הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 102

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ט"ז באייר התשע"ו (24 במאי 2016), שעה 10:00

מפגש וישיבה עם ועדת הסנאט הצ'כי לעניין אזרחים צ'כים החיים בתפוצות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה – מ"מ היו"ר

עליזה לביא

נחמן שי

דוידי הרמלין - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

יובל רז - ראש תחום בינלאומי, קש"ח כנסת

קרן כהן גת - מחלקת מרכז אירופה, משרד החוץ

איבו שוורץ - שגריר צ'כיה בישראל

תומס גרוליק - סנטור, יו"ר הוועדה לטיפול בתושבי צ'כיה בחו"ל

ארתור פולזר - סנטור, צ'כיה

ברוניסלבה וקובה - סנטור, צ'כיה

ונוסק קנטורן - סנטור, צ'כיה

זדונץ בסטה - סנטור, צ'כיה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

מפגש וישיבה עם ועדת הסנאט הצ'כי לעניין אזרחים צ'כים החיים בתפוצות

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים. התכנסנו היום למפגש וישיבה עם ועדת הסנאט הצ'כי לעניין אזרחים צ'כים החיים מחוץ לצ'כיה. אני מברך את כבוד שגריר צ'כיה בישראל, איבו שוורץ, ברוך הבא.

אני מבין שהוועדה בראשותך, סנטור ד"ר תומס גרוליק, עוסקת בטיפול בתושבי צ'כיה המתגוררים מחוץ למדינה, בשמירה על קשר עימם באמצעות הקמת בתי ספר וניהול אירועי תרבות וחינוך עבורם מחוץ למדינה, וכן בחינת האפשרות שהם יוכלו לבחור בבחירות. כידוע לכם מנהלת מדינת ישראל קשר הדוק עם אזרחיה הבוחרים לחיות בחוץ לארץ ואנחנו מקווים שהם או ילדיהם יבחרו לחזור למדינת ישראל. אני אבקש מנציגי משרד העלייה והקליטה לדווח לכם היום על פעילותם למטרה זו בשיתוף משרד התפוצות. נציג המשרד, מנהל תחום המאבק באנטישמיות ממשרד התפוצות, מתנצל, הוא נמצא בחוץ לארץ ולכן הוא לא משתתף היום, אנחנו ניתן לכם חומר באנגלית שהעבירו לנו. אני מבקש להודות לכם בהזדמנות זו על היחס הטוב לו זוכים הישראלים החיים בצ'כיה.

יש לנו שני נציגים ממשרד העלייה והקליטה, הראשונה זו גב' אלה סבן, היא סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים. לאחר מכן דוד הרמלין, גם ממשרד העלייה והקליטה, יציג בפנינו מצגת. לפני שהם מציגים לנו אני אתן לחבר הכנסת נחמן שי, אם הוא רוצה להתייחס בנושא.

לא, בוא ניתן לאורחים קודם.

השגריר איבו שוורץ, בבקשה.

(אומר דברים בשפה הצ'כית, להלן התרגום הסימולטני:)

אני רוצה ממש בהתחלה, בפתיחה, באופן מאוד מקוצר לספר על הפרובלמטיקה המשותפת שלנו, הצ'כים והישראלים. אני רוצה להגיד קודם כל תודה רבה ליושב ראש הוועדה, אדון גרוליק וכל הסנטורים שמתעניינים בנושא. וגם אני מודה לכל חברי הכנסת וגם ליושב ראש הוועדה, שבאו וקיבלו אותנו בידיים פתוחות. העניין של הדיאספורה ובני הקהילה משותפים בינינו, הרבה מאוד מהקהילה ממוצא יהודי יצאו מצ'כיה ועשו עלייה לארץ ישראל וכיום יש מגמה לגמרי חדשה שהרבה מאוד ישראלים דווקא עוברים לצ'כיה ויש לנו הרבה מאוד חברים שיש להם נישואים משותפים וכמובן החבר הכי טוב שלי נחמן יכול לדבר על כך. ושוב תודה רבה לכולם ואני מאחל נסיעה מוצלחת למשלחת בארץ.

תודה. סנטור תומס גרוליק.

