הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 103

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 11:30

חוויית העלייה בעיני בוגרי נעל"ה ב"כפר הירוק"

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

יואל רזבוזוב

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה, משרד העלייה הקליטה

דוריס קריאף - ממונה ארצית, תיעוד וזכאות, משרד העלייה הקליטה

אלונה אמיר - יועצת מנכ"ל משרד העלייה הקליטה

יוסי זגורי - מפקח חינוכי, המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי, משרד החינוך

ישעיהו יחיאלי - מנהל תכנית נעל"ה - תכנית לימודים תיכוניים לנוער יהודי מרחבי העולם, משרד החינוך

ירדנה ויזנר - מנהלת משרד, תכנית נעל"ה, משרד החינוך

נעמי אלישיב - מנהלת "הכפר הירוק" - כפר נוער ניסויי ומרכז הפצה של מנהיגות סביבתית

דייזי בר-אילן - סגנית מנהלת ומחנכת כיתת נעל"ה, "הכפר הירוק"

מיכאל איסרליס - מדריך חברתי, נעל"ה, הכפר הירוק

אורית טלמור - רכזת "נעל"ה" בכפר הירוק

דר' קובי נווה - מנכל "הכפר הירוק"

איגור מוזס - מנהל הפנימיה, "הכפר הירוק"

רועי אביב - רכז י"ב, "הכפר הירוק"

קטיה קובטונובה - תלמידת י"ב בכפר הירוק

אלכסנדר פייגן - תלמיד י"ב בכפר הירוק

יקטרינה קובטונובה - תלמידת י"ב בכפר הירוק

דר' דליה אלוני - החטיבה החינוכית, הפ"י - הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

דר' דינה מקדונוב - פסיכולוגית

מריאנה קוטלרסקי - אם בית

עפרי שובל - מורה ללשון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.ל., חבר המתרגמים

חוויית העלייה בעיני בוגרי נעל"ה ב"כפר הירוק"

שלום לכולם. ברוכים הבאים לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו היום התכנסנו לבקשתכם, כדי לשמוע מכם, בעיקר בוגרי נעל"ה מן "הכפר הירוק", על חוויית העלייה שלכם. אנחנו שמחים שאתם כאן, גם מסיירים פה, במעוז הדמוקרטיה של ישראל, פה בכנסת, ואני מאמין שזה מאוד חשוב שאתם תסיירו, שתראו ועדות שונות ותיפגשו עם ח"כים. נמצא אתי חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הועדה ולפני שאני נותן לאנשים שבאו מבחוץ, חבר הכנסת, אם יש לך מה להתייחס.

קודם כל, צהרים טובים. כמובן שאנחנו מתכוונים לשמוע, אנחנו מכירים את פרויקט נעל"ה היטב, גם חגגנו עשרים וחמש שנה, נכון?

בשנה הבאה.

מה חגגנו? חגגנו עשרים?

עשרים.

עשרים. כשמלאו עשרים שנה הציגו בפנינו המון המון הישגים, תלמידי נעל"ה שהגיעו להישגים והצלחות במדינת ישראל והפרויקט הזה הוא פרויקט מצוין. אני גם עכשיו, בזמן הפגרה, נפגשתי בכל מיני מקומות עם תלמידי נעל"ה וראיתי כל מיני בעיות, שאפשר לשפר ולתקן. אנחנו נדון בזה אחרי כן ואני מקווה שגם כאן אנחנו נשמע גם מהמנהלים, מהמדריכים וגם מהתלמידים, עוד סוגיות בקשר לצבא ומשרד הפנים. יש המון סוגיות שאפשר לפתור ובשביל זה הועדה ואני מקווה שאנחנו נוכל לעזור, כי אנחנו רוצים לעזור, אנחנו מאוד אוהבים את הפרויקט הזה ורוצים שהוא יצליח. תודה.

הצטרף אלינו גם חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר הועדה. יש לנו את רשימת הדוברים, נמצא אתנו מנהל "הכפר הירוק", דר' קובי נווה ויש לנו גם ראש מינהלת נעל"ה, מר ישעיהו יחיאלי וגם המפקח האזורי על פנימיות, יוסי זגורי. ברוכים הבאים, שוב, ואני אתן את רשות הדיבור, אלא אם כן חבר הכנסת יוגב, רוצה להתייחס.

