברים טובים – גם התאחדות בתי המלון, גם מנכ"לית ארגון המסעדות באילת. כמובן ממלא מקומי, אלי לנקרי.

אנחנו מדברים על כל הנושא של המחסור בכוח אדם. אדוני היושב-ראש, הצפתי את הנושא הזה בפניך גם באילת. המחסור בכוח אדם בעיר אילת הוא נכון בכל התחומים - גם בתחומי ההוראה, גם בתחומי הרפואה, גם בתחומי האכיפה, שיהיו שוטרים, ובעיקר בתעשיית המלונאות והמסעדנות. חסרים לנו הרבה מאוד עובדים. היום עושים כל מיני אימפרוביזציות מאוד מורכבות ובעייתיות. אנחנו חושבים שחייבים לתת מנת התייחסות ראויה, כדי שהענף העיקרי שעליו נשענת העיר אילת, וזה תעשיית התיירות – וכשאני אומר תיירות, אני מדבר גם מלונאות וגם מסעדנות – לתת להם מענים ראויים.

נכון להיום, כפי שאתם ודאי יודעים, בשנים האחרונות היתה לנו חלופה בדמות המסתננים הבלתי-חוקיים, דורשי העבודה שהגיעו לעיר אילת. עמדתי בעניין הזה ראויה. לאחרונה, במהלך חשוב, יש לנו אישור לגייס עובדים ירדניים, כ-1,500 במספר. נדמה לי שכבר שתי פעימות נעשו. אני חייב לומר שאנחנו חושבים שהרעיונות הללו הם רעיונות טובים, אבל אני רואה אותם קצרי מועד. אני חושב שצריך לחזור לרעיון של מכסת עובדים זרים, כפי שהיתה בעבר. זו דעתי.

בתוך זה יש עוד בעיות, אבל אני רוצה להעלות נקודה אחת, שאני רוצה לבקש את תמיכת הוועדה. יש לנו מה שנקרא מענק לחיילים משוחררים, זה נקרא עבודה מועדפת. היא ניתנת רק למקצוע כזה או אחר, בתעשיית המלונות. ואני חושב שהגיע הזמן לעיר אילת, כעיר שמושתתת על תעשיית המלונאות והתיירות והמסעדנות, להרחיב את היריעה. להגיד שעוד מקצועות בתחומים הללו יוכרו כמקצועות שמוכרים על-ידי הגורמים שנותנים את התמיכה ואת המימון. אגב, הגיבוי שאנחנו ניתן לאותם צעירים, אדוני היושב-ראש – גיבוי שנאפשר להם ללמוד באקדמיה, כשאנחנו נותנים מלגת לימודים מלאה לכל מי שיבוא לעבוד בעבודה מועדפת, וירצה ללמוד באקדמיה. זה בונוס שאין לו לדעתי אח ורע בכל מדינת ישראל. לכן אני מבקש, לקבל את תמיכת הוועדה גם ברעיון הזה, וגם בכך שנוכל לפתוח את כל הנושא של מחסור בעובדים בתעשיית המלונאות. אם תרצה לאפשר לחברים להתייחס.

ודאי. בבקשה.

שלום, אני יואב בכר. אני מהתאחדות המלונות בישראל. שתי התייחסות או שלוש. אחת, בהחלט הנושא של העובדים הירדניים, שבאמת אנחנו בעיצומה של הפעימה השנייה, זה דבר מאוד חיובי. זה הוריד הרבה לחץ. זה מאפשר לנו קצת נשימה לעומת מה שהיה עד שזה התחיל. אני רוצה בהזדמנות זו גם להודות לרשות ההגירה, שעובדים בשיתוף פעולה בלתי-רגיל, ומובילים את זה אתנו.

הדבר השני, אני מצטרף לשני הדברים שמאיר העיר. אחת, עדיין יהיה צורך לדעתי בפתרון של עוד מכסה של עובדים זרים מסודרים כפי שהיה עד 2006, כדי לגבות את כל הנושא הזה; בעיקר בעבודות ניקיון ועבודות שירות בתחום הזה, ששם אנחנו מתקשים ולא מצליחים להביא עובדים ישראליים.

לגבי עבודה מועדפת, אני מחזק את דברי מאיר. אני רק רוצה להמליץ, ובזמנו ישבה ועדה בנושא עבודה מועדפת כלל ארצית שהגישה המלצות לשר הרווחה. הוא אמון על הנושא של עבודה מועדפת.