(אומר דברים בשפה הצ'כית, להלן התרגום הסימולטני:)

אז קודם כל אני רוצה להמשיך ולהגיד תודות לכולם. אנחנו ועדה שקיימת משנת 1996. בנוגע לדיאספורה שלנו, היא מאוד מיוחדת, זה בדרך כלל אנשים שגרו בסביבות הגבולות של צ'כיה, חוץ מסלובקיה ואוסטריה, זה מקרה מיוחד. מדובר בדיאספורה של אנשים שברחו בתחילת המאה ה-19, במיוחד בשנת 1938, לפני מלחמת העולם השנייה.

הדיאספורה הצ'כית, יש לזה השלכות שליליות בגלל התעמולה הקומוניסטית שהייתה והכוחות הביטחוניים שרדפו אחרי האנשים. היום אנחנו משתפים את האנשים ואנשים מאמינים שמי שעוזב את צ'כיה זה לאו דווקא משהו שלילי, זה לטובת כולם. מאז 1989, מאז המלחמה שהייתה, עזבו בערך 250 תושבים את צ'כיה לחו"ל, לכן אנחנו מאוד מנסים ליצור קשר טוב עם התושבים שעזבו ואנחנו יודעים שממשלת ישראל מאוד משתפת פעולה בנוגע לזה. כמובן שהפגישה בבית הכנסת היא הנקודה הכי חשובה בפגישה שלנו, אנחנו נפגשים עם בני העדה שלנו, הצ'כים שמתגוררים בארץ.

הספקתי לעיין במצגת שהכנתם, זה בדיוק הדברים שאני רוצה לדבר עליהם ואני רוצה גם להתעמק בהם אחר כך.

תודה. אנחנו עכשיו נשמע מגב' אלה סבן.

בוקר טוב. אני שמחה להיות כאן היום ואני חושבת שיש לנו הרבה מה לתרום לתהליך הזה שאתם מתעניינים בו. משרד העלייה והקליטה אמון על הנושא של ישראלים בחו"ל ותושבים חוזרים בערך משנות ה-80. אחרי מלחמת יום הכיפורים זיהו במדינה שהרבה ישראלים עוזבים את מדינת ישראל והחליטו שצריך לעשות עם זה משהו ומישהו צריך לשמור על קשר איתם ובעצם גם לשמור איתם על קשר שם וגם לנסות להחזיר אותם בסופו של דבר לישראל, כי האוכלוסייה הזאת מאוד חשובה לנו. בהתחלה ראו באוכלוסייה הזאת כמי שנוטש את המדינה, אבל עם הזמן, כמו שנאמר כאן, גם במדינת ישראל הבינו שזה כבר כפר גלובלי אחד גדול וזה בסדר שאנשים יוצאים ועוזבים את מדינת ישראל, ללימודים ורילוקיישן וכל מיני דברים כאלה.

אנחנו עובדים בשני מישורים בתהליך של הישראלים בחו"ל, אנחנו שומרים איתם על קשר במהלך השנים וזאת על מנת גם שבני הדור השני והשלישי, יהיו להם קשר וזיקה למדינת ישראל. אלה שמחליטים לחזור בתהליך החזרה, יש לנו קריטריונים, שתיכף הם יוצגו, לחזרה למדינת ישראל ומי שעומד בקריטריונים מקבל זכאויות כאלה ואחרות. במהלך השנים מדינת ישראל החליטה גם על הטבות נרחבות יותר לתושבים חוזרים, לישראלים שחוזרים לארץ, בהחלטות ממשלה כאלה ואחרות, וזה בנוסף לחבילה הרגילה שאנחנו מעניקים לכל תושב חוזר. אנחנו קראנו לזה מבצעים, היו שנים, לכבוד שנת ה-60 למדינה עשינו מבצע רחב לחזרה והיטבנו עם הישראלים שחוזרים לארץ, ואחרי זה היה עוד מבצע כזה, כאשר בהחלטות הממשלה אנחנו משלבים עוד משרדי ממשלה שנותנים גם הטבות לחוזרים.

אני לא ארחיב כרגע, דוד יציג את הקריטריונים מי הוא תושב חוזר ואיך אנחנו פועלים בארץ ובחו"ל. אחר כך, אם יהיו לכם עוד שאלות, אני יכולה לדבר יום שלם על זה.