לא יכול להיות פה הרבה זמן אבל אני רוצה לשמוע.

אז את רשות הדיבור אנחנו ניתן לדר' קובי נווה. בבקשה.

שלום. אנחנו שמחים להיות כאן בכנסת, לכבוד רב לנו להיות כאן. יש לנו בכפר הירוק ארבע קבוצות נעל"ה בכיתות ט'-י"ב. התלמידים מצליחים מאד בלימודים, יש לנו גם מסלול מיוחד של נעל"ה קדם-רפואה. כל התלמידים שלנו מתגייסים לצה"ל בתום הלימודים שלהם ב"כפר הירוק". רבים ממשיכים בלימודים אקדמיים, כמעט כולם נשארים ומתאזרחים בארץ וזה באמת פרויקט מופלא, מיוחד ולכבוד רב לנו להיות שותפים לפרויקט הזה. תודה.

תודה רבה לך. מר ישעיהו יחיאלי, בבקשה.

תודה, כבוד היושב ראש, כל הנכבדים שנאספו פה ותלמידי נעל"ה, השמחה הזאת היא לכבודכם. אין מדינה בעולם שיש לה תכנית כמו נעל"ה, שמוכנה להשקיע – אני אומר את המספר בעדינות, עשרות מיליוני שקלים בשנה, בתלמידי נעל"ה ועוד סכומים לאחר מכן, שמשרד הקליטה משקיע בבוגרי נעל"ה. אין עוד מדינה בעולם שמוכנה לעשות את זה לטובת נערים ונערות, שבאים לכאן בגיל צעיר בלי שום התחייבות, לא להישאר כאן, לא שההורים יבואו אחריהם, הכול בהתנדבות, כי מדינת ישראל אוהבת את ילדי העם היהודי מכל העולם ומציעה להם את המתנה הזו, את האפשרות הזו ובעוד אתם יושבים פה לכבוד סיום כיתה י"ב, אז בהרבה מקומות בעולם, ממש עכשיו, כותבים מבחנים, ילדים צעירים מכם בשלש ארבע שנים, שרוצים לבוא לתכנית נעל"ה, לקראת השנה הבאה, שהיא, כפי שחבר הכנסת רזבוזוב כבר רמז, היא תהיה שנת מחצית היובל של תכנית נעל"ה.

אני רוצה לציין שני בוגרי נעל"ה שיושבים פה, איגור הוא מנעל"ה א' והוא מנהל הפנימיה בכפר הירוק. כמוהו יש עוד שניים שלושה בוגרים שהם כבר מנהלי פנימיות, אחת מהן שראיתם אותה בשנה שעברה, היא השנה מפקחת על הפנימיות, במשרד החינוך והתרבות, בוגרת נעל"ה. בצד הזה אנחנו מאוזנים. בצד הזה יושבת אלונה, שהיא עוזרת של מנכל משרד הקליטה והיא בוגרת נעל"ה. בעזרת השם, עוד כמה שנים, אני מקווה שלפחות בוגר נעל"ה אחד, יישב על ידכם שם.

משתלטים על המדינה.

לא משתלטים, תורמים את חלקנו, תורמים את חלקנו.

השתלטתם כבר על משרד החינוך ומשרד הקליטה, אתה עכשיו חושב על הכנסת, זו השתלטות, זה טוב.

אבל אני לא בוגר נעל"ה, לצערי, אני לא יודע, אני נולדתי בארץ. יושבים פה תלמידי נעל"ה מ"הכפר הירוק", הם רק דוגמה ל-403 תלמידים ותלמידות בכיתה י"ב של נעל"ה בכל רחבי הארץ, שמסיימים עכשיו את בחינות הבגרות ואת תהליך ההתאזרחות שלהם, שמעבר להיותו תהליך ביורוקרטי, הוא קודם כל תהליך אישי, שבו כל אחד ואחת, צריכים להחליט מה הם רוצים לעשות עם עצמם בשלב הבא. הכול פתוח בפניהם. מדינת ישראל, המדינות שהם באו מהן, הכול פתוח. ואם אנחנו יושבים פה מול כיתה שכל התלמידים מתייצבים פה היום לקבל תעודת זהות, אז זה נובע מצירוף של שני מרכיבים שנפגשו יחד, האחד הוא התלמידים שנבחרו בקפידה לבוא לתכנית נעל"ה ושניים, המחנכים שעבדו אתם ארבע שנים והביאו אותם למקום הזה. ושום דבר פה הוא לא מובן מאליו, לא שהם באים ולא שהם נשארים ולא שהם שורדים עד סוף כיתה י"ב ולא שאחרי זה הם מחליטים להישאר פה.