רווחה או כלכלה?

רווחה, תתפלאו. בגלל שזה ביטוח לאומי. אני רוצה להמליץ, שיקדמו חלק מההמלצות של אותה ועדה, שלא קידמו, שזה עבודה מועדפת – היום זה לחצי שנה; אחרי חצי שנה שהעובד עובד. בעיר אילת זה יהיה דבר גדול, אם יעשו את זה לשנה, בשתי פעימות. אז ישמרו לא רק על גיוס טוב, אלא גם על יציבות, שעובדים לא יחזרו אחרי חצי שנה, אלא יישארו בעיר לשנה, ואולי אפילו זה יגרום להם להישארות בעיר לתקופות ארוכות יותר, שזה דבר מצוין.

תודה. בבקשה.

שמי שבתאי שי. אני מנכ"ל התאחדות המלונות באילת. רציתי להזכיר שעד 2006 למלונות אילת היתה מכסה של כ-600 משרות של עובדים זרים. בתקופתו של אלי ישי כשר הפנים, הוא החליט לבטל את המכסה הזאת, והכריז על מבצע עובדה, שנועד להביא עובדים ישראליים לאילת בכל מיני גימיקים, חלקם כספיים.

600 המשרות בוטלו, העובדים הזרים נשלחו הביתה, ובעצם ישראליים לא הגיעו. נכנסו למצוקה, והמלונות באילת, חלקם נסגרו, חלקם סגרו אגפים, והתוצאה היתה, שמאחר שהישראלים לא הגיעו, היה מין תזמון מקרי שהתחילה ההגירה הלא חוקית של הסודנים והאריתראיים לאילת. הם מילאו את החלל הזה.

ברור שלסמוך על מדיניות הממשלה בנושא הזה, שהתהפכה כמעט על בסיס חודשי, שיש להם אישורים ואין להם אישורים ומי נותן להם את האישורים וכו' – אי אפשר היה לסמוך עליהם. אז נולד הרעיון של להביא את העובדים הירדניים.

העובדים הירדניים הוא רעיון כשלעצמו מוצלח. הבעיה אתו, שהמצב הפוליטי עלול לשנות, ובוקר אחד נמצא עצמנו עם מעבר סגור, ולא יהיו עובדים באילת.

כמה חודשים עובדים ירדניים מגיעים?

הראשונים נכנסו בנובמבר 2015.

כמה? איזו כמות? באילו פעימות?

ב-1.4 אושרה הפעימה השנייה, 500 נוספים, ובעוד חצי שנה אמורים לבוא ה-500 הנוספים, ולהשלים את ה-1,500. המכסה לא נוצלה לגמרי. אנחנו עומדים היום בקצת פחות מ-2,000. עדיין יש בקשות שנמצאות בבדיקה.

אתם צריכים יותר מזה? אתה אומר שיש תנודה ביטחונית – מחר יקרה משהו, ואז יסגרו לנו.

אבל יש עוד בעיה בעובדים הירדניים כפי שהיא היום, בלי הבעיות הפוליטיות. העובדים הירדניים חוצים בבוקר, וחוזרים בערב לירדן. אין להם אישור לשהות בלילה באילת. הבעיה, שבתי המלון נזקקים לשירותים של העובדים הירדניים גם בשעות הערב, מה שנקרא משמרת הערב ומשמרת הלילה. מאחר שהאיסור הוא גורף, ובשעה 17:00 או 18:00 צריך להוציא אותם החוצה, כי המסוף נסגר, הבעיה היא טכנית של להוסיף כמה תקנים לרשות שדות התעופה, שתאפשר את פתיחת המסוף בשעות מאוחרות יותר כדי לאפשר גם את משמרת הערב ומשמרת הלילה.

כמובן שהפתרון האולטימטיבי, שיחזירו לנו את המכסות של העובדים הזרים, ואז לא נצטרך - לא ירדניים ולא אריתראיים ולא אף אחד. זה היה הפתרון שהיה הכי טוב לאורך שנים באילת. כנראה שבגלל שהלובי, כנראה, של המלונאים לא היה מספיק חזק, ושל החקלאים היה גדול יותר, ואנשי הבניין, לכן ביטלו את המכסות למלונאים באילת לגמרי. במקומות אחרים השאירו אותם. נאלצנו לחפש פתרונות מאולתרים, שלא תמיד עולים, אבל אני חושב שהנושא של הירדניים הוא מוצלח; גם על בסיס פוליטי – הייתי אומר. הייתי פעם עובד מדינה, אז גם אני קצת ער, לפחות לאספקטים האלה. יש שיתוף פעולה אזורי. שמעתי היום שמשה אל עקבה נבחר להיות ראש ממשלת ירדן. אנחנו היינו בקשר רציף אתו. אני חושב שנוצר שם דיאלוג כלשהו בין אילת לעקבה, שהיה ברכה לכל הצדדים.