תודה רבה. מר דוד הרמלין, בבקשה.

תודה רבה לכם. אדוני היושב ראש, לאורחים מצ'כיה תמיד יהיה קל לזכור את שמי, מכיוון שבצ'כיה יש גבינה מאוד פופולרית בשם הרמלין צ'יז.

בכל מקרה אנחנו הכינונו עבורכם מצגת, אבל אני רוצה ראשית כל להודות ליושב ראש הוועדה על הכנסת האורחים ולכם שבאתם, וכמובן לצוות המקצועי של משרדנו, לגב' אלה סבן על הסיוע בהכנת התוכן של המצגת ולאגף מערכות מידע ואגף פרסום ומידע אצלנו במשרד על תרגום המצגת לאנגלית והכנתה בצורה גרפית כדי שתוכל לשמש אתכם גם לאחר הביקור לנוחותכם.

לפני שנצלול לפרטים אני מבקש לומר גם, ברשותך, אדוני היושב ראש, באופן אישי שזה כבוד גדול עבורי להופיע מול משלחת מצ'כיה, היות שאני מעריץ מזה הרבה שנים את העם הצ'כי לנוכח ההיסטוריה שוחרת השלום והמרשימה שלו וזכיתי גם לבקר שם יותר מפעם אחת, גם כנער וגם כמבוגר. אני תמיד אשמח לחזור ולבקר, אבל כל עוד זה לא קורה אני שמח לפגוש אורחים צ'כים כאן בארץ.

צריך לדבר טיפה יותר קצר, אז אפשר יהיה לתרגם את הכול, כי אמרת דברים מאוד חשובים.

ראשית כל מי הוא למעשה תושב חוזר, מה הן ההגדרות של המשרד שלנו כשהוא בא וניגש לטיפול או להתמודדות עם האתגרים שהתחום הזה מזמן לנו. קודם כל מן הסתם מדובר באזרח או אזרחית ישראלים, אותו אזרח צריך להיות בגיל 17 לפחות, שהיה בעבר תושב ישראל, שהה בחו"ל שנתיים או יותר, כאשר לנושא הזה יש חריגים בנוגע למדענים וליזמים.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת עליזה לביא, היא יושבת ראש של אגודת הידידות הפרלמנטרית בין צ'כיה לישראל. תודה שהצטרפת אלינו.

מעבר לרצף השהות בחו"ל של שנתיים, כמובן אם מישהו שעונה לקריטריונים של תושב חוזר במשך התקופה הזאת מגיע לארץ לביקורים קצרים, הוא לא מאבד את הזכויות שלו להיות מוגדר כתושב חוזר, ובלבד שהשהות שלו כאן בארץ לא הייתה למעלה מארבעה חודשים ברצף. כלומר הקריטריונים לקבלת המעמד של תושב חוזר לא יכולים לחול על אדם שמחלק את חייו בין שני מקומות, אלא על אזרח ישראלי שמרכז חייו הוא מחוץ למדינה. כמובן שיש חריגים נוספים, אם אותו אדם שהה בחו"ל במסגרת שליחות של המדינה, או למשל אם אותו אדם שחל עליו הקריטריון כתושב חוזר קיבל שירותים אחרים מהמשרד שלנו בתור עולה, בתור מהגר למדינה.

זאת אולי הזדמנות להסביר, כדי שיבינו את הקונטקסט, בקצרה את תחום האחריות הנוסף של המשרד שלנו. כידוע אחד מערכי היסוד של מדינת ישראל הוא קיבוץ העם היהודי בארצו ולכן כל מי שהוא חלק מקהילה יהודית בתפוצות או שאחד מהסבא או הסבתא שלו השתייך לקהילה יהודית זכאי לעלות לארץ מכוח חוק השבות. גם לאוכלוסייה הזאת, שהיא גדולה מאוד, המשרד שלנו נוקט בסיוע שהוא נרחב מדי בשביל לפרט אותו כאן. אני מסביר את העניין הזה כדי שתהיה ברורה הנקודה מדוע מי שקיבל כבר סיוע מאיתנו בתור מעמד של עולה, של מהגר למדינה, לא יכול לקבל במקביל סיוע כתושב חוזר אם זה לאחר זמן קצר. זאת אומרת אם הוא בא ועזב ואחר כך חוזר אחרי שנתיים, אי אפשר ליהנות מכפל תמיכה.