אתם מצטרפים – אני אומר "אתם", נדבר עוד פעם מחרתיים, מחרתיים יהיה מפגש של כל תלמידי נעל"ה בארץ בנהלל, שבה אנחנו מסיימים שנה ונפרדים מהמחזור החדש. יש לנו היום כ- 11,000 בגרי נעל"ה. 11,000. אם נצרף אליהם את המשפחות שעלו בעקבותיהם, את המשפחות שהם יצרו בארץ, הרבה, אגב, מבוגרי נעל"ה מתחתנים עם בוגרות נעל"ה, אבל לפעמים גם יש 'יבוא' מבחוץ, עם הילדים שנולדו להם כאן, אנחנו אומדים את 'משפחת נעל"ה' בישראל היום בכ-50,000 איש וזוהי התרומה של תכנית נעל"ה בעשרים וארבע שנותיה. ואני מאחל לך, אדוני היושב ראש, ש'כעת חיה בעוד שנה', נביא לכאן את כל המחזור הבא וכולם יקבלו תעודת זהות פה, יחד אתכם. תודה רבה.

תודה רבה. תודה רבה מר ישעיהו יחיאלי. תודה גם לעבודה שאתה עושה ושהאגודה עושה, זה מאוד מאוד חשוב לעידוד עליה, לחיזוק החברה הישראלית ו'ישר כוח'.

תודה.

בבקשה, המפקח האזורי על הפנימיות, מר יוסי זגורי, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. שמי יוסי זגורי, אני מייצג את המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי בעליית הנוער, במשרד החינוך, שבמסגרתו פועל פרויקט הנפלא הזה בשיתוף עם מינהלת נעל"ה. אני מברך קודם כל בראש ובראשונה את הבוגרים הנפלאים שיושבים אתנו כאן ונמצאים ארבע שנים פה בארץ, ביום החגיגי והמעמד החגיגי הזה. אני רוצה בהזדמנות הזו גם לברך ולהודות לצוות הנפלא של "הכפר הירוק", "הכפר הירוק" הוא בית חינוך לתפארת, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל, יום יום שעה שעה ואני חושב שהבוגרים שיושבים פה ירצו להעיד על זה, אז להודות לך, דר' קובי נווה, על הצוות הנפלא שלך, ולברך את כל כולכם בשם המינהל לחינוך התיישבותי, ביום חגיגי ובהצלחה.

תודה רבה. לפני שאנחנו נשמע את נציגי המשרדים, יש נציגים ממשרד הקליטה וגם ממשרד החינוך, אני חושב שנשמע מהבוגרים, שניים מהבוגרים, אלכסנדר, בבקשה.

שלום רב, שמי אלכסנדר, אני בן שמונה עשרה, נולדתי ברוסיה. הגעתי לישראל בגיל ארבע עשרה. כשעזבתי את המדינה שלי לא היה לי מושג מה מחכה לי בארץ ישראל. לא ידעתי על האוכלוסייה המקומית, על התרבות ועל עוד הרבה דברים אחרים. הייתי בעל ידע כללי אבל לא יותר מזה. כשעשיתי את הצעד הראשון שלי מהמטוס, הבנתי שבשנייה הזו מתחיל פרק חדש בספר של החיים שלי.