תודה. טלי, בבקשה.

שלום, אני טלי ביטון, מנכ"לית העמותה לקידום המסעדות, בתי הקפה והברים באילת. קודם כל, חשוב לי לייצג את חברי העמותה שלנו. למעשה, הם מונים, אם ניקח את ענף המסעדנות באילת, מדובר על כ-3,000 עד 3,500 עובדים ישראליים, ובין 250 ל-300 עובדים זרים.

המצוקה בכוח האדם היא מצוקה אמתית, שכרגע אנחנו עוברים בעיקר בימים אלו. זה אמנם משהו שאנחנו חווים קרוב לשלוש שנים, אבל המצוקה הגיעה לשיאה בפסח האחרון, שלא מעט בעלי מסעדות ומנהלים של המסעדות מצאו את עצמם שוטפים כלים בעצמם.

לנו, לעומת המלונאים – כבודם במקומם מונח - אין לנו הפריבילגיה של עבודה מועדפת ואין לנו הפריבילגיה של העובדים הירדניים. ענף המסעדנות מוחרג מזכאות הנושא של העובדים הירדניים. לכן אנחנו במצוקה אמתית, בין אם זה בנושא עובדים מקצועיים, ובין אם זה עובדים שאינם מקצועיים.

הירדניים מגיעים רק למלונות?

כן. אנחנו לא נהנים מזה.

במסגרת חוזה השלום עם ירדן לפני הרבה שנים, הקצו 300 משרות לנושאים אחרים; בעיקר בבניין. נדמה לי במאפייה או במכבסה.

זה הזמן לומר מילה או שתיים – קודם כל הכרה בעמותה שלנו ובענף שלנו, בעיקר באילת. אני רוצה להודות בהזדמנות זו לראש העיר, למאיר, שמשתף אתנו פעולה, ויעשה הכול כדי לעזור, אבל בשלב הזה נכון לעכשיו, אנחנו במצוקה אמתית. הנושא של היטל המס, בגובה 20%, על העובדים הזרים, שחלקם עובדים במסעדות, זה סוג של גזר דין מוות למסעדות. אלה מסעדות פרטיות.

היינו רוצים קודם כל, להיות מוכרים, ולהיות חלק מפורומים כאלה ואחרים, כדי לנסות ולהשפיע, כדי שכוח האדם יגיע גם אלינו, ונהנה. עבודה מועדפת זה פרמטר חשוב שאנחנו מעלים על סדר היום, ורוצים שיכירו בנו, בעיקר בתחום טבחות ומלצרות, גם לעבודה מועדפת.

טבחות אגב, אין עבודה מועדפת באף מקום. עבודה מועדפת הולך לפי מקצועות שהם לא כל כך מקצועיים.

תודה. משרד הפנים, בבקשה. מה עמדתכם לגבי העובדים הזרים וכו'?

יואל ליפובצקי. ראש מינהל שירות למעסיקים, עובדים זרים. קודם כל, לגבי מה שנאמר, שאולי תהיה בעיה עם הירדניים, יסגרו. משנת 2000 יש לנו החלטה, לא קשורה למלונות, על 300 היתרים לתעשייה, עם כל מיני גופים באילת. עד היום לא סגרו. המציאות מראה שלא סגרו, אז אני לא יודע מה החשש כרגע.

מה לגבי הנושא הזה, שהם צריכים לחזור בלילה? אני מניח הרי, שיש גם עבודות שהם 24 שעות. הוא מפעיל מלון. יכול להיות שבערב צריך. האם אתם מסונכרנים לגבי הנושא? אולי אם יחזור ב-22:00 או ב-24:00, זה בסדר?

בחנו את זה. גורמי הביטחון כרגע הם נגד הנושא שהירדניים יהיו פה אחרי שעה מסוימת.

למה?

ביטחונית.

כלומר אין לו בעיה עד 19:00. עד 21:00 יש לו בעיה.