ברשותכם, עכשיו נפרט את תחומי הסיוע העיקריים שלנו עבור התושבים החוזרים. אז קודם כל יש את הסיוע בתעסוקה, אנחנו משתדלים לסייע בהכשרה מקצועית, אנחנו מוודאים שלתושבים החוזרים תהיה לפחות את ההכנסה המינימלית הדרושה, אנחנו מסייעים להם בהליכי חיפוש ומציאת העבודה וסיוע מיוחד אנחנו מקדישים עבור אנשים שהמקצוע שלהם דורש רישוי, רגולציה מול רשויות המדינה, וכן אמנים וספורטאים.

כמו כן הסיוע המיוחד שלנו, מעבר לסיוע הכללי, ניתן לאוכלוסיות של יזמים, של מדענים, וכן אנחנו נותנים תגבור לתלמידים, זאת אומרת לצעירים שמגיעים לארץ עם ההורים שלהם, שההורים הם תושבים חוזרים.

במישור היותר בירוקרטי ופיננסי אנחנו שמים דגש מיוחד על סיוע באמצעות הטבות מכס ומיסוי וכן מי ששהה לפחות חמש שנים, מרבית הזמן בחו"ל, אנחנו מסייעים בכל ההתנהלות מול רשויות הביטוח הלאומי והרווחה.

אבל הקשר שלנו עם האזרחים הישראליים בחו"ל הוא לא רק כשהם מגיעים לכאן. במקומות שבהם יש ריכוז גבוה של אזרחים ישראלים ששוהים דרך קבע בחו"ל אנחנו מתפעלים מה שנקרא בית ישראלי. ופה אני מבקש לחדד את ההבדל בינינו לבין משרד התפוצות. משרד התפוצות, ששלח פה את החומר לידיעתכם, אני בטוח שהוא מעמיק ומקצועי, נמצא בקשר עם הקהילות היהודיות, שהם מקומיים בתפוצות, ואנחנו, המשרד שלנו, משרד העלייה והקליטה בקשר עם התושבים שהם אזרחים ישראליים, לא רק יהודים בתפוצות בקהילה, אלא תושבים שיש להם אזרחות ישראלית והם בתפוצות.

כיום פועלים 15 בתים ישראלים שנמצאים בצפון אמריקה, באירופה ובאזורים של ברית המועצות לשעבר, רוסיה ואוקראינה. התפקידים העיקריים של הבתים הישראליים הם קודם כל לשמור על קשר עם אותם ישראלים ועם בני משפחותיהם בעת שהותם בחו"ל. אבל לא רק קשר עם מדינת ישראל, אלא גם קשר אחד עם השני. מעבר לסיוע שכל תושב ישראלי בחו"ל יכול לקבל ממשרדנו, כאשר תושב ישראלי בחו"ל מחליט שהוא שוקל לחזור ארצה לפעמים התהליך הבירוקרטי של החזרה, כשהוא נעשה מול אותו בית ישראלי, מול האנשים שהוא מכיר מחיי היום יום, הוא יותר קל.

אם כן אנחנו יכולים לראות פה במצגת את התהליך של השיבה ארצה. את כל הפרטים אתם תוכלו לראות בחומר הכתוב גם שלפניכם, אבל מעבר לבתים הישראליים יש את כל הנושא של העבודה מול הקונסוליה הישראלית, מבחינת בירוקרטיה, דרכונים, מעמד אישי וכו' וכמובן כל ההתנהלות המוקדמת בהסדרת הלימודים של הילדים של אותן משפחות, כאשר הם יגיעו לארץ. כמו שבנושא הזה חשוב להיערך מבעוד מועד ולא רק להגיע ארצה ואז להתמודד עם הבירוקרטיה תוך כדי הקשיים של המעבר אז גם בכל הנושאים של הביטוח הלאומי ורשויות הרווחה, גם בנושא הזה אנחנו מסייעים בהתמודדות עוד בחו"ל, לפני שהתושבים חוזרים לארץ.