בחודשים הראשונים לא היה לי קל להתחבר לתרבות המיוחדת הזאת, שהייתה שונה מאוד מזו שבעברי ולמצוא נושאים משותפים עם החניכים הישראלים, שגרו לידי. לאט לאט, בעזרת צוות הפנימיה והצוות הלימודי, הצלחתי להשתלב עם הסובבים אותי. במהלך השנה הראשונה נמצאה עבורי משפחה מארחת, תחיה ואהרון פורטוס, הם קיבלו אותי בזרועות פתוחות ומהם קיבלתי הרבה חום ואהבה. אחרי שנתיים, במחצית השנה, הם סיפרו לי שהם נוסעים לשליחות של שנה בארצות הברית. היה להם ברור שאני חלק מהמשפחה ומיד הם חיברו אותי לרותי ובני, הסבא והסבתא, הורים של תחיה וגם ללני, אימא של אהרון. שלושתם דאגו לי במהלך התקופה כאילו הייתי נכד שלהם. השנה חזרו תחיה ואהרון לארץ ומאז, כמובן שאני חי אתם. אין ספק שהמשפחה המארחת שלי היא חלק חשוב מאוד מן הקליטה שלי בארץ.

במשך השנים הבאות גיליתי את ישראל בעזרת טיולים רבים ושיחות עם אנשים הקשורים לבית הספר. כל אלה עזרו לי להבין מיהי ישראל ואיך זה להיות חלק ממנה. במשך הזמן, המטרה שלי, שהייתה בהגעה לישראל, השתנתה. הגעתי כדי ללמוד, למצוא עבודות ולפתח אפשרויות לעתיד אבל במהלך הזמן הבנתי שזה המקום שבו אני ארצה לחיות את חיי. אני עכשיו מסיים לימודיי בתיכון "הכפר הירוק" ומתכנן בשנה הבאה להתגייס לצה"ל בתפקיד מדריך ספורט. דרך השירות הצבאי שלי אני רוצה לנסות להחזיר למדינה על כל הטוב שהיא נתנה לי, מהרגע שהגעתי לכאן. לסיום, אני רוצה להגיד הרבה תודה לכל האנשים שעזרו לי במהלך הדרך, להגיע למי שאני היום, לכל האנשים הטובים שיש ב"כפר הירוק".

תודה רבה לך. יקטרינה, בבקשה.

קוראים לי יקטרינה, אני רוצה לפתוח ולומר תודה לכל האנשים הנמצאים כאן. ראשית, לחבר- הכנסת אברהם נגוסה, על האירוח בוועדת העלייה והקליטה ולכל נציגי המשרדים השונים. אני כאן כדי לשתף בחוויית העלייה שלי.

הגעתי לארץ ביום ההולדת הארבע עשרה. השארתי מאחור את הורי, את החברים אתם גדלתי, את בית הספר בו התחנכתי ואת כל מה שהיה סביבי במשך חיי. התחלתי בלימודים בכיתה ט' בבית הספר "הכפר הירוק". הגענו לכאן קבוצה של עשרים ושבעה ילדים, שהיו צריכים להתמודד עם כל הקשיים של להיות עולה חדש, במדינה חדשה עם מנטליות שונה. מהרגע שעליתי לארץ אני יכולה לומר שחיי חולקו לשני שלבים. השלב שלפני שהגעתי לפה והשלב שאחרי. כאן חיי השתנו לחלוטין. השקעתי בלימודים כי המחשבה היחידה שעברה לי בראש במשך כל הזמן הייתה "אני רוצה שאבא שלי יהיה גאה בי". עם הזמן, כשרמת הדיבור שלי בשפה העברית השתפרה, היכרתי הרבה אנשים בבית הספר ומהשִכבה. הרגשתי שייכת יותר. עם השנים הבנתי עד כמה התחברתי לבית הספר בו אני לומדת, לחיי הפנימיה, לאנשים.

מאז שהגעתי לארץ כנערה צעירה, ששורשיה נקרעו, זה היה המקום שבו תמיד תמכו בי, עזרו לי עם כל הקשיים. זה היה המקום שבו מצאתי משפחה חדשה של עשרים ושלושה ילדים ואנשי צוות, שתמיד דאגו לנו.