נכון. מבחינת העבודה במסוף הגבול, זו שוב, שאלה של רשות שדות התעופה. אין לנו התנגדות שיעבדו עד 20:00 או 21:00. אבל זו שאלה תפעולית של המעבר עצמו. אני יודע שהם מקיימים מגעים עם רשות שדות התעופה.

יהיה בעייתי אם תעשו דיון משותף עם המלונאים- - -

עישנו.

ועם הצבא ואתכם, כדי להציף את העניין. ההחלטה לא יכולה להיות שרירותית. על פניו נראה לי לא הגיוני.

אני לא מתווכח עם גורמי הביטחון.

לא מדובר פה בדברים שברומו של עולם. ובשעון קיץ מה קורה? ובשעון חורף? זו בדיחה כמעט. אני מבקש שתקיימו דיון.

הערה קצרה. יואל ליפובצקי הוא באמת קרדינלי לכל מה שקרה באילת, אבל גם אז נראה לנו דמיוני שיביאו ירדניים לאילת, כשהתחלנו עם הפרויקט הזה. היום נראה דמיוני שיביאו אותם שעתיים – עד 19:00 בערב, כמו שאתה אומר. הכול כספי.

לכן אני מסביר – אני לא סתם שואל. לא נראה לי הגיוני. אני לא סתם שואל את השאלה. יש פה היגיון צרוף. בתוך עמי אני יושב. יש פה היגיון צרוף. אבל אם הצורך שלך הוא עד 21:00, צריך לעשות מאמץ שזה מה שיהיה. אני לא רואה הבדל כל כך גדול בין 19:00 ל-21:00. אני לא רואה מחבלים נכנסים מ-06:00 עד 19:00, ורק אז הם מתחילים להיות מסוכנים. אני לא רואה את זה שם.

עד 20:00, 21:00, רשות שדות התעופה, שהם לא פה- - -

אם השאלה היא מעבר הגבול – זה לא הצבא. הצבא יכול לומר: אין לי בעיה, עד 22:00, 23:00, ואז יכול להיות שנשב עם שדה התעופה, וראש עיריית אילת יגיד: אני שם עליי את שני הפקחים. מה הבעיה? עוד כמה שעות נוספות?

לכן אני אומר, בגדול, חשוב לי לעשות דיון פנימי. זה כבר דיון מקצועי. תייצר דיון. גם אם בעבר היה - יכול להיות שדברים השתנו. אנשים השתנו. אני לא רואה הגיון בעניין לא לתת להם את השהות עד הסוף. אם צריך שתהיה לו ארוחת ערב, שתהיה לו ארוחת ערב. אז בוקר וצהריים – בסדר, וערב לא?

אגע בעוד נקודה. הממשלה אישרה 1,500. כרגע, כפי שנאמר, יש קצת פחות מ-1,000. מסתננים, כפי שהמלונאים כל הזמן אמרו, לפני הירדניים, עובדים כ-2,500.

היה.

בסדר, 1,500. אז בואו קודם כל תשחררו ותכניסו את הירדניים לעבודה יומית, ואחרי זה תדרשו. אני לא חושב שכרגע יש הצורך הזה. בסוף המעבר יישאר ריק.

הכול בגלל הערב. השחרור של הסודניים והאריתראיים מתעכב בגלל הלילה. ברור שאם לא יהיו ירדניים בערב, לפחות הסודניים נמצאים. זה תלוי אחד בשני. לפחות שיישאר כך.

הבנתי. מישהו עוד רוצה להתייחס לנושא הזה? בבקשה.

המדינה משקיעה מיליונים בנושא של הכשרה מקצועית לכוח האדם באילת, וכמובן, במימון כרטיסי טיסה לתיירים שמגיעים לאילת במסגרת עונת הצ'ארטרים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו פגיעה ברמת השירות שניתנת לתיירים מחו"ל ולתיירים מישראל, כי הצרכים של התייר הישראלי והתייר מחו"ל הולכים וגדלים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו רמה נמוכה יותר או אי-אפשרות לתת את השירות הזה של אותם אלה שעובדים בעבודות הרטובות, מה שנקרא. גיוס ישראליים לא בא בחשבון. גם עשינו סקר כזה, והשקענו גם בנושא הזה כדי לוודא שמיצינו את כל הדרכים לגייס ישראליים לעבודות האלה. לצערי, התשובה היא לא, לא ולא.