למעשה יש לנו בהקשר הזה, ובכך אנחנו נסיים את התצוגה הכללית, שני דברים עיקריים שהם לפני החזרה או תוך כדי החזרה. זה ראשית מיסוד הקשר או יצירת הקשר עם הסניפים המקומיים של המשרד שלנו באזור המגורים המיועד עוד לפני שהמעבר מתבצע והסדרת כל העניינים הבירוקרטים מול רשויות המשרד הישראלי, זה עוד נעשה בחו"ל. ולאחר החזרה נעשית האינטגרציה בפועל, לא רק מבחינת יצירת קשר, עם רשויות החינוך עבור הילדים, ועוד מוסדות של היום יום, כמו הביטוח הלאומי, כמו הסיוע בפועל מהמשרד שלנו והסדרת עניינים נוספים כמו מכס, רישיון נהיגה וכו'.

ואנחנו רוצים לומר לכם תודה ומקווה שנוכל גם לסייע ואני בטוח שגם נוכל ללמוד מכם רבות. תודה לאדוני היושב ראש.

תודה רבה לכם, תודה שהצגתם לנו את הניסיון. אני בטוח שהניסיון הזה יכול לעזור לשני הצדדים. לפני שאני נותן לחברי הכנסת להתייחס נשמע את נציגת משרד ה - - -

אני יושבת איתם עוד מעט, אני אברך רק.

בסדר, בבקשה.

אני רוצה לברך אותך, תודה רבה על הרוח והמפגש, ולברך בברכת ברוכים הבאים את האורחים היקרים שלנו מהמדינה הידידותית ובאמת החמה שלנו, צ'כיה. אני שמחה מאוד לעמוד בראש אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-צ'כיה. יש לנו הרבה מאוד פעילויות, ממש בראשית השנה ישבתי עם השגריר ועברנו על הביקורים ועל המשלחות ועל שיתופי הפעולה. ברוך ה', יש לנו הרבה עבודה.

יש לנו הרבה במשותף בנושאים השונים, גם במסחר, גם בכלכלה, גם בעבר המשותף, שזה אחד הנושאים שאני גם מאוד עסוקה בהם, ואני יודעת שצ'כיה היא באמת ידידת אמת של ישראל. אני אפגש עם החברים יותר מאוחר. תודה.

תודה רבה לך. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך את השגריר ואת האורחים מצ'כיה ולהודות להם על הביקור בישראל. יש דמיון רב בין צ'כיה וישראל מהרבה בחינות, כולל הדאגה לאזרחים ישראלים או אזרחים צ'כים שיצאו מגבולות מדינת האם ומדינת האם רוצה לא לאבד את הקשר איתם ולשמור איתם על קשר, שני עמים קטנים, שתי שפות מיוחדות, שתי תרבויות מיוחדות ואין מאגרים בלתי נגמרים, אין יותר מדי אנשים מתאימים לפרופיל הזה, גם מהצד הצ'כי וגם מהצד הישראלי, שאפשר לוותר על האזרחים האלה. לכן ברור לי הרצון לחפש דרכים גם לשמור על קשר וגם, אם אפשר, להחזיר אזרחים, אם כי אנחנו חיים בעולם גלובלי וקשה מאוד לעצור אנשים, בעיקר צעירים, מלעבור ממקום למקום ולחיות קטעי חיים או זמנים מסוימים מחוץ לגבולות מדינתם.

לנו, בישראל, זה אתגר גדול מאוד לא לאבד את הצעירים שלנו, בעיקר הצעירים שלנו שלמדו פה, התחנכו פה, רכשו מקצוע בדרך כלל ואנחנו השקענו בהם ואנחנו רוצים לראות אותם בחזרה בבית. לכן, כמו ששמעתם, משרדי הממשלה השונים מטפלים במשך שנים בשאלה איך אנחנו גם שומרים על קשר עם ישראלים שנמצאים בחו"ל וגם מנסים להחזיר אותם הביתה, אם אפשר.