מהיום הזה נשאר לי פחות מחודש ימים עד סיום הלימודים בכפר. אני שוב נמצאת בהרגשה שעוד מעט הולכת לאבד חלק משמעותי מחיי. שוב אצטרך לעקור שורשים אבל הפעם, הפעם לא ישאירו אותי לבד, אני לא מרגישה בודדה יותר. אחרי שאסיים את בית הספר, אשאר ב'בית בוגרים' בכפר הירוק כמה חודשים כדי לחסוך כסף ולהתחיל בחיים עצמאיים. אתגייס לצבא ואחרי שאשתחרר אלך ללמוד באוניברסיטה. אני רואה את העתיד שלי פה. לא עובר יום שאני לא מודה על כך שיצא לי לעלות לארץ, ללמוד בבית הספר "הכפר הירוק" ובסוף, להפוך מהילדה הקטנה שהייתי למי שאני עכשיו – בן אדם בוגר ועצמאי.

אני מודה למדינת ישראל על התמיכה בפרויקט נעל"ה שדרכו עליתי לארץ. אני מודה לאבא שלי שהכריח אותי לעזוב את הבית ולעלות לארץ. אבא נשאר ויהיה אבא שלי תמיד. הקשר בינינו לא נותק ובעוד שבוע ימים הוא בא לבקר אותי ולצפות בטקס הסיום שלי.

אני מודה לכל אנשי הצוות שתמיד היו שם בשבילי. תמיד עזרו ותמיד ידעו להראות את הדרך הנכונה להצליח. אני מודה לכל האנשים שתמכו בי ברגעים הקשים, שלא נתנו לי לוותר והיו קרובים. אני מודה להנהלת "הכפר הירוק" על החינוך שקיבלתי. "הכפר הירוק" הוא מקום מדהים. קשה לי לתאר כמה קיבלתי משם. הגעתי לפה, שתלתי את שורשיי מחדש ואני לא מתכוונת לעזוב ולוותר.

תודה רבה לאלכסנדר וליקטרינה ששיתפתם אותנו בחוויית העלייה וההשתלבות שלכם פה, תודה רבה לכם. עכשיו חבר הכנסת מוטי יוגב.

אל"ף, גם אני מתרגש משני הסיפורים ואותם רציתי לשמוע. אני צריך בעוד ארבע דקות לנהל ועדה של חוץ וביטחון אבל היה לי חשוב לשמוע, אז אני אומר רק מעט, להגיד תודה, פשוט תודה, גם לישעיהו יחיאלי מפרויקט נעל"ה ולכל העוסקים במלאכה. פה נמצא מנהל "הכפר הירוק" והצוות, משרד החינוך, מינהל החינוך ההתיישבותי ויתר המשרדים שפועלים במלאכה ואיך להגיד, מתרגש אתכם, אז אתייחס רק אליכם ואליכן ונאחל לכם בהצלחה, גם בפרק הבא של השירות בצה"ל וגם בכל הפרקים הבאים, בהשתלבות שלכם פה, במדינת ישראל, תודה.

תודה רבה, תודה. עכשיו ההתייחסות של משרדי הממשלה. יש לנו נציגי משרד העלייה והקליטה, אם אתם רוצים להתייחס אז אנחנו נשמח. דוריס קריאף.

שלום לכולם. קודם כל אני חייבת לציין שאני גם בוגרת "הכפר הירוק", לפני שלושים שנה, כמעט שלושים שנה, אבל זו פינה חמה בלב. משרד העלייה והקליטה, כמו שציין ישעיהו, בסיום התכנית אנחנו, מה שנקרא, שומרים להם את הזכאות, למרות השנים הרבות שהם נמצאים פה לפני שינוי המעמד, זו תקופה שהיא בלתי-נמנית במניין השהות בישראל, מה שלכל עולה רגיל שנמצא פה בשהות של תייר, כן נספרת. לגבי בוגרי נעל"ה אנחנו שומרים להם את כל הזכויות. משינוי המעמד הם מתחילים מה שנקרא, 'אפס קילומטראז'' מקבלים מענקים מאתנו, גם כאשר הם משתחררים מהצבא הם מקבלים מענק, מעין מענק שחרור, כמובן שללימודים גבוהים הם זכאים על חשבון המדינה, וכנ"ל גם בהיותם חיילים בודדים, מן הסתם, רוב רובם, הם מוכרים על ידינו ומקבלים מאתנו סיוע חודשי כחיילים בודדים. זאת אומרת, זה מה שנקרא "בייבי" של משרד העלייה והקליטה ואנחנו רואים את זה כפרויקט חשוב. עובדים כמובן בשיתוף פעולה מלא עם ישעיהו וכל הצוות שלו. נמצאים שם, נותנים מידע על זכאויות ומשתתפים בכנסים של הבוגרים בעיקר, לקראת הסיום שלהם.