ברור לי. תודה.

רבותיי, אסכם. אני חייב ללכת לאולפן פה ב-12:25. ברשותכם, הבנתי את העניין, ואעבור לסיכום. אחד, לגבי הנושא הראשון, לגבי שדה דב. כרגע אני מבקש, פונה לראש הממשלה . מבקש ממנו שוב לשקול את ההחלטה. אני חושב שההחלטה לא מובנת, וההחלטה הראשונה היא לאחד את מועדי הסגירה כרגע בין הצבאי לאזרחי, כך שהשדה האזרחי, שמהווה פחות מ-10% מהשטח הכולל, ייסגר במועד שסוכם עליו לגבי השדה הצבאי. שם בדגש, אני רואה דווקא את הבעייתיות גם בקרקע ובכל הפרמטרים דווקא שם, לפחות בקטע האזרחי.

הטיפול בתא השטח הוא תא שטח אחד. לא הגיוני שיטפלו ב-3 דונם פה, ואחרי זה 100 דונם אחר כך. לכן אני רואה את זה יותר כמפגע, כלומר ברגע שזה יפונה, זה יהפוך להיות מפגע לאורך זמן, עד שהשדה הצבאי יתפנה. לכן אני לא רואה את זה בעייתי ברמת השירות, מדוע ולמה. כפי שאמרנו, זה עיר ואם בישראל, אילת. גם ברמה הפרקטית, אני לא רואה את זה יעיל. החלטה מוזרה ולא נכונה, לדעתי.

הדבר השני, ודאי שצריך – אני מבקש שהצוות שראש הממשלה הקים לנושא, יזמן את ראש עיריית אילת, והצוות המקצועי - מהנדס העיר אילת וכו', כדי לבחון אתם את החלופה האמתית. יש להם רעיונות, חלופות, שזה נהנה וזה לא חסר. יהיה גם בינוי, ובד בבד השדה יישאר גם. שמעתי את החלופות של מאיר, אבל צריך להציג אותן בפני אנשי המקצוע.

היו גם חלופות של רון חולדאי.

יכול להיות שהכול יסתדר בנושא הזה. זה לגבי נושא העיר אילת.

לגבי בית העירייה, אני אעשה דיון קטן עם מאיר ועם ראש מנהל המינהל, עם עדיאל, כדי לסגור את הפינה הזאת שדיברנו עליה. האמת היא שהוא דיבר אתי בלילה. אמרתי לו שיסגור אתך את הפינה. אמר לי שכבר סגור אתך, אז אמרתי שאין טעם שיבוא לדיון. היות שלא סגור אתך, באמת הצטערתי שלא הגיע.

לגבי הנושא של העובדים הזרים, אני מבקש שיואל, תיזום דיון מקצועי שבו תזמין גם את אנשי הצבא, גם את נציגי העיר אילת ואת משרד התיירות כמובן, ואת יושב-ראש המלונאים באילת. שהוא יגדיר את הצורך. הוא הקליינט שלהם. הוא מגדיר מה הוא צריך. וכמובן, את רשות שדות התעופה. תנסו לארגן פתרון כלשהו, שגם הוא מקבל את התשובות. אם בסוף הכול יעמוד על שני שוטרים שיעמדו בגבול כדי להחתים להם את הדרכונים, תגידו לי, ונעשה דיון על שני השוטרים האלה.

אני חייב ללבת.

משפט. אחד, אם יהיה אפשר להכניס את ענף המסעדנות כחלק.

ודאי. אגב, אני רואה אותם כבעיה הכי קשה. בעל מסעדה – מי ישטוף לו את הכלים?

זה, צריך החלטת ממשלה.

בדיון תייצרו לנו בעיות שאתם חושבים שזה הכיוון המקצועי לטפל בהן. אני רואה אותם כבעיה הכי מסובכת פה. הם מקבלים ירדניים, ובסוף המסעדה הקטנה, שבקושי מרוויחה, מי ישטוף לה את הכלים, או מי יבשל במטבח? אם הם צריכים עובדים, מי ייתן להם אותם? תמצאו לי פתרון, שאתם חושבים שהוא מקצועי. אם צריך להביא החלטת ממשלה, נשכנע אותם להביא החלטת ממשלה.

בכל מקרה, אני אעשה דיון סטטוס עוד כחודש וחצי-חודשיים של חצי שעה כדי לבדוק, האם כל אחד בתחנות עשה את שלו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.