במקביל, כמו שציינה אלה, הגישה בישראל השתנתה מעט ואנחנו מכבדים גם מי שהחליט לחיות בחו"ל ויחד עם זאת אנחנו רוצים לשמור איתם על קשר, אולי הדור השני והשלישי וכן הלאה ירצה לחזור אל מה שאנחנו קוראים בית. אני אשמח גם לשמוע מהניסיון שלכם, איך אתם מנסים לקיים את הקשר הזה. יש לי בשבילכם, אם אתם רוצים, קייס סטדי, מאחר שהבן שלי, שהוא ישראלי, נשוי לילידת צ'כיה ושניהם חיים בניו יורק, אז אנחנו עכשיו, גם מדינת ישראל וגם ממשלת צ'כיה, ינסו לראות לאן הם יחזרו בסופו של דבר ומה יקרה איתם, לאן יבוא הנכד שלי בסוף לחיות. אז תהיה תחרות פה בין ממשלת צ'כיה לממשלת ישראל.

תודה רבה עוד פעם על הביקור, ואם מותר לציין, אני רוצה להצטרף לדברי חברי, שבשבילנו צ'כיה תמיד הייתה מקום חם, קרוב ללב, עם הרבה הערכה והערצה לעם הצ'כי.

תודה רבה. אם יש שאלות אפשר לשאול על החומר שהוצג. בבקשה.

(אומר דברים בשפה הצ'כית, להלן התרגום הסימולטני:)

יש לנו מה ללמוד, קיבלנו הרבה מידע, ייקח לנו קצת זמן לעבד את הנתונים. אני חייב להודות שהיססתי קצת לפני, בהכנה למפגש הזה, כי אני יודע שהפרובלמטיקה של העלייה מאוד - - - הצ'כים והישראלים. אחרי שדיברתי עם השגריר הצ'כי ירדה לי אבן מהלב והחלטתי כן לבוא ואני חושב שזה מאוד מפתח את היחסים ואתם יכולים ללמד אותנו המון על עלייה. גם אנחנו מפתחים את הקטע של החינוך בחו"ל, יש לנו 40 בתי ספר במקומות שיש ריכוזים גבוהים של צ'כים. מאוד קשה לנו לשכנע את החברה הצ'כית שמי שעזב את צ'כיה הוא לא האויב שלנו, הוא עדיין התושב שלנו. אני מאוד מקווה שמה שאנחנו נלמד היום יעזור לנו בעתיד לעבודה שלנו.

תודה. יש שאלות?

דיברתם על יתרונות לתושבים חוזרים, איך זה מתבצע?

אני אגיד איך ומה. בעיקרון תושב חוזר, כשהוא עונה על כל הקריטריונים שהצגנו קודם, הוא מגיע למשרד שלנו, מקבל תעודת תושב חוזר ואז מתאימים לכל תושב חוזר את החליפה שמתאימה לו ונותנים לו את ההטבות לפי הרשימה שנתנו קודם, אם מישהו מחפש תעסוקה, אם מישהו רוצה לפתוח עסק, כל אחד לפי הצרכים שלו.

תודה.

(אומר דברים בשפה הצ'כית, להלן התרגום הסימולטני:)

בגלל שיש לי קריירה מאוד ארוכה בכוחות הביטחון אני הייתי מאוד שמח לדעת איך בודקים בדור השני אם התושב באמת במקור יהודי.

אנחנו בודקים את זה לפי האמא.

אתה שואל אם הוא יהודי או ישראלי?

זה לא בהכרח אותו דבר.

האם הוא יהודי.

בנושא של התושבים החוזרים הקריטריון הוא אחד ויחיד, האם לאדם יש אזרחות ישראלית, בלי קשר לאתניות או לדת שלו. בתחום של העלייה, שזה תחום שונה מהדיון שלנו, בשמחה אנחנו עונים כמובן, אין שום בעיה, תהליך פתיחת תיק העולה, זאת אומרת בדיקת הזכאויות וכו', על פי רוב, יש יוצאים מן הכלל, זה באמצעות הסוכנות היהודית שהיא מטפלת בבדיקת השיוך של האדם לקהילה יהודית. גם פה חשוב לי לומר ולחדד שאנחנו לאו דווקא בודקים או לא רק או לא בהכרח בודקים את היהדות של המועמד לעלייה, מכיוון שבאופן כללי, ואני לא מדבר על יוצאים מן הכלל, הזכות לעלות לארץ מתבססת על חוק השבות, ועל פי הקריטריונים של חוק השבות הזכות ליהנות מהזכות הטבעית הילידית לעלות לישראל היא גם למי שאחד מהסבא או סבתא, מספיק אחד, ולא משנה סבא או סבתא, ואין פה שאלה דתית אם הוא יהודי לפי ההלכה או לא, אלא מספיק שאחד מהסבים או הסבתות השתייך לקהילה יהודית כדי ליהנות מהזכות הזו.