בגיוס בחו"ל, לתכנית עצמה, במיוחד בצפון אמריקה, אנחנו ממש שותפים מלאים, באמצעות רכזי הבתים הישראלים שלנו שנמצאים שם. בהצלחה לכולם, לכל האזרחים החדשים.

תודה. משרד החינוך? מישהו רוצה להוסיף? נעל"ה? הסוכנות היהודית?

האם יש איזשהן בעיות? אנחנו פה לפתור בעיות. לחגוג אנחנו שמחים תמיד. אין שום דבר? הכול בסדר?

מהסוכנות? מישהו רוצה להתייחס? כן? יש שאלות?

תשאלו את התלמידים, אולי הם רוצים לומר.

יש לכם שאלות?

תגידו, זה הזמן שלכם.

שאלות לשאול אותנו? שני חברי הכנסת, גם אנחנו היינו עולים חדשים, אז יש לכם הזדמנות לשאול אותנו.

תוכלו לראות את - - - בפורטל של הועדה.

כן, הוא עלה מרוסיה, אני עליתי מאתיופיה, הוא גם היה יושב ראש ועדת העלייה והקליטה ואני עכשיו, אז אם יש לכם שאלות אנחנו נשמח לענות. כן, בבקשה.

אני מיכאל, אני מדריך קבוצה י"ב, דרך אגב, גם בוגר נעל"ה. יש לי שאלה. הילדים עכשיו צריכים לקבל תעודת עולה וילדים מתקשרים ונותנים להם תור רק בנתניה ולא בתל אביב, אומרים שלא יכולים לקבל אותם בתל אביב. האם אפשר לעזור להם?

אנחנו בדרך כלל - - -

משרד הפנים, כן.

לא, לא, זה לא משרד הפנים.

זו תעודת עולה.

תעודת עולה. הם עברו את האזרחות מבחינת משרד הפנים, אני שולחת את הפרטים שלי, אנחנו אמורים לעשות ימים מרוכזים, היועצים שלי בשטח יודעים את זה אז יש פה איזשהו נתק. בדרך כלל "הכפר הירוק" שייך לכפר סבא.

כן, רגע, שניה, יש לי פה הצעה, כי אני יודע מה הולך במשרד הפנים בנתניה. אי אפשר להיכנס לשם.

לא ,לא, זה לא משרד הפנים.

זה לא משרד הפנים? זה משרד הקליטה? אבל למה לשלוח? הרי זו קבוצה מאורגנת, למה אי אפשר להעביר - - -

זה מה שאני רוצה לבקש.

אלה ההנחיות, ההנחיות הן לקבוצה מרוכזת.

קבוצה מרוכזת? אז - - -

לכן נראה לי שיש פה איזשהו נתק.

אז יבואו אליהם וינפיקו, יתנו להם תעודת עולה, נכון? לא יצטרכו ללכת.

לא, הם צריכים לבוא, נוכחות מחויבת.

למה. מה הפרוצדורה? אני רוצה להבין איך הפרוצדורה עובדת. צריך להכניס למחשב, צריך מערכת.

צריך להקליד למחשב, לקלוט, לעשות איזשהו מימשק עם מרשם האוכלוסין. יש איזשהו הליך בירוקרטי, טכני.

אי אפשר לעשות את זה במקום? להכין להם את התיק, נגיד שבמקום יכינו את התיק, ישלחו אותו לנתניה, לתל אביב, לא משנה.

לא, הוא צריך לחתום, הוא צריך להגיש חשבון בנק, זה לא נורא, ברגע שזה יהיה יעשו את זה יום מרוכז. אפשר לעשות את זה ביום שלישי, שאין קבלת קהל, אז רק הם שם, אפשר לעשות את זה.

אצל - - - על איפה את מדברת?

אצל - - -.

אז איפה? איך זה קשור? אני רוצה להבין, אני רוצה ללמוד בעצמי.

לשכת הטיפול של משרד העלייה והקליטה. יש סניפים שפרוסים ברחבי הארץ. אני אדבר אתם ובמקום שיהיה נוח יותר וקרוב יותר אנחנו נסדר את זה.