אם היושב ראש אינו מתנגד שאני אומר עוד משפט בעניין הזה, מעבר לעניין הזה נשאלה פה שאלה לפי האמא או לא האמא. אז כששואלים סוגיות דתיות מי הוא יהודי זה רלוונטי מה דתה של האם, אבל לגבי שאלת הזכות לפי החוק לעלות מספיק שאחד מסבא או סבתא, ולא משנה מאיזה צד, לא משנה אם זה מצד האב או האם ולא משנה אם זה הסבא או הסבתא הוא יהודי. הדבר הזה הוא רפלקטיבי למה שאנחנו עברנו במהלך השואה באירופה וגם מחוצה לה, שהקריטריון לרדיפת היהודים היה מי שיש לו סבא או סבתא יהודי, זה הספיק. כך שלמעשה בשורה התחתונה כל מי שעשוי היה להיות נרדף לפי חוקי נירנברג של המשטר הנאצי, לא משנה היכן, זכאי לעלות לארץ מכוח חוק השבות אם המשפחה שלו השתייכה מתי שהוא לקהילה יהודית.

תודה רבה. יש לנו מערכת מאוד דומה, שהיא מתייחסת לתושב חוזר. יש לנו גם תכנית לאנשים שגרים מחוץ לצ'כיה והם ממוצא צ'כי, יש תהליך מקוצר שאחריו הם כן יכולים לגור בצ'כיה וגם לקבל אזרחות לאחר מכן. כמו שהקולגה שלי אמר, זו סוגיה מאוד קשה, למשל באוקראינה 70% מ-100 מקרים זה זיוף של הבקשה, אבל עדיין אנחנו ממשיכים בפרויקט הזה ותומכים בו.

איך הם פועלים כדי לנסות גם לשמור על קשר וגם להחזיר אזרחים צ'כים הביתה?

(אומר דברים בשפה הצ'כית, להלן התרגום הסימולטני:)

קודם כל אני חייב לומר שאנחנו לא כל כך מצליחים בתהליך הזה, אבל מה שאני חושב זה שהרפובליקה הצ'כית חייבת להצהיר על כך שאנחנו מעוניינים בתושבים האלה. השלב השני זה לקבל מידע נכון והשלב השלישי זה התקשורת שחשוב מאוד לפתח. לשנה הזאת יש לנו כבר ועידה מתוכננת של מכון אתנולוגי, בוועידה הזאת משתתפים לא רק משרד החוץ הצ'כי, משתתפים משרד הפנים, משרד הבריאות וכל המשרדים שהם כן קשורים לנושא.

יש מדיניות רשמית להחזיר או להציע לאזרחים צ'כים לחזור הביתה? (תרגום חופשי מאנגלית): שני אספקטים, האחד זה להישאר בקשר איתם, זה נחמד, אבל בנוסף להחזיר אותם הביתה, או לעזור להם, כמו שאנחנו עושים. אנחנו מציעים תכניות מיוחדות כדי לעזור לישראלים לחזור חזרה, זה פרו אקטיבי, זה לא רק לשלוח להם אימיילים.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, היא גם חברה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

ברשותכם, אני קצת סקרן לשאול, אני אשמח אם כל מי שרוצה, היושב ראש, החברים, איך התפיסה או השאיפה, לא שבהכרח זה נוגד, איך בפועל זה הולך, שמצד אחד יש את האיחוד האירופי, עם אמנת שנגן ועם המעבר החופשי וזה הליך שמעורר ומעודד או לפחות מקל על מעבר בין מדינות, זה מצד אחד, ומצד שני השאיפה לעודד צ'כים לחזור לצ'כיה. מה האתגרים שהניגודיות, אולי אין בזה ניגודיות, של העניין הזה, מעמידה בפניכם.

אני מצטער שאני חייב ללכת להצבעה, חברת הכנסת סבטלובה תחליף אותי.

(היו"ר קסניה סבטלובה)

מהפכה בשנייה. ראיתם? קסניה נכנסה ומהפכה.