קח את הטלפון שלה.

כן, כן. הילדים כבר קבעו תורים, האם אפשר לבטל אותם?

אנחנו נדבר מיד כשאני אחזור למשרד ואני אגיד לך אם לבטל אותם או שנרכז את כולם. הילדים התקשרו עצמאית?

כן. אני התקשרתי, ביקשתי לעשות את זה מרוכז, הייתי גם בקשר עם - - -דובינסקי שהוא רכז בוגרים ואמרתי לו אז הם אמרו שזה בלתי אפשרי, צריכים להתקשר וחוזרים - - -

אנחנו נסגור את זה.

יופי, תודה, תודה רבה.

תודה רבה, כן.

אני רציתי להגיד שכשהתקשרתי - - - לכפר סבא אז אמרו לי שאין תורים לזמן הקרוב ואני צריכה - - -עד סיום - - - יש להם תורים רק - - -

בסדר, אנחנו נטפל, זה קיץ, יש עומס על הלשכות מבחינת עלייה, עליה ברוכה כמובן אבל אנחנו נסדר את זה. זה פרויקט, יש טיפול אחר.

בדיוק. בגלל שזה מרוכז הרבה יותר קל.

יש טיפול אחר, אנחנו נטפל בזה.

בסדר גמור. טוב, אני מודה לכם, לכולם, מודה לכולם, סליחה, כן. כן, כן.

אני רוצה לשאול על החוויה שלכם כעולים. שמעתם אותנו ואם אפשר לשמוע.

חוויה בקצרה? אני עליתי מרוסיה, מבירוביג'אן, אוטונומיה יהודית, בגיל אחת עשרה. העלייה, אני חושב, הייתה קצת שונה, העלייה שלי הייתה בשנות התשעים והיא קצת שונה מנעל"ה, ממה שאתם חוויתם אבל גם, כמו לכולנו, לא היה כל כך פשוט. כל מה שאני הגעתי אליו, לפחות זה שאני יושב בכיסא הזה, זה בעשר אצבעות וזה מה שמוכיח שמדינת ישראל היא ארץ הזדמנויות, היא ארץ אפשרויות, היא נותנת הזדמנות. בכנסת הקודמת כמו שיושב הראש הועדה ציין, הייתי יושב ראש ועדה הכי צעיר בכנסת, בגיל 32, בגיל 27 הייתי חבר מועצת העיר, הייתי קפטן נבחרת ישראל בג'ודו, ייצגתי את המדינה באולימפיאדה, אלוף אירופה וסיימתי תואר בבינתחומי, כלכלה ומינהל עסקים ותוך כדי – אני בן שלושים וחמש, אז אני מספיק לעשות הרבה דברים במקביל. ועם כל זה, כמו שאמרתי, לא היו לי שום פרוטקציות, שום כלום. אני יודע שאתם עכשיו בשלב שאתם חושבים: "איך אנחנו?", "איך נצליח" "בשביל כל דבר צריך קשרים" אז קודם כל, מי שרוצה אפשר. באמת זו עבודה קשה, צריך לעבוד יותר קשה מאחרים וזה שאתם הגעתם דרך נעל"ה, אני חושב שיש לכם עדיפות ויתרון על אחרים, כי עזבתם את הבית, עזבתם הורים, גרתם באיזושהי מסגרת, הייתם צריכים בגיל חמש עשרה, שש עשרה, ללמוד את השפה, לעשות בגרות בשפה שונה, כך שכל הדברים האלה, כל הערכים שקיבלתם עכשיו בנעל"ה, נותנים לכם רק יתרון, יתרון יחסי, כי אתם יכולים ואנחנו גם שומעים הרבה הצלחות בנעל"ה וכשעשינו עשרים שנה לנעל"ה ראינו כל כך הרבה אנשים, שהגיעו לרמות הכי גבוהות. למה? כי היו צריכים לעבוד יותר קשה ואתם תעבדו יותר קשה ואתם תצליחו ואני כאן, ואם אני כאן ואיכשהו הצלחתי להגיע לאן שהוא אז אני מזמין אתכם לפנות אלי בכל דבר, השם הוא יואל קונסטנטין רזבוזוב, דרך פייסבוק, דרך כל מקום, היום זה עולם חדשותי כך שאני אעזור לכם, מה שצריך, צריך לפרוץ את 'תקרת הזכוכית' וכמו שאמרתי, אני בטוח שאתם תצליחו.