(אומר דברים בשפה הצ'כית, להלן התרגום הסימולטני:)

אני כמובן מודע לזה שאני גר באיחוד האירופאי וגם שמישהו גר באזור שנגן או מחוץ לשנגן, ואנחנו חייבים להודות שהילודה שלנו הולכת וקטנה, אבל אני חושב שזה אינטרס מאוד גדול של הרפובליקה הצ'כית להחזיר את התושבים החוזרים מחו"ל, שהם למדו המון ויביאו את הניסיון שלהם לנו, לצ'כיה.

אם יש עוד שאלות לחברי הפאנל. אנחנו צריכים לסיים עוד מספר דקות, אבל אני רואה שיש לנציגת משרד החוץ הערה.

אני ה-desk officer של צ'כיה במשרד החוץ. אני רוצה להגיד משהו כללי. אני רוצה קודם כל לברך אתכם על ההגעה שלכם פה לישראל ואני חושבת שהיחסים בין צ'כיה וישראל הם מאוד עמוקים וחשובים לנו. יש לנו היסטוריה משותפת, ערכים משותפים ויש הרבה יוצאי צ'כיה שנמצאים היום בישראל וכמו שאמרתם קודם, גם ישראלים שמגיעים לצ'כיה, אם ללמוד או להתגורר.

אתמול הייתה פה רוב ממשלת צ'כיה, היא הגיעה לכאן לביקור חשוב מאוד במסגרת GTG, Government To Government, וראש הממשלה שלנו נפגש עם ראש ממשלת צ'כיה ודיברו על שיתופי פעולה בין הממשלות ואני חושבת שהנוכחות שלכם פה היא גם דוגמה לשיתוף פעולה בין פרלמנטים. אני מקווה שזה יפתח את הדלת, שכשתחזרו חזרה לצ'כיה, תספרו לחברי הפרלמנט, החברים שלכם, על הביקור שלכם כאן ותעודדו חברי פרלמנט נוספים להגיע לכאן ולחזק את הקשר.

אני מקווה, אבל צריכים קצת גבולות, משום ש - - -

אני מודה לנציגת משרד החוץ ואני רוצה גם לומר, כמישהי שחברה בארגון הפרלמנטים הבינלאומי, ה-IPU, שאני מאוד מאמינה בקשר חזק בין הפרלמנטים בעולם, גם בינינו לבין הפרלמנט האירופי וגם בינינו לבין החברות באיחוד האירופי, וצ'כיה, כחברה קרובה ובהחלט מדינה שאנחנו כל הזמן מחזקים את היחסים. בזמנים שהם לא פשוטים, ואנחנו אכן עוברים, כל העולם עובר זמנים שהם בהחלט לא פשוטים, חברים צריכים לדבוק זה בזה ולעזור ולהחליף את הניסיון שהצטבר. יש לכם ולנו לא מעט ניסיון בפתרון של בעיות של גם תושבים חוזרים, גם עולים וגם מהגרים. וטוב נעשה אם נלמד מהניסיון זה של זה ובאמת נמשיך מהרגע הזה, מהמפגש הזה, שלדעתי הוא מאוד מוצלח.

אני רוצה לסכם את הדיון שלנו ובהחלט להודות למר תומס גרוליק, יושב ראש הסנאט, לכבוד השגריר, איבו שוורץ, לחברי המשלחת המכובדים, לחברי הכנסת שהיו פה ובהחלט ליושב ראש נגוסה, שנאלץ ללכת להצביע. אני מודה לכולכם ומברכת אתכם. תודה כמובן לנציגי משרד הקליטה ומשרד החוץ שנכחו בדיון.

וגברתי, אנחנו נשמח גם בהמשך לכל סיוע מקצועי, שזה יהיה דיאלוג המשכי. לא באנו לפה רק לתת הרצאה ולקיים טקס, אלא באמת מבחינתנו נשמח שיהיה בינינו ערוץ פתוח וקבוע. ואני מבקש בהזדמנות זו למסור גם את ברכתם של שר העלייה והקליטה, חבר הכנסת זאב אלקין, ומנכ"ל המשרד, מר חביב קצב, לאורחים.

תודה רבה ותודה על תרומתכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.