תודה. בחוויה שלי, אני קודם כל עליתי בגיל מבוגר, לא כמו חבר הכנסת רזבוזוב, לא כמוכם, בגיל צעיר, עליתי בגיל עשרים ושבע, נשוי ואב לבת. ואני השתלבתי פה. למרות שהגעתי, שעליתי לארץ בגיל מבוגר, הספקתי לעשות הכול ולכן, אתם, בגיל הזה, העתיד שלכם מובטח אבל, תלוי בכם. אני הצלחתי, קיבלתי הזדמנות וניצלתי – במובן החיובי כמובן, את ההזדמנות שקיבלתי, אז אני מסכים עם חבר הכנסת רזבוזוב, מדינת ישראל היא מדינה שנותנת שוויון הזדמנויות וזה תלוי בנו.

אני עליתי, הגעתי עם בגרות, סיימתי שתים עשרה שנות לימוד באתיופיה. פה בארץ הצלחתי להשיג, ללמוד ולהיות בעל חמישה תארים אקדמאים. הנה, לפוליטיקה גם הספקתי להגיע. יש לכם הזדמנות, רק אתם צריכים להשקיע בזה, כי רק הזדמנות לא מספיקה. השקעה אישית זה מה שקובע. כמובן שגם הזדמנות אבל שניהם צריכים ללכת ביחד. אם אני קיבלתי הזדמנות ולא השקעתי, אז לא הייתי מגיע, אז אתם, יש לכם הזדמנות שאתם, עשיתם, תשקיעו. חינוך הוא המפתח, חינוך הוא המפתח שמכניס אתכם, משלב אתכם, מקדם אתכם בחברה הישראלית. אני אומר לכם, יש מה לעשות ואתם תצליחו. כן.

אני רוצה לומר משהו על היושב ראש. מותר?

כן.

אנחנו במשך הרבה שנים היינו נפגשים בוועדת העלייה, מן הצד הזה של השולחן, כי היושב ראש הזה, חבר הכנסת, דר' אברהם נגוסה, במשך שנים, ישב כאן ונלחם למען בני קהילתו. אני אומר לכם את זה כתלמידים בתקופה שבה כל אחד מרוכז בעצמו, קודם כל, כדי לדאוג לעצמו, לראות את השלב הבא בחיים אבל, בשלב מסוים צריך גם להסתכל סביב ולראות 'במה אני יכול לעזור לאחרים'. כל אחד שיהיה בצבא, באופן טבעי, הוא כבר נותן מעצמו למדינה ולאחרים אבל גם אחרי הצבא, אתם באים משטחי ברית-המועצות לשעבר, אי אפשר לדבר על זה במונחים של קהילה, כי אלה מאות אלפי אנשים ועוד רבים בדרך, אז גם לכם יש מה לעשות, בעזרת השם, בעוד כמה שנים, לטובת חבריכם, לטובת בני קהילתכם והנה, אתם רואים פה את הדוגמה, איך בסוף גם 'יש שכר לפעולתו', הוא עבר מהצד הזה לצד ההוא.

תודה. אני מודה לכולם ולכם, ששיתפתם אותנו בחוויית העלייה שלכם, גם לאנשי המקצוע שאתם מלווים את הצעירים, ריגשתם אותנו ואנחנו מאחלים לכם הצלחה בדרככם פה בישראל. ואני בטוח שתצליחו. כמו שמר ישעיהו יחיאל אמר, אני גם רוצה לראות מהבוגרים, מהתלמידים, באזור הזה, שיישבו אז אני בטוח שיהיו הרבה שיחליפו אותנו. אתה לא מתנגד, נכון?

לא.

יש לכם אחד שהיה במחנה המיון של נעל"ה א', מדריך. הוא היה בצוות שבחר את איגור, קוראים לו זאב אלקין.

שר הקליטה. אתם רואים? טוב, אז תודה. אני מסיים את הישיבה. הישיבה נעולה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.